מייק קונלי עדיין טוחן – ג'ונתן אברמס / תרגום Smiley

מייק קונלי עדיין טוחן – ג'ונתן אברמס / תרגום Smiley

מייק קונלי עדיין טוחן

השחקן הוותיק שבאמתחתו 12 עונות הוביל את ה"לחרוק ולטחון" של הגריזליס לשבע הופעות רצופות בפלייאוף. עכשיו כשהוא תקוע באמצע של הבנייה מחדש, נותר לו רק לתהות אן העתיד שלו יהיה בממפיס

ג'ונתן אברמס / Bleacher Report

מרץ 30, 2019

מאמר מקורי: https://bleacherreport.com/articles/2828156-mike-conley-is-still-grinding

פעם בכמה זמן, מייק קונלי ירים את מבטו, במחשבה שהוא מזהה דמות מוכרת מהעבר הלא ממש רחוק שלו מתוך חדר ההלבשה של הממפיס גריזליס.

"אני פשוט יראה מישהו נכנס פנימה ואני לא ממש מסתכל מי זה בדיוק, ואני נשבע שזה טוני [אלן]", קונלי אמר. "או אני נשבע שזה זאק [רנדולף] שנע ממש באיטיות, הולך ברחבי חדר ההלבשה, וזה יהיה בכלל ברונו קבוקלו או מישהו כזה במקום".

אה, בסדר, לא חשוב, קונלי אומר לעצמו כאשר הוא מתרכז מחדש בהווה ובשחקנים שנמצאים בסביבתו. קייל אנדרסון. ג'ראן ג'קסון ג'וניור. טיילר דורסי. דילון ברוקס. יש גם מקבץ של ותיקים שהגיעו דרך טריידים או כשחקנים חופשיים. כולם מנסים לבנות תחושה של לכידות, רבע איכותי אחר רבע איכותי, כדי לבנות ביטחון, אבל קונלי הוא האחרון של סגנון ה"לחרוק ולטחון" של הגריזליס – היחידה האהובה, המחוספסת שהוא עזר להדריך שבע פעמים ברציפות לפלייאוף מ-2010-11 ועד 2016-17.

אלן שיחק לאחרונה עבור ניו אורלינס ב-2017. רנדולף חתם עם הקינגס כשחקן חופשי ב-2017, יצא מהרוטציה שלהם ובסופו של דבר הועבר בטרייד למאבריקס, שחתכו אותו בחודש שעבר. ולאחר התחלה מבטיחה של 9-15 לעונה שטרם פוענחה, הגריזליס שלחו את מארק גאסול לטורונטו עבור יונאס וולנצ'יונאס, סי ג'י מיילס ודילון רייט ובחירת סיבוב שני ב-2024.

קונלי נשאר. הוא פתח בכל המשחקים מלבד שישה בעונה הזו לאחר שהחמיץ את מרבית העונה שעברה בגלל פציעות באכילס ובעקב. ולמרות הצוות החדש מסביבו, הוא הוביל את הגריזליס למאזן 12-8 מאז סיום מועד הטריידים. זה לא הספיק כדי להחזיר אותם למירוץ הפלייאוף, אבל זה היה מספיק כדי לקבץ תקווה עבור הקבוצה שנראתה כאילו היא הולכת עמוק ללוטרי.

"הוא לא מתלבט בגלל נסיבות חיצוניות", אמר מאמנה הראשי של הגריזליס, ג'י בי ביקרסטף. "ניצחונות, הפסדים, מייק הוא עדיין אותו בנאדם ומתייחס לכולם באותה הדבר ולא משנה מה. הוא מתרגז וכועס, אבל הוא לא משנה את מי שהוא או את הדרך בה הוא מתייחס לאנשים".

הוא יאמר לחברי קבוצתו הצעירים שהיום הוא חשוב ולדאוג לגבי מחר רק כשהוא יגיע. הוא רואה אתגר בחבר קבוצתו, שחקן השנה הראשונה, דבון קרטר, בחירת סיבוב שני מווסט וירג'יניה, ומנסה להשוות את האנרגיה שלו בגלל "שאני מנסה לוודא שאני מתחרה באותה הרמה שאני יודע שבה הוא הולך להתחרות".

זאת המנטליות אותה הוא סוחב מאז שהוא הגיע ל-NBA לפני תריסר שנים. כל תרגיל, כל אימון, כל משחק נחשב עבור הרכז הצעיר המנסה להרוויח דקות וכבוד.

"שום דבר לא הגיע לי בקלות מאז שיצאתי מהמכללה", קונלי אמר. "הייתה תחרות בעמדת הרכז במשך חמשת השנים הראשונות שלי בליגה. בכל שנה, היינו בחורים בדראפט רכז, ותמיד הייתי צריך להילחם על כל דקה שקיבלתי על המגרש. אז, כל יום הייתי משתפר".

Image may contain: 3 people, people playing sport, basketball court and shoes

זה דבר נדיר עבור שחקני NBA לסחוב קריירה ארוכה בארגון אחד. שחקנים מסתכלים שנים מראש לקראת הפיכתם לשחקנים חופשיים. קבוצות מוכנות יותר ויותר לבצע טריידים על שחקנים שהיו מרכזיים עבורם מיד לאחר שחתמו על חוזה ארוך טווח, כמו שהקליפרס עשו עם בלייק גריפין. קונלי, 31, בילה כמעט 12 עונות בממפיס, מה ששם אותו ברצף השלישי הכי ארוך, כשרק תקופתו של יודוניס האסלם במיאמי ודירק נוביצקי בדאלאס לפניו.

זה שהרצף המשיך גם העונה הפתיע רבים, וגם את קונלי בעצמו.


בלילה לפני ה-7 בפברואר שהיה הטרייד דד-ליין, קונלי ניסה להישאר רגוע במהלך מה שרבים ברחבי ה-NBA הניחו שיהיו שעותיו האחרונות עם הגריזליס. אני לא מרגיש שום לחץ, קונלי אמר לעצמו. אני בסדר. אני פשוט אלך למיטה וארדם. במקום זאת, הוא בילה את הלילה כשהוא לא מסוגל לישון והמשיך בעקביות לבדוק את הטלפון שלו.

"כאילו מישהו הולך להתקשר אלי ולומר, 'אה, בדיוק עברת בטרייד', ב-4 לפנות בוקר", הוא אמר. "לא יכולתי לשלוט בזה ועדיין לא יכולתי לסלק את מחשבותיי".

בסופו של דבר הוא גילה שהוא נשאר. בינתיים, הגריזליס שלחו את גאסול צפונה מהגבול וארזו את ג'מייקל גרין וגארט טמפל בעסקה לקליפרס עבור אייברי בראדלי. בזמן שחברי קבוצתו היו בדרכם לרדוף אחרי מסעות הפלייאוף, לקונלי היה משחק לשחק באותו הערב מול אוקלהומה סיטי ת'אנדר, לשחק עבור קבוצה שסביר ביותר שלא תהיה בפלייאוף בזמן הקרוב.

קונלי חשב שיחוש בהקלה ברגע שהטרייד דד-ליין יחלוף. הוא הרגיש נוחות מסוימת, אבל גם הרגיש במשהו אחר.

"זה כאילו הרגשה ריקה", קונלי אמר. "הרגשה מוזרה, כאילו, אז, מה עכשיו? הרגשה כזו. מה אני אמור לחשוב? מה אני אמור לעשות כדי להמשיך להתקדם? אתה באמת מרגיש לאיזה שבריר שניה שכל מי שהכרת הלך. כל הקבוצה שאיתה התחלת את השנה נעלמה. כל החברה שאיתם היית רגיל לשחק נעלמו. אני לא אומר שאתה לא אוהב את החברה שהבאנו פנימה. אני אוהב כל אחד מהם, כמו אייברי [בראדלי], וכל החברה האלה שהבאנו הם נפלאים ואני אוהב את הקבוצה שיש לנו, אבל יש פשוט הרגשה מוזרה שכל החברה שלי עזבו. לאן אני הולך מכאן?

Image may contain: one or more people, people playing sport and basketball court

אז הוא חזר לעבוד, כמו שהוא תמיד עשה בממפיס. ולמרות שהגריזליז הפסידו ל-OKC באותו הערב, קונלי המשיך לשחק, והמשיך להתמיד יותר ויותר מאז הטרייד דד-ליין. במרץ, הוא אפילו זכה בתואר השחקן המצטיין של האזור המערבי בפעם הראשונה בקריירה שלו.

תאריך הטריידים אולי חלף, אבל זה לא אומר שקונלי יחזור להיות להיכן שהוא היה בארגון. הוא בממפיס לעת עתה, אבל הוא נעשה נינוח יותר עם הרעיון שיועבר בטרייד מהעיר בה בילה יותר מעשור, זאת שהוא אוהב וזאת בה הקהילה אימצה אותו. עדיין, האפשרות שיועבר בטרייד גדולה יותר כאשר הקיץ קרב.

"בתקופה הזו ובגיל הזה ב-NBA, הכישרונות עוברים כל הזמן כאילו כבר אין שום ערך לזהות שמפתחים עם העיר", אמר מייק קונלי סניור, אביו של קונלי והסוכן שלו. "אז החלק הזה הוא קשה, אבל זה חלק מהעסק עכשיו".

"אז, אם הגריזליס נמצאים בבנייה מחדש, מייק לא יכול להיות בסביבה עבור זה. זה לא הוגן לשים אותו בסיטואציה הזו. הוא נתן יותר מדי לקבוצה ולעיר כדי שהוא ימצא את עצמו בזה. אז, אני מקווה שבסופו של יום שמה שהם יעשו, הם יעשו את הדבר הנכון עבורו".

כאשר בנו הגיע לממפיס כשחקן שנה ראשונה, קונלי סניור, נזכר שלארגון לא הייתה שום זהות או ניצחון בסדרת פלייאוף.

"לא היה אף אחד ביציעים, והם לא האמינו בכדורסל של הגריזליס. ואז הקבוצה [לקחה] את הזהות של העיר, והם הרגישו שהשחקנים האלה מייצגים את ההשתקפות של עצמם, זה היה פשוט יוצא דופן לראות את הקהילה מתכנסת אחריהם", אמר קונלי סניור. "זאק רנדולף וטוני אלן ומארק, הם תמיד היו אהובים בעיר בגלל שהעיר הרגישה שהם חלק ממנה".

"מייקל עשה את אותו הדבר. הוא הכי פחות אימפולסיבי מהצוות הזה, אבל הוא יקריב את גופו עבור הקבוצה ועבור העיר. כאשר הוא שבר את פניו שכב בבית החוים ואז הופיע על הפרקט כדי לעזור לקבוצה לנצח, זה היה מאוד מוערך על ידי העיר, ואני יודע שהוא מעריך אותם".

הפתיעה מגלמת את קבוצות הגריזליס. קונלי חווה שלושה שברים בפניו לאחר התנגשות בשוגג עם מרפקו של סי ג'י מקולום במהלך הניצחון של הגריזליס בסדרת הסיבוב הראשון על פורטלנד ב-2015. הוא חזר למשחק מספר 2 בסיבוב השני מול גולדן סטייט עם מסיכת פנים והעריך כי הוא שיחק רק ב-75 אחוז מיכולתו האמיתית.

"זה היה פשוט יותר מדי עבור הגוף לחזור מניתוח ולא לקבל את המנוחה ולאבד משקל, לא לאכול וכל הדברים שקשה להחלים מהם לחלוטין, בזמן כזה קצר", קונלי נזכר. "אלמלא הפציעה הזו, ההיסטוריה אולי הייתה שונה".

במקום זאת, זה לא היה מספיק כדי לעצור את העליה של הווריורס, שניצחו את הסדרה בשישה משחקים. שתי הפסדים בסיבוב הראשון לסן אנטוניו בעונות שלאחר מכן לפני שקונלי החמיץ את כל העונה שעברה בגלל פציעות באכילס ובעקב.

Image may contain: 4 people, basketball court

"היו רגעים במהלך הקדנציה שלו עם הגריזליס שאתה מסתכל ואתה מרגיש שהם לא מנצלים את הרגע, כל הדרך מלהגיע לגמר של האזור המערבי ואז להיפטר [מהמאמן הראשי ליונל הולינס] להיות עם הקבוצה לעוד עונה ויש לה סיכוי [ואז] טריידים … כמה שחקני מפתח … שלמעשה יש להם באמת סיכוי, נכון?" אמר קונלי סניור. "אז… אתה מסתכל לאחור ואומר, 'בחיי, אלו היו זמנים', ובליגה הזו, הזמנים האלה לא מגיעים לעיתים תכופות. אתה חייב לנצל את היתרון שלהם כל עוד אתה יכול".


הפרצופים בחדר ההלבשה היו ברובם שונים. של קונלי נשאר אותו הדבר.

הוא מקציב שעון מנטלי לכל אחד מחברי קבוצתו, שובר במחשבותיו מי צריך מגע מסוים פה ושם. פעם, זה היה אומר לדעת מתי רנדולף צריך את הכדור ואיך להפעיל את גאסול. עכשיו, הוא צופה בסרטים של חברי הקבוצה החדשים שלו, מנסה למצוא את הקצב שלהם, בזמן שהוא שומר במחשבותיו שהוא נקודת המשען של ההתקפה של הקבוצה.

"אתה חייב ללמוד תוך כדי תנועה", קונלי אמר. "עבורי, אני נמצא שם ורק מנסה להבין באיזה מקומות כל אחד אוהב לקבל את הכדור. היכן כל אחד מרגיש יותר בנוח מהאחרים. ובינתיים, אני מנסה להיות עקבי באגרסיביות עבור עצמי ולהישאר מחוייב למשחק כדי שלא יעברו ארבע או חמש דקות מבלי שהסתכלתי על הטבעת. התפקיד שלי מאוד השתנה שאיני יכול להרשות לעצמי לא לזרוק את הכדור ולא להיות אגרסיבי בגלל שהסיכוי שלנו לנצח יורדים בהרבה אם אני לא מסוגל להיות אגרסיבי".

שחקן השנה הראשונה ג'ארן ג'קסון ג'וניור מוסיף, "הוא מבין את המשחק כל כך טוב שאם יש לך שאלה, הוא יכול לענות עליה. אבל גם אם אין לך שאלה, אפשר לראות מה הוא עושה על המגרש ובהחלט אפשר ללמוד משהו".

כריס וולאס, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, אמר שיתכן שקונלי נותן את עונתו הטובה ביותר וקשה להתעלם מכך שהוא ראוי לאול-סטאר.

"זוהי שנתי ה-12 בממפיס", וולאס אמר. "אני לא הייתי כאן היום אם לא הוא. רמת משחקו הגבוהה והמנהיגות שהוא מפגין לאורך כל הקריירה שלו, מעולם לא היינו שורדים [ללא זה]".

קונלי מעדיף להיות בהווה, ולפי זה הוא משחק. הגריזליס לא יעפילו לפלייאוף, אבל הוא מופיע כאילו הם עדיין נאבקים.

"הוא עושה זאת עבור הבחור שלידו, ועבור האנשים ביציעים", אמר קונלי סניור. "אני יותר גאה בזה מאשר כל דבר. זה דורש אופי. הוא לא יוצא לשם ככה, 'כדאי שאני לא יפצע, או כדאי לא לעשות את זה'. הוא נותן את כולו".

זה כל מה שהוא יכול לעשות … נכון לעכשיו.

"אם אתה הולך לבנייה מחדש או מה שזה לא יהיה, כל הדברים האלה, אני לא יכול לשלוט בהם", קונלי אמר. "אני לא יכול לשלוט באיזה כיוון ההנהלה רוצה ללכת ואילו קבוצות יציעו הצעות לטריידים. … בשביל המחשבות שלי, זה פשוט להינעל ולשלוט במה שאני יכול. לשלוט בהתייחסות שלי בכל יום כאשר אני עולה לשחק, כאשר אני בחדר ההלבשה. לא להיות מריר. לא לכעוס. לא להפגין שום סוג של איבה במהלך הסיטואציה שאני נמצא בתוכה. אני צריך ללכת ולהיות המנהיג הכי טוב שאני בדרך כלל רגיל להיות, לחוות כיף בכל יום, להתחרות בכל יום ופשוט להוות דוגמה. להיות מדריך לשחקנים הצעירים בקבוצה שלנו ולעזור להם להפוך לשחקנים הכי טובים שהם יכולים להיות. בזמן שאני פה, לא משנה אם אני כאן לשארית העונה או לעתיד הנראה לעין, אני חייב להיות הבחור הזה".

אבל בגיל 31, זה יהיה קשה עבורו לחזור להתחלה.

"זה פשוט כבר מאוחר בקריירה שלי, ואני רוצה לקבל הזדמנות לנצח", קונלי אמר. "אני רוצה להיות מסוגל להתמודד ולהתחרות או לקבל את ההזדמנות. לא משנה אם זה כאן או במקום אחר, אני אשמח לקבל את ההזדמנות הזו, אבל אני אוהב את ממפיס. אני אוהב להיות פה. אני אוהב את כל הדברים שיצרנו ועדיין נוצרים פה. אבל אם הם מוכנים לעשות עלי טרייד כדי להכריח את הבנייה מחדש הזו, אז עבורי זה לתת את כל כולי להתחרות על האליפות ודברים כאלה במקום אחר".

המנטרה הידועה והשחוקה היא שה-NBA זה עסק. קונלי אומר שזה שונה בממפיס. אבל האם זה שונה מספיק כדי לבלות את שנות השיא האחרונות שלו בלימוד קבוצה כיצד בסופו של דבר להפוך לקבוצה שפעם הייתה לפני מספר שנים?

Image may contain: 3 people, people playing sport and basketball court

"אתה חלק מהעיר", הוא אמר. "אתה חלק מהקהילה. הם מאמצים אותך. הם אוהבים אותך ואתה מחזיר להם אהבה, וזה משהו שאתה לא מקבל – היחסים האינטימיים האלה – בכל מקום שאליו אתה הולך. זה משהו שמעולם לא לקחנו כמובן מאליו בלהיות חלק מארגון הגריזליס. ככה שבסופו של היום, זה הולך להיות קשה, בדיוק כפי שהם היו צריכים לעשות טרייד על מארק עד סיום המועד. המשמעות של מארק כל כך חשובה לקהילה הזו ולעיר הזאת, אבל למרות הדאגה של הקבוצה, הצד העסקי של הדברים, זה היה מהלך שהם היו חייבים לעשות. ויהיו עוד זמנים שהמהלכים האלה יקרו, ואני יכול להיות הבא בתור".

"זה משהו שאוהד אמיתי של הגריזליס ואני, כולל כולם, נהייה … צריכים לבלוע אם הנקודה הזו שוב תגיע. אז, אנחנו פשוט מנסים להנות מהרגעים שיש ומקהילה כמו שיש לנו כאן בממפיס ולדעת כמה אתה מוערך [ולדעת כמה הם עזרו לך להתפתח] לאדם שאתה היום".

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. תודה רבה סמיילי, שחקן ומועדון שאני מאד מעריך ואוהב. כנראה שעדיף לשני הצדדים להיפרד. למרות החוזה, הפציעות והגיל לדעתי הוא יכול לתרום המון לקונטנדרית שמחפשת מנהיגות ואופי כמו פילי, מילווקי, אינדי ואחרות.

  2. תודה סמיילי. תרגום נפלא. גם לי יש פינה חמה בלב לממפיס ולקונלי. מנהל משחק ומנהיג חיובי בחסד, תמיד הרגיש לי קצת אנדרייטד ממה שהוא באמת. בהחלט מגיע לו לזכות בסיכוי נוסף בקבוצה שצריכה ווטרן מנוסה במאבקי פלייאוף וכזה שגם הביא כבר נצחונות בו. הייתי מצרף לרשימה שלך מאנו גם את בוסטון בהנחה סבירה שקיירי עוזב.
    (אין ספק שקבוצה שתקח אותו צריכה מאמן וצוות רפואי שידעו לשמור עליו בריאותית.)

  3. גם אני הייתי grit & grind בשנים הטובות. זו היתה קבוצה מדהימה, שידעתי שמסוגלים לנצח כל אחד בסדרת פלייאוף.
    רק הפציעות עצרו אותם.
    הלב עדיין מתרגש מלהיזכר בסדרה האגדית מול אוקלהומה. טוני אלן צועק "first team on defence", וקומלים עם המסיכה. הכתום והתכלת המהפנטים על המגרש.
    מארק גאסול, זי בו, קונלי וטוני אלן, היו אנשים אמיתיים על המגרש, עם הרבה שמחה, והרבה מאמץ, ובלי אפקטים של כוכבות.
    הלב עוד לא הצליח למצוא בית אמיתי, מאז שטוני אלן הלך, והקבוצה התחילה להתפרק

  4. אני מת על השחקן הזה בפרט ועל ממפיס של אז בכלל, אבל לא נראה לי שיש לו מה לטעון כלפי ממפיס. נתנו לו את השכר הכי גבוה בנ.ב.א בזמנו כשהוא רחוק מלהיות השחקן הכי טוב. לגיטימי שהם יחפשו עליו טרייד שימקסם להם את התמורה

  5. אני אוהב את הקבוצה הזאת שמדברים עליה של הגריט אנד גריינד ואוהב את מה שמביא קונולי למשחק, אבל ביחס לאחריות על ניהול הקריירה שלו דרך מעורבות השפעה על בניית הקבוצה או בחירת יעד נכון לטרייד, זה משהו שאני מצפה היום משחקן מוביל ומנהיג, ומה שאני רואה מקונולי דרך המאמר הזה זה סוג של פסיביות, ואמירה שאני רק ממשיך לדבר על מגרש במשחק, ולא רואה אפילו מילימטר מעבר לזה. לא ממש מעריך את זה.

  6. אחד השחקנים השקטים הצנועים והנחבאים אל הכלים בכל הליגה
    אבל תמיד הוא נראה לי מין חסר תאווה כזה. לא יודע כיצד להסביר
    מגיעה לו מורשת הרבה יותר עשירה מאשר תהיה לו
    תרגום מעולה ביותר סמיילי

  7. תודה לקוראים ולמגיבים.
    .
    אני אישית מאוד אוהב את השחקן הזה ומקווה שלקראת סוף הקריירה יזכה באליפות או לפחות יעבור לקבוצה תחרותית שמגיעה לפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט