למה ומדוע טורונטו ניצחה / מנחם לס

למה ומדוע טורונטו ניצחה
*

בואו נתחיל מהעובדה שהדוק הקשיש לא יודע את ההבדל בין 'למה' ו-'מדוע', אז הכנסתי את שתי המילים רק להבטיח שאינני מפספס דבר.

ישנן הרבה סיבות לנצחון טורונטו, אבל אתחיל עם הסיבה הראשונה, ואז נמשיך.

1.טורונטו ניצחה כי השחקן האנדרייטד ביותר בבחירת חמישיות ה-NBA – קוואי לינארד שניבחר לחמישייה השנייה – עשה בית ספר לשחקן האוברייטד ביותר בבחירת החמישיות ל-NBA – ג'יאניס אנטטוקונמפו שניבחר לחמישייה הראשונה של ה-NBA.

2. קודם קוואי. הוא התחיל די חלש  לא חלש-חלש אבל די עצור, ומאחר ולפני המשחק ראיתיו יושב עם תחבושת קרח על ברכו חשבתי שהפציעה שלו התעצמה. אבל לאט לאט, כמו שמשאית שצריכה זמן לתאוצה ואז לאט לאט היא מגבירה את מהירותה עד שהיא הופכת למפלצת שאין לעצור בה, הוא פירק את מילווקי. הוא שיחק 40 דקות – שזה הזמן שהוא צריך לשחק כל משחק – קלע 11 מ-25,  5 מ-8 מה-3, 8 מ-9 מהקו, קטף 7 ריב', חילק 9 אסיסטים, חטף 2, ואיבד רק כדור אחד ל-35 נקודות. אבל זה לא רק הנקודות: זה מתי הוא קולע אותן. כל פעם שטורונטו צריכה סל הוא מספק אותו, או זוכה בשני פאולים.

אין שום דבר מדהים או מבריק במשחקו. מין לארי בירד – שקצת יותר נמוך – שאיכשהוא עושה הכל נכון, בזמן הנכון, ובמקום הכי כואב ליריב. אין שום זוהר במשחקו. הייתי אומר שאפילו יש בו משהו כזה לא מלוטש. עליו לא יעשו יותר מדי סרטונים כי חסרה לו זהרוריות. משחקו לא מנצנץ ולא מחשמל. כל מה שהוא עושה זה לספק את הסחורה, ערב ערב.

הוא שמר על יאניס בחלקי משחק אבל כשמידלטון שיחק, מידלטון שמר עליו. הוא פשוט מנתרל את היווני. לעתים הוא לא מסוגל לשמור עליו 'אחד-על-אחד' בגלל הבדלי הגובה והאתלטיות, אבל בלי שרואים זאת, ישנה לו אינטיליגנציית כדורסל מעולה ואם הוא רואה שיאניס עלול לברוח ממנו, הוא מצליח להביא את הגריק פריק ישר אל תוך פקעת שומרים, שם יאניס נתקע בחוצה שוב ושוב.

הגדולה הנוספת של קוואי היא שהוא הפך סיכון גבוה גם מהפרימטר וגם תחת הסל. מאמן היריב לא מסוגל להחליט אם עדיף לשמור עליו עם גבוה כדי למנוע ממנו את השליטה תחת הסל, או עם שחקן יותר נמוך למנוע ממנו את הפרימטר. הבאקס שמרה עליו גם עם מידלטון, גם עם ברוק לופז, גם עם יאניס, גם עם ג'ורג' היל – ונגד כל שומר הוא ידע כיצד לגבור עליו בצורה אחרת.. בקיצור – מקרוב, מרחוק. רוצח בדם קר!

 

3. יאניס הוא אכזבת הסידרה הגדולה עד עכשיו. אם תסתכל על שורת הסטטיסטיקה שלו אולי תתהה על האמת במילות המחץ שלי עליו. ב-39 דקות הוא היה 9 מ-18, 2 מ-3 מה-3, 4 מ-9 מהקו (גרוע!), 6 ריב', 6 אס', 2 איבודים, ו-24 נקודות. מה שהסטטיסטיקה לא מגלה הן כניסותיו לסל שוב ושוב, שוב ושוב, כשאחת מסתיימת יותר גרוע מהשנייה. טורונטו למדה שכשהוא מתחיל לשדר את כניסתו, שני שחקני תחת הסל יוצרים חומה יחד עם המגן עליו, ואז עליו לנסות לקלוע נגד חומה של שניים או שלושה מגינים. אילו היה מתחיל עם הכניסה, וברגע שהוא רואה שהמגינים תחת הסל מצטופפים, היה מוציא כדור לקרן שם עומד שחקן פנוי לחלוטין ללא סכוי שביג מן תחת הסל יגיע אליו, זה יכול היה להיות אחלה תרגיל.

אבל יאניס לא עושה זאת. הוא מכריח כניסה עד שהוא ניתקל בחומה, ואז כשהוא כבר בסיבוך, הוא בקושי הוא מסתובב ומנסה למצוא שחקן למסירה. זה קרה שוב ושוב. ישנן שתי אפשרויות: או שטורונטו למדה כיצד לעצור אותו, או שהוא איבד מהדינמיות והמהירות של כניסתו. אני לא בטוח, אבל נדמה לי שהערב הוא קלע ר-ק שני זריקות מאשכרה כניסות. היתר היו שתי השלשות שלו, וכמות לא קטנה של סלי זבל. הוא גם לא הצליח לשמור על קוואי ברגעים ששמר עליו.

בקיצור, מוצ'אצ'וס, שחקן חמישייה ב-NBA חייב לתת ערב טוב בהרבה מהערב שיאניס נתן. אני לא מאשים אותו: לי ברור לחלוטין שאין לו חוש כדורסל מפותח (בנוסף לכמה יסודות כדורסל שאין לו כי הוא לא שיחק מספיק שנים ברמה גבוהה ובאימון מעולה), ואני משוכנע שזה יבוא עם השנים.

אבל אמש הוא לא היה הכוכב המיוחל שאולי ייבחר ל-MVP (שאם ייבחר זה יהיה בעיקר בגלל שמשך כל העונה הכניסה לסל ניתנה לו בקלות רבה מדי), ושלפני הסידרה הישוו בחיוב לעומת קוואי לינארד, בגלל גובהו והאתלטיות העליונה שלו.

הוא פשוט לא מוכן עדיין לביג-טיים הזה.

4. פרדי ואן-וליט היה כוכב גדול הערב. כדי לנצח משחקי פלייאוף חשובים כאלה אתה צריך שחקן שפתאום הכל יילך לו. הוא לא היה שונה מתמול שלשום מלבד העובדה שכל שלשה שניזרק – ניכנסה בעוד שעד עתה כל שלשה הוחמצה. הערב הוא היה  7 מ-13 (7 מ-9 מה-3) ל-21 נק', ובקלות השחקן  השני החשוב ביותר לטורונטו. GO FIGURE.

5. היו עוד דברים מוזרים: 6 נק' לכריס מידלטון? (הוא קטף 10 ריב'). יום שחור. 0 נק' למירוטיץ'? הוא שיחק 9 דקות. אבל אם אני מאמן הבאקס אני נותן לו צ'אנס. הוא קלעי השלשות הטוב ביותר של הבאקס, והוא גבוה (2.04 מ'). לא מבין את באד. כריס מידלטון ומירוטיץ' לא הצליחו לעזור לאריק בלדסו (20 נק') ומלקולם ברוגדון (שעלה סוף סוף בחמישייה) – 18, להפוך את משחקם לנצחון.

6. אני חייב לומר עוד מילה על מידלטוון שבוודאי לא עזרה לבאקס לנצח: 4 שחקנים בקבוצה זרקו יותר זריקות ממידלטאון (שזרק רק 9), ומידלטון הוא השחקן השני בקבוצה בקליעות.

ומילה אחרונה על השיפוט: אני לא יודע מה בדיוק קרה, אבל לדעתי סגל השופטים ב-NBA הוא הגרוע מזה שנים. לא אתחיל לספר על השופטים הגדולים של העבר. אראה רק דוגמה אחת על פאול תוקף ששרקו לסיאקם...

זה ממש עצוב. השיפוט לא היה חד צדדי כלל וכלל. הוא היה, פשוט, גרוע ומתחת לכל ביקורת.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 73 תגובות

  1. לגזור ולשמור,
    זה מה שיש לי לומר על ההגנה של הראפטורס בסדרה. שוב הם מצליחים להגביל את כמות הזריקות הקלות מה-3,
    שוב לופז/מירוטיץ'/אילאסובה (שתפקידם המרכזי הוא לרווח את המשחק) לא פוגעים (1 מ-8 מהשלוש, לגבוהי מילווקי הלילה).
    .
    מי שיש לו לא מעט מניות בהגנה זו, הוא נרס. עד כה בסדרה, הוא המאמן הבולט (גם למשחק 1, אותו טורונטו הפסידו, הגיעה קבוצה מוכנה ומאומנת היטב).

  2. ברוגדון היה מצויין אבל, האנרגיות שלו היו חסרות בספסל היום.

    יאניס חייב לשחק מהר יותר. הכדור בדרך אליך? תסתכל לאיזה צד נוטה השומר תפוס את הכדור וצא לדרך. הוא חושב לאט מידי, אין זמן לפייקס. בום בום.

    לא ראיתי את החצי הראשון אבל מה קרה למידלטון? מי העלים אותו מטור הנקודות?

    טורונטו לעומת זה עשו משהו שלא עשו כל הפלייאוף וזה גילו יציבות משחק שלישי רצוף. כיוון שמשחק הבא הוא מאסט ואז 2 המשחקים הבאים נגד הלוחמים שאסור להם לשמוט בייתיות זה אומר שש משחקים ביעילות של המשחק הזה.
    לא יודע אם יש בהם את זה…..

  3. אני חושב שאנחנו רואים פה את החולשה של בודנהולצר. הוא לא מצליח למצוא פתרונות בזמן משבר ולדעתי זה כך כבר הרבה זמן. אולי כמו שיש קבוצה שטובה לליגה סגירה ולא לפלייאוף, יש גם מאמן כזה.
    נרס הפתעה חיובית

      1. רק עשה ממילדלטון אולסטאר, מיאניסד אמויפי ומבלדסו חמישית הגנה ראשונה.

        עם האשך מסכים אתך סימן שכדאי לך להיבדק …

        1. לא מסתדר עם תורת הקונספירציה שלך? מה לגביי הפסד בודד ב-2 סיבובים ראשונים. אחד מהם מול בוסטון (!) ??
          2 נצחונות (הבסות) מול הלוחמים??? .
          .

          כנראה שהשופטים הביאו להם נצחונות מהביית של סילבר שרוצה לקדם את הליגה בשוק העשיר של יוון.

          1. די, נו.
            דטרויט לא קבוצת פלייאוף, ועוד שיחקה בלי גריפין.
            בוסטון הייתה אמורה להיות טובה מהם, אבל חיסלה את עצמה חברתית.

  4. מסכים מאוד עם הטור.
    לגבי השיפוט זה תהליך שאני מלווה אותו כבר שנים.
    התחיל מהשטיקים הרגילים של העדפת קבוצות, העדפת כוכבים, העדפת ביתית וכו' הטיות שונות בשיפוט בשביל רייטינג.
    עבר לפול WWF מוד אצל סילבר.
    סילבר בעצם הפסיק להשתמש בחוקי הכדורסל בליגה הזאת, ונתן את כל היתרונות האפשריים להתקפות בעוד הוא כובל את ידי ההגנות בכל דרך אפשרית, בהתאם.
    בנוסף, האולטרה-ליברל עאלק הזה, הפוליטיקלי קורקט החזירי הזה, גרם לעוד ועוד מיני חוקים, ומיני שינויים, ומיני סעיפים, וניסוחים מעורפלים בחוקה, שהוא יכול לעשות בעצם מה שבא לו.
    ואפילו שופט שרוצה לשפוט בהיגיון לא מסוגל לעשות זאת יותר.
    זאת התוצאה – עבירות תוקף ברורות בכל משחק שנשרקות לחובת המגינים האומללים שעוד מנסים ולא זזים בשביל ההיילייט, אין צעדים אלא על השטות של לתפוס כדור וישר לחדור (שרקו היום לקוואי), שריקות מביכות מכל הסוגים, ואובדן הספורטיביות.
    זאת התוצאה.

    1. אשך השופטים פשוט לא טובים ולא עקביים, לא יודע להגיד למה. ברור גם שהם לא מקבלים הוראות כי השיפוט פשוט גרוע בצורה מאוזנת. יש הטיה ברורה לכיוון הכוכבים, באיזה עבירות שורקים להם בהתקפה ובאיזה עבירות לא שורקים להם בהגנה. זה קורה בכל מקום אבל בנבא זה מודגש ומורגש הרבה יותר (לדעתי כמובן), אולי בגלל תרבות האדרת הכוכבים האמריקאית, לך תבין. בכל אופן לי זה הורס מאוד את הצפייה כי אני מרגיש שאין ספורטיביות לפעמים ובאופן תדיר מידי עבודה טובה של שחקנים הולכת לפח בגלל שופטים הזויים.

  5. יאניס מגלה כמו לברון שהוא חייב קליעה בשביל אליפות. ששחקנים בלי קליעה נתקלים בהגנות חזקות הם כושלים. זה קרה ללברון וזה קרה ליאניס. יאניס יכול להצטרף לסופר טים ולהיפטר מזה או לשפר קליעה.
    קאווי בדיוק כמו בירד מנחם אהבתי את ההשוואה

      1. רק מראה כמה פילי היו גרועים חחח ושצדקתי במה שאמרתי שהיו צריכים לקחת אליפות מזרח בהליכה. פילי היו צריכים לפרק את הראפס ובאדיבות אהובך בראון וסימונס עם שלדול לא צפוי של אמביד נחנקו.
        הפוך גוטה הפוך

        1. אתה תמיד צודק במה שאתה אומר, אפילו כשאתה טועה. אתה וברוך, זיינתם פה את השכל בלי הפסקה על כמה טורונטו קובצה נכה/עלובה/מסכנה. מה לעשות שבחיים טורונטו כמו מילוקיי היא מארבע הקבוצות הטובות בעולם? אל תיתנו למציאות להפריע למציאות האלטרנטיבית שלכם

      2. פילדלפיה היו כאלה גרועים, שהפסידו ליריבה לא קיימת.
        כי טורונטו הגיעה רק בשני המשחקים האחרונים לפלייאוף.
        עד אז שיחקה במקומם נבחרת המתים-המהלכים, מהצד האפל של טורונטו (ה-upside down)

  6. חברה למעט האקים ודירק בגילאים מתקדמים איש לא זכה באליפות בלי שחקן טופ 20 לצידו או טופ 25. לכן ליאניס וקאווי אין סיכוי מול הלוחמים. אם הבאקס לא יביאו צוות מסייע טוב תוך שנתיים יאניס יעשה דיוויס.
    מידלטון זה שלשלן עולמי הדרוזן והלאורי של יאניס. אכזבה עצומה. ציפיתי ממנו לפריצה הפלייאוף אבל פשוט חושך. כל הפלייאוף נתן 2 משחקים טובים

    1. לחברה מדטרויט יש מה לומר בעניין.
      אליפות + פיינלס של "כמעט" (ראשיד, ראשיד. איך לא ידעת שאסור להשאיר את הורי לבד בפינה במאני טיים???…)

      1. דטרויד לא דוגמא לכלום חריגה מטורפת מהנורמה. הקבוצה היחידה שזכתה באליפות בלי סופרסטאר ועם אולסטארים בלחץ. זה כמו האליפות של לסטר. לכן לא מביא אותם לדוגמא אף פעם. זו בהחלט האליפות הכי מדהימה שיש

        1. לא משהו, הזיכרון שלך.
          נגיד, ונחליט שטוני פארקר גרסת 2014 הוא עדיין שחקן טופ 25 (לזכותו נציין שהוא נבחר ל-ALL NBA חמישייה שנייה).
          מי השחקן השני שבאותה שנה היה שחקן טופ 25?
          זה הקריטריון שלך, לא?
          דנקן בעונתו ה-17 בליגה?
          או קאוויי בעונתו ה-3 בליגה (היה שחקן של קצת פחות מ-13 נקדודות למשחק, באותה עונה).
          .
          אותה ספרס, הייתה קבוצה.
          במשך העונה הרגילה, לא היה אפילו שחקן אחד ששיחק בממוצע למשחק 30 דקות או יותר.
          בפלייאוף הם "השתוללו", אז היו 3 שחקנים עם 30+ דקות (אף אחד לא חצה את רף 33 הדקות).
          .
          באותו פלייאוף, 8 שחקנים קלעו בין 7 עד 17.3 נקודות למשחק.
          17.3 נקודות למשחק. זה הכי הרבה ששחקן ספרס כלשהו קלע בממוצע למשחק בפלייאוף של אותה עונה.
          קבוצה.

    2. (אפשר וצריך גם להוסיף את סיאטל לרשימה)
      המשותף לכל הקבוצות הנ"ל?
      המילה "קבוצה".

        1. שכחתי שעבורך ה-NBA התחילה כשג'ורדן הגיע לליגה…
          אלופת 79', סיאטל סופרסוניקס.
          הם זכו באליפות בעונה בה לא היה להם נציג בחמישיות העונה,
          והשחקן המצטיין שלהם (והיחיד שנבחר לאולסטאר של אותה שנה) הוא דניס ג'ונסון.
          .
          אחת הדוגמאות הטובות ביותר לקבוצה שהלחם והחמאה שלהם זו ההגנה. אחר כך כל השאר. בדומה למה שהפיסטונס עשו אחר כך ב-04'.

      1. דרקסלר אכן תותח.
        (סליחה על הטרחנות – אלאג'ואן זכה באליפות גם שנה לפני שדרקסלר הגיע)

  7. תודה מנחם הבעייה של מילווקי שיאניס עדיין צעיר ולא מנוסה ועם חולשות כפי שציינת והשחקנים שהיו אמורים לעזור לו לרווח את המשחק : מידלטון , לופז, איליאסובה , מירוטיץ לא מתפקדים בגמר , מעבר לזה אף פעם לא התלהבתי מבודנהולצר לא חושב שהוא עילית המאמנים אני חושב שאטקינסון , סטיבנס , ריברס , קר טובים ממנו

  8. לגבי הפאול תוקף של סיאקם – אני לא מבין מה הבעיה עם השריקה. בסרטון רואים את סיאקם נכנס עם הכתף והמרפק לתוך בית החזה של לופז בכוונת תחילה. ממש רואים איך הוא מסיט את היד כדי לפגוע בלופז.
    ומופז לא נכנס לו לקו החדירה אלא היה צמוד ובמקביל. לדעתי שריקה נכונה.

  9. מילווקי, יש גבול לאן אפשר להגיע עם חומר שחקנים מוגבל וכוכב אחד, כשהכל מבוסס על אותה סכימה. יש שתי קבוצות מובהקות שבודנהולצר מעתיק בדרכו.
    יוסטון של הארדן והשלשות חוו את זה כשפול קרס, ומול יריבה שחייבה לצאת מהשבלונה. לקליבלנד של לברון והשלשנים היה צוות מסייע יותר איכותי, בראשו קיירי, שיכול לפרק כל הגנה בעולם באחד על אחד, ואכן היה מה שהכריע את הפינאלס. הג'ק-אאוט-אוף-דה-בוקס.
    למילווקי פשוט אין את זה. לא אשמתה. זה חומר השחקנים, זו השיטה שהביאה אום לכאן, ומה שהוציאו ממנו היה מדהים גם ככה.

  10. תודה מנחם. קוואי היה אדיר בשני צדדי המגרש,ז קינג אוף דה איסט. יאניס חייב קליעה, אבל יכול להיות שהמשחק השישי יראה אחרת. טורונטו שיפרו משמעותית את הגנת והתקפת המעבר אחרי שני המשחקים הראשונים ויחד עם הספסל הנהדר שלהם זה עובד טוב עד כה. מרשימים בענק.

  11. רוצה להזכיר את הפעם הקודמת שבודנהוצר זכה בתואר מאמן העונה, 2015 – שנת האליפות הראשונה של ג"ס, הוא ולא סטיב קר. אטלנטה עם הורפורד ומילספ ניגפה בפני קליבלנד בפליאוף.

    הוא מאמן טוב מאד, הרבה יותר מקיד הנפוח שהיה לפניו, יודע לבנות קבוצה לכוון שחקנים וכדומה. את קפיצת המדרגה של מילווקי יש ליחס קודם כל אליוץ

    אבל הוא לא יודע לבצע התאמות. בלי היכולת הזו לא מנצחים סידרת פליאוף מול יריב שקול.

      1. ראיתי רק מחצית שניה ובכל מקרה אני כותה על סמך השורה התחתונה. הפסיד שלושה משחקים ברצף? זאת אומרת שלא התליח לעשות שינוי בעל משמעות במשחק של הקבוצה שלו.

        1. מה שניצח את המשחק לראפס היה 2 ריב התקפה קריטים שהם לקחו מתחת לאף של יאניס ולופז והפכו את זה לנק מתנה מהקו

          1. הוא דופק את הראש בדיוק באותה מידה שהוא עשה זאת בשני המשחקים הראשונים. הוא חייב להתאפס על עצמו ולהתחיל לקלוע את העונשין ולהחטיא לייאפים פשוטים/דאנקים. אתה סופרסטאר – תתפקד בהתאם.

          2. עזוב גילרי באד גרם לו להחטיא 50% עונשין. אתה מדבר עם קונספירטורים.
            שתי המשחקים האחרונים היו צמודים ביותר. אחד בהארכה ואחד בדקה האחרונה

    1. למרות העונה הסדירה הנהדרת של אטלנטה, אני לא חושב שהיה מישהו שציפה שבלי שום סופרסטאר נורמלי הם יגיעו לאינשהו. הם היו קבוצה סטייל דטרויט 2004 שהזכירו כאן, רק בלי ההגנה האימתנית.
      לכן, העובדה שבכלל הגיע איתם ל-60 ניצחונות וגמר מזרח (על אף הסוויפ) היא מספיק מרשימה.
      והעונה עם מילווקי, גם אם אכן יפסיד במשחק הבא, לא נראה לי שאפשר להתעלם מקפיצת המדרגה האדירה שהם ביצעו העונה. וגם הפעם זה לא שהוא קיבל לידיו קבוצת כוכבים – יאניס הוא בהחלט סופרסטאר, אבל הוא עוד צעיר ויש לו עדיין מה לפתח במשחק שלו.
      ומסביב ליאניס? מידלטון, בלדסו, לופז, מירוטיץ – אף אחד מהם הוא לא אולסטאר.
      אז סך הכל הדחה בגמר המזרח היא שוב לא לגמרי בושה.
      ומי יודע? אם מילווקי ינצחו משחק הבא, הם בכיף יכולים לקחת את הסדרה ולהגיע לפיינלס.
      בודהולצר סך הכל מאמן ראשי רק חצי עשור. כל קבוצה היתה שמחה שיאמן אותה.

      1. מסכים איתך. אבל עדיין לחובתו לחובת יאניס ירשם הפסד כפייבוריטים בסדרת פלייאוף בפעם הראשונה. עם זאת הוא עשה שם עבודה נהדרת. אני תמיד טענתי שבלדסו החוליה החלשה ואסור היה לתת לו חוזה אבל כנראה אין מישהו אחר שעומד בתור להגיע לבאקס…
        האכזבה שלי היא מידלטון לא צפיתי שהוא יתן פלייאוף ככ חלש. קאווי נותן יותר ממה שציפיתי ממנו. יאניס בדיוק מה שחשבתי.

    2. איש לא חשב למעט אולי גיא שההוקס ינצחו את לברון. זה לא אותו דבר באד לא כשל איתם ועשה מעל ומעבר.

      אם יפסיד עם הבאקס לראפס אכן כשלון אבל הוא שיפר לא מעט וינסה לשפר עונה הבאה. הוא מאמן טוב מאד.

  12. ההבדל בין למה ומדוע הוא:
    למה – שאלת התכלית, מדוע – שאלת הסיבה.
    למה הם ניצחו? כי הם רוצים לעלות לגמר.
    מדוע הם ניצחו? מהסיבות הנ"ל.

  13. תודה מנחם
    מי שראה פעם איך מתמודדים אם יאניס הנבחרות האירופאיות שהוא משחק בנבחרת לא יכול להיות מופתע לחץ ישיר על הימין שהוא מתחיל לכדרר וסגרת חצי מהמשחק שלו נשאר רק המעבר שזה הרבה אבל לא מספיק
    בסוף כנראה שלפני שמנצחים צריך ללמוד להפסיד קודם

  14. תודה רבה מנחם, כמו יין – רק משתבח.
    עם זאת, אני לא מבין את התלונות כלפי יאניס. הטקטיקה של מילווקי לא השתנתה, הוא רץ פנימה ומוציא החוצה לאחד מארבעת הקלעים. הוא זה שמתפקד כרכז הראשי שלהם מתחילת העונה. יכול להיות שכרגע לאליפות זה לא מספיק.
    ברוגדון, שעד לפני רגע היה שווה חוזה מקסימום, לא פוגע. גם בלדסו קלע רק ברבע וחצי. מירוטיץ' בכלל לא רואה פרקט.
    ועדיין, יאניס מוביל את מילווקי בחמשת הקטגוריות הראשיות והוא השחקן הכי חשוב שלהם בהגנה. במשחק האחרון איבד רק פעמיים, ואפילו קלע שלשות וזריקות מיד ריינג'.
    קוואי היחיד שקולע יותר ממנו והוא חוסם, מוסר וקוטף יותר *מכל שחקני שתי הקבוצות* בסדרה.
    נכון שקוואי יותר דומיננטי בהתקפה, אבל הצוות המסייע של טורונטו סייע לו לא מעט (גם בהגנה), וזה מה שניצח לפחות את שני המשחקים האחרונים.

    1. עומרי, הוא מוציא החוצה לקלעים מאוחר מדי. כמעט כל החודרים המעולים נכנסים, ובאמצע הכניסה כשהם 'מרגישים' שלא יצליחו להיכנס לסל,
      מוציאים ("KICK THE BALL") לאחד הקלעים. יאניס שאין לו מספיק חוש ניכנס, ורק כשהוא נתקל בקיר הוא מוסר למי שהוא רואה פנוי, אפילו מסירה ללא שם החוצה לכיוון החצי.

להגיב על Ido לבטל

סגירת תפריט