מפתחות לניצחון: פריוויו לסדרה בין בוסטון לאינדיאנה/ שחר דלאל

מפתחות לניצחון: פריוויו לסדרה בין בוסטון לאינדיאנה/ שחר דלאל

במשך שבועות המפגש בין אינדיאנה לבוסטון נראה בלתי נמנע. מפגש בין אחת הקבוצות המאכזבות של המזרח (אולי רק שיקאגו יכולה להתחרות בה) לבין אחת הקבוצות הכי אובר אצ'יבריות של העונה (אולי שנייה רק לברוקלין) אולי היה נראה בתחילה העונה כסדרה שתסתיים בארבעה משחקים, הופכת בסיומה לאחד המפגשים המעניינים של הפלייאוף.

הפייסרס מגיעים לסדרה הזאת ללא הכוכב הגדול שלה, ויקטור אולדיפו, שאומנם נתן שנתיים נהדרות באינדיאנפוליס, אך לא מצליח להישאר בריא כאשר השנה הצליח לסיים רק 36 משחקים. בצד השני, הסלטיקס יחסרו את מרכוס סמארט שייעדר בכל מקרה מכל הסיבוב הראשון.

בעונה הסדירה הקבוצות נפגשו ארבע פעמים, כאשר השחקנים של בראד סטיבנס מצליחים לנצח בשלושה מהם. שני המשחקים האחרונים היו במהלך השבועיים האחרונים ואולי הם יכולים להעיד על מה שעתיד לקרות בסדרה. ב-29 למארס קיירי ארווינג היה הגיבור לאחר שקלע בשנייה האחרונה וסידר לקבוצתו ניצחון (112-114). המשחק האחרון, שכנראה סידר לאנשי השעועית את יתרון הביתיות, הסתיים כבר ברבע השני ובניצחון ב-20 הפרש (97-117).

קיירי. ייקח את הסדרה על הגב שלו?

 

המפתחות לניצחון:

 

אינדיאנה:

1. להוציא את הגבוהים של בוסטון מחוץ לצבע – מי ששיחק השנה פנטזי, או סתם עקב אחרי הליגה, כבר יודע על השיפור של מיילס טרנר מחוץ לקשת. הסנטר של הפייסרס קולע החל מחודש ינואר ב-41.8% מעבר לקו השלוש כשהוא זורק כמעט 4 זריקות למשחק. גם תדיאוס יאנג לא מפגר הרבה מאחור, כאשר הוא קולע ב-40% וזורק קצת יותר מפעמיים לשלוש במשחק. אם הם ימשיכו בקצב הזה גם בפלייאוף זה יחייב את סטיבנס לשחק עם הרכבים הרבה יותר נמוכים (מי אמר גורדון הייוורד כגבוה ולא קיבל?) ואז הגבוהים של אינדי יוכלו לחגוג בצבע.

2. התעלות של בויאן בוגדנוביץ' – בוסטון הביסה את הפייסרס בשניים מהמפגשים בעונה הסדירה, אז קלע הקרואטי 5.5 נק'. בשני המשחקים האחרים, שנגמרו בהפרש של פחות מסל (ניצחון והפסד), הוא קלע 21.5 נק' ב-50% מעבר לקשת. אם נייט מקמילן יצליח למצוא דרך להשאיר אותו חופשי, הוא ישאיר סיכוי לנצח את הסדרה.

3. לנצח בקרב הפוזשנים – הפייסרס מגיעים לסדרה הזאת עם סגל חסר מאוד והם צריכים התעלות גדולה של השחקנים שלהם כדי לחלום על השלב הבא. אחת הדרכים להתגבר על מחסור בכישרון, בטח מול קבוצה כמו בוסטון, היא לקבל יותר הזדמנויות לקלוע לסל.

 

בוגדנוביץ'. צריך לחמם את הידית

 

בוסטון:

1. לשמור על הכדור – המשך ישיר לנקודה הקודמת. הסלטיקס מדורגים במקום השלישי בליגה באחוז האיבודים למשחק עם 12.8% (אחוז המהלכים שמסתיים באיבוד). אם יצליחו לשמור על הנתון הזה מול הפייסרס החיים שלהם יהיו הרבה יותר קלים.

2. מרכוס מוריס – במידה וכל המפתחות של הפייסרס ילכו לכיוונם, הסלטיקס יצטרכו שהפורוורד הלא יציב שלהם יגיע בכושר שיא. מוריס פתח את העונה נהדר, והיה אחד השחקנים הבולטים ביחד עם קיירי והורפורד, אבל בחודש האחרון נעלם לגמרי וב-22 המשחקים האחרונים של העונה קלע רק פעם אחת מעל 50% מהשדה. אם הוא לא יתעורר בסדרה הקרובה, בבוסטון יתקשו ללכת רחוק בפלייאוף.

3. להגיע לקו העונשין – אחת הבעיות הגדולות ביותר של הסלטיקס העונה היא ההגעה לקו. הנתון הזה מסתדר מצוין עם העובדה שהם כמעט ולא חודרים לסל (מדורגים 26 בליגה), נתון שהולך נגד המגמה השולטת בליגה (רוב הסלים מגיעים מלייאפים וקליעות לשלוש). במידה ויצליחו לשפר את הנתון הזה, הם ישיגו במקביל יתרון נוסף, מכיוון שהקבוצה ממולם נמצאת עם סגל הרבה יותר קצר. במידה ושחקניו של מקמילן ייכנסו לבעיית עבירות, תהיה לבוסטון הזדמנות לסיים את המשחק הרבה לפני הרבע הרביעי.

 

מוריס. הגיע הזמן להתעורר

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. מעניין, אני מסכים איתך בהכל אבל חושב שזה בעיקר תלוי בסלטיקס, ואם לדייק אז בעיקר בקיירי ואם ממש לדייק אז בראש שלו. אם יגיע מפוקס ויבין שהקבוצה הזו, על כל ההיסטוריה שלה, הרבה יותר גדולה ממנו והאגו שלו הפלייאוף יראה טוב בירוק. אם לא, עדיף שלא יעלה. את העונה הנפלאה בשנה שעברה, כולל של סטיבנס הם עשו ממש לא במקרה בלעדיו.

  2. את דעתי כבר כתבתי: הכשלון הגדול ביותר של בראד סטיבנס העונה היה בחוסר יצירת היררכיה ברורה ממש עד סוף העונה. אותי מעניין בעיקר השימוש בגורדון הייוארד. לדעתי צעד חשוב ביותר הוא להעלותו כמס' 4 פותח כך שירגיש ככוכב של קבוצה עם סכוי ללכת עד הסוף, ולא 'שחקן ספסל'. הסלטיקס הפכה לקבוצה כל כך מוזרה שערב אחד יכולה לנצח את הטובה ביותר ב-20, וערב שני להפסיד לקבוצה בינונית ואפילו 'חלשה'. יותר מדי UPS AND DOWNS.
    שאלה נוספת שלא ניפטרה היא מי הוא האדם עם הכדור האחרון בידו. במילים אחרות האלפה דוג. קיירי? טאטום? לי מאומה לא נראה מסודר בסלטיקס, כאילו שעברה עונה שלמה ומאומה לא הוחלט; מאומה לא מסודר. הסלטיקס של שנות ה-80 יכולת לדקלם דניס ג'ונסון, דני איינג', לארי בירד, קווין מקהייל, ורוברט פאריש אפילו בשינה. היה סדר. כל שחקן ידע בדיוק מה עליו לעשות ומה מצפים ממנו.,
    קח את ג'יילן בראון למשל: היש לט=ו מושג איזה משחק עליו לשחק? או רוזייר?
    אני לא יודע. הכל נראה לי מוזר ולא יציב שם.
    הסלטיקס קבוצה טובה יותר מאינדיחאנה באחד מול אחד, ללא ספק. אבל לאינדיאנה יש יותר נשמה, יותר לחימה, והיא תבוא כאנדרדוג בעיני כולם, ואנדרדוג רעב הוא מסוכן ביותר.
    הסלטיקס תנצח 2-4. אם לא, אם הסלטיקס לא תנצח בששה, אז אינדיאנה תנצח בשבעה!

  3. תודה על הסקירה המצויינת. הורדתי את הצפיות של מהסלטיקס כמעט לאפס במהלך העונה. זה לא זה. הלוואי שאתבדה.

  4. מצוין. אני לא חושב שלפייסרס יש יותר מדי מה למכור בפלייאוף – טייטום/בראון ישמרו על בוגדנוביץ' וישבשו את כל ההתקפה שלהם. מיילס טרנר לא הורגש במשחקים העונה בין הקבוצות וזה ישפיע, לצד החזרה של היווארד לכושר וקיירי וטייטום במוד פלייאוף. בוסטון ב-4 או 5 משחקים. דומאטס סאבוניס שחקן מעניין שיכול להשפיע על הסדרה, למרות שהוא ישאיר את הורפורד או ביינס בצבע.

    1. משחק קודם סמארט לקח את בוגדנוביץ' ולא נתן לו לנשום. אני מניח שזה יקרה גם עכשיו, גם בתוצאה. סמארט הולך למרר לבוגדנוביץ' את החיים. לא אתפלא אם הוא יירד מה30% מהשדה בסדרה הזאת.

  5. אם כל הכבוד לעונה המעולה של הפייסרס, זה לחלוטין תלוי בסלטיקס.
    בוסטון פשוט צריהכ לעצור את בוגדנוביץ', חוץ מזה אין לפייסרס מישהו אחר שיכול לקחת את המשחק על עצמו. וגם לפייסרס אין מספיק כלים לעצור את הסלטיקס, רק במאמץ קבוצתי, אבל לסלטיקס פשוט יש יותר כישרון.

  6. מקווה שבוסטון תנצח בלא יותר משישה משחקים, אבל אינדי בעיניי היא אגוז קשה. במידה מסויימת היא ההופכית של הסלטיקס: פחות מוכשרת, אבל מחוברת ומנצלת כל טיפה.
    תודה על הפריוויו המושקע

    1. נקודה מעניינת מאוד. בנו שם קבוצה יפה מכלום והם הרבה פחות מוכשרים, אולי גם פחות מהחמישייה השנייה של הסלטיקס (רוז'ייר, בראון, היווארד, ת'יס, ארון ביינס), אבל אובר-אצ'יברים בענק

  7. קצת כמו אוקלהומה ופורטלנד – קבוצה טובה אבל לא יציבה, מול קבוצה פצועה – כנראה שזה ילך לבוסטון אבל לא יהיה קל ובוסטון צריכים לא לפשל בעצמם.

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט