סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

 

חמישה משחקים התקיימו הלילה ב-NBA. לא מעט מהקבוצות כבר באס"ק לקראת הריקוד הגדול/דראפט 2019. השאר עוסקות במאבקי מיקום ושיפור עמדות לקראת העפלה אפשרית לפלייאוף או השגת יתרון ביתיות.

 

שיקגו בולס (55-21, מקום 13 במזרח) 98 – פורטלנד טרייל בלייזרס (27-47, מקום 3 במערב) 118

במשחק היחיד שהתקיים על אדמת המזרח, פורטלנד רושמת ניצחון חמישי רצוף, והפעם על חשבונה של שיקגו. הבלייזרס עדיין בהלם מהפציעה המחרידה של נורקיץ' ולמעשה הופיעו ללא הביג 3 שלהם: מקולום ונורקיץ' פצועים ולילארד הציג את אחד מהמשחקים הגרועים שלו העונה.

לשמחתם יש להם השנה ספסל טוב הכולל שחקנים כמו סת' קארי, רודני הוד, זאק קולינס ואנס קאנטר. גם מסדר החולים/פצועים של שיקגו לא הפריע לעניין.

רבע ראשון מביך של שיקגו בו קלעה רק 14 נק' לעומת 27 של פורטלנד שלח איתותי גארבג' טיים שהתממשו זמן קצר לאחר מכן עם ריצת 0-8 בתחילת הרבע השני. עד הסיום דבר לא השתנה והאורחים שייטו בקלילות של רכבת יורוסטאר אל עבר היעד: ניצחון.

בפורטלנד קארי עם 20 נק' (8 מ-11 מהשדה, 4 מ-7 מחוץ לקשת), הוד 15, קאנטר (6 ריב') וקולינס (2 בלוקים) עם 13 כ"א, אמינו 12 ו-11 ריב', לילארד 11 (3 מ-12 מהשדה), 6 ריב' ו-7 אס'.

בשיקגו שאקיל הריסון עם שיא קריירה מרגש תרם 21, 10 ריב' ו-2 חטיפות, לופז (9 ריב', 4 אס') ופליסיו (5 ריב') 15 כ"א, ארצ'ידיאקונו 12, סלדן 11, 12 ריב' ו-4 אס', בלייקני 10.

 

 

 

אוקלהומה רעמים (31-44, מקום 7 במערב) 107 – אינדיאנה פייסרס (30-45, מקום 4 במזרח) 99

פול ג'ורג' פגש את האקסית ויצא כשידו על העליונה. זה לא הלך קל למקומיים שפיגרו 45-54 במחצית הודות ליכולת טובה של מר חסימה לקריירה בויאן בוגדנוביץ' שבזמן האחרון פשוט הופך כל סל לג'ורה ומסרב להחטיא. ברבע השני אוקלהומה קלעו רק 16 נק' לעומת 27 של אינדי.

השמועות אומרות שבהפסקת המחצית דונובן (המיואש מההפסדים המרובים שדרדרו את הקבוצה למקום השמיני) דחף סחוג חריף במיוחד למשקה האנרגיה של חניכיו. זה עבד. החבר'ה שלו רצו 0-24 ופירקו את אינדי לגורמים. עד הסיום הפייסרס לא ממש איימו על ה-W של אוקלהומה.

אצל הרעמים ג'ורג' עם 31, אדאמס 25 (11 מ-14 מהשדה), 12 ריב' ו-2 חטיפות, גראנט האדיר 19 (5 מ-8 מה-3), 7 ריב', 4 אס' ו-3 בלוקים, ווסטברוק 17, 11 ריב', 12 אס' ו-2 חטיפות. הספסל של המקומיים קלע רק 10 נק' הערב.

באינדי בוגדי עם 28 (6 מ-9 מה-3), סאבאס 18 ו-10 ריב', טרנר 12, 14 ריב' ו-4 בלוקים, יאנג 11 ו-5 ריב', מתיוס 10.

 

 

 

ממפיס גריזליס (45-30, מקום 13 במערב) 103 – גולדן סטייט ווריורס (23-51, מקום 1 במערב) 118

מפגש טעון רגשית בין שתי האקסיות הלא מיתולוגיות של עמרי כספי, השם ייקום שחרורו.

המשחק שוחק ללא הגנות במחצית הראשונה והתחספס מעט במחצית השניה. העסק היה די צמוד. סטף קארי קלע 12 נק' ברבע השלישי וזה הביא את האלופה לתחילת הרבע הרביעי ביתרון 5. במהלך הרבע גולדן רצו 0-9 (7 נק' מתוכן של דוראנט), עלו ליתרון 8 והגדילו את ההפרש עד הסיום.

בווריורס דוראנט (12 מ-13 מהשדה, 9 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות) וקארי (10 ריב', 7 אס', חטיפה וחסימה) חלקו 56, קאזינס היה אול אראונד 16, 9 ריב', 6 אס', 3 חטיפות ובלוקים, קליי 13.

בממפיס ולנצ'יונאס ממשיך להרשים עם 27, 13 ריב' ו-2 בלוקים, קונלי 22 ו-8 אס', ברונו (תגלית חודש) מארס ששם משפחתו קאבוקלו עם 17, 13 ריב' ו-2 בלוקים, פרסונס הוריד את שכרו לדקה באופן דרסטי עת שיחק 25 דקות תמימות ותרם 13 ו-5 ריב'.

 

 

 

פיניקס סאנס (59-17, מקום 15 במערב) 121 – וושינגטון וויזארדס (45-31, מקום 11 במזרח) 124

משחק צמוד למדי התקיים במדבריות אריזונה. המטרה של פיניקס הושגה: הפסד, 50 נקודות של בוקר בק טו בק ומשחק צמוד ומהנה למדי.

המשחק היה צמוד לכל ארכו כשאף קבוצה לא מצליחה לברוח. דקה וחצי לסיום בוקר קולע את נקודתו ה-50 בליי אפ ומשווה את התוצאה. 48 שניות לסיום הוא מחטיא שלשה, תומאס בראינט המפתיע מעלה ליתרון 3, כחצי דקה לסיום. קרופורד משווה את התוצאה ו-2.8 שניות לסיום שוב אותו בראינט קולע סל ניצחון במהלך And One לאחר מסירה של ברדלי ביל. טרוי דניאלס החטיא שלשה שיכלה להשוות על הבאזר.

בוושינגטון ביל ופארקר (15 ריב') עם 28 כ"א, מק'ראה 21, בראינט 18 ו-19 ריב', סאטורנסקי 16 ו-3 חטיפות.

בפיניקס בוקר עם 50 נק', 10 ריב' ו-4 אס', דניאלס 15 ו-5 ריב', אייטון 14, 10 ריב' ו-2 בלוקים, בנדר (6 ריב', 2 בלוקים) וקרופורד (7 אס') 12 כ"א.

 

 

 

יוטה ג'אז (30-45, מקום 5 במערב) 115 – לוסט אנג'לס טרבל מייקרס (42-33, מקום 11 במערב) 100

המשחק הפגיש בין שתי קבוצות שונות בתכלית: האחת צנועה, יעילה עם ניהול בריא וטוב והשניה היא אות ומופת לניהול כושל, ברדק, דרמות והפסדים.

האירוע המרגש במשחק כלל לא היה שייך לכדורסל אלא למחווה יוצאת דופן של יוטה שרשמה צ'ק ע"ס 1.2 מיליון דולר עבור אגודה למען ילדים אוטיסטים. זאת בהמשך להודעה של ג'ו אינגלס מלפני מספר שבועות בה ציין שילדו בן השנתיים אובחן כאוטיסט.

שני רבעים חזקים (ראשון ושלישי) הספיקו ליוטה כדי לסיים בניצחון דו ספרתי על לייקרס נטולת לברון.

המחצית הסתיימה ביתרון 7 של המקומיים. הלייקרס סבלו מיום קליעה חלש במיוחד (38% מהשדה), יוטה תרגמה את ההחטאות לנקודות קלות ועלתה ליתרון 20 במהלך הרבע השלישי. הג'אז רשמו 33 אס' במשחק וקלעו 50% מהשדה.

ביוטה גובר עם 22, 11 ריב' ו-3 בלוקים, פייבורס 20 ו-6 ריב', קראודר 16 ו-6 ריב', אינגלס (9 ריב', 14 אס'), מיטשל וספלושה 11 כ"א, רוביו 10, 5 ריב' ו-8 אס'.

בלייקרס קוזמה 21 ו-2 בלוקים, מגי 16, 14 ריב' ו-2 בלוקים, וואגנר וקארוסו 13 כ"א, סטיבנסון 10, 5 אס' ו-2 חטיפות.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. שיקגו עלו ללא החמישיה הקבועה שלהם כי כולם פצועים. החמישיה השניה כן נותנת איזה תקווה לספסל טוב.
    ג'אברי פארקר משחק אותה בווישנגטון, אולי סוף סוף נראה את הכשרון הגדול שטמון בו.
    הראיון של ג'ו אינגלס ואשתו על הגילוי מרטיט את הלב.
    תודה רבה!

    1. כולם פצועים, פלוס מרקאנן ככל הנראה סיים את העונה אחרי שבמהלך המשחק נגד טורונטו נמדדה לו פעילות לב מוגברת והוא התלונן על עייפות. מעדיפים להמשיך את הבדיקות במקום לסכן את הנער.

  2. תודה על הסיקור.

    אוקלהומה קבוצה מאוד מוגבלת, הייתה תקופה שג'ורג' נתן הופעות במשך חודש אבל זה לא מחזיק מעמד,הקבוצה שלהם בנוייה משני שחקני B++ מצויינים,אבל אין להם באמת שחקן טופ 5 ואין להם שום שיטת משחק, כולם זורקים בתורות ואדאמס רץ כמו משוגע בשביל להשיג ריבאונד וחוזר חלילה.

    הדבר שהכי מפריע לי אצלם זה שאין להם משחקים קלים אף פעם,אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הם ניצחו בקלילות,כל משחק זה נראה כאילו הם נותנים 5000% מאמץ ועדיין לפעמיים זה לא מספיק,והשחיקה יכולה לבוא בפלייאוף,כי שם כל הקבוצות שממול גם מאוד את רמת המאמץ.

    ועדיין… שהם בזון הם מאוד מאוד מסוכנים, ולעומת הרוב פה אני כן חושב שאם הם יכולים לחזור לפורמה של ינואר-פברואר הם יכולים לתת ריצה עמוקה בפלייאוף ולתת פייט טוב יותר לגולדן סטייט(6 משחקים לכל היותר) מאשר יוסטון.

    1. +10
      כל מילה, חוץ מזה שאוק' היא קבוצת אולד-סקול שמשחקת עם הרבה תשוקה ולא עם כל זריקות האנלטיקס שכל הליגה משחררת ,אז זה קצת מטומטם לא לבחור לקחת את הזריקה הנכונה אבל יש וייב והרבה אינסטינקטים טבעיים שחסרים במשחק של היום, מהבחינה הזו היא בנויה בדמותו ובצלמו של הכוכב שלה ווסטברוק שהוא עוד גבר אולד סקול אורגינל…
      בנוסף אפילו אם אוק' תגיע לגמר המערב כנראה ששנה הבאה אוק' מתחילה מחדש, אחד משניים אדאמאס או ווסטברוק יוטרד, אין יותר לאן להתקדם.

    2. + 10
      ניתוח מעולה. כל מילה.
      גם יום אחד למטה צודק וקשר יפה את אופי הקבוצה לאופי של ראס.
      התוספת שלי – לראס ולג׳ורג׳ יש תקרה מאוד גבוהה ולכן אוק יכולים לעוף בסיבוב ראשון או להגיע לגמר האיזורי.

  3. אוקלהומה פשוט מבאסת את השועלים.
    ווסטברוק, ג'ורג', אדמס, גרנט, ובקושי מנצחים את אינדיאנה.
    וגם אחרי התחום יש להם פחות נצחונות מאינדיאנה (לא מוצדק, עם כל זה שהם במערב ואינדיאנה במזרח).

    1. לפי basketball refference הוא חסם 29 פעמים ב-393 משחקים. זה יוצא 0.07 חסימות למשחק…לא מתקבל על הדעת לשחקן בגובה שלו.
      כמובן ש"מר חסימה לעונה" היה בהגזמה אבל לא רחוק מזה 🙂

  4. לא כל משחקי ה-50 נקודות נולדו שווים –
    בוקר קלע את ה-50 שלו ב-70% אפקטיבי, וזה למרות שברבעים השלישי והרביעי, הוא זכה לא פעם לשמירות כפולות.
    .
    למי שעדיין חושב שבוקר הוא אגואיסט, צריך לצפות שוב בשלשת השוויון של קרופורד –
    קרופורד הוביל את הכדור, ובוקר ניגש עליו, לא בשביל לקבל כדור, אלא בשביל לתת חסימה (עם כל הנשמה) ששחררה את קרופורד לשלשה.
    גם המהלך האחרון של הסאנס, ניסיון שלשה של דניאלס , הגיע אחרי מהלך קבוצתי יפה. בוקר נשאר בצבע, ומגנט עליו את השומר שלו. אייטון נתן יופי של חסימה (שגובלת בעבירת תוקף, אבל מהסוג שאף פעם לא שורקים) ששחררה את דניאלס אחרי תנועה ללא כדור, לקבל את הכדור מקרופורד, ולהגיע לזריקה נוחה יחסית לשלשה מקו הבסיס.
    הפעם, זו לא נכנסה. אבל זה יפה לראות את הסאנס הולכים על מהלכים קבוצתיים, ולא רק הירו בול.
    .
    ברור לי שאני קצת נסחף,
    אבל מה יש לו לאוהד סאנס לעשות בימים אלו? . .
    בוקר בחודש מרץ:
    14 משחקים, 33 נקודות למשחק ב-52.5% אפקטיבי, 6.5 אס', 5.2 רב'.
    .
    תודה, עמית. אחלה סיקור.

    1. החיוך המטופש של בוקר כשהגיע ל-50 נק'… לא יודע, אולי זה עניין בין-דורי, אבל מבחינתי זה לא שחקן שיוביל שום קונטנדרית ב-NBA. מה שיותר גרוע, גם לא נראה שידע לפנות את הבמה למישהו שיוביל אותו לשם על תקן מס' 2-3 מוכשר. אולי מול כריזמה ציון סטייל גם בוקר יכרע ברך. או שאולי הסאנס זה חור שחור מספיק גדול כדי לבלוע אפילו 130 ק"ג…

    1. ספק?
      אין לי אפילו טיפה ממנו.
      .
      2 המעומדים הברורים ל-MVP הם גם 2 השחקנים הטובים בליגה.

    2. דוראנט הוא-הוא השושלת של גולדן סטייט. לא דקה לפניו, למרות מה שחסידיו (הרבים) של קארי מנסים לספר לעצמם.
      לפני דוראנט: אליפות עם כוכבית נגד בלאט-יורוליג, וההיחנקות הגדולה בהיסטוריה.
      אחרי דוראנט: 2 אליפויות קללללל, לקראת אחת נוספת השנה. ועוד כמה שיבוא לדוראנט בהמשך, אם יישאר.
      שושלת דוראנט.

      1. זה בדיוק ההפך.
        גולדן סטייט היו טובים יותר מקליבלנד באופן רציף מתחילת 2015 עד היום. בסדרה אחת קליבלנד ניצלה פציעות של ה-MVP והשחקן החשוב ביותר בהגנה, זאת בנוסף ל-5-36 מהשדה של האריסון בארנס במשחקים 5-7.
        דוראנט רק הגדיל את הפער.
        אני אישית די משוכנע שבליגה ללא לוחמים דוראנט היה לוקח טבעת ב-2016

      2. קצת נסחפת אבל זה די קרוב – בלע דוראנט, יכול היה להיות ש-ג״ס היו נשארים עם האליפות שלהם, עם עומס ופציעות ועוד כל מיני.
        לגיא – מאמין שכל מאמן היה לוקח את דוראנט לפני יאניס. לגבי הארדן – חצי חצי.

        1. איזה חצי חצי, יאניס לא רואה את דוראנט הוא להבדיל מדוראנט מנהל משחק (דוראנט לעולם לא יוכל להוביל קבוצה הוא מושלם לקבוצה עם מנהל משחק אבל כמוביל בודד הוא לא זה למה לברון >דוראנט), הארדן זה בכלל כמה רמות מעל כולם סוג של שאקיל מודרני בשליטה שלו אפילו אמא של דוראנט הייתה בוחרת את הארדן לפניו.
          הרשימה של השחקנים הטובים בעולם נכון להיום: הולכת ככה
          1. הארדן
          .
          .
          .
          .
          .
          2. יאניס
          3. אמביד
          4. קרי
          5. לברון
          6.דוראנט

  5. חיים מחפשים אותך לשמר את ה-MVP שלא זכה אף פעם בגמר-MVP שנפצע במזל
    ורוכב כרגע על קווין דוראנט.

    אותו קאפקייק ששיחק באותה קבוצה עם הארדן,וווסטברוק.
    קצת קרדיט מגיע לאיגי,טומפסון,ווסט,קאזינס.
    אין סופרטים בלי טומפסון וגם לא שאר הספסל שהיה יותר איכותי באליפות הראשונה.

  6. אני לא יודע לשים את האצבע, בגדול הייתי מהמר על כך שהליגה פשוט מפוצצת בכישרון בימינו, ובגלל זה שחקן כמו דווין בוקר מגיע בק טו בק ל-50 נקודות. אבל אז המשך עיון בדפי הסטטיסטיקה מגלה שג'ו פאקינג אינגלס, האיש שהיריבות של מכבי ביורוליג היו משאירות לבד, מגיע לטריפל דאבל (מינוס ריבאונד..).
    אז נכון סוף עונה / גארבג' טיים, אבל ההזנייה של סטטיסטיקות צורמת מדי

    1. לגבי בוקר –
      צריך לצפות בשביל להבין עד כמה מה שהוא עשה יוצא דופן. שלחו עליו כבר מהרבע השלישי שמירות כפולות, והוא עדיין קלע. במשחק מול יוטה (אחת ההגנות החזקות בליגה) שלחו עליו שמירות כפולות, ומשולשות. והוא עדיין קלע.
      60%+ אפקטיבי מול יוטה, 70%+ אפקטיבי מול הוויזרדס.

        1. מזמן איבדתי בהם אמונה הכשלון הכי גדול בשנים האחרונות לא ממצים חצי מהפוטנציאל

להגיב על שחר צ'קוטאי לבטל

סגירת תפריט