שבת בבסיס – 'קראש' דייויס / יוני לב ארי

ספורטאים כמעט תמיד שואפים לשיאים. לא לכאלה כמו של כריס דייויס מהבולטימור אוריולס. וגם: מי הגיע לחזק את נבחרת ישראל בבייסבול, ומדוע לו גריג יזכור את השבוע הזה יותר מהכל

במהלך עונת 2011 רשם אווגניו ולס מהסן פרנסיסקו ג'איינטס שיא, שנראה היה שלא יימחק לעולם. ה-יוטיליטי פלייר (שחקן שיכול לשחק במספר עמדות) מהרפובליקה הדומיניקנית, רשם 46 ניסיונות רצופים ללא חבטה מוצלחת, מה שבסופו של דבר סיים את דרכו במייג'ורס. 0 מ-47? מי יצליח להגיע לזה.

 

ובכן, גבירותיי ורבותיי, במהופך על רוח השבוע האחרון – מהפך! השבוע, במהלך משחקו מול האוקלנד אייס, הגיע שחקן הבסיס הראשון של בוטימור אוריולס, כריס דייויס, ל-0 מ-49, ונכון לכתיבת שורות אלו, הוא כבר חצה את רף ה-0 מ-52 וידו עוד נטויה. ההבדל בין דייויס לוולס, היא שהמחזיק הטרי בשיא מחזיק גם בחוזה של 161 מיליון דולר, מה שמקשה מאוד לשחרר אותו.

איפה זה ייעצר? דייויס. צילום:mlbtraderumors.com
איפה זה ייעצר? דייויס. צילום:mlbtraderumors.com

 

Crush Davis

הסיפור של דייויס הוא סיפור מיוחד. הוא הגיע לאוריולס מטקסס בדד-ליין של 2011, ומההתחלה נראה היה שמדובר בסלאגר מסוכן. בין 2012 ל-2016 הוא רשם ממוצע של 19.4 הום ראנס לעונה, כשהשיא היה ב-2013, עם 53 דינגרס ו-138 RBI’S, לצד ממוצע חבטות של 286.. בשנים אלה הוא בהחלט הצדיק את הכינוי לו זכה, "קראש דייויס", כינויו של קווין קוסטנר בסרט "מעריצה צמודה".

 

לפני תחילת עונת 2016 החתימו האוריולס את דייויס על חוזה חדש, לשבע שנים, תמורת 161 מיליון דולר. אז, זה נראה היה חוזה גדול, אבל עם תמורה כמו ששחקן הבסיס הראשון נתן עד אז, אפשר היה להבין אותו. בעונה הראשונה לחוזה הוא עדיין ירה 38 הומרס, אבל המספרים כבר החלו לרדת (ממוצע חבטות של 221., לצד 219 סטרייק אאוטס).

 

משתפר לרעה

עונה לאחר מכן הוא כבר הידרדר ל-26 הומרס וממוצע חבטות של 215., ובעונה שעברה כבר נכנס לראשונה להיסטוריה, עם שיא מרשים – ממוצע חבטות של 168., הנמוך אי פעם על ידי שחקן שדה במייג'ורס. וזה רק השיא הראשון שהוא ישבור… את העונה שעברה סיים דייויס עם 0 מ-21, שאז עדיין לא היה נראה כמו משהו שצריך להתייחס אליו.

קראש דייויס מסוג אחר. קווין קוסטנר. צילום: pristineauction.com
קראש דייויס מסוג אחר. קווין קוסטנר. צילום: pristineauction.com

 

אבל אז החלה העונה הנוכחית. ודייויס אסף לעצמו עוד ועוד אפסים, ערב אחרי ערב. במשחק הבית הראשון של האוריולס, נגד היאנקיז, הוא רשם 0 מ-3, וזכה ללא מעט קריאות בוז, חלקן לכיוונו, חלקן לכיוון המנג'ר ברנדון הייד, שממשיך להרכיב אותו בליינאפ. "אני מבין את התסכול שלהם", אמר דייויס לאחר אותו המשחק, "אבל אף אחד לא מתוסכל כמוני, במיוחד היום".

 

אחרי סדרה קשה נגד היאנקיז פגש דייויס את אוקלנד, בלילה שבין שני לשלישי, כשהוא יודע שההיסטוריה מחכה לו על ה-plate. לאחר שתי פסילות, דייויס יצר מגע לא רע בכלל עם הכדור, שהלך דווקא ישירות לכיוונו של רובי גרוסמן, שתפס את הכדור והכניס את דייויס לדפי היסטוריה, אך בצד הלא נכון של הדף. בהמשך הוא עוד נפסל פעמיים כדי להגיע ל-0 מ-49.

 

Shift בראש

אז איך בעצם הפך דייויס משחקן התקפה מפחיד לפסילה הקלה ביותר בענף? יש מספר סיבות שעולות על הפרק, אך קודם כל קל יותר לדבר על מה שלא קרה. הוא לא נתפס על סמים, לא עבר פציעה קשה, ואפילו לא החליף בית. חוסר מזל יכול להיות חלק קטן מזה, אך יתכן שאחת הבעיות המרכזיות היא חוסר היכולת שלו להתאים את עצמו להגנות שסביבו.

מנסה להסביר את המצב. דייויס מול העיתונאים. צילום: youtube.com
מנסה להסביר את המצב. דייויס מול העיתונאים. צילום: youtube.com

 

בשלב מסוים עבד דייויס על "באנט", לנסות לשבור את ה-Shift שההגנות בנו נגדו, אבל אחרי ששלוש פעמים שחקני הגנה עשו מהלכים ממש יוצאי דופן, הוא ויתר על האסטרטגיה הזאת. "ניסיתי לשנות את עצמי", סיפר הסלאגר לשעבר, "עד שהבנתי שאני צריך להתרכז במי שאני ולא להשתנות". בטוח? כי גם זה לא ממש עבד….

 

מספרים על דייויס שהוא איש עבודה. מגיע מוקדם, נשאר מאוחר, תמיד מתאמן, עוד, ועוד, ועוד, אבל להתאים את עצמו? להקשיב לסובבים אותו? כנראה שלא מספיק. ופה כנראה טמונה רוב הבעיה. לפי דעתם של לא מעט סקאוטים, הוא ממשיך לנסות להעיף הום ראנס, ולא מנסה למצוא את הדרך להתמודד עם ה-Shift.

 

יחס אישי

ב-91 אחוזים מהכדורים שהוא רואה, ההגנה סביבו זזה בהתאמה אליו, אין שחקן בליגה שזוכה לכזה יחס, בהפרש גדול. כשהוא הוביל את הליגה עם 47 הום ראנס לפני שלוש שנים, האחוז הזה עמד על 75 בלבד…

שמח לוותר על השיא. אווגניו ולס. צילום: mccoveychronicles.com
שמח לוותר על השיא. אווגניו ולס. צילום: mccoveychronicles.com

 

ביולי 2017 חבט דייויס Line Drive, כדור חזק מעל ראשו של שחקן הבסיס הראשון של הריינג'רס, או אז הוא גילה ששחקן הבסיס השני נמצא ממש שם, והפסילה היתה קלה ביותר. "בכלל לא ידעתי שיש שם שחקן", סיפר דייויס, "זה כבר לא בייסבול בשבילי". פה קבור הכלב. זה הבייסבול של היום.

 

אז יש פה ושם אנשים שאומרים לעצמם, זה בסדר, הוא נכנס מדי פעם לחשבון בבנק ורואה את המיליונים, מחייך וחוזר הביתה. אבל לא. אין לי ספק שהוא היה מוותר על חלק משמעותי בחוזה, תמורת המספרים אליהם התרגל לפני חמש שנים. אז איך יראה העתיד של דייויס בן ה-33? קשה לענות על זה, אך אין ספק ששבועיים שלושה נוספים כאלה, עלולים לסיים את דרכו בכתום.

 

Kadur basis

החיזוק כבר פה. ארבעה שחקני בייסבול מקצוענים נחתו השבוע בארץ, במטרה לחזק את נבחרת ישראל בבייסבול, ולקדם את המאמצים לעלות לטורניר האולימפי טוקיו 2020. הארבעה, מיץ' גלזר, רוב פאלר, מאט סורן וזאק פנפרייס, מצטרפים לעשרה שחקנים שכבר עשו "עליה" במהלך 2018.

אגדה. לו גריג. צילום: thefamouspeople.com
אגדה. לו גריג. צילום: thefamouspeople.com

 

השלב הראשון בדרך לטוקיו יהיה ב-1 עד ה-6 ביולי, כשהנבחרת תשתתף בבולגריה במקבץ ב' של אליפות אירופה. ניצחון במקבץ ב' יבטיח מקום במקבץ א', שם נתחיל לחלום על אחת מששת המקומות האולימפיים. אריק הולץ, המאמן הראשי, סיכם: "אני כל כך נרגש להגיע ארצה ולעבוד עם הנבחרת. כבר למעלה מעשור שאני מעורב בבייסבול הישראלי, הרמה ההולכת ומשתפרת נותנת לי הרבה מוטיבציה להמשיך".

 

Fastball אל עבר ההיסטוריה

מריאנו ריברה, טרוור הופמן, ועוד קלוזרים רבים עשו קריירה, שבעצם החלה השבוע לפני 50 שנה. ב-7 באפריל, הרליבר של הדודג'רס, בילי סינגר, רשם את השמירה (save) הראשונה בהיסטוריה של המשחק, ב-2:3 של LA על סינסינטי.

הרויאלס חוגגים אליפות. הכל החל ב-1969. צילום: getwallpapers.com|
הרויאלס חוגגים אליפות ב-2015. הכל החל ב-1969. צילום: getwallpapers.com|

 

למחרת, ב-8 באפריל 1969, נרשמה עוד פיסת היסטוריה, כשקנזס סיטי ניצחה 3:4 את הטווינס, במשחק הראשון אי פעם של הרויאלס. ביחד עם הקבוצה של דורותי עוד שתי קבוצות רשמו הופעת בכורה היסטורית, כשהפאדרס מסאן דייגו ניצחו 0:1 את יוסטון, והסיאטל פיילוטס, שיהפכו בהמשך למילווקי ברוורס, גברו 3:4 על אנאהיים איינג'לס.

 

יום חשוב נוסף היה ב-13 באפריל לפני 80 שנה (1939), או אז לו גריג, השחקן הגדול ביותר שלבש אי פעם את הפינסטרייפס של היאנקיז (לפחות בעיני), העיף שני הום ראנס במשחק אימון נגד הדודג'רס, הום ראנס שיתבררו בהמשך כאחרונים בקריירה האדירה של ה-"Iron Hourse".

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. בדיוק הסיבה לסיכון הרב בהחתמות לזמן ארוך. קראש דייויס שחקן גמור ולמרות שחייבים לו עוד המון כסף, צריך לשחרר אותו.
    לדעתי , ההחתמה הגרועה בהיסטוריה של המשחק.
    מישהוא חושב אחרת?

  2. תודה רבה יוני
    פוסט מעולה אמנם לא דוויס אבל גם החוזה של פוהולוס באיינגלס קצת מופרך ,גם קבררה לא מדלוור בטייגרס
    לא הייתי נותן חוזה מעל 3 שנים לאף שחקן בייסבול טוב ככל שיהיה

  3. מעולה יוני, ממש כיף לקרוא.
    מה שכן לטובת הקוראים שרק נכנסים למשחק ( מקווה שיש כאלה) כדאי להרחיב קצת על מהו השיפט שהקבוצות עושות ולמה הוא יעיל נגד שחקנים כמו דיוויס(סמולנים).

    1. בתור קורא מהסוג שבדיוק תארת כאן עידו מצטרף לבקשה בנימוס. צחוק הגורל והדוד של אשתי שמתגורר כבר שני עשורים בבולטימור בדיוק בארץ לרגל הפסח ,
      אתמול בעקבות הפוסט שאלתי אותו על הסיפור –
      קבלתי תשובה (בייאוש רב) שזה פחות או יותר הדבר היחיד שעוסקים בו בכל תוכניות הספורט המקומיות בעיר.

      1. וכמובן תודה יוני . מהנה לקריאה אפילו לחבר מושג הבייסבול כמוני שרק עכשיו בערך החל לנסות להבין את רזי המשחק.(בעקבות המדור פה התחלתי לצפות בפלייאוף האחרון לראשונה בחיי)

  4. הסיפור של דייויס מאד עצוב. אם תסתכלו על כל השחקנים שחתמו על מגה-חוזים לשנים רבות, הם החזיקו מעמד שנה-שנתיים ואז החלה ירידה רבתי ביכולתם. אני לא מתחיל להבין אפילו את ההיגיון בלהחתים שחקן על 10 שנים ויותר. זהו טרוף ממש.
    ולדעתי המשפט שאמרו עליו ש"ההגנות למדו כיצד לשחק איתו" היא בולשיט אחד גדול. נגד הום-ראן אין כל הגנה, ונגד בייס היט או דאבל, עמדות שחקני האינפילד (ואפילו האאוטפילד) לש משנות דבר: כי אם הם מונעים דבר אחד, הם פותחים את הדלת לדבר אחר. כשאתה חובט 163. משהו קרה לך במוח, לא בהגנת היריב.
    פוסט מצויין יוני!

    1. בטח שיש. זה בדיוק מה שיוני ציין. זה מה שגורם לו לנסות להטיס יותר הומראנים וזה מה שבאופן בלתי נמנע מוביל ליותר סטרייקאאוטס.

      1. כשהאינפילד נעמד בצורה אחרת, אז השני מטרים שויתרת בצד ימין פותחים שני מטרים נוספים משמאל. אם האינפילד מתקרב לצנוע באנטים ומה לא, חבטה קלה מעל ראשם תביא לבייס היט, ואם האאוטפילד יתקרב אז אתה לא צריך הום-ראן . דאבל או טריפל מספיק טובים. 7 שחקני שדה יכולים לכסות רק חלק ממגרש כזה גדול. בכל יתרון בהגנה יהיה חסרון.

        1. בגלל זה הוא ניסה גם באנטים. אבל זו הבעיה של שמאליים שקשה להם להעיף כדורים לצד ההפוך לבסיס שאליו הם אמורים להגיע.
          לא סתם היו לא מעט שניסו להוציא חוק נגד השיפט.

          1. ברור שזה לא הדבר היחיד וללא ספק יש כאן גם קטע מנטלי אבל בהחלט יש לזה השפעה. אחרת לא היו עושים את זה כל כך הרבה מולו.

    2. בשלב מסוים של הקריירה שלהם יש שחקנים שכבר קשה להם להעיף הומרס, ואז צריך עוד אפשרויות. כמו טשיירה למשל. ללמוד לחבוט נגד השיפט לשחקן מבוגר זה סופר קשה, אבל זו הדרך היחידה. כשיחס ה-גראונד בול / פליי בול יורד השיפט הופך לכלי סופר יעיל, ואז זה גם נכנס לראש לאט לאט…

    3. בנוגע לחוזים המפוצצים, הדבר היחיד שאני כן יכול להבין זה כשהחוזה הזה עשוי להפריד בינך לבין אליפות. ואז לפעמים שווה לאכול כמה שנים (כמו סיסי בינאקיז ב-2009). ההחתמה של דייויס לא קרבה את האוריולס למצב כזה בשום צורה…

  5. בקשר לנבחרת ישראל בבייסבול זה אחד הדברים הגדולים ביותר שקרו לנו בספורט, לדעתי כמובן. זהו אוצר שחייבים לשמר. הלוואי שיותר ישראלים יידעו במה מדובר, כולל העיתונות שנותנת להם אפס יחס. עלייה לטורניר האולימפי תהיה דבר עצום כי היא תתבצע ממש עם 'ישראלים'. אמריקאים שעשו מין עלייה לישראל לשחק בייסבול? מה יכול להיות יותר אידיאלי מזה? לא נופל מלייבש ביצות בבית אלפא ב-1910.
    תארו לכם שישראל עושה גם את האולימפיאדה, ואת הוורלד קאפ בבייסבול היא כבר עשתה!
    הזדמנות חד פעמית, שלא תחזור, להכניס בייסבול לישראל, ואני גאה שיוני, ואתר הופס, עושים ותורמים משהו בנידון!

      1. ברור שזה ענף נישתי ביותר, אבל זו הזדמנות חד פעמים לנסות לפתח אותו כספורט שלישראל יהיה סכוי להצליח בו.

  6. בקשר ללו גריג, אני מעריץ אותו כאדם ושחקן. הוא היה גדול, אבל אילולא מחלתו, אני חושב שבייב רות', ג'ו דמאג'יו, מיקי מנטל, דרק ג'יטר, מריאנו ריברה, ואולי אפילו יוגי ברה, נחשבים לפניו בתור 'גדולי היאנקיס', לפחות בפנקס שלי.

    1. פעם אובחנתי כחולה בתסמונת לו גריג
      מה אומר הדוקטור יש עתיד?
      מה פתאום! רק ביבי ! אין על ביבי וכולם יכולים לשבת לו על הזיבי

    2. קשה לדעת, אבל בעיני שילוב האופי והמספרים שהיה יכול להגיע אליהם, ה"איירון הורס" היה הופך לגדול מכולם. ג'ולטין ג'ו וה-מיק קרובים, אולי אולי הבייב, גריג מעל כולם
      אין כמו וויכוחי בייסבול מהסוג הזה (:

  7. יוני, אתה מכניס "חום" וצבע לבייסבול כפי שאף כתב בייסבול אחר שלנו לא הצליח לעשות. חייבים לחנך את העם שבייסבול הגיע כתינוק רך שזקוק לחיבוקים, וגדילה בריאה. בייסבול יכול להפוך למשחק נהדר של ישראל: אקלים אופטימלי; שכל יהודי; לא חייבים גוף גדול,ולילדים בליטל ליג "איצטדיונים" קטנים יכולים להיות בכל חור בגלל מידותיהם הקטנות.

    1. רק כדי לעודד אותך. אצלנו (אוסף של ישובים קטנים בגליל) הספורט ממש תפס והשנה אפילו הקימו מגרש יעודי עם כלוב חובטים והכל.

  8. דיוויס האריך את הרצף הלילה כשעלה לפינץ' היט מול הרדסקוס. כאילו לזרות מלח על הפצעים במקביל כריס דיוויס חבט להומר העשירי שלו (הכי הרבה במייג'ורס בינתיים). סליחה קריס עם K ולא בולטימור אלא אוקלנד. מהקבוצה שהביאה לעולם את המוניבול – קריס דיוויס יושב על חוזה של 16 מיליון אב לעונה אחת הוא בן 31 אגב (זוכרים שם בבולטימור בן כמה דיוויס היה כשנתנו לו את החוזה)? זה אגב אחרי שלוש עונות של 40 הומרים ו-100 RBI יודעים שם באוקלנד איך לנהל עניינים.

להגיב על הבן חסר האשך ורפה הזקפה של כריס מולין לבטל

סגירת תפריט