עניין של מזל? שיטת הדראפט חייבת להשתנות / עידו יצחקי

עניין של מזל? שיטת הדראפט חייבת להשתנות / עידו יצחקי

ב-20 ליוני הקרוב, יעמוד אדם סילבר על הבמה המכובדת בברקליס סנטר שבברוקלין ויכריז על שמו של הנבחר הראשון בדראפט כשזאיון וויליאמסון הוא המועמד הוודאי להיבחר. ההייפ המטורף שייצר סביבו, גרם להגרלת הלוטרי שהתרחשה לפני כשבועיים לזכות ברייטינג גבוה במיוחד. ניו אורלינס סיימה את העונה עם מאזן שלילי של 49-33, והגיעה להגרלה עם 6% בלבד לזכות בבחירה הראשונה. אך המזל האיר פנים לשקנאים, וייתכן מאוד כי בשנה הבאה נראה שילוב דמיוני בין זאיון לאנתוני דיוויס. עצם העובדה, שהקבוצות הכי חלשות בליגה לא זכו לבחירות גבוהות במיוחד (ניקס, סאנס, בולס וההוקס) הודות לשיטת הלוטרי החדשה, העלתה שוב את הדיון על האפקטיביות של שיטת הטאנקינג הידועה לשמצה בקרב האוהדים.

ג'ו קאר, מי שנחשב לקומישנר אשר בלט מאוד בשנים הראשונות של ה-NFL, היה הראשון להנהיג את שיטת הדראפט בשנת 1936 בליגת הפוטבול האמריקאית. מטרתו המרכזית הייתה לרסן את הדומיננטיות של הקבוצות החזקות ולחזק את הקבוצות החלשות וע"י כך, לנסות ולייצר שוויון מסוים בין קבוצות הליגה ולכן החליט שהקבוצה בעלת המאזן החלש ביותר היא אף זו שתזכה בבחירה הראשונה בדרפאט. שיטה זו מונהגת בפוטבול עד היום. רעיון הדראפט אומץ על ידי כל הליגות הבכירות בארה"ב, כשה-NBA הייתה השנייה להצטרף לשיטה ודראפט הליגה הראשון נערך בשנת 1947. במשך כמעט 40 שנה, הקבוצה החלשה בליגה זכתה גם בבחירה הראשונה. שנת המפנה הגיעה בשנת 1984, כאשר צצו השמועות על מחזור איכותי ועמוק ב-1984 וקבוצות נלחמו על הבחירות הראשונות באמצעות שיטה שנקראה "טאנקינג" – להפסיד ככל הניתן על מנת להרוויח בחירה גבוהה יותר ולהתחזק בשחקנים צעירים ואיכותיים. תסתכלו על זה איך שתרצו, השיטה עבדה, והודות אליה שיקאגו שסיימה את אותה עונה עם מאזן עגום, זכתה בבחירה השלישית בה בחרה את מייקל ג'ורדן, ובזכותו זכתה בשש אליפויות. דיוויד סטרן, שהגיע כקומישינר בדיוק באותה עונה, החליט לשנות את שיטת הדראפט בכדי למנוע את תופעת הטאנקינג ויצר שיטה חדשה – לוטרי. 14 הקבוצות אשר לא העפילו לפלייאוף נכנסות להגרלה על סדר המיקום שלהן בדראפט כאשר לזו עם המאזן החלש ביותר ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בבחירה הראשונה. פרקטית, השיטה החדשה שהנהיג סטרן לא באמת שינתה את פני הליגה, וקבוצות רבות המשיכו להפסיד כדי להבנות מחדש באמצעות הדראפט. מספיק לראות מה עשה סם הינקי בפילי בעשור האחרון על מנת להבין ששיטת ההגרלה ששרדה בליגה 30 שנה לא באמת עבדה.

JosephCarr.jpg
ג'ו קאר. שינה את פני הספורט באמריקה

אדם סילבר היה נחוש למגר את התופעה לחלוטין מהאולמות ובספטמבר 2017 נקבעה החלטה שמשנה את כללי המשחק. החל מדראפט 2019 סיכויי הקבוצות החלשות הונמכו משמעותית, כששלוש הקבוצות החלשות זוכות רק ל-14% (סיכויים שווים לכולם) זכייה בבחירה הראשונה. ההשלכות ההרסניות של ההחלטה הזו הגיעו לידינו לפני שבועיים, עם היוודע תוצאות הלוטרי. הפליקנס זכו בהגרלה כשבמקום השני ניצבו הגריזלס. שתיהן אמנם קבוצות חלשות, אך הצליחו לנצח לא מעט משחקים העונה. לעומת זאת, נמושות הליגה אשר היו בעלי סיכויי זכייה הגבוהים ביותר (אך נמוכים מבעבר) נדחקו לשוליים עם בחירות 5,6,7 (שיקאגו, פיניקס ואטלנטה). פרשנים רבים הביעו את שמחתם שקבוצות שהפסידו כל העונה הפסידו גם בהגרלה, וכבר הכריזו על מותו של הטאנקינג. אך שאלה אחת ניצבת בראשי – האם הנמכת הסיכויים של הקבוצות החלשות היא זו שתתרום לערך השיוויונות בליגה? האם השיטה החדשה תמלא בהצלחה את תפקיד הדראפט – לחזק את הקבוצות החלשות ולהוציא אותן מהבור בו הן נמצאות?

את עונת 2002/03 סיימה קליבלנד עם מאזן רע של 17 ניצחונות לצד 65 הפסדים בלבד. העונה החלשה סייעה לה לזכות בבחירה הראשונה ולבחור בלברון. הודות לבחירה בלברון, הקבוצה הצליחה להעפיל לגמר ראשון בתולדותיה ב-2007 וחזרה להיות רלוונטית במאבקי פלייאוף לראשונה מזה עשרות שנים. אלמלא אותה עונה שחונה ב-2003, אין סיכוי שקליבלנד הייתה היום עם 5 הופעות בגמר ואליפות. שוק קטן ועיר משעממת הן תירוצים מספקים לכך שאף כוכב לא יירצה להגיע אליה דרך שוק השחקנים החופשיים (אלא אם הוא נולד באוהיו). אותו סיפור בדיוק עם שיקאגו וסן אנטוניו שבחרו את הכוכבים שלהן גבוה מאוד בדראפט לאחר שנים חלשות, ויצאו לשושלות אליפות על אף היותן משחקות בערים לא אטרקטיביות.

תוצאת תמונה עבור ‪nba draft 2019 lottery odds‬‏
טבלת סיכויי הזכייה בשיטה החדשה. אבסורד.

 

אם נסתכל על בחירתם של השחקנים החופשיים הבולטים בליגה בשנים האחרונות, נוכל לראות מגמה ברורה: סופרסטארים הולכים לקבוצות המשחקות בערים בעלי שווקים גדולים, כשדוראנט ולברון הם הדוגמאות הטובות ביותר לכך. השמועות הרבות בנוגע לעתידם של שחקנים בכירים חופשיים בקיץ הקרוב כמו דוראנט, קיירי וקוואי מתייחסות למספר מצומצם בלבד של קבוצות (לייקרס, קליפרס, ניקס) כשהמשותף לקבוצות הללו ברור לכל, על אף שישנן מספר קבוצות הרבה יותר גבוה אשר יוכלו לעמוד במשכורות הגבוהות אותן ידרשו. ולכן, הדרך המרכזית של הקבוצות החלשות מהשווקים הקטנים לגייס שחקנים בכירים היא דרך דראפט או טריידים. אולם כדי להשיג טריידים, יהיה עליהן לצבור נכסים. ואיך צוברים נכסים? דרך הדראפט כמובן. השיטה החדשה, אשר פוגעת אנושות בסיכוייהן של קבוצות חלשות להרוויח נכסים בכירים, מחלישה את סיכוייהן להיות רלוונטיות בליגה לעוד שנים קדימה ומסוכנת לערך השוויון עליו יש הסכמיות רחבה בכל רחבי המדינה (ובכל ענפי הספורט השונים) שאותו יש לקדם. ה-NBA לקח מספר צעדים אחורה בכל ההקשר לשוויון בין קבוצות (כולל ריכוך תקרת השכר), והתוצאה הרסנית. השושלת של הווריורס היא סימן מדאיג עבור הליגה, שסובלת מירידה חדה ברייטינג בפלייאוף הנוכחי ובעונה הסדירה כולה.

ומעבר להקטנת הסיכויים של הקבוצות הקטנות והפגיעה בשיווין, האם אין זה אבסורד שהקבוצה אשר תזכה באחד השחקנים שעתיד להיות על פי התחזיות לאחד מהטובים בהיסטוריה תזכה בו בזכות הגרלה? האם אין זה נוגד כל ערך ספורטיבי? עתידם של קבוצות, אוהדים וכספים רבים נקבע ע"י כדור אחד שיצא מתוך מכונה. אמנם צריך גם מזל בספורט, אך הגרלה מסוג זה היא מסוכנת לכל הערכים הספורטיביים עליהם גדלנו והתחנכנו.

עד כמה חוסר שוויון בא לידי ביטוי בליגה? קחו מספרים: 11 מ-16 הקבוצות שהעפילו לפלייאוף בעונה שעברה העפילו גם העונה. מספר זהה של קבוצות מזה של 2017 העפילו העונה. כלומר, כמעט 70% מהקבוצות שהעפילו לפני שנתיים, מופיעות בפלייאוף גם העונה. אם ניקח למשל את הנתונים מה-NFL (בה הקבוצה החלשה בוחרת ראשונה בדראפט), נגלה מספרים מדהימים. רק 5 קבוצות שהעפילו לפלייאוף בעונה שעברה, הגיעו לשם גם העונה. רק 2 קבוצות בליגה הצליחו לעשות שלוש הופעות פלייאוף רצופות בשלוש השנים האחרונות. כך נראית ליגה שוויונית. ב-NBA לעומת זאת, הצד המערבי הפך להיות קבוצה סגורה ומצומצמת של קבוצות המופיעות בו בכל עונה. ב-5 השנים האחרונות, ישנן 4 קבוצות המופיעות באופן קבוע בפלייאוף (ג"ס, יוסטון, פורטלנד וסן אנטוניו), כששתיים נוספות הופיעו ב-4 מ-5 (אוקלהומה וקליפרס). יוטה משחקת אף היא בסוף אפריל כבר 3 שנים ברציפות.

תוצאת תמונה עבור ‪golden state‬‏
הסמל לחוסר השוויון בליגה.

 

לכן, בעיניי השיטה חייבת להשתנות. בכדי שפלייאוף הליגה יוכל להגיע גם לערים כמו ממפיס, סקרמנטו, פיניקס ושארלוט בעתיד הקרוב, על הליגה לעשות שינוי מהותי ותכליתי, שיהפוך את הקערה על פיה ויעניק הזדמנות לקבוצות החלשות להיבנות דרך הדראפט כך שיוכלו להיות רלוונטיות בעתיד.

הפתרון שאני מציע כולל בתוכו שני שלבים – חזרה לשיטה הישנה של הדראפט וקיצור העונה ל-58 משחקים בלבד. רק אלו יצליחו להחזיר את השוויון בליגה ויעניקו הזדמנות הוגנת לכל הקבוצות – גם לאלו המשחקות בערים קטנות ולא אטרקטיביות.

העיקרון הסוציאליסטי מאחורי הדראפט הוא ברור, ולכן על הקבוצה החלשה לקבל את הבחירה הראשונה. לכולם ידוע כי זהו הפתרון הצודק. אך המתנגדים לשיטה זו כפי שכבר ציינתי טענו שקבוצות מפסידות בכוונה על מנת לזכות בשחקנים טובים יותר, ולכן אני מגיע לשלב השני של הפתרון שלי – קיצור הליגה ל-58 משחקים. בליגה כ"כ ארוכה של 82 משחקים, ערכו של כל משחק הינו נחות, הן עבור השחקנים, המאמנים והקהל וקל "לזרוק" משחקים, לתת מנוחה לכוכבים ולנסות להפסיד כדי לזכות בבחירה הגבוהה יותר. בליגה של 58 משחקים (כל קבוצה נגד כל קבוצה פעמיים), ערכו של כל משחק עולה, ולכן השחקן הממוצע והצעיר יהיה חייב להוכיח את עצמו בכל משחק על מנת להרוויח חוזה בקבוצתו לעונה הבאה, בעוד על מאמן הקבוצה יהיה לנפק קבלות. בנוסף, כל הפסד או ניצחון של קבוצה עשוי להיות משמעותי עבור העלייה לפלייאוף ולכן קבוצות יירצו לנצח הרבה יותר כל משחק בפני עצמו. כאשר גם השחקנים והמאמן מגיעים רעבים יותר לכל משחק כדי להוכיח את עצמם, הם רוצים לנצח, כך שעל אף שאולי ה-GM יבנה סגל "חלש" וינסה לבנות את קבוצתו מחדש (ולהיבנות דרך דראפט זו שיטה לגיטימית וצודקת בעיניי), השחקנים והמאמן הם אלו שבסופו של דבר נמצאים על הפרקט, והם אלו שאחראיים על תוצאת הסיום של כל משחק. ואני לא מדבר על הרייטינג שבוודאות יעלה במקרה כזה, האולמות יתמלאו ברוב המשחקים וכמובן – בריאות השחקנים והעומס שיפחיתו פציעות ויקלו מאוד על הקבוצות במצב של קיצור הליגה.

כאשר הליגה קצרה, וכשעתידם של השחקנים נמצא בסכנה תמידית (בפרט על אלו המשחקים בקבוצות החלשות) תופעת הטאנקינג עשויה להיות הרבה פחות משמעותית מבעבר. היחס שלנו, הקהל, לדראפט אף הוא ישתנה במצב הזה. במקום לראות בדראפט "פרס" לקבוצה שהפסידה הכי הרבה, אנו נראה בדראפט כחלון הזדמנויות עבור קבוצות חלשות להתחזק בשחקנים צעירים.

הליגה אמנם תפסיד כסף במצב בו היא "מפסידה" 24 משחקים, אך לי נדמה כי קיצור הליגה יוביל לעליה משמעותית ברייטינג במשחקי העונה הסדירה, ובמידה והליגה תהיה שוויונית יותר, זה עשוי לגרום לעליה גם בשלבי הפלייאוף ברחבי המדינה.

תוצאת תמונה עבור ‪zion and ad‬‏
האם זאיון והגבה ייצרו שושלת בזכות ההגרלה?

 

אינני יודע אם זהו הרעיון הטוב ביותר לליגה במצבה הנוכחי, אך אני בטוח כי הוא עדיף על המתכונת הנוכחית. תחושת הכעס שהציפה אותי כאשר הפליקנס שהתדרדרו למקומם בשל הפציעה\שביתה של AD וזכו במי שעשוי להיות מהגדולים בהיסטוריה לא מרפה ממני. עצם המחשבה שאלופת ה-NBA עשויה להיקבע בזכות הגרלה שכזו, הינה מצב אותו חייבים לעקור מן השורש. עם מותו של הטאנקינג, הגיע גם מותן של הקבוצות הקטנות ושל השוויון בליגה. ואם המצב לא ישתנה, ישנן קבוצות רבות שיכולות לשכוח מלשחק במאי בעשור הקרוב.

עידו יצחקי

בן 19, גר בשוהם. כותב על פוטבול, NBA וכדורסל נוער ישראלי. אוהד מכבי ת"א בכדורגל, כדורסל, כדוריד, כדורעף וזריקת דוקים למרחקים.

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. הפירומן החבר'מן איתמר ג. מתהלך לאור היום תחת שמי הריביירה הצרפתית.
    כישלון חרוץ! אפילו בתור רוח רפאים אתה אכזבה

  2. כל כך הרבה מה להגיד -אני אנסה לעשות את זה מסודר.
    * אין שום דבר שהופך את הבחירה של הקבוצה החלשה ביותר במקום הגבוה ביותר לצודקת יותר. כל הקבוצות שהחמיצו את הפלייאוף רשאיות לראות את עצמן זכאיות לחיזוק. אין שום סיבה אמיתית לתעדף נחשלות.
    * הראיון לוותר על 24 משחקים לכל קבוצה הוא דווקא טוב בעיני אבל המחשבה שהרייטינג יעלה כדי לפצות את זה היא תלוש מהמציאות וזה אפילו לא קרוב. הסיכוי שהשחקנים ובעלים יוותרו על כל כך הרבה כסף הוא אפסי
    * השיטה הנוכחית היא פשר מוצלחת בעיני כי מעניקה סיכוי סביר לבחור גבוה ועדיין מבטיחה לקבוצות הגרועות ביותר גם בחירה מספיק גבוהה.
    * אני רק אזכיר שבהתחלה כשהיו רק 7 קבוצות לוטרי (כן כן 16 מתוך 23 הקבוצות בליגה היו עולות אז לפלייאוף) הסיכוי ביניהן היה שווה (סביר). אבל כשהמספר עלה היה צריך להכניס שיטת לוטרי שבסוף תיעדפה באופן קיצוני את הגרועות -להלן עידוד תופעת הטנקינג.
    * ההשוואה ל-NFL היא אבסורדית. אחוז הרבה יותר קטן של קבוצות עולה לפלייאוף והשונות שיש לך בעונה של 16 משחקים בודאי מאד שוונה מהמקרה של ה-NBA. בטח כשמדובר על קבוצות של 50+ שחקנים בהם לבחירה אחת הרבה פחות משקל (ב-NFL עדיף לך הרבה בחירות דראפט בסיבובים מוקדמים על בחירה אחת גבוהה מאד).
    * לסיכום – אין באמת על מה להזדעק, גם אני רציתי את זאיון אבל מה הופך את הסאנס ליותר ראויים לשירותיו מהפליקנס? אני לא מוצא סיבה.

      1. אגב עם כל שאר מה שכתבת אני פחות או יותר מסכים.
        פשוט הפליקנס, לעומת רוב שאר קבוצות הלוטרי האחרות, יכלו לרשום יותר ניצחונות ללא סאגת דייויס, הטרייד וצמצום הדקות, מה שהיה מוריד באופן דראסטי את הסיכוי שלהם לבחור ראשונים.
        זה סגל שהיה שווה רק לפני שנה חצי גמר מערב, מינוס רונדו.

    1. זה בכוונה על מנת לאפשר פעלולים. ככל שיותר מסובך פחות מבינים ופחות מתעמקים ויותר פתוח להפטך לפעלולן. בינינו את מי מעניין השטויות של תקרת השכר וכל הפינות שם?
      אם לא היו רוצים שזה יהיה ככה היו עושים תקרה קשיחה וזהו. אבל כמו שעידו וגיא אמרו זה הכל מומ ומה רוצים השחקנים והבעלים וזה מה שהסכימו עליו 2 הצדדים.

  3. חס וחלילה, אסור לחזור אחורה.
    סוף סוף יש שיטה שקצת עוצרת את גדודי הטנקים.
    פיילוט מעולה היה.
    (קיצור העונה מתבקש ממלא סיבות אחרות)

  4. תודה על הרעיונות בסקירה
    אני מעדיף את השיטה הנוכחית, כי תופעת הטאנקינג היא הרסנית לליגה. לא טוב שקבוצות ינסו להפסיד משחקים בכוונה, זה הרי אנטי ספורט.
    אין בעיה שממפיס וניו אורלינס יזכו בהגרלה לפני שיקגו ואטלנטה, זה לא סוף העולם. בכל מקרה לאחרונות יש סיכוי קצת יותר גבוה, אז בטווח הארוך השוויוניות בליגה תישמר, ועדיין מעודדים להיות תחרותיים, מצאו לדעתי את האיזון הנכון

  5. טור מעניין ומעורר מחשבה. תודה
    לפי ההצעה שלך אתה נשמע סוציאליסט, ופה הבעיה, הליגה היא קפיטליסטית. אני ואפסי עוד! ניתן לראות את זה בקבוצת הזהב של הליגה עם 5 סופר סטארים. לא באמת אכפת לליגה מהקבוצות החלשות כי פעם בעשור אחת הקבוצות תקבל פריינצז פלייר דוגמת ג'ורדן, רוז, לברון, שאק אחרי שנים שחונות וחלשות והוא זה שישנה את פני הליגה.
    מסכים בהחלט עם ההצעה השניה. הליגה עשתה חוקים מטומטמים כדי למנוע פציעות, והורידו את רמת המשחק, במקום זה תורידו את העומס על השחקנים והם יהיו יותר בריאים (קוואי ואמביד ישמחו לנוח קצת במהלך העונה).
    זה לא הכמות זה האיכות.
    ושוב. תודה לך עידו

        1. כל הקבוצות שציינת קיבלו מספיק הזדמנויות להשתפר דרך הדראפט.
          כל נגיעה זה עבירה? איפה ראית חוק כזה? ואיך זה רלבנטי לעומס ולפציעות? זה בכלל לא קשור.

    1. למען האמת, אני קפיטליסט בכל רמ״ח איבריי. הייתי פעיל מפלגת ״זהות״ בבחירות האחרונו לשם ההמחשה. הרעיון אותו אני מציע הוא סוציאליסטי כי עולם הספורט הוא שונה מהעולם האמיתי שבחוץ. הליגה היא מצד אחד נשלטת בידי הוועדים הגדולים (ארגון השחקנים) אשר מחזיק את הליגה בביצים, והוא זה שלמעשה גורם לחוסר השיוויון הזה בעיניי. השביתות השחקנים ארגנו בעבר ומלחמתם על זכויותיהם דווקא מלמדת על ליגה שמושפעת מעקרונות הסוציאליזם. עם זאת, כפי שציינת וכפי שטענתי בכתבה – אין שום סיוע לקבוצות החלשות.

        1. שגם אותו מנסה הליגה לבטל או לפחות למזער (ולמעשה, הצליח להם בגדול). הנתונים המראים כי פלייאוף המערב הוא קבוצה סגורה של קבוצות אשר בקושי מתחלפות אמור להדאיג. השינויים במזרח הם בעיקר בקרבות התחתית ונובעים בין היתר מעזיבתו של לברון. תמונת מצב שכזו היא תמרור אזהרה עבור הקבוצות החלשות שיהיו חייבות להילחם בחוקים כדי שיתאפשר להם לחזור להיות רלוונטיים בעתיד הקרוב.

          1. היא לא מנסה לבטל את זה היא מנסה לצמצם את הודאות. איזה נתונים בדיוק מראים שפלייאוף המערב זו קבוצה סגורה?
            השינויים במזרח הם בקרבות התחתית? איזו ליגה אתה רואה? בכלל אתה בוכה על זה שקבוצה יורדת כמה מקומות בבחירה בדראפט וזה מה שהורס את גורלה? בוא תסתכל על הגמר הקרוב שלנו ותגידלי כמה מהשחקנים המשמעותיים שהולכים לשחק בו נבחרו ב-5 הבחירות הראשונות (שלא לדבר על הבחירה הראשונה עצמה עליה את כה מזדעק)? רמז גם אם תלך לחצאי הגמר התמונה לא תהיה שונה בהרבה.
            קבוצות כמו הסאנס הניקס, הפליקנס ואורלנדו לא מתקשות להגיע לפלייאוף בגלל שהליגה שמה להם מקלות בגלגלים אלא בגלל ניהול גרוע. על זה אתה צריך להזדעק.

          2. כמובן שהדברים עובדים לא תמיד תוך עונה אחת אלא תוך כמה עונות
            במערב עלו דנבר, והקליפרס נבנים, ואולי יהיו קבוצת צמרת כבר העונה. הלייקרס עולים ויורדים, גולדן סטייט לפני כמה שנים היתה קבוצה בינונית, יוסטון לא עשו הרבה עד לפני כמה שנים, יש הרבה שינויים.
            במזרח, מילווקי עלו, עם בחירת דראפט לא גבוהה של יאניס, הנטס משתקמים, פילי עולים. ויהיו עוד שינויים. לא חושב שזה מועדון סגור.
            עדיין הקבוצות החלשות מקבלות את משתתפות בלוטרי ולא החזקות, והמאד חלשות מקבלות סיכוי קצת יותר גבוה, שזה בסדר גמור. גם מונע טאנקינג, וגם יש שוויוניות הרבה יותר טובה למשל מבליגות הכדורגל, ש 20-30 שנה יש את אותן 2-5 קבוצות בצמרת בדרך כלל, שלא לדבר על ליגת האלופות

          3. ארבע מתוך 8 במערב עם חמישה פלייאופים רצופים. שתיים נוספות עושות 4 מ5. עוד אחת עם 3 רצופות. כלומר, 7 מתוך 8 חברות קבע. מועדון כמעט סגור. במזרח השינויים בקרבות התחתית של הפלייאוף – בעונה שעברה היו אלה הוייזארדס ומיאמי, העונה זה דטרויט, אורלנדו וברוקלין. שינויים מינורים בלבד ולא מהותיים. הדראפט הוא לא קסם, ולא תעודת ביטוח בנוגע לשיפור של אף קבוצה, אך הוא לחלוטין מעניק הזדמנות טובה יותר להיחלץ מהבור בו היא נמצאת (גם אם הניהול בקבוצה הוא גרוע). לפחות קבוצה אחת כזו יכלה לצאת מהבור אילו הייתה בוחרת בזאיון. אך הליגה תקעה להן מקלות ברגליים ואפשרה לקבוצות חזקות יותר לזכות בו.

          4. אתה מסתכל על סקלה של חמש שנים? הווריורס עד לפני שבע שנים לא יכלו למצוא פלייאוף. התאנדר לא שונים בהרבה. איפה הלייקרס שהיו לקוחות קבועים? הדינמיקה פה יותר איטית אבל בהחלט כזו שנותנת צ'אנס לכל קבוצה.
            הליגה לא תוקעת לאף אחד מקלות בגלגלים למקרה שלא שמת לב גם ניו אורלינס הייתה קבוצה די מחורבנת העונה.אתה שם את כל הכובד על זאיון וויליאמסון וזה הטיעון שלך? קבוצה מקבלת מספיק פעמים צ'אנס לבחור בחירות גבוהות צריכה לעשות עם זה משהו.
            אתה מצפה לשיוניי קם שקבוצות יהפכו פתאום למעולות וזה לא יקרה בטח שלא דרך הדראפט.

        1. כן…
          מי חשב שיש באתר עוד חולה נפש, מיזוגן, גזען, הומופוב, שונא עניים כמו ההוא שנקרא קווין ג'ונסון. חשבנו שאחד כזה מספיק.

  6. לא מודאג ממצב הליגה. כמה נקודות :
    רוצה שיוויון ? תקרת שכר קשיחה … תעזור יותר.
    הדראפט והלוטרי במתכונתו הנוכחית הוא פשרה סבירה. למה שניו אולינס או ממפיס ימשיכו לסבול כי יש גדוד שריון מתחתן ?
    לא מחייב שבחירה ראשונה תוביל להצלחה, ע"ע מינסוטה, ואיפה בנט משחק ? צריך גם לדעת מה ואיך לבחור,
    אם לברון לא מאוהיו, אני לא מאמין שהוא היה חוזר לקליבלנד ולוקח אליפות שם.
    גם בפוטבול היה כבר משחק ע"ש הבחירה הראשונה בדראפט-אז גם שם לא הכל מושלם.
    וכמו שאמר מנחם – שחקנים ומאמנים לא עושים טנקינג – הם רק מקבלים "נכסים" ולא שחקני כדורסל.

    1. תקרת שכר קשיחה היא הפנטזיה שלי עבור הNBA. אני מדבר על כך כבר שנים והייתי מודאג מאוד בזמנו עם האינפלציה ב2016. תקרת שכר היא השלב השלישי בפתרון שלי, אך מכיוון שבכתבה הזו התייחסתי אך ורק לענייני הדראפט בחרתי להשאיר את נושא תקרת השכר בחוץ. הקשחת תנאי שכר תעזור משמעותית לשיוויון בליגה, אך לצערנו לא אפשרית עם הכוח העצום שיש לשחקנים בליגה

  7. השיטה היא מקל וגזר. הגזר הוא בחירת דראפט א⁦בל מקל אין.
    ⁦כיוון שבניית קבוצה מפסידה זה על הבעלים שנכשלו בבחירות שחקנים וטריידים להלן קבוצה שנמצאות שלוש שנים רצופות בבוטום פייב חייבת להחליף בעלים.
    הטנקינג נעלם תוך שנייה. מבטיח לך ….
    זה אפילו וין וין כי מחיר האקוויטי על הקבוצות עולה בשנים האחרונות

        1. הקמישנר לא יכול ל"פסוק" על תקרה קשיחה. זה משהו שנתון למשא ומתן. אם הוא היה יכול הוא היה עושה זה אתמול.

        2. הי עידו,

          אלו נתונים לא רלוונטיים. הליגה כבר מזמן יצאה מהביצה של ארה"ב ובטח ובטח מהביצה של הטלוויזיה בכבלים.
          כמות הצופים בעולם לדעתי בעלייה. כמות הצופים דרך האינטרנט והאפליקציה לדעתי בעלייה מטאורית. אני מעריך שהרווחים של הליגה והשווי שלה עברו לפני הרבה שנים את נקודת האיזון שבין הכנסות מארה"ב להכנסות משאר העולם. לראיה, תסתכל על רוכשי הקבוצות האחרונים (רוסי, סיני, הודי).

  8. מעבר לזה שלא יוותרו על משחקים=הכנסות, אני לא מסכים עם הטענה שלך שהרוסטר של ממפיס / נ"א חזק יותר מפיניקס/שיקגו שהגדרת כנמושות – ההבדל ביניהם הוא ארגוני, תרבות של תחרותיות לעומת תבוסתנות. וזה בדיוק מה שסילבר מנסה לעקור מהשורש.

  9. חברה די עם ההזיות הלא מציאותיות של קיצור הליגה. אף אחד לא יוותר על מיליונים. מי יוותר על ככ הרבה כסף? הליגה אם כבר רק תתארך. אני בעד 87 משחקים כל קבוצה נגד כל קבוצה 3 פעמים בלי קונפרנסים בתים ובטיח. מקומות 1 עד 16 עולות לפלייאוף.
    לגבי הדראפט זה מצויין מה שעשו השנה קבוצות אולי יבינו שטנקינג לא יבטיח להם כלום אבל לדעתי זה לא ישתנה קבוצות שאין להן מה להפסיד עדיין יטנקקו.
    שיטת הדראפט היא הכי אופטימלית כרגע.

    1. וכמובן תקרת שכר קשיחה בלי פעלולים לשבונאיים אבל זה לא יקרה כי אין לזה אינטרס והליגה לא תתפרנס מהקנסות של המיליונים שהם גובים על החריגות של המס. זה יאבד להם את ההכנסות האלו.

  10. קבוצות החלדות ממפיס ניקס וסאנס קיבלו בחירות גבוהות גם ככה שהטנקינג עדיין כדאי. מי אמר שרק בחירה ראשונה היא הברירה?

  11. כמה דברים –
    .
    ב-NBA המשמעות של בחירה בטופ של הדאפט יכולה לשנות גורל של פרנצ'ייז.
    זו אחת הסיבות שב-NBA יש הגרלת לוטרי, ולא שיטה בה המאזן הנמוך ביותר שווה בחירה ראשונה.
    הבעיה בשיטת הלוטרי עד השנה, שהיא עדיין עודדה טנקינג. וטנקינג משמעותו שלא הקבוצה "שזקוקה לחיזוק" זוכה. הקבוצה שניסתה בכוח להפסיד הכי הרבה זוכה.
    מה שעשתה ההגרלה האחרונה, זה להפוך את הטנקינג להרבה פחות כדאי. אלו חדשות מצוינות.
    .
    צמצום כמות המשחקים בעונה –
    זה לא יקרה. הסיבה לחוזי הטלוויזיה המטורפים היא הפרסומות. שידור חי של אירוע ספורט מאפשר לרשתות לדחוף פרסומות ש-"אי אפשר" להריץ קדימה. בסופו של יום המשוואה פשוטה –
    כמות המשחקים המשודרים כפול כמות הצופים הממוצעת בכל משחק. אין מצב שצד שמאל של המשוואה יגדל באחוז מספק בשביל להפוך את צמצום צד ימין לאפשרי.
    קבוצות ה-NBA הן עסקים עם מטרה אחת ברורה –
    להרוויח כמה שיותר.
    .
    לגבי סוגיה שעלתה בדיון –
    תקרה קשיחה לא ראלית, לא בגלל הקבוצות. בעלי הקבוצות דווקא רוצים תקרה קשיחה.
    הטיעון שהליגה מרוויחה ממס המותרות הוא פשוט לא נכון. היות ובעלי הקבוצות הם הם הליגה, אז סך הרווח של הליגה ככלל ממס מותרות הוא בדיוק 0 (כל דולר שקבוצה משלמת מס הולך לקבוצה אחרת. משחק סכום 0).
    הסיבה שאין תקרה קשיחה היא השחקנים. התקרה הגמישה מכניסה להם יותר כסף. הם יסכימו לתקרה קשיחה ב-CBA אם בילי הקבוצות יסכימו להגדיל את החלק של השחקנים ברווחים.
    כאמור –
    זה לא יקרה.
    .
    בחינה של התנהלות הקבוצות ב-NBA ב-40 השנים האחרונות (מאז תחילת עידן ה-NBA כפי שאנחנו מכירים אותו) מלמדת שבעודשבחירת דראפט גבוהה זה סבבה,
    זה רחוק מלהיות חזות הכל.
    מה שווה הזכות לבחור בשאקיל אוניל אם הוא בוחר לעזוב ולהצטרף ללייקרס?
    (מי שמכיר את הסיפור יודע שהמג'יק דחפו את שאקיל אחרי שורה של החלטות הזויות)
    .
    בסופו של יום, מועדונים מצליחים או נופלים, קודם כל בגלל ניהול.
    הגורל של גולדן סטייט לא השתנה בגלל קרי. הוא השתנה בגלל שהבעלים התחלפו (ובגלל שיש קבוצות כמו מינסוטה, שהיה להם GM כמו קאאאאאאאן…).
    קרי הוא לא בחירה ראשונה בדראפט. גם לא קליי. גם לא גרין.
    ודראנט?
    הוא בכלל לא נבחר על ידי גולדן סטייט.
    .
    תודה, עידו. דיון מרתק.

    1. ואני לתומי חשבתי שהכסף מהקנסות הולך לליגה לפרסום שיווק מחנות באפריקה וקצת גניבה בתפקידים הבכירים.
      אז הוא עובר בין הקבוצות יעני? טוב לדעת גיא חידשת לי😎

  12. עידן, פוסט חשוב ביותר.
    אני תמיד הייתי נגד כל שיטה אחרת בדראפט מלבד הגרלה בין כל הקבוצות, יחד עם תקרת שכר קשוחה. הרעיון לתמלג 'חולשה' הוא זר בעיני. האם יש מקום להעניש את אמזון על הצלחתה? שימצאו דרכים להתחרות בה. אמזון לא תישאר מה שהיא לאורך זמן. כבר היום מתחילה תחרות קשה מוולמארט, טרגט, ואחרות. אף קבוצה לא תישאר חזקה לאורך יותר מדי שנים עם תקרה קשוחה, ותן למזל לקבוע היכן ישחק זאיון. אם הווריורס תזכה בו, תוך שנתיים-שלוש היא תאבד את קרי, תומפסון, גרין. לא יהיה לה מספיק כסף לכולם כשישנה תקרה קשוחה.

  13. הי עידו,

    אלו נתונים לא רלוונטיים. הליגה כבר מזמן יצאה מהביצה של ארה"ב ובטח ובטח מהביצה של הטלוויזיה בכבלים.
    כמות הצופים בעולם לדעתי בעלייה. כמות הצופים דרך האינטרנט והאפליקציה לדעתי בעלייה מטאורית. אני מעריך שהרווחים של הליגה והשווי שלה עברו לפני הרבה שנים את נקודת האיזון שבין הכנסות מארה"ב להכנסות משאר העולם. לראיה, תסתכל על רוכשי הקבוצות האחרונים (רוסי, סיני, הודי).

  14. תודה רבה עידו, פוסט מעניין וחשוב.
    .
    לא הצלחתי להבין מדוע קיצור הליגה ישנה את האסטרטגיה של הקבוצות בעניין הטנקינג. לדעתי זה לא ישפיע לכאן או לכאן.
    .
    כמו אחרים גם אני חושב שנזקי הטנקינג גדולים מהאפשרות שקבוצה שבאמת צריכה חיזוק לא תקבל אותו, אבל אני מסכים לגמרי שזה משהו שצריך לקחת בחשבון.
    .
    אתה מתייחס לקבלת נכסים על ידי קבוצות קטנות כיתרון מבחינה תחרותית ובצדק, אבל זה לא רק יתרון, מאחר וזה יוצר מצב שבו שחקנים תקועים במועדונים, ומועדונים תקועים עם שחקנים, וגם זו בעיה שצריך לנסות ולפתור.
    .
    לפני כמה חודשים ניסיתי לטפל בבעיית הטריידים בפני עצמה, ניסיון שלא עלה יפה מאחר ונעשה במנותק משיקולים התחרותיות, תקרת השכר והשווקים הגדולים. אני חושב שגם התייחסות נקודתית לדראפט סובלת מהבעיה הזו, ושאם רוצים לנסח שיטה חדשה צריך למצוא את האופטימום של כל ההיבטים האלו ביחד.
    .
    ושוב תודה על הפוסט, סוגיה מרתקת וחשובה.

  15. – יש פה קונצנזוס שהשינוי ביטה מקטים את הכדאיות של הטנקינג – משום מה, זה נראה לי הפוך. במקום לתת לקבוצה הכי חלשה את הסיכוי הכי גבוה(לעודד להיות הכי גרוע), נותנים ל3 האחרונות אותו סיכוי – אז עכשיו צריך להיות רק 'גרוע מספיק' – וזו משימה יותר קלה, אז משתלם ליותר קבוצות לעשות טנקינג כדי לסיים ב3 האחרונות. למשל, בעונה ההיסטורית של פילי עם 9 ניצחונות, היה ברור שאין סיכוי לסיים הכי גרוע. אבל בשיטה הנוכחית משתלם להפסיד מספיק כדי להיות השני הכי גרוע

    – צמצום כמות המשחקים והשפעה על הטנקינג – לדעתי זה לא רלוונטי. פחות משחקים אומר שיש פחות משחקים להפסיד במסע למקום האחרון, אז מה זה משנה? להפסיד 70 או 50? זה אפילו יותר קל!

    1. מדוייק, ומעלה נקודה שכלל לא חשבתי עליה. פחות משחקים זה גם אומר שיש לך סיכוי גבוה יותר להיות בפלייאוף כיוון שבכל משחק שאתה מנצח, אתה מגביר אוטומטית את הסיכויים שלך לפלייאוף ביותר אחוזים מאשר ניצחון במשחק בעונה של 82. כפי שזכייה באליפות בשיטה של פיינל פור קלה יותר עבור הקבוצות הקטנות מאשר לנצח סדרה. לכן, קיצור המשחקים יגדיל את הסיכויים של הקבוצות הקטנות ואת הרצון שלהן לשחק בפלייאוף ובכך לדעתי תצטמצם תופעת הטאנקינג

  16. אני חושב שיש הפרזה בהערכת חשיבות הדרפט. מספר המקרים שבחירת דראפט גבוהה הפכה קבוצה מנמושה לקונטנדרית הוא זעום ביותר. הסיקסרס עם ה'תהליך' המאוס שלהם הוא דוגמא מצוינת, אחרי מספר שנים בצמרת בחירות הדראפט הצליחה הקבוצה להביא ג'קפוט אחד בדיוק ועוד כמה שחקנים נחמדים ולא הצליחה להגיע מעבר לחצי גמר המזרח.
    אפילו אוקלהומה עם שלושה שיחוקים בדראפט ועם בחירות סופר מוצלחות במקומות שני, שלישי, רביעי בשלוש שנים רצופות, לא הצליחה להפוך את עצמה לקבוצת צמרת קונסיסטנטית. הטריידים שאחרי בחירות הדראפט היו משמעותיים לא פחות, כנראה שיותר מהבחירות עצמן.
    ובסופו של דבר, מכל הכוכבים של ארבע הקבוצות שהגיעו לגמרים האיזוריים יש בדיוק שחקן אחד שנבחר טופ 5 (ואתעלם ברשותכם מפאו גאסול ואנדרה בוגוט).
    .
    משזה נאמר, אני חושב שהשיטה הנוכחית היא מוצלחת ביותר, בעיקר בהינתן שתקרת שכר קשוחה אינה רלוונטית לדיון. היא מאפשרת לקבוצות חלשות להתחזק וליצור רוטציה בריאה בצמרת (בוודאי ברמת העשורים). לעניין קיצור העונה, אני מודה שאני לא רואה איך איך הפחתת מספר המשחקים לכל מספר שהוא מעל 30, יכולה לייצר שינוי.

  17. אמרו לפני אבל אוסיף :

    אין שום סיכוי שמישהו במערכת יוותר על משחקים. הם שווים כסף. המון כסף. כולם אוהבים כסף ונהנים ממנו.
    ההנחה המוטעית על עליית הרייטינג היא… ובכן… מוטעית. וגם אם כן אין סיכוי שזה יפצה על הפסד הכסף מהמשחקים האבודים.

  18. לדעתי יש כאן עוד נקודה.עידו אתה מתייחס לקבוצות "חלשות" והצורך לתגמל אותם וגם טוען שהפליאוף הפך למועדון סגור.עכשיו תחשןב הפוך,קח למשל קבוצת סף פליאוף שסך הכל היא קבוצה לא רעה אבל לא באמת מספיק טובה לאיים על אליפות.בוא ניקח פורטלנד למשל(כן אני יודע שהיא אחת הקבועות בפליאוף) אבל נניח והשנה או שנה שעברה היא מפספסת את הפליאוף ובזכות השיטה החדשה מצליחה לזכות בבחירה הראשונה ואז במחי הגרלה אחת העמדת קונדיטורית חדשה.או אפילו בוא ניקח דוגמא יותר רלוונטית.קח את שרלוט שמצד אחד אף פעם לא עושה טנקינג ומצד שני פשוט לא מספיק טובה,לקבוצה כזאת פתאום מגיע זאיון והכל משתנה,גם רמת הכדורסל עולה,גם רמת העניין ואתה משנה לגמרי את הפרנצ'ייז ותגמלת אותו למרות שהוא לא היה הכי גרוע.

    1. אבל השארת בחוץ שוב את אותן קבוצות שלא מצליחות כבר שנים להגיע. למעשה אתה קובר אותן לחלוטין ומונע מהם סיכוי להתקדם (ובוודאי שאף שחקן חופשי בכיר לא יירצה להגיע לשם). אז קידמת את מעמד הביניים והשארת את המעמד התחתון מחוץ לתמונה. כל היופי בליגות האמריקאיות זה התחלופה של הקבוצות והשיוויונות, אך נדמה כי בNBA זרקו את הערך הזה לפח

      1. שוב כבר הסבירו לך למעלה שקבוצה "חלשה" לאו דוקא תהיה חזקה בגלל הדראפט,אלא היא צריכה לשנות את החשיבה של הארגון לעומת זאת קבוצה בינונית בהחלט יכולה לשנות את הגורל שלה ע"י תוספת של שחקן איכותי מהדראפט.
        תחשוב שלקבוצה יהיה יותר שווה להעמיד קבוצה שמנסה לנצח ואז לזכות אולי בבחירה גבוהה מאשר קבוצה מפסידה ואז אולי לבחור בחירה גבוהה שגם לא מבטיחה לה שום דבר.אתה מונע פה את המצב של הכל או כלום.או שיש לי קבוצה לאליפות או שאין לי כלום

  19. עד שלא יהיה עונש אמיתי להפסדים שום דבר לא ישתנה. חייבים ליצור מצב של תחרות בחלק התחתון של הטבלה שבו מנסים לנצח ולמרות הניסיון לנצח, לא מצליחים ואז יש היגיון לתת את פרס הבחירה בדראפט.

    השיטה של הדראפט פחות רלוונטית. אפשר לעשות הגרלות מסוגים שונים, העיקר הוא שיהיה מקל ולא רק גזר.

    הפיתרון האידאלי הוא ירידת ליגה לאחרונה או שתי האחרונות ורק מהמקום השלישי מהסוף ומעלה ישתתפו בדראפט. במקום הקבוצות שירדו יעלו למשל קבוצות מה g-league. ברור לי שאין סיכוי שזה יקרה.

    שיטה אלטרנטיבית – האחרונה ( או השתיים האחרונות) לא בוחרת בדראפט. מפסידה את זכותה. תהיה מלחמה מי לא תסיים אחרונה. רק מהמקום השני מהסוף בוחרים.

    1. רעיון מעניין! אהבתי. ואני לגמרי מסכים שהפתרון הוא להעניש הפסדים.
      לא הייתי הולך לקיצון של אחרונה לא בוחרת, אבל שם אותה אוטומטית במקום 5 למשל, מקום סביר שאפשר למצוא בו שחקן שישפיע על הקבוצה, אבל לא לקבל זאיון/לברון ושות'

  20. הטנקינג בעייתי ומבאס כל אוהד. אם המטרה שלנו היא חיזוק החלשות, אפשר לקבוע שסכום החריגה מתקרת השכר יעבור מהקבוצה שהכי חורגת לקבוצה החלשה ביותר בקונפרנס, בתור מס. וכן הלאה. מהשניה שהכי חורגת להעביר את הפער מהתקרה כמס, לשניה הכי חלשה. ככה הכי חזקה תעשיר את הכי חלשה. המס יהיה באמצעות תשלומי העברה מהחזקות לחלשות באופן ישיר. אפשר גם להחליט ש-90% יעברו לחלשות וש-10% אחוזים יחולקו שווה בין כל אלו שעומדות בתקרה.בקיצור, להעביר מהחזקים לחלשים

  21. הפסקתי לקרוא כשאמרת שסאן אנטוניו בנתה את הקבוצה שלה מבחירות דראפט גבוהות
    בחירת הלוטרי האחרונה של הספרס הייתה אחד בשם טים דאנקן שכבר הספיק לפרוש ומאז הקבוצה לא פיספסה את הפלייאוף

להגיב על שחר לבטל

סגירת תפריט