סיכום דראפט ה- NFL / פריים-טיים זק

סיכום דראפט ה- NFL / פריים-טיים זק

דראפט ה – NFL  הסתיים אתמול , אחרי 3 ימים מלאי ספקולציות, דרמות, החלפות מיקומי בחירה בין הקבוצות וכרגיל המון עניין ציבורי וסיקור נרחב באתרי הספורט. הדראפט השנה לא כלל יותר מדי כוכבים נוצצים (בסה"כ 8 שחקנים בעמדות ה – SKILL POSITIONS נבחרו בסיבוב הראשון, מתוכם 3 קוורטרבקים) אך היה עמוק מאד בעמדות אחרות (למשל בקווי ההתקפה וההגנה) ובהחלט יכול לייצר הרבה מאד שחקנים שיופיעו באופן קבוע בקבוצות השונות בליגה בעתיד הקרוב מאד.

הדראפט ב-NFL הוא ארוע חשוב במיוחד שכן בניגוד ל-NBA כמעט בלתי אפשרי לקבוצה לייצר סגל איכותי ללא הצלחה בדראפט (רק דרך טריידים ו-FA) וזאת בגלל הכמות הגדולה של שחקנים שנבחרים בדראפט (והכמות הגדולה של שחקנים בכל קבוצה בכלל), תקרת השכר הקשיחה (שמחייבת הרבה שחקנים על חוזי רוקי) ואורך הקריירה הקצר של שחקנים במרבית העמדות ב- NFL.

בסך הכל לרוב הקבוצות היה דראפט די סולידי, בו הן הצליחו לאייש עמדות בהן היה להן צורך בשחקנים מבטיחים למדי. כך למשל בולטימור השתמשה בשתי בחירות גבוהות (סיבוב ראשון ושלישי) כדי לגייס תופסים מצוינים (מרקיז בראון ומיילס בויקין, בהתאמה) שייצרו מטרות ראויות ללמאר ג'קסון ויאפשרו לו להתפתח כמוסר ולרוץ קצת פחות. פיטסבורג שהתפרקה מהרבה מנכסיה ניסתה למלא ב"בשר טרי" עמדות בהן איבדה שחקני מפתח לאחרונה  – דווין בוש, ליינבקר שנבחר בסיבוב הראשון כתחליף לראיין שזיר שכנראה סיים את הקריירה ודיונטה גונסון (WR) כתחליף לאנטוניו בראון שהועבר בטרייד. ניו אינגלנד גייסה שלא כהרגלה שחקני "עמדות כישרון" בסיבובים הראשונים כשבחרה את נקיל הארי בסיבוב הראשון – תופס גדול וחזק להשלים את ג'וליאן אדלמן (מה שמרמז שכנראה לא נראה את ג'וש גורדון חוזר לבוסטון) ואת דמיאן האריס הרץ בסיבוב השלישי כגיבוי לסוני מישל.

עם זאת היו מספר לא קטן של קבוצות שהדראפט הזה היה מאד משמעותי עבורן וההחלטות שנלקחו במהלכו יכולות לשנות את פני הקבוצות הללו כבר בעונה הקרובה ובוודאי בשנתיים-שלוש הקרובות. בגלל אי הודאות העצומה של תוצאות הבחירות, ההחלטות האלו יכולות לקבוע את גורלם של לא מעט GM-ים ומאמנים. ניסיתי לרכז את ההערכות שלי (שגם חלקן הגדול יופרכו כנראה בתוך זמן לא ארוך…) לגבי הקבוצות שבזכות החלטות נבונות שקיבלו במהלך הדראפט יבצעו קפיצה קדימה לעומת אחרות שלא ידעו לנצל את ההזדמנויות שעמדו בפניהן.

ניק בוסה – השחקן הטוב בדראפט?

מנצחים

  1. סן פרנסיסקו 49 – בחרו כנראה את השחקן הטוב בדראפט – ניק בוסה האנד ההגנתי בבחירה השניה, שיחד עם די פורד שהגיע מקנזס יהפכו את הפאס ראש של הניינרס לאחד המפחידים בליגה. בהמשך בחרו שני תופסים בסיבוב השני והשלישי – דיבו סמואל וג'יילו הרד שייצרו מטרות איכותיות לג'ימי גארפולו החוזר מפציעה. בחירת הפאנטר בסיבוב הרביעי קצת תמוהה, כאשר במקומה היה עדיף לשדרג את הסקונדרי החלש יחסית, אבל בסה"כ דראפט מצוין לקבוצה מצפון קליפורניה.
  2. גרין ביי פאקרס – הקבוצה השתמשה בשתי בחירות סיבוב ראשון שעמדו לרשותה כדי לחזק את ההגנה בשני שחקנים מצוינים בעמדות מפתח – ראשאן גארי בעמדת ה- DE (אולי הטוב בעמדה אחרי ניק בוסה) ודארנל סאווג' בעמדת הסיפטי. שניהם יכולים לעזור להפוך את הגנת הקבוצה לנקודת חוזק במקום לחולשה. בהמשך השתמשו בבחירות הסיבוב השני והשלישי כדי לעזור לארון רוג'רס בהתקפה, עם אלגטון ג'נינגס בתפקיד הסנטר וג'ייס סטרנברגר הטייט-אנד.
  3. דנבר ברונקוס – דוגמה מצוינת לחשיבות המזל במהלך הדראפט. למרות שהקבוצה היתה מעוניינת בדרו לוק בנסיון (נוסף…) למצוא בו את הקוורטרבק העתידי שלה היא הימרה על בחירה ב-TE המצוין נואה פאנט בסיבוב הראשון ובאה על שכרה כשלוק נפל לחיקה בסיבוב השני. בבחירה נוספת בסיבוב השני דנבר בחרה את דלטון ריזנר לחיזוק קו ההתקפה ובסיבוב השלישי את דרמונט ג'ונס בעמדת הטאקל ההגנתי וכך מילאה את מרבית הצרכים שלה בבחירות איכותיות. לג'ון אלווי נותר רק לקוות שלוק יוכיח את עצמו כטוב יותר מפקסטון לינץ' – התקווה הקודמת לשיחזור ימי הזוהר של אלווי ומאנינג בקולורדו.
  4. מיאמי דולפינס – בסה"כ דראפט סולידי עם בחירת סיבוב ראשון של כריסטיאן וילקינס כטאקל הגנתי וגארד מבטיח (מייקל דיטר) בסיבוב השלישי אבל הזכיה הגדולה היא ההגעה של ג'וש רוזן מהקרדינלס בתמורה לבחירת סיבוב שני. רוזן נבחר גבוה בסיבוב הראשון בשנה שעברה ולא קיבל צ'אנס אמיתי להצליח באריזונה ועכשיו מגיע למיאמי שזקוקה נואשות לקוורטרבק תמורת מחיר נמוך יחסית, כך שהקבוצה תוכל לבחון במהלך השנה אם הוא אכן יכול להיות הק"ב העתידי שלה.
  5. מינסוטה ויקינגס – דראפט מאד "בטוח" עם אימפקט ברוב העמדות החלשות שלה – סנטר מצוין (גרט ברדבורי) בסיבוב הראשון, אירב סמית ה- TE המבטיח בסיבוב השני שייצר עוד מטרה גדולה ואתלטית לקירק קזינס. אלקסנדר מתיסון הוא בעל ערך גבוה בסיבוב השלישי ויעזור לשדרג את משחק הריצה החלש של הקבוצה ודרו סמיה (OG ) יחזק את קו ההתקפה. קמרון סמית (LB ) וארמון ווטס (DT ) שנבחרו בסיבובים המאוחרים הם בונוס.
  6. וושינגטון רדסקינס – בניגוד לבחירות הבטוחות של מינסוטה, וושינגטון הלכה על בחירות בסיכון גבוה אך גם פוטנציאל גדול. בבחירה הראשונה היא בחרה את הקוורטרבק דווין האסקינס אותו רצתה כל הזמן (ובניגוד לציפיות לא עשתה טרייד כדי להתקדם, וקיבלה אותו בבחירה ה-15) ואז התקדמה כדי לבחור את ה- DE מונטז סווט בעל הפוטנציאל העצום (אך גם חשש לבעיות לב). בסיבוב השלישי גייסה את חברו של האסקינס מאוהיו סטייט, ה- WR טרי מקלורין ואז בסיבוב הרביעי את הרץ ברייס לאב – כך שהתקפת הקבוצה שהיתה אנמית למדי בעונה שעברה מקבלת שדרוג רציני ברוב "עמדות הכישרון". בהמשך, כדי להגן על הקוורטרבק, חיזקה הקבוצה את קו ההתקפה עם שני גארדים – מרטין ופיירשבכר – בסיבובים הרביעי והחמישי, בהתאמה.
  7. ג'קסונוויל ג'גוארס – נהנו בסיבובים המוקדמים מגיוס של שחקנים שהיו אמורים להיבחר מוקדם יותר. בסיבוב הראשון הם שדרגו עוד יותר את ההגנה המפחידה שלהם עם ג'וש אלן – הליינבקר הטוב בדראפט – שנשאר במפתיע על הלוח בבחירה השביעית. בהמשך בחרו בסיבוב השני את ג'וואן טיילור שהוא אחד הטאקלים ההתקפיים הטובים בדראפט ורוב התחזיות צפו לו בחירה בסיבוב הראשון. בהמשך בחרו טייט-אנד איכותי בסיבוב השלישי (ג'וש אוליבר) לחזק את העמדה שהיתה אחת החלשות ביותר שלהם בשנה שעברה (חוץ מעמדת הקוורטרבק, בה הם מצפים לגדולות ונצורות מניק פולס שהגיע כ-FA מפילדלפיה).
  8. אינדיאנפוליס קולטס – אינדי ויתרו שוב על בחירת סיבוב ראשון כדי לקצור זהב בסיבובים הבאים, בעיקר כדי לשדרג משמעותית את ההגנה שהיתה לא רעה כבר בעונה שעברה, בעיקר בעמדות הליינבקר והסקונדרי – רוק יאסין שנבחר בסיבוב השני הוא אחד הקורנרבקים הטובים בדראפט, בן בגונו (סיבוב שני) ובובי אוקרקה (סיבוב שלישי) הם שני ליינבקרים מצוינים. גם בסיבובים המאוחרים יותר נבחרו שני סייפטיס – קארי וויליס (4) ומרוול טל (5). כבונוס, הצליחה הקבוצה לגייס את פאריס קמבל – אחד התופסים הטובים בדראפט שהדרדר לסוף הסיבוב השני וייתן עוד מטרה לאנדרו לאק. בסה"כ שדרוג משמעותי לקבוצה שהגיעה לפלייאוף בשנה שעברה.
קיילר מארי – הצלחה או כישלון מהדהד?

מפסידים

  1. ניו יורק ג'יאנטס – הקבוצה הכי מבולגנת בליגה ממשיכה את הפגרה האיומה שלה (כולל הטרייד ההזוי על אודל בקהם) עם דראפט חלש. הג'יאנטס בזבזו את הבחירה השישית על הק"ב דניאל ג'ונס (למרות שבוודאות היה נשאר על הלוח גם בבחירה ה-17, שגם היא היתה של ניו יורק) ואז בהמשך הסיבוב בחרו את ה- DT דקסטר לורנס – גם לא הכי טוב בתפקיד זה וגם בעמדה שאינה נקודת חולשה של הקבוצה. בסיבוב השני בחרו את הקורנרבק דיאנדרה בייקר (לא רע, למרות שהיו טובים ממנו על הלוח) ואז בסיבוב הרביעי בחרו קורנרבק נוסף… לעומת זאת לא חיזקו כלל את קו ההתקפה, שהיה נקודת החולשה העיקרית של הקבוצה בעונה הקודמת.
  2. אוקלנד ריידרס – עם שלוש בחירות סיבוב ראשון (כולל הבחירה הרביעית) היו יכולים לעשות הרבה יותר טוב מהבחירה של קללין פרל (דיפנסיב אנד לא רע אבל ממש לא סופרסטאר – אולי הכאה על חטא הויתור על חליל מאק…), ג'וש ג'ייקובס (רץ טוב אבל שוב – לא היו צריכים לבזבז עליו בחירת סיבוב ראשון) וג'ונתן אברם (סייפטי מצוין – הבחירה הכי טובה של הקבוצה). גם טרייבון מולן הקורנרבק נלקח בתחילת הסיבוב השני כשטובים ממנו היו עדיין על הלוח. בסיכומו של יום, לא נראה שהריידרס ניצלו את כל הבחירות שאספו דרך הטריידים שעשו במהלך העונה שעברה כדי לשדרג מהותית את הקבוצה.
  3. אריזונה קרדינלס – מרבית הבחירות של הקבוצה מהסיבוב השני ואילך היו טובות – ביירון מרפי הוא קורנר מצוין ואנדי איזבלה הוא תופס מבטיח. גם זק אלן שנבחר בסיבוב השלישי הוא DE סולידי ודיונטה תומפסון (סיבוב חמישי) יכול למלא את עמדת הסייפטי. גם חקים בטלר (תופס, סבוב רביעי) יכול, ביחד עם איזבלה, לייצר צמד תופסים איכותי, אבל כל ההצלחות האלה מתגמדות מול הפיאסקו של עמדת הק"ב ובחירת הסיבוב הראשון – הויתור המוקדם מאד על רוזן (מקום 10 בדראפט בשנה שעברה) תמורת בחירה במקום 62 (ובחירת סיבוב שני בשנה הבאה) והשימוש בבחירה הראשונה לבחור ק"ב שלא בהכרח טוב ממנו (קיילר מארי) היא הימור גדול מדי, לעניות דעתי. הכל יקום ויפול על היכולת של מאריי להוביל את הקבוצה להצלחות, אך קומתו הנמוכה וסגנון משחקו לא מבטיחים לו קריירה ארוכה מדי במקצוענים. כל הצוות המקצועי (כולל המאמן החדש) מושקע בבחירה הזו ועתידם תלוי בה – כך שבודאות הם יעשו כל מאמץ שהניסוי הזה יצליח. כך או כך, גם אם הקבוצה החליטה לוותר על רוזן, כנראה שבהתנהלות נכונה היו יכולים לקבל עבורו תמורה טובה יותר.
  4. יוסטון טקסנס – נקודת החולשה הבוהקת של יוסטון בשנה שעברה היה קו ההתקפה שהפך את דשון ווטסון לחיה נרדפת. הקבוצה רצתה מאד את אנדרו לילארד לחיזוק הקו אך הוא נחטף בחירה אחת מוקדם מדי (ע"י פילדלפיה) והם נאלצו להתפשר על טיטוס הווארד (בסיבוב ראשון) ובהמשך מקס שרפינג (בסיבוב שלישי) – ממש לא מספיק טוב. לוני ג'ונסון (סיבוב שני) הוא קורנרבק טוב וקהייל וורינג (סיבוב שלישי ) הוא טייט-אנד מעניין אבל ווטסון ימשיך לחטף מכות וזה יגביל מאד את הקבוצה.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. אחד הדראפטים הפחות מרגשים ומצופים שאני זוכר.
    לא היה המון דרמה לפני הבחירה הראשונה וגם לא יותר מדי אחרייה מלבד בחירות תמוהות של חלק מהקבוצות שנראה שהלכו נגד הדירוג המקובל.
    אני בסך הכל מרוצה מהבחירות של הניינרס ומקווה שניק בוסה ישתלב טוב בקבוצה מהמפרץ של החוף המערבי ולא יהפוך לניק באסה.

  2. אלוויי אחלה GM. חוץ מהבלינד ספוט שלו בכל הנוגע לקווטרבאקים.
    מאנינג, זו לא בחירת דראפט. זה סייל פיץ'. סבבה.
    אבל חוץ ממנו, בכהונה של אלוויי הברונקוס בחרו 2 QB עם בחירות גבוהות (אוסוויילר, סיבוב שני. לינץ' סיבוב ראשון), ו-3 QB בסיבוב ה-7 (פחות נורא. הימורים של סיכון נמוך).
    החלק הכי גרוע?
    הם לא מצאו את השחקן שילמד מקווטרבאק כמו מאנינג כל עוד זה שיחק.
    .
    גם בגזרת ה-TE החליטו סוף סוף הברונקוס להשתמש בבחירה גבוהה בשביל שחקן "על באמת". 2 TE סיבוב 5, ועוד אחד סיבוב 3, הביאו בדיוק 0 תרומה לקבוצה (טוב, כמעט 0. יש להם במשותף 4 טאצ'דאונס במדי הברונקוס)
    .
    אז אני מאוד, אבל ממש מאוד מקווה שזה יתברר כניצחון של הברונקוס. שהדקות שלוק יקבל יהיו בזמן זבל אחרי שהברונקוס יבטיחו פלייאוף,
    כך שהוא יזכה להזדמנות לצמוח מאחורי QB מנוסה,
    שפאנט יתברר כג'ולייס תומאס 2.0 (ושילמד לחסום).
    .
    (ככה נראה מצב קטטוני של ווישפול ת'ינקינג…)
    .
    תודה, זק. אחלה פוסט.

  3. הייתי יותר מדי עסוק בשלושת הימים האחרונים. חוזר הביתה היום ואעבור על הכל. תודה על סיקורי הדראפט – לראשונה בט-אתר, שעברו מצויין ועזרו המון לאוהדים הרגילים שאינם עכברים מומחים,

  4. קודם כל, המנצח הכי גדול של הדראפט הוא פאט מקפי בלי צל של ספק.

    לגבי הג'איינטס, הם דווקא חיזקו את רוב האיזורים הכי חלשים שלהם (בחרו 8 שחקני הגנה להגנה הגרועה בליגה בשנה שעברה) ומלבד הבחירה בג'ונס הדראפט שלהם היה טוב, אולי אפילו טוב מאוד

  5. הבחירה של הפאטס בניקל הארי דווקא מחדדת את החזרה הצפויה של ג׳וש גורדון למועדון, שכן על אף שדיקיי היה על הלוח (רסיבר באותו הטייפ של גורדון) העדיפו בקבוצה לבחור בהארי שהוא רסיבר בסגנון שונה.

    הקארדס עם בחירות פנטסטיות בכל הבחירות הגבוהות (כולל זו של מארי). מארי הוא השחקן הכי טוב שיכלו לבחור וטוב שעשו כן. לדעתי, אם היו שולחים את רוזן לפני הדראפט או במהלך הסיבוב הראשון יכלו להרוויח יותר, אבל הבחירות בשחקנים (מארי, מרפי, איזבלה, באטלר) הן פשוט מצוינות.

    דראפט אדיר לברונקוס שהרוויחו טייטאנד מצוין וקיבלו גם את הק״ב שרצו ממילא. המון מזל, אך יצא להם טוב בסופו של דבר.

    הטרייד של פילי לפני הבחירה של יוסטון הוא גאונות לשמה.

    תודה זק. כיף לקרוא. יאללה, שיתחיל כבר!!!!

  6. תודה זק, אני אישית איבדתי קצת עניין אבל אני שמח לראות ששם מוזר זה עדיין תנאי סף להתקבל לליגה.
    תעירו אותי כשהעונה תתחיל 🙂

  7. אחד הדראפטים החלשים בשנים האחרונות, אך עם עומק לא קטן בעמדות האדג'. עשו נכון רוב הקבוצות שהלכו על העמדה הזאת בסיבוב הראשון.
    .
    לגבי דנבר ולוק – אחוז ההצלחה של ק"ב מסיבוב שני הוא הנמוך ביותר (סטטיסטית). ב-99% מהמקרים כשקבוצה רוצה מאוד את הקווטרבק והוא עונה לה על הצרכים היא תעשה הכל כדי לבחור אותו בסיבוב הראשון (שם יש שנה נוספת בחוזה הרוקי). אם ק"ב נשאר עד הסיבוב השני משהו שם לא בסדר (מוזמנים להסתכל על הבחירה של הבראונס מלפני שנתיים). בסיבובים הבאים כבר מדובר בפרויקטים לטווח ארוך יותר שיש סיכוי שישתפרו.
    .
    קבוצה שמאוד אהבתי את הדראפט שלה ולא הוזכרה היא ניו אורלינס. הם פשוט הלכו על השחקן הכי טוב שהיה על הלוח ללא קשר לעמדה. אני יכול להגיד שהתרשמתי מכל אחת מהן, עוד דראפט טוב אחד לאוסף.

  8. בשלושת ימי הדראפט הייתי עסוק בענייני משפחה משמחים ולא עקבתי יותר מדי. אבל אני מכיר את האווירה ואת הכיסוי הטלוויזיוני בכל הערוצים ונדמה לי שהשנה ההופלה לא היתה כמו בשנים עברו. אולי מפני שלא היו סופר-כוכבים בדראפט. אבל, כרגיל וכפי שאנחנו יודעים, כמה מהדראפטים 'החלשים' ניפקו שחקני-על וההיפך. בכל אופן, תודה לצוות הפוטבול על הכיסוי המצויין.

להגיב על אור לבטל

סגירת תפריט