מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

5. האם ה-SMALL BALL כבר לא מה שהיה פעם?

היתה תקופה בה חשבנו כולנו שהזמנים שהסנטר היה מרכז העניינים הלכו להם, נעלמו לעולמים.

לי, לפחות, ברור שהסנטר חזר. אם לא למרכז העניינים אז לפחות למקום חשוב מאד. אולי הוא לא חשוב ומרכזי כפי שהיה עם ווילט צ'מברליין, ביל ראסל, ביל וולטון, חאכים אולג'ואן, קרים עבדול ג'אבר, שאקיל או'ניל, האדמירל, או פטריק יואינג (ישנם כמובן עוד תריסר סנטרים שהיו סופר-דומיננטים), אבל – לדעתי לפחות – חזרנו למקום  שיהיה קשה מאד לנצח בו ללא סנטר דומיננטי.

אגיד זאת בשפה הפשוטה ביותר כדי שזה יובן בצורה שאני רוצה שזה יובן: הווריורס ינצחו כנראה את הפלייאוף המגיע אלינו לטובה (אבל לא 'סוף-סוף'! כשאתה מגיע לגילי אתה רוצה לעצור את הזמן במקום להכניס לו אמפיטמינים ומיני 'ספיד' אחרים!). אבל הם לא היו מנצחים בשום אופן ללא דמרכוס קאזינס (ומי שחושב שאני טועה, שיביא הוכחות, ואולי אפילו נחכה עד שאולי הם יפסידו א-י-ת-ו!)

את המסקנה מהמשפט שזה עתה כתבתי אתן לאחרים להסיק. אבל תנו לי להזכיר כמה דברים:

*פילדלפיה היתה היום קבוצה בינונית לחלוטין ללא ג'ואל אמביד. היא היתה נאבקת היום על עלייה לפלייאוף.

*הישנה איזו שהיא סיבה בעולם מלבד הסרבי ניקולה ג'וקיץ' שדנבר עדיין מקווה לנס שיביא אותה למקום ראשון במערב?

*ניתן לדבר על הגריק פריק מכאן ועד קרית אתא, אבל ללא הסנטר ברוק לופז היא בשום פנים ואופן לא היתה היכן שהיא.

*שמתם לב מה הפציעה של יוסוף נורקיץ' עשתה לפורטלנד? עש שנפצע היא שיחקה שווה בשווה לכל קבוצה אחרת. היום היא מנסה למצוא תחליפים הכרחיים. היא לא תמצא תחליף לסנטר, אבל אולי שני פאורים קדימה?

*האם מישהו מנסה לדבר בכלל על המג'יק ללא ניקולה ווצ'ביץ'?

*או על יוטה ללא רודי גובר?

*או אוקלהומה ללא סטיבן אדאמס?

יש כמה קבוצות ללא סנטר דומיננטי שסוגר הכל תחת הסל. יוסטון רוקטס למשל. אולי גם בוסטון, למרות שביינס שלה בקושי זז מהסל, ואל הורפורד בא לעזרתו כשהוא לא יורה מהחוץ.

פופ, אם שמתם לב, החל לעלות עם שני סנטרים: למרכוס אולדרידג' וג'ייקוב פיואלט (הכיתוב Jakob Pöltl) האוסטרי, שניהם 7 פוטרס.

אני לא טוען לרגע שהסמול בול מתחיל להיעלם. כל זמן שהשלשות ימשיכו להיות דומיננטיות בליגה מין סמול בול תמיד יהיה. כל מה שאני מנסה להדגיש שסוף סוף המטוטלת מתחילה לנוע כלפי הזרוע של הסנטרים.

מה קרה? אני לא מאמין שישנה איזו שהיא אבולוציה חדשה. אני מאמין שאתה משחק עם הכלים הטובים ביותר שיש לך. עברנו כמה שנים ללא סנטרים מעולים והמשחק עבר ליותר ויותר החוצה, עם יותר ויותר חדירות. היום ישנם בליגה מספר רב של סנטרים מסיביים, אתלטיים, מהירים, ואפילו עארסים מצחיקים שהפכו את הסנטר הגדול והאתלטי – ואם ישנן לו שלשות באצבעות – מה טוב, כמו שאומרים החברים שלי בשאר-ישוב, שוב לתפקיד חובתי, ועם אנשים תחת הסל כקאזינס או אמביד (ובקרוב אייטון ואחרים), הגמדים התחילו לחשוב פעמיים לפני שהם חודרים.

אפילו טורונטו רפטורס הבינו את מה שהולך, והם הביאו את מרק גאסול.

6. כששחקני ה-NBA היו ילדים: פול ג'ורג' היה ב-LAKERS! (בגיל 10)

7. תמונות ABA ו-NBA

*
ג'ורג' "איש הקרח" גרווין
*

*

 

*

היו ימים…

*

'סליק' ווטס

*

תום בורלסון ודייב קאונס

*

גאס ויליאמס וולט פרייזר

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. אחלה מעורב מנחם, באמת תענוג לקרוא על הבוקר כל יום. אבל אם אני לא טועה מבה אה מוטה היה חתום העונה בקליפרס, לא?

  2. תודה רבה מנחם, אחלה מעורב.
    .
    תגידו, לא קצת מוזר שבחרו בזאיון? שחקן שלא הצליח להגיע אפילו לפיינל פור? הרקורד הקבוצתי לא משחק תפקיד שם במכללות?
    .
    נדמה לי שהחזרה של הסנטרים קשורה גם לכך שגם הם התחילו לקלוע שלשות – יוקיץ', אמביד, לופז, קאזינס, אפילו דדמון ואחרים. סנטר שאינו קולע משלוש (פולטל, קפלה, וייטסייד) עדיין מגביל את הקבוצה.

    1. "אפילו"?
      הישגים קבוצתיים לא נמדדים במונחים של טורניר הדחה בוטח לא כשהם הגיעו לשמונה האחרונות. המאזן הקבוצתי של דיוק היה מצויין והם היו מדורגים ראשונים רוב השנה – הסיבה העיקרית: זאיון. רוב ההפסדים שלהם הגיעו כשהוא היה פצוע. אז לא זה ממש לא מפתיע.

    2. בדומה ל-MVP של ה-NBA, התואר של המכללות ניתן על העונה כולה (תהליך ההצבעה ארוך, מורכב, ומוזר. כמו לא מעט דברים בספורט המכללות),
      וציון היה בהחלט (ובהפרש) השחקן המצטיין העונה במכללות.

    3. אני לא עוקב אחרי מכללות אבל הבנתי שהיה השחקן הטוב ביותר. עם זאת, אאל"ט דיוק היו פייבוריטים מוחלטים, עם שלושה שחקנים שנחשבו, לפחות ערב העונה, כבחירות 1-3, אז נכון שזה טורניר הדחה של משחק אחד קובע בכל שלב, אבל לא הייתם מגדירים את העונה שלהם ככשלון? ואם כן, הבחירה בו נראית לי קצת תמוהה.

      1. הטורניר כן העונה לא.
        זה שיש 3 פרשמנים שמועמדים ל1-3 לא אומר שהקבוצה הכי טובה במכללות. זו טעות נפוצה לחשוב ככה. המיקום בדראפט הוא לפי פוטנציאל NBA עתידי ובדרך כלל לוקח לשחקנים צעירים זמן לבוא לידי ביטוי גם בקולג'. פייבוריטים מוחלטים הם בטח לא היו (עובדה לא דורגו ראשונים לפני העונה). גם לפני הטורניר הם לא היו פייבוריטים מוחלטים במיוחד לאור שמדובר בקוצה צעירה והנסיון מדבר כאן לא מעט.

    4. בוודאי מיקי. היום כל הסנטרים משליכים שלשות. לדעתי אפילו בהגזמה ואני אומר זאת כשאני רואה את אמביד עם ה-30% זורק ל-3 כשאין אף שחקן פילי תחת הסל לריבאונד

  3. אני לא מבין מה קשור מיאמי או אורלנדו לבוסטון.
    ההפסד של בוסטון קבע שהם משחקים נגד אינדיאנה שבמקום החמישי ואני חושב שזה בדיוק מה שהם רצו.

    אינדיאנה נכון לעכשיו למרות המחמאות היא קבוצה שקל מאד לנצח אותה , גם דטרויט זה זבל כבוש.
    למעשה אני צופה שאף סדרת ראשון במזרח תהיה יותר צמודה מ 4-1

    1. אינדיאנה היא קבוצה שבעונה הקודמת לקחה את לברון למשחק שביעי בסיבוב הראשון. השנה הם קיבלו ניסיון והם מגובשים וקשה מאוד לנצח אותם, ההגנה שלהם מפחידה.
      לדעתי בוסטון אינדיאנה יגיעו למשחק 6-7 בסדרה סופר קשה.

  4. העיקר שמיאמי עפו, לאוהדים הגרועים בספורט האמריקאי לא מגיע פלייאוף, קבוצה פח , מועדון פח ואוהדים פח, זה תמיד היה ככה

    1. אני לא מבין את האמירה הזו. הקבוצה הזו איבדה את לברון ואחר כך את בוש ואחר כך את הברכיים של וייד, והסתבכה עם החוזה של וייטסייד ואחרי כל זה לא הלכה לטנקינג אפילו לעונה אחת ויחידה. משחקת כדורסל תחרותי וקשוח. אף פעם לא קל נגדם ובדרך כלל קשה. לא מפטרים את המאמן כל שני וחמישי. לדעתי הם מועדון אדיר.

      1. מסכים. היא קבוצה שבניגוד לכל השאר נלחמת ומציגה כדורסל קשוח
        מועדון מעולה. פט ריילי וספולטרה מרשימים מאוד בהתמודדות עם המציאות

  5. תודה רבה על המעורב מנחם.
    לפני כמה זמן רשמת שקאזינס פוגע במשחק של גולדן סטייט ושהם יותר אפקטיביים בלעדיו והיום אתה רושם שהם חייבים אותו. כמו שאנחנו יודעים בספורט הכל נזיל, אני באופן אישי מאוד אוהב את צורת המשחק של קאזינס עוד בימיו בקינגס עם עומרי כספי, אני חושב שהוא שחקן נהדר רק הראש שלו לא מחובר כל כך. בכל אופן אני חושב שהוא יכול לתרום רבות לגולדן סטייט בפליאוף, ורק צריך לזכור שזה יהיה משחק הפליאוף הראשון שלו אי פעם, כי עם הקינגס הוא לא היה שם ועם הפליקנס הוא הגיע ועזר להם אך נפצע לפניי ולא שיחק.

    1. ניר, אתה צריך להכיר אותי. כשאני כותב על משחק אחד בו הם שייטו לניצחון ונצחו בקלות אני כותב "נראה שהם לא צריכים אותו". אבל הם צריכים אותו ועוד איך!

  6. תודה מנחם.
    הסנטרים לא חוזרים. מבט על פיינל פור אפשרי מראה שם ארבעה סנטרים לא משהו.
    קאזינס (חזר מפציעה, לא יכול לסחוב כלום, רק להשתלב)
    קאפלה (מוגבל בעיקר להגנה ואליי-הופס. אין לו באמת ״מהלכים״)
    לופז (הגנה ושלשות, נותן עונה גדולה אבל לא באמת סנטר, בטח לא בטופ)
    גאסול (הרבה (הרבה) מעבר לשיא, מקומו בהיררכיה נמוך)

    סנטרים שעלולים להישאר מחוץ לפיינל פור:
    אמביד, יוקיץ׳, אדאמס, דייוויס, גובר

  7. מנחם צודק. הסנטר לא הולך לשום מקום. אבל הוא משתנה. היום נדרש כושר תנועה יכולת קליעה מרחוק וכושר מסירה טוב כדי להיות סנטר משמעותי בליגה.

    ג"ס מעולם לא ויתרה על איוש העמדה. עוד מימי דון נלסון שהיה מוכן לתת אחד מאשכיו עבור סנטר ראוי לשמו ואף יצא למלחמת עולם עם כריס וובר שסירב לשחק כסנטר למרות עסקת הענק שהביאה אותו לג"ס למטרה זו.

    בשנת האליפות הראשונה בוגוט אייש את העמדה רוב הזמן ורק אילוצי פציעות ופיגור בסדרה עם ממפיס הביאו למשחק עם חמישיה נמוכה. בשלוש השנים אחכ תמיד החזיקה הקבוצה מספר שחקנים כדי לאייש את העמדה בהתאם ליריב

    צריך לזכור שרק בשנים האחרונות החלו להופיע שחקים מוביליים בעלי כושר קליעה מרחוק בעמדת הסנטר כמו אמביד יוקיץ ונורקיץ וגם הם מועטים. לגסול למשל אין תנועה לטאונס אין שכל לקפלה אין קליעה וכו.

  8. אם המשחק 'חוזר' אל הגבוהים, זה רק בגלל שהגבוהים נמצאים היום במקום אחר לגמרי. הקלאסים של פעם, כאלה שקלעו מבפנים, לקחו ריבאונדים ושמרו, כבר לא רלוונטים היום. גם סנטרים שלא פיתחו קליעה מרחוק, חייבים לפחות לתרום בעמודת האסיסטים וניהול המשחק.
    לשחקן 2.11 ומעלה תמיד יהיה שימוש, אבל היום הוא גם חייב להוסיף דברים למשחקו. תראו לדוגמה את בובאן הענק, שחקן פנים קלאסי עם יעילות פסיכית, ועדיין מתקשה לקושש דקות משמעותיות בליגה, ותלוי במאמנים שיסכימו לבנות שיטה שתנצל את האיכויות שלו.

    ותודה על הטור הנהדר, כמובן

  9. תודה מנחם –

    בקשר להוכחות לאליפות ג"ס בלי קאזינס – כמובן שאין כזאת אבל הכי קרוב לכך – רענן זכרונך לאלופה שנה שעברה (רמז, קאזינס לא שיחק שם..)

  10. ועוד דבר קטן – חזרת סנטרים דומיננטים לקבוצות לשהם ואבולוציית הסמול בול הן לא תופעות ניגודיות – ההפך הוא הנכון, הן משיקות, פשוט הסנטרים צריכים להתאים את עצמם לאבולוציית המשחק ולשיטות המחשק החדשות.
    לדוגמא, כיום סנטר שיודע לרווח את המשחק ולזרוק (ולקלוע) לשלוש באחוזים טובים יוכל להיות דומיננטי מאד – מה שמסביר גם את דוגמאות לסנטרים שנתת שחשובים לקבוצותיהם: אמביד, לופז, יוקיץ' ווצ'ביץ' וכו'….השאר יודעים לשחק את הפיק אנד רול בצורה אבסולוטית עם הרכזים שלהם שנותנים להם את הכדורים תוך כדי התנועה לאליהופים קלים מאד (אדאמס, קפלה שלא הזכרת ואחרים..).

    לא חושב שמישהו טען שתפקיד הסנטר יעלם מן העולם – הוא רק יעבור מקצי שיפורים, כמו שאר העמדות במגרש..

  11. אחלה מעורב, מנחם!

    אני יודע את אהבתך למיאמי ומבאס לראות את וויד לא מגיע לפלייאוף בעונתו האחרונה, אבל זאת הדינמיקה של סוף העונה ובוסטון למיטב זכרוני עשו תרגיל דומה לפני שתי עונות ששיחקו בעיקר עם הרכב המחליפים וההפסד ששלהם גרם לשינוי זהות הקבוצה שנכנסת לפלייאוף. זה מעצבן, אבל הדרך הטובה ביותר להגיע לפלייאוף היא to take care of business בעצמך ולדאוג לנצח ולא לחכות שמישהו אחר יפסיד.
    לגבי הסנטרים – מסכים בהחלט. אם ניקח את בוסטון לדוגמא, המחסור בסנטר דומיננטי ממש יוצר בעייה. הם ממש מפסידים בקרב על כדורים חוזרים וזה בעוכריהם. אני גם מסכים בדעתך על קאזינס – הוא יהיה בעייה לכל קבוצה, כי הוא יגביר את הקצב שלו בפלייאוף ומשחקו יהיה דומה יותר לאיטנסביות שהוא מביא למאבק מול דנבר, למשל, שם. הוא רוצה להראות ליוקיץ מי הבוס (היו לו משחקים טובים מאוד נגדם). כמובן שהוא גם יהיה בבעיית עבירות כמעט כל משחק כי הוא לא ממש נזהר.

  12. תודה מנחם מצויין כמה נקודות:
    1. אף אחד לא מפחד ממיאמי הם רוצים לפגוש את אינדיאנה , קבוצה לוחמת חסרת כישרון ללא אולדיפו.
    .
    2 זאיון וויליאמסון מפפלצת שהולך לאכול את הליגה מעונה הראשונה או השנייה, אין תשובה לפיזיות ולאתלטיות, לא היה אף פעם ולא תהיה בעתיד.
    .
    3.לגבי הסנטרים אני מסכים חלקית, פעם האיש הגדול הוא היה השחקן שסביבו מקימים קבוצה הוא היה החלק החשוב ביותר באלופה ושאר החלקים יתיישרו, היום הליגה היא של יותר פווארדים וגארדים יוצרים, והסנטר הוא חלק המשלים ולא המרכזי. אני באמת רוצה לראות קבוצות כמו פילדלפיה ודנבר מצליחות שסנטר הוא הפרנצייז שלהם.
    .
    לגבי הסמול בול הוא מת מזמן רוב הקבוצות פותחות עם סנטר בחמישייה , והרכבים ללא סנטר הם לדקות ספציפיות, אי אפשר לשחק משחק שלם עם סמול בול.

  13. השנים הכי טובות בליגה לטעמי עדיין אלו שנות השמונים. היו בהירים חשובים, זה ברור, אבל מי היו השחקנים הכי חשובים? מג'יק ובירד, מייקל שהראה כבר מה הוא הולך להיות, דומיניק וילקינס, ואפשר לסיים בגאון הקטן ששמו אייזיה תומאס שסיים את העשור עם שתי אליפויות כשהוא עובר גם את בירד וגם את מייקל בדרך. נכון שחלק בחלק מחמש האליפויות של הלייקרס קארים היה הfmvp, אבל בכולם כבר השחקן הכי חשוב בקבוצה המופלאה הזאת היה מג'יק. אז כן למבייר, פאריש וקארים היו שחקני מפתח בכל האליפויות בעשור הזה, אבל כבר אז עיקר הפוקוס היה על מספרי 1 ו3 ו2 (מג'יק ואייזיה, בירד, ומייקל).
    מאז שנות השישים, עם האליפויות של ביל ראסל ווילט צ'מברליין, היו רק עוד 5 אליפויות שהיו של סנטרים. ה2 של האקים וה3 של שאקיל.
    ונדמה לי שאם נמשיך את הסקירה הזאת אז מי שתופס מקום לעצמו לבד, זה טים דאנקן שהוא אולי מספר 4 היחיד עם כזאת השפעה על המשחק.

להגיב על שחר צ'קו לבטל

סגירת תפריט