זינוק בעלייה – דומאנטס סאבוניס

זינוק בעלייה – דומאנטס סאבוניס

הבחור הצעיר שיהיה במאי בן 23 הספיק לעבור בטרייד בערב בחירתו בדראפט, לחסות בצילם של ראסל ווסטברוק וסטיבן אדאמס, ולהספיק לעבור בטרייד ענק ששלח אותו ואת חברו הטוב ויקטור אולדיפו לאינדיאנה בתמורה לכוכב הקבוצה פול ג'ורג'. עכשיו הוא מספיק לעלות מהספסל ולהיות גורם כוח עצום בקבוצה המיוחדת שקמה לה באינדיאנה.

 

סאבוניס הצעיר נולד בתקופה שאביו האגדה הליטאית שיחק בפורטלנד ב-96' בין המשחק הרביעי לחמישי בסיבוב הראשון מול יוטה ג'אז. מאז עברו הרבה מים בירדן וארווידאס הספיק להפסיד למכבי ב"נס ז'לגריס", וכיום הוא ראש איגוד הכדורסל הליטאי. דומנטאס נמצא בארה"ב ונהנה בקבוצה שהוא מרגיש בה כמו בבית.

תוצאת תמונה עבור ‪sabonis‬‏

בדו"ח קדם הדראפט של 2016 השוו את דומנטאס הצעיר למארק גאסול כגבוה בעל יכולת מסירה גבוהה ואפקטיביות בצבע ושליטה במשחק. עוד נכתב בדו"ח שהוא בעל גוף חזק ויציב שקשה לעצור, עובד קשה על שני צדדי המגרש, מקשה על היריב בפיק&רול ועוד ועוד.

לאחר הדראפט הוא מגיע לאוקלהומה אחרי עזיבתו של דוראנט ומיד נכנס לחמישיה הפותח כשהוא משחק 4 וסטיבן אדאמס 5. בעונתו הראשונה בת'אנדר הוא קולע 5.9 נקודות, קוטף 3.6 ריב' ומוסר אס' למשחק ב-40 אחוזי קליעה, כשהוא פותח 66 משחקים ומשחק סה"כ 81 משחקים בעונה. אך הוא לא מוצא את מקומו ברוטציה כשהמאמן בילי דונובן מנסה להשתמש בו כסטרץ' 4 כשאדאמס בצבע והוא בחוץ, הניסוי לא כל כך מצליח כשדומנטאס רוצה לחזור ולשחק בתפקידו המקורי כגבוה בצבע. אחרי הגעתו של טאג' גיבסון משיקגו, טאג' תופס את מקומו כ-PF פותח.

תוצאת תמונה עבור ‪sabonis‬‏

בקיץ של אותה שנה, סאבוניס ואולדיפו מקבלים הודעה שהם מועברים בטרייד עבור פול ג'ורג', השחקן הכי טוב של אינדיאנה.

בעונתו הראשונה בפייסרס המאמן מחזיר אותו לעמדה המוכרת והנוחה שלו. דומנטאס מתחיל על הספסל כאשר מיילס טרנר פותח והוא עולה כשחקן שישי וקולע 11.6 נק' ב-51.4 אחוז, מוריד 7.7 כ"ח ומוסר 2 אס' למשחק, כפול מבעונתו הראשונה. די דומה למארק גאסול בעונתו הראשונה בממפיס רק שסאבוניס משחק 24.7 דק' בערב וגאסול שיחק 30.7.

העונה, בעונתו השנייה בקבוצה, הוא ממשיך כשחקן שישי ועולה מהספסל וקולע 14 נק', קוטף 9.2 ריב' ומוסר 2.8 אס' ל-24.5 דק' במשחק, באחוזים מעולים (58.8) מכל הטווחים. הוא עלה בחמישייה רק חמישה משחקים, ובכל השאר הוא עולה מהספסל כשחקן שישי ונותן את הטון לחמישייה השנייה, כולל משחק של 30 נק' ב-100 אחוז מהשדה.

הפריצה של סאבוניס רק התחילה, רק במאי הוא יהיה בן 23 ויש לו עוד כמה שנים להפציץ (טפו טפו טפו בלי עין הרע). הוא אכפתי כלפי המשחק, ועושה מה שדרוש ממנו בלי להתלונן, אם זה לעלות בחמישייה או מהספסל. הוא בעל ראיית משחק טובה שמתבטאת בשימוש בו במהלך המשחק. מתפקד כגבוה שמקבל את הכדור באזור השלוש ויכול להוביל את הכדור בהתקפה, ולמסור את הכדור לסל קל. שטף המשחק של אינדיאנה כשהוא על המגרש פשוט תאווה לעיניים. הוא בעל יכולת קליעה מכל הטווחים שמתבטאת באחוזים הגבוהים שלו, דבר שגורם להגנה להתקשות בשמירה עליו. החסימות הגבוהות שהוא עושה חזקות ומשחררות את השחקנים האחרים לעבר הסל. הזריזות שלו בפיק אנד רול מביאה אליו את הכדור שהוא קרוב לסל, ומשם הטעיה או שתיים זריקה בחצי הוק וזה בפנים. השליטה שלו בצבע מוחלטת כשהוא עומד על 66 אחוזי קליעה בצבע. משחק הפוסט שלו טוב מאוד וקשה לעצירה כשהוא משתמש בגופו לחפור לעבר הסל. סאבוניס עומד על 63 אחוז ב-TS, מקום 14 בליגה, ועם כל הארסנל הזה כל מהלך איתו יכול להיגמר בסל. חסימה גבוהה ואז גלגול פנימה או דווקא חסימה וקליעה מחצי מרחק, ואם צריך גם השלשה יכולה לקרוץ לו באחוזים טובים.

שחקן הגנה מעולה ששומר על גבוהים ונמוכים כאחד, פעיל מאוד בשמירה, בעל רגליים זריזות, קורא מהלכי פיק&רול כאילו זה ספר קומיקס, שולט בריבאונד ובצבע. והכי חשוב, לא מפחד מאף אחד. עומד על 103 במדד ההגנתי שמציב אותו במקום העשירי בליגה ומקום שני בקבוצה שמדורגת במקום השלישי במדד.

ההשתפרות שלו נובעת מהעבודה הקשה על משחק ההתקפה וההגנה, המדד ההתקפי טיפס מ-110 בעונה הקודמת ל-118 בעונה הנוכחית, במדד ההגנתי הוא ירד ל-103, לעומת 107 בעונה הקודמת. ההשפעה שלו על המשחק עולה ועולה מדי עונה. החופשיות והעזרה הרבה שהוא מקבל מצוות האימון והתמיכה מהחברים, מהווים גורם הצלחה גדול שמצליח להוציא ממנו את הפוטנציאל שגלום בו. השנה אפשר לראות ממש פריחה אצל סאבוניס, עלייה ביכולת בכל המדדים ויותר חשוב מזה, בהשפעה על המשחק של הקבוצה. דומנטאס משתלב במארג של הפייסרס כמו כפפה ליד, המאמן מריץ אותו לתרגילים וסאבוניס עונה בנקודות. על פניו נראה שהוא נהנה לשחק באינדיאנה. העלייה בסטטיסטיקות נובעת מההשתלבות שלו בקבוצה. ככל שהוא משתלב יותר במארג הקבוצתי, ככה יותר קל לו לייצר נקודות ולתת מעצמו למען הקבוצה.

השנה עם ווסטברוק כנראה לא הייתה הכי כיפית לסאבוניס ואולדיפו, אבל נראה שהם הבינו שם משהו חשוב, האינטנסיביות במשחק גורמת לך לחיות אותו יותר. ככל שתילחם יותר ותדמם על המגרש, ככה המשחק שלך יתמלא בתשוקה ובאהבה. כל מי ששיחק עם ג'ורדן יעיד עליו שיש לו את מוסר העבודה הגבוה מכולם, אתה צריך לתת מעצמך הכול כדי לנצח עם הקבוצה, ואת זה סאבוניס ואולדיפו הפנימו בשנה עם ווסטברוק. אפשר לא לאהוב את ווסטברוק ולבקר את המשחק שלו אבל אין עוררין על התשוקה של ווסטברוק, ועל הדרייב הבלתי מתפשר שלו לניצחונות. כשסאבוניס מתנפל על הריבאונד או מציב חסימה, אפשר לראות את אותו דרייב בלתי מתפשר. הוא משחק קבוצתי, כחלק מהקבוצה, ולכן הוא בורג כל כך משמעותי באינדיאנה. אין מחלוקת על הכישרון או על הסביבה שבה למד לשחק, אבל הדבר שמאפיין את המשחק שלו השנה הכי הרבה הוא ההקרבה הקבוצתית.

תוצאת תמונה עבור ‪sabonis on okc‬‏

 

בזמן היותי טירון די פעור בחיל השריון, תפס אותי המפקד אחרי תעלול שעשינו ואמר לי שלא משנה כמה תעלולים אעשה, מה שיזכרו ממני זה איך שעבדתי כדי שהטנק והצוות יהיו הכי טובים. נראה שסאבוניס מצא סיטואציה שמתאימה לו, וזה בדיוק מה שסאבוניס עושה. הוא עולה ונותן את מה שהוא יכול כדי שהמכונה המשומנת והמאומנת של אינדיאנה תמשיך לפעול, למרות כל הקשיים והפציעות.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. פוסט מעולה! תודה רבה שחר.
    .
    תשוקה ווסטברוקית שמשתלבת עם שכל סבוניסי היא קומבינציה קטלנית. ראסל כנראה נולד לאבא הלא נכון….
    😉
    .
    ברצינות – שחקן מצוין ומבטיח שכנראה מצא את מקומו בליגה. כן ירבו.

  2. שחר, אני ממש אוהב את השחקן הזה. הוא ולארי נאנס מחכים לפרטיצה אמיתית. רק שהמאמנים שלהם יבינו מה יש להם ביד. פוסט ממש מעולה!

  3. יאללה קרית שמונה

  4. טור מעולה, תודה רבה
    אני לגמרי על העגלה של סאבוניס, לא רק בגלל החיבה שלו לאביו (הוא אפילו אצלי בגראוואטר). סוג השחקנים הזה, שחוצב לעצמו את הקריירה בעבודה קשה, חביב עליי במיוחד

  5. תודה שחר. סאבוניס שחקן נהדר. אני מאוד אוהב את הבגרות שלו ואת העובדה שהוא כמעט לא טועה. זה נדיר מאוד אצל שחקן צעיר ותמיד מרגיש לי שהוא יותר מבוגר 27-28 כזה. חוסר הפחד שלו מתבטא בין השאר גם בפיזיות שלפעמים גולשת לשטיקים קצת מלוכלכים (הדאנק על אמביד זה פאול תוקף ברור) אבל זה בדיוק השחקן שאתה רוצה בקבוצה שלך ולא בקבוצה השניה. הוא חייב לשפר לדעתי את הקליעה מחוץ לקשת ולהוות נשם איום קבוע כמו שאבא שלו היה. זה ייתן לו מימד נוסף למשחק ואת היד לדעתי יש לו. להוריד כדור לרצפה הוא יודע אבל אני לא רואה אותו מנצל הרבה את הזריזות שלו כדי לפתוח במהלך רחוק מהסל נגד שומר כבד יותר. הלוואי והיה לנו כזה שחקן בפילי

  6. שיפר מאוד את הבנת המשחק. הוריד דרמטית את כמות השלשות ושיפור אחוזים. אני עוקב אחריו עוד מימי גונזאגה וחושב שהוא קצת תקוע בין עמדות ומיצה את פוטנציאל השיפור. גם ראיתי שבוע שעבר במשחק שיש לו ראש ענק (פיזית) ,ממש לא פרופורציונלית לגוף. יופי של פוסט.

  7. פוסט משובח
    אני חולה על ארווידאס האב. אחד הפיספוסים הגדולים ב NBA. בצעירותו היה בלתי עציר ואם אני זוכר נכון הוא רצה להגיע לליגה אבל שלטונות ברית המועצות לא איפשרו זאת והוא הגיע בשלהי הקריירה. אם היה מגיע צעיר הייתה לו אותה השפעה כמו של שאק. לא פחות…..
    וגם כשהגיע מבוגר היה כוח משמעותי. היה אחד הסנטרים היחידים שהיה זורק מ 3 ותמיד היה מין פוינט-סנטר.
    כמו יוקיץ', רק יותר גדול…..
    🙂

    1. איפה יוקיץ ואיפה הוא, רמה אחרת של משחק, גם בשיאו לא יכל לשלוט בליגה השפעה של שאק אפילו לא בחלום הוורוד שלו, היה יכול להיות אולסטאר , אבל יוקיץ ובטח שאקיל בכישרון שונה ממנו בהרבה

      1. אני מדבר על האבא….
        תקרא עליו קצת.
        🙂

      2. אני לוקח את סאבוניס האבא בצעירותו הרבה לפני יוקיץ. 2.20 עם מאסה מטורפת שאפילו לשאק היה קשה להזיז, יד רכה מכל טווח ומשחק פוסט משובח. הרבה יותר טוב מיוקיץ לדעתי

      3. ההבדלים ברמות כרגע הם – יוקיץ' – אולסטאר, ארווידאס – הול אוף פיימר.
        יוקיץ' אחלה אבל לא מדגדג את הגדולה ההיסטורית של ארווידאס.

        1. ארווידאס סבוניס יצא לספרד 6 שנים לפני שהגיע ל- NBA. כשנישאל אם לא היה עדיף לו להגיע מוקדם יותר, ענה שלמנהל הבנק שלו אין תלונות.
          כשכתבו בדו"ח קדם הדראפט של 2016 שדומנטאס הצעיר בעל יכולת מסירה גבוהה ובעל גוף חזק, התכוונו לאבא שהיה 2.21 מ', 132 קילו, ויכולת מסירה שיכלה להעלות דמעה בעין-זכוכית.

  8. אחד משחקני 6 הטובים בליגה. אני אישית לא מתלהב ממנו אבל הבחור תמיד נותן 100 אחוז.

    1. השנה בהחלט יש שחקני 6 מעולים, הקרב על השחקן השישי יהיה קשה ובסוף סוויט לו יקח שוב

  9. בהחלט שווה פוסט, סבוניס הבן.
    .
    הוא נותן העונה עונת שיא בקריירה, כאשר מעבר לשיפור הברור לעין בהתקפה,
    גם בהגנה הוא הפך לכוח משמעותי, כאשר הוא משמש כעוגן הגנתי עבור חוליית הספסל.
    למעשה, חלק לא קטן מהצלחת הפייסרס העונה צריך להיזקף לזכותו, ולזכות חוליית הספסל (מדורגים 6 בליגה).
    .
    אני חושב שהוא יכול להרשות לעצמו לזרוק שוב קצת יתר מהשלוש (טוב עשה שהוריד את נפח הזריקות, והפך משחקן חד ממדי לשחקן שלם),
    אבל אין באמת סיבות לתלונות כלשהן למשחקו.
    אני גם מקווה שבשנה הבאה יקבל קצת יותר דקות –
    הוא הרוויח אותן ביושר.
    .
    תודה, שחר. פוסט מצוין!

  10. כנסו ל-
    פוסטאפ.co.il

    1. למה?

  11. שחקן נהדר שמוצא את מקומו בקבוצה הלוחמת והסימפטית של הפייסרס.

    בהתחלה חשבתי שבגלל הפריצה שלו, אינדיאנה תאלץ להחליט אם הם משחררים את טרנר או את יאנג, אבל עושה רושם שמקמילן מצא את הרוטציה לשלב את שלושתם, ולהביא לידי ביטוי את היתרונות של כל אחד.
    בנוסף, עושה רושם שכל השלושה מסוגלים לשחק בצמד אחד עם השני, כי היכולות שלהם משלימות אחד את השני.

    אם סאבוניס ישפר את הקליעה מרחוק הוא כבר יהיה במעמד של שחקן חמישייה ו-PF נהדר

    1. כבר עכשיו הוא במעמד של שחקן חמישיה אבל מקמילן באופן מחושב מעלה אותו יותר כשחקן שישי כדי שהספסל יהיה יותר חזק.
      ההיבט היחיד לדעתי שטרנר יותר טוב ממנו זה ההגנה בצבע ועל הטבעת, אבל בהשפעה על המשחק ובהתקפה סבוניס יותר טוב.

  12. מעולה. ואיזו הטבעה!
    אינדי תענוג השנה, רק נשאר שמקמילן יתחיל לשחרר עם ליף. הבחור שחקן נהדר.

    1. לא יודע למה התקשורת בישראל לא מתייחסת לליף כישראלי בNBA…. הוא בהחלט מראה ניצוצות

  13. מה שכן נמאס לי מהסיפורי סבתא של כולם על התשוקה של ווסטברוק.
    זה אותו סיפור כמו עם הסיפורים על המנהיגות של לברון.
    התשוקה היחידה של ווסטברוק היא לעצמו.
    אם הייתה לו באמת תשוקה למשחק ולניצחון בכל מחיר הוא היה:
    א' – משקיע בהגנה
    ב' – זז בהתקפה
    ג' – משחק לפי צרכי הקבוצה, ולא עצמו.

    1. ב' – זז בהתקפה כשהוא לא עם הכדור כמובן…

    2. אני חושב שאתה מתבלבל בין תשוקה לנצח לבין לדעת מה צריך לעשות על מנת להצליח.
      ברור לכל אחד שאינו משוחד שהתשוקה שלו לנצח ולהצליח היא מהגבוהות בnba. לדעתי זה שהוא זז הצידה ונתן במה לפול ג'ורג' להיות הכוכב של הקבוצה מראה על התבגרות שלו.
      אני מסכים אתך שהוא לא עושה את מה שצריך בשביל להצליח, אבל זה לא מחוסר תשוקה.

      1. התשוקה של ראס היא לא לנצח, אלא שהוא עצמו ינצח ו"יראה לכולם למה הוא מסוגל".
        בגלל זה הוא זועף כל הזמן.
        מי שיש לו באמת תשוקה לנצח – עובד קשה בהגנה.
        ג'ורדן. פיפן. קליי תומפסון. ראשיד וואלאס. קובי.
        מי שיש לו באמת תשוקה לנצח עובד קשה בהתקפה כדי לשפר את הקבוצה שלו.
        רג'י מילר וסטף עם התנועה ללא כדור.
        מי שיש לו תשוקה רק לעצמו בונה נרטיבים, לוקח לעצמו הנחות, עושה פרצופים כועסים ומשקיע מאמץ רק כשהוא עצמו עם הכדור, ובהגנה עושה חורים ורץ לאסוף עוד ריבאונד לסטטיסטיקה.

  14. תודה על פוסט מהנה ומעניין!
    כיף לראות אחד שמצליח בזכות השקעה והתאמה לצרכי הקבוצה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט