יומן אליפות קלטי במיוחד – פרק 1 – winning ugly / דור בלוך

 

מה היה לנו עד עכשיו?

משחק מס' 1: בוסטון סלטיקס 84 – אינדיאנה פייסרס 74 (מוריס 20 נ')

אינדיאנה פתחה טוב יותר, אבל אחוזים מחרידים מחוץ לקשת ושליטה מוחלטת של בוסטון בריבאונד השאירה את בוסטון במשחק והחל מאמצע הרבע השלישי השליטה עברה אליה באופן מוחלט כשאינדיאנה פשוט לא מסוגלת לקנות סל. 8 נקודות היו לאורחים ברבע השלישי שבו ארווינג ומוריס הובילו את הסלטיקס לניצחון.

משחק מס' 2: בוסטון סלטיקס 99 – אינדיאנה פייסרס 91 (קיירי 37 נ')

אינדיאנה הובילה עד תחילת הרבע הרביעי ביתרון מבטיח אבל אז קיירי התעורר עם רבע רביעי מפלצתי שבו בוסטון ניצחה 12-31, לאינדיאנה שוב לא היו תשובות לקוואץ' ההגנתי של בוסטון. השליטה של המארחים בריבאונד בלטה שוב 42-52 והקשתה על אינדיאנה לברוח בדקות הטובות שלה.

משחק מס' 3: אינדיאנה פייסרס 96 – בוסטון סלטיקס 104 (בראון 23 נ')

שוב אינדיאנה נתקעת רבע שלם כמעט בלי יכולת לעשות נקודות (רבע שלישי 12 נקודות), ובוסטון מצליחה להשיג ניצחון במשחק שלפרקים היה צמוד. ג'יילן בראון בלט לטובה ויהיה מעניין מאוד לראות האם תהייה לכך המשכיות והאם יהיה שינוי באיזון הובלת המהלכים בעקבות העובדה שבראון קלע יותר מארווינג במחצית מהזריקות.

שלושה ניצחונות בשלושת המשחקים הראשונים, הקבוצה היחידה ב-NBA שמחזיקה מאזן 0-3 עד כה (יוסטון ומילווקי יכולות להצטרף אליה), הקבוצה שסופגת הכי מעט בפלייאוף בפער גדול.

קיירי היה במשחק אחד ענק עם 37 נקודות, בשניים האחרונים עשה את מה שצריך כדי לנצח – לא יותר ולא פחות. ג'ייסון טייטום מראה יעילות ויציבות עם 20 נקודות, הבחור מראה בגרות לא אופיינית לגילו והוא מסוג השחקנים שאתה מודה יום יום ושעה שעה שיש לך אותו. מתחת לשניים האלה אף שחקן לא מצליח לתת תרומה משמעותית. מרקוס מוריס נאבק עם אחוזים נמוכים מבחוץ, ג'יילן בראון עם הירידה בחשיבותו הקבוצתית וגורדון היוורד עדיין עם חזרה מהפציעה.

הסמל הכי בולט לשינוי מהפלייאוף שעבר הוא טרי רוזייר שמקבל רק 19 דקות למשחק וקולע רק 6 הוא זורק מעט, קולע מעט ונראה מעט מנותק. גם היררכיית הגבוהים של הקבוצה בעייתית בשלב הזה. אל הורפורד הוא מהשחקנים האהובים עליי בליגה, אינטיליגנטי ואלגנטי הוא תורם 10 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק בסדרה אבל אחריו אארון ביינס ודניאל ת'יס פשוט לא מהווים פקטור בסדרה הזאת, ות'יס מראה הגנה רעה במיוחד מה שיקשה לשלב אותו בשלב הבא.

אינדיאנה פייסרס ללא אולדיפו היא קבוצה סופר מוגבלת התקפית כך שקשה להאמין שבוסטון מסוגלת לעשות את אותו הדבר מול יריבות חזקות יותר, שההתקפה נראית רע לתפארת ושבסיבוב הבא מחכה איזה משוגע יווני אחד.

למה זה מה שהיה?

בוסטון ממשיכה להיאבק עם שורה של צרות שבתחילת העונה נראו כצרות טובות וכעת כבר לא ממש נראות כך. אחרי שהצעירים שלה הפגינו יכולת נהדרת בפלייאוף של העונה שעברה ללא קיירי והייוורד עלתה השאלה איך כל הכישרון הזה ישתלב ביחד.

למרבה האכזבה הייתה קבוצה שנטשה את הנעת הכדור היפה והמשחק המגוון שאפיין אותה בפלייאוף שעבר לטובת משחק שמבוסס הרבה יותר בידודים ובעיקר מבוסס קיירי. בשנה שעברה הקבוצה עמדה בערך במרכז הטבלה ב-ISO בפלייאוף (11%), כאשר העונה היא עומדת במקום השני עם 15.5% וביעילות מאוד לא מרשימה (מקום 11).

קיירי מחזיק בנתון USAGE של 30% בדומה לקווין דוראנט ודמיאן לילארד, אבל האופנסיב רייטינג שלו נמוך ב-17 מדוראנט ו-9 מלילארד. אם ניקח את זה לעונה שעברה אף שחקן לא החזיק ב-USAGE שגבוה מ-24% כאשר טייטום, בראון, מוריס ורוזייר היו אחראים למרבית המהלכים.

אי אפשר בלי להתייחס לפציעה של מרקוס סמארט שצפוי להיעדר עד אמצע מאי, כלומר לפחות עד אמצע הסיבוב השני. בסיבוב הזה העובדה הזאת כמעט לא מורגשת. סמארט הוא מומחה הגנתי, והתרומה ההתקפית שלו (8.8 נ' למשחק) משמעותית פחות. מול אינדיאנה ההגנה של בוסטון מסתדרת היטב, מול מילווקי זה יהיה סיפור אחר.

מה יהיה בהמשך?

אז קודם כל צריך לעבור סיבוב, רצוי בסוויפ (משחק מספר 4 מחר – יום ראשון ב-20:00 – שידור חי בערוץ הספורט), ואחר כך מחכה מילווקי, בין לבין בוסטון צריכה להחליט איך היא מתכוונת להסתדר עם מילווקי.

נדבר על כך ביומן לקראת הסיבוב השני.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה על הסקירה. קשה להבין מה עובר על הסלטיקס העונה. ציפיות (גבוהות) לחוד ומציאות לחוד. שורה תחתונה- סיבוב ראשון בפלייאוף אפשר לסמן וי.
    מכיוון שהעונה התנודתיות זה המצב הקבוע אצלם, אין טעם לנבא שום דבר לגבי יכולת המשחק ונותר מבחינתי רק לקוות שיצברו יותר נצחונות מהפסדים בהמשך הפלייאוף.

  2. אני אוהד בוסטון ונהנה לקרוא על הקבוצה. יומן מעניין, תכתוב כמה שיותר! תודה.

  3. מצוין דור. קשה ללמוד יותר מדי מהסדרה עד עכשיו כשכל משחק שחקן אחר מתעלה. בוסטון לא משחקת טוב, אבל מספיק טובה בשביל לעבור את אינדיאנה. היווארד משתלב די אחלה ושימושי מהספסל למרות שהוא שומר בינוני כרגע. זה הרגיש כאילו בוסטון שיחקה כמו אלופה ברבע בכל משחק. מול הבאקס הם יצטרכו לשחק ככה לאורך משחקים שלמים.

  4. נפלא מר בלוך
    תודה רבה.
    אני חושש שיומן האליפות הזה יהיה קצר.
    לא רואה כיצד הסלטיקס מתגברים על אנטה-קאמפופו. הוא פשוט יותר מדיי לכל שומר שיש לסלטיקס. אני כן חושב שצריך לסגור לו את הצבע ולגרום לו לזרוק שלשות בתקווה שיחטיא חלק. נראה מה סטיבנס מבשל.
    היות שהוא דיי מוגבל במשחקים, יהיה חייב לעשות עבודה מאומצת באימונים ובהפסקות ופסקי זמן.
    צריך לדעת לנהל את ההפסקות האלה טוב יותר.

    1. האמת, אי אפשר לעצור את הכניסה של יאניס לצבע וישלהניח שהצוות של סטיבנס ידון בעניינים וינסה לחפש פתרונות יעילים. זה נראה כרגע בלתי אפשרי אבל הם ישבו על קלטות ההפסדים של מילווקי וינסו לחפש דרך לעצור אותו.

      1. סמי אוג'ליי שמר עליו בהצלחה מרובה בסדרה שנה שעברה. יאללה סמי!

    2. יסגרו לו את הצבע כמו שסגרו לסימונס אשתקד. יהמרו על המיד ריינג' של יאניס וינסו להגביל יותר את השאר – לא אופתע אם ביינס ישמור על לופז כדי שהורפורד יהיה שימושי יותר בצבע. הורפורד שמר עליו לא רע העונה ויחד עם בראון אפשר לסגור אותו.

  5. פרק נוסף קצר, יעיל, אמיתי, ומספר את הסיפור – שיום אחד יתווסף לקובץ יומנים שיהפכו לספר כדורסל.
    מציע רק להכניס לוגו יותר ברור.
    למעשה, אעשה זאת עבורך כתודה על פועלך!!!

  6. תודה דור

  7. למעשה, אינדי פשוט מתגלים כקבוצה חלשה מאוד. הסלטיקס אמנם אכן מראים סימנים מעודדים לקראת ההמשך, אך הפער בין הסדרה הזו לבין הסדרה הבאה הצפוי מול הבאקס הוא פשוט עצום. זה הולך להיות קשה, אך אפשרי – בתקווה שסוויפ קליל של הסלטיקס ייתן להם מספיק זמן לנוח וללמוד את היריבה, אפשרי לעבור את מילווקי.

  8. מצויין, דור, תודה רבה
    מסכים עם דר' הופמן על כך שהיומן יהיה קצר השנה. מילווקי נראית לי בלתי עבירה, לפחות לסלטיקס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט