עם התה והלימון והספרים הישנים: סנטה קרוז קונטרול / יניר רובינשטיין

עם התה והלימון והספרים הישנים: סנטה קרוז קונטרול / יניר רובינשטיין

הכל כבר נכתב ונאמר על גולדן סטייט. אך בכל זאת חיפשתי סיפור מאחורי הקלעים. האם אצליח לדוג איזה שהוא אנדר-דוג בקבוצה הכל כך דומיננטית הזאת? וכך הגעתי לקבוצת ליגת ג' של ג"ס, סנטה קרוז ווריורס (SCW).

יצאתי לדרך אחרי מעט מאוד שעות שינה בשביל להימנע מהפקקים. סנטה קרוז היא עיר קטנה יחסית בין הרים לים, כ-120 ק"מ דרומית למפרץ. שם במשרדי ה-SCW,

לא רחוק מאצטדיון הקבוצה,

חיכה לי נשיא הקבוצה, כריס מרפי. אדם נחמד אשר אחראי בעיקר על הצד העסקי של הקבוצה, ושמח להסביר לי את המבנה וארגון המועדון.

דמרקוס. בשיחה התברר לי שדמרקוס קאזינס עבר חלק מתהליך ההבראה כאן. "הדבר הגדול ביותר שאנו נתנו לדמרקוס היא האפשרות לשחק נגד חבר'ה גדולים וחזקים כדי שהוא יוכל לקחת את הצעד האחרון בהחלמה, לקראת חזרה למגרש. הוא בא לכאן 3-4 פעמים בשבוע בדצמבר וינואר. וזה היתרון הגדול שלנו: הוא יכול לקום בבוקר ולעבור טיפולים באוקלנד ואז להיכנס לאוטו ולהיות כאן תוך קצת יותר משעה, לעבור אימון אגרסיבי, ולחזור לאוקלנד באותו יום לעוד טיפולים. דמרקוס הוא בחור גדול, שמע, אתה לא יכול לצפות שיחזור לכושר ולמשחק פיזי רק עם אימון קליעות וקונוסים!"

קוון לוני היה סיפור דומה: "לקוון הייתה פציעה בירך ישר מהדראפט. הוא בילה את רוב השנתיים הראשונות שלו כאן ולמעשה כל תהליך השיקום שלו נעשה אצלנו בסנטה קרוז."

הבן של. שוחחתי גם עם מנכ"ל ה-SCW, קנט לאקוב. אביו, ג'ו לאקוב, אחד הבעלים של גולדן סטייט. הוא משמש בעיקר בתור סקאוטר עבור גולדן סטייט ו-SCW ומבלה זמן רב בדרכים: "אנחנו ידענו שקווין וקוון יפרצו יום אחד בגלל המסירות ומוסר העבודה שלהם. לגבי קוון, עזרנו לו להתחזק פיזית לנקודה שיוכל לעבור עונה ב-NBA בלי שהגוף שלו יקרוס. בתחילת הקריירה שלו הוא נאבק בפציעות והתקשה לעבור עונה מלאה. ניסינו ללמד אותו כיצד לטפל בגוף שלו לתפקד ברמה גבוהה. הוא שינה את הדיאטה שלו. הוא שינה את השגרה היומית שלו והדרך שבה הוא מתכונן למשחק. זה עזר לו להגיע לאיפה שהוא כעת."

מרפי זורק סטטיסטיקה מעניינת: 54% מהשחקנים בליגה עברו בליגה ג' בשלב מסויים. יהיה מעניין לדעת מה אחוז השחקנים שעברו באירופה אני זורק לו בחזרה.

קווין קוק התחיל בתור שחקן דו"צ בקבוצת המשנה של קליבלנד שם שיחק שנתיים. לאחר מכן עבר כתפוח אדמה לוהט בין קבוצות לחוזי 10 ימים ואז מנכ"ל ה-SCW, קנט לאקוב, החליט לקחת צ'אנס ולהביא אותו ב-2017.

קנט נותן קצת רקע: "הוא שיחק באוניב' דיוק תחת אורות הזרקורים, אך נפל מתחת לרדאר כיוון ששיחק עם שמות גדולים יותר כאוקפור וג'בארי פארקר. אנשים הטילו בו ספק, בגובה שלו, לא חשבו שיצליח."

כיצד מחליטים להחתים שחקן. אני מתעקש מה בדיוק גרם לו להחתים את קוק, וקנט מנדב מבט אל מאחורי הקלעים של החתמת שחקן: "צפינו בהרבה משחקי ליגת ג'. זיהינו בקוק שחקן שהשתפר מאוד בקטגוריות שבהן הוא נחשב חלש בזמן הדראפט. מצד אחד החבר'ה שלנו באנליטיקס מזהים שחקנים שנראים טוב על הנייר. מצד שני אני וראיין אטקינסון (סגן המנכ"ל) נמצאים על הדרך הרבה מאוד ומנסים לצפות בכל 26 קבוצות ליגת ג' ולזהות שחקנים שיכולים להתאים לקבוצה שלנו. הוא הראה שהוא שחקן ברמה גבוהה מאוד בליגת המשנה. שובר השוויון מבחינתנו, מה שגרם לנו לקחת צ'אנס עליו בסופו של יום, הייתה הפגישה עמו בה ראינו את מוסר העבודה והאישיות שלו." ואז אני נזכר ב-10 הדברות של גולדן סטייט, כתובות במרקר אדום על הלוח הלבן (בתמונה הראשונה למעלה), והכל מתחבר.

לא על כל שאלה תשובה. קרצתי לקנט, האם העובדה שלקוק היה ידע פנימי על קליבלנד הייתה אחד מהשיקולים? הוא צוחק. לא על כל שאלה חייבים לענות בכן או לא בעסק הזה.

מחליטים להמשיך את השיחה ביום רביעי, כולל עם המאמן של הקבוצה, ארון מיילס. מחר אנסה לתפוס גם את קווין קוק לכמה שאלות לפני או אחרי האימון לקבל גם את הצד שלו.

הנה בא עוד גל קטן. סנטה קרוז היא מרכז גלישה עולמי. חברת O'Neill אשר עשתה מהפכה בחליפות הגלישה נולדה כאן והרבה מהגולשים המפורסמים נולדו כאן. מרחק פחות משעה נמצא גם אתר הגלישה הידוע Mavericks, אשר זכה כבר לכמה סרטים הוליוודיים. היום לא היו גלים גדולים במיוחד, אך בכל זאת כמה תמונות:

הצצה אל המטבח הקליפורני. קפצתי לארוחת צהריים במטבח/מבשלה: The Kitchen at Discretion. אחלה בירות אך גולת הכותרת כאן היא השף הנהדר, Santos Majano. ביקשתם תפריט? בבקשה:

בשבילי, הדרך הטובה ביותר לזהות שף מעולה היא להזמין מנה צמחונית. הלכתי על טוסט הבוראטה (השורה הראשונה), כשהמנה הגיעה

נותרתי פעור פה. כל רכיב בטמפרטורה אידיאלית, שלל צבעים, שלל מרכיבים נסתרים למבט ראשון, והכל טרי כאילו נקטף זה עתה מהגינה בחצר האחורית. שף מג'אנו התפנה לכמה דקות לדבר ואף הכניס אותי למטבח לראות בדיוק כיצד הוא ועוזרו מכינים את המנה במטבח הקטנטן. עשר דקות של עבודה של שני אנשים עם דיוק מופתי וטוסט שמיימי. תנסו בבית:

מתחילים עם צנון, שומשום, ועוד כמה זרעים

ממשיכים עם אפרסק ושזיף (שניהם עסיסיים ומתוקים)

בינתיים שמישהו יטגן כמה פרוסות באגט

ואת השאר אשאיר לשף סאנטוס להסביר בעצמו:

איזה חיוך!

מחר דיווח מהאימונים באורקל וראיון עם קווין קוק (האנשים מסנטה קרוז הבטיחו לסדר אחד-על-אחד איתו, עתה שנהייה סלבריטי זה לא ברור מאליו בכלל) ופטריק מקאו (ומה משותף להם?), ואולי כמה מילים עם nn (מי זה?).

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. גדול אתה.
    מה גרם להם להחתים את קווין קוק? הוא שחקן לא רע זה ברור אבל אני חושב שגם העובדה שהוא חבר ילדות של קווין דוראנט אף פעם לא הזיקה.

  2. מעולה יניר כיף לקרוא תהנה היום אולי סטפן האיום יתן משחק בלתי נשכח בלי דוראנט ולתחושתי גם בלי קליי. אם קליי אכן לא ישחק טורנטו מקבלים עוד הזדמנות שספק אם תחזור.

  3. חביב ביותר
    אחלה חוויות
    נראה לי שפספסת את הנקודה הישראלית שם בארגון
    אני לא יודע מהי או מי זה
    אבל בטוח שיש שם
    🙂

  4. אחלה. בדיוק בשביל זה יש את הופס. כבוד על החוויות ותמשיך ליהנות.
    אגב, אתה לן באוקלנד או באס.אף?

  5. כיף לקרוא על פרטים מעניינים מאד מסביב למשחק עצמו. ד"ר הופמן יתפלא, אבל בבת גלים עשינו סורפינג כבר ב-1943, כשהייתי בן 6. כל אחד הגיע עם SURFBOARD שאבא או מכר בנה והרכיב עבורו. אז לא ידעו צורה של סורפבורד היום (ואז כבר היו סרפבורדס בהוואי אבל לפלשטינה עדיין לא הגיעה האינפורמציה) אז רובם היו כמו חסקה קטנה וצרה. "לתפוס גלים" עם חגורת הצלה בשכיבה היה 'לבנות'. אנחנו 'הגברים' התחלנו עם סרפינג. המשכתי עד גיל 70 בפלורידה, עד שהיה ברור לי שאני נופל לא בגלל תנועת המים אלא בגלל איבוד חוש השיווי משקל. הלכתי לניאורולג שביקש שאעמוד על הבלטות כף רגל ימין מפני כף רגל שמאל, ולנסות לעמוד 20 שניות. עמדתי 18 שנ'. הוא אמר לי "NO MORE SURFING".
    אבל משך שנים עשיתי סרפינג בארה"ב (בהוואי לא היה זמן וגם לא העזתי. אבל ראיתי SURFERS בגלים של 10-12 מטרים כשהם 'בתעלה' לאורך של איזה 400-500 מטרים עד שהגל מתפוצץ.
    אבל עשיתי ב-58 שנותי כאן סרפינג, ואני זוכר לטובה את בלק ביץ' בסן דיאגו (שם בקרתי לפני כחודש), את הגלים בקצה המזרחי של לונג איילנד שהם תמיד עצומים אבל לא 'מאורגנים'., 10 שנים סרפינג בקצה ג'ופיטר איילנד מ(גם קוקו ביץ' הוא מקום נהדר לסרפינג אבל היה רחוק מהבית – שעתיים נסיעה). סרפינג מצויין בהטרס ביץ' בצפון קרולינה, ובקליפורניה מלבד בלק ביץ', הסרפינג הטוב ביותר הוא במליבו ביץ'.

    1. מי שנולד בבת גלים חייב לאהוב ים אז עוד כשהיית בבטן של אמא והיא הלכה לחוף התאהבת בים. גלשת בתוך הבטן שלה ובסוף גלשת משם החוצה 🙂
      שמח שיש פה כמה שמבינים על מה אני מדבר ואתה בראשם.

      1. הים הוא חלק בלתי ניפרד מחיי. לים בבת גלים יש ריח מיוחד. אולי בגלל אצות הים. כל ביקור בארץ חייב לכלול שהות של יום-יומיים בבת גלים. 4 מהחברים הוותיקים אף פעם לא עזבו

  6. שמע יניר, תענוג עילאי לקרוא מה ואיך שאתה כותב. פשוט נפלא.
    אם תצליח לשאול את אחד השחקנים שאלה 'מחוץ לקופסה' על משמעות החיים לדעתם, או משהו עמוק שכזה – זה יהיה נהדר ויחרוג מהשבלוניות התמידית של ראיונות. (תמסור לג'ורדן בל שיש משיגנע ישראלי שפתח לו דף פייסבוק בעברית. אל תספר לו שיש 2 חברים בקבוצה).
    יאללה

  7. תענוג צרוף!
    תודה יניר. כל הסיפור הזה של קבוצת בת ב- G ליג הוא הספורט האמריקאי בהוויתו. מקצוענות ועבודה משותפת של גורמים רבים עבור מטרה משותפת.משהו ששלא רואים במקומות אחרים בעולם. בכלל, האמריקאים מאוד טובים בשיתופי פעולה. יש להם הבנה קמאית של עבודת צוות כשזה נוגע לעסקים.

  8. תודה רבה רבה יניר.
    תמונות מדליקות מהספוט.
    אני פה עכשיו אחרי יום שני ברצף של גלישה בספוט הבית סיפלאס בת ים.
    לשמחתי הרבה אחד החברים הגיע עם מצלמת פה ועשה לי אתמול בוק לפנתיאון והיום היה ההמשך. צילם תמונות של קפיצות שלי ועבודה בגלים חמודים. לפי התחזית גם מחר הרוח דופקת והזקן הזה (אני) מרגיש כמו ילד. לא ייאמן שאני בכזה כושר שיכול לגלוש כל יום 3 שעות ברצף, לתפוש גלים, לחטוף חבטות ושריטות (פק"ל גלישה).
    שנה מיוחדת….

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט