המדען המטורף – פי ג'י טאקר / תרגום Smiley

המדען המטורף – פי ג'י טאקר / תרגום Smiley

המדען המטורף

פי ג'י טאקר / יוסטון רוקטס

מאי 8, 2019

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/en-us/articles/pj-tucker-james-harden-nba-mvp

תראו, האם יש לכם איזשהו מושג כמה קשה זה לקלוע 30 נקודות במשחק NBA?

אני אנחש שלא עשיתם את זה לפני.

לעזאזל, זוהי שנתי ה-13 בה אני משחק כדורסל באופן מקצועני ומעולם לא עשיתי זאת לפני.

לא אכפת לי כמה זריקות אתם מקבלים ואיך אתם לוקחים אותן, לקלוע כמות כזו של נקודות מול האתלטים הטובים בעולם זה באמת דבר מאוד, מאוד קשה לעשות.

אז אפילו אם אנשים עקבו אחר הרצף של ג'יימס הארדן בעונה הזו, אני לא חושב שהם ממש הבינו את זה. הבחור שלי קלע לפחות 30 נקודות (ובדרך כלל הרבה יותר) ב-32 משחקים ברציפות. שלושים. ושתיים. ברצף.

ג'יימס הרבה יותר פוליטיקאי על גדולתו או בקשר לקידומו לתואר ה-MVP. למרבה המזל, אני לא.

וזאת הסיבה מדוע אני רושם זאת. אני רוצה להעביר מסר פשוט שאני יודע שהוא  נכון: ג'יימס הארדן הוא (עדיין) השחקן המצטיין ב-NBA.

Image may contain: 2 people, people smiling, people playing sport, basketball court, shoes and outdoor

ההשוואה הכי גדולה שיש לי עבור הארדן היא למעשה בכלל לא מהתחום של הכדורסל.

ג'יימס הוא מדען מטורף.

מה שאני מתכוון בזה הוא שאחד החלקים הכי פחות מוערכים הוא המוח שלו. הוא מודע ביותר לגבי משחקו – הוא יודע כיצד הקבוצות רוצות לתקוף אותו. אז לא משנה מה אתם עושים, הוא נכנס למעבדה שלו ויערבב מעט שיקויים ובום, הוא עדיין ינצח אתכם.

אני מניח שזה הופך אותי לעוזר שלו, עושה כל עבודה מלוכלכת כדי לעזור לו. זה היין והיאנג שלנו. הוא עושה את מה שהוא עושה, ואני עושה את מה שאני עושה. ובגלל זה שנינו הופכים אחד את השני לטובים יותר. העבודה שלי היא לספק לג'יימס מספיק מקום ואנרגיה לניסוי ואז פשוט ליהנות מהתוצאות.

אם אתם רחוקים מדי ממנו, הוא יבצע סטפ-בק מכל מקום ויגרום לכם להיראות מטופשים. אם אתם קרובים מדי אליו, הוא יעשה את הצעד האירופאי השמאלי כדי לחלוף על פניכם בזמן שהוא מחזיק בחוץ את הכדור, שאליו אתם תנסו להגיע ואז תבצעו עליו עבירה.

ותנו לי להבהיר, אתם תבצעו עליו עבירה.

אתם רוצים לדעת מדוע ג'יימס מקבל כל כך הרבה שריקות? בגלל שמבצעים עליו הרבה עבירות.

הנה לכם, התעלומה נפתרה.

לעזאזל, אני נהגתי לבצע עליו עבירות כל הזמן וזה גרם לי להשתגע. וזה הכל חלק מהתוכנית שלו. לא משנה כמה נפלא אתם שומרים, ג'יימס יכול לגרום לכם לשלוח יד, ושאתם תבצעו זאת הוא יספוג את המכה הזו וימשיך במהלך בגלל שהוא כל כך חזק. כאשר הוא מקבל יותר שריקות, ואתם יותר ויותר מתוסכלים, הוא רק ימשיך לתקוף. עד לסיום המשחק, אתם תהיו חבוטים, תשושים ועצבניים.

וג'יימס? הוא רגוע. ג'יימס יהיה כל כך יציב ורגוע בזמן שהוא  הורג אתכם על המגרש שאתם בכלל לא תבינו זאת עד שתביטו על לוח התוצאות והוא כבר עם מחצית ממאה בלי שהוא בכלל התחיל להזיע.

כמגן, זה פשוט מסריח.

See the source image

הבחור שלי השיג יותר מ-36 נקודות למשחק העונה, הכי הרבה מאז הממוצע של 37 נקודות של ג'ורדן בעונת 1986-87. כאשר אתם ה-MVP המכהן ואתם שמים את המספרים האלה, כל קבוצה בעיקרון מגיעה עם אותה תוכנית משחק בסיסית: לא לתת לבחור לנצח אותנו.

ישנה בעיה עם זה. לג'יימס יש מוח כדורסל טוב יותר מכל מי שמנסה לעצור אותו. תבטחו בי, ראיתי קבוצות משתמשות בכל אסטרטגיה אפשרית הנמצאת בספר. שמירה כפולה, שמירה משולשת, להחליף כל שחקן שאפשר לשים עליו. כאשר שיחקנו מול פיניקס, הם שלחו אליו שמירה כפולה במחצית המגרש מתחילת המשחק, אפילו אם הוא היה איזה 12 מטר מהכדור. ממש השאירו את אחד החברה שלנו פנוי לגמרי ולא היה להם אכפת. מעולם לא ראיתי דבר כזה במשחק NBA.

כאילו, אל תנסו לעדן את זה. אני תחרותי. אני רוצה את הכדור כשזה חשוב. אבל הגעתי ליוסטון בגלל שרציתי לשחק עם כריס פול (בחור שאני קרוב אליו מאז שהיינו ילדים) ועם ג'יימס הארדן. שניהם לא רק שהם הטובים שיש לליגה להציע עכשיו, אלא גם בין הטובים ביותר אי פעם, נקודה. אני מקבל מושב בשורה הראשונה כדי לצפות בגדולה ערב אחר ערב.

לפעמים זה אומר לקחת 12 זריקות, לפעמים זה אומר לקחת רק שתיים. אבל זה סחר חליפין שאני שמח לקחת בגלל שכאשר אתם משחקים עם שני חברה שיש להם ראיית משחק מדהימה אתם יודעים שתקבלו את הכדור מתי שאתם אמורים לקבל אותו.

וזה בכנות עוד אספקט לא מוערך מספיק במשחקו של ג'יימס. כולם רואים את הקליעות – כמה חלקלק ובטוח הוא נראה כשהוא מכדרר במרכז קשת השלוש. אבל מה שאנשים כנראה מחמיצים היא קבלת ההחלטות שלו. ג'יימס לפעמים לוקח זריקות שנראות בלתי אפשריות או על גבול המשוגעות, אבל כאשר אתם בסביבתו כל יום, אתם יודעים שהוא לא מאלתר שם. הוא מתכנן את אותן הזריקות, הוא מתאמן עליהן – וזה הולך מבלי לומר – הוא קובר אותן בעקביות.

ובגלל שהוא מבין איזה איום גדול הוא, קבלת ההחלטות שלו היא מעל ומעבר. אני קבעתי שיא NBA לשלשות מהפינה השנה, ואחת הסיבות היא מכיוון שהרבה מהזריקות האלו היו במבטים פנויים. חלק מזה היא השיטה שלנו, אבל הסיבה היחידה שהשיטה שלנו עובדת היא בגלל תשומת הלב שג'יימס מקבל כל הזמן שהוא על המגרש.

אני אתאר את יכולת קבלת ההחלטות שלו בדרך אחרת: האם אי פעם שיחקתם באופציית ה-MyPlayer ב-2K? אתם מכירים כיצד הציונים לשחקנים שלכם יעלו וירדו במהלך המשחק בהתבסס לחלוטין על המהלך הנכון שאתם מבצעים. הדרך הטובה ביותר לתאר את המשחק לצד ג'יימס היא שהציון שלו מתנודד כמעט. הוא יודע מתי יש לו זריקה שהוא יכול לקלוע, מתי למסור ומתי להיות הסחת הדעת כדי שאחרים יהיו מסוגלים ליצור. אם הוא נמדד לפי הסטנדרט של 2K, ג'יימס תיד יהיה עם ציון A.

Image may contain: 3 people, people playing sport, crowd, basketball court, shoes and outdoor

כאשר הגעתי לראשונה ליוסטון, ידעתי הרבה על ג'יימס רק בגלל שהייתי נוהג לשמור עליו. זה נוראי. כמישהו שעיצב קריירה בליגה הזאת בכך שהוא מבצע את המהלכים המנצחים, קשוח בהגנה ובעיקרון עושה את העבודה המלוכלכת עבור הקבוצה שלי, תמיד היססתי לומר שאין שחקן שבלתי אפשרי לשמור עליו. פשוט שנאתי את המונח הזה. אבל אני בכנות זוכר את הרגע כאשר זאת הייתה הדרך היחידה לתאר את ג'יימס.

זה היה בעונה שעברה כאשר שיחקנו מול אורלנדו. זה היה מאוחר בינואר, קרוב לפגרת האול-סטאר, והסגל שלנו מדולל בגלל פציעות.

כריס היה בחוץ, אריק היה עם הגבלת דקות, חברה אחרים היו חבושים. היינו צריכים לקרוא למספר בחורים מהג'י-ליג כדי למלא את הסגל. בהינתן כל זה, זה היה הוגן להסיק שזה לא יהיה ערב שיזכר לטובה מבחינתנו. זה היה ערב שבהן הנסיבות היו מה שהן, ואתם פשוט יוצאים לשם ונותנים את הכל. אבל זה מצב קשה.

מישהו שכח לספר זאת לג'יימס.

בידיעה שאנחנו צריכים ממנו טיפה יותר באותו הערב, כל מה שג'יימס עשה היה לצאת החוצה ולהפוך לשחקן הראשון בהיסטוריה של ה-NBA הקולע 60 נקודות בזמן שהוא רושם טריפל-דאבל.

אני מעולם בחיים שלי לא ראיתי משהו כזה. אמיתי, בחיי, זאת הייתה הופעת היחיד הכי גדולה שאי פעם הייתי עד אליה ב … כל דבר – לא רק בכדורסל. זאת הייתה הנקודה שזה ממש הכה בי שהבחור הזה שכאן הוא שונה.

זה היה בעונה שעברה, בה ג'יימס זכה בצדק בפרס ה-MVP הראשון שלו.

והשנה, איכשהו, בדרך כלשהי, הוא אפילו השתפר.

תחשיבו את זה לשני: הוא נבחר ל-MVP בשנה שעברה ואז הוא בכלל עלה לרמה אחרת לחלוטין.

אז מה שאני אומר הוא שכל אחד יכול להתסכל על טבלת הקלעים ולהבין שג'יימס הוא שחקן נהדר. אבל אותה טבלת קלעים יכולה לומר לכם יותר מזה. המשמעות שלו עבור הרוקטס כחבר לקבוצה ומנהיג אי אפשר למדוד את זה על נייר. ולחלוק את הפרקט עם שחקן בקליבר שלו זה ללא שאלה בכלל אחת מפסגות הקריירה שלי.

ישנן מספר דרכים להגדיר את השחקן בעל הערך הגבוה ביותר. עבורי, זה הבחור המשמעותי ביותר לקבוצה שלו. לפי הסטנדרט הזה, עם כל הכבוד ליתר הסופרסטארים המדהימים בליגה הזו, אני לא חושב שמירוץ ה-MVP הוא בכלל תחרות. אין סיכוי שיש איזה שחקן שהערך שלו גבוה יותר לקבוצה שלו מאשר כמו של ג'יימס לשלנו.

אל תטילו בזה ספק. זה מדעי.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. תודה, סמיילי.
    .
    הדבר הראשון שאני לוקח מהמאמר הוא העובדה שטאקר בחר לכתוב את המאמר.
    זה מחזק את דעתי (שהסתמכה על ידיעות שיצאו מהמועדון, ועל ראיונות של שקנים בתקשורת) שחבריו לקבוצה של הארדן אוהבים לשחק אתו, אוהבים אותו כחבר.
    .
    לגבי התוכן –
    "אתם רוצים לדעת מדוע ג'יימס מקבל כל כך הרבה שריקות? בגלל שמבצעים עליו הרבה עבירות.
    הנה לכם, התעלומה נפתרה."
    נשמע נכון (ברובו).

  2. תודה רבה על התרגום.
    אכן השחקן המשמעותי ביותר לקבוצתו זה הארדן.
    מגיע לו התואר השנה, ולו רק בגלל בקפיצה ביכולת.

    1. לפי הסקאלה הזו קבוצות צריכות לרדוף אחרי קווין לוני במקום איזה סנטר חד גבה עלוב שכבר מזמן בים

      1. לפי כל סקאלה , קבוצות צריכות לרדוף אחרי שחקנים קבוצתיים ולא אחרי אגומניאקים של מספרים שהורגים את המשחק היפה.

        1. זה לא יורוקאפ. הנ.ב.א מפוצצת באגומניאקים שרודפים אחרי מספרים. דווין בוקר (והוא ממש לא היחיד) מקבל כמו 7 פי ג'יי טאקרים, אז מה אתה אומר בעצם, של- GM שעובדים בליגה אין מושג?

  3. הארדן שחקן היסטורי. הוא מפנם מדי אז זה מוריד מהזוהר שאנו רגילים לקבל.
    אז טאקר, מלבד היותו אליל, חתיך, מוכשר ואלמותי מתגלה גם כחכם ומיומן בעט.
    אתה בטוח שתרגמת מאמר של טאקר סמיילי ? קשה להאמין שהוא כל כך רב פעלים….
    🙂

  4. ״אם הוא נמדד לפי הסטנדרט של 2k, ג׳יימס תמיד יהיה עם ציון A“. הציון הגבוה ביותר הוא A+. אני תוהה אם טאקר ידע את זה

  5. כל מילה נכונה כמעט חוץ מזה שהוא עושה פלופינג הרבה אבל לאורי עושה יותר ממנו וקאווי בדרך גם סטפן התחיל להשתפר בזה.

    רק חכמולוגים חושבים שלא חכמה לקלוע 36 נק לערב ולתת עונות של 30 נק או 25 נק או לעשות עונות של td בטענה שכל אחד יכול lol.

    אדגיש ואחזור על מילותיו של הדוק מול הבנות שלכם ביסודי לא הייתם קולעים 36 נק ערב אחרי ערב

  6. כזכור הארדן סיים את הסידרה מול הלוחמים עם כ 35 נק כמדומני לא ראיתי מי קלע ככה מולם העונה קאווי לא שם כרגע. הארדן גם ניצח 2 נראה אם קאווי יגיע ל2 גם.
    חבל שפול גורג חתם באוק ולא ביוסטון.
    יוסטון חייבת מהלך אול אין על דיוויס לשנה אחת. אין להם מה להפסיד אני מאמין שהארדן יתן גם העונה עונה חולנית כמו השנתיים האחרונות וזו ההזדמנות האחרונה שלהם אין להארדן עוד כמה עונות כאלו בקנה ובשיאו. דיוויס אוהב לחגוג על הלוחמים והוא נק חולשה שלהם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט