על צבאים ותלתנים – פריביו סדרה מילווקי – בוסטון / דור בלוך

על צבאים ותלתנים – פריביו סדרה מילווקי – בוסטון / דור בלוך

לא אגזים אם אגיד שזאת הסדרה הכי מצופה במזרח מאז מיאמי-בוסטון 2012, כן אחרי שנים של מזרח לא תחרותי השנה יצאו לדרך 4 קבוצות שנראו מאיימות על התואר, שתיים מהן – פילדלפיה ובוסטון נראו כמאבדות מומנטום ועדיין יכולת הקלאץ' של קיירי, החזרה של היוורד לכושר סביר, קרב בין שנים מהמאמנים המרשימים של השנים האחרונות והעובדה שמדובר על שידור חוזר של סדרת הסיבוב הראשון מהשנה שעברה הופכת את הסדרה הזאת למרתקת בפוטנציה.

אז בואו ניגש לאקשן!

איך הגענו לכאן?

בדרך כלל היינו מתחילים כאן בתחילת השנה הנוכחית אבל מאחר והשתיים נפגשו בסדרת הסיבוב הראשון של השנה שעברה נלך מעט אחורה ל-2018.

בוסטון הגיעה פצועה וחבולה, ללא קיירי והייוורד אבל הציגה יחידה צעירה ולוחמת שהצליחה לשמור על הביתיות ולגבור על הבאקס ב-7 משחקים קשים. אל הורפורד ומרקוס מוריס סיפקו את הניסיון, ג'יילן בראון, טרי רוזייר וג'ייסון טייטום את האנרגיות מהקו האחורי, בעוד בצד השני למעט ג'יאניס ומידלטון למילווקי לא היו כלים התקפיים משמעותיים בסדרה שבה שחקנים כמו ג'ברי פרקר, שבאז מוחמד וג'ון הנסון קיבלו דקות משמעותיות. בוסטון טחנה את מילווקי בריבאונד ההתקפה, הלכה חזק לצבע, בראד סטיבנס נתן נוק אווט לג'ייסון קיד במצ'אפ המאמנים ובוסטון התקדמה לסיבוב השני ולאחר שעברה גם אותו הודחה מול קליבלנד ב-7 משחקים קשוחים לא פחות.

שתי הקבוצות השתנו מאוד מאז הסדרה הזאת. בוסטון הלכה חזק לקיירי ושילבה בהדרגה את היוורד. השינוי בהיררכיה שלה גרמה לפגיעה בכימיה הקבוצתית ובמעמדם של כמה מהצעירים שהרשימו כל כך בשנה שעברה. טייטום עדיין משמעותי עם 16 נקודות למשחק בעונה, טרי רוזייר וג'יילן בראון הלכו אחורנית.

מילווקי לעומת זאת מינתה את בודנהולצר למאמן, התחילה לזרוק הרבה יותר שלשות והגבירה את הקצב שלה, הפריק הפך סוף סוף להיות השחקן הכי קטלני בליגה, כריס מידלטון ואריק בלדסואו המשיכו לאייש את הקו האחורי אבל מסביב לשלישייה הזאת מילוקי הוסיפה שחקנים מתאימים יותר עם ברוק לופז וניקולה מירוטיץ' כשני גבוהים קולעים, וג'ורג' היל שמוסיף ניסיון ויכולת הובלת כדור חשובה מהקו האחורי.

התוצאה – מילווקי טסה ל-118.1 נקודות למשחק ולמאזן הטוב בליגה – 22-60. בוסטון סיימה במקום הרביעי, ושתי הקבוצות התייצבו לסדרת סיבוב ראשון כפייבוריטיות ברורות, מילווקי מול דטרויט החלשה ובוסטון מול אינדיאנה ללא אולדיפו. מילווקי פירקה את דטרויט שבאמת לא נראתה שייכת למעמד 0-4 ובוסטון ניצחה באותה התוצאה אם כי עם קשיים ניכרים את אינדיאנה והנה אנחנו כאן מוכנים לסדרת סיבוב שני תחרותית הרבה יותר.

השתיים נפגשו שלוש פעמים בעונה הסדירה, מילווקי ניצחה פעמיים.

מאץ' אפ:

בראד סטיבנס – בודנהולצר:

אחד המאצ'-אפים המרתקים של הסדרה הזאת בין בראד סטיבנס שזכה למחמאות רבות על העבודה שלו בבוסטון, אבל השנה מתמודד לראשונה עם ביקורת על הקשיים בשמירת הכימיה הקבוצתית והרוטציות שלו, למייק בודנהולצר, תוצר של המערכת של הספרס ואחד המאמנים המוערכים בליגה על עבודתו באטלנטה (spurs of the east) וכעת במילווקי. המאצ' אפ הזה צפוי להיות משמעותי מאוד בגלל הצורך לתת פתרונות לג'יאניס, שחקן שאי אפשר לעצור בהגנה קונבנציונלית ובגלל סוגיות המצ'אפ הרבות שמילווקי מעוררת באופן כללי, האם סטיבנס מוכן לאתגר?

יתרון: קואץ' באד.

קיירי – בלדסואו:

היתרון הכי גדול של בוסטון כאן בלי ספק. אבל אם בלדסואו רק יצליח להאט את קיירי זה יהיה יתרון גדול לבאקס, בלדסואו שנחשב למגן פרימטר איכותי אם כי נוטה לחוסר ריכוז לא הצליח להאט את קיירי בעשרת המפגשים ביניהם לאורך השנים בהם קיירי קלע 21.4 נקודות ב-45% מחוץ לקשת, אם בלדסואו בכלל ישמור על קיירי לאורך רוב הדקות, הדגש של בלדסואו צריך להיות בצד ההגנתי על אף שהוא כמובן שחקן התקפי קטלני בזכות עצמו.

יתרון: קיירי.

ג'יילן בראון – סטרלינג בראון:

הפציעות של סמארט וברוגדון השאירו את הקבוצות במצב מוזר עם שחקני משנה בתפקידים הראשיים לקראת שלבי ההכרעה של העונה. ג'יילן בראון הוכיח את עצמו בעונה שעברה, וקולע העונה 13 נקודות למשחק. סטרלינג בראון קולע 6 בלבד, שיחק העונה רק 58 משחקים ו-18 דקות לערב. ג'יילן נהנה מניסיון פלייאוף עדיף אבל שתי הקבוצות ישמחו שזה יהיה השחקן שייקח את הזריקות אצל היריבה.

יתרון: ג'יילן.

טייטום – מידלטון:

מידלטון היה מצוין בסדרת הפלייאוף בין השתיים בשנה שעברה, וגם בסדרה מול דטרויט, אבל טייטום הוא שחקן הגנה נהדר, התבגר בשנה משנה שעברה ובהחלט מסוגל להגביל את מידלטון שממשיך להיות שחקן ההתקפה השני הכי משמעותי של מילווקי. עם 38% מחוץ לקשת ב-6 ניסיונות מידלטון לצד שני הגבוהים היה הקלע המשמעותי ביותר מחוץ לקשת של הבאקס, חלק משמעותי ממה שהקבוצה הזאת עושה והאופן שבו היא מצליחה לפתוח את הצבע עבור הכוכב שלה, היכולת להגביל את הקליעה שלו יכולה לשבש את מה שמילווקי עושה ויהיה מפתח משמעותי.

יתרון: אין.

הורפורד – ג'יאניס:

אני מת על הורפורד. אני מאוד אוהב סנטרים אינטיליגנטיים והורפורד הוא אחד מהמובילים בקטגוריה, יכולת המסירה שלו נהדרת, הוא כמעט תמיד ממוקם נכון ונותן ערך הרבה מעבר לסך התכונות הפיזיות והמיומנות שלו. הוא האופציה הטובה ביותר של בוסטון על ג'יאניס והאופן שבו סטיבנס ישתמש בו כמו גם היכולת שלו להימנע מעבירות מוקדמות כמו גם לניהול המשחק של בוסטון משמעותית מאוד. ג'יאניס הוא ובכן, הפריק.

יתרון: ג'יאניס.

ביינס – לופז:

שאלה גדולה מה יקרה עם הרוטציה של בוסטון אבל נלך עם ביינס כאן כשחקן חמישייה, ככזה הוא מהווה בעיה לבוסטון, הוא התגלה כשחקן הגנה אפקטיבי בצבע אבל היכולת שלו לרוץ אחרי קלעים אינה מהמרשימות וזה בדיוק מה שיצטרך לעשות מול לופז. השינוי הכי משמעותי במילווקי הוא ההליכה בכל הכוח לגבוהים קולעים, סטיבנס יודע את זה והראה יכולת מרשימה להגביל את לופז – שקלע רק 5 נקודות במשחקים בין השתיים העונה.

יתרון: לופז.

ספסל – מילווקי: היל, מירוטיץ', איליאסובה, ארלינגטון, קונטון. בוסטון: היוורד, מוריס, רוזייר, אוג'ילה.

שתי הקבוצות עמוקות ויש להן את היכולת לגוון את האופן שהן משחקות, ללכת גבוה ונמוך, להרכב מהיר יותר או איטי יותר, צעיר או וותיק יותר וכיו"ב חיתוכים, ואם הקבוצות יקבלו בחזרה את הפצועים קצרי הטווח (גאסול, ברוגדון, סמארט) הרוטציות יוכלו להפוך לעמוקות יותר מה שהופך את תפקידי המאמנים למשמעותיים ביותר. הנסיגה ביכולת של רוזייר ות'יס השנה לעומת השדרוג במעמדו של מירוטיץ' נותנים כאן את היתרון לבאקס.

יתרון: באקס.

מפתחות:

להגביל את ג'יאניס: לכל קבוצה בפלייאוף שעומדת מול קבוצה עם כוכב עומדות שתי אפשרויות – להגיד שהכוכב של היריבה יהרוג אותנו אבל לא ניתן לאף אחד אחר לקלוע או להיפך – לחנוק את הכוכב ולתת לשחקני המשנה לנסות לנצח. מול ג'יאניס האופציה הראשונה לא ממש קיימת, אם תיתן לג'יאניס להרוג אותך הוא יעשה את מה שדוראנט עשה לקליפרס במשחק 6 – הוא יהרוג אותך. לכן מדובר במפתח משמעותי. השאלה היא איזה חמישייה סטיבנס יראה לנו. האם הוא ילך עם ביינס והורפורד אז השניים יתחלקו בהגנה על היווני או שנראה יותר דקות של הורפורד-היוורד. מעבר להורפורד אוג'ילה הוא אופציה מעניינת להגנה על היווני בדקות מסוימות וגם מוריס מסוגל למשימה בעוד ביינס צפוי להתקשות יותר. כך או אחרת יהיה מרתק לראות מה הסכמה ההגנתית איתה סטיבנס יעלה  כדי לעשות את מה שאף אחד לא הצליח לעשות העונה.

קצב המשחק: מילווקי מעדיפה קצב מהיר יותר, בעוד בוסטון עם האוריינטציה ההגנתית שלה וההקפצות הבלתי נגמרות של קיירי מעדיפה ככלל להאט את הקצב, אם מילווקי תצליח לגרור את בוסטון לקצב שלה היא תפסיד פשוט כי אין לה מספיק כוח אש, בקרב חפירות זאת הופכת להיות סדרה.

קיירי: זו לא רק השאלה של כמה הוא יקלע, השאלה היא האם קיירי מסוגל להוביל קבוצה על כל ההיבטים שכרוכים בכך – להפעיל את חבריו ולתת להם תחושת שותפות, לשלוט על הקצב של המשחק, להנהיג על הפרקט. קיירי עזב את לברון כי הוא רצה להוביל קבוצה ומאז התעוררו שאלות לגבי יכולתו לעשות זאת פחות מבחינת יכולת מקצועית ויותר מבחינת התנהלות מול חבריו ומול התקשורת. היכולת שלו להתבגר תוך כדי שהוא מביא את יכולת הקלאץ' המופלאה שלו שהעניקה לקליבלנד אליפות היא תנאי בסיס לכך שבוסטון תוכל להתחרות כאן.

הימור:

מילווקי היא הקבוצה הטובה יותר, עם השחקן הטוב ביותר בסדרה, בוסטון תצטרך להשתמש בעומק, בניסיון ובאינטיליגנציה שלה כדי להפוך את זה לסדרה, להערכתי זה לא יכול להספיק.

מילווקי ב-6.

לפוסט הזה יש 48 תגובות

          1. כל סיום הוא התחלה חדשה – פריוויו מוצ"ש / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
            תגובות 302-316 על למה הספרס מסיבה נסתרת לא עשו עבירה בסיום המשחק ונגמר בדיוק ב4 הפרש.
            לא כולל התגובות הצבעוניות של טרולים אחרי 8 בבוקר שנדחפו שם. וגם זה שהפוסט הלך אחורה אחרי שהפוסט קודם במהלך הלילה .
            ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

  1. מצוין דור.
    .
    תיקון קל – קיד כבר היה בבית בזמן הסדרה בשנה שעברה – אאל"ט מי שאימן בסדרה בשנה שעברה היה בכלל מישהו עם תפקיד ניהולי.
    .
    זה מאצ' אפ מאוד מעניין כי בוסטון ממעטים לזרוק בצבע ומילווקי נועלים את הצבע ומאפשרים מיד-ריינג' שם דווקא בוסטון לוקחת הרבה זריקות יחסית. יהיה מעניין לראות אם יהיה איזשהו שינוי בהתאמה ההגנתית הזו ובנוסף יהיה מעניין לראות כמה ביינס ולופז ישחקו בסדרה הזו.

  2. על פניו, על הנייר, נראה שלבוסטון סגל עדיף ועמוק יותר מאשר הבאקס.
    בודנהולצר הוציא מהסגל הזה עונה אדירה ופשוט מוציא את המיטב (בדש על המפלצת שהוא הפך את יאניס).
    אני חושב שיאניס יהיה ההבדל פה. הסלטיקס יצליחו לעצור אותו – ינצחו. יאניס יוכיח למה הוא השחקן הכי טוב במזרח (ולטעמי ה-MVP העונה) והבאקס יכולים לנצח.
    איכשהו… הסלטיקס ב-7 (וכנראה שכל יום הדעה תשתנה)

  3. בוא נהיה כנים
    לסלטיקס אין סיכוי לעבור את הקבוצה הכי טובה באן בי איי.
    השנה מילווקי פשוט לא ניתנים לעצירה כשיאניס משחק.
    הדרך היחידה לעבור את מילווקי עוברת דרך יאניס. אם יצליחו לעצור אותו איכשהוא או שחס וחלילה ייפצע.
    לדעתי ולצערי הסלטיקס בכל זאת ילכו בסוף השנה על דייוויס (לפי כל הדיווחים האחרונים….) בהנחה שישכנעו את קיירי שוב לחתום. הסיפור הזה יעלה לסלטיקס בבראון טייטום ועוד חבילת בחירות דראפט.

  4. 1. חשיבות גדולה מאוד לחזרה של מרכוס סמארט, שיכול להרוג את בלדסו. לבוסטון פריבלגיה אדירה של 3 פוינטים בעצם, קיירי-רוז'ייר-אמסטף, זו נקודת מפתח.
    2. לכן גם חשיבות גדולה – יותר מזה, עצומה – לחזרה של "הנשיא" ברוגדון. אחד השחקנים החכמים בליגה, הלב של מילווקי, העוזר של בודנהולצר על המגרש.
    3. ומירוטיץ'. אם מילווקי רוצה שיהיה לה סיכוי נגד העומק האינסופי של הסלטיקס, היא חייבת את מירו בכושר מצוין.
    4. לבוסטון נסיון פלייאוף עדיף. במיוחד – להתמודד בסדרה (ולהיכוות פעם אחר פעם) נגד קליבלנד-לברון-שלשנים-מסביב, בשיטה הייחודית שלה. מילווקי היא הדבר הכי קרוב לקליבלנד-לברון, כמעט העתק-הדבק בשינויים המחויבים. נראה כמה התקדם סטיבנס בשיעורי הבית.
    5. בוסטון תשמור על הבית, ותיקח אחד בחוץ. סלטיקס ב-6.

  5. סדרה שתהיה לא צמודה מילווקי הרבה יותר טובה, בשני תחומי המגרש, היירכיה ברורה הרבה יותר מאומנת .אין לבוסטון מי שיכול להצר את צעדיו של הפריק.
    לדעתי 6 משחקים לסדרה ומילווקי יפגשו את טורנטו.

    1. גם אני חשבתי 4 או 5 משחקים ומילווקי לוקחת.
      יגידו שאני לא אוהד אמיתי? אז שיגידו! אני ריאלי.
      הסלטיקס לא יכולים לנצח את הפריק השנה ובטח שלא כשבודנהולשפלעעעצר בתמונה.

  6. פריוויו נהדר דור, תודה.
    אני חושב שהיתרון הגדול ביותר של בוסטון על מילווקי הוא שבוסטון התחילו כבר את הפלייאוף. הכוונה – בסדרה מול אינדיאנה, על אף הסוויפ, כל משחק היה אינטנסיבי, והכדורסל שם ללא ספק היה כדורסל פלייאוף קלאסי.
    אם רק היה לאינדי תחליף ראוי לאולדיפו, אולי הסדר הייתה יכולה להתארך ליותר מ-4 משחקים. אבל בזכות ההגנה העיקשת שלהם, בוסטון ממש לא טיילו בסוויפ הזה.
    מילווקי לעומת זאת זכו לסוג של מנוחה בסדרה מול דטרויט, שפשוט לא היו ברמה של קבוצת פלייאוף. אולי אם גריפין לא היה פצוע במשחקים 1+2 מילווקי היו צריכים להתאמץ מעט יותר..
    בקיצור – בוסטון כבר התרגלו לקצב הפלייאוף, בעוד מילווקי עדיין משייטים, וזה דווקא נותן יתרון מסוים לבוסטון.
    ובכל זאת אם עליי להמר – מילווקי יקחו את הסדרה.

  7. תודה דור. באקס בשבעה קשוחים וצמודים.
    לדעתי בגלל לופז וגם מירוטיץ' שאוהבים לשחק בחוץ נראה הרבה דק' הורפורד בחמש ואת מוריס מנסה להתמודד בדרך כלשהי עם קאווי.

  8. תודה דור, פריוויו מצויין.
    התחושה שלי היא שבוסטון קבוצה יותר מנוסה,
    ואילו הבאקס יותר מוכשרת ומאומנת.

    הטלתי מטבע, יצא בוסטון ב-7.

  9. תודה רבה דור, כתוב מעולה!
    לבוסטון יתרון של נסיון, הבאקס עם כל הכבוד (ויש…) רק ניצחו את הסדרה הראשונה שלהם. הולך להיות קשוח

    1. אהרון, אני חייב לך ארוחת המבורגר בעקבות ההפסד (המביש) בהתערבות על הלייקרס.
      מעוניין ב-double or nothing על הסדרה בין מילווקי לבאקס?
      (אם זה לא ברור – אני בוחר בבאקס)

  10. מצוין דור, תודה רבה.
    .
    כל השנה האמנתי בבוסטון, וטעיתי פעם אחר פעם, אז אני לומד מטעויות ומהמר על מילווקי הפעם. ובודנהולצר צריך להיות מודאג….
    .
    הבעיה העיקרית של בוסטון היא לא הפריק, למרות שהוא לא מבוטל כלל וכלל, אלא בוסטון. היא פשוט לא הקבוצה האדירה של שנה שעברה.

    1. זאת הטעות שלך – ללמוד מטעויות
      הסטטיסטיקה מתיישרת.
      אתה כמו נהג שמנסה לזרז את הפקק ע"י מעבר לנתיב השני… תמיד כשאתה עובר הוא פתאום מאט והשני מתחיל לנוע.
      צריך להישאר כל הזמן באותו נתיב (דעה) ואז בסוף זה קורה.

  11. אני לא מצליח להבין אם שתי הקבוצות עושות הגנה טובה או שפשוט הם קולעות באחוזים נוראיים
    לבנתיים כל הסלים היו כאשר היה שמירה טובה על השחקן זריקות פתוחות הם מחטיאים

להגיב על האייקון האפור המקורי היחיד לבטל

סגירת תפריט