שבת בבסיס – שריר התאומים/יוני לב ארי

חוגגים במינסוטה. צילום: mnnofa.com
חוגגים במינסוטה. צילום: mnnofa.com

המינסוטה טווינס גרסת 2019 היא אחת הקבוצות המלהיבות שנראו במייג'ורס מזה שנים, האם השנה סוף סוף יראו פלייאוף במיניאפוליס? וגם: מה קרה השבוע לפני 125 שנה?

 

לרוב חובבי הספורט בארץ, המושג "מינסוטה טווינס" מתחבר בעיקר עם כינויים של צמד התאומים ברנדון וברנדה, כוכבי בברלי הילס 90210, שהגיעו ל-LA ממינסוטה הקרה. מעטים מצופי הסדרה פה בארץ ידעו שהכינוי הזה הוא למעשה שם של קבוצת בייסבול.

 

 

אז אמנם יש במינסוטה קבוצה, אבל הרבה אור לא ראו האוהדים שלה, למרות המעבר מאצטדיון סגור לפתוח. מאז שהטווינס עברו למינסוטה בתחילת שנות השישים, רק הקבוצה של 1965 הגיעה ל-100 ניצחונות (60:102). בהמשך אמנם זכו הטווינס פעמיים באליפות, אך גם זה קרה אי שם בתחילת שנות התשעים (האחרונה ב-1991).

 

אליפות זו לא מילה גסה

לאחר שליש מעונת 2019, המינסוטה טווינס נראים כמו הדבר האמיתי. לא גימיק, לא פוקס, פשוט קבוצת בייסבול טובה, מלהיבה, שעשתה כמה מהלכים חכמים בפגרה כדי להפוך מקבוצה עם מאזן שלילי למועמדת, מבלי לנסות לנחס, לאליפות.

 

למעשה, מאז ש-Target field נפתח (האצטדיון הקודם של הטווינס היה מקורה), התאומים לא באמת הגיעו לפלייאוף. תמיד היה חשש, בעיר עם מינוס 3 מעלות בנובמבר, איך יעבור שם משחק על אליפות. השנה סוף סוף יש סיכוי. סגן הנשיא והג'נרל מנג'ר, ת'אד לוין, התלוצץ בראיון לוושינגטון פוסט: "הייתי מאוד רוצה להרגיש איך זה להתכרבל במגרש בסוף אוקטובר, העונה זו הפעם הראשונה שאנחנו ממלאים את החניון בחודש מאי…".

 

הטווינס עברו סוג של רכבת הרים בשנים האחרונות. את עונת 2016 סיימו התאומים עם מאזן מזעזע של 103:59, מקום חמישי ואחרון בבית המרכזי של האמריקן ליג, ועונה שישית ברציפות בלי פלייאוף. היה ברור שצריך שינוי, מה שהביא למינוי דרק פאלווי לאחראי על הצד המקצועי. והשינוי לא אחר לבוא.

 

חלפה לה שנה – והופ, הטווינס משחקים במשחק הבודד בקרב על המקום בפליאוף, לאחר עונה יפהפיה של 77:85. את אותו המשחק הם אמנם הפסידו ליאנקיז בניו יורק (לא לפני שעלו ל-0:3 באינינג הראשון), אך בהחלט ההתקדמות היתה מרשימה.

קשה להפיל כדור כשבאקסטון בסביבה (צילום: twinkietown.com)
קשה להפיל כדור כשבאקסטון בסביבה (צילום: twinkietown.com)

 

גם הגיל וגם התרגיל

לאחר העונה הכל כך יפה, הציפיות מ-2018 היו בשמיים, אך הטווינס איכזבו, וסיימו עם מאזן שלילי, 84:78, ושוב מחוץ לפלייאוף. המנג'ר פול מוליטור בן ה-62 שילם את המחיר ופוטר, ושחקן העבר רוקו באלדלי, הצעיר ממנו ב-25 שנים ובלי ניסיון כלל, החליף אותו. המטרה היתה ברורה – לחזור למסלול עליו הטווינס עלו עונה לפני כן.

 

העבודה במהלך הפגרה היתה מחושבת, חכמה ויעילה – החתמת שחקנים לא יקרים, עם פוטנציאל, אך לחוזים קצרי טווח. נלסון קרוז הוותיק (38) הוחתם על החוזה הגדול ביותר מבין כולם – 14.3 מיליון דולר, כשלצידו חוזקה מינסוטה בג'ונתן סקופ (7.5 מיליון), מרטין פרז (4) ומארווין גונסאלס המצוין (11), היחיד מבין כולם שחתם לשתי עונות ולא לאחת.

 

לכל אלה חיכתה במינסוטה חבורה צעירה ומוכשרת של שחקנים, אותם הובילו אדי רוסאריו, שחבט עד כה 17 הום ראנס (חמישי הכי טוב בכל הליגה), חורחה פולאנקו, שמוביל את הקבוצה עם ממוצע חבטות של 335. (רביעי בכל המייג'ורס), ובאיירון באקסטון, סנטר פילדר עם משחק הגנה פנטסטי, לצד משחק ריצה מצוין (9 בסיסים גנובים).

יכול לזכות ב-MVP. רוסאריו (צילום: aarongleeman.com)
יכול לזכות ב-MVP. רוסאריו (צילום: aarongleeman.com)

 

מי מספר 1?

התחזיות דיברו על עונה יפה, דגדוג הפלייאוף מלמטה, עם 80 ניצחונות פלוס מינוס. אך אחרי הסוויפ על הלוס אנג'לס איינג'לס בסופ"ש האחרון, הטווינס נמצאים בקצב של 109 ניצחונות, עם אחוז הצלחה של 67.4, הכי גבוה בליגה!

 

"יש לנו את אחת ההתקפות הטובות בליגה", אמר מרווין גונסאלס ללוס אנג'לס טיימס, והוסיף: "בשום שלב במשחק אנחנו לא מרימים ידיים, יש לנו את היכולת לשנות הכל בכל רגע נתון". וכשהוא מדבר על ההתקפה, הוא יודע על מה הוא מדבר…

 

לאחר שבמשחק האחרון מול האיינג'לס העיפו התאומים לא פחות משמונה הום ראנס, וכעת הם מדורגים במקום הראשון בליגה, מעל לאריות כמו היאנקיז, יוסטון ובוסטון, עם לא פחות מ-106 הום ראנס! בקצב הזה הטווינס יגיעו ל-324 דינגרס, כשבשיא כל הזמנים מחזיקים היאנקיז של העוה שעברה, עם 267 בלבד…

ככה מעיפים שמונה הום ראנס במשחק אחד

 

אבל זה לא רק הום ראנס. הטווינס מובילים את המייג'ורס בריצות וב-RBI, ונמצאים במקום השני בחבטות, דאבלס, ממוצע חבטות ובמספר קטגוריות נוספות. הקבוצה ההתקפית מספר 1 בליגה, חד משמעית.

 

ולהבדיל מקבוצות אחרות בליגה, במינסוטה העבודה הזו נחלקת על פני סגל רחב. יש לטווינס כרגע לא פחות משישה שחקנים עם 9 הום ראנס או יותר, כשאת הרשימה מוביל אדי רוסאריו, אליו עוד נחזור בהמשך, עם 16 כאלה. לצורך ההשוואה, יש רק קבוצה אחת נוספת בליגה עם נתון כזה, הסיאטל מארינרס.

 

אין כוכבים

אחד הדברים שבולטים בקבוצה הוא השינוי בליינאפ כמעט בכל יום. "רוקו שומר אותם טריים", אמר ת'אד לוין, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה. "12 שחקנים שונים נמצאים ברוטציה, כוכבים יושבים על הספסל כשצריך, אצלנו לא משחקים רצוף 8-10 משחקים כמו בקבוצות אחרות".

באלדלי מוצג במינסוטה. הצלחה מסחררת (צילום: foxsports.com)
באלדלי מוצג במינסוטה. הצלחה מסחררת (צילום: foxsports.com)

 

אך לשם כך באלדלי היה זקוק לסגל גמיש ומגוון, וזה בדיוק מה שהוא קיבל, בעיקר בזכות החתמת שחקנים דוגמת מארווין גונסאלס. כשמיגל סאנו התאושש מפציעה, החליף אותו גונסאלס בבסיס שלישי, אך לאחר שסאנו חזר, הוא עבר לאאוטפילד. "העובדה שאנחנו מאוד מגוונים מונעת מכל מני כבישים להיות סגורים בפנינו", הסביר באלדלי ללוס אנג'לס טיימס.

 

ג'ק אודוריזי, הפיצ'ר המצוין שעוד נחזור   אליו בהמשך, אמר ללוס אנג'לס טיימס: "יש לנו הרבה מאוד שחקנים שיכולים להעיף הום ראנס בכל רגע נתון. זה מה שהופך אותנו מקבוצה טובה למצוינת". וגם מאמן הפיצ'רים, ווס ג'ונסון, התבדח: "יש ערבים שאנחנו אומרים לעצמנו, אם נעצור את היריבה על 9 ריצות, יש לנו סיכוי".

 

ה-ג-נ-ה!!

אז אם כבר עברנו למאמן הפיצ'ינג, זה הזמן לעבור לפיצ'ינג. ג'ונסון הצעיר, 47, נחשב להחתמה שוברת מוסכמות, כשהיה למאמן הפיצ'רים הראשון שמגיע ישירות מקולג' למייג'ורס, כשהוא מחזיק בכלל בתואר בקינטיקה אנושית.

זו הגנה

 

הרבה הוא לא שינה, אבל אי אפשר להתווכח עם נתון אחד – לאחר שליש עונה התאומים מחזיקים במקום החמישי ב-ERA (3.72), עם שיפור של למעלה מחצי ריצה לעומת העונה שעברה (4.5). אחד הפיצ'רים שעבר את השינוי הגדול ביותר היה חוסה באריוס, שתמיד הבטיח אבל רק עכשיו קיים. הסטארטר הפורטו ריקני בן ה-25 מעמיד ERA של 3.20 עד כה, הנמוך ביותר בקריירה.

 

אבל לא רק הוא, מרטין פרז, הסטארטר בן ה-28, הגיע למינסוטה לאחר מספר עונות חלשות, עם ERA גבוה מארבע, ולעתים אף בהרבה. והעונה? 2.95, ומאזן של 1:7. ואיך זה קרה? פרז התבקש לוותר על ה-2 סים פאסט בול, פיץ' שהוא מאוד אהב לזרוק, ולהתרכז בקאטר, והנה התוצאה.

 

Jack In The Box

ויש את אודוריזי, אליו הבטחנו לחזור. אותו אודוריזי מוביל את האמריקן ליג, לא פחות ולא יותר, עם ERA של 2.16. בעונה שעברה, לצורך ההשוואה, הוא ייצר ERA של 4.49, ועונה לפני כן 4.14. במקביל הוא מחזיק את היריבות על ממוצע חבטות השני הכי נמוך בליגה (184.), שיפור משמעותי מהעונה שעברה (2.42.).

עונה אדירה. אודוריזי (צילום: puckettspond.com)
עונה אדירה. אודוריזי (צילום: puckettspond.com)

 

אבל עם כל האופטימיות, יש גם קטע אחד כואב. לפני כשנה הטווינס שלחו ליוסטון את ראיין פרסלי, פיצ'ר מבטיח שמקיים אבל לא מלהיב, עם ERA  של 3.75, תמורת שני פרוספקטים (שחקנים צעירים עם עתיד), רק כדי לראות אותו הופך לאחד הרליברים הטובים בליגה, עם ERA של 0.41, ושיא ליגה של 40 הופעות רצופות בלי לחטוף ריצה.

 

אז נכון, יש עוד שני שלישים של בייסבול לעונה הזאת, ובאליפויות זוכים באוקטובר, לא במאי, אבל מזמן לא הורגשה במיניאפוליס כל כך הרבה תקווה כפי שעונת 2019 מייצרת לאוהדי הטווינס. אנחנו, מכאן בתל אביב, נמשיך לעקוב בדריכות.

 

השבוע לפני

נתחיל ממש ממש מזמן, ב-30 במאי 1894, השבוע לפני לא פחות מ-125 שנה. שחקן הבוסטון ביניטרס (היה דבר כזה), בוב לואו, רשם Double Header יוצא דופן. במשחק הראשון מבין שניים באותו היום נגד סינסינטי, הוא ייצר 0 מ-6 מבאס. אך בשני הוא היה לשחקן הראשון שחובט 4 הום ראנס במשחק, בדרך ל-11:20 ענק.

ככה נראה בוב לואו (צילום: sabr.org)
ככה נראה בוב לואו (צילום: sabr.org)

 

Next Stop, ה-26 במאי 1959, השבוע לפני 60 שנה. תאריך שהארווי האדיקס מהפאיירטס לא ירצה לזכור. אותו האדיקס זרק לא פחות מ-12 אינינגים מושלמים, רק כדי לראות את הקבוצה שלו מפסידה 1:0 לברייבס באינינג ה-13. אאוץ'.

 

נסיים יחסית לא מזמן, ב-30 במאי 1999, השבוע לפני 20 שנה. האמפאייר פרנק פולי היה לראשון שנעזר בטלויזיה כדי לשנות החלטה, כשהוא פוסל הום ראן שנקבע לקליף פלויד וקובע דאבל בלבד, בהפסדם של המארלינס לסיינט לואיס. בהנהלת הליגה הדגישו לאחר מכן כי ההחלטה להשתמש בהילוכים חוזרים היתה שגויה.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. בהחלט קבוצה סימפתית. הלוואי ויצליחו לעשות את מה שקליבלנד לא מצליחים (הטווינס צמודים לאינדיאנס בטבלת הפיירול. מקומות 19 ו-20 בליגה. 100 מיליון פחות מלרד סוקס), וזה לעשות את הצעד הנוסף והאחרון, ולזכות באליפות.
    אישית, אני תמיד בעד האנדרדוג.
    .
    תודה, יוני. נהדר. כרגיל.

  2. יוני, ממש לא קל לחשוב בייסבול בין הכדורסל אמש וטוטנהאם – ליברפול מחר, אבל הבצלחת לעשותץ זאת בצורה הכי מרשימה. תמונות נפלאות. לי Kirby Puckett. עשה זאת לפני שנים ומאז הםמ בלב שלי!!!

    תודה על פוסט נפלא ביום כתבות עמוס כל כך!

  3. מינסוטה תמיד היתה עיר רדומה מבחינת הקהל שלה. הוא בעיקר נעלם בשנים הפחות טובות (אי אפשר להאשים אותם שהם לא רוצים לצאת מהבית), אבל כשהקבוצות שלהם מצליחות אתה רואה הרבה מאוד גאווה בקבוצות הבית שלהם (הוייקינגס של סוף ה-60 ותחילת ה-70 וטיוולבס של ה-90 הם דוגמה מצוינת). מזג אוויר קר אף פעם לא הפריע להם כשהיה מדובר בקבוצה מנצחת (למרות שהוייקינגס עברו לאיצטדיון סגור), נקווה לראות את זה גם עם הטווינס.
    .
    ואיזה מבאס הסיפור של האדיקס. משהו שקשה לבלוע…

    1. קירבי פוקט היה אחד השחקנים הבלתי מובנים מכולם. כיצד גוף ענק (שמן???) כשלו יכול היה לחבוט ולרוץ!!! אם אני לא טועה, בזמנו ממוצע החבטות שלו היה הגבוה ביותר לחובט ימני באמריקן ליג מאז ג'ו דמאג'יו. הוא נפטר משבץ מוחין בגיל צעיר. נדמה לי שבשנות ה-50 המאוחרות את ה-60 המוקדמות.

  4. הגניבה של העונה, החתימו את מרטין פרז בסכום של 4 מיליון דולר בלבד. גאונים !!!
    יוני, אחלה כתבה. מרתק לקרוא איך בנו כזאת קבוצה.

  5. מעניין איך עשו את ההחתמות האלה, אלו שחקנים די מבוססים, אף אחד לא הציע יותר שנים וכסף?
    .
    בהחלט עונה מפתיעה, על הנייר הסגל שלהם לא כזה טוב ולא קרוב לזה של אריות האמריקן ליג.

    1. זה הכל בגלל הגיל. בשנתיים האחרונות בבייסבול מפחדים להחתים שחקנים בגיל 30+ לחוזים גדולים וארוכי טווח.
      זה פוגע מאוד בשחקנים ועלול לגרום לשביתה בקרוב בגלל שלפי החוקים של הליגה אצל רובם זה הסיכוי היחיד לחוזה גדול. המצב כרגע הוא שבשיא הקריירה הם מרוויחים משכורות של רוקיז ויוצאים ל-FA רק בגיל מבוגר.
      כרגע ב-FA יש מגיש פותח מהטובים בליגה (דאלאס קייקל) ואולי הקלוזר הכי טוב בליגה (קימברל) רק בגלל הבעיה הזו.

      1. אני מכיר את הנושא, לא שחור ולבן. גם לשחקנים לא מגיעים החוזים המנופחים שהיו מקבלים, כולל קייקל וקימברל שדורשים יותר ממה שמוכנים לתת להם

  6. כתבה יפה ואינפורמטיבית. תודה רבה. נחמד לפגוש אוהד יאנקיז דיי הארד. הפעם היחידה שבכיתי מספורט, היה בנובמבר 2001

להגיב על יניב ש. לבטל

סגירת תפריט