במעמד צד אחד – ברוקס קפקה משייט לניצחון במייג'ור הגולף השני של העונה או בשתי מילים: לא כוחות/ יוני יצחק

 

ברוקס קפקה עושה זאת שוב בטורניר PGA CHAMPIONSHIP – המייג'ור השני של עונת 2019, וזוכה זו שנה שנייה ברציפות, ובסטייל.

זכייתו של קפקה באליפות ה – PGA כשלעצמה אינה מפתיעה. זו הדרך החד צדדית מעוררת ההשתאות שבה רמס והביס את כל מתחריו בטורניר, 155 שחקנים, מתוכם השחקנים הטובים בעולם ועוד רבים אחרים בכושר מעולה.

קפקה סומן מראש כאחד הפייבוריטים המובילים לזכייה. המדורג שלישי בעולם ערב התחרות זכה בשלושה מתוך שבעה מייג'ורים אחרונים (פעמיים רצוף באליפות ארה"ב ו ה- PGA שנה שעברה) והציג ביצועים משופרים בחודשיים האחרונים, כולל סיומת מצוינת בטורניר המאסטרס.

את היום הראשון סיים בתוצאה 63 (התקן של המגרש בתחרות עומד על 70 כך שמדובר בתוצאה של 7-) ועל הדרך שבר את שיא החבטות לסיבוב.

ביום השני סיים בתוצאה 65 והוביל בשבע חבטות על מתחריו במקום השני. לא רק ששבר את שיא המסלול ליומיים של תחרות מדובר ביתרון כמעט חסר תקדים בשלב מקדמי של התחרות, במיוחד תחרות מייג'ור.

ביום השלישי שנהוג לכנות "moving day", סיים בתוצאה של 70 (even par), כשהוא מגלה לראשונה ניצוצות של בן תמותה, אך עדיין שמר על יתרון שבע החבטות מהיום הקודם. כלומר,  לאחר שלושה ימי תחרות, ארבעת השחקנים שבמקום השני החזיקו בתוצאה מצטברת של 5-.  קפקה החזיק בתוצאה של 12-.

ורק להזכיר – התחרות משוחקת השנה באחד המגרשים הקשים ביותר בסבב. אם הכדור נופל ל – rough העמוק, הסיכוי להציל את par בגומה יורד משמעותית, אם לא גרוע מכך.

ביום הרביעי והאחרון היה צריך לקרות "אסון ספורטיבי" כדי שקפקה לא יזכה להניף את הגביע במייגו'ר בפעם הרביעית תוך שנתיים. רצה הגורל וביום האחרון נשבו במגרש רוחות מאוד חזקות שהיקשו עוד יותר על השחקנים לעשות תוצאה טובה, כזו שתאיים באמת על היתרון הגדול של קפקה.

הכדור של קפקה נפל ושקע באזור ה –  rough? אין בעיה. מיד קפקה ידאג להוציא את הכדור על הגרין כאילו זה משחק ילדים בשבילו. רוצים עוד דוגמא? בבקשה. גומה מס' 10, הגומה הכי קשה במגרש ברוח חזקה, קפקה עם "gap wedge" ממרחק של 160 יארד!!! משאיר את הכדור 20 ס"מ מהגומה לבירדי… ראוי לציין שבני אנוש ממוצעים משתמשים בסוג המחבט הזה ממרחק של 90 יארד בלי רוח…

נדיר מאוד שלשחקן בארבעה ימי תחרות אין רגעי משבר או יום פחות טוב. זה טבעי ומובן בטח במצב שכל השחקנים במגרש דולקים אחריך וממתינים למעידה הראשונה שלך.

פתאום, לרגע היה נדמה שדסטין ג'ונסון מסוגל לקרוא תיגר על קפקה כאשר צמצם את ההפרש לארבע חבטות בלבד בתחילת הסיבוב השני אבל קפקה השיב עם בירדי נפלא בגומה 10 מול בוגי של דסטין בגומה 11…

בגולף, הקלישאה שעד שזה לא נגמר זה לא גמור – לעולם תישאר נכונה. עוד סימנים לדאגה עבור קפקה לאחר ארבעה בוגי רצופים שלו בגומות 14 -11 כאילו מדובר בכפיל ולא בשחקן שהתרגלנו לראות. דסטין נושף בעורפו ופתאום ההפרש יורד לחבטה אחת בלבד שלקפקה מתחילות לרעוד הידיים. מי שלא חווה סיטואציה כזו חייב להבין: הלחץ על השחקן המוביל במצב כזה הוא מטורף והגוף נכנס לחוסר שליטה, ללא קשר לעובדה שכמה דקות קודם לכן הבסת את כל השחקנים במגרש 65 גומות ברציפות. כאן החוסן המנטלי של השחקנים מגיע לידי ביטוי בצורה בולטת וקפקה בהחלט הוכיח מספיק פעמים שיש לו את זה.

אתם יכולים לסמוך כמובן גם על דסטין ג'ונסון שיגיע הפישול הרגיל שלו ובגומה מס' 16 טעות לא מחויבת המציאות במכה השנייה גורמת לו לבוגי מיותר ושוב היתרון עומד על שתי חבטות. בוגי נוסף של דסטין בגומה מס' 17 גומר למעשה את התחרות ומשחררת את הלחץ מקפקה עם יתרון שלוש חבטות. גם 3 – putt לא אופייני של קפקה בגומה 17 ודרייב לא מדויק בגומה 19 לא מקלקלים לקפקה את המסיבה.

בסופו של יום: קפקה עם יום "גרוע" מבחינתו מסיים בתוצאה של 74 אך בתוצאה הכללית עומד על 8- במרחק שתי חבטות מג'ונסון עם 6- ושש חבטות מהשחקנים שבמקום השלישי עם 2-. בכל זאת, צריך להעריך את דסטין ג'ונסון על תוצאה של 69 ביום האחרון, היחידי שעוד נתן פייט מסוים (גם אם קצר) לקפקה וסיים במקום השני בתחרות בהפרש יפה מיתר המתחרים. לא לשכוח שמדובר באחד השחקנים הבכירים בעולם בשנים האחרונות, וזו הפעם הרביעית שהוא מסיים תחרות מייג'ור במקום השני (הפעם האחרונה לפני חודש במאסטרס).

דומיננטיות מוחלטת כזו מצדו של קפקה לא נראתה הרבה זמן, עוד מהימים הטובים של טייגר וודס, שנהג להמיס את מתחריו לפני או תוך כדי יום התחרות האחרון. קפקה הוביל את התחרות ארבעה ימים מלאים, למן הרגע הראשון עד לאחרון, בהחלט לא סיטואציה שכיחה ומובנת מאליה. אגב, נתון נוסף שמצביע על הקושי הרב של המגרש זו העובדה שרק ששה שחקנים, מתוך 156 שהחלו את התחרות, הצליחו לסיים את ארבעת ימי התחרות בתוצאה מצטברת מתחת ל – par.

לא רק שקפקה שלשל לכיסו צ'ק נאה בסך שני מיליון דולר, הניצחון הקפיץ אותו היישר למקום הראשון בדירוג העולמי, כשהוא חולף על ג'סטין רוז ודסטין ג'ונסון. עכשיו העיניים נשואות למייג'ור הבא בעוד חודש, אליפות ארה"ב הפתוחה, באחד המגרשים המדהימים בעולם, Pebble Beach שבקליפורניה. האם קפקה יוכל לזכות פעם שלישית רצופה בתחרות הקשה ביותר בסבב? ניתן לו בינתיים ליהנות מהניצחון של אתמול לפני כל הספקולציות.

ואם כבר הזכרנו את טייגר, הוא בוודאי ירצה לשכוח מהר את התחרות לאחר שפספס את ה -cut ביומיים הראשונים של התחרות וסיים אותם בתוצאה מצטברת של 5+. לאחר התחרות נשאל טייגר האם העובדה שלא התחרה מעל שלושים ימים מאז זכייתו במאסטרס פגעה בביצועיו. טייגר השיב בשלילה אבל אני לא קונה את זה. ארבעה שבועות של פגרה מתחרויות פוגעת במוכנות של השחקן ובכושר המשחק שלו. מצד שני, הרצון של טייגר "לא להישחק" יתר על המידה בגיל 43 כדי לשמור על עצמו לטווח רחוק מובן לחלוטין, ובהתחשב ברקורד הרפואי שלו. מכל מקום, לאחר כישלונו בסוף השבוע, זכינו לשמוע טייגר מפויס ורגוע הרבה יותר ממה שהכרנו בעבר לאחר כישלונות. אין ספק, שזכייתו בטורניר המאסטרס (המייגור מס' 15 בחגורתו) גרמה לו למבט מפוכח על המציאות והכרת תודה על הישג לא מובן מאליו, בלשון המעטה. אפשר לסמוך על טייגר שעדיין לא אמר את המילה האחרונה והוא יחכה להזדמנות הבאה, מה גם שהשבוע לאף אחד לא היה סיכוי של ממש מול קפקה.

סימני התאוששות התגלו סוף סוף גם אצל ג'ורדן ספית, שסיים בתוצאה מצטברת של 2- במקום השלישי בטורניר, התוצאה הטובה ביותר שלו בשנה האחרונה. כזכור, ספית מצוי בתקופה רעה במיוחד, כאילו איבד לגמרי את מגע הקסם שזיכה אותו בשלושה מייג'ורים בשנים האחרונות. האם התחרות הזו הייתה נקודת המפנה עבורו ותחזיר לו את הביטחון? נצטרך להמתין ולראות בשבועות הקרובים.

האנקדוטה "המשעשעת" של התחרות השבוע הייתה שייכת לאחד השחקנים "הצבעוניים" והאהודים ביותר בסבב בעבר, ג'ון דיילי בן ה – 53, שבתור אלוף עבר בטורניר, זכאי ליטול בה חלק. לא ארחיב כעת על ההיסטוריה של השחקן אותה ניתן למצוא בשיטוט קל, כמו גם התנהלותו האלימה כלפי נשותיו לשעבר (היו לו כמה) והתמכרותו הקשה לאלכוהול. זו הייתה הפעם השנייה בלבד בסבב ששחקן זכה לאישור מיוחד ממנהלי התחרות לעשות שימוש ברכב גולף בזמן התחרות,מסיבות בריאותיות, ולא כל השחקנים ראו זאת בעין יפה. אבל היי, זה ג'ון דיילי, כל דבר שנוגע שקשור אליו הרי שנוי במחלוקת…

ולקינוח נסיים ב – hole in one המדהים שעשה אתמול הדני, Lucas Bjerregaard, בגומה מס' 17, ממרחק של 206 יארד, יחד עם בירדי מדהים מהבאנקר של שותפו לסיבוב, Lucas Glover האמריקאי (עוד אלוף לשעבר).

 

 

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. זה היה ממש קרוב למלטדאון שלא היה מבייש את גרג נורמן או רורי מקלרוי. אני ממש שמח שהוא התאפס על עצמו בסיום.

  2. בסוף אשתי גייל ברחה מהטיווי מרוב פחד שהוא מפשל. גם אני מה זה חששתי.
    שמח שיצא בשלום מהמשטח הקשה ביותר כנראה בעולם, ושיש בו תמיד רוח מהחוף הדרומי של לונג איילנד לחוף הצפוני.
    היי, קופקה הוא היום הגולפאי מס' 1 בעולם.
    תודה יוני

  3. תודה רבה יוני!
    .
    למי שמתעניין מומלץ מאוד לראות את הסדרה המופתית של נטפליקס – LOSERS, שם בפרק האחרון מדברים על ג'ין ואן דה ואלדה שאיבד יתרון דומה ביום האחרון של האופן של 1999. המושג "אסון ספורטיבי" נכתב עליו, מאחר ומעולם לא התקרב יותר להובלה בטורניר מייג'ור.

  4. יוני – כתיבה מעולה. לא ראיתי את הטורניר אבל תודה על הסיקור הפשוט מצויין.

    אני גר ליד מסלול גולף, החצר האחורית שלי נפתחת ל 30הקטר של מרחבים ירוקים מפלים ונחלים…. בערבים הקייץ, אנחנו מעיפים כדורים עושים 3-4 חורים. הבן שלי אלוף בזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט