יומני היקר. עלילות הבאקס בפלייאוף (2) / גיא רוזן

 

אז מה היה לנו?
היה לנו סיבוב שני בו הבאקס התאוששו מהתבוסה במשחק מספר 1 בבית עם 4 ניצחונות רצופים, כולם בהפרש דו ספרתי.
(למעשה, את כל 8 הניצחונות שלהם השנה בפלייאוף, הבאקס ניצחו בהפרש דו ספרתי).
עד כמה טובים היו הבאקס?
ניתן למספרים לדבר.

ההגנה.
בסדרה כולה הבאקס עצרו את בוסטון על 99.2 נקודות ב-100 פוזשנים,
ב-4 הניצחונות שהגיעו אחרי התבוסה במשחק 1, המספר הוא 96.5 נקודות.
הבאקס לקחו קבוצה של 36.5% מהשלוש (הסלטיקס סיימו את העונה הרגילה במקום ה-7 באחוזים מה-3), והגבילו אותם ל-30.7% בלבד.
הם הפכו את קיירי, הנשק ההתקפי החשוב ביותר של הסלטיקס,
משחקן של 48.7% מהשדה, 40.1% מהשלוש, לשחקן של 38.5% מהשדה, 31% מהשלוש.
כאשר מתבוננים על סך 9 המשחקים של הבאקס עד כה בפלייאוף,
אנחנו מדברים על הגנה ברמה גבוהה מאוד, כאשר הם העלו הילוך במאני טיים (בהשוואה לעונה הרגילה), והגדילו את הפער בינם לבין התחרות בתחום זה.
השורה התחתונה?
הבאקס הצליחו לבלום לחלוטין את הסלטיקס, כולל 2 ניצחונות מרשימים בבוסטון, אחרי שבעונה שעברה הם הפסידו בבוסטון 4 פעמים במפגש בין הקבוצות בסיבוב הראשון.

העומק.
אם מתבוננים ברוטציות של שאר המתמודדות בסיבוב השני של הפלייאוף,
רואים שרוב הקבוצות משחקות עם רוטציות קצרות למדי.
בעוד שלבאקס יש רוטציה של 9 שחקנים שמשחקים כמות דו ספרתית של דקות,
מהם 7 שמשחקים בין 25 ל-35 דקות (יאניס, מידלטון, קונאנטון, בלדסאו, מירוטיץ', לופז, היל),
ועוד 2 שמשחקים 15 – 18 דקות (איליאסובה, וברוגדון שחזר לשחק אחרי פציעה והוציא את בראון מהרוטציה),
לשאר קבוצות הסיבוב השני רוטציות קצרות בהרבה –
טורונטו, היריבה הבאה של הבאקס, שיחקה במשחק 7 עם רוטציה של 7 שחקנים בלבד (בסדרה כולה, יש להם רק 7 שחקנים עם 15+ דקות).
לגולדן סטייט, יריבה פוטנציאלית בפיינלס, יש 4 שחקנים ששיחקו יותר מ-39 דקות למשחק בסיבוב הקודם (כצפוי – קרי, קליי, גרין, דוראנט), כאשר גם איגודאלה הקשיש מרביץ דקות (34.6 דקות למשחק). מעבר ל-5 המופלאים, יש רק עוד 2 שחקנים עם יותר מ-10 דקות (ליווינגסטון ולוני שזכה להגיע לכמות דקות דו ספרתית רק בגלל הפציעה של דוראנט).
פורטלנד, הקבוצה הבודדת שמציגה שימוש רחב גם בשחקנים מספר 8 – 10, שיחקה עם צמד כוכביה (לילארד ומקולם) 40+ דקות למשחק.
השורה התחתונה?
הבאקס מגיעים לסיבוב השני כאשר הסגל שלהם רק התרחב (ברוגדון חזר מפציעה),
וכמות הדקות של שחקנם ששיחק הכי הרבה דקות פלייאוף עד כה העונה (מידלטון, 295 דקות),
נמוכה ב-3.2 משחקים מלאים מזו של קאוויי, ו-3.5 משחקים מלאים מזו של קליי.

המאמן.
זה שיאניס שחקן על, זו עובדה שידועה היטב לנו האוהדים, לצוות האימון של הבאקס, לצוות האימון של הסלטיקס.
זה שיש "חורים" במשחקו של יאניס, זו גם עובדה שידועה היטב לנו האוהדים, לצוות האימון של הבאקס, לצוות האימון של הסלטיקס.
במשחק מס' 1, ראינו ניצחון משמעותי של צוות האימון של הסלטיקס על זה של הבאקס.
הסלטיקס הגיעו למשחק עם תכנית הגנה סדורה (ואגרסיבית) שמטרתה למנוע מיאניס למצוא את הנקודות מהן הוא אוהב להתקיף, למנוע ממנו להגיע לצבע, למנוע ממנו לנהל משחק.
והם נחלו הצלחה מסחררת. הם החזיקו את הבאקס באותו משחק על רק 92 נק',
ואת יאניס על 22 נקודות, 7 מ-21 מהשדה, ורק 2 אסיסטים.
איך הם עשו זאת?
קודם כל, אל הורפורד. האיש הוא "יאניס סטופר" אם יש באמת אחד כזה. בכל פעם שיאניס עבר את החצי (כהרגלו), המתין לו הורפורד. הורפורד הוא מהשחקנים הבודדים בליגה שמסוגל להתמודד הן עם המהירות של יאניס, והן עם הכוח שלו. פעם אחר פעם יאניס נתקע בקיר ההורפורד, ופעם אחר פעם ההתקפה של הבאקס נתקעה.
פעם אחר פעם הסלטיקס "סתמו" את הצבע, ופעם אחר פעם הבאקס נתקעו (גם אם זה היה במחיר שלשה מזדמנת).
הפתרון?
לשחק מהר יותר, להטיס את הקלעים קדימה בכל התקפת מעבר, ולגרום לסלטיקס לשלם מחיר על הניסיון לסתום את הצבע.


בדוגמה ממשחק 5, יאניס לוקח את הריבאונד וטס קדימה, אחרי שהוא חוצה את קו מחצית המגרש, כבר ממתינים בכל פינה שחקן של הבאקס, כאשר לימינו ולשמאלו על קו ה-3 נמצאים היל ומירוטיץ'.
קיירי מנסה לעזור לביינס לעצור את החדירה של יאניס, מה שמשאיר את היל חופשי לחלוטין לשלשה קלה.

 

שוב יאניס לוקח את הריבאונד, שוב הוא טס קדימה. הפעם שלושה שחקני סלטיקס ממתינים לו בצבע,
אז במקום להיכנס עם הראש בקיר הוא חותך ימינה (ובכך חוסם את הדרך למידלטון), ומוסר למידלטון שדלק בעקבותיו, והוא מסיים עם עוד שלשה בהתקפת המעבר.

 

הפעם יאניס משיג את הכדור אחרי חטיפה (בעזרת השלוב ההגנתי המנצח של מוטת ידיים בלתי נגמרת, מיקום, וריכוז),
ושוב הוא מנצל את היכולת לטוס קדימה בהתקפת המעבר, כאשר הוא מנצל את העובדה שמוריס לא מסוגל לעצור אותו בדרך לסל, ושהניסיון להאט אותו נותן לו את האפשרות לקחת ריבאונד התקפה קריטי שלמעשה סגר את הסיכוי של הסלטיקס לקמבאק במשחק 2.

 

הפעם ההתקפה היא התקפה עומדת. הסלטיקס כרגיל מצופפים את הצבע,
רק שיאניס הפעם לא "במקומו הרגיל" ב-top of the key, אלא הוא ממתין במרפק.
מידלטון הוא זה שנכנס לצבע, הסלטיקס מצופפים לכיוונו, והוא משחרר מסירה ללופז שכהרגלו ממתין בפינה. המשך הנעת כדור מוצא את יאניס במרפק, ואת הסלטיקס לא מוכנים לעצור אותו בדרך לעוד ליי אפ, כאשר הוא בקלילות חולף על פני השומר הבודד שבדרכו (הורפורד).

בכלל, החל ממשחק 2 בסדרה מול הסלטיקס, מילווקי הראו יכולת לשנות את הדרך בה הם שומרים ותוקפים, כאשר טביעת אצבעו של בודנהולצר ברורה ומורגשת.
ראו את זה בכל פעם שהסלטיקס ניסו דאבל טים, בכל פעם שהם ניסו לצופף את הצבע –
התנועה של שחקני מילווקי ללא הכדור, ההבנה של כל שחקן היכן הוא צריך להיות ממוקם בשביל למקסם את יכולתה של הקבוצה להשיג נקודות.
דוגמה אחרונה –

משחק 3. מילווקי מנסים לפתוח פער דו ספרתי. שוב הריבאונד בידיים של יאניס.
שוב הוא דוהר קדימה.
כאשר הוא מגיע לצבע, 4 משחקני הסלטיקס ממתינים לו בצבע, כולל בראון, שמשאיר את היל חופשי לחלוטין בפינה לשלשה קלה להפליא.

מה הלאה?
בהמשך הבאקס מקווים להגיע למשחק מספר 1 מול הראפטורס ללא חלודה אחרי ההפסקה הארוכה מאז משחקם האחרון. אם הסלטיקס הצליחו לאתגר את הבאקס הגנתית (לפחות במשחק מס' 1), אז לטורנטו יש כלים רבים יותר לעשות זאת. יש להם את קאווי, שהוא "תמנון" הגנתי מדהים לא פחות מיאניס. יש שחקנים ותיקים וממושמעים (גרין, לאורי) שמסוגלים לתת גם פיזיות, וגם כיסוי לקלעים של מילווקי. ויש גבוהים שיודעים גם לסתום את הצבע, וגם לעזור בהגנה.

בדבר אחד אני בטוח. יהיה מרתק.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. כיף לקרוא את הכתיבה שלך גיא.
    ההגנה על יאניס במשחק 1 היתה כמו שאמרת קודם כל הורפורד,אבל זה היה גם מאמץ קבוצתי, הם בנו סוג של "קיר" כדיי למנוע מיאניס לחדור.
    כמובן שיאניס הסיק מסקנות והבין שאם 4 שחקנים עליו בעזרה זה אומר שיש שחקנים פנויים לשלשה/לחיתוך פנימה.
    (מה שגרם לבוסטון פחות להביא עזרה,ואז יאניס כבר החל לחגוג)

  2. אני חושב שטורנטו צריכים לשים שומר על יאניס (לא בטוח קוואי) ולהתמקד בארבעת האחרים. יאניס ישים 30/35 למשחק אבל השאר לא יצליחו להיות משמעותיים מול השומרים המצויינים של טורנטו

    1. זה נכון אבל השאלה כמה טורנטו מסוגלת לקלוע? זו קבוצה שמתקשה לעבור 90 נק והגנת הבאקס טובה משל פילי.
      אז גם אם יגבילו אחרים היא תתקשה לקלוע נקודות

      1. 1.לאורי צריך לעלות רמה ואם הוא ואן וליט צריך לקבל דקות שלו.
        2.גאסול צריך להוציא את לופז מהצבע כלומר לזרוק שלשות ובכללי לזרוק יותר.
        3סיאקם צריך לשמור על יאניס כדי שקוואי יתרכז בהתקפה

  3. מצוין גיא.

    לטורונטו יש גם את סיאקם, שיכול להיות אופציה מעניינת על יאניס, וקוואי יכול לשתף את מידלטון. מעניין איך נרס יגיב מול לופז והאם ימשיך עם גאסול או שיעבור יותר לאיבקה. גם כשהרביעייה גאסול-איבקה-לנארד-סיאקם יהיו על המגרש יש כמה אופציות הגנתיות מעניינות מול הפריק.

  4. ניתוח מעניין מאוד גיא. העלאת הקצב והדגש על משחק המעבר הוא משהו שנראה בסדרה לדעתי מ-2 הקבוצות והשימוש ביאניס מעולה, לצד חוכמת המשחק שלו. יכול להיות שעדיף לטורונטו להקשות יותר את השמירה על כל שחקני המשנה ולראות אם יאניס יכול לנצח אותם לבד, למרות שלדעתי הם לא ינסו ללכת על זה מתחילת הסדרה. מה דעתך על החזרה של מלקולם ברוגדון?

    1. ברוגדון היה נהדר בחזרה שלו במשחק 5 –
      10 נקודות (4 מ-8 מהשדה, 1 מ-3 מהשלוש) ו-4 אסיסטים
      (המספרים היבשים לא מלמדים עד כמה הבאקס היו טובים בדקות שלו על הפרקט עם הרכב המחליפים).
      .
      שיתוף הפעולה שלו עם ג'ורג' היל הוא יוצא מן הכלל (ההאלי הופ שהוא מסר להיל בריצה שסגרה את המשחק, היה מלאכת מחשבת),
      והריווח שהוא מאפשר ליאניס בדקות שלהם ביחד, הופכים אותו (לדעתי) ל-X פקטור בסדרה/סדרות הקרובות.
      שחקן שמתפקד ברמה הגבוהה ביותר, עם ובלי הכדור. שתורם כאשר הוא פותח בחמישייה, או כשהוא עולה מהספסל.

  5. תודה גיא. ניתוח מעניין שמראה:
    א. עד כמה הבאקס דומיננטים עד כה.
    ב. עד כמה המאמן שלהם מצליח לשנות כאשר משהו לא עובד.

    אני עדיין מחזיק בדעה שבמשחק 1 הסלטיקס עשו המון עבירות שלא נשרקו, ושבהמשך השופטים התחילו להקפיד קצת יותר. אבל עדיין – יפה לראות את ההתאמות של מילווקי בלי קשר לזה.

    בקשר לטורונטו – אני מרגיש ששנה שעברה נפרדו מכוכב אוברייטד ראשון (דרוזן), אבל עדיין נשאר כוכב אוברייאד שני (לאורי). השניים הללו הוליכו את טורונטו במדבר והביאו אותם להיות קבוצת פלייאוף לגיטימית, אבל לרמות האלו שניהם כבר ממש לא מתאימים בתור כוכבים מובילים. השאלה היחידה היא האם קאווי והשאר מספיק חזקים כדי לחפות על הרכז, כאשר למזלם של הקנדים מדובר (כנראה) באדם שמסוגל לזוז הצידה ולא לכפות את עצמו ואת "כוכבותו", ולכן יש להם סיכוי. לדעתי ולצערי, החוזה הגדול של לאורי יגרום לקאווי לוותר על ההמשך בקנדה, פשוט מתוך ראייה של מצב הסיכויים שהולך ופוחת כל שנה עם התבגרותו של קייל. השאלה המעניינת היא האם גמר/יותר מזה יכול לעוור את עיניו של לאונרד ולגרום לו להישאר (הלוואי…).

  6. תודה גיא.
    סיאקם או איבקה על יאניס, גאסול בצבע, ושלופז ינצח בשלשות …
    אם טורנטו (כל אלה שלא קוראים להם קאווי) יתחילו לשחק, רק אז יש להם סיכוי.

    1. זה בדיוק מה שטורונטו ניסו לעשות בעונה הרגילה. הם החזיקו את יאניס על "רק" 27 נקודות למשחק,
      אבל ספגו בעקבות כך מבול של שלשות –
      בסדרה העונתית התוצאה היא 3 – 1 לבאקס, כאשר בממוצע למשחק באותה סדרה עונתית, הבאקס קלעו 15.5 שלשות ב-39.8%
      כמעט בלתי אפשרי לנצח קבוצת הגנה טובה כמו מילווקי כאשר היא קולעת באחוזים שכאלו.
      וזה לא שחקן בודד שעשה את כל הנזק –
      יש 8 שחקנים של הבאקס עם ממוצע של 1+ שלשות למשחק מול טורונטו. 6 מהם עם 40%+ מהשלוש.

  7. אז מה שאתה מציע זה להתפלל שהפלייאוף יהיה שונה מהעונה הרגילה ?
    או להאט את המשחק ולתת להם לנצח ב"רעל" אחר של משחק עומד …
    או להיות מבסוטים מהבאקס גם בגמר הליגה (אם אתה לא קנדי זה לא רע … )

  8. ללא ברוגדון לא הייתי מעדיף את מילווקי בגלל ההתעוררות המופלאה במשחקו של קוואי. עם ברוגדון הבאקס לדעתי עדיפה. לשתי הקבוצות אין גארדים מהוללים. בלדסאו והיל שווים בערך לקייל לאורי ודני גרין. ברוגדון יכול לעשות את ההבדל כשמולו המחליף הוא ואן וליט. אבל כרגיל במפגשים כאלה המנצח יהיה המנצח בין יאניס לקוואי

    1. במפגשים בין הקבוצות במהלך העונה הרגילה, היתרון הוא של יאניס.
      לקאווי ב-3 מפגשים (2 הפסדים וניצחון) יש 22 נקודות למשחק ב-45.5% אפקטיבי, 7.7 רב', 4 אס'.
      ליאניס ב-3 מפגשים (2 ניצחונות והפסד) יש 27 נק' למשחק ב-63% אפקטיבי, 15.3 רב', 5 אס'.

  9. יהיה מרתק לא כל כך ראיתי את מילווקי .
    אבל תחושתי היא שפילי הייתה מתמודדת איתה טוב יותר מטורנטו.
    בכל זאת תהיה סידרה מרתקת .
    שלתחושתי תגיע למשחק 7 .

  10. מידלטון זה ה סיג'יי מק'קולום של יאניס , הסידרה הזו הוא אמור להשאיר חותם.

    שיתוק שלו יזיק למילווקי עד מאוד

  11. קוואי יכול לשמור את יאניס בהצלחה, לדעתי לא יביאו עזרה הרבה כי מילווקי קולעים יחסית טוב שלשות, טורנטו היא בגדול קוואי, אולי זה הספיק נגד פילי הלא מאומנים אבל נגד מילווקי זה כבר משהו אחר.

  12. יומן מעולה גיא, תודה על כל ההסברים והוידאו.
    הולכת להיות סדרה טובה, לפחות כך אני מקווה, שבסופה האיילים יעפילו. אחרי שנתתי את מנת הניחוס הקטנה שלי, let the games begin

  13. נראה לי שמילווקי יאכל את הראפטורס
    מה עם איזה קאמבק של ריי אלן לשנת פרישה אצל הקבוצה המקורית שלו. אם אני זוכר נכון הוא לא פרש אבל אין לי קבוצה (כבר איזה 4 שנים….)
    🙂

  14. גיא תודה רבה על יומן נהדר. הזכרת הרבה נק' חשובות,
    לדעתי הכי חשוב לטורונטו לנסות להפחית את השלשות של מילווקי (כמות ואחוזים)

  15. תודה גיא. הכתבות שלך מעניינות ומושקעות כרגיל. אני צופה קדימה ושואל את עצמי מה מילווקי תוכל לעשות מול ג"ס?

  16. קייל לאורי גרם לי לאכול את הכובע הבוקר.
    ועדיין – מילוקי נראית כל כך איכותית, שאפילו התעלות שלו לא הספיקה.
    הם ממש מרשימים אותי, ובעולם בלי דוראנט (אולי אפילו עם) אני שם את הכסף שלי עליהם.

להגיב על Berch לבטל

סגירת תפריט