מאחורי הקווים : הדברים הקטנים שיכריעו את הגמר / נמרוד איתן

 

אחרי חמש שנים קיבלנו גיוון בפיינלס, לפחות מהצד המזרחי. כשהפעם ג"ס, בפעם החמישית ברצף בגמר, תפגוש יריבה חדשה, בגמר ראשון שלה, טורונטו ראפטורס.

רבים וטובים ממני, גם באתר הזה וגם בכלל, יכתבו על הסיפור מאחורי הגמר. ג"ס בלי דוראנט (לפחות בהתחלה), גמר ראשון של הראפטורס, ההשלכות על הקיץ של קוואי ובכלל כל הסיפור של קוואי. מה עובר בראש של דה רוזן וקייסי וכו' וכו' וכו'.

אני ברשותכם אצלול הפעם ישר להיבטים היותר טקטיים של הגמר והאם יש לנו סיכוי לאלופה חדשה?

האמת שהתלבטתי מה לכתוב לקראת הגמר. אחרי שכתבתי פריוויו גם לסדרה של הלוחמים מול הרוקטס, וגם מול הבלייזרס (בתוספת לעונה שעברה), אני חושב שכתבתי לא מעט על סגנון המשחק שלהם ועל היתרונות והחסרונות. לכן הפעם החלטתי להתמקד בראפטורס, קבוצה שאני חושב שקשה לא לחבב, לאו דווקא בגלל סגנון הכדורסל, אלא בגלל הסיפור, הדרך שעברו בשנים האחרונות עד שזכו להגיע למעמד (ותודה לברון שעברת מערבה), וכמובן הקהל הקנדי המטורף שמייצר אווירה מעולה באולם וגם מחוצה לו.

הראפטורס מגיעים בכושר מעולה לסדרת הגמר הזאת. אמנם לא עברו בסוויפ כמו הלוחמים, אבל גם הם מגיעים לאחר ארבעה ניצחונות רצופים על היריבה שלהם, וחזרה מרשימה מפיגור 0-2 מול הבאקס הלוהטים.

הראפטורס מצאו את הדרך לנצח את הבאקס ולשלוט במאצ' אפ מול הבאקס. אמנם יש כמה קווי דמיון בין הבאקס לג"ס, אבל בגדול זאת חיה אחרת לחלוטין.

הגנה

נתחיל דווקא מהצד ההגנתי.

כמובן שהמפתח העיקרי מול הבאקס הוא לעצור/להאט את יאניס. סגנון המשחק של הבאקס מבוסס ברובו על היכולת של יאניס לכווץ את ההגנה ואז עומדות שתי אופציות בפניו – לדרוס את ההגנה המכווצת בדרך לטבעת, או להוציא החוצה לאחד הקלעים. אמנם הסגנון הזה עבד לאורך העונה אבל הוא מאוד סטטי. הכדור לא זז הרבה, השחקנים מחוץ לקשת פשוט עומדים ומרווחים ומחכים למסירה. קיר כמו שהראפטורס עשו כדי לעצור את החדירות של יאניס עבד מצוין, ובעזרת יכולת אתלטית טובה הם הספיקו בהרבה מקרים להגיע לקלעים כדי להפריע, ובכל מקרה זה משחק של מספרים – אם קולעים – התקפה גדולה, אם הכדורים קצת פחות נכנסים פתאום דברים מתחילים לחרוק.

השאלה איך ההגנה מתמודדת מול התקפה קצת יותר מתוחכמת. אמנם הראפטורס לא נתקלו בזה הרבה מול הבאקס, אבל במעט שכן זה לא היה נראה טוב.

שימו לב כאן, איך מול התקפה טיפה יותר תנועתית הראפטורס לא מצליחים להתמודד. זה מתחיל בחסימה גבית (באק פיק) של ברוגדון לקוננטון. חילוף פשוט בין פאוול ולאורי, אבל שימו לב לפאוול שמפנה את גבו למהלך בזמן שמלווה את קוננטון לפינה. מיד לאחר החסימה של ברוגדון הוא מקבל חסימה מאיליסובה. איליסובה לפני רגע מסר ללופז, ושימו לב לסיאקם שבוהה בלופז בלי לשים לב לתורכי. כשהוא מגיב זה כבר מאוחר מדי. לאורי מנסה "לגנוב" בזמן מעבר החסימה, סיאקם לא מבין את זה ויוצא לברוגדון כדי שלא יישאר לקליעה ואיליסובה מנצל את העובדה שנשאר לבד כדי לברוח לכיוון הסל. לופז עם מסירה מצויינת, ופאוול שהוא בעצם אמור להגיע לעזרה מגיע מאוד באיחור כי זיהה מאוחר את המהלך, בגלל שהיה מרוכז בקוננטון לאחר החילוף. כמה פעמים ראינו מג"ס מהלכים דומים?

כאן במהלך הרבה יותר מורכב, שכמעט ולא ראינו כאלה מהבאקס, מידלטון יוצא על 3 חסימות לקליעה. סיאקם שהתחיל איתו מסמן שצריך חילוף. קוואי מזהה את זה ויוצא אחרי שנתקע קצת בחסימה של לופז, מה שמספיק בשביל לייצר למידלטון יתרון. מיד לאחר קבלת הכדור לופז מגיע שוב לחסום כשגם גאסול וגם קוואי לא בעמדה הגנתית מספיק טובה ונוצר טיפול לא ברור בפיק&רול. מידלטון מושך את שניהם אליו בצורה מצויינת ויוצר ספייס בעזרת בק דריבל. לופז חותך לבד לאמצע הצבע, כשהיחיד שנמצא שם זה סיאקם שלא בדיוק יכול לעזוב את יאניס. יאניס מפנה את הצבע בזמן, מסירה מצויינת של מידלטון, וכשלופז מקבל שם כדור לפני סיאקם, לקמרוני לא נשאר הרבה מה לעשות.

כאן הבאקס מתחילים בתנועה פשוטה שהם מאוד אוהבים להתחיל איתה. חסימה הפוכה של הגבוה בטופ אוף דה קי לגארד בצד השני. הפעם לאחר שמידלטון קיבל כדור גם היה המשך למהלך. היל רץ אליו ומידלטון עושה הטעיה של מסירה להאנד אוף. ובזמן שואנוליט עוד עסוק בלעבור את החסימה הזאת, הוא מקבל בק פיק מאיליסובה. שימו לב לאיבקה שבכלל לא מטפל במהלך ונשאר צמוד לאיליסובה. קוואי לא רוצה להשאיר את מירוטיץ' חופשי ולכן מאחר בעזרה, ושוב לייאפ קל לבאקס.

שימו לב לטיפול של מארק גאסול. ברוק לופז חוסם את לאורי בשביל מידלטון שיוצא לקליעה. לאורי מנסה לעבור בכוח על הגב, קצת נתקע בחסימה וזה בדיוק הזמן שצריך בשביל קלעים ברמות האלה. גאסול בכלל לא מגיב למהלך, נשאר ליד לופז ובוהה במידלטון קולע שלשה קלה. לגאסול יש המון יכולות הגנתיות, אבל גם סימני שאלה האם יכול להתמודד מול ג"ס עם כל החסימות. מהלך כזה זה לא סימן מעודד. חוזר לאותה שאלה – כמה פעמים ראינו מהלכים דומים מג"ס?

מהלך אחרון ובכוונה הכנסתי גם אותו. אין פה איזה תרגיל כמו במהלכים הקודמים, אבל ברוגדון מקבל את קוואי בחילוף, ומנצל טעות לא אופיינית של קוואי שמנסה לחטוף כדי לעבור אותו. בניגוד לכל הפעמים בסדרה והעונה בכלל שלופז נשאר בפינה לקליעה, הפעם הוא חותך לסל. גאסול היה כ"כ מופתע כשהסתובב וראה אותו, ומשם לופז גם הגיע ללייאפ קל. אנחנו יודעים שבהרכב הנוכחי, הקליעה אצל ג"ס לא מתחלקת אצל הרבה שחקנים. אבל כל השאר נעים מעולה ללא כדור, במהלכים מהסוג הזה בדיוק, ושוב טיפול רע מאוד של הראפטורס.

וכדי להראות גם את הצדדים החיוביים, הנה נגד מהלך קצת יותר מורכב, סיאקם קורא מצוין מה קורה ועם חטיפה גדולה שמשמעותית מאוד לניצחון של הסדרה. סיאקם מתחיל את המהלך עם מידלטון שנותן חסימה להיל. מיד אח"כ בזמן שהיל משחק פיק&רול עם יאניס, מידלטון מקבל חסימה מלופז לקליעה. הפעם גאסול ערני ומחליף עם סיאקם כדי שמידלטון לא יישאר חופשי, סיאקם מגיב מהר, מקבל את לופז ומזהה את המסירה של היל ליאניס כדי לחטוף אותה. אמנם הייתה פה בעיית ספייסינג בהתקפה של הבאקס, אבל זאת בדיוק הערנות ההגנתית שהראפטורס צריכים בכל פוזשן כדי לנצח את ג"ס.

כמו שאמרתי אני לא ארחיב מאוד על ג"ס, אבל זאק לואו ניתח את ההתקפה שלהם מאז הפציעה של דוראנט בצורה מצויינת ואתם מוזמנים לקרוא. ובכל זאת אכניס מהלך אחד מהסדרה, מה קורה כשטועים באחד הטיפולים נגד ג"ס, כמה מהר הם מענישים.

 

עוד חלק חשוב מאוד בהגנה הוא כמובן הטיפול בפיק&רול. שוב אדבר על הפיק&רול הקטלני של סטף ודריימונד, משהו שהליגה לא מצאה אליו פתרון באמת יעיל. הפתרון בעצם היה ההגעה של דוראנט שפשוט הפחית את השימוש של ג"ס במהלך הזה. מאז הפציעה סטף חזר לשחק הרבה יותר פיק&רול, והוא אימלל ככה את הרוקטס במחצית השנייה של המשחק השישי, ואת הבלייזרס לאורך כל הסדרה. זה גם המהלך שהלוחמים הלכו אליו בסוף משחק ושהביא להם ניצחונות פעם אחרי פעם.

לא אהיה חצוף ואומר שאני יודע מה אפשר לעשות, כי אני לא. וזכורה התגובה של סטוטס לאחר שבחר לשמור על סטף פלאט בפיק&רול במשחק הראשון (אותו סיים סטף עם 9/15 מהשלוש) בסדרה וקיבל ביקורת על כך במסיבת העיתונאים. הוא הזכיר שהרוקטס עשו עליו טראפ במחצית השנייה של גיים 6, ושזה גם לא כ"כ עבד.

הנה דוגמה לפלאט מהמשחק הראשון.

עכשיו כל עוד דוראנט עדיין פצוע, סביר שנראה הרבה פיק&רול גם בגמר. נגד הבאקס הראפטורס שמרו בשתי דרכים עיקריות.

הנה דוגמה לפלאט שראינו הרבה במהלך הסדרה. אמנם כאן הרכז הוא בלדסו, ואולי עדיף להגנה שיזרוק את הזריקה הזאת, גם אם נכנסה כאן. אבל מול סטף זה פשוט לא יעבוד. בנוסף תראו כמה לופז חופשי ואם בלדסו היה מחליט למסור לו זה היה יכול להיגמר בסל קל שלו או באס' ליאניס שמחכה למטה.

כאן גאסול קצת יותר גבוה ואגרסיבי בפלאט, וגם לופז לא בדיוק חסם כך שלא נוצא יתרון גדול בשביל מידלטון. אבל הרול לצבע של לופז מכריח את קוואי להגיע לעזרה, ומידלטון עם החלטה מצויינת מוצא את מירוטיץ' לבד בפינה הנגדית לשלשה קלה.

לא חסרות עוד דוגמאות במהלך הסדרה לבעייתיות של הפלאט, ולבאקס אין שחקן ברמה של קרי שיכול להעניש כשנותנים לו כ"כ הרבה ספייס.

אופציה נוספת שראינו היא הגנת חילופים. לשמור חילופים עם גאסול ולהשאיר אותו מול קרי זה לא נשמע משהו כמו כדאי לנרס לנסות. מצד שני מי שאמור להיות יותר מתאים להגנת חילופים זה איבקה. אבל גם הוא לא הראה יכולות מרשימות מול החבר'ה של הבאקס.

דוגמה ראשונה – איבקה מקבל את היל בחילוף ונותן לו המון המון ספייס, שלשה קלה להיל.

כאן איבקה קיבל את ברוגדון בחילוף, וברוגדון חולף על פניו כאילו הוא לא קיים בדרך ללייאפ קליל.

הפעם מול מידלטון. שוב עוברים את איבקה בקלות, הפעם יש עזרה ומידלטון מוציא מצויין לשלשה חופשית לגמרי מהפינה של היל.

אלה שני הטיפולים העיקריים שראינו מההגנה של הראפטורס. בשניהם יש לא מעט חורים. בהמשך אגע קצת במאצ' אפים וחמישיות שונות, אבל כנראה שנראה את איבקה וגאסול על המגרש ברוב הדקות. נרס חייב להביא פתרון יצירתי לפיק&רול. כי לא רק סטף יכול להעניש, הנה דוגמה אחת של קליי:

אפילו לקוק היו כמה מהלכים חשובים בסדרה כשהוא תוקף את הפלאט בפיק&רול. איום הקליעה אצל ג"ס הרבה יותר גדול. הבעיה שגם חילופים ולהשאיר את גאסול או איבקה על סטף לא נשמע מלהיב. אופציה אפשרית היא להחליף ולהיצמד לסטף במטרה להכריח אותו לחדור, ולקוות שביחד עם סיאקם וקוואי שיגיעו לעזרה ורוטציות יהיה אפשר להכריח אותו למסור, ולהגיע מספיק מהר לשחקנים האחרים. זה לא מאוד דומה לקיר שהם העמידו מול יאניס בגלל ששם היה גם את השחקן ששמר עליו, ובמקרה הזה, בהנחה שסטף יעבור אותו הוא מבטל את השחקן הזה ונשארו רק ארבעה. לשים שלושה מתוכם בצבע כבר יפתח יותר מדי חורים בהגנה.

כמובן שיש את האופציה לצאת עליו אגרסיבי להדג'/טראפ. קרי אוהב מאוד למסור במצבים האלה, וכל עוד זה לא גרין/איגי שמקבלים את הכדור אח"כ, רמת קבלת ההחלטות יורדת. זה ידרוש הרבה תיאום ומשמעת מצד הראפטורס ממי מגיעים לעזרה, ואת מי לא משאירים חופשי.

למי שמעוניין לראות איך סטף פיצח את ההגנות השונות שזרקו עליו בגמר המערב אפשר לצפות בסרטון ההיילייטס שלו:

נקודה אחרונה בנוגע למשחק ההגנה של הראפטורס ואולי החשובה ביותר, זו הגנת המעבר. קצב נהיה מילת מפתח בניתוח כמעט כל מאצ' אפ בליגה, וזה חוזר על עצמו במיוחד כשמשחקים נגד ג"ס. שוב, אנחנו מכירים מה קורה כשג"ס רצים, גם אחרי סל. השלשות מתחילות לעוף, הם מרגישים טוב עם עצמם, ותוך שתי דקות הפער כבר קרוב ל-20, או שגם אם הובלת 20 פתאום זה נעלם. הרבה פעמים בדקות האלה ההגנה של הלוחמים עובדת כמו שעון ויש תחושה שאי אפשר לקלוע, מה שנותן להם עוד אופציות לרוץ.

הראפטורס עברו מבחן אש ראשון מול קבוצה שאוהבת לרוץ ממש עכשיו נגד הבאקס. שימו לב לקצת מספרים: בעונה הרגילה הבאקס היו מקום חמישי בליגה בקצב (103.61), ג"ס עשירי (101.78) והראפטורס בדיוק באמצע, מקום 15 עם 100.55 פוזשנים. הראפטורס גם אוהבים לרוץ, במיוחד לאורי וסיאקם. אבל בפלייאוף הם התאימו את עצמם לסיטואציה והבינו שזה פחות מתאים להם, בעיקר בהתחשב ביריבות. כבר בסיבוב הראשון הראפטורס הורידו קצב ל-95.7 פוזשנים ומספר דומה גם בסיבוב השני. הבאקס לעומת זאת הגבירו קצת מול הסלטיקס ושיחקו בקצב של 104.9. שני המשחקים הראשונים בגמר המזרח התנהלו לגמרי בקצת של הבאקס, עם 102 פוזשנים ל-48 דק'. בארבעת האחרונים הראפטורס השתלטו על הקצב, ועל הסדרה כששיחקו בקצב של 94.57. הבדל של שבעה פוזשנים במשחק, המון. מה שמעניין הוא שאמנם לפי המדד הזה ג"ס שיחקה בקצב קצת יותר איטי, אבל אם מבודדים את היריבה, ומסתכלים רק על אורך זמן הממוצע של כל התקפה של ג"ס, מגלים שהקצב שלהם אפילו יותר מהיר משל הבאקס.

הראפטורס, ונרס גם ציין את זה, ויתרו גם על זריקות מהירות בהתקפה, כדי למנוע מהבאקס לרוץ. ידוע שלא רק איבודים מביאים למשחק ריצה, אלא גם בחירת זריקות לא טובה, שמקשות על הירידה להגנה, ונותנות הזדמנויות ריצה טובות לקבוצה השנייה. לכן הראפטורס, מעבר למשמעת בירידה להגנה ובניית "הקיר" עבור יאניס כבר במעבר, היו ממושמעים מאוד מבחינה התקפית ונמנעו מזריקות שיקלו על הבאקס לרוץ.

אגב, הסיבה שהבאקס הצליחו לפתוח את משחק מספר 5 בסערה היא בדיוק בגלל משחק הריצה. ברגע גם שהכדורים נכנסים השחקנים מקבלים עוד יותר ביטחון, יותר כיף לרוץ והכל יותר זורם. הרבע הראשון באותו משחק התנהל באותו קצב של שני המשחקים הראשונים, 102 פוזשנים ל-48 דק'. שאר הרבעים התנהלו בקצב של 94-90-94, זה כבר הקצב שהראפטורס רצו. תנו מבטח בהיילייטס של הרבע הראשון מאותו משחק ותבינו על מה אני מדבר:

מהצד השני ג"ס מציגים חיה אחרת לגמרי במשחק המעבר. קודם כל דריימונד גרין בכושר שיא, ולא בדיוק מעניין אותו אם ההתקפה לקחה זריקה טובה/לא טובה, הכדור נכנס / לא נכנס, הוא רץ. הנה וידאו נחמד שמראה איך דריימונד "דוחף" את הכדור קדימה במהלך הפלייאוף. יכולים להריץ לסוף כדי לראות קטעים מגמר המערב.

הנה דוגמה קצת יותר ספציפית איך גרין דוחף את הכדור קדימה. הארקלס כביכול שומר עליו, אבל לא עומד/מנסה לעמוד בקצב, לא מעניין את גרין שהוא רץ מול ארבעה שחקנים, ותשומת הלב שהוא מושך משאירה את בל לבד לגמרי לדאנק.

כמובן שהטיפול של הבלייזרס פה רע מאוד, אבל ראינו המון מהלכים כאלה במהלך הסדרה. לא קל לעמוד באינטנסיביות של דריימונד.

הסיבה שג"ס היא חיה אחרת היא שהבאקס נשענים על היכולות של יאניס לדרוס כל מה שעומד מולו במעבר. ג"ס , לצד היכולת הנהדרת של גרין, נשענת על הקליעה האדירה של הספלאש בראדרס במעבר. אם מול הבאקס הראפטורס יכלו לבנות קיר בצבע , להאט את יאניס ולהמר קצת יותר על הקליעה של השחקנים מסביב, הפעם המטרה הראשונה תהיה להגיע לסטף וקליי על קשת השלוש, ולצד לזה להתייחס לדריימונד ששועט קדימה. שוב, דורש יותר משמעת, יותר שכל , ויותר תיאום. יהיה מעניין לראות את ההתאמות של נרס בנושא הזה. מבחינה התקפית , הוא יהיה חייב לזהות את המצבים בהם ג"ס מתחילה להשתולל ולרוץ, אלה בדיוק ההתקפות ללכת למהלכי בידוד לקוואי, שייקח את הזמן ושינסה לקלוע/להוציא פאולים שיאטו את הקצב. אם הראפטורס יוכלו להוריד בכמות הריצות של ג"ס, ולמנוע מהם את הזריקות שהם אוהבים במעבר, הסיכוי שלהם לנצח יגדל משמעותית. הם עשו את זה יפה מאוד מול הבאקס, עכשיו הזמן לכמה שדרוגים.

התקפה

עכשיו נעבור למשחק ההתקפה של הראפטורס. כמובן שקוואי הוא הנקודה העיקרית במשחק ההתקפה. אבל בדיוק כמו שהיה צריך עזרה שהגיעה בדיוק בזמן כדי לנצח את הבאקס, נגד ג"ס כולם צריכים לתרום אפילו יותר.

יש לראפטורס את הדקות בהן הם הולכים על קוואי, בבידודים בעיקר ונותנים לו לעבוד, אבל יש גם דק' בהן הכדור יותר זז, עוד שחקנים מנהלים את ההתקפה ומייצרים ואנחנו רואים כדורסל איכותי. סך הכל נרס ננעל על רוטציה של שמונה שחקנים שעובדת לו טוב וכל אחד ברוטציה הזאת יכול לתרום בצורה משמעותית בצד ההתקפי (כן , בתאוריה גם דני גרין יכול לתרום).

בואו נתחיל לפרק את משחק ההתקפה של הראפטורס.

דיברנו קודם על הפיק&רול של סטף ודריימונד. כל עוד דוראנט פצוע סטף הוא היוצר העיקרי של ג"ס בפיק&רול. קצת קליי כמו שהראתי, ציינתי את קוק, אבל בגדול סטף הוא המשמעותי. אצל הראפטורס לעומת זאת יש כמה אופציות, כשגם לחוסם יש משמעות מאוד גדולה.

אתחיל דווקא מהגבוהים, ודווקא מהספסל. סרג' איבקה היה בעונה מעולה עד הטרייד עם גאסול. קלע באחוזים מצויינים, היה פעיל מאוד והפיק&רול שלו עם לאורי עבד מצוין בגלל הטאצ' הנהדר שלו והיכולת גם לקלוע את החצאי מרחק וגם לסיים את הפלואטרים האלה באמצע. לאחר הטרייד הוא כבר עבר לשחק 6 דק' פחות, וקלע פחות אבל האחוזים נשארו. צריך לציין שעדיין שיחק בחמישייה בחלק מהמשחקים.

מהרגע שהתחיל הפלייאוף חל פיחות משמעותי במעמדו של איבקה, נהפך לשחקן קבוע מהספסל, ומה שהכי בלט לי זה שמשחקים עליו הרבה פחות וכמעט ואין את הפיק&רול איתו. דווקא בסדרה נגד הבאקס , לאט לאט חזרו לשחק עליו יותר ולנצל את היתרונות שלו. הנה כמה דוגמאות נגד הגנת הפלאט של הבאקס.

כאן דווקא נורמן פאוול עם הכדור, ולא אחד הגארדים המובילים, אבל הוא תוקף מצוין את יאניס לאחר החסימה, קוננטון עובר על הגב שלו, ואיבקה יכול להיפתח לקליעה. בזכות העובדה שפאוול תקף את יאניס הוא יוצר פער גדול בינו ובין איבקה , ויאניס אפילו מוותר על הקלוז אאוט.

הפעם כשלאורי עם הכדור, גם הוא תוקף מצוין את לופז לכיוון הצבע. היל עוד מנסה לחזור אליו ושוב זאת מסירה קלה לחצי מרחק של איבקה, זריקה שהוא קולע באחוזים מצוינים.

הפעם קוואי עם הכדור, גם כאן הבאקס היו מוכנים לפלאט, אבל קוואי מטעה את מידלטון והולך נגד החסימה, מה שגורם ללופז לצאת אליו יותר גבוה, ומשאיר את איבקה חופשי לגמרי לחתוך לטבעת ולנצל את האתלטיות שלו לדאנק קליל. שימו לב מי עומד מחוץ לקשת – ואנוליט, גרין ופאוול. על הנייר את שלושתם אתה לא רוצה להשאיר לשלשה חופשית, ולכן העזרה מגיעה באיחור.

לפני שנעבור לגאסול אגע דווקא בסיאקם. סיאקם בפלייאוף ראשון בקריירה כשחקן מוביל בקבוצה, ויש כמובן חבלי לידה. אחד הגורמים לכך התחיל בסדרה נגד פילי כשאמביד עבר לשמור עליו במשחק השני. היו לזה שתי משמעויות עיקריות בעיניי. הראשונה – פילי הימרו על הקליעה של סיאקם (29% מחוץ לקשת בפלייאוף) וקצת נכנסו לו לראש. כשהוא ניסה לחדור אמביד חיכה לו בצבע, והקשה עליו מאוד לסיים כמו שסיים כל העונה בכל מיני סיומות שרק הוא יודע להסביר איך זה נכנס. המשמעות השנייה היא שהיה הרבה יותר קשה לתקוף את אמביד בפיק&רול. החסימות של סיאקם לא היו מספיק טובות, והגארדים לא התקשו לעבור אותם ולכן לא נוצר יתרון להתקפה. הבאקס נקטו באותה שיטה עם ברוק לופז בחלק גדול מהזמן, דבר שהשפיע מאוד על סיאקם. דווקא בסוף הסדרה הוא התחיל לחסום הרבה יותר טוב ולייצר יתרון בחסימות האלה, שסידרו גם לו מצבים הרבה יותר טובים.

במהלך הזה הוא מצליח לייצר ללאורי יתרון בחסימה, מה שמכריח את לופז להגיב ולהישאר באמצע. כשסיאקם מקבל כדור בתנועה באיזורים האלה זה תלוי בעיקר בו. אמנם זה לא נראה כמו זריקה טובה, אבל זה נכנס כל העונה אז למה שנתווכח. בנוסף למהלך הזה היו עוד מהלכים כאלה של סיאקם ואם הראפטורס יצליחו להביא אותו למצבים כאלה הוא יכול להיות נקודת מפתח נוספת בסדרה.

וכמובן שהשחקן העיקרי הוא גאסול. יש הבדל גדול בין פלאט לטראפ/הדג' בפיק&רול. בטראפ/הדג' המטרה היא גם להוציא לגארד את הכדור מהיד. מצד שני יש גם דמיון. בשניהם הגבוה נשאר לבד בד"כ והיכולת שלו לייצר מהלכים מהמסירה קריטית ליעילות הפיק&רול. וזה היה אחד ההבדלים המשמעותיים של הראפטורס בין ההפסדים בתחילת הסדרה לרצף ארבעת הניצחונות, גאסול חזר לחיים. קלע מבחוץ, חילק מסירות גדולות וניהל את המשחק מההיי פוסט. ג"ס תקפו את לילארד פעם אחרי פעם בפיק&רול והשאירו את הגבוה לבד. היחיד שהעניש אותם היא מאיירס לנארד, בעזרת יכולת הקליעה הנהדרת שלו. קולינס וקאנטר הרבה פעמים קיבלו החלטות לא מספיק טובות/איטיות/סתם לא קלעו באחוזים מספיק טובים, וזאת נקודת מפתח לסדרה. אני לא יודע איך קר יחליט לשמור בפיק&רול, אבל אני מניח שינסה להימנע מחילופים על קוואי ויתקוף אותו בפיק&רול, ואולי גם את לאורי. אם נראה מהלכים כאלה מגאסול, קר יצטרך להגיב:

בדומה למהלכים עם איבקה, לאורי מושך את שני השחקנים, משאיר את גאסול חופשי, לא זריקה קלה אבל לגאסול יש את היכולת לקלוע אותן.

כאן דווקא מהלך מעניין שסיאקם עם הכדור ומתחיל בחדירה התוקפנית שלו לאחר החסימה. כמובן שגאסול חופשי לגמרי מחוץ לקשת ונרס יקווה שימשיך לקלוע אותן באחוזים גבוהים.

ואנוליט, קוואי ולאורי הם השחקנים העיקריים עם הכדור בפיק&רול, והם הסתדרו מצוין נגד הפלאט, הנה כמה דוגמאות:

כאן חסימה מצויינת של גאסול גורמת לברוגדון להיתקע, לופז הולך לאחור וואנוליט לא מפחד להרים מיד ריינג'.

כאן עם איבקה כחוסם ודווקא מידלטון שומר עליו, ולא ברור חוסר המאמץ ההגנתי. ואנוליט מנצל את המרווח לייצר מהירות, לתקוף את מידלטון, לכווץ את ההגנה ולמצוא את פאוול חופשי לגמרי בפינה.

כאן קוואי תוקף את לופז ומכריח אותו לצאת אליו, אבל זה כבר מאוחר מדי כי הוא לא מתקשה להרים מעליו.

לאחר שהפלאט לא עבד מספיק טוב הבאקס עברו לחילופים בחלק השני של הסדרה. כאן צריך לציין שסביר להניח שנראה את ג"ס מחליפה לא מעט על חסימות והיכולת של הראפטורס מצד אחד לנצל מיס מאצ'ים ומצד שני לא לתקוע את ההתקפה במטרה רק לחפש את המיס מאצ' יהיה משמעותי.

לאורי נשאר פה מול איליאסובה בגלל חילוף מוקדם בהתקפה. איליאסובה דווקא שומר לא רע בכלל על גארדים, אבל לאורי תוקף אותו מצוין ויותר מזה גם מנצל את תגובת ההגנה כדי למצוא את איבקה. עוד דוגמה כמה איבקה מצוין ויכול לתרום. עומד במקום הנכון, מחכה למסירה ומסיים בצורה אגרסיבית.

כאן הבאקס מחליפים על פיק&רול בין ואנוליט לגאסול, מה שמשאיר את היל על גאסול. במקום להתעכב על הניסיון להכניס כדור, הראפטורס מגיבים יפה, גרין עם חיתוך מושך את מירוטיץ' איתו, לאורי מקבל מסירה וקוואי מנצל את העובדה שמידלטון היה מוכן להגיע לעזרה על גאסול. שלשה קלה לקוואי.

קוואי קיבל את לופז כמה פעמים בחילוף ופשוט התעלל בו, וקלע מעליו בלי שום בעיה.

מה שאהבתי לראות במיוחד נגד החילופים זה את יכולת המסירה המשופרת של קוואי. ידוע שאם יש איזשהו חסרון אצל קוואי זה ראיית המשחק. הרבה פעמים הוא מוציא כדור באיחור מול דאבל טים/הגנה מתכווצת, מה שגורם לאיבוד או איבוד המומנטום שהחדירה שלו יצרה. לפעמים הוא גם מתעקש ולוקח זריקה קשה. הדבר הזה בלט עוד יותר בתחילת הסדרה, אבל ככל שהסדרה התקדמה היה נראה שקוואי מבין טוב יותר מתי להוציא ובשני המשחקים האחרונים זה גם התבטא במס' האסיסטים (9 בגיים 5, 7 בגיים 6). כמובן שעזרה העובדה שואנוליט לא החטיא כדור.

היכולת הזאת של קוואי תהיה משמעותית מאוד מול ג"ס. היא יודעת איך להתמודד עם שחקן מסוגו. אמנם הוא שונה מלברון, אבל הוא סמול פורוורד חזק שאוהב לקלוע בתוך קשת השלוש וקשה להתמודד איתו. הרוטציות בהגנה של ג"ס ביחד עם דריימונד גרין שיודע בדיוק מתי להגיע לעזרה מקשים מאוד על כל מי שנכנס לצבע של הלוחמים. אם קוואי יסתבך ויקבל החלטות לא טובות זה ניצחון מוחלט להגנה של ג"ס. אם ימשיך לקבל את ההחלטות הנכונות, לחברים שלו יהיו זריקות פנויות, אם יקלעו או לא אנחנו עדיין לא יודעים.

כאן הוא קיבל את בלדסו כמיס מאצ' בהתקפת מעבר, הוא עובר אותו בלי בעיה דווקא לכיוון צד שמאל, אבל מזהה בצורה מצוינת את יאניס מגיע מצד ימין שלו ומשאיר את גאסול חופשי מחוץ לקשת.

שימו לב איך הוא מיד תוקף את איליאסובה בחסימה ומגיע לצבע. תראו איך חמישה שחקני הבאקס מקיפים אותו, מסירה מצוינת לסיאקם שהפעם גם קולע במקרה.

שוב אחרי שקיבל את לופז בחילוף. הפעם הוא מייצר חדירה. היל שנשאר עם איבקה חייב להגיע לעזור, ובלדסו ששומר על ואנוליט מכווץ גם הוא (אמור לחפות על היל ולהגיע לאיבקה אם יצטרך). ואנוליט משפר זווית בצורה מצויינת וגם מגדיל את המרחק של בלדסו ממנו. עוד מסירה טובה של קוואי לשלשה.

הפעם נגד הפלאט הוא דווקא אולי מפספס את המסירה לאיבקה אבל מצליח להשהות את כל הגנת הבאקס. שוב ואנוליט עם תנועה מצויינת, מחליף מקומות עם פאוול ושוב נשאר חופשי לגמרי.

נקודה אחרונה בנוגע להתקפה של הראפטורס. הם צריכים לייצר קצת יותר מהלכים אוף דה בול. לא רואים מספיק כאלה אבל יש להם את כל הכלים לכך. הנה שתי דוגמאות ממשחק מספר 3, שם הם נתקעו ברבע האחרון ועברו לשחק משחק מאוד סטטי. ואז פתאום הם חזרו מטיים אאוט עם המהלך הבא:

האנד אוף בין לאורי לגאסול, במקביל פאוול מקבל חסימה מסיאקם לקליעה. כ"כ פשוט ועבד מצוין. הקטע שלא ראינו את המהלך הזה שוב עד כמעט אמצע ההארכה:

הפעם ואנוליט וסיאקם משחקים את הפיק&רול, כשגרין יוצא על חסימה של גאסול. אותו מהלך, אותה תוצאה. למה לא לעשות את זה יותר?

בנוסף, הייתי רוצה לראות קצת יותר שיתוף פעולה בין לאורי לקוואי.

לאורי עם חסימה מצויינת פה שמעכבת את יאניס. היל חייב להישאר איתו וכשיאניס מנסה לחזור לאורי חופשי לגמרי לשלשה. גאסול מוסר מספיק טוב שהיה יכול לנצל כל חור שההגנה הייתה נותנת פה.

אמנם חזרנו לפיק&רול, אבל שוב לאורי עם חסימה מצויינת מכריח חילוף. קוואי ישר תוקף את בלדסו וההגנה חייבת להתכווץ. אז סיאקם נשאר לשלשה חופשית מהפינה, שאת אלה הוא מדי פעם קולע.

 

מאצ' אפים מרכזיים

אחרי שניתחתי לעומק את הסגנון של הראפטורס בשני הצדדים ואת היתרונות והחסרונות מול הלוחמים בואו נפרק את זה עוד טיפה.

קודם כל קצת קשה לנתח מה יהיה. אצל ג"ס דוראנט לא ישחק בשני המשחקים הראשונים ואולי יחזור במשחק 3, מה שיכול לשנות הכל. קאזינס כן בספק למשחק הראשון, והשאלה גם איזה קאזינס נקבל ואיך קר ייבחר לשלב אותו. איגי יהיה כשיר, וג"ס צריכים אותו כשיר לגמרי לאורך כל הגמר.

מהצד השני נרס ננעל על השמינייה שלו, אבל יש שמועות שאננובי אולי יחזור לתמונה. מעניין איזו השפעה תהיה לזה. אננובי היה יכול להיות כלי משמעותי בפלייאוף הזה, ובסדרה הזאת בפרט, אבל לא ברור איך יהיה אחרי שלא שיחק כ"כ הרבה זמן.

אז כרגע נתייחס יותר למה שקיים. לא יודע האם קר שוב ינסה לפתוח עם בוגוט, או שהפעם יתחיל עם לוני. בכל מקרה אני מניח שכן נראה את סטף על גרין. אמנם גרין סייז טוב ויכול לנצל את זה מול סטף אבל אני לא רואה את הראפטורס הולכים על זה יותר מדי. זה משאיר את הצמד קליי ואיגי מול קוואי ולאורי. מעניין מה קר יחליט. ברוגדון הקשה מאוד על קוואי לאורך הסדרה. בגלל שהוא גם חזק אבל גם זריז ברגליים הוא הצליח להתמודד יפה עם קוואי כשהוא ניסה לתקוף אותו מחוץ לקשת. לכן אולי שווה להתחיל עם קליי מולו ולראות איך זה עובד. איגי יכול להקשות על לאורי בעזרת האורך שלו ולהפריע ללאורי להגיע לזריקות שהוא רגיל אליהן ולנהל משחק כמו שהוא אוהב. זה גם כמובן יאפשר להחליף כל אקשן ביניהם אם יהיה, ובכלל קר יוכל לשנות את זה כל הזמן ובכך לחלק את השמירה על קוואי ולהקל על השחקנים שלו. גם בעמדת הגבוהים יש התלבטות לקר. אופציה אחת היא שגרין ישמור על סיאקם, ינטרל אותו כשינסה לתקוף, ויוכל לבוא לעזור תוך כדי שמהמרים על הקליעה שלו. זה משאיר את הסנטר שישחק לשמור על גאסול, מה שיכול להיות פחות טוב בפיק&רול. אופציה נוספת היא לעשות מה שפילי והבאקס עשו ודווקא שהסנטר ישמור על סיאקם ויחכה לו בצבע, ולשים את גרין על גאסול, מה שיאפשר הגנה טובה יותר על הפיק&רול. אמנם זה מאצ' אפ שלכאורה גאסול יכול לנצל בצבע אבל כבר ראינו שטורונטו לא הולכים לשם.

מהצד השני כביכול אין לקוואי את מי לחסל. אם דוראנט יהיה מול זה יהיה מאצ' אפ מרתק, אבל כל עוד הוא לא משחק יש כמה אפשרויות. אופציה אחת היא לשים אותו על איגי, ולהשתמש בו כעוזר בהגנה ושישאיר את איגי לבד. אופציה נוספת היא לשים אותו על סטף. זה מאצ' אפ שאותי מאוד מעניין לראות. קוואי יכול לשמור על סטף ולהקשות עליו מאוד להגיע למצבי זריקה נוחים. הבעייתיות כאן היא התנועה ללא כדור הבלתי פוסקת של סטף. אני לא חושב שנרס ירצה להתיש את קוואי ככה, אבל זה בהחלט יכול להיות מאצ' אפ מעניין לדקות מסוימות. על אותו משקל אני רואה את קוואי יכול לשמור על קליי ולנטרל אותו, השאלה שוב האם נרס רוצה שהוא ירדוף כ"כ הרבה. אופציה אחרונה היא כמובן מול דריימונד, מה שיאפשר להחליף כל פעם שהוא חוסם ואולי לנטרל חלק מהמהלכים האלה.

אני חושב שלפי ההחלטה על מי קוואי שומר ייפלו שאר אבני הדומינו, האם לאורי על איגי ומגיע גם הוא לעזרות בצבע כמו שאוהב כדי לסחוט אופנס פאול. האם הוא שומר דווקא על סטף, גרין על קליי וסיאקם על גרין בצורה המסורתית. אין לי ספק שנראה כל מיני ניסויים ורעיונות ויהיו לכך השלכות. דבר אחד בטוח, נרס צריך למצוא פתרון מתי הוא מתעלם מכל מי שהוא לא ספלאש, אבל מתי הוא נצמד אליהם כדי שלא ינצלו את החופש לחסימות שישחררו את סטף וקליי לקליעה.

כמובן שיש עוד כמה נקודות שאפשר לדבר עליהן. הריבאונד כמו תמיד יהיה משמעותי, הספסל של ג"ס, היכולת של שחקני המשנה לקלוע – ואנוליט שכח איך מחטיאים בשלושת המשחקים האחרונים ומהצד השני דני גרין לא פוגע. אלה דברים שיכולים להתהפך ברגע. הניסיון של ג"ס לעומת הגמר הראשון של הראפטורס, קרי בגמר שמשמעותי מאוד למורשת שלו ושל ג"ס בכלל, וכמובן שיהיו השלכות לכל עניין הפצועים שאולי יחזרו והפצועים שאולי יתווספו. בכל מקרה אני חושב שיש לנו כאן גמר מעניין מאוד, ושלראפטורס יש כלים מעניינים שהם יכולים להשתמש בהם כדי לייצר יתרון. ראינו מול פורטלנד שבסוף כשג"ס מחליטה היא סוגרת כל פער ומנצחת את המשחק, השאלה אם טורונטו תצליח להדוף את המתקפות האלה. בכל מקרה אנחנו בעד כדורסל צמוד וסדרה של שישה משחקים לפחות, ויאללה הגיע הזמן של קרי ל-FMVP.

לפוסט הזה יש 90 תגובות

  1. נמרוד, הייתי מרותק לפוסט שלך מהמילה הראשונה ועד האחרונה. מסטר פיס של מומחה לכדורסל, ואני לא מתבדח. אקרא הכל שוב מחר בבוקר.
    אני מדביק את הפוסט כדי שיישאר בשורה הראשונה לכל היום למען ייראו וילמדו.

    1. תודה נמרוד. מצטרף למנחם. הניתוחים שלך מעמיקים, מגובים בדוגמאות אפקטיביות ובכלל שופכים אור על מיני רזולוציות בשיטת המשחק ההגנתית וההתקפית של ג״ס והראפס שעוזרים להבין את הניואנסים הדקים של המשחק. בנבא מנתחי מהלכים מקבלים משכורות יפות…

  2. נמרוד, כל הכבוד על ההשקעה. זכינו בפריוויו מצויין ומלמד. ממליץ לקרוא ולצפות בסרטונים במחשב ולא בטלפון נייד – משום מה סרטונים מ you tube מתחילים רק אחרי כמה שניות של השהיה.

  3. פנטסטי מחכים ומעשיר. תענוג.
    שאלה אישית… כמה זמן לוקח לך לכתוב כזה מאסטרפיס כולל צירוף כל המדיה והכל? תודה

  4. קראתי הכל פעם שנייה, אבל מאמר כזה דורש לפחות שעה של ריכוז ואני מבטיח לעשות שאת שוב מחר בבוקר. זהו מאמר למאמנים. יש לי כמה הערות אבל אצלי כבר די מאוחר ואני מנסה ללכת לישון מוקדם כמה ערבים לפני תחילת המשחקים (אבל כבר 11:30 בכל מקרה) אז קראתי את נמרוד מתחילה ועד סוף אבל לא התעקבתי על הסרטונים. אעשה הכל בבוקר. אבל מציע מאד לכל אחד שרוצה לקרוא מאמן מקצועאני לחלוטין – זה הפוסט. ישנן לי כמה הערות בעיקר בקשר לטורונטו אבל אחכה לבוקר.

  5. קודם כל –
    יוצא מן הכלל!
    .
    יש בעייתיות מסוימת בשימוש הסדרה מול מילווקי לצורך דוגמאות לאיך ההגנה של טורונטו עובדת. הם עשו בחירה הגנתית מודעת שמטרתה הייתה בראש ובראשונה להיכנס ליאניס מתחת לעור. ברבע האחרון של משחק 6 ראו את התוצאות.
    מול גולדן סטייט זה די ברור שנראה סכימה הגנתית שונה לגמרי.
    .
    לגבי קרי והפיק אנד רול. אי אפשר לעצור אותו, בכל מקרה העונש יגיע איך שהוא. מה שכן אפשר לעשות זה לנסות ולמנוע את הריצות המטורפות של גולדן סטייט, וזה אולי (כפי שכתבת) הדבר שכן אפשר לקחת מהדרה של טורונטו מול מילווקי –
    בלימת התקפת המעבר.
    דרך נוספת להגן על קרי, זה דווקא דרך המשחק ההתקפי.
    לתקוף אותו ללא הרף בהתקפה. זה מה שהקאבס מודל 16' עשו בהצלחה מרובה –
    הם ניצלו את הסוויצ' של הגנת גולדן סטייט בשביל לתקוף את קרי.
    וקאוויי, הוא (לצד לברון) השחקן המושלם בשביל שיטה זו.
    העייפות שהתקפה כזו גורמת לקרי + העובדה שיש לו נטייה לצבור עבירות מהירות,
    אלו הגורמים שיכולים לצמצם את הנזק שהוא ללא ספק יגרום בסדרה.
    .
    נגעת בנקודה קריטית בהתפתחותו של קאוויי כשחקן, ובמה שהיא לדעתי הסיבה מס' 1 שטורונטו העפילו לפיינלס –
    הנעת הכדור של קאוויי.
    את זה שקאוויי סקורר אדיר, ידענו.
    אבל היכולת שלו לנצל את העובדה שמילווקי עשו כל שביכולתם להצר את צעדיו, ולהניע כדור בחכמה, ללא ההשתהות המיותרת שאפיינה אותו בעבר,
    זה עשה את כל ההבדל בסדרה מול הבאקס.
    את התוצאות ניתן לראות לא דרך כמות האסיסטים של קאוויי בממוצע למשחק, אלא דרך האחוזים מה-3 של השחקנים שלצדו בזמן שהוא היה על הפרקט.
    זה לא סתם שלאורי וואן וליט קלעו ללא הכרה.
    .
    ההגנה של גולדן סטייט, דרך אגב, פחות טובה מזו של מילווקי. להם אין את הכלים לצופף את הצבע כמו שמילווקי מסוגלים (בדגש על העזרה בהגנה בצבע). להם יהיה קשה בהרבה להתמודד מול קאוויי ב-ISO.
    מה שכן יש לגולדן סטייט זה 2 משחקני ההגנה החכמים בליגה. גרין ואיגודאלה אולי לא מפלצות אתלטיות כמו יאניס, אבל יכולת קבלת ההחלטות שלהם בזמן אמת היא ברמה הגבוהה ביותר. היכולת לדעת מתי לעזור בהגנה, מתי לזייף עזרה בהגנה, לקרוא את קוויי המסירה,
    זה ערך מוסף בפיינלס שיש למעט קבוצות.
    המבחן של טורונטו יהיה במשמעת ההתקפית. הם חייבים לנצח את המאבק על איבודי הכדור –
    לנצל את העובדה שגולדן סטייט לפרקים חוטפים את וירוס חוסר הריכוז, ולהימנע משטויות לא מחויבות המציאות.
    אם יעשו זאת, יהיה להם סיכוי.
    אם לא?
    גרין יתחרה עם קרי על תואר ה-"פיינלס MVP".
    .
    מילה על הריבאונד –
    גם זו נקודת מפתח קריטית בסדרה.
    לגולדן סטייט פלייאוף מצוין בתחום זה. יוסטון ופורטלנד נכנעו ללא תנאי במאבק על הריבאונד.
    יהיה מרתק לראות איזו טורונטו נראה בסדרה –
    הם במשחקים 3 – 6 הצליחו לבלום את קבוצת הרב' הכי טובה בליגה. אם הם יצליחו לנצח את הקרב מול גולדן סטייט,
    אז בהחלט יש סיכוי להפתעה.
    .
    תודה, נמרוד.

    1. תודה רבה גיא.

      קודם כל ברור שיהיו התאמות הגנתיות אחרות, ועדיין – חוסר הריכוז והקלות שבה הבאקס הגיעו לזריקות ברגע שההתקפה עשתה פעילות קצת יותר מורכת מסתם פיק&רול או חדירה של יאניס צריכה להדאיג את נרס. יכול להיות שזה נבע מהעובדה שהם לא התרכזו בהכנה למהלכים כאלה, בגלל התדירות הנמוכה שלהם, ועדיין יש שם כמה טיפולים רעים מאוד.
      גם לגבי הפיק&רול, ראינו פלאט וראינו חילופים. האופציה העיקרית הנוספת היא טראפ/הדג', משהו שלא יהיה קל לעשות עם גאסול, ולכן קיים סיכוי שנראה טיפולים דומים, רק מול פיק&רול איכותי יותר וזה יכול ליצור בעיה.

      לגבי האופציה של לתקוף את סטף, אני חושב ששוכחים שסטף לא היה בריא ב100% בגמר 16' והייתה לזה השפעה משמעותית. כשהקאבס ניסו לעשות את זה ב17 ו18 זה עבד פחות טוב, גם כי ג"ס כבר הרבה יותר מוכנים לזה. כנ"ל מול הרוקטס, ראינו איך ג"ס בעזרת כל מיני חילופים מוקדמים/ חילופים משולשים יודעים להימנע מהמצב הזה, או לגרום לכך שעד שהשגת את החילוף כבר לא נשאר הרבה זמן. חוץ מזה שהם מנסים לעשות הדג' הרבה פעמים ולחזור, כשגם זה עובד. לכן אני מסכים איתך שמדי פעם צריך לנסות לתקוף אותו, אבל לא חושב שלרדוף אחרי זה יעבוד לאורך זמן. גם לגבי בעיית העבירות, מאז הפציעה של דוראנט סטף לא הסתבך בעבירות.

      להגיד על ההגנה של ג"ס שהיא פחות טובה משל הבאקס זה כנראה נכון מבחחינת מספרים ולאורך העונה וכו', אבל בכל זאת אני הולך פה עם ג"ס. נכון אין להם את הסייז של יאניס ולופז, אבל קשה מאוד להיכנס לצבע מול דריימונד גרין, השומר הכי טוב בליגה במצבים האלה שיודע בדיוק מתי להגיע לעזרה. קליי ואיגי אלה שומרי עלית במצב של 1X1 והתאום ההגנתי שם הרבה יותר גבוה לטעמי והרבה יותר מנוסה במעמדים האלה.

      1. קרי היה פצוע בסדרה? שני סדרות קודם מול פורטלנד הוא נראה בשיאו, די מצחיק שאוהדים שלו מתרצים כל משחק רע בפציעה, להיכנס לצבע מול דריימונד גרין זה די קל הוא ממש לא מגן הצבע מספר 1 בליגה אפילו לא קרוב, קליי לא יכול להתמודד עם קוואי פיזית (זה אחת הסיבות שהציבו אותו בקושי על לברון), לא איגי ולא גרין יכולים להאט את קוואי.
        .
        לגבי הסדרות מול הקאבס 2017-2018 הקאבס פירקו אותם הגנתית הם לא האטו אותם אפילו לא לשנייה , מה שגודלן סטייט עשתה זה לקלוע טוב יותר, הפעם אין להם את דוראנט.

  6. הראפטורס צריכים לראות את המחצית הראשונה של הספרס מול הווריורס מלפני שנתיים ולנסות לעשות אחד לאחד… בתקווה שאף אחד לא ישים רגל לקוואי.
    .
    לראפטורס יש הרבה כלים להגן על הווריורס, אבל ההתקה של הווריורס כל כך מגוונת, שמספיק שבריר שנייה של חוסר תשומת לב (ודווקא) החוסם לקלעי) יכול למצוא אותו לסל קל. מול הווריורס זה פשוט לבחור את הרעל שלך, וזה יתרון משמעותי (גם הביתיות) שדוראנט לא פותח את הסדרה ולא ידוע כיצד ואיך יחזור בהמשך.
    .
    אני גם חושב שהראפטורס צריכים לנסת לתקוף את סטף בהגנה, כפי שהקאבס עשו בכל סדרות הגמר, אם כי הווריורס ניסו למנוע בכל הכוח להימנע מזה, גם אם זה אומר להשאיר את השחקן החוסם לבד.

  7. תענוג (כרגיל).
    לדעתי הווריורס יישארו בהגנה הרגילה שלהם – מה שאומר שהם יחליפו בעקביות ויביאו עזרה בכניסות לסל. סביר שהם גם ינסו לתת לקאווי טיפול לילארד עם טראפים מתזמנים. מצד שני הצבע של הווריורס יהיה הרבה יותר מזמין לחדירות מזה של הבאקס והתלות בקליעה מבחוץ תהיה פחות חזקה.
    בצד השני , בניגוד לבאקס שכמעט לא מתורגלים בסוויצ'ים הראפטורס דווקא יוכלו להתמודד יותר טוב עם החסימות הבלתי פוסקות בהתקפה של גולדן סטייט אבל יהיו חייבים להיות ערנייים כמו שציינת לתנועה.
    כמו בסדרה מול הבאקס חשוב הראפטורס לא יתפתו להתקפות מהירות שיעזרו לווריורס להיכנס למשחק המהיר שלהם. ההבדל מהבאקס הוא שגם במשחק העומד הווריורס מחפשים את הזריקה המהירה וככל שיכריחו אותם לשחק יותר בסבלנות סביר שיותר יתקשו.

    1. כמובן שנראה הרבה חילופים מג"ס, אבל כרגיל עם סטף הם ינסו להימנע מזה ולכן זה תלוי על מי ישמור. יכול להיות שיהיו דקות שישמור על ואנוליט ואז לדוגמה פתרון לפיק&רול שלו עם איבקה/גאסול כנראה לא יוכל להיות חילוף.

      הראפטורס מצד אחד מתורגלים לסוויצ'ים מצד שני יהיו להם הרבה חורים , חוץ מעניין הערנות. גאסול בעייתי וגם איבקה צריך להוכיח שיוכל להתמודד. בנוסף בדקות שפאוול וואנוליט ישחקו אם יקבלו את קליי/דריימונד לדוגמה בחילוף זה מיס מאצ' שג"ס אוהבים לעבוד דרכו.

  8. וואו. וואו וואו וואו וואו וואו. נמרוד, מרתק!!
    מהכתבות היותר מפורטות שקראתי בזמן האחרון בכל תחום בכל פלטפורמה!
    מעניין מאוד.
    קשה להאמין שעם כל ההגנה הלא מדהימה של טורונטו מול המהלכים של הבאקס הם עדיין ניצחו ב6 משחקים.
    הימור שלי לגמר: גולדן ב5. כנראה יהיה גולדן ב6. מקסימום ב7 לדעתי, טורונטו לא מנצחים השנה.

    תודה רבה!!

  9. פוסט מדהים, מקיף ועמוק.
    בסופו של דבר מדובר ב-2 קבוצות שמודעות לכך שאין להן את היכולת לעצור לגמרי את היריבה, מה שהופך את הדילמה העיקרית לעניין של קבלת החלטות בהגנה – מתי ואיך מחליפים על כל דבר, מתי ועל מי מהמרים בקליעה מרחוק, איך מתמודדים עם כל מיני רעיונות של ההתקפה.
    2 הקבוצות הוכיחו בסדרה הקודמת שרמת הביצוע ההגנתית שלהן גבוהה, ושהן יכולות למנוע את ה-2-3 מהלכים המרכזיים של ההתקפה היריבה, אם כי היה מדובר בקבוצות עם היררכיה הרבה יותר ברורה.
    ההגנה הקבוצתית של גולדן סטייט עדיפה לדעתי, וכמובן שגם ההתקפה.

    1. מסכים, בסופו של דבר ברמות האלה זה לגמרי "תבחר את הרעל שלך". אתה לא יכול לקחת הכל , ואתה צריך להחליט את מי אתה מנסה לעצור/להאט, וממי אתה מהמר. הקאבס בגמר 16 הימרו לגמרי מהאריסון בארנס, שחקן שקלע באחוזים לא רעים בכלל עד הגמר, ופתאום לא מסוגל לקלוע לא משנה כמה לבד הוא יהיה. מהצד השני הנה ואנוליט פתאום מחבר 14/17 בשלושה משחקים. אלה דברים שאתה צריך לחיות איתם.

      מה שכן מאמני NBA לא תמיד נוטים לשנות, אלא מאמינים בדרך ושהסטט' תתיישר, לפעמים כן צריך יותר להגיב

  10. פחות קשור לפוסט, ויותר לתגובות –
    .
    טורונטו מציגים השנה בפלייאוף הגנה ברמה הגבוהה ביותר שיש.
    אני יודע שזה הפך להיות פופולרי לזלזל במילווקי,
    אבל הם קבוצת התקפה אדירה.
    טורונטו, שמצאו את עצמם בפיגור 0 – 2, לחצו על דוושת ה(גז? או אולי ברקס? לא יודע…) קלאצ' (תרתי משמע), העלו הילוך בהגנה, והצליחו בשיטתיות לפרק את הסכימה ההתקפית של מילווקי.
    היכולת להיכנס מתחת לעור של יאניס, לגרום לו להסס, זו הגיעה רק בעקבות שיטת משחק הגנתית שישמה על הפרקט בצורה הטובה ביותר.
    מילווקי הובילו ב-14 הפרש (אם אני זוכר נכון) לקראת סיומו של הרבע השלישי במשחק 6. עד לאותו הרגע מילווקי קלעו 11 מ-22 שלשות.
    טורונטו לא מצמצו, והמשיכו להצר את הניסיונות של יאניס להיכנס לצבע, גם במחיר זריקות עונשין. מה שגרם ליאניס פשוט "לאבד את זה" (שוב, תרתי משמע), ובמקום להגיע עד לטבעת בשביל סל או עונשין או ה-2 ביחד, הוא התחיל לבצע טעויות שהגנת טורונטו קראה היטב, מה שהוביל למתפרצות ולנקודות קלות של הראפטורס, מה שאפשר להם להפוך פיגור דו ספרתי ליתרון בן 8 נקודות.
    .
    רק הגנות ברמה הגבוהה ביותר מסוגלות לעשות את מה שטורונטו עשו באותה סדרה.
    .
    כמובן שגולדן סטייט הם סיפור אחר.
    א. להבדיל ממילווקי, להם יש ה-מ-ו-ן ניסיון. הם היו במעמד שוב, ושוב. ושוב. הם שיחקו מול קבוצות הגנה אימתניות (הת'אנדר של 16'), מול קבוצות התקפה מפחידות (הקאבס של לברון), מול קבוצות שנבנו במיוחד לקראת התמודדות מולם (הרוקטס של השנתיים האחרונות).
    ב. להבדיל ממילווקי, הפליי בוק של גולדן סטייט עשיר במיוחד. יש להם 2 קבוצות עם 2 צורות משחק. יש את גולדן סטייט 15' – 16' אותם אנחנו רואים מאז פציעתו של דוראנט.
    יש את גולדן סטייט 17'-18' , אותה קבוצה שנשענת על הכישרון ההתקפי הגדול ביותר שעלה לשחק יחד על הפרקט (דוראנט + קרי + קליי + גרין).
    .
    אין בכלל ספק שגולדן סטייט פייבוריטים ברורים לפני הסדרה.
    אבל זה לא בגלל שההגנה של טורונטו לא טובה. זה בגלל שההפרש בין ההתקפה של גולדן סטייט להתקפה של טורונטו גדול בהרבה מההפרש בין ההגנה של טורונטו לזו של גולדן סטייט
    (לטעמי, אין בככל ספק שההגנה של טורונטו טובה מזו של גולדן סטייט).

    1. לא שאני לא מסכים, אבל לגבי השורה התחתונה אתמול בדיוק שמעתי איזה נתון ששם אותה באור משעשע – בעונה הרגילה הלוחמים היו מספר 1 בהתקפה ומספר 8 בהגנה. טורונטו היו 8 בהתקפה, ו-1 בהגנה…

      לא יודע לפי איזו סטטיסטיקה, אבל שמעתי את זה מכריס וורנון בפוד השבועי שלו עם קווין אוקונור ב"רינגר"

  11. מקצועי, יסודי ומרתק! תודה רבה נמרוד, ואם תוכל לפרסם כאלה גם במהלך הסדרה זה יהיה מצוין, אני פשוט לא רואה את כל הדברים האלה, גם כשהם מול העיניים מסתבר, אז הביאורים האלו ממש מועילים.

      1. מספיק שתקלוט שניים-שלושה מהלכים חשובים במשחק ותפרט עליהם זה מספיק. כי המעלה הגדולה ביותר של הפוסטים שלך היא שהיא מלמדת אותנו כיצד להתבונן במשחק ולא סתם לעקוב אחרי הכדור. זה לא חייב להיות פוסט ארוך. שלושה מהלכים חשובים, זה הכל.

  12. פנטסטי נמרוד. מקורי, מקיף ומעניין ואהבתי את השימוש בוידאו. אני חושב שההגנה של הראפטורס תכלול את קוואי על קליי, כדי לשמור אותו להתקפה ועדיין לנצל אותו בהגנה. אני גם מאמין שאיבאקה ישמור על דריימונד וסיאקם יהיה יותר שימושי בחילופים אחרי החסימות של בוגוט/לוני. משחק המעבר חשוב מאוד גם כן ואני איתך בתחזית -4:2 דאבס, סטף מצטיין.

    1. תודה רבה רועי.
      יכול מאוד להיות שנראה את קוואי על קליי. שוב כמו שכתבתי יהיה מעניין בגלל כל עניין התנועה ללא כדור שיכול עוד יותר לעייף את קוואי, וגם יכול להיות שייגמר בחילוף בכלל ואז אולי עדיף למנוע ממנו את הריצות האלה.
      השילוב של איבקה וסיאקם יותר אידיאלי מבחינת חילופים. עם גאסול על המגרש מעניין לראות מה הם יעשו.

  13. נמרוד נראה נהדר טרם קראתי .
    נראה מצוין אבל בינינו אתה מנסה למכור אוויר.
    אין שום סיכוי לטורנטו.
    80 אחוז שזה עוד ייגמר לפני משחק 6

  14. פנטסטי נמרוד, מצטרף כמובן לכל המחמאות. בלי למצמץ, הכתבה הכי מקיפה ומקצועית בארץ.
    נקודה אחת שלא כל כך מתייחסים אליה – בניגוד לסדרות גמר הקונפרנס בהן היה רק יום מנוחה בין משחק למשחק, בגמר יהיו יומיים מנוחה לאורך כל הסדרה למעט בין המשחק השלישי לרביעי.
    יש לכך משמעות ברורה על אפשרות לקצר רוטציות ולתת יותר דקות לכוכבים וגם ברמה הטקטית, לאפשר, למשל, לקאווי לשמור על קארי או קליי שיעייפו אותו יותר במקום לנוח על איגואדלה ולשמור כוחות להתקפה.

    1. תודה שגיא,

      מסכים לגמרי לגבי עניין המנוחה, משמעותי מאוד. שתי הקבוצות משחקות הרבה דקות עם הכוכבים וזה חשוב להן, ושתיהן גם קיבלו מנוחה ארוכה לפני הגמר כך שהם גם יוכלו להגיע במצב יחסית רענן. אני מאמין שלרגל של קוואי זה הכי משמעותי.

      1. מה, לדעתך, תהיה ההשפעה של המנוחה על הקבוצות?
        לתחושתי, המנוחה של הלוחמים היתה ארוכה מדי ותפגע בהם, לפחות בתחילת הסדרה. הם היו במומנטום נפלא ולגמרי בגרוב שלהם והיה עדיף להם להתחיל את הסדרה יומיים-שלושה אחרי סיום הסדרה מול הבלייזרס.
        הראפטורס קיבלו מנוחה מושלמת – גם לא ארוכה מדי בשביל להתחיל להיכנס ללחץ מגודל המעמד אבל מספיקה בשביל להתאושש מסדרה פיזית וקשה מול הבאקס. וכמובן, קאווי שהיה חייב את הימים האלה בשביל לנוח.

        1. שמע זאת תמיד השאלה. אסור גם לשכוח שהווריורס ממש רצו את המנוחה הארוכה הזאת, כי הם הרגישו שהיו זקוקים לה.

          בד"כ , לדעתי, קבוצה שמגיעה אחרי מנוחה כזאת ארוכה מראה חלודה במשחק הראשון של הסדרה, וגם לוקח לה זמן להיכנס לקצב. עכשיו אפשר לפרק את זה לכמה גורמים – מצד אחד ג"ס יכולים להיכנס לבור של 15-20 בחצי הראשון, והם יכולים לצאת ממנו בכמה דקות טובות בחצי השני ולעשות משחק מעניין.
          מצד שני, הראפטורס יבואו בטירוף לדעתי. האווירה בעיר, מחוץ לאולם ובטח באולם תהיה בטירוף, ואם ייקחו את זה למקום חיובי, ויבואו יותר חדים מג"ס ויצברו ביטחון תוך כדי המשחק אז יכול להיות שהפעם הפער הזה יהיה גדול מדי בשביל ג"ס למחוק.

          לצד כל זה אסור לשכוח שני דברים. אחד לג"ס יש המון נסיון , הם יודעים איך לבוא מוכנים יותר מבחינה מנטלית לגמר, והם במוד מאוד מעניין מאז הפציעה של דוראנט. דבר שני זה העובדה שמתוך שני המשחקים האלה, ג"ס צריכים לקחת אחד. זה אומר שגם אם המנוחה הארוכה תשפיע עליהם, ותעלה בהפסד, הם יכולים לנצל את המשחק הזה כחזרה לקצב ולחדות לקראת המשחק השני.

  15. כל העונה הייתי בתחושה שהענק הולך ליפול השנה. החריקות מול הקליפרס חיזקו את הרגשתי והימרתי שהרוקטס יעשו את זה השנה. מול פורטלנד הייתי משוכנע שללא דוראנט זה ייגמר בלפחות 6 משחקים (צריך לומר את האמת – זאת לא היתה סדרה של סוויפ. מין 3-0 משקר כזה בכדורגל במשחק די שוויוני). גם לקראת הגמר אני מרגיש שיחסי הכוחות קרובים ממה שהרוב חושבים.

  16. קודם כל מדהים אחד הפוסטים הטובים שקראתי רק כמה נק'
    1.בלי דוראנט לטורנטו יש סיכוי לא רע בכלל לקחת את הסדרה או להפסיד ב7 בניגוד לסוויפ הקליל שכולם חושבים שהיה '
    2.פלוס עובדה שלא שמים לב עליה מספיק שיכולה לפתוח את ההגנה של טורונטו זה שלאיגי יש עד עכשיו בפלייאוף 37 אחוז ל3 דבר שיכול להיות איום אקסטרה במהלכים של סטף (הייתי מת לראות מהלכי פיק אנד רול של סטף ודוארנט לא נראה לי שזה עציר באיזה שהיא דרך)
    3.שווה לטורנטו ללכת על סטף חזק כי יש לי תחושה שהוא ילך קצת ראש בקיר בשביל הfmvp

    1. תודה רבה
      רק לגבי האחוזים של איגי, נגד פורטלנד הוא לא קלע שלשה בשניים וחצי משחקים ששיחק. הקליעה שלו לא יציבה ויהמרו עליה. בימים שהוא קולע, (כמו ה5/8 נגד הרוקטס) קשה מאוד לנצח אותם.
      לא הבנתי במה אתה מתכוון שטורונטו צריכים ללכת עליו בגלל הFMVP

  17. פשוט תענוג.
    תודה רבה נמרוד

    לדעתי טורנטו צריכה להרבות בשחקנים שיכולים להחליף על סטף.דוגמה לחמישייה שיכולה להחליף:
    לאורי גרין פאוול לנארד סיאקם.

    הווריורס בהתקפה צריכים לשחק על סטף יותר מתמיד.זו צריכה להיות הסדרה עם הכי הרבה זריקות למשחק בחיים שלו,כי הוא המאצ' הכי טוב של הווריורס בצורה משמעותית.
    הווריורס בהגנה צריכים להחליף שומרים על קוואי בקצב מהיר ולא לתת לו לנשום שנייה,אם הוא מתעייף הראפטורס מוגבלים מאוד התקפית.

    1. מסכים לגבי החמישיות של הראפטורס, ופה בדיוק יימד גאסול, האם הוא יוכל להיות על המגרש, והאם הערך שלו בהתקפה יעלה על הבעיות בהגנה, וכמה נרס יצליח להחביא אותו. אם ג"ס יצליחו להוציא אותו מהסדרה זה משמעותי מאוד בשבילם.

      סך הכל אני חושב שהם שיחקו על סטף לא מעט גם בגמר המערב, בכל זאת קלע 36.5 נק' למשחק וזרק לדעתי 15 שלשות במשחק. אם ימשיך בקצב הזה אין לטורונטו סיכוי כ"כ.

      השאלה מי עוד יכול לשמור על קוואי חוץ מקליי ואיגי? מקיני אולי יקבל קצת צ'אנסים, אבל הוא די קטן בהשוואה אליו. גרין ולוני יקבלו אותו בחילופים בטח מדי פעם, לא יודע כמה זה אידיאלי לג"ס. ואם דוראנט יחזור זה כנראה גם מאצ' אפ שנראה. אבל בגדול זה כנראה יתחלק בעיקר בין קליי ואיגי

  18. מעולה נמרוד כל הכבוד על ההשקעה
    ההבדל העיקרי בין הבאקס ללוחמים זה באי קיו כדורסל (כמה שאני שונא תביטוי הזה) ובמשמעת
    הם ינצלו כל פירצה קטנה שתתן להם ,אתה צריך להיות מרוכז כל הזמן אחרת או קליי או סטף יענישו אותך וברגע שאיבדת ריכוז לכמה דקות שאתה מתעורר חטפת 15 נק כמו כלום .
    החשיבות העיקרית של החזרה של בוגי אם וכאשר היא לתחילת הרבע השני שסטף ודריימונד נחים זה מייצר עוד איום התקפי בדקות האלה ונותן יותר מנוחה לסטף ועוד זמן לדריימונד לקחת תאקסטזי

  19. עוד דבר :
    לא הייתי פוסל תאפשרות שקליי בכלל יהיה פיינלס mvp ייאט את קוואי ויפגיז בהתקפה, האחוזים שלו צריכים להתיישר מתישהו והוא יבוא להוכיח אחרי שלא נבחר לחמישיות העונה

  20. איזה פוסט רמה גבוהה!!

    רוצה רק להוסיף 2 סנט לדיון לגבי הרעיון של לתקוף ולהתיש את סטף בהגנה כפי שהקאבס עשו. לדעתי הווריורס שידרגו משמעותית את הסכמה ההגנתית שלהם, וראו את זה מצויין בסדרה מול הרוקטס, החילופים שהם עושים הם ברמה אחת מעל, במובן ששלושה שחקנים עושים רוטציה כדי שקרי לא יישאר לבד נגד אייסו, לפעמים זה מייצר קצת בילבול ומשאיר שחקן חופשי אבל לרוב זה עבד להם מצויין והם הצליחו להימנע ממשחק בידודים נגד סטף. העבירות שצבר היו כי הוא יותר מידי פעמים שלח את ידו לקוקי ג׳אר..

  21. וואוו נמרוד, כל הכבוד – רמת ידע והשקעה גבוהה מאד!

    תרגיל הפיק אנד רול הגבוה לסטף הוא באמת אחד המהלכים (אם לא ה..) שמגדירים את שושלת ג"ס ההתקפית (לצד התנועה הבלתי פוסקת והתקפות המעבר/מתפרצות..).
    אולי טורנטו יכולים לנסות לעשות את הטראפ על סטף לאחר החסימה אבל בתוספת שחקן נוסף שמגיע מהר בכדי להקשות את המסירה הקלה לחוסם (ברוב המקרים גרין) – דבר שאומנם יחשוף את ה"עורף" של טורנטו בצבע אבל אולי יפתיע וימנע את המהלך האינטואטיבי של למסור את הכדור לגרין כדי שהוא ינהל את ההתקפת 4 על 3 שהוא כל כך אוהב..היתרון שיכול להיווצר במהלך הזה הוא קודם כל הפתעה מסוימת להתקפת ג"ס ואילוץ לנסות מסירה קשה יותר..
    בכל מקרה זה זה אמור להיות מהלך הגנתי קשה לביצוע כי זה יכריח את ההגנה לשמור גבוה מתחילת ההתקפה..

  22. נמרוד תודה. ניתוח ברמה הכי גבוהה שיש. כמו שהזכרת בטור לדעתי לגאסול יהיה משקל רב על מידת הסיכוי של טורונטו בסדרה. בעיניי אחרי קאווי כמובן הוא האיש הכי חשוב שלהם.

  23. אני הולך עם סטיב קר למרות שיודע ששמעון וברוך יצלבו אותי ועוד יצליפו בלי טיפת רחמים 🙂
    הכל יתחיל וייגמר בדריימונד גרין. זה השמנוע האמיתי של הסטייקים בסדרה הזו. אולי הוא לא קולע כמו קרי דוראנט תומפסון או קוואי אבל מה שלא נכנס בסטטיסטיקה זה הוא.

  24. נמרוד, בזכותך אני מרגיש מוכן לפיינלס.
    פוסט ארוך ומושקע מאוד, מהנה מאוד.
    תודה רבה על ההשקעה הארוכה של לשבת ולכתוב את הדברים, להביא את הקטעים ולערוך אותם.
    פוסט כזה יכול להיות מדהים אם יחתכו אותו וישימו במהלך ההפסקות כפרסומות והסברים.
    תודה רבה!

  25. תודה נמרוד, סקירה מקצועית מדהימה. צריך לקרוא פעמיים (לא שיש לי זמן לזה . . .).
    ג"ס פייבוריטים בצורה ברורה, בזכות הכישרון העודף, החכמה, והכי חשוב, הניסיון במעמדים וביכולת להתאים את עצמם לסיטואציה שכבר היו בה בשנים קודמות. טורונטו עדיין לא התמודדה עם התקפה חכמה ומגוונת כל כך (2 המשחקים בעונה הרגילה לא נחשבים).
    השחקן שיכול לתת את הבוסט הוא סיאקם, עם כמה שהוא לא מלוטש וחסר ניסיון, הוא מאוד ורסטילי ואתלטי, ואם יצליח לקלוע קצת מבחוץ הוא יכול להיות הווילד קארד שלהם (כמובן שכל השאר כולל קוואי יצטרכו להיות בכושר שיא). טורונו תצטרך שכולם יתרמו לטור הנקודות.

    1. ומזל טוב לסטף קרי שתואר ה fmvp המיוחל סוף סוף בכיס שלו. כלומר ב 99%. כי התואר תמיד ניתן לשחקן בקבוצה המנצחת (מילא קוואי קיבל את התואר ולא לברון, אבל איגי ?!). מכיוון שג"ס פייבוריטית כל כך חזקה התואר ילך למישהו בג"ס. דוראנט יחזור במשחק השני-שלישי, וביודענו שהקבוצה תעשה הכל כדי שהתואר ילך אל סטף (בשנה שעברה כולם מאוד ניסו וזה לא הצליח כי הוא היה חלש), אז זה כבר שלו.
      צריכה להיות שביקה מאוד גדולה כדי שזה לא יקרה.
      דה שוט, יש לך תובנות על הדינמיקה והתחרות מאחורי הקלעים או שפרשת מהפרשנויות האלה?
      🙂

  26. תודה על מאמר נהדר!!
    ההימור שלי הוא כזה – המנצחת במשחק 1, תיקח את הסדרה.
    לא רואה איך הווריורס יפסידו אם יגנבו את הביתיות. מצד שני, אם טורונטו ייקחו את הראשון הם גם ייקחו את השני לדעתי, ואז סיכוי טוב שהם יצליחו גם לקחת את הסדרה.

  27. ללקק את האצבעות – פשוט נהדר נמרוד.
    .
    כמה מחשבות שלא בהכרח קשורות האחת לשנייה.
    .
    היכולות ההגנתיות של הראפס הן בעיקר ב1*1 קוואי וסיאקום לטעמי שומרים אישיים הרבה יותר טובים מאשר שומרים אזוריים סטייל דיימונד גרין. בעצם יש להם חמישייה שיכולה לעשות חילופים כאשר איבקה משחק (למרות הסרטונים אני עדיין חושב שהוא מגן אישי מעולה) אופצייה נוספת היא לשחק סופר סמול כאשר עם לאורי/פאוול/דני גרין/ קוואי וסיאקום – חמישייה שיכולה לשמור יופי על סטף וקליי בחילופים אוטומטיים. יוסטון עושים את זה ופוטנציאלית מבחינת חומר השחקנים לטורנטו יש אפילו פוטנציאל הגנתי גבוה יותר מיוסטון. מצד שני אם יוסטון לא הצליחה לעשות את זה בצורה מושלמת על אף שלדעתי הם מתוכננים לזה עוד לפני הפלייאוף למה שהראפס יצליחו?
    .
    שאלת קוואי – קוואי נתן סדרה אדירה מבחינת אחוזים מול פילי אבל התמתן מאוד מול הבאקס (סיים על בערך 48% אפקטיבי) – אם אני קר אני הייתי זורק עליו את איגי המציקן – ויוצא לטראפ בחסימות – אם זה עבד על הארדן בצורה די טובה אני מאמין שעל קוואי שהוא מוסר פחות טוב בהארדן זה יכול לעבוד. שאלת מליון הדולר היא איך מונעים מקוואי להגיע לכל כך הרבה זריקות מהקו כמו שהיו לו מול הבאקס?
    .
    אני חושב שפאוול צריך לפתוח על חשבון גרין – הוא מוריד כדור לרצפה הרבה יותר טוב, ושומר מצוין – סטף יתקשה להתמודד איתו הרבה יותר מאשר גרין.

    1. תודה רבה חגי

      אין ספק שלאיבקה עדיין יש פוטנציאל לשמור על החילופים לא רע, למרות הסרטונים הלא מעודדים מהסדרה נגד הבאקס. ברור שקוואי שומר 1X1 כנראה הכי טוב בשתי הקבוצות, ולכן זה מעניין על מי ישמור כל עוד דוראנט לא משחק. קצת מצחיק להגיד את זה אבל אולי עדיף לראפטורס שיחזור וינסה לשחק בידודים מול קוואי. מצד שני יש פה אפשרות לנרס לתת לקוואי יותר לנוח בהגנה, למרות התנועה הרבה בהתקפת הלוחמים, ולהציב אותו על אחד מהספלאש בדקות הסיום/ מתי שרק אחד מהם על המגרש. אם איבקה וגאסול לא יתמודדו בהגנה נרס יהיה חייב לשחק עם סיאקם בחמש בדקות מסויימות. דווקא פה החסרון של אננובי משמעותי. ציוות של אננובי סיאקם וקוואי ליד שני גארדים היה יכול להיות קטלני ופייט טוב לג"ס.

      אני מאמין שלפחות בתחילת הסדרה נרס עדיין יילך עם גרין. להוריד אותו לספסל עכשיו יכול לרסק אותו לגמרי, וכמו שהמשיך להאמין בואנוליט עד שהכדור נכנס, גם לגרין מגיע עוד צ'אנס. אסור גם לשכוח שגרין הוא מהבודדים בראפטורס עם נסיון בגמר ואפילו כמה הופעות מרשימות. בנוסף הגנתית הוא יותר טוב מפאוול וגם סייז יותר טוב.

      1. אני חושב שדווקא קוואי חייב לשמור על דריימונד גרין אחרת זה ליפול למלכודת של ג"ס.
        במידה וקוואי שומר על סטף הם פשוט מביאים חסימה ואז או שיש חילוף (זכור לי שכאשר קוואי היה בס"א, ושמר על סטף זה בפשטות מה שהם היו עושים) או שיש טראפ – שכנראה את ה4*3 ינהלו איגי/ גרין/ ליוונגסטון, לא מצב אידאלי. שמירה (רצוי צמודה) של קוואי על גרין יכולה לשבש מאוד מאוד את הזרימה ההתקפית וכך גם ניתן להחליף בפיק&רול.
        לדעתי קוואי על קליי זה בזבוז של שומר כל כך טוב – קליי גם ככה לא מנהל את המשחק יותר מדי ואני מניח שמול קוואי הוא בכלל לא יקפיץ ולא ינסה ללכת לפול-אפס במידריינג' או בצבע כמו שהוא אוהב לא פעם לעשות. דווקא דני גרין יכול לעשות על קליי עבודה מעולה.
        .
        אין לי ספק שלדני גרין מגיע עוד צ'אנס ואני נוטה להאמין שהסטט' שלו תתיישר מול הלוחמים. מה שכן הוא חייב לזרוק אך ורק בקאץ'&שוט. אסור לו להוריד כדור לרצפה והוא מוסר ממש לא טוב. להערכתי דווקא פאוול יכול לעשות את הפעולות הללו הרבה יותר יעיל ובכך להכריח את סטף להתאמץ בהגנה – לפחות בהשוואה לשמירה הצפויה לסטף על דני גרין.

    1. למה אתה מגיע ומייד מוחק פוסט שלי? פוסט ענייני לגמרי על טורונטו?
      מי אתה? מה זה פה, הממלכה שלך שאתה ככה מוריד תגובות?
      תפרוק את התסכולים שלך במקום אחר

      1. אתה לא תתחבא פה סומסום
        רמזנו לך בעדינות
        רמזנו לך בגלוי
        רמזנו לך בצרחות
        אתה לא רצוי פה
        רק אלימות אתה יורק פה אז רק באלימות נעיף אותך
        בגלל המעשים שלך גם לפוסטים "החמודים" שלך אין מקום
        לך תהרוס בלוג אחר עם הבכיינות שלך
        לנו נמאס

  28. פוסט מצויין אבל לצערי לא פגעת למטרה, לטורנטו יש שלושה מגני פרימטר אדירים, ההגנה הגד הבאקס הוכנה במיוחד לסאנס בסדרה מול גולדן סטייט נראה הגנת חילופים, והאטה של קצב המשחק (הם האיטו גם את קצב המשחק מול הבאקס וזה מה שניצח את הסדרה).
    .
    לעשות טראפ על ה3 על קרי זה גזר דין מוות, כולם ידעו את זה לפני המשחק (כתבתי את זה גם בתגובות דרך אגב), המפתח להגנה נגד גולדן סטייט זה להאט את המשחק לעשות חילופים אוטומטיים ולתת לשחקני המשנה לקבור אותך (שאיגודלה והשאר קולעים כמו במשחק 6 אין להם חסרון, אבל במהלך סידרה עדיף להמר על השלושות של איגודלה גרין…).
    .
    התקפית לתקוף את קרי בISO של קוואי זה שני נקודות בטוחות, במקרה של דאבל טים קוואי מתמודד עם טרם מצויין ושחקני המשנה יקלעו את הכדורים שיקבלו , ההגנה של גולדן סטייט חלשה נורא בהשוואה לזאת של מילווקי, יש להם מנהל משחק כמו לאורי שיש לו יכולת מסירה מצויינת ואני בהחלט רואה את סייאקם האתלטי חוגג על גרין. הלוחמים יגלו שלא כל יום פורטלנד וללא דוראנט אני רואה את טורנטו אלופה

    1. בצד ההגנתי בצד ההתקפי אני מסכים איתך שוב המפתח של טורנטו זה להאט את הסדרה (למרות שהם אוהבים לשחק משחק ריצה).

    2. ברור שההגנה מול הבאקס ומול ג"ס היא לא אותו דבר וגם ציינתי את זה. אבל לשמור חילופים עם גאסול על המגרש , לא משהו שהוא כ"כ אפשרי.
      נתחיל מהעובדה שגם בחמישיות נמוכות, כדי להחליף על כל החסימות שלהם אוף דה בול צריך תיאום מושלם. יוסטון היו עסוקים בללמוד את זה בשנים האחרונות ולהביא את השחקנים המתאימים כדי להצליח לעכב את המשחק של ג"ס, וראינו שבלי דוראנט, כשהם זזים הרבה יותר גם הם התקשו (קרה גם בעונה הרגילה במשחק שלא שיחק). ההגנה של הראפטורס לא התמודדה עם סגנון כזה, וכמו שהראיתי , במעט שהבאקס זזו היו לא מעט טעויות בהגנה.

      איבקה לא הצטיין גם כן בחילופים מול הבאקס, להם היה הרבה פחות כשרון מלג"ס בעמדות הגארד. אם תחליף את לאורי/ואנוליט/פאוול על גרין הוא יקבל כדור בפוסט וג"ס יודעים לנצל מצוין את המצבים האלה שההגנה טיפה תתכווץ, ואז הם מתחילים עם הספליט אקשן והחיתוכים כדי למצוא את השחקן הפנוי. מעבר לעובדה שכמו שציינתי, אם קרי מקבל את גאסול בחילוף יש פה יתרון עצום לג"ס. לכן נרס יצטרך להחליט מה הוא עושה. מול כל אחד מהפתרונות אתה תענש, השאלה איפה תצליח לצמצם את הפגיעה שלך.

      כולם פה אומרים לתקוף את סטף כל הזמן ולהביא אותו לחסום. ראינו כמה ההגנה של ג"ס השתכללה כתגובה לזה במהלך השנים האחרונות, וראינו כמה הרוקטס הסתבכו עם זה במהלך הסדרה, לא מעט פעמים. מה גם שהסגנון של הראפטורס לא בנוי לזה, פשוט לעצור הכל ולשחק ככה. לדעתי זה יפגע להם בשטף וביכולת של שאר השחקנים שיהיו פחות מעורבים.
      נניח סטף שומר את גרין, להביא אותו לחסום , אני מניח שסטף ייצא בהדג', השומר של קוואי יחזור ולגרין תהיה שניה לבד, אל מול הרוטציות של ג"ס. מניח שקר יחיה עם זה.

      לא מבין איך עדיין אומרים על ההגנה של ג"ס שהיא חלשה. אי אפשר להסתכל על ההגנה שלהם בעונה הסדירה כמדד, הם לא במקום הזה. נכון אמנם יש להם את הנפילות שלהם ואת הדקות של החוסר ריכוז בשני צידי המגרש. אבל כשהם בעניין בהגנה זאת פשוט הצגה. התגובות שלהם לאירועים, התיאום, רמת הרוטציות. משהו שפשוט כיף לראות כשמעל הכל מנצח דריימונד.

      1. לא רק בעונה הסדירה גם מול פורטלנד וגם מול יוסטון ההגנה הייתה נוראית, מה שניצח זה משחק ההתקפה, פורטלנד קלעה כל משחק פרט לראשון 65-70 נקודות עד המחצית ואז הפסיקה לשחק כדורסל, נגד יוסטון מה שניצח היה ההתקפה כמו בסדרות מול קליבלנד בשנתיים קודם לכם (הרייטינג של יוסטון התקפית לא השתנה).
        .
        גאסול באמת לא מתאים לסדרה הזאת.
        שומרי הפרימטר של טורנטו הרבה יותר טובים מאלה של יוסטון סייאקם גרין וכמובן השומר הטוב בעולם קוואי וגם לאורי עדיין שומר נחמד כולם יכולים להחליף הם הראו את זה לא מעט בעונה הרגילה.
        .
        קרי הוא מגן חלש מאוד ראינו את זה שוב ושוב כמה פשוט לתקוף אותו ממש ברמה של הארדן (הסטטיסטיקה מראה שהארדן מגן בינוני+ , הסטטיסטיקות ההגנתיות הם שקר וכזב).
        .
        לגבי ההתקפה של גולדן סטייט היא הרבה יותר חלשה ממה שראינו בסדרה מול פורטלנד ״אין הגנה״, בסוף לגולדן סטייט יש רק שני שחקנים שיכולים לקבור אותך מ3 וליצור לעצמם קרי וקליי (כל עוד דוראנט פצוע), את גרין בדומה לסימונס שומר טוב שייתן לו מטר משתק אותו בשנייה ואין בליגה שומרים טובים יותר ממה שיש לטורנטו בעמדות 2-4 הקטע זה לתת לשחקני המשנה לקבור אותך כשהם פוגעים לגולדן סטייט אין חולשה ובאמת אין יותר מדי מה לעשות.
        .
        לדעתי הסדרה תיפול ותקום על היכולת של שחקני טורנטו ששמם לא קוואי של טורנטו לקבור את הקליעות החופשיות (לאורי ואן פליט, גרין , פאוול, סייאקם …) אם הם מופיעים החריגה סטטיסטית כמו זאת מול הבאקס ללוחמים אין סיכוי , אם הם מופיעים נכים כמו במקרה מול פילי לטורנטו אין סיכוי, אני בהחלט רואה שהם מופיעים איפה שהו באמצע ולדעתי זה הסדרה של טורנטו לקחת.
        (שוב כל עוד דוראנט פצוע ולדעתי הוא לא חוזר), אם דוראנט הכישרון של הלוחמים גדול מדי.
        .
        אני בהחלט חושב שהבלוף של גרין התקפית והגנתית יתגלה בסדרה מול סייאקם וקוואי. ואני מהמר על טורנטו ב6 כל עוד דוראנט פצוע.

        1. עכשיו לעשות טראפים על קוואי הגנתית זה אסון, הוא הרבה יותר חכם וטוב מלילארד וראינו אותו מוצא את האדם הפנוי פעם אחר פעם מול מילווקי ופילי, הגנתית אין באמת מי שיאט אותו (כמו שלא האטו את לברון בשנתיים האחרונות). הפרשנים לא מתייחסים ברצינות לטורנטו ולא מובן לי למה הם עברו שני קבוצות מצויינות ההרבה יותר ממה שגודלן סטייט התמודדה מולה, קל לא יהיה כאן, (כן גם אני נפלתי בפח של טורנטו לא עוד, הם קבוצה מצויינת הגנתית, וגם יש לה יכולות התקפיות).

          1. גם אם אתה צודק לגבי ההגנה של סטף (לדעתי שומר יותר טוב ממה שאתה מייחס לו) טורונטו יצטרכו לעבוד מאוד קשה על מנת לבודד למצב טוב את קוואי על סטף (שלא יהיה סוף שעון שההגנה תהיה מרווחת מספיק שיקבל את הכדור במקום בו נוח להתחיל את הבידוד וכו') בוא נזכור שלקאבס היה אחד קיירי איירווינג שלתקוף איתו מפעיל המון לחץ על כל סוג הגנה

          2. אני חושב שנסכים שלא להסכים.
            רק אציין שאני מאוד אוהב את טורונטו ומאוד מחזיק מהם.
            פחות מתחבר לגישה של ההתקפה של ג"ס לא טובה פשוט הם לא שומרים, ההגנה לא טובה, הם הפסיקו לשחק כדורסל.
            יש הרבה דברים בתוך זה, כמו גם בסוף אם הכדור נכנס או לא. ולהגיד את זה על הקבוצה שמגיעה לגמר חמישי ברציפות לא נראה לי מתאים.

            קוואי יותר טוב מלילארד אין ספק. להגיד שהוא תמיד מצא בזמן את השחקן הפנוי זה קצת לא נכון. זה הלך והשתפר ככל שהסדרה נגד הבאקס התקדמה, אבל גם נגד פילי וגם בהתחלה נגד הבאקס הוא מאוד התקשה.
            ואני לא יודע איך יגיב לטראפ בפיק&רול, כי לא ראינו אותו מתמודד עם זה, ולא את שאר השחקנים בהנחה שיקבלו מיד את המסירה

          3. ההתקפה של הווריורס מצויינת שלא תבין לא נכון, אבל יש להם חולשה ללא דוראנט, אם דוראנט השמיכה באמת קצרה מדי, קליי יכול לתת 40 נקודות משחק 1 משחק שני להיות אפטי לחלוטין, ההגנה שלהם לא טובה, בטח לעומת זאת של טורנטו או מילווקי.

  29. כתבה פנטיסטית. ממש. ההגנה של ג"ס אכן מעולה, כמו שאתה אומר נמרוד. ברור אבל לכולנו, שעיקר הסיפור הוא שני המשחקים הראשונים בטורונטו. טורונטו חייבים לנצח את שניהם, והם יכולים, ואם זה יקרה, ברור שיש סדרה (לפחות של 6 משחקים), וברור שהם יעשו מאמץ עילאי בכל משחק אחרי זה, ולכן יש סיכוי לנצחון נוסף ולמשחק 7.
    אבל, אם הלוחמים, בלי דוראנט, יצליחו לגנוב משחק בטורונטו – זהו זה לדעתי מנטלית ישבור את טורונטו והסדרה תיגמר 1-4. ולדעתי כולם מודעים לזה בשני הצדדים, ולכן נראה 2 משחקים ראשונים מטורפים. כל אחד ישוחק כאילו זה משחק 7.

  30. המעלה הגדולה ביותר של הפוסטים של נמרוד היא שהיא מלמדת אותנו כיצד להתבונן במשחק ולא סתם לעקוב אחרי הכדור. אפילו אם כמה מאיתנו לא מבינים לחלוטין את ה-NITTY-GRITTY (פרטי פרטים) של ההסברים ואת הסרטונים המתלווים להסברים, הם גורמים לכולנו לחשוב, ולנסות לראות את המשחק קצת אחרת. מנקודה יותר קריטית. להסתכל מה קורה ללא הכדור, להסתכל על סקרינים במהצד החזק ומהצד החלש, ורלראות כיצד המאמנים מגיבים לחילופים של היריבה.

    לא אכנס לפרטי פרטים. עברתי עכשיו משך יותר משעה על כל סרטון (בחוץ חם מדי – – 35 מעלות!) והבנתי את רוב ההערות המקצועיות של נמרוד.

    אני, כמאמן, תמיד הסתכלתי על התמונה הגדולה וקצת הזנחתי (לצערי!) את פרטי הפרטים. אולי גם בגלל שלא הייתי מאמן מקצועי שעבר את כל השלבים, אלא אחד ששיחק קצת בארץ, וכשהפך לפרופסור ואדלפי צריכה היתה מאמן והתבקשתי להחליף את המאמן שפרש באמצע העונה הסכמתי, אבל החודשיים הפכו לעשר שנות אימון, שהיו בין המאושרות בחיי.

    אז ככה: אם אני מאמן טורונטו, אני יודע שלא אצליח להגיב למשחק של הווריורס. אם אנסה להגיה אליהם – אקרע. כי הם יותר טובים. אז מה הייתי מחליט? לנסות לפחות להכריח אותם להגיב למשחק שלי. אני הייתי מעלה את איבקה עם גאסול וסיאקם, ואז קוואי ולאורי. אם הם היו גוברים עלי בסמול בול – והם היו כנראה גוברים עלי – הייתי מנסה לגבור עליהם ב-LONG AND TALL BALL. החמישייה שלי היתה מרק גאסול (2.16), איבקה (2.10), סיאקם (2.08) קאווי (2.00), ולאורי. יש להם מחליפים אם מישהו ניכנס לצרה: דני גרין, שהוא שומר טוב מאד בגובה 1.97, וכן פטריק מקאו (2.10) וכריס בוצ'ר (2:10) . גם אנובי ששכחתי (2.04). אני לא מדבר על שחקנים גדולים אבל שחקנים שיכולים להיכנס בשקט לכמה דקות ולתת מנוחה לשלושת הגדולים של טורונטו. כמובן שפרדי ואנ וליט מחליף את לאורי, ואני לא מבין מדוע ג'ודי מיקס לא שותף עד עתה.

    אבל בגדול, אני לא מנסה להילחם סמול בול בסמול בול. אני לוחם איתם עם 'ביג בול'. אם קוואי שומר על תומפסון ולאורי על קרי, אני מאמין שהביג בול של טורונטו יכול לעבוד מצויין כי גם איבקה וגם סיאקם הם גדולים אתלטים מאד.

    ודבר אחרון: ציינתי זאת בסידרה האחרונה: גיליתי שתי חולשות בקוואי שאני בטוח שהוא יכול לשפר: א) כשהוא ניכנס לסל, הרבה פעמים הוא נעצר ולא מתפוצץ על הסל, ובמקום זה נעצר ומוסר ב) הוא לא מוסר תוך כדי תנועה לסל. שתי החולשות קשורות אחת לשנייה. אם אני נרס אני עובד איתו (אולי זה מאוחר…) על כניסה בפול מומנטום לסל, ואז או ללכת עכד הסוף או אם הוא מרגיש שאין לו דרך לסל להוציא כדור (TO KICK) בדרך לסל, ולא כשהוא כבר נעצר.

    אלה העשרה סנטים שלי לטורונטו

    1. מנחם בחמישייה שכתבת יש ארבעה שחקנים שלא מסוגלים לשמור על סטף ועוד שחקן שהוא שומר על אבל עדיין יתקשה מול סטף בגלל הפרשי הגודל.
      הם יקבלו ממנו 50 נקודות למשחק ככה

      1. גם קוואי, גם לאורי, גם איבקה, וגם סיאקם יכולים לשמור עליו. להיכנס לסל הוא לא יוכל כי יחכו לו שם ענקים. הוא יוכל רק לזרוק ממרחקים אסורים, ואלא אם הוא תופש יום 'משיחי', אז הוא די מחוסל.

  31. וואוו.
    מקצוענות פר אקסלנס חביבי.

    אין כמו הפוסטים עם הניתוחים והדוגמאות.
    מחכים לכאלו אחרי כל אחד משבעת המשחקים בגמר 🙂

  32. אללה יסתור. איזה פוסט וכמה תגובות. ללקק את האצבעות (רק לא של קוואי, למי יש זמן). קורא בהמשכים, למה נרדמו לי כבר הרגליים בשירותים…

  33. כל הכבוד על פוסט אדיר! מצטרף לכל אחת מהברכות פה.
    לצערי נראה לי שהפוסט הזה יותר מעניין ממה שיהיה בסדרה… לא רואה איך טורונטו לוקחים יותר ממשחק אחד אבל הלוואי שאתבדה

  34. משתתף בברכות על הפוסט הנהדר והמלמד.

    אני בדעה שהתקפה טובה מאוד אבל הגנה אדירה היא המתכון לניצחון .
    טורונטו נראת כזו (וגם ג"ס) ולכן הגמר הזה הולך להיות מאוד צמוד עם איכות גבוהה של משחקים ,בהגנה ובהתקפה .
    .
    לפי דעתי החיסרון של העוגייה פועל לרעת הגנת ג"ס.
    כאשר העוגייה משחק המשחק של ג"ס יותר איטי בגלל השימוש הגבוה באיי-סו שלו ובשל כך קארי וקליי מוותרים על הריצות והרבה פעמים אנחנו רואים אותם נעמדים בפינות ומחכים לעוגייה.
    בלעדיו זאת חיה אחרת ,חיה פחות יפה אך מאוד מאוד מהירה.
    קשה להסביר את המצב הזה אבל ראינו גם במהלך העונה ובפלייאוף את כמות הניצחונות וההפסדים איתו ובלעדיו,זה כמעט קיצוני.
    עם העוגייה היה משחק קוואי היה נצמד אליו (ראינו בברלי הקצר שעשה עבודה טובה מאוד עליו בכמה משחקים וקוואי זה רמה אחרת) ,קליי וקארי כאמור פחות ניידים וגרין פחות מעורב וזה משבש את המשחק שלה.
    .
    והערה שמציקה בעין-
    לגבי לברון והמעבר שלו שבגללה הם עלו לגמר.
    זה פשוט נרטיב שקרי שטוחנים לנו כל יום בתוכניות הספורט ולא מביאים את השינויים שעברו קבוצות הצמרת במזרח.
    אני בספק אם קליבלנד של עונה שעברה עם לברון הייתה עוברת חצי גמר.

    1. ברור שהיו עוברים אותם, תחשוב עכשיו שבמקום יאניס יש לך את לברון התקפית, שהיה מחסל את טורנטו בפוסט ובפיקאנדרול, לברון 2018>> הרבה יותר מיאניס 2019. יאניס שחקן מדהים אבל עדיין מוגבל התקפית, ברגע ששיתקו את משחק הריצה הוא איבד את זה, אילו היה לו משחק פוסט או ניהול משחק מאלבו (לברון למד את זה על בשרו ב2011) ההגנה של טורנטו לא היו לה תשובות.

      1. אתה אומר שקליבלנד ,הקבוצה שהלכה למשחק 7 נגד קבוצה כמו אינדיאנה המונהגת על-ידי אולדיפו האולסטאר אך צעיר ללא כמעט נסיון בפלייאוף כמו שאר הקבוצה או בוסטון שהכוכב שלה היה רוקי וללא 2 הכוכבים כמעט גרמו לו להזיע במשך 7 משחקים,אתה רוצה לומר לי שקוואי יחד עם גסול וכל החבורה הזו לא היו גומרים אותו (לדעתי היה נגמר ב4-1 נחמד לטובת טורונטו).
        קוואי לא היה מתמודד איתו הגנתית? .
        .
        נשבע שחלק מהאנשים כאן חיים באותה הבועה,לא מסתכלים על שינויים,חיים בסרט שזו אותה טורונטו עם המנהיג הדכאוני והמפוחד דרוזן.
        יש מציאות חדשה ,שחקנים מתחלפים,שחקנים מתבגרים,צעירים צוברים ניסיון,יש סופרסטאר במקום אולסטאר שמרטיב כל פעם שהוא שמע על השם קליבלנד/לברון.

        זה מדהים אותי את חוסר ההבנה בשינוי המהותי ביותר שביצעו הקנדים .
        .
        שוב פעם,לא רק טורונטו היו גומרים את קליבלנד אלא גם מילווקי ופילי והייתי נותן סיכוי גם לבוסטון מולם בגלל הרצון והמוטיבציה של קיירי מול לברון.
        .
        להזכיר לך שקוואי התמודד מצוין מולו בתקופה שלברון היה עוד בשיאו והוא עצמו צעיר ללא הרבה כדורסל בצד ההתקפי .
        הלוואי היה נשאר בקליבלנד כי הייתי מת לראות סדרה מולו השנה .
        מתאר את לברון מנסה לשמור על קוואי זה היה יכול להיות קלאסי.

  35. קראתי הכל (לקח יומיים) וזה פשוט היה כיף. אני מצטרף להצעה של מנחם -יהיה נהדר אם תוכל לקחת שניים שלושה מהלכים במהלך הגמר כדי לנתח אותם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט