אמנם לחדול – אבל באמת בגדול. הקליפרס מפסידים לווריורס בעונה שכולה ניצחון.

 

לא חשבתי שזה יקרה, אבל הקליפרס של השנה – קבוצה אותה ראיתי בסטייפלס סנטר מניין פעמים קנו את ליבי. כמה שהחבורה הזאת סימפטית, במשחק שכולו רקוויאם אדיר.

—-

המשחק מתחיל עוד כמה דקות, אבל בינתיים הרשמים העיקריים מחדר ההלבשה הם שדוק ריברס ממשיך להיות משעשע ומקסים כהרגלו וטוען שיש מצב ששג"א לא יודע שהוא (דוק) בעצמו היה פעם שחקן. ואילו סטיב קר לא הסכים לענות לכתבת השוודית (אמנם בלונדינית, אבל מבוגרת. מאד) אם ג'רבקו ישחק. לפחות אנחנו יודעים שסטיב קורא לו "יונאס" ולא "ג'ונאס", אם זה אומר משהו.

והנה החידוש העיקרי בהרכבים – שון ליווינגסטון פותח במקום סנטר כלשהו. מעניין.

 

רשמי פתיחה ורבע ראשון:

ליווינגסטון מבולבל, לייאפ קל מול הסל שהסתיים בהחטאה שלומיאלית, איבוד כדור שלומיאלי לא פחות בצד השני. הייתי חושב שבחור בן 34 שכבר ראה דבר או שניים, יוכל לפתוח משחק באופן נורמלי אבל מסתבר ששחקן ספסל הוא שחקן ספסל.

הקליפרס בגדול, פותחים טוב יותר ובעיקר אנרגטי הרבה יותר. דריימונד וקיי.די אמנם שומרים את גולדן סטייט קרוב, אבל המומנטום נראה ביתי, וכמוהו לחלוטין גם הקהל המאוד מעורב היום.

טוב, קליי תומפסון הוא שחקן הגנה אדיר. חטיפה מצוינת במהלך שכולו האסל מג'מייקל גרין, ורגע לפני שהקליפרס הלכו לטיימאאוט, עוד מהלך הגנתי מצוין על (נדמה לי) שג"א. האיש הוא פשוט יחידת חיסול כשהוא רוצה.

בינתיים גם סטף מתחמם, אבל הקליפרס ממשיכים להיות טובים – אבל הנה העניין. בשני משחקי הניצחון שלהם, מה שבאמת היה חשוב הוא האנרגיה משני שחקני הספסל המצוינים מונטרז הארל את לו וויליאמס. בינתיים השניים עדיין לא שיחקו, ואלו שג"א וגאלינרי שמובילים את הקליפרס. אבל הקליפרס הם קבוצה של מלחמה, ואילו שג"א וגאלינרי הם שחקנים מעולים, אבל כאלה שמשחקים מעולה בשטף – לא כך הם ינצחו. כי בשטף הווריורס פשוט טובים יותר לאורך זמן. בלי תרומה משמעותית מהספסל שבטח עוד מעט יעלה ויבוא, לקליפרס לא יהיה כאן שום סיכוי.

ואכן, הנה לו המתוק עולה, בוא נראה.

 

סוף רבע ראשון: תובנות עיקריות

א. דוראנט משתפר ממשחק למשחק. אמנם החטיא זריקה הרגע עם הבאזר, אבל 15 נקודות ברבע וכמה אסיסטים חביבים. לאיש לקח זמן להיכנס לסדרה הזאת כשבברלי בהחלט בונה לו נדל"ן בראש, אבל נדמה לי שדוראנט ביצע ג'נטריפיקציה לנדל"ן הזה והוא מצוין ואגרסיבי היום.

ב. אמנם הם שיחקו רק כמה דקות, אבל לו והארל בינתיים לא מורגשים. הקליפרס לא יכולים לנצח בלי זה גם אם מזל שיש רוקי בשם גילגיוס ואיטלקי בשם גאלינרי.

ג. קליי תומפסון הוא יחידת חיסול של איש אחד, זה מדהים איך הוא נמצא בכל מקום כשהוא נמצא, ואיך הידיים שלו תמנוניות כל כך. הבעיה היא שבהתקפה בינתיים היום הוא לא מורגש.

ד. דריימונד נותן משחק רודמני משהו עם 9 ריבאונדים עד עכשיו. הוא מנקה כל דבר שזז וגם קלע כמה כדורי זבל.

ה. הווריורס מוכשרים יותר, והם ינצחו כך. השאלה היא האם ההאסל המפורסם של הקליפרס ייכנס לתמונה.

ו. הניסוי הזה עם ליווינגסטון בחמישייה, הוא לא בהכרח שעתו היפה של סטיב קר. אבל לפחות זה לא הזיק יותר מדי.

 

רבע שני:

עם 7:50 לסיום המחצית, מיקרו קוסמוס של המשחק – קליי נותן עוד מהלך האסל וחוטף את הכדור, עובר את הכדור, מוסר לדריימונד שמוסר החוצה לקיי.די ועוד שלשה. קיי.די בדרך לשיא פלייאוף, קליי במשחק האסל והגנה שאני לא זוכר כמותו משחקנים שהם לא קוואי או דניס רודמן, והווריורס עולים ל-10 הפרש.

הקליפרס מנסים היום, באמת, אבל דוראנט, בעיקר הוא, פשוט גדול עליהם, ונותן תצוגה הן בהתקפה (כמובן) והן בהגנה. בעיה נוספת? למונטרז, שחקן שבלעדיו הקליפרס לא באמת יכולים לנצח יש כבר שלוש עבירות. עוד בעיה אתם רוצים? דריימונד ענק היום, סחט את העבירה השלישית מהארל, אבל בעיקר מסיים מצוין (12 נקודות במחצית הראשונה) את המסירות של דוראנט.

ואכן, את המחצית הווריורס סוגרים באותו סטייל. דוראנט במשהו שחייב להיות שיא (כשנמצאים במשחק, לא שומעים את כל הסטטיסטיקות הקטנות שמספרים לנו עליהם בטלוויזיה) עם 38 נקודות במחצית ובעיקר הוא עושה מה שבא לו, אבל פרט לכך:

  • קליי עם לפחות 4 מהלכי האסל עצומים, האיש ממשיך לתת את אחד ממשחקי ההגנה הטובים ביותר שאני זוכר. גם אם הוא לא קולע כלום.
  • איזה משחק בין פורוורדים יש לנו היום, כשהמדובר כמובן על דריימונד ודוראנט שמזינים אחד את השני שוב ושוב ושוב, ולא במקרה נותנים כל אחד בתורו את אחד ממשחקי ההתקפה הטובים ביותר שהם נתנו השנה. בכלל, משחק בין פורוורדים הוא דבר שלא קורה המון והרבה יותר מדברים על משחק בין גבוהים או בין גארדים (או בין גארד לגבוה), אבל כשזה קורה זה מאד יפה.
  • סטף חביבי חביב אבל בעיקר בחדירות, בהחלט מפנה את הבמה להצגה של קיי.די.
  • ליווינגסטון אולי לא ברמה אבל איגודלה היום בהחלט כן.
  • בצד של הקליפרס, לא רק שלהארל יש שלוש עבירות והוא לא מורגש במיוחד, גם לו וויליאמס בינתיים נשאר במשחק הקודם.
  • מעניין שאותו דבר קרה גם במשחק הקודם שהייתי בו בסטייפלס בין שתי הקבוצות (משחק מס' 4). לו והארל לא היו טובים, ואילו שג"א כיכב. זה פשוט לא יספיק.
  • יצטרך להיות פה מהפך לא קטן, כזה שמזכיר את משחק מס' 2, כדי שהווריורס לא ישאירו את הנאגטס והספרס כסדרה היחידה שטרם הסתיימה לה.

 

רבע שלישי:

מה שבטוח הוא שהקליפרס הם לא קבוצה שיוותרו כל כך מהר, וזה בדיוק מה שאפיין אותם לאורך כל העונה. אז עם או בלי לו, אלו שג"א, שאמט (איזה צמד רוקיז מדהים) וגאלינרי שמחזירים את הקליפרס מעט למשחק. אם הווריורס ינצחו את המשחק, הם יצטרכו לעשות את זה בזכות, ולא בחסד. כמובן, העובדה שדוראנט התקרר מעט והחטיא, גם אם ב-"IN AND OUT", את הזריקות הראשונות שלו במחצית, לא תורמת לאלופה המכהנת.

למרות שהרבע הזה משמעותית פחות טוב מאשר המחצית השנייה, נדמה שעדיין קורים בו כמה דברים מעניינים, קודם כל – הקליפרס עייפים ולא מרוכזים, וכבר פעמיים מסרו לשחקן שעומד בחוץ. שנית, גאלינרי בהחלט בא היום למשחק, אבל הוא ושג"א ממשיכים להיות היחידים, וכאמור בלי לו ומונטרז זה לעולם לא יוכל לעבוד.

אבל התובנה הכי גדולה מהרבע השלישי היא שמבין שני שחקני הספסל הקלאסיים של הווריורס בחצי העשור האחרון, נדמה שנותר רק אחד – איגודלה הוא עדיין שחקן מצוין לפרקים, כפי שהוא תמיד היה מאז שהוא הגיע לווריורס. הפרקים אמנם מתקצרים מדי עונה, אבל הם עדיין אינטנסיביים כשהם קורים. ובעיקר, הוא הכי אטרקטיבי שיש ואחראי להייליטים העיקריים של המשחק, ולהאלי הופים המרהיבים ביותר בו, היום ולמען האמת – באופן די קבוע.

לעומתו, ליבינגסטון לצערי כבר לא ברמה. אני מאד אוהב את הבחור ויש לו קלאסה רצינית, אבל הוא כבר לא תורם את מה שהוא תרם בארבע העונות הקודמות, ונדמה לי שהגיע הזמן לומר לו יפה שלום, ואולי אפילו לתת את הדקות שלו לקווין קוק או אלפונזו מקיני. הסיבה היחידה שנדמה היה לפעמים שהקליפרס במשחק, נכון לשלושת הרבעים הראשונים, זה הוא. בכל שאר הזמן הייתה רק קבוצה אחת על המגרש.

או במילים אחרות – איגודלה, כן. ליבינגסטון (ובאמת לצערי) – לא.

רבע אחרון:

קליי בשלו עם עוד חטיפה, נדמה לי שהיו לו כבר עשר דפלקשנים \ חטיפות היום, והפעם הוא גם מתוגמל בהליכה לקו. מדהים עד כמה גם במשחק התקפי באמת לא טוב (למשל, החטאת עונשין מוזרה) הוא נותן אימפקט הגנתי מצוין, ויחד עם איגודלה וכמובן דוראנט מעל כולם, אלו שלושת שחקני המשחק של הווריורס היום, בלי שום ספק.

לרגע, באמצע הרבע האחרון, דה ז'ה וו (למשחק השני בסדרה) ונדמה שהקליפרס מצמצמים מספיק בשביל לנצח, אבל החטאות של גאלינרי ביום באמת טוב שלו, ושלשה (סוף סוף!) של קרי, מחזירות את הצבע ללחיים של אוהדי הווריורס (ושלי) גם אם נדמה שבברלי חזר מעט להיכנס מתחת לעור של קיי.די – ללמדך שדברים יכולים לקרות לשחקנים גם כשהם נותנים ימים של 50 נקודות (והיד עוד נטויה).

עם שתי דקות לסיום, זה נראה גמור. אני יורד לראיונות ארוכים. קיי.די, סטיב קר וסטף קרי חידשו מעט ולמרות שאדביק אותם ליוטיוב כדי לא לאבד את זה לנצח, הם באמת לא אמרו דברים מעניינים מדי, פרט אולי לכך שדוראנט אמר כי הוא יתמוך באופן גורף בקבוצה בסיאטל.

אבל מה שמעניין יותר הוא ההתרגשות על סף דמעות של דוק ריברס. האיש קנה אותי לחלוטין השנה, כריזמטי באופן מטורף ומאמן אדיר בעיניי, למרות שלא ממש הייתי על העגלה שלו עד היום.

ולא פחות מכך – הצמד חמד שהוא לו וויליאמס ופטריק בברלי שביום שיפרשו, יצטרכו לפתוח סיטקום בכיכוב שניהם. שני אופיים מאד מאד שונים, אבל הם משלימים אחד את השני נהדר בראיונות ובמקרה הזה, מדובר לדעתי ב-14 דקות שהן יצירת מופת:

תם ונשלם. הייתי שם בערב הפתיחה מול דנבר, הייתי שם בערב הסיום מול הווריורס. הקליפרס היא פשוט קבוצה חיובית עם עתיד גדול. היה לה רקוויאם אולי לעונה, אבל עוד יהיו לה רגעים עצומים בשנים הקרובות, אני בטוח.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. אני חייב להוריד את התמונה של ליוינגסטון כי היא של גטי אימאג'

    מעדיף גם שתתרכז יותר בסיכום כל המשחק כי הבלוג החי הוא בפריוויו של דור וזה מבלבל את העניינים
    תודה

  2. מעולה אבי, תודה רבה.
    .
    קצת ביאסד מצידי לסכם את המשחק הזה כך, אבל בכל זאת – אין על קליי. המצ'אפ שלו עם הארדן יהיה משמעותי בחצי הגמר.

  3. מעולה אבי, מאמין שבשנה הבאה אתה והקליפרס תגיעו גם לסיבוב השני. סדרה לא גדולה של קליי תומפסון שיצטרך לתרום יותר בסיבוב השני, אבל הוא הראה היום שהוא יכול להעלות הילוך בהגנה כשהוא רוצה, למרות שמי שעצר את וויליאמס היה בעיקר איגודלה. אהבתי את השינוי בחמישייה של גולדן סטייט עם שון ליבינגסטון במקום אנדרה איגודלה, מהלך חכם שהתאים להרכב שלושת הגארדים של הקליפרס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט