יאניס הוא ה-MVP – פאו גאסול / תרגום Smiley

יאניס הוא ה-MVP – פאו גאסול / תרגום Smiley

יאניס הוא ה-MVP

פאו גאסול / מילווקי באקס
מאי 5, 2019

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/en-us/articles/giannis-antetokounmpo-bucks-mvp

כאשר הצטרפתי לבאקס, השאלות מיד הגיעו.

אנשים רצו לדעת לגבי יאניס. הם רצו לדעת מה אני חושב לגביו, והם רצו לדעת לאילו שחקנים אני משווה אותו מולם.

אני לא מאשים אותם. קשה לתאר את יאניס. הוא לא מתאים בקלות לכל קטגוריה שאליה אנחנו רגילים, עכשיו או בעבר.

הגעתי למילווקי במרץ, והייתי נרגש להצטרף לקבוצה נהדרת – ארגון שנמצא בזריחה כשהוא מסתכל לעבר אליפות ה-NBA. לא אליפות בהמשך הדרך, אלא עכשיו. בעונה הזו.

וידעתי שאני מצטרף לקבוצה עם ה-MVP של השנה הזו.

בכל שנה, ישנם הרבה שחקנים שנותנים עונה יוצאת דופן. אבל יכול להיות רק MVP אחד. במהלך 18 עונות ב-NBA, הייתה לי ההזדמנות לשחק יחד ונגד כמה מהשחקנים הגדולים ביותר בדור הנוכחי. ואני רוצה לחשוב שישנה לי דעה מושכלת על הנושא, אבל אני לא אנליסט או פרשן, אז תנו לי לעשות את הדברים מעט אחרת כאן:

אני הולך לנסות לספר לכם מי זה יאניס.

בכך שאספר לכם מי הוא לא.

Image may contain: 1 person, playing a sport, crowd and basketball court

יאניס אנטטוקומפו הוא לא ראסל ווסטברוק.

אני חוזר: לא ראס.

לאחר שזה נאמר, אני שיחקתי מול שני החברה האלה, ואני רואה דמיון ביניהם. גם יאניס וגם ראסל משחקים פנימה כמו שאף אחד אחר בליגה משחק. הם רצים אליכם, לא מסביבכם, שמים לחץ יוצא דופן על ההגנה לקחת החלטות בשבריר-שנייה. שניהם משתמשים ביורו-סטפ כפי שאף אחד אחר לא משתמש. שני החברה האלה יכולים לתת טריפל דאבל כשהם גם נושאים בנטל הקליעה של קבוצותיהם. ואולי הכי בולט מעל הכל, שניהם משחקים עם אש אינטנסיבית שהיא אפילו נדירה ברמת ה-NBA.

אבל יאניס הוא לא ראס. ראס הוא שחקן היכל התהילה עתידי, שמונה פעמים אול-סטאר והשחקן היחיד בהיסטוריה של ה-NBA להשיג ממוצע של טריפל דאבל בשתי עונות רצופות.

אז, יאניס הוא לא ראס. יאניס רק בן 24. אנחנו לא יודעים מה התקרה שלו.

Image may contain: 1 person, playing a sport and basketball court

ויאניס אנטטוקומפו הוא לא שאקיל אוניל.

אבל לרגע אחד, אני רוצה שתחשבו על שאק הצעיר. האם אתם זוכרים את שאק, כשהוא היה ב-LSU? האם אתם זוכרים את שאק בשנותיו הראשונות עם המג'יק? האם אתם יכולים לחשוב על עוד שחקן עם הגודל הזה, בשילוב של הזריזות הזו? מי מטביע חזק יותר ולעתים תכופות יותר? עבורי, הרשימה היא של שחקן אחד בלבד – זהו חברי היווני לקבוצה.

כדי לתת קצת פרספקטיבה, עשיתי מחקר בגוגל. כאשר הוא היה בן 24, שאק סיים את עונת 1996-97 עם 26.2 נקודות למשחק ב-56% קליעה, עם 12.5 ריבאונדים ו-3.1 אסיסיטים. נשווה זאת לתפוקה של יאניס העונה: הוא מוביל את הבאקס בנקודות (27.7), ריבאונדים (12.5) ואסיסטים (5.9). הוא קולע ב-58% מהשדה וסיים שלישי בליגה בנקודות למשחק.

כשחקן, אני יודע שהסטטיסטיקה לא מספרת את כל האמת – הם בקושי מספרים גרסה אחת שלה. אבל אני חושב שאוהדי ה-NBA יכולים לראות את מה שאני רואה. זה מאוד נדיר לשחקן עם הגובה של סנטר שיהיה כל כך מיומן, מהיר ודומיננטי פיזית. יאניס חולק את התכונות האלה עם שאק הצעיר. הדרך בה שאק הצעיר הריץ את המתפרצת, סיים בהטבעות עוצמתיות, הגן על הטבעת… אני רואה כמה מאותן היכולות ביאניס. הנה דוגמא. היא מאוד ספציפית, אבל אני חושב שהיא אומרת הרבה. כאשר אתם צופים בוידאו של שאק הצעיר מגן על הטבעת בעוצמה, אתם תראו את אותם האינסטינקטים ההגנתיים ביאניס. שני החברה האלה הולכים לחסום בכל פעם. אני חושב שיהיה לכם קשה למצוא דוגמא של אחד השחקנים שמאפשר הטבעה קלה. זה, בנוסף, נדיר לראות ב-NBA. זהו מסר לקבוצה היריבה: בכל פעם שתגיעו לטבעת, אני אהיה שם.

עד ששאק זכה בשלושה תארים ברצף ב-LA, הוא הפך להיות שחקן ללא השוואה דומה אליו בעמדת הסנטר. אולי ללא השוואה בכלל. שאק הפך להיות הגבוה הכי דומיננטי בדור שלי – וללא ספק אחד מהשחקנים הגבוהים הכי טובים אי פעם ששיחקו כדורסל. שאק הוא שחקן היכל התהילה. יש לו ארבע טבעות. הוא ברמה משל עצמו. הוא שאק.

אז, יאניס הוא לא שאק. עדיין לא. יאניס רק בן 24. אנחנו לא יודעים מה התקרה שלו.

Image may contain: 2 people, people playing sport

יאניס אנטטוקומפו הוא לא קווין גארנט, בנוסף לכל.

עשיתי מחקר מעמיק יותר בגוגל: כאשר הוא היה בן 24, בעונת 2000-01, KG השיג ממוצע של 22 נקודות ו-11.4 ריבאונדים. העונה, וסליחה על כך שאני חוזר על עצמי, אבל זה מרשים באופן יוצא דופן: יאניס עם ממוצע של 27.7 נקודות ו-12.5 ריבאונדים. שוב, אני חושב שההשוואה של הסטטיסטיקה בין עידנים שונים היא לא הדרך היחידה לשפוט שחקן או קריירה. קווין היה אחד האנשים הכי קולניים שאי פעם שיחקתי מולם, ויאניס שקט יותר על המגרש.

אבל מה שראיתי כאשר הצטרפתי לבאקס, ויכולתי לצפות בו מקרוב בכל יום, היא הדרך בה יאניס משחק עם האינטנסיביות, אגרסיביות והתחרותיות של קווין גארנט. גם אצל יאניס וגם אצל KG, אפשר לראות את העקשנות הייחודית לריבאונדים. לשני השחקנים יש עין מיוחדת למסירות שלהרבה שחקנים גדולים אין.

אבל קווין גארנט? בכל רשימה של הפאוור פורוורדים הכי גדולים אי פעם ש-KG לא נמצא בטופ שלוש תהיה, לפי דעתי, טועה מאוד. KG הוא MVP, נבחר 15 פעמים לאול-סטאר. הוא הוביל את הליגה בריבאונדים במשך ארבע עונות ברציפות בנקודת זמן מסוימת. הוא שחקן היכל התהילה עתידי, וגם זכה בטבעת.

אז, יאניס הוא לא KG. עדיין לא. יאניס רק בן 24. אנחנו לא יודעים מה תהיה התקרה שלו.

#Giannis Gasol#Giannis GasolSee the source image

ויאניס אנטטוקומפו הוא לא אני.

לפני עונת ה-NBA הראשונה שלי, ב-2001, קבעתי לעצמי מטרה אישית: אני רוצה לזכות בתואר שחקן השנה הראשונה. והייתי מסוגל להשיג את זה. הייתי גאה – לא רק בגלל שעבדתי חזק, אלא גם בגלל שאיני חושב שהרבה אנשים ציפו לזה. מה שאני מתכוון זה: ישנם אנשים אז שלא ידעו מה הם יקבלו משחקן אירופאי בתקופה ההיא. לאלו שכן יכולים לזכור את התקופה ההיא ב-2001, זה עדיין היה חידוש ששחקן זר יגיע ל-NBA וישפיע מיד. אני זוכר שעמדתי מול הרבה שאלות כיצד אני חושב שאני הולך להסתגל לסגנון ה-NBA – האם אני אהיה מספיק חזק או מספיק מהיר? האם אהיה מסוגל להתרגל לסגנון ולקצב של ה-NBA? ידעתי שסוג השאלות הללו יהיו חלק מהעסקה, וחלק מהאתגר האישי שלי להוכיח את עצמי.

יאניס היה בן 18 בשנתו הראשונה, ומעולם לא שמעתי עליו לפני זה. אבל אני זוכר ששיחקתי מולו – הוא היה ארוך ורזה ושקט. הוא לא שיחק הרבה דקות כשחקן שנה ראשונה. הוא השיג ממוצע של שבע נקודות למשחק, והוא לא זכה בתואר שחקן השנה הראשונה. אבל ככל שה-NBA גלובלי יותר (השנה כמעט אחד לארבעה הוא שחקן זר ב-NBA), לא אהיה מופתע אם יאניס עמד מול אותן שאלות קריטיות כפי שאני עמדתי מולן בשנה-שנתיים הראשונות שלו.

אני זוכר גם כשאני הייתי בן 24. ניצחנו 45 משחקים בממפיס והמשכנו לשחק מול הסאנס, שהיו במקום הראשון, בסדרת הסיבוב הראשון של הפלייאוף. הודחנו בסוויפ. בעונה שלאחר מכן, שוב הודחנו בסוויפ בסיבוב הראשון. אני לא ראיתי את הסיבוב השני של הפלייאוף עד שחברתי לקבוצה של קובי ב-LA ב-2008. הנה מה שיאניס עושה באותו הגיל: לאחר עונה של 44 ניצחונות, הוא הוביל את הבאקס ל-60 ניצחונות, המאזן הכי טוב בליגה והכי הרבה ניצחונות לקבוצה בכמעט ארבעה עשורים.

אפילו שאנחנו חולקים מספר חוויות משותפות כשחקנים בינלאומיים, יאניס ואני שחקנים שונים. יש לנו השפעות כדורסל שונות. אנחנו גדלנו בעידנים שונים של הכדורסל. ויותר חשוב,  אני מעולם לא נתתי את המספרים של יאניס לאחר שש שנים בליגה. או בכל שנה, אם זה משנה, במקרה אם תהיתם.

אז איני רוצה להשוות את עצמי כל כך מקרוב ליאניס, בנוסף לכל.

Image may contain: 1 person

לסיום: יאניס הוא לא קובי בראיינט.

אני חוזר: לא הממבה.

אף אחד לא בדיוק כמו קובי. השילוב שלו של הכישרון והרצון לנצח הוא כמו שום דבר שראיתי בקריירה שלי. אני אספר לכם סיפור קצר: אני זוכר שהופעתי למחנה האימונים של הלייקרס ב-2012, לאחר קיץ בו שיחקתי עבור ספרד במשחקים האולימפיים בלונדון. קובי ונבחרת ארה"ב ניצחו אותנו במשחק על מדליית הזהב מספר שבועות לפני כן. בזמן שלאחר האולימפיאדה ולפני מחנה האימונים, נתתי לגוף שלי לנוח. ביום הראשון למחנה, אני זוכר שקובי אתגר אותי למשחק אחד-על-אחד לאחר האימון. ובגלל שהוא ידע שמשחק הפוסט זה הדבר שלי, הוא דרש שהמשחק יהיה רק באזור הפוסט. לא יכולתי לדחות את האתגר. הייתי בכושר סביר, אבל גופי עדיין התאושש מהקיץ. קובי לא היה נותן לי לסרב, אז שיחקנו. הוא דיבר תוך כדי המשחק. אז ניסיתי לעמוד על שלי בכך שגם אני החזרתי מעט מהדיבורים. קובי לא שיחק משחקים – הוא היה מוכן לנצח אותי. אז ניסיתי להשוות את רמת האנרגיה שלו. אבל לא משנה מה עשיתי, הוא לא הלך להקל עלי. אני זוכר שהייתי ככה, "קובי, תירגע. העונה רק החלה, אני עדיין מחזיר לעצמי את הרגליים. תירגע".

יום אחד בעתיד, אולי אני אספר לכם מי ניצח במשחק הזה. למעשה, לעזאזל עם זה, אתם יודעים מי ניצח.

אני אוהב את הסיפור הזה בגלל שאני חושב שזה מספר הרבה לגבי הגישה של קובי למשחק. הוא מעולם לא נתן לעצמו לצאת מכושר. הוא תמיד היה מוכן לשחק, והוא דרש מכל אחד אחר שיהיה באותו העמוד שלו. אני לא מאמין שקובי מעולם לקח הפסקה. זה היה מצב של אליפות, פשוט מאוד. שש וחצי השנים ששיחקתי עם קובי היו השנים הכי טובות שלי בכדורסל. למדתי הכי הרבה על המשחק שלי, וחלק גדול מזה היה מספר 24.

והנה מה שאני אספר לכם: יאניס וקובי הצעיר חולקים את אותן איכויות חשובות.

אני זוכר כאשר קובי צייץ את זה לפני עונת 2017-18:

הוא אתגר את יאניס לזכות ב-MVP באותה השנה. ואני חושב שזה הפתיע הרבה מאוהדי ה-NBA – הבחור הצעיר ממילווקי? האם קובי רציני? האם זה לא מוקדם מדי?

אני חושב שגם יאניס היה מופתע. חודש שעבר, שאלתי את יאניס לגבי זה, והתגובה שלו הייתה משהו כמו, "הבחור הזה, אחד הגדולים בכל הזמנים, מאתגר אותי להיות ה-MVP. זה אומר שהוא חושב ומאמין שאני יכול". יאניס סיפר לי שזה נתן לו מוטיבציה כמו שום דבר אחר… הוא לא פחד או נרתע מזה. זה היה אתגר אישי ופומבי.

יאניס לא זכה ב-MVP בשנה שעברה, זה ברור. אבל אם אתם מסתכלים על כמה המשחק שלו השתפר לעומת שנה שעברה… זה ברור שמשהו התחבר. מעט אנשים מופתעים עכשיו.

בקיץ שעבר, קובי הזמין את יאניס לעבוד איתו בניופורט, וכבר אז ידעתי כיצד זה ילך. לא בגלל שהייתי שם – אני פשוט יודע איך קובי יתנהג כלפיו. קובי יהיה אינטנסיבי. קובי ילמד בעקביות. קובי לא ייתן ליאניס הנחות. הוא יאתגר אותו. הוא ינסה לשבור אותו.

יאניס סיפר לי איך זה הלך. הוא אמר לי שקובי אמר לו לתת עדיפות להכנה. הכנה, הכנה, הכנה. לצפות בקלטות. לזהות את החולשות שלך, החולשות של היריב שלך, הנטיות שלהם. להוסיף משהו חדש למשחק שלך בכל קיץ.

וזה מה שראיתי את קובי עושה עם המשחק שלו בעצמו. הוא ניגש להכנה כאילו היא הייתה תחרות בפני עצמה. אני רואה את יאניס עושה את אותו הדבר. הוא מבלה הרבה זמן בצפייה בקלטות עם עוזרי המאמנים, אני אהיה מופתע אם ישנו שחקן אחר בקבוצה שצפה ביותר סרטים ממה שהוא צפה.

כפי שאמרתי, יאניס הוא לא קובי. אבל שני החברה האלה מביאים אינטנסיביות יוצאת דופן ותחרותיות בצורה שבה הם משחקים, וזה רק משהו שבאמת אפשר לראות אם הייתם לידם. רואים זאת בעיניים שלהם. שניהם מביאים את היתרון לדרך שבה הם מתאמנים, בנוסף לכל. הייתי חבר קבוצתו של יאניס במשך זמן הרבה יותר מועט מאשר הייתי של קובי, אבל אני יודע מה הייתה הגישה של קובי לאימונים. הוא התאמן חזק כפי שהוא שיחק. עבור קובי, כל דבר היה אתגר.

במהלך הפלייאוף, כאשר הפסדנו את משחק מספר 1 בסיבוב השני מול הסלטיקס, כולנו ידענו שלא התחרינו בצורה הכי טובה שאנחנו מסוגלים. וברור, הרבה ביקורת נחתה על יאניס בגלל שהוא האיש המרכזי שלנו. לפני משחק 2, ראית אותו מגיב באותה הדרך בה ראיתי את קובי מגיב למצוקה ברגעים גדולים של לחץ: יאניס לא הבטיח ניצחון במשחק 2. הוא לא התנהג ביהירות או במגננה. הוא היה רגוע ושקול. הוא ידע שהוא צריך לקום בחזרה. וכך הוא עשה. מאז לא הפסדנו.

Image may contain: 1 person, playing a sport, basketball court and shoes

הנה העובדות:

יאניס הוא השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה בעונה הרגילה.

יאניס יהיה בחמישיית ה-NBA הראשונה ובחמישיית ההגנה הראשונה. הוא היה אחד מהשחקנים הכי דומיננטיים בליגה, בשני צדי המגרש.

ליאניס, עם 60 ניצחונות בעונה הרגילה שמאחוריו, ישנה הזדמנות לקחת את הבאקס לגמר הראשון של הארגון הזה ב-45 שנים.

פשוט מאוד: יאניס הוא ה-MVP עבור העונה הזו.

אז בואו לא נתמקד יותר מדי למי הוא דומה. אין צורך להשוות אותו למישהו. אין לו את הרזומה של קריירה שלמה שמאחוריו, או אפילו מחצית הקריירה. הוא לא דומה לשחקנים שאותם הזכרתי כאן.

אבל רבים מהשחקנים הכי טובים בליגה הזו, בעבר או בהווה, לא מופיעים – אפילו בשיא של הקריירה שלהם – כמו שחבר קבוצתי היווני עושה השנה. הוא רק בן 24. וזה צריך להדאיג את שאר הליגה. בגלל שהוא רק מתחיל.

אז במקום להשוות אותו לאחרים, בואו פשוט נצפה בו משחק, נצפה בו גדל ונהנה מהמסע שלו.

נתן ליאניס להיות יאניס.

אין שום תחזית כמה גבוה הוא יכול להגיע.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. תרגום מעולה סמיילי
    אני אישית לא מת על מאמרי קידום מאת חברי קבוצה. לא עושה לי את זה.
    תודה בכל מקרה, מעניין לקרוא
    🙂

    1. צודק אבל כבר מזמן שיגרו את ההצבעות לmvp… אז בשלב זה זה סתם חסר משמעות (אא'כ הוא נכתב מזמן ורק התרגום יצא עכשיו..)

  2. תודה סמיילי תרגום מצויין נהניתי לקרוא יאניס מאוד מיוחד והוא צעיר בן 24 שאם ישפר אחוזים מהעונשין וטווח מהשלוש יהפוך למפלצת מפחידה

  3. מחווה יפה של גאסול ואני מסכים עם הקו הכללי – הוא שחקן מצוין כבר היום והתקרה שלו יכולה להיות רחוקה מאד. תודה רבה סמיילי.

  4. יאניס גם לא מדוזה, תלולית חול או מרגנית.
    הוא שחקן שעובד קשה עם יסודות רעים שנהנה משילוב מנצח בדור הזה של יכולת גופנית ואקלים שיפוטי קיצוני לטובת ההתקפה וההייפ.
    הוא אולי הmvp של העונה הרגילה, אבל הוא רחוק מלהיות שחקן כדורסל בטופ של הכישרון בליגה, וגודלו האמיתי נחשף מול טורונטו (היה נחשף גם מול בוסטון אם לא היו מרוסקים חברתית).

  5. האמת שהדבר שאני הכי רוצה לדעת אחרי הקריאה הזו זה האם קובי ופאו אי פעם עשו משחק פוסט חוזר כשפאו בכושר משחק ולא מתאושש מקיץ ארוך בדרך לעונה ארוכה.

  6. אחלה מאמר, פאו בחור נחמד ממשפחה מוצלחת, ומיאניס באמת כדאי להנות. אין הרבה כמוהו.
    תודה רבה על התרגום

  7. ואז הגיע הקיוT-רקס…
    .
    הגריקפריק חמוד לאלללה, אבל הוא השחקן היחיד ששמעתי שבונים לו תקרה בלי לצקת יסודות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט