איום השלשות התמידי של הרוקטס Nylon Calculus פברואר 2019 / זיו פנמה

איום השלשות התמידי של הרוקטס Nylon Calculus פברואר 2019 / זיו פנמה

***************************************

למה זיו פנמה? כי זיו שלנו מתגורר בימים אלה בפנמה. מה הוא עושה

בפנמה זאת כבר שאלה אחרת לחלוטין (לי אין מושג, מ.ל, אבל כל זמן שישלח לנו תרגומים

כאלה מצידי שיגור בטימבוגוטוטו, טיבט)!

********************************

איום השלשות התמידי של הרוקטס

Nylon Calculus

פברואר 2019

הצג את תמונת המקור

אפילו עם העלייה בזריקות לשלוש בליגה, היוסטון רוקטס ממשיכים לבלוט בהתקפותיהם התכופות מעבר לקשת. זו העונה השנייה ברציפות בה בערך ממחצית מנסיונות הקליעה שלהם היה לשלשות, בהשיגם את מתחרתם הקרובה ביותר (מילווקי באקס)  בבערך 10 נק' אחוז, ואת ממוצע הנ.ב.א. ביותר מ15 נק' אחוז. אך זהו לא רק עניין של נפח. לעתים רחוקות הדיון הוא על כמה עקבי הוא ניסיון קליעות ה-3 של הרוקטס על פני הקשרים התקפיים שונים.

זה יכול להיראות כעובדה, אך זהו נושא עדין-אבחנה יותר מכפי שאפשר להעריך בתחילה. אחרי הכל, הקשרים התקפיים שונים מולידים סוגים שונים של אפשרויות קליעה, וקבוצות יכולות להתאים את האסטרטגיה שלהן בהתאם. חשוב על שני תרחישים בסיסיים: התקפה על חצי מגרש והתקפת מעבר. בתרחיש הראשון ההגנה יותר מאורגנת, ובשני הזריקות בעלות הערך הגבוה (בעיקר כאלו הקרובות לטבעת) נוטות להיות שכיחות יותר. רק תחשוב כמה קל יותר, במונחים יחסיים, להשיג הטבעה בהתקפה מתפרצת. זה עוזר להמחיש את הרעיון שזריקות בעלות פרופיל טיפוסי משתנות בהתאם לנסיבות. נכון, אחת המגבלות המכריעות של תרשים זריקה סטנדרטית – מלבד העלמת עין מזריקות עונשין (הרחבה כאן: https://fansided.com/2019/01/07/nylon-calculus-james-harden-true-shooting-charts/) – הינו הצטברותן ממגוון הקשרים התקפיים שמציגים מבטי קליעה שונים בתכלית על הסל. לא כל הליי-אפים נוצרים בצורה זהה.

כמובן, עבור משחק נזיל ודינמי כמו כדורסל, הֶקְשֵׁרים התקפיים מובדלים הינם קשים להגדרה. באופן אידיאלי, עשינו שימוש במעקב נתונים בכדי לזהות מצבים ספציפיים, כמו התקפה מוקדמת (הרחבה כאן: https://squared2020.com/2018/10/10/pistol-disrupting-the-defense/ , ויצירת סטטיסטיקת זריקות מהן, אך נתונים אלו אינם זמינים לציבור. סינרגיה (הרחבה כאן:  https://corp.synergysportstech.com/) ממנפת מנתחי וידאו לאבחן סוגי משחק שונים כגון "פיק-אנד-רול – מוביל כדור",  "פיק-אנד-רול – רול מן" (השחקן שמסתובב בפיק-אנד-רול = ז.פ.), "מסירה בכדרור", "פוסט-אפ" ועוד. בעוד שסיכום סטטיסטי (הרחבה כאן: https://fansided.com/2018/01/16/nylon-calculus-team-offensive-play-types-changed/) פורסם קודם-לכן אונליין, כרגע הוא מושבת. לאתר:  https://www.cleaningtheglass.com/stats/guide/league_context  יש טבלת "הקשרי משחק" המפרידה נתוני יעילות כללית באמצעות "חצי מגרש", "משחק מעבר", "תיקון להחטאה" ומהלכים "מגוונים", אם כי אזורי קליעה אינם חלק מהמשתנים. אפילו כאשר הגדרות ניתנות, מגבלות מידע הופכים אותן לקשות לשילוב עבור מחקר רחב יותר.

פתרון פשוט אחד הוא ניתוח תיעודים של מַהֲלַךְ- אַחַר- מַהֲלַךְ וסיווג ניסיונות קליעה אמיתיים (כלומר ניסיונות קליעה לסל והליכה לקו העונשין, לא כולל עבירות טכניות) על-ידי האופן בו התחילה אחזקת הכדור. במילים אחרות, מהו האירוע הקודם בצד המגרש של הקבוצה היריבה אשר סלל את הדרך לאפשרות הקליעה? זוהי גישה שה- Inpredictable (להרחבה: http://stats.inpredictable.com/nba/ssnTeamPoss.php) משתמש כדי לחשב סטטיסטיקה עבור כל אחזקת כדור, ואשר pbpstats.com (להרחבה: https://www.pbpstats.com/totals/nba/team) מציג במודלים שלו, מה שמספק הצצה שממצבים שונים שיכולים לעצב את האפשרויות ההתקפיות של הקבוצה.

בניתוח הבא אני מפרט ניסיונות קליעה אמתיים לארבעה אזורים: ראשית כל, זריקות שנקלעו כוללות יחדיו סלי שדה וזריקות עונשין שנקלעו, למרות שטיעון הגיוני יכול היה לומר שמיקומם הנייח של השחקנים במהלך זריקות עונשין יוצר מצב שונה בתכלית. דבר נוסף, החטאה של ליי-אפ והחטאה של שלשה יכול להוביל לדינמיקות משתנות כאשר ההגנה לוקחת ריבאונד ולוקחת את הכדור לחצי השני. נוסף על כך, 'putbacks' (השלמה לסל לאחר החטאה = ז.פ.), פסקי זמן ואירועים אחרים במהלך החזקת הכדור, אשר יכולים לשנות באופן ניכר את אפשרויות הקליעה, אינם משוקללים. לארבע הקטגוריות בהחלט יש יתרונות במובן של פשטות, אך אין ספק שהן מתעלמות ממספר ניואנסים יקרי-ערך.

אף על פי כן, הן משרתות כקרש קפיצה לחלוקה לקטגוריות של זריקות. המפות הבאות, למשל, מראות את מיקומן של כל ניסיונות הקליעה האמתיים בנ.ב.א. העונה בהתבסס על המצב ההתחלתי של החזקת הכדור. מסומנים, באופן מיוחד, אזור הצבע ואזור קשת השלוש.

 

 

תדירות הזריקות באזור הטבעת ומאחורי קשת השלוש יציבה יחסית לאורך ההקשרים, מלבד איבודי כדור בתנועה. במצב כזה, יש פעילות מוגברת באזור הצבע והפחתה במקומות אחרים, וזה מרגיש אינטואיטיבית נכון כשלוקחים בחשבון את סוגי ההתקפות המתפרצות שמתאפשרות לאחר חטיפות.

כמו עם קבוצות אחרות, תדירות זריקות השלוש של הרוקטס מצטמצמת. בעוד שהם קרובים ל-50 אחוזים אחרי סלים שנקלעו, זריקות שהוחמצו וכדורים אבודים, הם יורדים ל-41 אחוזים לאחר איבודי כדור בתנועה.

מצד אחד, אנחנו יכולים לראות בבירור שהרוקטס נעים מטה לעבר הקבוצות מתחתיה בהקשר של איבודי כדור בתנועה. מצד שני, אפילו עם הירידה, הם עדיין מכניסים שתיים מכל חמש ניסיונות זריקה אמיתיים מהשלוש – אחוז יותר גבוה ממה שכמעט כל קבוצה משיגה בחצי המגרש ובסיטואציות אחרות שעל פי רוב יותר מובילות לזריקות מהשלוש. רק התדירות של מילווקי לאחר זריקות מוחטאות היא שווה.

אם מדברים על הבאקס, הם משרתים כהמחשה מנוגדת להתקפות מהשלוש המתמידות של הרוקטס. הם מדורגים בין 3 הראשונות בפרמטר שלאחר זריקות שנקלעו, זריקות שהוחמצו ו'כדורים מתים' (המצב בו הכדור נמצא מחוץ לתחומי המגרש = ז.פ.), אבל הרבה מתחת לממוצע לאחר איבודי כדור בתנועה. זאת משום שהם מגדילים את אפשרויות הקליעה באזור הטבעת, היכן שתדירות 64 האחוזים שלהם היא מתחת רק זו של הלוס אנג'לס לייקרס עם 65 אחוזים. כשיש לך את יאניס אנטטוקאונמפו, שפועל בצורה יוצאת מן הכלל בהתקפות מעבר, זוהי אסטרטגיה מעולה.

היתרון היחסי של הרוקטס הוא שונה. עם שני עושי משחק מיומנים החצי המגרש (ג'יימס הארדן וכריס פול), הם יכולים לייצר מבטי קליעה יעילים מבלי להיות חייבים לדחוף את הכדור במעלה המגרש. הקצב ההתקפי שלהם אחרי חטיפות מצביע על הרעיון הזה. על פי האתר Inpredictable, ממוצע ה9.5 שניות שלהם (להרחבה:  http://stats.inpredictable.com/nba/ssnTeamPoss.php?season=2018&po=0&frdt=2018-10-16&todt=2019-01-30&view=off&sort=aotopto&order=DESC) ממקם אותם בין חמש הקבוצות האיטיות ביותר זו השנה השנייה ברציפות. הם למעשה נעו די בקביעות סביב טווח ה-9 עד 10 שניות לאורך חמש העונות האחרונות, אך מיקומם היחסי הדרדר בשעה שהטרנד של הליגה נע לעבר קצב מהיר לאחר איבודי כדור חיים. זה יצריך מחקר מפורט יותר, אבל ההיפותזה (השערה שטרם נבחנה = ז.פ.) שלי היא שישנה דחיפות נמוכה יותר לקבוצה כמו יוסטון לנהוג בעקבות ההמון כאשר גישתה ושחקניה המבוססים מניבים תשואת קליעות טובה, כולל שלשות.

ביישום מפת הקליעות האמיתיות (להרחבה: https://positiveresidual.com/shiny/true-shooting-charts/) באתרpositiveresidual.com , אנחנו מקבלים הצצה לאופן בו הרוקטס פעלו בהתאם לתחילת אחזקת הכדור. הנה התמצית:

 

 

אחרי איבודי כדור חיים, הרוקטס עומדים על 67 אחוזי קליעה אמיתיים, צמודים לעשירייה הראשונה. בערך 11 אחוזים מניסיונותיהם הם שלשות מהפינה, היכן שקליעותיהם האמיתיות הן על 77 אחוזים. הדוגמיות הן צנועות, אז סביר שהן יחזרו לכיוון המרכז, אך אף על פי כן הן עוזרות לְסַפֵּק אמינות נוספת כלשהי לאיום המתמיד של הרוקטס ממרחק.

 

 

  • כל הסטטיסטיקות מעודכנות ל31 לינואר

 

 

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. תרגום מצויין. איום השלשות של יוסטון לא נפגע גם אחרי שקלעים טובים עזבו אותם, מה שמראה שזאת מערכת – יחד עם פי ג'יי טאקר שחי על הפינות. נקווה שהפעם הם לא יחטיאו 27 שלשות ברצף.

    1. תקווה תמיד מתחזקת אשליות. בהנחה שבוגי הוא הפציעה האחרונה אצל האלופה, הם לא יגיעו הפעם כל כך קרוב .

        1. האמת היא שלא הייתי שם את התגובה לולא כתבת את המילה "נקווה" , כי חוץ מאוהדי הרוקטס ( ואתה לא ) , אני לא מבין איך אוהד של משחק כדורסל יפה או אפילו סביר יכול לרצות שהם ינצחו עם האנטי-כדורסל שלהם , וזאת גם אם אני לוקח בחשבון את הרצון בשוויוניות ולראות אלופה חדשה .

          1. אני לא אוהד יוסטון, נכון, ואני חושב שאני אוהד כדורסל יפה. אני רוצה סדרות טובות ככל האפשר כמו שזאת של השנה שעברה הייתה צמודה (אם כי לא טובה במיוחד) והיא מאוד מסקרנת אותי כאוהד וכפרשן

          2. מכיוון שאני מעריך את הכתיבה שלך , מסקרן אותי למה אתה חושב שאפשר ליהנות מהכדורסל שהקבוצה של ד'אנטוני ומורי מציגה השנה. ראית לפנות בוקר את המשחק מול הג'אז .

          3. יש אנשים שיותר מכדורסל יפה ונעים לעין, רוצים כדורסל תחרותי. כשהקבוצה הטובה בעולם בשנים 2015+2016 צירפה את השחקן הטוב בעולם (או – לפחות טופ-3) בקיץ 2016, אז עם כל הכבוד ליופי והאסתטיקה שבדבר, התחרותיות בליגה קיבלה מכה קשה. הקבוצה עם הכדורסל המכוער מיוסטון לפחות לא מתקפלת מהמפלצת אלא מנסה להביס אותה, ועל-כן ישנם אנשים שאינם אוהדי הרוקטס, ובכל זאת מקווים שהסדרה האפשרית בין 2 הקבוצות תהיה ארוכה ככל האפשר,+שיוסטון אולי אף יפתיעו ויקחו אותה.
            .
            אם נקביל את זה לכדורגל – ישנם לא מעט אנשים ששמחו בהצלחה היחסית של אתלטיקו מדריד בליגה הספרדית, שעם כדורגל מכוער וכסחני הצליחה לקחת את האליפות מהדואופול של ברסה וריאל מדריד.
            המזל שלנו הוא שה-nba זה עדיין לא כדורגל אירופי, וקבוצות לא יכולות להיות בפסגה לנצח (גם אם ליקוב מאוד רוצה בכך).

          4. ועכשיו כשאני חושב על זה, בטח בשנת 2002 שנינו במקביל עודדנו את סקרמנטו קינגס – במקרה שלי זה היה לאור העובדה שלא רציתי שהקבוצה הכישרונית אבל היהירה מאל-איי יקחו טריפיט, ואתה – מתוך אהבה לכדורסל היפה שהם שיחקו.
            ככה זה, 2 אסכולות שלעתים הן נפגשות ולעתים מתנגשות – אסתטיקת הספורט מול התחרותיות שבספורט.

          5. אני זוכר את ראשית המאה הזאת , והייתי דווקא בעד סקרמנטו .
            הבעיה עם הרוקטס היא לא שהם סתם לא משחקים יפה . הבעיה היא שהם משחקים מ כ ו ע ר . הבעיה היא שהם משחקים משחק סטטי – האיטי ביותר כיום בליגה, עם החזקת הכדור בהתקפה הארוכה ביותר , ובידי שחקן אחד שעומד וחושב האם לזרוק או לחדור , וכל השאר ממתינים להחלטתו , לעיתים כמעט עד סיום השעון . פשוט כדורסל נורא לצפיה.

  2. מאמר חשוב ביותר שמסביר בצורה די מובנת – ז"א אתה לא חייב להיות מומחה לסטטיסטיקה – את כל צורת ההתקפה של יוסטון, ומהותה. מעניין יהיה לראות בעתיד מה יקרה עם ההתקפה הזאת ללא הארדן.
    תודה זיו וד"ש לפנמה!

  3. איך אפשר לכתוב על יוסטון כדורסל מכוער…??? זה כאילו שיש על מישהו סטיגמה ולא משנה מה יהיה זה ידבק בו…. המהלכים של הארדן עם קאפלה להלי הופ ושל כריס פול איתו לדעתי זו גאונות מציאת טאקר בפינות הכניסות של ריברס והאיום התמידי של אריק גורדון האנרגיות המטורפות של פאריד זה כדורסל במיטבו…. זה שלקבוצה יש גאון כדורסל שעושה ככל העולה על רוחו אישי וקבוצתי וזה מעצבן מישהו אז שיתעצבן!!! זה כמו שלבארסה יש את מסי ומישהו יתעצבן כי הוא מסוגל לעבור כל משחק 7 שחקנים ולתת גול מתי שבא לו …. יוסטון קבוצה חכמה טובה וחזקה מנטלית…. וכן אני מטורף עליהם שנים ומאחל להארדן פול גורדון קאפלה וגגרלד גרין התותח טבעת כבר השנה אמןןןןןןןןן…. ויאללה פי גיי טאקר שלי מזכיר את סר צארלס בארקלי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט