יומן אליפות פילדלפיה 76 (2)

יומן אליפות פילדלפיה 76 (2)

חג שמח חברים!

רבים וטובים ממני כתבו על המשחקים, לכן אשאיר להם את המילים.

הנקודות שאנו עוקבים אחריהם בקיצור נמרץ:
מאמן, באטלר והאריס, פיצול החמישיות, רדיק, בריאותו של אמביד.

משחק 3:

  • בראון פתח עם מונרו כי אמביד פצוע, והמשחק התנהל בצורה טובה וחלקה. קבל ח"ח.
  • באטלר אמר וקיים – מאז המשחק הראשון שם סיים בלי אסיסטים בכלל, במשחקים 2-3 חילק 7 אס' ובמשחק הרביעי 4 אס' עד להרחקה. פה ושם הוא גם קולע.
    האריס התחיל להיכנס לעניינים והראה למה הוא הגיע. בהיעדר אמביד האריס לקח עליו את ההובלה וקלע 29 נק' באחוזים מעולים עם 6-6 משלוש ולקח על עצמו את מלאכת קליטת הכדורים החוזרים עם 16 במספר. פילי הרוויחה את האריס בפציעתו של אמביד.
  • פיצול החמישיות\חמישייה-ספסל – החמישייה קלעו 110 נק' לעומת 20 של הספסל, כשהרוב הגיעו מבובאן עם 14 נק'. בן סימונס היה מדהים עם 9\4\31 והיה בכל מקום על המגרש. החמישייה הייתה בערב מעולה עם קליעות מכל מקום ועם 48 אחוז מהשדה אל מול 40.6 של הנטס, ו-40.7 אחוז מהשלוש לפילי לעומת 20.5 אחוז של ברוקלין.
  • רדיק – סיים עם 26 נק' ב-5-9 מהשלוש ו-7-17 מהשדה. משחק סביר פלוס.
  • אמביד – פצוע אבל גם כשהוא לא משחק הוא מסריח מהשלוש.

בפסח יש עניין גדול עם הספרה 4:

4 כוסות, 4 בנים, 4 לשונות גאולה, 4 קושיות ולא סתם החודש הרביעי (אפריל) יוצא תמיד בחפיפה עם פסח.
החיבור של עם ישראל לספרה 4 ודומיו ליהדות הוא גדול. 40 שנה במדבר, משה עלה 40 יום לשמיים, המבול היה 40 יום ועוד ועוד.
וכך יצא שמשחק 4 בסדרה יצא במוצאי שבת ובצאת ליל הסדר. המשחק הזה היה קריטי לשתי הקבוצות, אם ברוקלין הייתה מנצחת זה היה מחזיר את הסדרה לשיוויון, והכול היה נפתח מחדש. אך בפועל זה לא מה שקרה, פילי ניצחה את המשחק וכעת רחוקה משחק אחד מסיום הסדרה.

משחק 4:

ברוקלין התחילה חזק והצליחה להחזיק את ההובלה עד הדקות האחרונות. מוזמנים לקרוא את הסיקור הנפלא של אייל מהמגרש.

  • מאמן – בחצי הראשון פילי נראתה חסרת אונים אל מול הגארדים של ברוקלין שחדרו וקלעו או מסרו לדאנק של אלן. אך בחצי השני בראון הצליח להסתדר בלי באטלר שהורחק ועשה התאמות ושלח את אמביד לעשות את מה שהוא הכי טוב בו, לחפור בצבע. הריווח של מייק סקוט ניצח לבראון את המשחק.
  • באטלר והאריס – האמת שאני מבסוט עליהם. שניהם נותנים את התפוקה שצריך מהם. ג'ימי בעיקר בצד ההגנתי והאריס בעיקר בצד ההתקפי. אני מבסוט על ג'ימי שנלחם עבור חבר לקבוצה ולא נגדו. אני מבסוט על האריס שהחזיק את הסיקסרס בעניינים בדקות אחרי התגרה. אני מבסוט על ג'ימי שבזמן שהיה על המגרש (24 דק') הספיק לקלוע 11, לקטוף 4 ריב', לחלק 4 אס' ולחטוף 2. אני מבסוט על האריס שנתן משחק מעולה, שיחק 43 דק', קלע בקלאץ' ונלחם על כל כדור (8 ריב').
    לדעתי ג'ימי מצא בית! טוב לו בפילי! הוא אוהב את החבר'ה הצעירים שאיתו שאכפת להם מהניצחון, הם נהנים ומשקיעים המון בשביל המשחק. בניצחון על בוסטון הוא דיבר על כך ואמר שכיף לו בקבוצה והאווירה ממש טובה. אם פילי תציע לו חוזה חדש הוא ילך על זה!
  • פיצול החמישיות\ חמישייה-ספסל – הספסל קלע 22 נק' לעומת 90 של החמישייה. החמישייה הייתה בינונית כשרדיק לא פוגע, ג'ימי מורחק, וסימונס לא משחזר את היכולת של משחקים 2-3. אמביד והאריס היו גלגל ההצלה של פילי במשחק. מה שניצח בסוף הייתה הנחישות של הקבוצה לעלות לסיבוב הבא. הספסל היה חלש כשגם בובאן לא פוגע. מייק סקוט היה נקודת אור שקלע 2 שלשות סופר חשובות למשחק וסיים עם 8 נק' וריב'.
  • רדיק – קלע במשחק 3-9 מהשלוש והחטיא עוד 2 מהשדה, סיים עם 9 נק' בערב חלש עם 4 איבודים ו-4 עבירות. למרות הערב החלש רדיק תפר שלשה 50 שניות לסיום והעלה את פילי ליתרון. רדיק לא יציב עד כה בסדרה, לצד משחקים גדולים באים משחקים חלשים. הוא נקודת הריווח של פילי, בשבילו גיבורים עפים והוא חייב להשתמש בזה.
  • אמביד – כל העונה הייתה לי בעיה איתו, לדעתי הוא לא מספיק השקיע. אם זה בהגנה שם הוא לא קפץ לגגות, ואם זה בהתקפה שהוא לא ניסה מספיק לחפור בצבע. בסדרה הוא לקח אותי לשיעור במאמץ, לקלוע 31 נק', לקטוף 16 ריב', למסור 7 אס', לחטוף 2 ולחסום 6 ב-54 אחוז וכל זה כשהוא פצוע!! מרשים מאוד. אני מקווה שמשחק הבא פילי תצטרך אותו פחות והוא יוכל לנוח.

למסיבת העיתונאים עלו ג'ימי באטלר וג'ואל אמביד בצורה מאוד מבודחת וצחקו במהלך השאלות והריצו דאחקות.

אז פילי מובילה 1-3 על הנטס והמשחק הבא בבית. אמביד הגיב על ההובלה ואלו דבריו:

לדעתי פילי כבר עם רגל וחצי בסיבוב הבא ורק צריכה לסיים את הסיבוב הנוכחי.

בברכת חג פסח שמח ולשנה הבאה בירושלים הבנויה.

ליומן הקודם.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. מצויין שחר. רדיק לא בעניינים בסדרה הזאת ויהיה מעניין לראות איך יהיה בהמשך. גם הייתי שוקל להפריד בין הדקות של אמביד וסימונס כי זה 2 קבוצות שונות בסגנון משחקן. השינוי במשחק של באטלר חשוב – הוא עדיין יחזיק את הקבוצה בקלאץ' בצורך אבל משתף הרבה יותר, זאת עבודה טובה של בראון המושמץ.

    1. נקודה מעניינת. הפריחה של סימונס במשחק 3 נבעה מהחוסר של אמביד בצבע. הם שניהם יושבים על אותה משבצת בצבע ואולי באמת צריך להפריד ביניהם. הייתי שם את באטלר עם אמביד כדי ליצור הגנה ומצד שני לשים את את סימונס רדיק והאריס כדי ליצור חמישיית כוח בהתקפה ומשחק רץ ומרווח.

      1. אני איתך. ככה גם אפשר לחלק את שחקני המשנה (בובאן, סקוט, מקונל ואניס) בצורה חכמה יותר. הייתי נותן כל פעם להרכב אחר יותר דקות לפי הקצב של המשחק. אולי בראון יישם.

  2. תודה שחר. בראון מנהל משחק חלש ואין דרך לייפות את זה. מזלו שרדיק (שהיה חושך כל הרבע האחרון) וסקוט תפרו את השלשות בסוף. הוא הלך יותר מדי עם רדיק וסימונס שהיה בינוני והיה חייב לדעתי להוריד מהם עומס ולתת דקות למקונל ולג׳ונתן סימונס המושמץ. הבחור יכול להיות אחלה שחקן. בראון לא שיחק בכלל עם מונרו שהיה סביר + במשחק הקודם ובמקום נתקע יותר מדי עם ג׳ונה בולדן שבמו ידיו התעקש לאבד/להחטיא/לא לקחת ריבאונד. מונרו, לפחות כרגע, ליגה מעל בולדן ואם גם בובאן במשחק בינוני אין סיבה שהוא לא יעלה לתת אוויר לאמביד. מסכים עם שחר שאפשר להפריד קצת בדקות של סימונס ואמביד, אבל (גדול) סימונס הוא המפעיל הכי טוב של אמביד מתחת לסל ויש ביניהם תיאום מצוין וזה בא לידי ביטוי בעיקר בסוף המשחק בחיתוכים של סימונס לקרש בל מאמביד או בהכנסות כדורים עמוקים לאמביד לסל/פאול.

    1. אני חושב שבראון התנהל יפה אחרי ההרחקה של באטלר, אך אינני מבין מדוע השימוש במקונול ירד במהלך המשחקים, הוא שחקן מחליף מעולה וחבל שלא משתמשים בו.
      לדעתי בולדן הוא סטרצ' 5 ויש לו הרבה יכולות והוא עושה דברים נכונים אך הוא עדיין לא בשל למשחקים בפלייאוף.
      סימונס מפעיל את אמביד כי הוא הרכז וככה רכז צריך להיות אך הם יושבים בצבע ויש הרבה רגעים כשהם משחקים ביחד שנוצר פקק בהתקפה.

  3. אתמול פילי וברט בראון ניצלו במזל גדול. אבל הנטס היתה צריכה עדיין לנצח אחד שם (אפילו אילו ניצחה אתמול) – דבר שאני לא מאמין שהוא ביכולתה יותר. רדיק חזר לכושרו הטוב ביותר.

  4. ברט בראון ממשיך לנהל בבינוניות משהו את העסק, הספסל הוא נק' בעייתית מאוד, מסתמכים כרגע בעיקר על יכולות אישיות ופחות משהו מאורגן. בהנחה שטורונטו יעברו את המג'יק מעניין לראות את אמביד מתמודד עם גאסול המנוסה שהוא גם שחקן הגנה טוב מאוד.

    1. הוא היה עם 6 מ-18, 5 אסיסטים ו-7 איבודים מול גאסול העונה (כשמארק שיחק בממפיס). פילדלפיה קלעה פחות מנקודה לפוזישן כשאיבקה או גאסול שמרו על אמביד (215 פוזישנים, 207 נקודות). נתון מעניין

      1. לא נתון שבפילי יאהבו לראות… אגב גם בהגנה גאסול ואיבקה עם הקליעה שלהם מחצי מרחיק יכריחו אותו לצאת אליהם דבר שיכול מאוד לשבש את ההגנה של פילי

  5. אנשים פה מדברים שטויות על ג'ונתן סימונס אחרי שלא ראו אותו משחק שנתיים.
    גם באורלנדו וגם בפילדלפיה הוא חושך , הוא הפסיק לשחק ולהתאמץ מאז שקיבל את החוזה הגדול(גדול יחסית בשבילו) ולא תורם כלום בהגנה או בהתקפה , הוא רק עושה נזק.
    וזה לא קשור לבראון(שאני ממש לא אוהב) או לסטיב קליפורד.
    זה שג'ונתן סימונס הפסיד להיות שחקן כדורסל זה רק באשמת ג'ונתן סימונס

להגיב על רועי ויינברג לבטל

סגירת תפריט