פרוייקט אגדות (7): דייב בינג – השחור העשיר, הפיקח, והמצליח מכולם/מנחם לס

דייב בינג

 

כל הכתבות בפרוייקט האגדות

 

הוא השחקן האלמוני והפחות ידוע בין "50 האגדות". כמו שלא שמעתם על להקת הרוק "כבשים ועיזים באחו", כך גם לא שמעתם עליו. אז מה תגידו לי אם אגלה לכם שהוא עשיר ממייקל ג´ורדן, עשיר מפלה ורונלדינו ביחד, אמיד ממג´יק, "מלך פלדה" גדול מאוסקר (ביג 0) רוברטסון (שניהם מולטי-מיליונרים בעסקי פלדה) , בעל נכסים יותר מד"ר ג´יי (בעל ´קוקה קולה פילדלפיה), ושחשבון הבנק שלו נפוח אפילו מזה של טייגר וודס – בקיצור, שהוא האתלט השחור העשיר בעולם עכשיו?

=================================================
"ספסליים" ו"ספסליים פוטנציאלים"
=================================================

עד עתה דייב בינג הוא הראשון מ-"50 האגדות" שאני מוריד לספסל. הוא אחד משחקני הנבא שזכו בתואר "אגדה" הפחות ידועים, ואולי גם הפחות טובים. הוא היה שחקן נפלא – שלא תבינו אותי לא נכון ותכתבו לי בשבוע הבא שכתבתי שדריק שארפ טוב ממנו. הוא היה אחד הגארדים הטובים מכולם, 1.90 מ´ גובה, אבל כשאסיים את הכתיבה על "50 האגדות" ואבחר את "50 האגדות נכון ל-2008", יהיו לי כמה וכמה מחליפים לבינג (הוא לא ייצא מ-"האגדות"; אבל הוא יהפוך למחליף על הספסל).

עדיין לא החלטתי בין אלן אייברסון, סטיב נאש, או ג´ייסון קיד כמחליפו. קובי בריאנט, רג´י מילר, לברון ג´יימס, טים דנקן, ונוביצקי, יהיו גם הם בודאי בין "ה-50 נכון ל-2008" ויחליפו "ספסליים פוטנציאלים" (למשל פול אריזין ונייט ארצ´יבלד שכבר כתבתי עליהם הם "יושבי ספסל פוטנציאלים") בתפקידים אחרים. קווין גארנט חייב לקחת אליפות עם הסלטיקס אם הוא רוצה להיכנס ל-"50". בקשר לכריס פול, ודווייט הווארד- אני משוכנע שאם ימשיכו לשחק ככה ועוד ישתפרו, בעוד כמה שנים הם נכנסים בטוחים ל-"50" אם כי עדיין לא החלטתי אם להכניסם כבר ל-"50 האגדות עד 2008".

אחרים שיהיו תחת מעקב שלי בשנים הבאות הם כרמלו אנטוני, דרון ויליאמס, דוויין ווייד, ברנדון רוי, יאו מינג, ג´ו ג´ונסון, ג´וש האווארד,אמרה סטודמאייר, ג´וש סמית´, ריי אלן, טרייסי מגריידי, פול פירס, קרלוס בוזר, אל ג´פרסון, צ´ונסי בילאפס, כריס קיימן, בארון דייויס, גלן דייויס, מייקל רד, כריס בוש, גילברט ארינס, מנו ג´ינובלי, בן גורדון, קווין מרטין, ואחרים שבוודאי שכחתי, עם סיכוי סביר להיכנס ל-"50" ביום מין הימים.

 

=================================================
קצת מספרים
=================================================

 

בואו ניפטר מהחלק המשעמם וזו הסטטיסטיקה. שוב, למעוניינים, כל מה שצריך לעשות זה להיכנס ל- http://en.wikipedia.org/wiki/Dave_Bing  וכל המספרים שם.

אך רק בקיצור בקיצור, הוא ניבחר ראשון ע"י הפיסטונס בדראפט של 1966. לפני שאני מתחיל עם העבר שלו שם, חייבים אתם לדעת שהפיסטונס של אז היו הזבל של הליגה. אם הם לא היו הכי גרועים בנבא, אז גרמנית היא לא השפה הכי מכוערת. בינג – יחד עם דייב דה-בושר – החלו להוציאה מהבוץ.

הוא שיחק 12 עונות בנבא (כמעט כולן בדטרויט; סיים בסלטיקס ווושינגטון) והצטיין בתקופה שהייתה מלאה בגארדים נפלאים (ג´רי ווסט, אוסקר רוברטסון, וולט פרייזר). סיים 12 עונות בממוצע נהדר של 20.3 נק´ כשבאמתחתו 18,327 נק´ עם ממוצע טוב מאד לגארד (היורה פגזים מדאון-טאון) של 45%, ו-6.0 בונבונים למשחק עם 3.8 קטיפות. הוא היה "שחקן השנה" בליגה פעמיים, ו-7 פעמים ´אול סטאר´. בינג נולד ושיחק במגרשי המשחקים של וושינגטון הבירה, שרק מגרשי המשחקים של ניו-יורק, שיקגו, פילדלפיה, ולוס-אנג´לס ייצרו יותר שחקני נבא.

אך היה זה באוניברסיטת סירקיוז שם הוא הפך שם דבר, ושם קנה את שמו. מאמנו בונהיים אמר לפני שנתיים שהוא היה שחקן הכדורסל הטוב ביותר שהיה לו. הוא עדיין מחזיק שיאים שם (אם כי דוגלאס שבר את שיא נקודותיו שם). לכו לאתר אונ´ סירקיוז ותמצאו שם את אנטוניו כרמלו, אוונס, ועוד ועוד ועוד כוכבי נבא. בונהיים הולך על בינג! הוא נבחר ל-"היכל התהילה" ב-1990, "חמישייה ראשונה של הנבא" ב-1968 ו-1971, ול-"50 האגדות" ב-1997.

 

 

=================================================
סרטן הנקרא "חוסר הגנה"
דלקת מח הנקראת "התקפה אינפנטילית"
=================================================

עד שבינג הגיע לדטרויט הם היו חולי סרטן שנקרא "חוסר הגנה" ודלקת מח הנקראת "התקפה אינפנטילית". שתי התרופות היחידות שהיו לפיסטונס נקראו "ניקס" ו-"האוקס", שהיו גרועות מדטרויט. היו להם שני שחקנים לגיטימיים – טרי דישינגר (אחד משלושת השחקנים האמריקאים הטובים ביותר באולימפיאדת רומא 1980 כשלידו ג´רי ווסט ואוסקר רוברטסון), ורג´י הרדינג, ´בנגר´ אדיר. אבל את דישינגר לקח הצבא ואת הרדינג לקחה המשטרה. כשבינג הגיע, היו לדטרויט רק שלושה לגיטימיים אחרים לצידו: דייב דה-בושר, תום ואן-ארסדל (אחד הקלעים הטובים בהיסטוריה של הנבא), ואדי מילס. השאר היו שחקנים כג´ו סטראוורד, רון ריד, רג´י הרדינג, דורי מורי, וצ´יקו וואן שהורשו לשחק הופס רק בגלל שארה"ב היא מדינה חופשית.

והנה קטע שרובכם לא ידעתם, והוא יטריף לכם את המוח: דטרויט פיסטונס בחרו פיצ´ר בבייסבול ששיחק מקצועני בדטרויט בשם דייב דה-בושר, נתנו לו משחק חדש – כדורסל – ועשו ממנו מאמן-שחקן כשהוא בן 24!!! האם יכולים אתם לתאר לעצמכם היום קבוצת נבא שמאמנם הוא ילד בן 24? אם רק סיימת את הצבא, הסתכל במראה ותחליט אם היית מוכן לאמן בנבא בגילך, מבלי שאי-פעם בחייך אימנת כדורסל! אם אתה בן 16,אז בקרוב תהיה בן 24. אם אתה "זקן" בן 30 , אולי "עברת את הגיל". מטמטם חושים, לא? טוב, מה שעשה שנים אח"כ בניקס, ובחירתו של דה-בושר ל"50 האגדות" זה כבר סיפור אחר.

כשדה-בושר הגיע הוא אמר באסיפת הקבוצה הראשונה את המשפט הזכור עד היום: "אנחנו לא נהיה קבוצה עד שנלמד לקחת אחריות בקליעות, נפקח עינינו במסירות, ונטרוף את הסלים בקפיצות. אתם יודעים, דברים קטנים כאלה".

בינג החל לשחק כשנישקו היחיד היה הג´אמפ. דה-בושר – שהתגלה כאיש כדורסל מצוין רק כשהיה בניקס – אמר לו: "בנבא לא תצליח כשוטר בלבד. אתה צריך לגנוב כדורים, לקחת ריבאונדים, ולעשות כמה טיולים במשחק לקו". בינג הקשיב, והחל לחתוך בהגנות כפי שחותכים תרנגול בחג ההודיה. הוא הפך לאחד מפורצי ההגנה הטובים שהיו אי-פעם, משהו מהסוג של טוני פרקר מהספארס.

=================================================
איש הפלדה
=================================================

אוסקר רוברטסון אמר על דייב בינג לפני זמן לא רב: "הוא היה הדוגמא של מקצוענות, כוח רצון, אינטליגנציה, קלאס, דיגניטי, ויומניטי". אני מרגיש חופשי לזרוק אליכם כמה מילים באנגלית כך שמאמרי יהיו לא רק שיעורי כדורסל, אלא גם שעורי אנגלית (אתם יכולים להראות משפט זה לאמא אם היא מתלוננת שאתם מבזבזים יותר מדי זמן על המחשב).
כל התכונות ש-"ביג 0" דיבר עליהן הן מה שעזרו להפכו לביליונר (אתם אומרים מיליארדר) הראשון מבין כל ספורטאי העולם. טייגר וודס ומייקל ג´ורדן הם בדרך, אבל עכשיו כשבינג פותח עסקיו בסין, הודו, ושאר העולם, הפער לא יקטן. הוא רק יגדל.

 

שחקן מכללה בסירקיוז

 

דייב בינג הוא השחקן היחידי בנבא שראוי שאכתוב יותר על מה שעשה א-ח-ר-י פרישתו, מאשר תוך כדי שנות משחקו. הוא השתמש בשכלו, באינטיליגנציה שלו, ביושרו, וברגש התחרותי שלו, להפוך לאחד מעשירי ארה"ב השחורים הגדולים ביותר, ראש עיריית דטרויט מוצלח ביותר, והשחקן השחור שעלה לגדולה יותר מכל אחד אחר ב-NBA!

 

 

בינג היה אחד השחקנים היחידים שבנה את עתידו לימים שאחרי הכדורסל. היום "בוגרי" הנבא העשירים יוצאים לפנסיה עם מיליונים. פעם זה לא היה ככה. לכן רוב שחקני העבר הגדולים אם לא השקיעו את מה שחסכו מכספם באופן נבון או למדו מקצוע חדש, חיים היום חיים די רגילים. כמה מהם הם עניים מרודים (האל גריר, ועוד). הוא היה קורא אובססיבי, ובשעה שכולם שיחקו קלפים, הוא קרא טולסטוי או ספרי כלכלה. הוא סיים את סירקיוז עם נ.א בכלכלה כשהוא ניבחר ל-"רשימת התהילה של רקטור האוניברסיטה". בקיצים, בשעה שכל השחקנים יצאו לדוג ולשחק גולף, הוא עבד בדאון-טאון דטרויט כפקיד בנק כדי ללמוד על עולם הכספים יד ראשונה, עוזר לעו"ד, חברת המכוניות קרייזלר, ובחברת ייצור פלדה.

אביו, הסקר, היה קבלן בנייה וכבר מגיל צעיר לימד את בינג את שעורי החיים. בגיל 12 ביקש ממנו דייב שייתן לו ברזלים ובטון כדי שיוכל לבנות גדר בטון בחצר. כשדייב גמר את העבודה כעבור כמה שבועות וביקש מאביו לבדוק את הקיר, ניגש האב אל הקיר, דחפו בידיו, והקיר נפל מרוסק.

"כל דבר שאתה בונה בחיים חייב שיהיה לו יסוד חזק ובריא. אתה בנית קיר ללא יסוד. תזכור את השיעור".
הוא זכר גם זכר. כשכבר בגיל צעיר ואח"כ בנבא הוא ידע שעסקי פלדה מעניינים אותו, הוא החל לעבוד עם פלדה בכל חופשת קיץ בנבא. הוא ביקש מבעל בית החרושת שיעבירו בכל המחלקות. בינג למד מא´ עד ת´ מה זה להריץ חברה תעשייתית.

 

מיליארדר. אחד ממלכי "הפלדה" של ארה"ב

בינג התחיל בקטן, פתח חברה לחלקי חילוף של מתכות. השקיע 150,000 דולר מתוך משכורתו האחרונה בנבא שהייתה 250,000$ (היום שאקיל מרוויח זאת במשחק אחד!), והחל להריץ את מפעלו הקטן. היה זה בדיוק בשעת הדפרסיה הגדולה בכלכלה, שביחד עם משבר הנפט, גרמו לו להפסיד חצי מהשקעתו.

הוא המשיך להריץ את מפעלו הקטן כשמהצד הוא עובד בחברת הפלדה הענקית "פרגון", ואח"כ בקו המכוניות "קרייזלר" (שהיום הוא מספק הפלדה מס´ 1 שלהם). לאט לאט חברתו החלה לצמוח והוא קרא לה "בינג סטיל". אחרי 1980 הוא קנה בית חרושת ענק שפשט את הרגל, וזה היה היסוד לחברתו הגדולה היום, שהיא חובקת עולם גם בקשריה וגם בעסקיה. תמצא את העסקים של בינג ב- binggroup.com

הוא שכר בעיקר שחורים לעבוד במפעלו כשהוא משלם להם שכר גבוה מהמקובל בשוק, אבל עם כמה חוקים מהכדורסל: כולם עובדים כקבוצה. כל אחד עוזר לשני, כמו "דאבל-טים" במשחק. לכולם אותם חוקים: אתה לא מגיע לעבודה פעם רביעית ללא התראה למפרע, אתה מפוטר. כולם תורמים. כולם מרוויחים בהתאם לעזרתם, חשיבותם, ותרומתם למפעליו.

לעובדיו אמר: לא הייתי יכול לקלוע רבע מהנקודות שקלעתי ללא ´פיק-אנד-רול´ או ללא כבור שהפוינט-גארד מכניס לי. כך גם כאן במפעל". וראה זה פלא: בשעה שהכלכלה זחלה כאן בשנות ה-80 המוקדמות, והוא הפך – יחד עם אוסקר רוברטסון שאף הוא בעסקי פלדה – לאחד התעשיינים השחורים האמידים והגדולים במדינה. הוא מעסיק כמה אלפי עובדים, וחברותיו מגלגלות מיליארדי דולרים בשנה.

 

ראש עיריית דטרויט

בינג הוא תורם גדול לקהילתו. תרם מאות אלפים להקמת מגרשי משחקים, עזר לבתי ספר, והחל לכתוב על נושאים ציבוריים וחברתיים ברמה גבוהה כזאת שאוניברסיטת מישיגן העניקה לו דוקטורט כבוד. הוא מפתח עסקיו עכשיו בסין והודו, ומקווה שיום יגיע והכלכלה האמריקאית תשתנה ותאפשר לו להחזיר את כל השקעותיו לאדמת ארה"ב.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. מנחם, זה משהו שכתבת כבר לפני כמה שנים טובות. אז אמנם הכנסת כאן את התמונה שלו כראש העיר, אבל שווה להרחיב על זה – הוא כבר מעל 4 שנים ראש העיר של דטרויט – מעניין לדעת איך הוא מצליח בתפקיד ומה היה הרקע של מילארדר כמוהו לקחת על עצמו תפקיד ציבורי כזה (כמו בלומברג בניו-יורק?).

  2. He is doing an amazing job in our town. Crime is the lowest ever, tourism is at its highest, and downtown Detroit became under him the most beautiful. Just like Times Square. Clearly the revival of the auto industry helped a lot, but Bing is the BEST MAYOR the City ever had!

  3. אחלה של מאמר , תודה רבה דוק לס
    לא שמעתי עליו, אבל זה סיפור חיים מדהים אולי אפילו יותר מאשר הקריירה שלו כשחקן הרצון להמשיך ולבנות משהו כל כך גדול בעסקי הפלדה ואז אחרי זה עוד לרוץ למשרה פוליטית , וואו לבחור הזה יש דרייב .
    תודה רבה!

  4. הי מנחם
    תודה על המאמרים
    מציע לפתוח בתפריט למעלה נושא בשביל 50 האגדות. זה יעזור למצוא אותם גם בעתיד למי שיחפש לקרוא

  5. הדברים עליו ברשימותיי:

    מצוין בקליעה וביכולת המסירה, ריבאונדר טוב+ וידע גם לחטוף. מהשחקנים הפחות טובים יחסית בין אלו שנבחרו ל-50 השחקנים הטובים ביותר בתולדות ה-NBA ואפשר להתווכח על מקומו ברשימה זו, אך עדיין שחקן נהדר ומגוון. השיג 20.34 נק' (44.1% מהשדה ו-77.5% מהקו), 3.8 רי' ו-6 אס' ב-36.37 דק' למשחק בעונה הסדירה כשב-5 עונותיו האחרונות היו לו 1.25 חט' ב-33.84 דק';
    15.4 נק' (42.3% מהשדה ו-74.8% מהקו), 2.7 רי' ו-4.3 אס' ב-31.1 דק' ב-31 משחקי פלייאוף שהספיק לשחק.

  6. הדברים עליו ברשימותיי:

    מצוין בקליעה וביכולת המסירה, ריבאונדר טוב+ וידע גם לחטוף. מהשחקנים הפחות טובים יחסית בין אלו שנבחרו ל-50 השחקנים הטובים ביותר בתולדות ה-NBA ואפשר להתווכח על מקומו ברשימה זו, אך עדיין שחקן נהדר ומגוון. השיג 20.34 נק' (44.1% מהשדה ו-77.5% מהקו), 3.8 רי' ו-6 אס' ב-36.37 דק' למשחק בעונה הסדירה כשב-5 עונותיו האחרונות היו לו 1.25 חט' ב-33.84 דק';
    15.4 נק' (42.3% מהשדה ו-74.8% מהקו), 2.7 רי' ו-4.3 אס' ב-31.1 דק' ב-31 משחקי פלייאוף שהספיק לשחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט