סיקור משחקי יום שלישי / צוות הופס

ברקע ספירת תוצאות האמת בקלפיות ארצנו הקטנטונת, התקיים הלילה מעבר לים מחזור עמוס במשחקים. אז אמנם רק מעטים מהם בעלי השפעה משמעותית על אירועי חיינו, אבל אנחנו כאן כדי להביא לכם את הדיווחים מכולם. אנו מעריכים את נוכחותכם כאן עמנו, בבוקר דרמטי זה. נעשה מאמץ להנעים את זמנכם עד סיום ספירת הקולות כשכל הדרך אנחנו נפרדים משתי אגדות NBA. היום בצוות: דובי, ראובן ועידו.

ולפני כן, כרגיל, מז"ט.

מייק טייסון הוא לא אדם טוב במיוחד. למען האמת, בעברו אירועים מבישים ומרושעים למדי. בשום נסיבות לא היינו מזמינים אותו לאירוע חברתי, אלא אם כן מדובר ביום הולדתו של סטיבן סיגל. וסטיבן, אתם מבינים, חוגג היום, 10 באפריל, את יציאתו לפנסיה! כן חברים, סטיבן סיגל בן 67. הלוחם העשוי ללא חת אמור לתלות היום את חליפת עובד המדינה ולצאת לגמלאות. אבל כוחו של סטיבן קשישא עדיין בצמיגיו ואין לו שום בעיה טו ביט דה שיט אפילו ממתאגרף צעיר ואכזרי כמו איירון מייק. הנה, תראו בעצמכם.

שום קיר אמיתי לא נפגע במהלך הצילומים, לא כל שכן רהיט.

קליבלנד קאבלירס (63-19) 97 – שארלוט הורנטס (42-39) 124

ההורנטס הגיעו לקליבלנד בניסיון לשמור על סיכוי תיאורטי להינגף בפני הכנופיה היוונית בסיבוב הראשון בפלייאוף המזרח, וכשעין אחת פוזלת כל העת לכיוון תוצאות המדגמים מדטרויט, עשו את שלהם, ובגדול. אחרי 18 דקות צמודות, משוויון 44, צלף ברידג'ס שתי שלשות רצופות ונתן בחצוצרה את האות לבריחה. האורחים נזעקו אל הדגל, והתחילו לתפוס מרחק מהקאבס, שסופרים את הדקות לקראת פתיחת עונת הרחצה באגם אירי הסמוך. אחרי יתרון שמונה במחצית, 56-64, המשיכו ההורנטס להגדיל את היתרון בהדרגה אך ללא הפסק, ושלוש דקות מתחילת הרבע הרביעי קלע ג'רמי תנו לי טורונטו מול העיניים ותראו אותי פוגע שלשת באזר ביטר למב חמש נקודות רצופות, העמיד את היתרון על 23 לטובת האורחים, 79-102, וכיבה את האור סופית על המשחק. ההורנטס מנצחים 97-124 ורצים אל מקלטי הרדיו לשמוע את החדשות המאכזבות, הפיסטונס ניצחו גם הם.

קמבה ווקר וג'רמי למב מהספסל הובילו את המנצחים עם 23 לראש, כשמסייעים להם צמד ח"י, ברידג'ס את בייקון 18 בע"מ. ההורנטס הפליאו לעשות מחוץ לקשת, עם 22 צליפות מדויקות מתוך 44 ניסיונות.

בצד הקאבסי של הדברים המשיך סקסטון להוכיח יכולת עם דאבל דאבל של 18 ו-10, כשאוסמן משלים לצידו את מפלגת כוח לצעירים עם 17. קלארקסון עלה מהספסל בשם הגווארדיה הוותיקה עם 17.

 

דטרויט פיסטונס (41-40) 100 – ממפיס גריזליס (49-32) 93

וואו, כמה שהניצחון הזה היה חשוב לפיסטונס, ו-וואו כמה שהוא היה קשה. למען האמת, במשך רוב רובו של המשחק נראו המארחים כמי שעושים את מרב המאמצים להפסיד משחק חמישי ברצף ולהקדים את חופשת הקיץ. למשל, אחרי הדאון טאון של צ'נדלר פארסונס ממעמקי הנפטלין, שקבע 22-41 לטובת האורחים חסרי העניין וסחט לא מעט מבטים נבוכים מהקבוצה שאמורה הייתה לתת הכל על המגרש עבור המקום השמיני במזרח. ומשם זה לא נראה כמו הולך להשתפר. שתיים ורבע דקות בתוך הרבע השלישי איוון ראב מדייק פעמיים מהקו ומעלה את הדובים ליתרון 21, 42-63. הפיסטונס עושים מאמץ אמיתי וכנה, אבל בסיום הרבע השלישי הם עדיין במינוס 15, 64-79.

ואז, בתחילת הרביעי, נזכרו המארחים שעם כל הכבוד לגריזלים וכל זה, הם עדיין קבוצה עם כבוד. 3-16 רצו הפיסטונס בתחילת הרבע הרביעי, והאיש ששמו סמית עם חמש נקודות אישיות התכבד בהענקת היתרון לצד בו הוא אמור להיות, 5:17 לסיום, 83-85. האורחים עוד הצליחו לחזור ולהוביל, לפני שמכל הנוכחים דווקא אנדרה דראמונד מהקו דייק בשתיים, קבע 91-93, ולמרות מאמץ ראוי לציון של האורחים השאיר את שלוש הנקודות בדטרויט. הפיסטונס מנצחים 93-100 ושומרים על המקום השמיני במזרח.

סמית עם 22 מהספסל הוביל את הפיסטונס בנקודות, כשדראמונד עם 20, 17 ריב', 5 חט' ו-3 חס' מקבל את הטוסטר אובן המוענק למצטיין, מתנת רשת חנויות החשמל המקומית. קנארד עם 15 מהספסל סייע. בלייק גריפין דואב הברך הסתפק ב-18 דקות משחק, רובן ככולן במחצית הראשונה, בהן תרם חמש נקודות שלמות.

בצד האורח הדל באמצעים רייט וקאבוקלו בלטו עם 15 כ"א, כשזלר עם 13 תומך.

 

וושינגטון וויזארדס (50-32) 110 – בוסטון סלטיקס (33-49) 116

במשחק שנעל עבור שתי הקבוצות את עונת המשחקים הרגילה, ניצחו הסלטיקס בוושינגטון והבטיחו לעצמם את המקום הרביעי ויתרון הביתיות על אינדיאנה בסיבוב הראשון בפלייאוף. הוויזארדס אמנם הובילו משך רוב המשחק, בניסיון להניח דובדבן קטן על ראש העונה החמוצה מרירה ממנה סבלו, ו-8:13 לסיום המשחק סמי אוג'לה מעלה את הירוקים ליתרון 97-98, וגורם לאר ג'יי האנטר לפתוח ניצרה ולשחרר צרור ארוך של שמונה נקודות אישיות, בדרך לניצחון ירקרק ומתקתק לציון סיום העונה של הסלטיקס. 110-116 מנצחים האורחים מבוסטון, והולכים להתכונן לקראת הפייסרס.

בהיעדרם של רוב שחקני החמישייה לרגל מנוחה יזומה, לקח טרי המפחיד רוזייר אחריות עם 21 מעמדת הרכז הראשון, כשאוג'לה, וואנאמייקר והאנטר סוגרים דיל של 17 לראש. ג'יילן בראון פיקח בשם החמישייה המקורית עם 15.

בצד המארח בלט סאטורנסקי עם 19, כשביל עם 16 מראה ניצוצות לצידו. בראיינט ורובינסון עם 14 לראש נתנו את אקורד הסיום לעונה מאכזבת בוושינגטון.

 

מינסוטה טימברוולבס (44-36) 100 – טורונטו ראפטורס (24-57) 120

הראפטורס הרחיקו עד מינסוטה כשהמקום השני במזרח כבר עמוק בכיסם, ועדיין הצליחו לשמור על רצינות מול הזאבים המגוחכים, שזרקו עוד עונה לפח. אחרי רבע וחצי צמודים החליטו האורחים שדי, לא הגענו כל הדרך מקנדה כדי לשחק בקקי של כלבים, לחצו על הדוושה ופתחו פער. מ-36-37 צמוד אחרי 16 דקות, רצו האורחים 10-32 עד ההפסקה, סגרו מחצית ביתרון 22, ואגב כך גם את המשחק.

המחצית השנייה הייתה המשך ישיר, האורחים שייטו לניצחון, ובסיום 100-120 עגול ויפה לטובת הקנדים. הרפטורס מסכמים ופונים לפלייאוף, הזאבים ייאלצו לשחק משחק נוסף בדנבר לפני שייצאו לשוטט ביערות.

קוואי ויתר על שנת היופי והתייצב עם 20, כשלצידו ון וליט הנמרץ תורם 16 מהכיסא הקבוע של לאורי. בוצ'ר סייע מהספסל עם 15 לטובת הראפטורס, ששיתפו במשחק 13 שחקנים שכולם קלעו, למעט אריק מורלנד. הנה אמרנו את שמו.

וויגינס ודיאנג הובילו את המארחים עם 16, כשסאריץ' תורם 15 נקודות, שממש לא הספיקו.

 

שיקגו בולס (59-22) 86 – ניו יורק ניקס (64-17) 96

במשחק חסר חשיבות ניצחו הניקרבוקרס הפתטיים מניו יורק, שהבטיחו את המקום האחרון בליגה איפשהו באזור חג הפורים, את הבולס משיקגו. השוורים לא הערימו קשיים רבים מדי בדרכם של האורחים, והסתפקו ב-86 נקודות בלבד, ליתר ביטחון. תקראו לזה צדקה.

המארחים לא הובילו ולו פעם אחת במהלך 48 דקות "ההתמודדות", והאוהדים הצמודים למקלטי הטלוויזיה בניו יורק פתחו את השמפניות כבר במהלך הרבע השני, כששלשה של לוק "הקורנס" קורנט עיגלה את היתרון לעשרים וקבעה 15-35 לטובת האורחים המאושרים מהתפוח הגדול.

שורה תחתונה, הניקס מנצחים 86-96 והולכים לעדכן מספרי טלפון בספיד דייל לקראת הקיץ.

דניס סמית ג'וניור התעלה אצל הניו יורקים עם 25, כשלצידו קווין נוקס מוחא כפיים עם 17. רוקי העונה של הניקס, מיטשל רובינסון, קלט 17 ריבאונדים מול הקו הקדמי הלא קיים של הבולס. כן, רובין לופז, כתבתי שאתה לא קיים.

בצד השני ארצ'ידיאקונו קלע שתיים יותר מאותיות שמו, אני חוסך לכם – 14, ומתחתיו קלעו חבריו 13, 12, 11, 10 ופעמיים תשע. עזבו שמות, תיהנו מהצד המתמטי. לופז, אם תהיתם, קלט ממרומי שבעת פיטיו 3 ריבאונדים שלמים.

 

מיאמי היט (42-38) 122 – פילדלפיה 76' (30-50) 99

משחק מרגש היה במיאמי, כשדוויין ווייד מציין בניצחון נאה את משחק הבית האחרון בקריירה אך בערב בו ההיט מאבדים סיכוי לעלות לפלייאוף. טקסים, זיקוקים, חגיגות והמון התרגשות לכבוד השחקן הגדול בתולדות המועדון. 30 נקודות, לצד 3 ריב' ו-3 אס' היו לשחקן בסימן 3. כפיים, זיקוקים והמון כבוד לאחד הגדולים בתולדות המשחק, שנפרד בסטייל מהאולם אליו הביא שלוש אליפויות.

במשחק עצמו הובילו ההיט מתחילתו ועד סופו, כשהאורחים מפילדלפיה, ללא אמביד ורדיק, לא עושים מאמץ מיוחד להפריע.

אדבאיו הוסיף 19 לשלושים של ווייד, ו-ווינסלו 16. דראגיץ' פינק את החברים עם 13 תופינים.

את הצד הפילי הוביל גרג מונרו, הוא ולא מלאך, עם 18, כשסימונס מוסיף 16. הסימונס השני, הג'ונתן, תרם 14, כולל שתי שלשות. איט דאט בן!

 

דאלאס מאבריקס (48-39) 120 – פיניקס סאנס (63-19) 109

זה היה הלילה בו דירק נוביצקי נפרד מהאוהדים שלו בדאלאס והכריז רשמית על פרישה בסיום העונה. הסאנס האורחים לא היו אפילו צריכים להתחפש לשטיח אדום כשהם משמשים בעיקר תפאורה למשחקים במהלך רוב העונה. בהתאם לכללי הטקס דירק שיחק דקות ארוכות כשהוא קולע 30 נקודות. המאבס ניצלו את העובדה שמהעבר השני לא שיחקו רוב השחקנים הבולטים של הסאנס וברחו די מהר ליתרון שעבר גם את 30 הנקודות. כדי לא לבזות את המעמד הסאנס עשו קולות של תחרות בחצי השני בעיקר בזכותו של ג'מאל קרופורד הבלתי נגמר שקלע 26 נקודות ברבע האחרון. שלשה שלו הורידה ל-107-103 עם שלוש וחצי דקות על השעון אבל דונצ'יץ', דאג מיד להגדיל את הפער ודירק נתן את חותמת הסיום עם הפיידוואי המוכר שלו דקה וקצת לסיום.

דירק כאמור סיים עם 30 נקודות והוסיף 8 ריבאונדים. דונצ'יץ' רשם עוד טריפל דאבל של 21 נקודות, 16 ריבאונדים ו-11 אסיסטים. דוריאן פיני סמית הוסיף 15 עם 10 ריבאונדים.

בסאנס ג'מאל קרופורד סיים עם 51 נקודות וחיבוק ענק לדירק בסוף המשחק. ג'וש ג'קסון הוסיף 17 נקודות עם 8 ריבאונדים ודראגן בנדר כיבד את המעמד ב-12 נקודות, 11 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

בסיום המשחק דירק עלה לפארקט לנאום פרידה מרגש כשאת המעמד כיבדו בין השאר לא מעט אגדות NBA כמו לארי בירד, צ'ארלס בארקלי, סקוטי פיפן, דאטלף שרמפף ושון קמפ.

 

ניו אורלינס (49-33) 103 – גולדן סטייט ווריירס (24-57) 112

עוד משחק מיותר בלילה שגם בו הקבוצה הביתית נפרדה מהכוכב הגדול שלה רק בטונים קצת יותר צורמים. אנת'וני דייויס לא שיחק אך נפרד מהאוהדים בניו אורלינס עם חולצת "thats all folks" כשהמאמן ג'נטרי אומר אחרי המשחק שזו הסיטואציה הכי רעילה שהוא היה בה בליגה ושדיוויס קיבל עצות לא טובות.

המשחק עצמו היה בעיקר לפרוטוקול בלבד כשהאירוע היחידי ששווה לציין היה כשסטף קרי סובב את הקרסול ומיד שלח את עצמו לחדרי ההלבשה. זה השאיר את הווריורס ללא שלושת הסקוררים הבולטים שלהם כשגם דוראנט, תומפסון ואיגואדלה נחו. לא נורא, יש דמארקוס קאזינס שהוביל את הווריורס לניצחון חסר משמעות על הפליקנס האומללים ששיחקו ללא דיוויס, ג'וליוס רנדל, ג'רו הולידיי ואטוואן מור.

קאזינס סיים עם 21 נקודות, 12 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. דמיון לי רשם 20 נקודות עם 7 ריבאונדים וקווין קוק קלע 19.

למפסידים ג'ליל אוקפור קלע 30 נקודות עם 7 ריבאונדים כשכריסטיאן ווד ממשיך להפציץ מספרים עם 26 ו-12 כדורים חוזרים. איאן קלארק הוסיף 20 מול חבריו לשעבר.

 

יוטה ג'אז (31-50) 118 – דנבר נאגטס (28-53) 108

הנאגטס הגיעו ל-Salt lake city כשהם זקוקים לניצחון כדי להבטיח את המקום השני. יוקיץ', מילסאפ ומארי פתחו בחמישייה אחרי שנחו בהפסד מול פורטלנד, הראשונים אמנם עמדו על הפארקט אבל לא ממש שיחקו כשחיברו יחד בשלושת הרבעים הראשונים שני סלי שדה בלבד מתוך 13 ניסיונות. דונובן מיצ'ל לעומתם להט באותו פרק זמן ועד לסוף הרבע השלישי היו לו 40 נקודות באחוזים מצויינים ולא אופיינים. ג'מאל מורי, מאליק ביזלי ומונטה מוריס החזיקו את דנבר בתמונת המשחק, מורי אף העלה אותם ליתרון קטן ברבע השלישי. עד לסוף הרבע, יוטה החזירה לעצמה את היתרון וסיימה אותו בפלוס 5. סטטוס קוו עד לאמצע הרבע הרביעי. שם מיצ'ל חזר לשורות הג'אז ויחד עם גובר הגדילו את היתרון והבטיחו את הניצחון – 108-118 ליוטה בסיום. הנאגטס רצים למסכים ומחזיקים ידיים ל-OKC שבאותה נקודת זמן מפגרת ב-10 נקודות מול יוסטון (ספויילר – הצליח להם). למרות ההפסד של יוסטון, הנאגטס עדיין חייבים ניצחון מול מיני מחר כדי להבטיח את המקום השני. השתיים נפגשו גם במחזור האחרון של העונה שעברה אז זה לא הסתיים טוב עבורם.
מיצ'ל סיים עם 46, הנה 2 מייצגות:

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (34-48) 112 – יוסטון רוקטס (29-53) 111

עד לאמצע הרבע הרביעי נראה היה שיוסטון תשייט לניצחון, ג'יימס הארדן בתצוגה אופיינית בסיוע כריס פול וקאפלה הוליכו את הרוקטס ליתרון 14. אז פול ג'ורג' וראס נזכרו שהם לא רוצים לפגוש את הווריורס בעוד שלושה ימים ותוך 4 דקות הפכו את התוצאה מפיגור 14 ליתרון נקודה 99-100 כשנותרו 5 דקות לשחק. כריס פול וטאקר החזירו את היתרון לרוקטס, 102-106. גראנט, ג'ורג' ו-ווסטברוק החטיאו ניסיונות לשלשות אבל הרוקטס לא ניצלו זאת כדי לסגור את הסיפור. ווסטברוק צמצם ל-2 עם דרייב לסל. הארדן החזיר ל-4 עם 2 מהעונשין. ראס איבד כדור בניסיון פיק אנד רול אך פול שוב לא הצליח לסגור את המשחק עבור יוסטון. ווסטברוק הוריד את ההפרש לנקודה עם שלשה, 20 שניות לסיום. הארדן שוב מהקו העלה את יוסטון ליתרון 3. ווסטברוק הוריד שוב לנקודה ושוב פאול על הארדן. הפעם הוא החטיא אחת. ואז הגיע ג'ורג':


משמעות הניצחון עבור הת'אנדר – ניצחון מול מילווקי והם במקום השישי מול… הרוקטס, דנבר או פורטלנד.
משמעות ההפסד עבור יוסטון – יתפללו לניצחון של מיני על דנבר מחר שייתן להם את המקום השני. אם דנבר ופורטלנד מנצחות הם יסיימו במקום הרביעי.

הארדן סיים עם 39 ו-10 ו-ווסטברוק עם טריפל דאבל של 29, 12 ו-10.

 

לוס אנג'לס לייקרס (45-37) 101 – פורטלנד טרייל בלייזרס (29-52) 104

סמול פורוורד שקולע שלשה בשניות הסיום ופוגע במיקום הפוטנציאלי של הרוקטס. כנראה שהברק כן מכה פעמיים. מו הארקלס עשה פול ג'ורג' וניצח את הלייקרס עם שלשה על הבאזר:


המשמעות עבור פורטלנד – יתרון ביתיות בסיבוב הראשון עם סיכוי למקום השלישי.
חזרה למשחק, או לפרי גיים – מג'יק הודיע שהוא עוזב. השורדים האחרונים של הלייקרס שרובם ככל הנראה לא יהיו שם בעונה הבאה החזיקו מעמד מול לילארד וקאנטר ושרדו גם מיני בריחה ברבע השלישי. קארוסו כמעט קנה את עולמו כשהיה ה-GO TO GUY ברגעי הסיום, לצערו הוא איבד את הכדור האחרון לחטיפה של סת' קרי שהובילה לסל של הארקלס. KKP הוביל את הלייקרס עם 32. הארקלס סיים עם 26, קאנטר חשב שהוא הורג טורקי ונח לפני הפלייאוף עם 22 ו-16. הוא כנראה יצטרך להתאמץ שוב מחר כדי להבטיח את המקום השלישי.

*

לסיום, לקראת פרידה, אנחנו אומרים שלום, ותודה. על היחס, על הדגים, על החיים, היקום וכל השאר. זה לא נגמר חברים, זה רק הסוף.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. תודה רבה דובי, אחלה סיקור, והתואר המופלא והקסום "רוקי העונה של הניקס" נחקק בליבי לנצח.
    .
    הסתבכות לא אופיינית ליוסטון. נקווה להפסד של דנבר ולנצחון של אוקלהומה על מנת לקבל את דנבר בסיבוב הבא, אבל דנבר בטח ינצחו ונסיים מול יוסטון או פורטלנד. פורטלנד עדיף. העיקר לנצח את דאלאס ולהימנע מהלוחמים.

  2. פספוס עצום של יוסטון.
    יכולה הייתה גם להיפטר מהצרה של לקבל את OKC בסיבוב הראשון, ועל הדרך לשלוח אותה למפגש עם ג"ס (שכעת תטייל לה בכיף שלה עם סוויפ על הקליפרס או ס"א).

  3. תודה על הסיקור הגדוש בערב היסטורי (וויד, נוביצקי, ביבי עובר את בן גוריון).
    לפי הסקור בסרטון של הלייקרס (101:101 לפני השלה) שונה מהסקור שרשום בסיקור. היאך כיצד?

  4. הבאקס יעלו עם הנוער ולמרות שאוק הכי מתאימה לפשל שם היא תנצח. גם דנבר ופורטלנד ינצחו ואוק יהיו מול פורטלנד וינצחו גנטלמני בדרך לסיבוב השני מול דנבר.

    דנבר ואוק מבסוטים. דנבר אם תימנע מהספרס בכלל תהיה מבסוטה כי שם זה סידרה של 7 משחקים לדעתי שפופ יאמלל את יוקיץ. מול הקליפרס יהיה יותר קל וכנראה גנטלמני

  5. תודה על הסיקור
    אם יש לך כוכב (לברון/ביבי) לא צריך שיטה (מאמן/מצע)
    בהתאם לימינו פולחן האישיות ניצח שוב את המצע המנומק.
    כל כוכב סופו לדעוך
    אפילו בטורקיה.
    אולי פעם הבאה…
    🙁

  6. אחח סטיבן סיגל, התחיל את הקריירה הכי נמוך שיש, ומאז מקפיד לרדת מדרגה בכל שנה (יש כמה קבוצות בליגה שאולי מזכירות אותו, אבל אני בהחלט לא מתכוון להעליב אותן בהשוואה כזו). הסצנה הזו מזכירה הפקה של סרט מבנגלדש.
    תודה על הסיקור המצויין

  7. היי, מסתבר שהסיקור שלכם מעולה גם כשקוראים את כולו ולא רק את ההקדמה של דובי. מי ידע (חוץ ממני ומכל מי שקורא פה כל שבוע).
    .
    ההקדמה בצדק מוצדקת לאיש עם סגנון הלחיצה של מריונטה בהתקף אפילפסיה. האיש שהוא יום אחד איטלקי, יום אחר אסייתי וביום השלישי יליד אמריקאי, למרות שהוא נולד הוא היה רוסי-אירי. האיש שאם היה מגניב אלפית ממה שהוא חושב שהוא, כולנו היינו מתלבשים אך ורק בקימונו ענקי. האיש שטוען שהוא אומן לחימה אבל בסרטים שלו הוא יורה עם אקדח ממרחק אפס ביותר אנשים מאשר כאלו שהוא מרביץ להם. האיש שטען שבלתי אפשרי לחנוק אותו עד עלפון ליד מתאבק ה-MMA ג'ין לבל, שמיד תפס אותו באחיזת חנק עד שסיגל התעלף ואיבד שליטה על הסוגרים. האיש שבכל פעם שהוא פותח את הפה, בעצם בודק את היכולת של הסביבה להגיב לאיש הזקן הסנילי שבטעות התרחק יותר מדי מבית האבות. האיש שכתב את הספר הכי מטורף שאי פעם קראתי.
    האיש הוא אוצר לאומי (רוסי. פוטין דאג לו לאזרחות).

      1. הייתי שמח להגיב לטענה הזו, אבל אין לי זמן. יש לי שלוש עונות של "סטיבן סיגל: איש חוק" להשלים.
        הוא אמור לחשוף שם בדיוק איך אייקידו לימד אותו לדעת בדיוק מה כל אחד סביבו הולך לעשות, לזהות את הפושע/איש שחור רנדומלי ולהשתמש בטייזר נגד הפטמות שלו.

  8. תודה לצוות.
    .
    היה מבדר במיוחד, המשחק באוקלהומה סיטי.
    סדרת סיבוב ראשון בין 2 הקבוצות יכולה בהחלט לתת טעם טוב לסיבוב ראשון מלא בסוויפים.
    .
    איזה קלסה יש לדירק נוביצקי ודוויין ווייד. אני אתגעגע.
    .
    "טראש" קולנועי, כאשר הוא עשוי נכון, יכול להיות מוצר מבדר למדי (תשאלו את דוד…)
    מה שסיגל עשה/עושה? זה סתם זבל.
    טוב, אם זה לא טרנטינו שיצטט אותו, גם דובי זה בסדר גמור…

    1. מעניין, לא חשבתי על זה, יכול להיות שאתמול אבד לו התואר.
      תגובה לאדיסו מהבלוג החי – אתה צודק לגבי המרדף של ראס אחרי האסיסט האחרון – זה שיבש לו את כל המשחק והיה שקוף מאוד. מה שכן, הפוך על הפוך, הוא נתן קלאץ' קטלני וניצח את המשחק עם סדרה של החלטות מעולות וביצועים נהדרים, כולל שלשות.

  9. מיאמי בחוץ וזה העיקר, למועדון כל כך עלוב ולאוהדי ההצלחות הגרועים בספורט האמריקאי לא מגיע שום פלייאוף, תוך כמה שנים הם בתהומות הליגה.. שלום ולא להתראות

  10. תודה דובי והצוות. הסרטון של טייסון נגד סיגל הוא באמת מאסטרפיס, אחד למיליון. אהבתי את המקום אליו הקריירה של השניים הגיעה . . .
    מקווה שיוסטון לא תצטער על ההפסד הטיפשי הערב.

  11. אני מבין שזה סיקור בחינם ואסור לבדוק בשיניים וכו… אבל בכל זאת, למי שסיקר את טורונטו. אם אפילו לא פתחת טבלת nba כדי להבין למה טורונטו שתפה את קוואי היום, אז למה בכלל לסקר את המשחק?

    טורונטו לא נצחו את מיניסוטה כי הם "הצליחו לשמור על רצינות", הם ניצחו כדי לסיים עם מאזן יותר טוב משל ג"ס.

    1. מדהים איך רק מגיב אחד, משחק אחד לפני סיום העונה עלה על התרמית. הגיע הזמן להתוודות ולגלות את מה שהסתרתי בהצלחה כה מרובה עד כה.
      אני לא מושלם.

  12. בסרטון של מייק טייסון וסטיבן סיגל, 3:20 – פליק אימתני באוזן. וואו. מהלך אייקוני לדורות. יותר גרוע מסרט של אבי ביטר.

    1. אני דווקא חושב שזה ספציפית טאצ' הומוריסטי גאוני של הבמאי/כותב/כוריאוגרף/מפיק (כמו בסרטים של אבי ביטר – הוא עושה הכל) – לאור יחסיו החמים של טייסון עם אזניים.

        1. ממבט מקיף מאוד על הקריירה של סטיבן סיגל – בדיוק להיפך. לאדם תמיד הייתה יותר מדי יומרה מכדי לתת למעט ההכרה העצמית שאין לו להבין את הבדיחה שהיא סטיבן סיגל. בניגוד לצ'אק נוריס.
          או שסיגל בעצם מספר לכל העולם סיפורים על איך הוא לימד את כולם ובעצם שכח את היחיד שחשוב – אנדי קאופמן.

  13. אני פשוט לא מבין איך חברי הצוות מארגנים הכל בקואורדינציה כזאת מופלאה כאילו איש אחד כתב הכל.
    אחד הערבים ההיסטוריים מכל הבחינות: מג'יק…ווייד…נוביצקי…
    אגב, חזיתי ב-OKC נגד יוסטון ונדמה לי שהארדן קלע ברבע הרביעי רק 2 או 4 פאולים, ואף סל.
    וואללה איזה משחק בין הבאקס ל-OKC. מעניין כיצד מילווקי יתייחסו למשחק שעבורם לא קובע מאומה, ול-OKC משחק חשוב ביותר.
    תודה למסקרים (למה לא מכניסים שמות של המסקרים) ותודה לדובי, המתאם של הפוסט הזה.

להגיב על האווי לאסוף לבטל

סגירת תפריט