שבת בבסיס – וזאת לתעודה / יוני לב ארי

שחקני הטווינס חוגגים. צילום: foxsports.com
שחקני הטווינס חוגגים. צילום: foxsports.com

שליש מהעונה כבר מאחורינו, זה הזמן לחלק פרסים למצטיינים ולהטיל עונשים על המאכזבים. וגם: צפו במהלכים הגדולים של השליש הראשון של 2019, ומה קרה בברונקס השבוע לפני 90 שנה?

 

מכירים את הרגע הזה, שאתם עדיין בתחושה שרק החלה העונה, ומפה לשם פתאום היא נגמרת? אז זה השלב שבו כדאי להבין – עוד לא הספקנו להגיד ג'ארוד סאלטלמאקיה (שם המשפחה הארוך בהיסטוריה של הבייסבול, 14 אותיות), וכבר שליש מעונת 2019 בספרים.

 

 

אז מה היה לנו שם? בנשיונל ליג הלוס אנג'לס דודג'רס חוגגת מעל כל הליגה, כשמהצד השני המארלינס של דרק ג'יטר מהווים שק החבטות הלאומי. האמריקן ליג הפכה לליגה של שתי קצוות. יוסטון, מינסוטה, היאנקיז וטמפה ביי לא עוצרות, קנזס סיטי ובולטימור בעיקר עוזרות ליריבות שלהן לסדר את הסטטיסטיקה שלהן.

 

בפן הקבוצתי:

תעודת הצטיינות: מינסוטה טווינס. סיפרנו לכם, בפרויקט פתיחת העונה, שכדאי לשים לב לקבוצה של ברנדון וברנדה. אז הטווינס לא אכזבו, וזכו בפרס שליש על הקבוצה האטרקטיבית ביותר. 289 ריצות ב-49 משחקים, שזה כמעט שש ריצות למשחק! על החבורה מנצחים חורחה פולאנקו (ממוצע חבטות של 344.), אדי רוסאריו (14 הום ראנס) וסי.ג'יי קרון (13 הום ראנס), רוצו לצפות בהם, מומלץ בחום.

אמיליו פגאן. איזו עונה חלומית. צילום: tampabay.com
אמיליו פגאן. איזו עונה חלומית. צילום: tampabay.com

 

משרד ההגנה: טמפה ביי רייז. גם עליהם דיברנו, אז נא לרשום, 2 מ-2. הקבוצה מפלורידה מציגה פיצ'ינג סטאף זול, אבל איכותי. זוכה הסיי יאנג (הפיצ'ר הטוב של השנה) של 2018, בלייק סנייל, עם ERA (ממוצע ריצות ב-9 אינינגים) של 3.31, הפך להיות "עוד אחד" בקבוצת הגנה אדירה, כשאמיליו פגאן עולה מהבולפן עם ERA של 0.53 מטורף, ושני הסטארטרים המובילים בדמותם של צ'ארלי מורטון (ERA של 2.65, ומאזן של 0:4) וטיילר גלאסנואו (1.86, 1:6) מייצרים קבוצת הגנה שחטפה בסך הכל 151 ריצות (3.2 בלבד למשחק).  לחובבי הז'אנר, מומלץ בחום.

 

ואיזה מסכנים האוהדים: ניו יורק מטס. אמנם הימים האחרונים קצת שיפרו את המרגש, ונתנו למיקי קלאוויי המנג'ר אויר, אבל עדיין, הקבוצה מקווינס היתה אמורה להיות במקום אחר לגמרי אחרי שליש עונה. עם רכש כמו רובינסון קאנו ואדווין דיאס, ופיצ'ינג שכולל את ג'ייקוב דגראם ונח סינדרגארד, אפשר היה לצפות ליותר מ-25:24, ו-4.5 משחקים מהמקום הראשון בבית שבו אף אחת לא בורחת. אבל כאמור, השבוע האחרון קצת שיפר את המרגש, נראה מה יהיה בשבוע הבא נגד הדודג'רס בחוץ.

קאנו. לא הולך למטס. צילום: flipboard.com
קאנו. לא הולך למטס. צילום: flipboard.com

 

בכל זאת הגענו למרות הכל: ניו יורק יאנקיז. קצת מצחיק לכתוב את זה, אבל מה שעבר על הקבוצה הזו הוא נושא לכתבה בפני עצמה, שכבר נכתבה. ערימת פציעות שמספיקה לעשור שלם, כשכולם כוכבים, לא שחקני משנה. ועדיין היאנקיז במקום הראשון. כל קבוצה אחרת היתה מתפרקת לרסיסים מסיטואציה דומה, וכל המחמאות לארון בון, מנג'ר שנה שניה בסך הכל, שמצליח להוציא הרבה מעבר למקסימום מהקבוצה שלו, שניצחה 24 מתוך 31 המשחקים האחרונים שלה! רק לא לנחס….

 

בפן האישי:

התותחים הכבדים: קודי בלינג'ר וכריסטיאן ייליץ'. שני החברה האלה מובילים את הליגה כמעט בכל קטגוריה, כשייליץ' מוליך את המייג'ורס בהום ראנס (19), ובלינג'ר (ממוצע חבטות של 394., 17 הום ראנס) מוסיף על הדרך גם כמה תפיסות שכיכבו בכל מדיה אפשרית. ראויים לאזכור גם חורחה פולאנקו עליו דיברנו לפני מספר פסקאות, ג'וש בל מפיטסבורג (339., 16) וג'ורג' ספרינגר מיוסטון (313., 17). עכשיו נשאלת השאלה מי יישאר ברשימה הזו גם בסוף העונה…

בלינג'ר. הרבה סיבות למסיבות. צילום: dodgersway.com
בלינג'ר. הרבה סיבות למסיבות. צילום: dodgersway.com

 

עדיין לא הגיע: סטיב פירס. "ה"איש של בוסטון בחצי השני של שנה שעברה, הקלף הסודי של אלכס קורה בפלייאוף (4 הום ראנס, ממוצע חבטות של 289.) עדיין בגדר נעדר, כשמשטרת מסצ'וסטס תרה אחריו. פרס כספי מובטח למוצא. אפס הום ראנס, 141. ממוצע חבטות, כמה נמוך עוד אפשר לרדת? חבריו לקבוצה, כריס סייל וריק פורסלו, פתחו את העונה בצורה מזעזעת, אבל השבועיים האחרונים מעט יישרו את המספרים שלהם, כך שהם Off The Hook.

 

רגעים ששווה להתעכב עליהם:

2 באפריל. גרינקי מנצח בכל החזיתות. הפיצ'ר הפנטסטי של אריזונה מוביל את הדי-באקס ל-5:8 על סן דייגו, עם שישה אינינגים לא רעים, ו… שני הום ראנס, אחד מהם 3 ראן הום ראן, שהפך פיגור 2:1 ליתרון 4:2. צפו:

 

20 באפריל. ביי ביי בייב. אלברט פוהולס נכנס לספר האגדות של הבייסבול, כשהוא עוקף לא אחר מאשר את בייב רות' ברשימת ה-RBI. הסלאגר של האיינג'לס הגיע ל-1,995 ריצות שהוא הביא הביתה. את הרשימה, אגב, מוביל האנק ארון, עליו סיפרנו בעבר, עם 2,297. לזה פוהולס כנראה כבר לא יגיע…

 

3 במאי. אם כל החזרות. זה מסוג המשחקים, שכאוהד, אתה לא שוכח. בטח בעונה חלשה כמו זו שעוברת על הג'איינטס. באינינג הרביעי סינסינטי עוד הובילה 0:8, בבית, בדרך לניצחון קליל. אך אז החלו הענקים לצמק, ולצמק, באינינג השמיני הם הורידו ל-11:9 ול-11:10, בתשיעי, עם שני אאוטס, השוו ל-11:11, ובאינינג ה-11 הושלם המהפך עם הום ראן של אוואן לנגוריה – 11:12 ענק! לפנתיאון.

 

4 במאי. 9 בום! את האינינג השלישי במשחק החוץ של הרד סוקס בשיקגו מול הווייט סוקס תייקו אוהדי הקבוצה בקלסר יוקרתי, זה של האירועים שלוקחים לכל החיים. האינינג הזה החל בפיגור 1:0, והסתיים ביתרון 1:9 מפחיד, עם שני דאבלים ו-ושלושה הום ראנס, בדרך ל-2:15 מהדהד. בסך הכל השיגו הגרביים באינינג השלישי והרביעי לא פחות מ-14 ריצות!

 

7 במאי. פאיירס לוהט. להשיג No Hitter אחד בקריירה זה יפה. שניים? זה כבר יוצא דופן. מייק פאיירס, הפיצ'ר של אוקלנד אייז, השיג ב-7 במאי את הנו-היטר השני בקרייה, לאחר ניצחון 0:2 על סינסינטי, שמופיעה בצד הלא נכון של הכתבה הזו שוב ושוב. פאיירס התמודד לא רק עם הרדס, אלא עם הפסקת גשם, ו-Pitch Count גבוה, כשהוא סיים את המשחק עם 131 פיצ'ים. וכמו בכל נו-היטר, גם הפעם היו מהלכי הגנה גדולים ששמרו עליו, כמו פה:

 

8 במאי. Jack Out Of The Box. ג'קי בראדלי ג'וניור חתום על המהלך ההגנתי של העונה עד כה. הסנטר פילדר של בוסטון הציל את הקבוצה שלו עם תפיסה מדהימה באינינג ה-11, במצב של 1:1, והשאיר לה את הסיכוי לנצח, מה שבאמת קרה בהמשך. פה עדיף לא לדבר, פשוט לראות:

 

השבוע לפני

נתחיל באירוע קשה שפקד את היאנקי סטדיום הישן אי שם ב-19 במאי 1929, השבוע לפני 90 שנה. סופה סוערת במיוחד גרמה למותם של שני צופים במשחק בין היאנקיז לרד סוקס, ולפציעתם של 75 אוהדים נוספים. התוצאה הקשה נבעה לא רק בשל מזג האויר הקשה, אלא גם בגלל עודף אכלוס ביציעים.

 

נדלג 70 שנה, עד ל-20 במאי 1999, השבוע לפני 20 שנה. שחקן הבסיס השלישי של המטס, רובין ונטורה, נכנס לדפי ההיסטוריה כשהיה לראשון שחבט גראנד סלאם (הום ראן עם בסיסים מלאים) בשני המשחקים שהתקיימו באותו הערב נגד מילווקי. מוקדם יותר במהלך הקריירה הוא גם העיף שני גראנד סלאמס באותו המשחק, אולי נגיע גם לזה בעתיד…

נכנס להיסטוריה. ונטורה. צילום: amazinavenue.com
נכנס להיסטוריה. ונטורה. צילום: amazinavenue.com

 

התחנה האחרונה שלנו היתה השבוע לפני עשור, ב-25 במאי 2009, אז נרשם אחד הקאמבקים המרשימים בתולדות המשחק. האינדינאס פיגרו בעשר ריצות באינינג הרביעי, אך חזרו עד לניצחון 10:11, שנסגר בזכות 2 ראן סינגל של ויקטור מרטינס, שנעל אינינג תשיעי של שבע ריצות!

שבת שלום!

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. ג'וש בל נותן חתיכת ריצה לאחרונה. למעשה, זו עונת הפריצה שלו – 7 הום ראנס ב-11 המשחקים האחרונים של פיטסבורג. הוא בקצב להפוך לראשונה בקריירה הקצרה שלו לאחד מהחובטים המוצלחים בליגה.

    שליש עונה באמת נהדר עבר על ייליץ',
    קצב עדיף אפילו על העונה שעברה הנהדרת שלו (שלמטיב זיכרוני הפך בעונה שעברה לשחקן מילווקי הראשון לזכות ב-MVP).
    לצערו, ולצערם של אוהדי מילווקי, הוא סובל מבעיות גב (למרות שזו לא עושה רושם של פציעה ארוכת טווח).
    .
    אבל בלינגר הוא הסיפור של העונה עד כה.
    כמובן שזה ממש מוקדם לסיכומים, בבייסבול הכל יכול להשתנות מקשה לקצה ברגע.
    אבל עדיין –
    בלינגר נותן עונה לפנתאון עם שלוב יוצא דופן של אחוזים לא נתפסים לצד כמות מכובדת של הום ראנס.
    למיטב הבנתי, גם אם יסבול בצניחה של אחוז שלם בממוצע החבטות שלו, עדיין יהיה הראשון מאז ג'ורג' ברט ב-1980 לסיים עונה עם ממוצע של 38%+ (ברט סיים את אותה עונה כ-MVP).
    אם בנוסף הוא ישמור על קצב ההום ראנס,
    הוא יצטרף לאגדות כמו ג'ו דמג'יו וטד וויליאמס, כמי שסיים עונה עם אחוז של 38%+ ו-30+ הום ראנס.
    .
    תודה, יוני. אני ממש אוהב את הטור השבועי שלך!

  2. אחד הטורים האהובים עלי ביותר.
    במיאמי ישנן מה זה טענות נגד ג'יטר. הוא ניכשל בינתיים בכל מה שהוא עושה.
    גרינקי הוא תופעה ממש.
    פוהולס לא ניגמר
    ואלפי אוהדים טסים עם הרד סוקס והיאנקים למשחק בשבוע הבא על דשא מלאכותי בלונדון.

    טור עשר ממש.

  3. אני כל שנה מתחיל ממש ממש מאוחר עם הבייסבול, רק באיזור חודש יולי אני נזכר לבדוק מה קורה שם בכלל. הטור הזה מכניס אותי הרבה יותר עמוק מבעונות הקודמות, תודה רבה יוני!

  4. כולם =- כולל SI – מהללים את הדודג'רס "המפלאים", אבל יש לי חדשות לכל המהללים: לכל מובילות הדיביזיות בליגת האמריקן ליג (היאנקיס, מינסוטה, ויוסטון), יש רקורד א=טוב מאשר לדודג'רס.

  5. תודה יוני תענוג
    הממוצע של בלינג'ר עוד יירד אבל עצם פתיחת העונה הזו לאחר הרגרסיה שהייתה לו בעונה שעברה (השנייה בקריירה) מראה שיש כאן כוכב

להגיב על שחר דלאל לבטל

סגירת תפריט