יוסטון רוקטס – הקבוצה המשוקצת בהיסטוריה? / אשך טמיר המקורי

 

באמצע המשחק השני בין יוסטון לגולדן סטייט זה היכה בי.

רגע היסטורי מכונן בחייו של האשך – נמצא דבר דוחה יותר מלברון (מצטער מראש יואל).

וזו הייתה יוסטון רוקטס.

כקבוצה, כארגון.

וזה גרם לי להפנים סופית – אנו חוזים בשידור חי בקבוצה המשוקצת ביותר בהיסטוריה של ה-NBA, וסיכוי גבוה שגם בעתיד.

מיד נגיע לסיבות בעיקרן זכו הרוקטס למעמד זה, אך ראשית סקירה קצרה על המתמודדות הראשיות על התואר:

1. הבאד בויז המקוריים – היו הקבוצה השנואה ביותר בזמנם, ולמשך שנים רבות אח"כ.
דגלו בכדורסל פיזי על גבול האלים (לעתים קרובות ביקרו מהצד השני של הגבול…), נקיטת כל השטיקים שיש כדי להשיג ניצחון, השפלת היריב עד חורמה, מנטליות in your face לכל מי ששנא אותם, חוסר ספורטיביות כשנוצחו לבסוף בידי מייקל יריבם המר.

נסיבות מקלות: אלופים פעמיים. חבורה ללא הרבה כישרון, שהוציאה 200% מעצמה ונתנה את הכל, בשני הצדדים, ובמיוחד בהגנה. חבורת לוחמים עזי נפש שלא נכנעו עם המון כבוד עצמי. קומרדרי חזק בקבוצה מחוברת מאוד חברתית. שיחקו בעידן הפיזי ביותר של המשחק, ונגד השחקנים הגדולים ביותר שדרכו על המגרשים.

2. הלייקרס של שאקובי – שני שחקנים יהירים ובלתי עצירים באותה מידה. אלופה ללא עוררין שכולם נכנעו בפניה. זוכה לפריבילגיות מופלגות בנושא השיפוט, כשהשיא היה פרשת מכירת המשחקים של טים דונהי נגד סקרמנטו הכישרונית והמלהיבה, שלמרות שעשתה הכל נכון כדי לנצח את המכונה הדורסנית השופטים לקחו זאת ממנה. "מכבי ת"א" של פעם בגרסת ה-NBA.

נסיבות מקלות: אלופה שלוש עונות רצוף. ווינרית מוכחת (הקאמבק המפורסם נגד פורטלנד, "ביג שוט בוב" הורי, קובי את שאק בשיאם). משחק בתוך שיטה ברורה שהוציאה את המקסימום מהשחקנים (המשולש של ג'קסון). קבוצה שנתנה הכל עד ההכנעה הבלתי נמנעת לדטרויט 2.0 ולקרבות האגו בין שאק לקובי.

שאק וקובי משלימים ומעלים זיכרונות מהתקופה

3. שיקגו של ג'ורדן – הסיבה היחידה לשנאה? היו טובים מדי. אלוהים היה בצד שלהם, וסירב להיכנע לאף בן אנוש. הותירו קורבנות רבים בדרכם כמו בארקלי, סטוקטון-מלון, יואינג, וקבוצות היסטוריות על אוהדיהם שלא זכו להגיע לארץ המובטחת.

נסיבות מקלות: פשוט היו הטובים ביותר, שיחקו את המשחק איך שהוא צריך להיות משוחק – חכם ובשני הצדדים, וזכו ליהנות מהשחקן הטוב בהיסטוריה ומאחד המתחרים הגדולים ביותר בספורט בכלל.

4. ס"א של ברוס בואן – הציגו כדורסל הגנתי ואפור עם סקור נמוך. הדיחו קבוצות שמחות ומלהיבות בדרכם לשלוש אליפויות. קיבלו חותמת של קבוצה מלוכלכת בעקבות סגנונו של בואן ופרשת המשחק שחיסלה את פיניקס המלהיבה של דאנטוני ונאש.

נסיבות מקלות: כאמור, סיפקה קבלות עם שלוש אליפויות בתקופה של בואן. תמיד שיחקה חזק. נהנתה משחקנים נפלאים בעלי אישיות אדירה כמו השלישייה הגדולה – דאנקן, מאנו ופארקר (מינוס הבגידות של פארקר…).

5. מיאמי של השלישייה – קבוצה שנולדה בחטא. חיבור בין שלושה חברים שתיזמנו ותכננו להתאחד לסופרטים כדי לזלול תארים בדרך הקלה. שלושה סופרסטארים בשיאם – ווייד המוכח, שיקוץ גדול ו"ההחלטה", בוש שאז היה סופרסטאר בטורונטו.
הכל תחת ריילי הדורסני, אקס אימפריית הלייקרס ותקופת הפועלים השחורים של הניקס.
קהל אולי המפונק והדוחה בליגה.
האישיות האגומניאקית של השיקוץ הגדול החלה לתפוס תאוצה ותסמיני הנרקיסיזם החלו להתגלות.
תקופת הזהב של הפלופינג של השיקוץ והעבירות האלימות של וויד תרמו רבות לעניין, כמו גם היחס המזלזל לדירק, שניצח אותם.
הוספה של סטאר נוסף בדמות ריי אלן בטח שלא עזרה להקטין את השנאה כלפיהם.

נסיבות מקלות: בכל זאת לקחו שתי אליפויות. שיחקו כדורסל יפה, התקפי ומרהיב ברוב התקופה. הנרקיסיזם של השיקוץ הוחזק ברמה מינימלית ע"י ריילי. ווייד, עם כל הלכלוך, היה אחד הווינרים והלוחמים הגדולים שידע המשחק.

6. קליבלנד של השלישייה וגולדן של דוראנט – עוד שתי קבוצות שאוהבים לשנוא. קליבלנד – בגלל המגלומניה של השיקוץ, חוסר התחרות במזרח, הטים-אפ של שלושה סופרסטארים, ובשבילנו – גם זריקתו של בלאט.

ג"ס – מהבייבי של הליגה הפכה לאחת השנואות. סיבה ראשונה – יותר מדי מצליחים ויותר מדי נהנים מזה, שילוב שלא בא לאנשים מאגודת "עין צרה" טוב.
סיבה שנייה – הטים-אפ של כוכב בסדר הגודל של דוראנט לקבוצה היסטורית, במה שחיסל את התחרות עד כה בליגה, ועוד יותר מכך – אופיו, והנסיבות בהן עבר (אחרי שהודח על ידם ב-7 משחקים).

נסיבות מקלות: קליבלנד – הפציעות של קיירי ולאב ב-2015. הקאמבק והזכייה ב-2016. ההתמודדות מול ג"ס של דוראנט בשאר.
ג"ס – ממשיכה להתעקש לשלב את דוראנט בכדורסל שלה. ממשיכה ליהנות. ממשיכה לשחק מרהיב ויפה, וגם לשחק הגנה תוך כדי. האישיות הנהדרת של שחקנים כקליי, סטף, איגי ואחרים.

אז למה יוסטון משאירה אבק לכל אלה?

ראשית, לא תמיד שנאתי את יוסטון והארדן.
את יוסטון של מקהייל והארדן אפילו די חיבבתי. הם היו אנדרדוג מלהיב שהוציא 150% מעצמו.

ההבדל הגדול הגיע עם הגעתו של דאנטוני וההשתלטות העוינת של "החזון של מורי".

המשחק הושם בלעדית בידיים של הארדן והפך למה שאנחנו מכירים אותו היום – משחק הכדרורים האין-סופי שלו ואז בידוד / הטחה משלוש בידי קונוס בפינה / חדירה ולוב לקונוס מתגלגל.

האנליטיקס השתלט על כל העסק והפך את המשחק שלהם ליותר ויותר קיצוני ופחות ופחות דומה לכדורסל – תחרות שלשות חסרת מעצורים, חיסול מוחלט של חצי המרחק, חוסר היגיון מוחלט בשימוש בכלים אחרים שהם "לא מיטביים" לפי המספרים היבשים.

הארדן, שתמיד היה שחקן נכלולי שחיפש פרצות, רמייה והשגת נקודות קלות, הפך למפלצת תחת השיטה של דאנטוני והחזון של מורי.
הניסיונות להפיל את השופטים ולהגיע לקו (בהתאם לאנליטיקס) הפכו ליותר ויותר בוטים.
דאנטוני נתן לו רוח גבית של 30 קשר לכך ופתאום הארדן לא רק זורק את הזקן המטונף שלו לאחור בכל חדירה, הוא גם מתחיל לנעול ידיים של מגנים בכדי להשיג עבירות בולשיט אצל הפראיירים באפור וכדי שלא יוכלו לשמור עליו ולנסות לחטוף (אלמנט ההרתעה של הארדן).

השלשות והעבירות הן הנקודות השוות ביותר בחזון? אז בואו נשלב ביניהן.
נשיג 3 זריקות מהקו בכל הזדמנות.
באבולוציה הזו פותחה שיטת זריקת הרגליים קדימה בכל פעם שמגן מעז לעשות contest (שוב אלמנט ההרתעה).
תנסה להגן על נשק ה-3 היקר של הרוקטס – תחטוף עבירה במרמה וקבוצתך תיענש ב-3 מהקו, במקום.
פותחה הזריקה המאוחרת לשלוש – זיוף עלוב ופאתטי של ניסיון זריקה לאחר מגע שהיה (או לא היה, לעתים קרובות היה ביוזמת הארדן) כדי לרכב על חוק ההמשכיות של הליגה (בזה הליגה נלחמה חזרה העונה).

הפלופים ההגנתיים של הארדן שתמיד היו + זריקות הראש בחדירות הפכו תחת מפלצת הסטטיסטיקה היוסטונית וחוסר הערכים לפלופים התקפיים.
שזה דבר חסר תקדים בליגה.
פלופים התקפיים בתור שיטת משחק, כדי להגיע כמה שיותר לקו??
אין גבול לנכלוליות?

השיטה של יוסטון הפכה לתלויה לחלוטין בחסדי השופטים והשיפוט המופרך של הליגה, אשר מעודד התקפה ופוגע בהגנות, מתוך קפיטליזם מגעיל וסגידה למיקסום רווחים, על חשבון הספורט וענף הכדורסל שאנו כה אוהבים.

וזה מביא אותנו לשלב הבא באבולוציה.
מכיוון שכעת כל השיטה של יוסטון בנויה על רמייה, והגעה אין סופית לקו (או שלשה כשהיריב מפחד לנסות להגן כדי לא לשאת בתוצאות), צריך איכשהו לשלוט בדבר הבלתי נשלט הזה, שאינו חלק מיוסטון – השופטים.
הבכי של דאנטוני הפך חזק יותר ויותר במהלך השנים, ועם כל כישלון לנצח את ג"ס.
הלחץ הפך יותר ויותר גדול.
עד שאנו עדים לטירוף ולפארסה של שליחת הדו"ח האנליטי של מורי לליגה, שנה אחרי סדרת גמר המערב, והבכי של "היינו צריכים לנצח את הסדרה וגבנו לנו אותה".

איזה קבוצה ספורטיבית שמכבדת את עצמה מתעסקת שנה שלמה במה שהיה, לטענתם, ולא במה שהיא צריכה לעשות כדי לנצח?
איזה אלוף יבחר להסתכל אחורה ולהתלונן שוב ושוב "אכלו לי שתו לי" במקום לחשוק שיניים, להשתפר, ולבוא חזק יותר כדי לנצח בפעם הבאה? (התשובה – אף אחד. כי אלופים לא מתנהגים ככה. רק עלובי נפש).

וזה כשהם זוכים לשריקות רבות גם ככה ודופקים את השופטים דרך קבע עם סגנון ה"דפוק ככל יכולתך" של הארדן!

מה עוד לחובתם של יוסטון?

הקהל.
אחד הדוחים בליגה.
קהל הצלחות עלוב, חצי אולם ריק כל העונה, עידוד בחצי פה (תוך כדי לעיסת המבורגר), השתתקות ודממת בית-קברות כשהקבוצה מתחילה ליפול.

ההיחנקויות האין סופיות של הארדן בפלייאוף.

איך שהם נראים כשהם נשברים – איום ונורא, אפס עמוד שדרה, שבר כלי. עוד יותר גרוע מלראות אותם במצב רגיל.

כריס פול. אדם יהיר ואיש קטן (תרתי משמע) עם תסביך נפוליאון. פלופר ושחקן מלוכלך בפני עצמו, מהגדולים שהיו.
בעבר – נחנק סדרתי מוכח בפלייאוף.
בכיין תמידי שפתח במלחמת אגו נגד השופטים השנה, ופשוט דורש טכניות ללא הרף, ומבזה את אנשי המשרוקית על המגרש ומחוצה לו, וזה כשהוא נושא בתפקיד יו"ר איגוד השחקנים.

לסיכום, יוסטון היא השיקוץ הגדול ביותר שנוצר בליגה, כקבוצה וכארגון, ובפער עצום מהשאר.

להלן סרטונים לעדויות מצולמות ולדעות אנשים שונים מהמדיה האמריקאית:

אדם ששונא את הארדן אף יותר ממני. אם אין לכם כוח להכל לפחות תראו את מס' 1 ואת הסיכום – מ-16:20

סרטון שהעלה הגולש עמירם. שימו לב לאיך שהארדן זורק את הרגליים קדימה מול ג"ס במשחק הראשון של העונה לעומת רוב השלשות האחרות שקלע

 

כריס פול העלוב מעדיף להיות עסוק באחרים ולהקניט מאשר לחגוג את הצלחתו שלו

 

ה-rant של הקדוש רפפורט (תודה למי שהעלה):

אפילו כריס ברוסארד, חובב לברון ידוע, דוש וחובב הארדן ופול מתפוצץ עליהם:

דאג גוטליב על שליחת "מורי דו"ח מיוחד":

 

תוספת חשובה ביותר של לירון בתגובות – ההבדל בין זריקה של הארדן בלי שמירה לעם שמירה:

SVP on how James Harden gets so many foul calls on 3-pointers

"… the goal isn't to shoot, the goal is to shoot 3 free throws." Scott Van Pelt breaks down how James Harden changes his shot on contested 3-pointers. (via NBA on ESPN)

Posted by SportsCenter on Tuesday, 30 April 2019

 

ועוד תוספת קטנה ששכחתי – הפוסט הקודם שלי על יוסטון, מלפני שנתיים – שני הסנט של האשך האחד על יוסטון.

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 141 תגובות

  1. אינעל דינדינק יאשך יאיבני ,WTF ,
    האמת אתה צודק חלקית,בתור קונספט היוסטונים משוקצים בראש הפירמידה,
    לא סובל אותם.
    לא אהבתי את כל השיקוצים שהצגת,
    את ג'ורדן נהנתי לראות,
    הערצתי את בארקלי, סטוקטון-מלון של יוטה .את יואינג החננה לא סבלתי,הוא בעל החיתול נגד שלשול המקורי,במיוחד בפלייאוף
    פאאאק איזה לוזר.
    אבל בתור כל שיקוץ סוליקו,הפלול בראש.

  2. תודה אשכוס אחלה טור.
    מה שהכי מעצבן זה ההתבכיינות על השיפוט – די עם זה, זה לא מתאים לקבוצה שמתיימרת להיות האלטרנטיבה.
    .
    נסיבות מקלות ליוסטון:
    הארדן עם כמה שהוא פלופר הוא לוחם ולא משנה כמה מכות הוא חוטף הוא תמיד תמיד מנסה לשחק ולהוציא את המירב מן המצב גם אם זה מלוכלך.
    באופן כללי אם נוציא את כריס פול המאוס באמת נקבל קבוצה שיש בה שחקנים מאוד סימפטיים שקל לאהוב טאקר גורדון פאריד קפלה גרין נראים לי סבבה לגמרי.
    .
    בלי קשר הליגה חייבת לחשוב על תגמול לזריקת מיד-ריינג' למשל לתת על זריקה שכזו 2.5 נקודות או משהו כזה – זה יכול להחזיר את האיזור הזה מן המתים.

  3. מעולה וכיף, כרגיל.

    להכניס לרשימה:
    הלייקרס של מג׳יק/פלינקה, עם כל הנסיונות ה׳תמימים׳ לפתות בערך כל מה שזז. הם קצת כמו ילד מפונק, עילג ועשיר, שיושב בבר עם פוזה ומותגים ומנסה להתחיל עם כל בחורה שעוברת. אין יותר דוש מזה.

    להוציא מהרשימה:
    מה משוקץ בדיוק בשיקגו של מייקל? להיות קבוצה טובה מאוד זה לא מספיק לטעמי, צריכים גם דוש-באגיות מסויימת. קובי לא ספק היה דוש מספיק בשביל להכניס כל את הלייקרס לרשימה הזו.

  4. יש חוקים בסיסיים, אמיתות אוניברסליות, שלמרות שיש מי שמתווכח אתם – הם נשארים ברורים כשמש:
    .
    כדור הארץ עגול.
    .
    הפנים של תפוח האדמה שזה עתה בושל, זה הדבר החם ביותר שקיים ביקום.
    .
    חוץ מפרוסת עגבנייה בטוסט.
    .
    לכל אחד יש דוד שניסה לגנוב לו את האף.
    .
    תחתונים מתלכלכים. חולצות מתלכלכות. מכנסיים? לא כל כך.
    .
    זה חשוב להחזיק בבית כלב אחרי שהילדים שלך מגיעים לגיל ההתבגרות.
    כך יהיה בבית מישהו שמח לראות אותך.
    .
    קיצור דרך זה המרחק הגדול ביותר בין 2 נקודות.
    .
    כל מה שמייקל רפפורט אומר – ההפך הוא הנכון.
    .
    .
    וקצת יותר ברצינות –
    בראש רשימת השיקוצים:
    הסלטיקס של גארנט, פירס, ורונדו. פרקינס היה "הבחור הנחמד" בקבוצה…
    .
    תודה, תמיר.

      1. אני מנחש שזה תלוי בהגדרה שלך למילה "שיקוץ" בהקשרו הספורטיבי.
        .
        אותה ספרס, הם שיחקו מלוכלך.
        בואן, הורי. אבל האשמה היא על הליגה. הכללים מקולקלים, והיישום שלהם היה עוד יותר מקולקל –
        הסיבה שהסאנס הפסידו באותה סדרה (מעבר לכך שבניגוד למה שכולם משום מה זוכרים – דונהי שפט באותה סדרה של ספרס/סאנס) היא שאחרי אותה עבירה מסריחה של הורי, התחילה תגרה ושחקני הסאנס קמו מהספסל, בעוד שאחרי עבירה מלוכלת אחרת, הפעם על דיאו (אם אני זוכר נכון), שחקני הספרס קמו מהספסל, אבל דיאו לא פתח בתגרה (להפתעתם הרבה של אותם שחקני ספרס שמו מהספסל, בראשות דנקן) ולכן הספרס לא נענשו.
        אז הפועל היוצא של ההתרחשות המגרש באותו יום אומלל הוא שהסאנס נענשו על כך שהם לא פתחו בתגרה.
        אולי ההחלטה האומללה בתולדות הליגה (לדעתי הסובייקטיבית).
        .
        אם אני מנסה לנכות את חוסר האהדה האישי –
        לאותה ספרס הייתה מנטליות של אובראצ'יברים אותה הם פיתחו במהלך ההתמודדויות מול הלייקרס של שאקובי.
        לצד האופי של מאנו, קשה שלא לכבד קבוצה שכזו.
        .
        גארנט, עם כל סגת ריי אלן המגוחכת. רונדו עם מאבקי האגו. פירס עם הדושבגיות שכל כך בולטת כיום כאשר הוא מקבל זמן מסך מרובה.
        זה הרכב שיקוצי מהמעלה הראשונה.

        1. הם שיקוציים מבחינה אישית אבל לא ברמה של הארדן ופול לדעתי.
          ובתור קבוצה היה להם הרבה יותר כבוד עצמי.

    1. גיא, ברור לי שאתה אוהד לייקרס בארון. מי עוד יעיז להתלכלך ככה על החבורה המגובשת והמדהימה ששיחקה בירוק!? ברור לי שגארנט הוא ערס, ופירס הוא קצת דוש. (לרונדו לפי דעתי יש איזו בעיה נפשית אז אין מה לשפוט אותו). על שרק ודונקי אין מה לדבר ואפילו מרבורי היה שם לאיזו דקה וחצי. אבל הם היו יותר כמו הסואיסייד סקוואד – חבורת מקרי ראש שהתגבשו ביחד למשהו מיוחד מאוד. לא היה בהם שום דבר דוש-באגי, להיפך, הם נתנו גב אחד לשני והיתה שם חברות אמיתית. רובם מאוד אהבו אחד את השני וזו גם הסיבה ל׳סכסוך׳ עם אלן. ובאמת ברגע שהחבורה הזו התפרקה אז פתאום כל הברגים ש ה׳ביחד׳ הזה החזיק השתחררו.

      1. טפו, טפו, טפו. חס וחלילה אוהד לייקרס!
        .
        צצו המון סיפורים על הסכסוכים הפנימיים ש-"סילקו" מהקבוצה את אלן, בדגש על מאבק כוחות מצדו של רונדו.
        הברוגז הילדותי של גארנט, זה רק הדובדבן שעל הקצפת.

  5. חחח אשך איזה פוסט אדיר

    לא בא לאנשים מאגודת "עין צרה" טוב. גדול

    אין על הבד בויז ולמביר האגדי שדגלו בשיטת הגנת בושידו מעורב באיקידו, איזה פחד היה ליריב פסיכולוגית להיכנס לצבע שלהם ואז לא היה מי יגן על חוטפי המכות אבל מה שהיה טוב שיכלו להחזיר להם לא פחות איזה אגרוף למביר קיבל לראש חח. לא אשקר שמידי פעם יש לי חשק לעימותים כאלו בכדורסל של היום בלי שיהיו מורחקים אבל. הכדור היום יותר מידי רך ואם כבר הארדן עושה פלופים שיקבל סיבה מוצדקת לעשות את זה.

    שנים אח"כ ברוס לי בואן פיתח את הגנת הבושידו והאי קי דו ולקונג פו מעורב בטאקוונדו

    בכלל קבוצות של דאנטוני הם חלשות ורכות, גם פופ עשה לו תרגילים מלוכלכים (קר למד מפופ) ודאנטוני אמרה ונאש רק בכו ודיממו במקום להתלכלך בעצמם ולהחזיר, בדיוק כמו יוסטון שבוכים במקום להתלכלך בבוץ.

    הקבוצות שהכי שנאתי זה מיאמי של לברון והגולדן סטייט הנוכחית האמת, אלו שני קבוצות שתמיד קיוויתי שיפסידו כל משחק.

    הארדן הוא הפלופר אולי הטוב אי פעם (כי מאנו היה עושה פלופ בדרך אחת או שניים) אבל הארדן שכלל את הרפורטאר, אני לא מאמין שלא הכנסת את תרגיל העקרב שלו לפה.
    מסכים איתך שהוא התחיל בניסיונות לרמות שופטים ואהבלים קנו את זה, איך אפשר לתפוס למגן יד ואז לעשות כאילו הוא זורק תוך שהוא לופת לו יד איזה שופט אהבל יכול לשרוק לדבר כזה??
    הוא התמכר לזה ממש עד שזה הפך לאחד המטרות להוציא עבירה בלי קשר לכדורסל אלא רק לשם עבירה וזה ממש הפך לחלק מהמשחק שלו
    מאנו האגדי אהב לעשות פלופים שלא קשורים לכדור שבאמצע ריצה היה נכנס לנתיב של המגן באמצע המגרש וכאילו נופל. פול והארדן ניסו לעשות את זה לגולדן ב-2 משחקים ופול הצליח פעמיים.

    אבל עם כל מה שאמרת את יוסטון לא ניתן להשוות לשום קבוצה כאן כי כל הקבוצות היו מפוצצות בכשרון ומאמני עילית (למעט הבד בויז) ויותר מזה עם כל הפלופים זה לא קשור לזה שמוכרים אותם מול גולדן סטייט.
    מה שקללי עשה זה לחלוטין מה שבואן עשה תמיד. נכון הארדן מעיף את הרגליים להוציא פאול אבל בזריקות שהבאת שים לב שבכל השלשות שום מגן לא נכנס לו בין הרגליים כולם שומרים מרחק, אף אחד לא מנסה לעשות לו אנקל ברייקר. קליי ניסה 3 פעמים

    https://twitter.com/HoHighlights/status/1122632030926381056?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1122632030926381056&ref_url=http%3A%2F%2Fwww.hoops.co.il%2F%3Fp%3D157043

    אלו 3 עבירות שלא נשרקו ברורות מאד ומכוונות לפצוע. ואז גרין הצליח לפצוע בסוף "בטעות" ככה:

    https://pbs.twimg.com/media/D5c4kfaW4AAMh5f.jpg

    https://img-s-msn-com.akamaized.net/tenant/amp/entityid/AAy5zsy.img?h=630&w=1200&m=6&q=60&o=t&l=f&f=jpg&x=765&y=228

    אלו 12 נק מהקו שנלקחו מהטילים ורק מול גולדן סטייט לא שורקים אותם, עבירות ברורות. כמו שפופ הנחה את בואן מול פיניקס ויתר הקבוצות ככה זה בגולדן סטייט
    קאווי אתה חושב נפצע במקרה?? זה היה מכוון.

    הנה גיים 7 נלקחו 10 נק מהארדן בעבירות ברורות, לא קשור לפלופ

    https://www.youtube.com/watch?v=aYveyAb6mvU

    תסתכל איך בל בעצמו יודע שהייתה עבירה ומחביא את היד מהר-עבירות 100%

    יוסטון הגישו את הדוח כי הם מבינים שמוכרים אותם, אז הם לא שותקים בניגוד לקינגס ויוצאים ציבורית בדעת קהל כי זה ההרשגה של רבים, מוכרים אותם. כי רק נגדם לא שורקים את העבירות האלו, בכל מקום אחר מול כל קבוצה אחרת זה נשרק והם עבירות ברורות, אין פה דבר גבולי או מעורפל. התוספת התיאטרלית של הארדן היא בנוסף וזה לא גורע מהעבירות באמת.

    הנה שוב מול גולדן

    https://www.youtube.com/watch?v=rAGZPmQGLb8

    הכל זה רק מול גולדן סטייט. מקרי? לא מכור? לגמרי כן.

    אז יוסטון עשו נכון ולא שותקים ומשתפים פעולה עם הליגה. השלב הבא של המפגרים האלו צריך להיות להחזיר לכם. אהבל לא מועיל כמו דונאל האוס צריך לחפש כדורים אבודים והשתטח "בטעות" על הכדורים ליד הרגליים של קרי ודוראנט וכו'. קאפלה צריך לגדל מרפקים של דיקמבה מוטמבו האגדי ברחבות "שבטעות" יעופו לאף של גרין ואיגי.
    שים לב איך איגי שומר בכניסות לסל מרים ברכיים הכי למעלה ומרחיק ידיים, עבירות מלוכלכות סמויות

    הנה מפגש בין הארדן לגינו 2 הGOAT

    https://www.youtube.com/watch?v=jQ247wtv8hU

    https://www.youtube.com/watch?v=pcFSoXUsFzg

    https://www.youtube.com/watch?v=FaJZcPRQ0Nc

  6. חחח אשך איזה פוסט אדיר

    לא בא לאנשים מאגודת "עין צרה" טוב. גדול

    אין על הבד בויז ולמביר האגדי שדגלו בשיטת הגנת בושידו מעורב באיקידו, איזה פחד היה ליריב פסיכולוגית להיכנס לצבע שלהם ואז לא היה מי יגן על חוטפי המכות אבל מה שהיה טוב שיכלו להחזיר להם לא פחות איזה אגרוף למביר קיבל לראש חח. לא אשקר שמידי פעם יש לי חשק לעימותים כאלו בכדורסל של היום בלי שיהיו מורחקים אבל. הכדור היום יותר מידי רך ואם כבר הארדן עושה פלופים שיקבל סיבה מוצדקת לעשות את זה.

    שנים אח"כ ברוס לי בואן פיתח את הגנת הבושידו והאי קי דו ולקונג פו מעורב בטאקוונדו

    בכלל קבוצות של דאנטוני הם חלשות ורכות, גם פופ עשה לו תרגילים מלוכלכים (קר למד מפופ) ודאנטוני אמרה ונאש רק בכו ודיממו במקום להתלכלך בעצמם ולהחזיר, בדיוק כמו יוסטון שבוכים במקום להתלכלך בבוץ.

    הקבוצות שהכי שנאתי זה מיאמי של לברון והגולדן סטייט הנוכחית האמת, אלו שני קבוצות שתמיד קיוויתי שיפסידו כל משחק.

    הארדן הוא הפלופר אולי הטוב אי פעם (כי מאנו היה עושה פלופ בדרך אחת או שניים) אבל הארדן שכלל את הרפורטאר, אני לא מאמין שלא הכנסת את תרגיל העקרב שלו לפה.
    מסכים איתך שהוא התחיל בניסיונות לרמות שופטים ואהבלים קנו את זה, איך אפשר לתפוס למגן יד ואז לעשות כאילו הוא זורק תוך שהוא לופת לו יד איזה שופט אהבל יכול לשרוק לדבר כזה??
    הוא התמכר לזה ממש עד שזה הפך לאחד המטרות להוציא עבירה בלי קשר לכדורסל אלא רק לשם עבירה וזה ממש הפך לחלק מהמשחק שלו
    מאנו האגדי אהב לעשות פלופים שלא קשורים לכדור שבאמצע ריצה היה נכנס לנתיב של המגן באמצע המגרש וכאילו נופל. פול והארדן ניסו לעשות את זה לגולדן ב-2 משחקים ופול הצליח פעמיים.

    אבל עם כל מה שאמרת את יוסטון לא ניתן להשוות לשום קבוצה כאן כי כל הקבוצות היו מפוצצות בכשרון ומאמני עילית (למעט הבד בויז) ויותר מזה עם כל הפלופים זה לא קשור לזה שמוכרים אותם מול גולדן סטייט.
    מה שקללי עשה זה לחלוטין מה שבואן עשה תמיד. נכון הארדן מעיף את הרגליים להוציא פאול אבל בזריקות שהבאת שים לב שבכל השלשות שום מגן לא נכנס לו בין הרגליים כולם שומרים מרחק, אף אחד לא מנסה לעשות לו אנקל ברייקר. קליי ניסה 3 פעמים

    https://twitter.com/HoHighlights/status/1122632030926381056?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1122632030926381056&ref_url=http%3A%2F%2Fwww.hoops.co.il%2F%3Fp%3D157043

    אלו 3 עבירות שלא נשרקו ברורות מאד ומכוונות לפצוע. ואז גרין הצליח לפצוע בסוף "בטעות" ככה:

    https://pbs.twimg.com/media/D5c4kfaW4AAMh5f.jpg

    https://img-s-msn-com.akamaized.net/tenant/amp/entityid/AAy5zsy.img?h=630&w=1200&m=6&q=60&o=t&l=f&f=jpg&x=765&y=228

    אלו 12 נק מהקו שנלקחו מהטילים ורק מול גולדן סטייט לא שורקים אותם, עבירות ברורות. כמו שפופ הנחה את בואן מול פיניקס ויתר הקבוצות ככה זה בגולדן סטייט
    קאווי אתה חושב נפצע במקרה?? זה היה מכוון.

    הנה גיים 7 נלקחו 10 נק מהארדן בעבירות ברורות, לא קשור לפלופ

    https://www.youtube.com/watch?v=aYveyAb6mvU

    תסתכל איך בל בעצמו יודע שהייתה עבירה ומחביא את היד מהר-עבירות 100%

    יוסטון הגישו את הדוח כי הם מבינים שמוכרים אותם, אז הם לא שותקים בניגוד לקינגס ויוצאים ציבורית בדעת קהל כי זה ההרשגה של רבים, מוכרים אותם. כי רק נגדם לא שורקים את העבירות האלו, בכל מקום אחר מול כל קבוצה אחרת זה נשרק והם עבירות ברורות, אין פה דבר גבולי או מעורפל. התוספת התיאטרלית של הארדן היא בנוסף וזה לא גורע מהעבירות באמת.

    הנה שוב מול גולדן

    https://www.youtube.com/watch?v=rAGZPmQGLb8

    הכל זה רק מול גולדן סטייט. מקרי? לא מכור? לגמרי כן.

    אז יוסטון עשו נכון ולא שותקים ומשתפים פעולה עם הליגה. השלב הבא של המפגרים האלו צריך להיות להחזיר לכם. אהבל לא מועיל כמו דונאל האוס צריך לחפש כדורים אבודים והשתטח "בטעות" על הכדורים ליד הרגליים של קרי ודוראנט וכו'. קאפלה צריך לגדל מרפקים של דיקמבה מוטמבו האגדי ברחבות "שבטעות" יעופו לאף של גרין ואיגי.
    שים לב איך איגי שומר בכניסות לסל מרים ברכיים הכי למעלה ומרחיק ידיים, עבירות מלוכלכות סמויות

    הנה מפגש בין הארדן לגינו 2 הGOAT

    https://www.youtube.com/watch?v=jQ247wtv8hU

    https://www.youtube.com/watch?v=pcFSoXUsFzg

    https://www.youtube.com/watch?v=FaJZcPRQ0Nc

    1. אף אחד לא מוכר אותם.
      הם מרמים את כולם כל השנה ומרוויחים מההפקר של האינטרס הכלכלי של הליגה והדרך של סילבר.
      בפלייאוף תמיד שורקים שונה והם לא מוכנים לקבל את זה שהפרוטקשן לא מגיע לכיס בתקופה הזאת.
      הם יכלו להיות טובים יותר בשיטה פחות קיצונית ויותר מאפשרת, יש להם מספיק כישרון.
      הבכיינות שלהם היא מוטרפת לגמרי, גולדן אשכרה איבדו אליפות בגלל ההרחקה של גרין מול קליבלנד וטחנו להם את הצורה בחסימות וכדורסל פיזי, לא שמעת מהם יותר מדי בכי ונהי.
      אז שיוסטון יתבכיינו שנה אחרי על הרבה פחות?? הקבוצה שהכי מרוויחה מהשיפוט הקלוקל בליגה??
      פשוט טירוף מערכות, ה-GOAT של השיקוצים.

      1. עזוב אשך אתה שונא אותם וזהו.

        נכון הם נהנים מהשיפוט כל השנה מה הקשר אבל לזה שדופקים אותם מול גולדן סטייט???

        אני בעד שעל פלופינג יענשו ב-2 זריקות עונשין ושהליגה תוציא הנחיות ברורות. אף אחד בשכונה לא עושה את זה

        אגדה

        https://www.youtube.com/watch?v=2q-IV58gIV0

        1. לא דופקים אותם. תראה את הסרטון של עמירם (כל השלשות של הארדן העונה).
          מלא פעמים יש קלוז-אאוטים בדיוק כמו שקליי עשה שלו נשרקו גם.
          הם באופן מודע ועקבי זורקים את הרגליים קדימה מול ג"ס (עושים גם מול אחרים, אבל בתדירות פחותה הרבה יותר).
          גם בלי קשר ל"שיפוט פלייאוף" לא ניתן לשרוק לטובתם בצורה הוגנת כשהם עצמם לא הוגנים כ"כ ומסאבים את תהליך הזריקה.

          1. תשמע הם מנסים לרמות את השופטים אין ספק אבל אתה לא יכול לומר שבגלל שהם מנסים לרמות לא עושים עליהם עבירות. הכנסות הרגליים של קליי זה ברוס בואן לגמרי, העתק וקליי כמעט לא עושה דברים כאלו אלא אם כן זה פלייאוף. GSW קבוצה מאד מלוכלכלת שבניגוד לתדמית הנקייה שלה של הילדים הטובים שתעשה הכל כדי לנצח ואת זה יוסטון לא מבינים, יוסטון לא מתלכלכים מספיק, הם מייללים במקום זה כמו שפיניקס בכו מול הספרס במקום להתלכלכך גם, דאנטוני מאמן רך עם קבוצות רכות. אפילו לברון הבין שצריך להתלכלך ונכנס לגרין לראש. הם לא ישחקו נקי וינצחו את הלוחמים.

          2. ראיתי את המשחק הראשון. כולם בכו על העבירות של גולדן, ולא ספרו לפחות שלוש עבירות שהארדן קיבל על דחיפת שחקנים בחדירה וכדומה

    1. אלוהים זה כ"כ מגוחך.
      איך הוא יכול לבוא בפנים רציניות אח"כ ולהגיד "אני רק רוצה סיכוי הוגן, שישרקו את המשחק איך שהוא אמור להיות".
      שחקן פוקר מס' 1 בהיסטוריה.

    2. פשוט שחקן שמגעיל לראות. כולם יודעים שהוא פלופר ועדיין הוא מרוויח 10 נק מהקו כל משחק. ליגה שהשיפוט בה הוא כל כך רחוק מהרמה של השחקנים עד שהם נאלצים ללרדת לרמה של השיפוט ולרמות.

    3. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
      לא הפסקתי לצחוק כשגיימס הארדן קיבל טפיחה על הכתף ממקייל ותפש את הזרוע כאילו כואב לו ואפילו התלונן שהמאמן הירביץ לו.
      אבל הוא הירבביץ"'- לי…….
      מה אתה ילד בן 3?
      אמא הוא דחף אותי….

  7. מעולה אשך, מסכים עם הרוב, רק לא הבנתי חלק מקבוצות העבר שהבאת ( ברוס "לי" בואן – כן, כל קבוצה של לברון – בהחלט, אבל בגלל שקבוצות הצליחו ? גם את הבאד בויס לא באמת הייתי רואה כ…באד בויס…).
    העניין המרכזי כאן, בעיניי, הוא שאלת היכולת ( יכולת המשחק, play, לעומת יכולת המשחק, actor ) – האם השנאה מגיעה מתוך יכולת המשחק שלהם או מתוך מעשי הרמייה והמניפולציות שמקבלים שיתוף פעולה מגורמי השיפוט והנהלת הליגה ?

    לי אין בעיה עם קבוצות כמו שיקגו וגולדן, או גם עם זו של שאקובי לצורך העניין ( כי זה הרי לא שהם עצמם שרימו ) – כל עוד המשחק מוכרע על יכולת המשחק A ולא על יכולת המשחק B עבורי אין עם כך שום בעיה, שהיא, אבל ברגע שאין צדק והוגנות בסיסית אז כל הערך והמשמעות הולכים לאיבוד, ואיתו גם החשק להמשיך להסתכל על כך… איכס, זה ממש מגעיל מה שנהיה מהליגה הזו, "פשוט" תחרות תיאטרון מי עושה יותר תנועות מוגזמות ונפילות… לא פלא שיש כל כך הרבה טעויות שיפוט ( או פציעות… ), כי לך תדע מי באמת משחק כדורסל ומי משחק אותה ( ועוד בהילוך מהיר ורגיל ולא איטי כמו שנותנים לצופה בבית… זו ממש משימה על סף הכמעט בלתי אפשרית כיום ), ועוד לחשוב ש"דווקא" הם אלו שמתלוננים על שיפוט ( צריך לומר לאיינשטיין ש"כנראה" גם לחוצפה אין גבול, לא רק ליקום… מזכיר את הסיפור של הילד שרצח את הוריו והתלונן על שהפך ליתום )…

    ( אבל כמו כל המכורים גם לי קשה להגמל… אבל תן לי עוד עונה רגילה ופלייאוף שלברון והארדן "יככבו" וגם זה יקרה… ואלו הרי הפנים של הליגה, ה"כוכבים"… וכריס פול מה ? נדמה לי שהוא יו"ר ארגון השחקנים או משהו… וכבר אפשר לראות את יאניס ואמביד הולכים באותה הדרך…האלילים החדשים של האדם המודרני… איך אומרים "פני הדור.." וכו )

    ועוד משהו ( ויש עוד הרבה מה לומר כאן בהקשרים של "מעבר לכדורסל" שקשורים כאן בצורה מאוד מובהקת ואני בכלל לא נכנס להם כאן, כמו לכל התפיסה החיצונית של אנשים על הבטים נקודתיים, כמו "דוח 2 דקות אחרונות" וכו, בלי להבין שהבעייתיות כאן היא לא בשריקות כאלו או אחרות, משום שברור שטועים לכל הצדדים, אלא מה שחשוב לראות, כאן ובכלל, הוא את המגמות ) – תפיסות פוסטמודרניסטיות מסויימות, בלי לנקוב בשמם, רואות בשנאה דבר "רע", דבר שיש להמנע ממנו בכל מחיר כי זה – כביכול – משחית את הנפש להתעסק בשנאה ולא ב"אהבה" ( "רק האהבה תנצח" אומרים מי שאומר בלי להבין את מה שאומר ), בחושך ולא ב"אור", בשלילי ול א ב"חיובי"… ובעיניי, זה "פשוט בולשיט מודרניסטי טהור" אם נקרא לזה כך, והשאלה של שנאה היא קודם וראשית לכל שאלה של הקשר, של כיוון וכוונה, ולא שהשנאה עצמה היא הרוע ( שנאה או כעס לרוע הוא אחד הדברים הכי טהורים שקיימים… כמובן שכל אחד רואה אחרת מה הוא מהו אבל… זה בדיוק ה-עניין…בלי להרחיב מעבר )

    1. לא יכול להסכים יותר עם כל מה שכתבת.
      הקבוצות ברשימה כאן משום שכך חשבו עליהן, בזמנן, לאו-דווקא אני (שנאתי רק את חלקן. את דטרויט אהדתי יותר מכל).
      .
      רווחים – רק עם נקודה מאז העיצוב החדש.

    2. ליאניס כבר יש לא מעט גינוני הארדן בחדירה. גם הוא אוהב לנעול ידיים של המגן וגם הוא חודר וזורק את הידיים על השומר שלו. כאשר השיפוט לא דואג לנכש עשבים שוטים כולם מחקים את התועבות.

  8. 3 נקודות חשובות –
    1) ניכר שהצפייה בגיים 1 בסדרה מול הווריורס קצת השחיזה את תחושות הסלידה שהיו לך ולשאר הייטרים עד כה. אני יכול להבין את זה – ברגע שכמה שריקות לא נשרקו (ושלא בצדק) ברבע השני, ההתבכיינויות של דאנטוני והשחקנים היו מוגזמות. במיוחד במחצית השנייה, בה בניגוד למחצית הראשונה הארדן אכן ניסה בכוח לזרוק רגליים. זה היה מייאש מאוד לצפייה.
    אבל אותן טכניקות סחיטת פאולים ל-3 במשחקים אחרים (הן בעונה הסדירה, הן בחמשת המשחקים מול יוטה, והן במשחק השני בסדרה הנוכחית) הן הרבה פחות שכיחות ממה שאתה מתאר.
    המשחק ההוא מול הווריורס היה מקרה קיצון גס, מגעיל, משוקץ – you name it. אבל אנשים קצת ניפחו את מה שהלך שם.
    .
    2) אני ממש לא מתחבר לזה שאתה ועוד אנשים קוראים לטכניקת סחיטות הפאולים של הארדן ״רמאות״. יש הבדל בין רמאות לבין תחבולה. רמאות זה לקנות משחק. רמאות זה לשפוך כוס שתייה למגרש כדיי לקנות to כשאין לך יותר (אהמ אהמ ג׳ייסון קיד). רמאות זה לקחת סמים ממריצים. רמאות זה מאמן אגרוף שמוריד מכמות הריפוד של כפפות המתאגרף שלו רגע לפני הקרב כדיי שהן יסבו נזק חמור יותר ליריב. יש אין ספור דוגמאות..
    מה שהארדן עושה זה אולי מכוער, אבל זה במסגרת המשחק השוטף ובמסגרת החוקים. שהשופטים יסדירו את אופן השריקות (לדוגמה – שהשיפוט במשחק 1 יהפוך להיות סטנדרט), ואז יעקרו את התופעה.
    עד אז? Hate the game. אבל לא את הארדן.
    .
    3) כאוהד הרוקטס, גם אני באופן כללי נהיה משנה לשנה מתוסכל מהשתלטות האנליטיקס על צורת המשחק של הקבוצה, וזה אכן התחדד מאז שדאנטוני נכנס לתפקיד.
    מצד שני – 3 עונות ברצף של מיקום בטופ המערב + העפלה של לפחות סיבוב אחד בפלייאוף זה לא משהו שיש לזלזל בו.
    האנליטיק עובד, רק שצריך להזכיר לשחקני הרוקטס שמימד ההליכה לקו צריך להיות משולב עם כניסה מרובה לצבע, ולא עם ניסיונות סחיטת פאוליח בזריקת שלשות..

    1. 1. תסתכל בבקשה בסרטון של עמירם.
      במשחק הראשון של העונה, נגד אותה ג"ס, הארדן בא במיינד סט ברור של לזרוק את הרגליים קדימה ולקבל עבירות, כדי להתחיל לקבע עובדות נגדם.
      תראה את השלשות אח"כ, הרבה פחות עושה את זה נגד יריבים אחרים.
      זאת תוכנית המשחק שהגיעו איתה מהבית נגד ג"ס.
      .
      2. רמאות זה לקבל טיים-אאוט שאין לך? אז למה זה לא רמאות לקבל פאול שלא עשו עליך? ולמה זה לא רמאות לעשות פאול על מישהו ואז עוד לקבל פאול שלא מגיע לך?
      זה לא במסגרת שום חוק, זה במסגרת פארסת השיפוט המתמשכת של ה-NBA. אם זה היה קורה באירופה אחרי משחק אחד הוא היה מפסיד עם זה כי זה לא היה עובד.
      .
      3. רע מאוד לצפייה, צר לי על אוהדי יוסטון. אישית לא הייתי רוצה שקבוצה שלי תשחק ככה ותצליח.

      1. 1. תסכים איתי שהווריורס מאז עידן הקאפקייק זאת אולי קבוצת הכדורסל הכי מוכשרת בהיסטוריה של המשחק. לא רק בהשוואה לבולס של מייקל או לשואו-טיים של הלייקרס, אלא גם בהשוואה לדרים טים.
        אם אתה לפחות מסכים חלקית, תנסה לעשות דמיון מודרך רגע –
        אתה gm של קבוצה בליגה. אתה רוצה שהיא תצליח ויודע שעל הדרך אתה מתמודד מול הווריורס.
        לא תעשה את המקסימום כדיי לנצח?
        מה שמביא אותנו לנקודה 2 –
        ה״רמאות״.
        צודק, חשבתי על זה ומה שקיד עשה גם כן לא נכנס ל״רמאות״.
        אבל כמו שפירטתי, סחיטת הפאולעם, עם כמה שזה מכוער, זה עדיין לא רמאות. זאת מניפולציה על האופן בו שורקים פאולים, אבל זה תחום אפור ופרוץ.
        רמאות זה שיש משהו שאתה יודע שהוא אסור (הטיית משחק באמצעות שוחד, לקיחת סמים ממריצעם, לשים חומר משלשל באוכל שמיועד לשחקני היריב ערב לפני משחק) ולהשתמש בו בסתר כדיי לתת לעצמך יתרון.
        הדבר האחרון שניתן להגיד על השיטות של יוסטון הוא שהם מסתירים אותם.

        1. אם כבר תפיסות שיש היום, יש תפיסה שאומרת שמה שחוקי הוא בסדר. ולא, לא כל מה שחוקי הוא בסדר. גם לנצל את החוק כדי לפעול נגד רוח וכוונת החוק ולהשיג דברים שלא היית משיג בדרך ישרה – זה אולי חוקי אבל מסריח, ולחלוטין משהו שצריך לגנות.

    2. ( עונה בשמי ולא בשם האשך, ומנסה גם לראות אם הנושא של נקודות באמת יעזור כאן לעשות רווחים או ששוב לא הבנתי )… הנקודה שהעלאת – על ההבדל כביכול בין מרמה לתחבולה – היא חשובה ביותר כאן ולכן אני אחדד את העניין, עבורי.

      כתבתי את זה גם בפוסט הקודם על הארדן שבא לקטרג על השנאה להארדן, שעבורי אין הבדל בין השניים וההבדל כביכול בינהם אצל האדם המודרני הוא הוא חלק מאותו רוע של בני אדם כיום, אלו שרואים את "כל האמצעים כשרים על מנת להגיע למטרה"…

      המטרה בכדורסל ? לקלוע
      האמצעים לקליעה ? על פי החוקים הכתובים, ואז אומרים על הארדן ושות שהם "מנצלים" את החוקים ומשחקים את חוקי המשחק ולכן הבעיה היא לא איתם אלא היא עם החוקים ( שזה גם נכון אבל זה לא מפחית, עבורי, את האחריות של הארדן ושות, כי הארדן הוא… בן אדם, כמו כל אדם, ולכל אדם יש אחריות, אם הוא בוחר בכך, להיות גם אקטיבי לנוכח המציאות ולא רק פאסיבי כמו כל השאר ).

      כאן מתרחש אותו הבדל, זה אשר אפשר לקרוא לו גם ההבדל בין לשון החוק לבין רוח החוק.

      מה שרוב מוחלט של האנשים עושים כאן הוא להחליף בין סיבה לתוצאה ( גם בהקשר המדעי דרך אגב, אבל לא נכנס לזה כמובן ), הם מסתכלים על לשון החוק בלי לראות את הרוח אשר הביאה ומביאה או תביא לעצם כתיבתו "מלכתחילה".

      אז אנשים מביאים ציטוטים מלשון החוק, כמו שהם הולכים שוב ושוב לסטטיסטיקה, בלי לראות שאם אתה עובר על רוח החוק אז אתה עובר גם על לשונו, משום שהלשון כאמור הגיעה "מלכתחילה" מהרוח.

      מה התוצאה ? לא "רק" שבירה של רוח החוק אלא גם ובעיקר של עצם הלשון שלו עצמה ( ראה גם אותו חוק של הרחקות במקרה של קימה מהספסל שהזכירו כאן בהקשר לאמארה… וכל ההקפדה על לשון החוק כאילו היו אורים ותומים או אקסיומות וחוקי טבע…ואפרופו מה שגיא כתב, אמנם בצחוק, אבל כדור הארץ עגול הוא לא אקסיומה, בכלל… עוד סיבה, רצינית לגמרי עבורי, שאני מאוד אוהב את קיירי, אבל שוב… לא נכנס כי כל נושא זה כזה זה ואחד בוחטה של עניינים "אחרים" )

      אתה מבין – את ההקפדה בהקשר לחוקים יש להפנות לרוח החוק ולא ללשונו, ואז, ורק אז, אפשר להתחיל בכלל לדבר על לנסות לעמוד בלשון החוק, מתוך הרוח ולא ההפך.

      אז, ורק אז, אפשר יהיה באמת לראות שיש הבדל בין מרמה לתחבולה ( יענו "ובתחבולות תעשה לך מלחמה" וכו ), משום שהמרמה תתייחס אל רוח החוק והתחבולה אל לשונו…

      1. צריך לשים נקודה בין הפסקאות.
        .
        ככה.
        .
        כתבתי דברים ברוח דומה כבר מזמן.
        המטרה בכדורסל זה לקלוע.
        אם עשו עליך פאול בניסיון הזריקה, אתה מקבל בונוס – זריקת עונשין.
        .
        הארדן מחליף בין הדברים.
        המטרה שלו זה להשיג עונשין.
        אם הוא משיג זריקה תוך כדי, הוא מקבל בונוס (סל).

        1. חחח, ממש לא בובי ( אבל אתה לא הראשון שאומר לי זאת, אמר לי עורך דין שהתדיינתי איתו בהקשר לחוזה דירה, וגם כאן היה הנושא זה, כי אני מדקדק בלשון החוק רק ביחס לאנשים שלא מקיימים את רוח החוק, או למשל בהקשר לכאלו שאין לי אמון בהם, כשביחס לכאלו שלא אני ממש לא דקדקן ומדקדק, ההפך ) … אני עוסק ב"הכל ושום דבר" ( אם זה מעניין עסקתי בעבר בהקשרים של חינוך וחינוך מיוחד, וכיום אני "נכה" עם קצבת ביטוח לאומי ולא עובד…עוסק, עבור עצמי, בהבטי כתיבה שונים ומשונים, מבחינה פילוסופית למשל, אבל עם נגיעות מאוד מוחשיות ומעשיות )…
          .
          אשך, תודדה… נסיון… אכן, חחחח ( יענו, אם זה לא היה עצוב זה היה, באמת, מצחיק ) .. ממש רואים את ההבדל אצל אלו שהפלופים שלהם הוא אמצעי לעומת אלו שהם מטרה

  9. אשך, אין אחד אחר באתר המלא רעיונות כרימון כמוך. ואתה מביא הוכחות להצהרות שלך.
    בקשר למיאמי, לברון היה אז אדם אחר לחלוטין ונתן לדוויין להנהיג לא פחות ממנו, ואיכשהו פט ריילי ואריק ספואלסטרה הצליחו להשקיט אותו. היתה לו גם יראת כבוד ממש לאדוניס האסלם. במיאמי לברון לא היה מאוס כפי שאתה מצייר ומפסל אותו

    או…שהדם עלה לו לראש ביג טיים רק כשחזר לקליבלנד.

    1. הוא תמיד היה כזה, רק הביטחון שלו להפגין זאת השתנה.
      מלהשתין מהמקפצה של הקטנים במיאמי הוא עלה על דרגש הקפיצה מ-10 מ' אחרי שאכל חמין של שבת והתחיל לשלשל לכולם על הראש בקליבלנד.
      בלייקרס הוא כבר עבר לחירבון בצניחה חופשית ממטוס.

  10. אדיר אשך!
    מציע למנחם לנעוץ את הפוסט הזה בשורה הראשונה עד תום הסדרה ביניהן…
    יוסטון זאת הקבוצה הראשונה והיחידה בהסטוריה שבלי בושה כחלק מאסטרטגיית המשחק שלה מחפשת לרמות את השופטים.
    הן בזריקות לשלוש והן בפלופינג התקפי!
    שוב אני לא מדבר על זריקות לשלוש או כניסה לצבע על מנת לסחוט כמה שיותר עבירות.
    אלא נטו רמייה ומניפולציה של החוקים. מבחינתם הם בשוק אם בכלל הזריקה נשרקת ללא עבירה..
    לכן, בשיפוט של עונה רגילה בלתי אפשרי לשמור על הארדן כיוון שגם השומר מבין שזו בדיחה להתקרב אליו הרי הוא מקבל שריקה ל 3 זריקות אז עדיף לסמוך על המזל ולקוות שהוא יחטיא.
    לכן אנחנו מקבלים כל מיני משחקים של 5 מ 20 מהשלוש להארדן או 4 מ 13. אבל עם 35 נק'.
    אני שמח שהבלוף שלכם נחשף בכזו עוצמה ול מתביישים לדבר על זה במדיה כי אף אחד לא מחפש לראות איך מרמים את השופט במשחק כדורסל.. פשוט מחפשים לראות כדורסל.
    תארו לכם משחק כדורגל שכל 5 דק מישהו נופל ומתחזה לפאול ועוד מקבל על זה פנדלים ובעיטות חופשיות- איך זה היה מרגיש לכם?
    .

    1. עע ריאל מדריד וניימר וסוארס. סוארס זה ההארדן של הכדורגל רק שהוא לא מקבל שריקות בכלל על כל ההצגות 🤣🤣🤣

      1. ניימר וסוארז יופי של דוגמאות, פה בארצ היה טל בן חיים (טב"ח) גילגולן פלופר. כשעבר לחו"ל הושיבוהו על ספסל ושם מקומו, שם ועל במות ברודווי.

  11. דרך אגב, מבחינתי, אני חולק על מי שאומר שהארדן יכול להראות את יכולתו ללא הרמאויות שלו… אני "חושב" ש(כמעט) כל היכולות שלו בנויות עליהן… וגם כאן מחליפים בין סיבה לתוצאה, בין ההפיכה שלו לבלתי ניתן לשמירה, על ידי שריקה או שריקה לכל הפלופים ושליחות הידיים שלו ( כמו בהקשר ללברון ושליחת המרפקים או הצעדים, כשגם אצל יאניס מתחילים לראות זאת כאמור ), לבין התיאור שלו ל"בלתי ניתן לשמירה", כביכול, משום שכאמור הפכו אותו לזה ולא הוא עצמו כזה, כמו נגיד דוראנט שהוא באמת בלתי – עצמי, לא מיכולות האקטור שבו אלא מיכולות השחקן כדורסל שלו, כמו קיירי וקארי לעיתים, או לילארד – פול גורג וכו, ו"אפילו" כמו לברון של – פעם… אבל הארדן בשום צורה לא שייך לאלו. ועוד חידוד לגבי השריקות – שוב, מי שמסתכל על שריקות נקודתיות לא מבין את ה-נקודה העיקרית והמהותית כאן, את מה שמחבר בין הנקודות, את המגמה או מגמות… וזה העניין כאן, לא אם שריקה כזו היא נכונה או לא, כי כאמור ברור שטועים ויטעו לכולם וכל הזמן, מטבע המקצוע השיפוטי וכו, אלא אם המגמה היא נכונה או לא, אם המגמה מבטאת מרמה או תחבולה, והמגמה של הארדן, ושל יוסטון כקבוצה שזה בכלל מבחיל ומביש, אשר כמובן יותר ויותר מחקים אותה כי היא כביכול "מצליחה", היא שזו מרמה ולא תחבולה ( אצל אלו שמחקים אותו ואותם ממש רואים שזו תחבולה ולא מרמה כמו אצלו ואצליהם )

    1. שוב, לא יכול להסכים יותר.
      הוא שחקן התקפי טוב שהופך למפלצת בגלל היותו "בלתי ניתן לשמירה".
      בסירטון הראשון ששמתי, שם הוא מכונה BUM, היוצר מציין זאת בנקודה מס' 10 – שיש לו כלים מוגבלים בהתקפה, מה שבמבט ראשון מאוד הפתיע אותי.
      הארדן תלוי לחלוטין בשריקות כדי להיות "בלתי ניתן לשמירה" ויוסטון תלויה לחלוטין בהארדן, ולכן כל המשאבים שלהם מופנים כרגע ללחץ על השופטים, כדי שזה יהיה כך גם בפלייאוף, גם נגד ג"ס.

      1. האמת, "לזכותו" יאמר שאני לא חושב שהוא עושה זאת מרוע… הוא "פשוט" רואה שזה "מצליח" או "הצליח" לאחרים… הוא לא היה כזה כשחקן שישי באוקלוהומה, לפחות לא זוכר אותו ככזה, כך שאני בהחלט לנקודה שהעלו או שאולי זה היית אתה שהעלת כאן שאולי זה משהו שקשור למורי וליוסטון , אבל במבט רחב יותר זה קשור ל"העדפת כוכבים"… כלומר, נגיד אם אתה לוקח את לברון כדוגמא, כמותג, אז בשנים הראשונות שלו הוא יוצר מגמה של כוכבות, ומכאן – במודע ובעיקר בלא מודע – מתחילים לשרוק או לא לשרוק לו על דברים שלאחרים שורקים או מקפידים, כמו צעדים או מרפקים ודחיפות בכל כניסה ( "בלי קשר" לפלופים )…. ואז זה ממש כמו "מפלצת" שמאכילים אותה עוד ועוד, והיא גודלת וגודלת… ומצליחה עוד ועוד… וכך עוד ועוד אחרים מחקים אותה כי היא מצליחה… כי "הצלחה" או "מבחן התוצאה" הפך לחזות הכמעט בלעדית שעל פיה שולפים בני אדם בעולם המודרני.
        .
        במבט מפוכח ורחב עוד יותר – יש וחשוב להתסתכל על תהליכים כאלו, ועל הכדורסל בכלל, גם מחוצה להם, בהקשרים הרבה יותר רחבים או מקיפים או רחבים… בהקשרים מדעיים וחברתיים או תרבותיים… או חשיבתיים ותודעתיים בכלל… אפשר "לסכם" זאת כך – ככל שהכוכבים בשמיים מתרחקים מאדם, מתרחקים מהכרתו והבנתו, כך מתעצמים הכוכבים על פני האדמה ( בהקשר החיצוני או ה"חיצוני בלבד" או החיצוני – חברתי של הכוכבים ולא בהקשר הפנימי או רוחני שלהם ).

        1. הכל נכון אבל הארדן ממש לא מוגבל. הוא לא קולע 36 נק בממוצע מהקו. הוא שחקן קטלני עם קליעה מכל טווח אחד על אחד חודר ומוסר נהדר. על מה אתם מדברים?? הבן דופק כל ערב 30 נק כמה שנים. למה כריסטיאנו לא קיבל מיליון פנדלים פלופ? זה אומר שהוא לא שחקן מפלצתי?

          1. ראס, בהקשר ללא קולע 36 נקודות מהקו – ברור שלא… לא הבנת את הנקודה כאן, העניין כאן הוא לא "רק" סחיטת העברות במרמה אלא שעצם הצורה הזו יוצרת כך גם את "כל השאר"… שהרי אנשים "מפחדים" לשמור אותו באמת, שהרי צריך לשמור אותו "בצורה מיוחדת", שהרי צריך לשים בצורה מופגנת את הידיים מאחוריי הגב כדי לאותת לשופטים שלא עושים עליו עבירה ( לא שזה עוזר ), שהרי הוא "בלתי עציר", שהרי הוא "בלתי שפיט" למעשה… אז אנשים עושים מה שאפשר במגבלות הקיימות כי מה יעשו – שביתה ? ( על כסף יעשו, בוא נראה אותם עושים זאת על צדק ומוסר… ויש קשר בין המסירה בכדורסל לבין המוסר האנושי, אבל לא לכאן או לעכשיו )… ושוב, כל הסתכלות נקודתית מפספסת גם היא את ה-נקודה כאן, כי גם הארדן, או לברון, הם לא ה-בעיה, אלא ה-בעיה היא החוקים, או כפי שהזכרתי קודם בהקשר לשוני בין לשון החוק לבין רוחו וכו… זה מעצבן, זה מרתיח, וכל אי צדק או עיוות שלו – "לא רק בכדורסל אלא בהכל…" כמו שאמר טל ברודי – הוא דבר שיש לצאת כנגדו, שיש למחות כנגדו, כי האדם הוא יישות של צדק ואמת, כי זה תפקידו באדם, להכיר ולהבין את האמת ולדרוש את הצדק וההוגנות, ו|לא חשוב" במה, כי זה בהכל, בהכל כולל הכל ובלי יוצא מהכלל

          2. מה שאני אומר בהקשר הזה – יש לא מעט שחקנים שהיו קולעים כמוהו אם היו שופטים אותם כמוהו… אם רק ניקח מהלילה, אז הקליעה של רודני הוד ( מלכותו ? ) או של משולם היא לא פחות טובה משל הארדן, אם לא יותר, ולדעתי היא יותר, אפילו הרבה יותר… לכך אני מתכוון שאם היכולת קובעת את השיפוט, אם יש איפה ואיפה או אפלייה על רקע יכולתני, אז השיפוט קובע את היכולת, יענו שהצורה שבה שופטים או לא שופטים אותך קובעת את ה"יכולת" עצמה שלך, את היכולת כביכול בנוסף ליכולת עצמה של השחקן ( גם אצל לברון זה כך כאמור, ואצל יאניס ואמביד זה מתחיל, וזה לא שאין להם יכולת משחק טובה, אלא שהיא לא כזו טובה כמו שעושים ממנה, לא באמת אלא רק כתלות או בהקשר לאותם חוקים ולאותו ניצול ציני שלהם )

        2. מסכים.
          הארדן הוא לא אדם רע.
          לברון, כריס פול ו-ווסטברוק רעים ממנו.
          הארדן ניהליסט והדוניסט.
          פשוט לא אכפת לו מכלום.
          סוג של בנאדם שאין לו כוח לעבוד קשה (יחסית כמובן, ברור שהוא עובד קשה כדי להגיע למה שהוא), ומחפש תמיד את ההנאה ו"הדרך הקלה".
          כן יש לו אגו בגודל מכובד.

          1. בהחלט אשך, לא הכרתי את העניין אבל זה למעשה מה שאני חוקר כיום, בצורה מדעית, לא באקדמיה כמובן שהיא חלק מהותי מהבעיה כאן ( מהבעיה המדעית שהיא כמובן גם חברתית – תרבותית וכו ), אבל בעצמי אני מסתכל וחוקר בדיוק את זה, את הקשר של האדם אל עולם הטבע, את היותו חלק בלתי – נפרד של כל מכלולי היקום והקיום, בהקשר למה שאפשר לקרוא לו "אדם מודרני" אשר אני רואה אותו כ"התרחק – עד כדי – כמעט התנתק" מהתפיסה הפנימית והאמיתית הזו, מהמציאות האחדותית ושלמה "מלכתחילה" של האדם והעולם, גם בהקשר לאבנים או לאדמה, לכדור הארץ או לחומר בכלל.
            .
            כאמור, זו הסיבה שממש "נמשכתי" לאישיות של קיירי, "דווקא בגלל" אותה אמירה מעוררת מחלוקת שלו, כביכול, אשר הפכה למעין סיבה מרכזית לרדת עליו ובעיניי היא כאמור בדיוק אבל בדיוק ההפך, סיבה לראות אותו כאדם מאוד מאוד חכם, ואף מדעי במהותו, במהות של אותה אמרה גם אם קיירי עצמו אולי לא הבין זאת בעצמו ( קיירי למעשה צודק באמרה הזו, למרות כל הצחוק עליו בעקבותיה, אבל הוא גם לא צודק בה, אבל אפשר לומר שהוא יותר צודק מאשר לא צודק ), או שעשה זאת בצורה לא מודעת, אולי, אני לא באמת מכיר אותו… אבל אתה יודע, זה גרם לי לחשוב על עוד משהו… עם או בלי קשר לאמירות שלו ושל סטף ( לגביי כך שעבורו לא בטוח שהאדם נחת על הירח או משהו כזו ), בעיניי שניהם הם מהשחקנים שנשרקים בצורה הכי לא הוגנת שיש, אם לא ה-אלו, כך שהאם זה באמת "בלי קשר" ? האם זה באמת "במקרה" ? חוץ מזה שעבורי אין באמת דבר כזה "לא קשור" או "במקרה" יש לראות כאן השפעות לא מודעות, שאולי הבדיחות על חשבונם של רוב האנשים חודרות בצורה הזו גם לשופטים עצמם, שהרי גם הם בני אדם, ושכן ומה זה שיפוט – פנימי או חיצוני – אם לא זה ?.( כאשר אני שופט אדם אחר אני הרי מעביר כך הבטים לא – מודעים בתוכי כאילו הם היו בתוך האדם האחר )…

          2. סליחה שאני נטפל לנקודה הלא חשובה הזו, אבל לא כ"כ ברור לי למה אתה נותן לקיירי וקרי קרדיט שהם "אנשים חושבים", הרבה הרבה יותר סביר שהם ראו איזה סרטון קונספירציה ביוטיוב של 10 דקות וחשבו לעצמם "וואו! העולם שטוח! / אולי כל הנחיתה על הירח זו הצגה?"

          3. אור, ולמה אתה לא קורא את מה שאני כותב ? כתבתי בפירוש – "…גם אם קיירי עצמו לא הבין זאת בעצמו…או שעשה זאת בצורה לא מודעת"….כמו שכתבתי, אני לא באמת מכיר אותם ולכן אני לא יכול להניח הנחות שאני לא באמת יודע עליהם כלום ( מה עוד שאני בכלל לא נמשך לאישים או אישיות של אנשים אלא לרעיונות ולמושגים שלהם ), כך שאני מתייחס כאן "רק" למשפט עצמו – בין אם הם אמרו אותו בהקשר שכתבת ובין אם לא שזה בכלל לא חשוב בעיניי אם לא הבנת – "רק" לעצם הרעיון והמחשבה אשר המשפטים או האימרות האלו ביטאו, בעיניי, ובעיניי הם כאמור ביטאו חוכמה רבה, ועל מנת להדגיש זאת שוב אני אומר חוכמה רבה רבה רבה מאוד מאוד מאוד… אתה יכול לשאול למה אני חושב ככה, וזה כמובן נושא מורכב מאוד, מורכב אך גם פשוט בצורה מסויימת, אך בכל מקרה אין סיכוי אפילו להתחיל להבין למה המשפט הזה או אמרות כאלו מבטאות חוכמה אם מסתכלים עליהן או עליהם בצורה נקודתית כמו שאתה עושה כאן ( או כמו שכולם עושים בכלל )…

          4. אני מאמין שהבנתי את הכוונה שלך מצוין, רק שאני חושב ההפך. ללכת נגד הזרם (אם זו בערך הסיבה לצורך העניין) לא מבטא חוכמה או מחשבה אם לא נותנים הסבר, להפך.

          5. עידו, לגבי שאלתך ( בכלליות תמציתית כמובן ) – החוכמה "של" קרי, של המשפט או הרעיון עצמו כאמור, מתבטאת כאן בהטלת ספק בכל דבר ולא חשוב מהו, ולא חשוב בכמה אקסיומטי הוא נחשב, שהוא אחד הכלים המדעיים החשובים ביותר שיש לכל אדם.
            .
            החוכמה "של" קיירי, של הרעיון שהוא ביטא באותו משפט שלו, כאמור היא גם בעצם אותו הבט כללי של הטלת ספק במוסכמות ובמחשבות ה"מקובלות" או "מוכרות", אבל יש כאן גם הבט הרבה יותר ספציפי שהוא מדוייק יותר מבחינה מדעית, בצורה חלקית כאמור, אבל בצורה חלקית שהיא יותר נכונה או מדוייקת מהמחשבה המקובלת שכדור הארץ הוא עגול.
            .
            אור, לגבי הסבר – מסכים ולא מסכים. אני מסכים, מאוד, שיש לתת הסבר מדוע ולמה או איך ובאיזו צורה… מאוד מסכים, אבל זו בדיוק הסיבה שאני גם לא מסכים, שיש להבין כאן עוד משהו מהותי, שזה לא "רק" ההסבר הוא שהופך את ההליכה נגד הזרם לחכמה אלא שעצם ההליכה הזו – לא בכל הקשר שהוא אלא ביחס לכל הקשר "מודרני" שהוא, מאלף ועד תו – היא עצמה מבטאת כאן חוכמה, גם אם האדם עצמו לא מכיר או מבין מדוע זה כך ( יש כאן כמובן עוד הרבה הבטים אחרים מדוע יש כאן ביטוי של חוכמה אבל זה כמובן לא לכאן ולא לעכשיו ) …

          6. בהטלת ספק לבדה אין שום חכמה כל עוד היא אינה כרוכה בבדיקת הדבר בו אתה מטיל ספק. להיפך זה מה שמאפשר לכל אחד היום ליצור פייק ניוז על ידי הטלת ספק.
            אני חייב הסבר למשפט הזה: "יש כאן גם הבט הרבה יותר ספציפי שהוא מדוייק יותר מבחינה מדעית, בצורה חלקית כאמור, אבל בצורה חלקית שהיא יותר נכונה או מדוייקת מהמחשבה המקובלת שכדור הארץ הוא עגול."

          7. זה נכון, עידו, אבל עצם הטלת הספק היא תנאי מוקדם לכך ( וכשאני אומר הטלת ספק אני מתכוון להכל, גם למה שנתפס כיום כאקסיומטי )… עצם הטלת הספק פותחת פתח – למי שבאמת פתוח לכך – להגיע אל אותה בדיקה או חקירה… יש לראות כאן גם ובעיקר את הדרך לחוכמה ולא רק את התוצאה עצמה ( נגיד בהקשר לאמירה כמו זו של קיירי אבל ללא מודעות באשר למהותה או ללא המשך חקירתה בעצמו, ואני כאמור לא באמת יכול לדעת מה הוא עושה בזמנו החופשי ), מה עוד שבמקרה הזה הדרך עצמה היא כאמור מבטאת חוכמה.
            .
            לגבי המשפט שאמרתי – אתה לא באמת מצפה שאני אפרט כאן ? … אך הכוונה הכללית היא גם בהקשר לקטע יוטיוב שהאשך שם מקודם, על הסטונהאנג', בהקשר לכך שיש לחקור דברים מתוך הבטים שהם יותר ויותר אחדותיים ושלמיים, כמו בהקשר לחומר הפיזי – חיצוני בהקשר ליקום, בהקשר ליקום כמכלול… ידה, ידה, ידה… אפשר לומר זאת גם כך שכדור הארץ הוא לא שטוח או עגול אלא הוא גם וגם, אך מבחינה מדעית או אובייקטיבית הוא "יותר" שטוח, כמו האדמה ( מישורית ), כשהבטי ההרים והעמקים של האדמה מגיעים מחוצה לה, כפי שהבטי העגילות של כדור הארץ, או של כל כוכב בכלל, מגיעים מחוץ לאותו כוכב, ממכלולו של היקום כאמור, ולכן, כשקיירי אומר "כדור הארץ הוא לא עגול" אז הוא צודק, אבל הוא צודק חלקית, או צודק וגם טועה, משום שהוא כאמור לא או זה או זה אלא הוא גם וגם… וזו כבר מהות מאוד משמעותית של מחשבת ותודעת האדם, ושוב, בין אם קיירי מבין זאת כך או לא, או בין אם הוא המשיך לחקור זאת בעצמו או לא ( אני מניח שלא כי קשה להאמין שמעסיק אותו לחקור את סודות היקום, אבל מי יודע, אולי מאחוריי הדמות הנשקפת כלפי חוץ תתגלה דמות שונה לגמרי… בדרך כלל אם לא תמיד זה כך… )

          8. הפייק ניוז נוצר ממשהו אחר לגמרי – מחשיבה חיצונית או חברתית – חיצונית, שהיא למעשה אקסיומה בעצמה כאן ( האקסיומה היא שעל הכל מסתכלים מנקודת מבט חיצונית או "חיצונית בלבד", דרך "עובדות" או "הוכחות"… או סטטיסטיקה להבדיל ), כך שכלפי חוץ יש כאן הטלת ספק אך כלפי פנים לא, כלפי פנים יש כאן, למעשה, שכפול או העתקה של הפנימי לחיצוני, או ההפך ( הטלת ספק שנשארת בחיצוני או ב"חיצוני בלבד" )…

          9. אם אתה לא מתכוון לפרט אז למה כתבת את זה?
            בכל מקרה אם אתה רוצה שאוכל להתייחס לזה ברצינות אתה צריך להכניס איזשהוא תוכן לאמירה "יש לחקור דברים מתוך הבטים שהם יותר ויותר אחדותיים ושלמיים". כי מה לעשות שלמיטב ידיעת האנושות כמכלול כדור הארץ הוא כדורי ולא שטוח (לא גם וגם). גם לא מבין מאיפה האמירה:" מבחינה מדעית או אובייקטיבית הוא "יותר" שטוח"

          10. ברור שאתה לא מבין… הרי אתה מדגים כאן בדיוק את העניין – אתה אומר "למיטב ידיעת האנושות" אבל אתה מתייחס למעשה רק להקשרה ה"מודרני"… אבל "למיטב ידיעתי" האנושות התחילה עוד "הרבה לפני"… ( גם בהקשר לצורת כדור הארץ, שהרי הצורה עצמה "לא תלויה" בצורה בה האדם רואה או תופס אותה בזמן כזה או אחר אלא יש לה או לו מהות אובייקטיבית, מהות שעבור האדם אפשר לתפוס אותה כאובייקטיבית, כי החומר עצמו הוא לא זה ולא זה, או גם וגם, כך שאובייקטיבי – סובייקטיבי הם הבטים של האדם ולא של החומר עצמו שהוא לא האדם, כמו כדור הארת, למשל ובין השאר … )
            .
            כתבתי זאת מבחינה כללית, לא התכוונתי ואין לי כוונה לפרט ולהרחיב כי זה ממש לא המקום לכך ( עם או בלי קשר לכך שזה במילא לא יהיה מובן כי השפה שלי אחרת מזו שבה משתמשים בה כיום )…אתה באמת מצפה לפתוח פה נושאים כמו אובייקטיביות או סובייקטיביות ומהיכן הם מגיעים לאדם ?… המקום לפירוט והרחבה הוא כל אדם עם עצמו, וזה גם לא באמת משנה אם אתה מתייחס לכך ברצינות או לא… אתה רוצה להסתמך על "ידיעת האנושות" כפי שאתה תופס אותה ? זכותך, כמובן, אבל תדע ש"דווקא" תפיסה כזו היא לא…רצינית, כי "ידיעת האנושות" לא הגיעה מ"האנושות" אלא היא הגיעה מתפיסת בני אדם יחידים, מאותה תפיסה של כל אדם עם עצמו אשר יצאה כך ( גם ) החוצה.
            .
            הבטים יותר ויותר אחדותיים ושלמים – הכוונה היא שלכל דבר וחומר, וגם האדם הוא חומר, לא עומד בעולם בפני עצמו, אלא הוא חלק מאחדות שלמה "גדולה" יותר שלו, מאחדות שלמה שהיא אחדותית ושלמה יותר, אלא שאצל האדם מתרחש היפוך ביחס לחומרים ה"רגילים" של הטבע, משום שאצלו האחדות השלמה הזו היא פנימית או עצמית ולא ( "רק" ) חיצונית, ולכן גם האדם לא יכול להסתמך על ידע חיצוני שהוא למעשה מידע חיצוני אלא רק על ידע פנימי ( יש כאן פראדוקס קיומי – ה"דבר" הפנימי – עצמי הזה הוא "מלכתחילה" חיצוני, אבל לא בהקשר לבני אדם או ל"אנושות" אלא בהקשר ל"משהו אחר" )

          11. ציינתי זאת לגביי קיירי – קארי משום שעלתה אצלי המחשבה שאולי זה גם קשור לשאלה השיפוטית שלפחות עבורי היא "מחמירה" במיוחד איתם, כמובן לא רק איתם, אבל בתחושה שלי במיוחד איתם, והעלתי את הסוגייה הזו משום שזו למעשה המהות השיפוטית של האדם, לא בכדורסל אלא בחשיבה ובתודעה, מהות אשר בצורה לא מודעת עוברת מאחד לשני, ומכאן המחשבה, לא הקביעה אלא השאלה ששאלתי את עצמי בעצם, האם ייתכן שזה "מקרה, או שאולי יש כאן הבטים לא מודעים שעוברים מחשיבתם ותודעתם אל אלו של השופטים ?…. שוב, לא קביעה, אלא רעיון שיש לחשוב עליו, בצורה רצינית… כי כאמור גם השופטים הם בני אדם…

          12. תסלח לי אבל אתה מגבב כאן משפטים חסרי משמעות.
            התפיסה הסוביקטיבית עליה דיבר קיירי היא שלנו כאנושות ובה הוא הטיל ספק. ברור שהידע האנושי הוא אסופה של תפיסות של יחידים אבל זה היופי שהם ניתנות לשימוש ובחינה על ידי כל פרט ופרט. אתה רוצה לקרוא לתפיסה הזו לא רצינית – תיהנה. רק תזכור שאנחנו בני אדם אז בהגדרה כל תפיסה שתהיה לנו מוגבלת על יד התכונה הזו…

          13. זה הענין, תשים לב להנחות המוצא שלך, האדם הוא לא זה **או** זה אלא הוא גם וגם, כך ש"בהגדרה" הוא גם מוגבל ( "מגודר" ), נכון, בהחלט, סובייקטיבי ( נראה לי שלא בהקשר שאתה חושב עליו אבל נעזוב את זה ), אבל הוא גם לא מוגבל, ומכאן מגיע גם אותו הבט אובייקטיבי או "לא מוגדר" שלו, לא בנפרד מהבטו הסובייקטיבי אלא ביחד ובמשותף איתו ( הסובייקטיבי הוא שמאפשר את האובייקטיבי אבל זה באמת קשה להבין בלי הרחבה נדרשת, כי זה באמת כביכול לזרוק משפטים חסרי – כיסוי, לכאורה, אך כאמור לא ניתן לעשות זאת כאן )… זו האחדות השלמה שלו, לא זו החד – צדדית של או או אלא זו הדו או רב – צדדית של גם וגם, זו בעלת מהות כפולה הפוכה – מנוגדת…דרך אגב, אתה אפילו או אולי לא רואה זאת כך אבל מה שכתבת עכשיו, בתגובה האחרונה, רק מחזק את מה שאני אומר, למעשה… או כמו שכתבת – "…ניתנות לבחינה על ידי כל פרט ופרט" – אבל כלפי פנים ולא כלפי חוץ, לא באותו "ידע" שבא מבחוץ שכל עוד הוא לא משתנה ומתפתח מבפנים הוא מידע חיצוני שהוא למעשה ידע "מת", ולכך התכוונתי שזה לא רציני, לא למה שכתבת בתגובה האחרונה שהוא בהחלט רציני ולא רואה כיצד הוא סותר את מה שכתבתי ( הדגש שלי כאן הוא על כלפי פנים ולא כלפי חוץ, וזה מה שעושה כאן את כל ההבדל בין מה שאתה אומר לבין מה שאני ).
            .

  12. דרך אגב, ואם כבר מדברים בהקשרים האלו – אפשר לראות את זה, למשל, גם בהקשרי הגנה… במה שנקרא פאול תוקף מחוץ לבקבוק או פאול מגן בתוך הבקבוק, או בהקשר לפאול תוקף בכלל… כאן אולי זה "עדין" יותר מהקשרי התקפה אבל בעיניי אלו הקשרים לא פחות מוחשיים… תקח למשל את איליאסובה למשל, או לאורי, ועוד ועוד… לכאורה מה שהם עושים זה שהם "בלתי עצירים בהגנה", כביכול עבירת תוקף כזו נובעת מעבודת הגנה טובה, כביכול, אבל אני בכלל לא בטוח שזה כך… או שזה הפך לתנועות כל כך מוגזמות שאלו שריקות לא פחות בעייתיות, לפחות עבורי, מאלו "של" הארדן… תנסה לשים לב לזה ותראה שבמהות הכללית של כך זה די דומה, גם אם זה שונה בביטוי החיצוני של כך… לעומת קוואי ופול גורג וכו שבאמת עושים הגנה ומצטיינים בה… אבל גם זה הפך לחלק "רגיל" או "מקובל"… אתה רץ כדי לעמוד וליפול מול המתקיף וזה פאול, לא כדי להגן עליו אלא כדי ליפול וכך להגן עליו, לא מתוך ההגנה אלא מתוך העמידה מולו בנפילה… לא יודע, השריקות האלו, גם אלו, ממש מעצבנות בעיניי, כי אין להם בעיניי קשר ליכולת משחק A אלא ליכול משחק B ( אני כמובן לא מדבר על נפילות תוך כדי הגנה, וכמובן לא שהתוקף דוחף אותך, אלא על ריצה של המגן רק כדי ליפול מול המתקיף ושישרקו לו לתוקף )

    1. בדיוק באתי לרשום את זה. רוח החוק בעבירת תוקף זה שהמתקיף מעיף אותך נכנס בך בכל הכוח וכו עבירת תוקף אמיתית תוך כדי משחק כמו בשכונה. עשיתם בחיים פלופ הגנתי בשכונה??? עפתם לריצפה? גינובילי הפך את זה לאומנות ואז שחקנים עומדים ועפים כמו פינים של באולינג בתוך בקבוק יציב לא יציב ושטויות תחת. לא אמורים לחלץ עבירת תוקף זה אמור להיות תוך כדי משחק וזה גם פלופים שמעצבנים ותמיד אמרתי שחייב לבטל או פשוט לא לשרוק לזה. מעולם לא הבנתי את ההגיון שאם שחקן רץ מגן נופל חייב לבוא שריקה למישהו למגן או למתקיף??? למה פשוט שלא ישרקו כלום והחרא הזה יפסק. כמו סופי משחקים או ששחקן רץ מוסר או זורק ואחרי תנועה נתקע במגן זה לא תוקף זה פשוט כלום!
      אנחנו רוצים כדורסל נקי כמו בשכונה שמנסים לקלוע סלים ולשחק ולא רמייה של לעמוד יציב בבקבוק או חרטא שכזה.
      בדיוק כמו שאמרת זה אותו חרא אין הבדל בין הרמאויות של הארדן לפלופים של מגינים להוציא תוקף

      1. עוד דבר מעצבן זה שסוס כמו יאניס מעיף את המגן עם כל היד המפלצתית שלו או הכתף אבל אבל המגן מחזיר באמפ עם הגוף ישר שורקים לו לעבירה. זה חרא דבר. בשכונה אין חרא כזה מי שמעיף ככה עם היד מחזירים לו בחזרה עם חתיכת באמפ. אגב דוויט ולברון עשו קריירה ככה. לדוויט היה מוב עם סיבוב ואז מרפק לגוף המגן שהיה מזיז אותו והיה עושה סל

        1. נכון ראס, לכך התכוונתי בהקשר ללברון, וגם בהקשר ליאניס… לברון "שיכלל" את זה, יאניס "רק מתחיל" ( להבין את החוקים ואיך שורקים כאן, אבל ממש מתחילים לראות כיצד מאכילים כאן את ה"מפלצת", ובקבוצה שאתה אוהד, או באחת מהן חח, גם אצל אמביד אפשר להתחיל לראות את זה, כיצד הוא מתחיל לנצל את החוקים…)… צריך גם לשים לב לדבר מאוד "עדין", למעין "התהפכות" של התחבולה או העורמה למרמה, כי אצל לברון והארדן זה כבר "מאוחר" ואצל יאניס ואמביד, בעיניי, זה ממש ממש "עכשיו" ( למי שיכול להבחין בדקויות כאלו שהן מאוד חשובות כאן, בבחינת "מסה קריטית" אשר כמו "הופכת הבט כמותי לאיכותי", לא לאיכותי במובן הנראה שלו אלא לאיכותי במובן של מהות, באותו מובן אשר הופך עורמה ותחבולה למרמה כאמור, אשר קשור גם בין השאר לאותם הבטים קודמים שכתבתי, לתפיסת ה"אלילים" או ה"אלילות" של ה"כוכבים" )

      2. היה איזה קטע לפני איזה כמה זמן, אולי בשנה שעברה אולי לפני יותר, במשחק מותח וצמוד מאוד בין בוסטון ליוסטון שראיתי, וכל המשחק כמובן שורקים את השריקות ה"רגילות" ( בוסטון, "בעיניי" היא הקבוצה המקופחת בליגה, ושוב, כמגמה, לא בצורה נקודותית, כך שמבחינת השיפוט זה היה מפגש "קצוות" )… ובסוף, ממש בסוף, היו שני פאולים תוקף של הארדן על סמארט… אוי, זה היה פשוט ענק, צדק פואטי מה שנקרא, ומאז ממש "התאהבתי" בסמארט שהראה כאן את חוכמתו הסמארט(וט)-ית, ואני אוהב שחקנים כאלו, חכמים, במיוחד בהגנה, או את אלו שפעם קראו להם "שחקני נשמה" בכלל … ( גם לסמארט יצא שם של פלופר… כאוהד בוסטון לא רואה אותו ככזה, או אם וכאשר הוא כזה, ולפעמים הוא בהחלט יכול להיות כזה, כחיקוי של הפרוטוטייפים, אז עבורי "לפחות" אליו בדיוק התכוונתי שאצלו ממש רואים שזה בא מתוך תחבולה ולא מתוך מרמה, וגם כאן אפשר הרי לראות זאת בצורה שהארדן דוחף אותו בצורה מאוד ברורה, בשני המקרים, כך שזה לא שסמארט מחפש את העבירה אלא העבירה, או הארדן, פשוט באים אליו והוא "שם לקבל אותה באהבה" )… היום אפשר למצוא הרבה ביוטיוב אז הנה מצאתי את הקטע המדובר –
        https://www.youtube.com/watch?v=LdBDetUTIk8

          1. לא.
            .
            לא כיום ( הפאולים בסרטון שצרפתי הם פלופים בעיניך ? האם הוא מחפש שם את העבירות בעינייך ? ).
            .
            על כל שחקן אפשר כיום לעשות סרטון כזה, וזה ממש לא מוכיח כלום ( למי שמחפש הוכחות לדברים, ואני לא מסתכל ככה על המציאות, בכלל, כמו שסטטיסטיקות לא מוכיחות בעיניי כלום ושום דבר )… לא הכחשתי שסמארט הוא פלופר לפעמים, כמו כולם כיום כאמור, אלא שיש להסתכל כאן על המגמות.

            אני אמנם אוהד בוסטון, אבל אני לא מהאוהדים הפנאטיים שהולכים אחרי הקבוצה באש ובמים, גם משום שאין לי שום קשר רגשי או אחר לעיר ולאזור, וגם משום שאני אוהב כדורסל חכם ויפה, הגנה ומשחק הוגן, כך שאני לא באוטומט מה שנקרא, ואני רואה במשך השנים האחרונות מספיק משחקים – מלאים – של בוסטון בשביל להגיד שלפחות עבורי הוא ללא ספק לא רמאי, בטח ובטח לא ברמות ההארדניות – לברוניות, אבל "אפילו" לא בכלל, כך שלא הייתי אומר שהוא לא רמאי רק בגלל שאני אוהב אותו או שהוא משחק בבוסטון שאני אוהד, וזו בדיוק הבעיה של ניתוק הנקודה והנקודתיות מהקשרה או ממגמתה הכללי.

            יש כאן עוד משהו – אני לא בטוח או לא מספיק בטוח אבל ייתכן בהחלט שבשנים הראשונות שלו בליגה, כחלק מחיקוי הפרוטוטייפים כאמור, הוא ראה מה – "טוב" ומה "מצליח" ולכן ניסה לחקות זאת, ומה שרואים אצל סמארט שהוא עושה או מנסה לעשות זאת בצורה מוגזמת, עם תנועות מוגזמות, אבל בשנים האחרונות אני לא נתקלתי בזה, או לא זוכר שנתקלתי בזה, בטח לא בצורה "חריפה" או "מוגזמת" ( יש שישאלו – לא ראית או לא רצית לראות ?… אני כאמור **מרגיש וחש** אובייקטיבי מספיק בתוכי כדי "להודות" בכך אם זה היה כך כלפי שחקן בקבוצה שאני אוהד ).

            כאן בדיוק נכנסת המערכת הבוסטונאית ביחס לזו היוסטונאית – לדעתי סמארט התפתח והשתנה בהקשר הזה… לא ש"הכל טוב" עם המערכת הזו, ברור שלא, ויש גם את הביקורת על סטיבנס בהקשר הזה שגם אני די שותף אליה ( לדעתי השחקנים רוצים לתת לו מכות לפעמים על הסטואיות שלו לנוכח העוולות כנגד הקבוצה שרואים שוב ושוב, בצורה מגמתית ולא נקודתית כאמור, ואני גם רואה לא פעם אצליהם ממש ייאוש וכמו הרמת ידיים ש"ככה שורקים אותנו ואין מה לעשות"… ), כך שזו עוד סיבה לאהדת בוסטון עבורי, היא באמת מפתחת ומשנה שחקנים, ביכולות המשחק A ולא ביכולות המשחק B כאמור…

        1. תענה לי ברצינות –
          מדוע אתה, ועוד רבים אחרים, משבחים ואף מהללים מהלכי הגנה סטייל המקר עם סמארט, שללא ספק מכר יפה ובאמנות עבירת תוקף, ובד בבד סולדים ומבקרים מכירה של עבירות מגן? (סטייל הארדן)

          1. אתה רציני, בובי ( וגם אתה עידו ? באמת נראה לך שהיייתי אומר את זה בגלל הקבוצה שאני אוהד ) ? תשמע, אם אתה רואה כאן מכירה או פלופ של סמארט ולא שתי עבירות ברורות אז על מה בכלל יש לדבר ?

            ראית איך קוראים לסרטון ? זה באמת מה שקרה כאן, סמארט נכנס לראש של הארדן, עיצבן ותסכל אותו ( תחבולה )…זה הרגע הלכו להם 26 נקודות יתרון, שים לב כמה הוא עצבני שסמארט לוחץ עליו, בצורה הוגנת ללא ספק, ואז דוחף אותו בצורה שאין כמעט יותר ברורה ממנה, בשתי הפעמים, בשתי הפעמים מוציא עליו את העצבים על שמישהו "העז" להגן וללחוץ עליו בצורה הוגנת.
            .
            לגבי הנושא היותר כללי של הגנה – לא התכוונתי להגנה כמו של סמארט בשני המקרים שצרפתי אלא למשהו כזה כמו שלאורי עושה כאן לפעמים, לא לפעמים שהוא שם ודורסים אותו אלא בעיקר לפעמים שהוא ממש רץ בשביל לפול ולא להגן ( כדוגמא שרואים אותה כיום המון, גם בהקשר לעמידה מחוץ או בתוך הבקבוק כאמור ) –
            https://www.youtube.com/watch?v=lPhsffB5C2E

        2. לאלמונימי הירוק
          אל תיבהל מעידוקי שלנו.
          הוא יכול לנסות להיכנס לך מתחת לעור אבל הוא לא אשם.
          תחליק את זה איתו.
          LETS GO CELTICS

  13. אחלה פוסט. ולקינוח סרטון מצויין המנתח ומשווה את הקליעות של הארדן CONTESTED (לא רק נגד הלוחמים) ו-UNCONTESTED. לא תתפלאו לראות שכאשר אין מולו מגן הוא קולע עם ניתור אנכי רגיל וכאשר יש מולו שומר הוא מעיף את הרגליים קדימה כדי להכנס לאזור הנחיתה של המגן. רמאי מגעיל ודוחה

    https://www.facebook.com/watch/?v=419161452198972

    1. אם זה הכיוון
      הליגה צריכה חד משמעית להודיע שאין שריקות להארדן. פשוט נוכל מנוכל לא רק צעדים בסטפבאק שלו גם קפיצה לתוך הרגלים של המגן
      האיש הכי אנטי כדורסל

    1. מעולה אשך הטור לפני שנתיים ופגיעה בול. מהיום לא נוהגיםמרק טסים 🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣 טסים הביתה. הטור ההוא ממחיש את כל האנליטיקה המוגזמת וכמה היא מגוחכת. האנליטיקה צחקה למורי בפרצוף ב0 מ27 וצחקה עוד יותר ב160 מיליון למשך 4 שנים.

  14. אחלה פוסט טמיר, יש לי רק בעיה קטנה –
    אני אישית אהבתי כמעט את כל הקבוצות המשוקצות שציינת (את חלקן אפילו מאוד), ואני גם אוהב את יוסטון הלוחמת והקשוחה של הארדן ופול; לולא דוראנט – הייתי בכלל בעדם…

    1. אז תכתוב טור תגובה על הקבוצות המשוקצות של נאש ודאנתוני, הקינגס של דיבאץ' עם וובר, גולדן סטייט של RUN TMC וכו'

  15. תודה רבה אשך, טור מעניין מאד. כמה מחשבות:
    .
    קודם כל אני מסכים בנוגע לרוב הקבוצות, כולל בואן (כן, וגם הפלופים של מאנו), ולדעתי זה לא מובן מאליו כי הרי אנשים אוהדים קבוצות שונות ולא אמורים בהכרח להסכים על הקבוצות ה"משוקצות"/שנואות עליהם, ועדיין אני לא שומע המון מחלוקות בתגובות, אלא פה ושם מישהו לא מסכים עם קבוצה או שתיים ברשימה. כך שלדעתי בהחלט עלית כאן על משהו.
    .
    לדעתי מה שמשותף לקטגוריות שאתה מציין – ה"רמאיות", "הכסחניות", ובאופן מעניין גם חלק מה"יותר מדי טובות", הוא שהן מנוגדות לחוש ההוגנות הבסיסי שלנו ומשחקות באופן שהיינו מגדירים בשכונה כ"לא פייר". יש כאן כמה דברים:
    .
    א. זה מעניין שחוש ההגינות של רובנו לא השתנה משמעותית מהתקופה שהיינו ילדים. חייב לציין שלדעתי טוב שכך.
    .
    ב. זה מעניין שאנחנו לא נותנים להם "הנחת מקצוענים", כלומר, לפחות בינתיים, אף אחד לא אומר משהו כמו "מה אתה רוצה, זה המקצוע של בואן, והוא עושה מה שצריך כדי להביא כסף הביתה". זה טיעון מקובל בעולם העסקי כדי להצדיק כל מיני מעשי נבלה, ולפחות בהסתכלות שלנו על כדורסל הוא לא דומיננטי. גם כאן לדעתי דבר חיובי מאד, ואני מקווה שאנחנו חיים ככה גם בחיים שלנו ולא רק כאוהדי כדורסל.
    .
    ג. סוגית ה"טובות מדי" היא פחות ברורה מ"הרמאיות" ו"הכסחניות", אבל היא עדיין שם. לדעתי זה קשור לזיהוי שלנו של תחרותיות עם הוגנות – "אם אין תחרות זה לא פייר". ברור שאם היינו בשכונה, אחרי כמה משחקים היינו מכריזים שזה לא כוחות ודורשים שדוראנט וסטף "יעשו כוחות" מחדש כראשי קבוצות שונות, והם גם היו מקבלים את זה. גם הקבוצות של מייקל היו צריכות לוותר על פיפן או לפחות על גרנט. זה כמובן לא אומר ש"מייקל אשם" אבל גם כאן אני שמח על הסנטימנט הזה.
    .
    ג. זה מעניין שהליגה, בגדול, לא נראית לי בעלת תפיסה דומה לשלנו. זה כנראה בא לידי ביטוי במדיניות של השיפוט, ואולי גם בתגובה איטית למדי לתופעות כמו טנקינג וסופרטימז. יתכן שיש ערך לבנות איזה מנגנון לשילוב אוהדים בקבלת ההחלטות. לא יודע איך עושים את זה, אבל אני מאמין שאם לאוהדים תהיה השפעה ההחלטות יהיו שונות, לפחות בחלקן מהחלטות שנסגרות בין סילבר, כריס פול, בעלי הקבוצות ונציגי התקשורת.
    .
    ושוב תודה על פוסט מעורר חיוכים ומחשבות כאחד.

    1. את כל הגופים שציינת מניע דבר אחד כסף. ותפקידו של אדם כסף הוא למקסם כסף ולהקשיב להם. אם בתור אוהד יהיה לך גם חלק באווחים גם אתה תשפוט לטובת הארדן לברון וגולדן ונגד קראודר והארל.
      כאגע אנו אובייקטיבים או טוקבטיבים כי אנו לא מקבלים כסף והאינטרס שלנו הוגנות.
      תאמין לי שאם על כל שריקה לטובת לברון הייתי מקבל רווחים הייתי מפנק אותו בהרבה שריקות.

  16. תודה אשך, פוסט גאוני וקורע.
    .
    בכל זאת העבירות של קליי עצמן + העובדה שלא נשרקו השאירו אצלי טעם רע וכמעט העבירו אותי צד, אני לא מאמין לקונספירציות אבל מותר להתנגד לעקרון הפעולה של יוסטון והארדן וגם להתנגד לעבירות מסוכנות כאלה גם אם הארדן קופץ קדימה.
    .
    הנהלת הליגה צריכה לטפל גם בהתחזויוץ וסחיטת עבירות במרמה ע"י שריקה לעבירות תוקף, וגם בהשעיות רטרואקטיביות ממשחקים של שחקנים שמבצעים עבירות מסוכנות כמו קליי.

    1. אי אפשר לתת כאן את כל הקרדיט לשחקן התוקף לדעתי הוא לא יכול לקפוץ קדימה אם הוא רוצה לשמור על איזור הנחיתה.

      1. ברור שהוא לא. הוא גם לא צריך מבחינה טכנית. זה נטו ניסיון סחיטה במרמה.
        להבנתי, כרגע האיזור בין הזורק למגן נחשב כאיזור נייטרלי ומגע בו פתוח לפרשנות של השופטים.

        1. תשובה לשניכם – אתם לא רואים שקליי מחליק את הרגל קדימה סטייל בואן?
          .
          לטעון שאם הזורק קופץ קדימה מבטל אחריות מהמגן לכניסה מסוכנת זה לגיטימי, למרות שאני לא מסכים (כי לכל פשע יש "חומרה" אחרת).
          .
          עם זה שלא שרקו בזמן אמת אין לי בעיה (בהקשר הזה הצחיקו אותי במיוחד ברוך וחבורת ה"זה מכור"), גם קשה לדעת וגם הארדן קפץ קדימה לפחות בשניים מהמקרים.

          1. זה ממש לא סטייל ברוס בואן. כבר היו לי דיונים כאלה אינספור. נחיתות כאלה קורות כל משחק מספר פעמים. המגן לא יכול לעצור את כל המומנטום שלו.

          2. לא. כבר כתבתי את דעתי בשרשור ההוא שיש הבדל גדול בין מה שבואן עושה למה שקליי ושאין להשוות ביניהם.

          3. עידו לך תראה היוטיוב איך קלעי שומר נוחת ישר לא נכנס בין הרגליים. קח את ההגנה שלו על קיירי בגמרים ותראה כמה נקי.
            את הארדן הוא ניסה לפצוע במכוון בדיוק בואן. אם קליי מול הארדן נקי כל מה שהואן עה נקי לגמרי וצח

        2. חוץ מזה קליי עשה את זה 3 פעמים במחצית אחת ולפחות פעם אחת מהן נראית ממש ניסיון לפצוע, אי אפשר להגיד שזה במקרה או רק באשמת הארדן.

          1. אתה רשאי לחשוב ככה. חייב להגיד שהסתכלתי בזהירות על כל המקרים הנ"ל ואף אחד מהם לא נראה לי מלוכלך.

          2. הפעם השלישית. האחרות לא שוות שריקה. בכל אופן לא יודע איך שופט אמור לדעת באותו רגע מה לשרוק, באמת מסכנים מה שהארדן עושה להם – יותר קל לשרוק הכל או כלום.

  17. לא הייתה, אין כיום וכנראה שגם לא תהיה קבוצה מכוערת כמו הספרס של ברוס לי בואן.
    ואני אומר את זה כאוהד ספרס.
    הברכייה לביצים של נאש, לא נשכח ולא נסלח!

    יוסטון משתמשים במה שהליגה נותנת, אין פה רמאות, רק ניצול ציני של המציאות.
    קבוצות שמשחק מלוכלך(לא קשוח, מלוכלך) הוא חלק מהזהות שלהן, הן בעיניי הרבה יותר גרועות.

  18. יש מצב.
    .
    בעיקרון אני לטובתם בפלייאוף הזה. בטוח הייתי כשהוא התחיל.
    אבל ה dna של בכיינות מוטמע כל כך עמוק בקבוצה הזאת עוד מימי אדלמן ובטח עכשיו עם פול, הארדן ודאנטוני, שממשחק למשחק זה הופך יותר ויותר קשה לאהוד אותם.

  19. טור ענק, ובזמן.
    לפני כמה ימים כתבתי שאני מעדיף לראות את הדקות הכי גרועות של גולדן מאשר את הטובות של הרוקטס. במחשבה שנייה, אני מעדיף לראות את הדקות החלשות של בני הרצליה… הוא אולי יעיל, אבל עיניי מדממות כשאני צופה בהארדן

  20. חחחחח אשף
    ברוכים מי שהמציאו אותך 🙂
    הרוקטס באמת איומים ולא מתקרבים לקלסה של תקופת אוליגואן.
    בכיינים שאין דבר כזה.

להגיב על ראס א שטן לבטל

סגירת תפריט