גלדיאטור: על פרישתו של רוב גרונקובסקי/ שחר דלאל

גייל סיירס הוא עדיין שם שאנחנו לוחשים בשקט. כוכב השביט מקנזס היה כל כך מרהיב ששירים נכתבו עליו הרבה לפני שקרמיט אלכסנדר סיים את הקריירה שלו בטרם עת, כשנכנס עם הקסדה ישירות בברך ימין.

הזיכרונות האלה רחוקים מאוד, ורוב האנשים שראו אותו משחק כבר לא בין החיים, רובנו מכירים אותו רק כתשובה לחידת הטריוויה – מי הוא השחקן הצעיר ביותר שנכנס להיכל התהילה. היה נהוג לחשוב שההישג אליו הגיע סיירס שייך לתקופה אחרת, בה הרפואה לא היתה מספיק מתקדמת, ולא אפשרי היום. הרי איזה מצביע שפוי יכניס להיכל התהילה שחקן שפרש בגיל 29? זה שייך לזמנים אחרים, בהם לא היו שחקנים, היו רק גלדיאטורים.

רוב גרונקובסקי הוא גלדיאטור מודרני. בדומה לגדולים ביותר הוא שינה את העמדה בה הוא שיחק (ביחד עם שחקנים כמו טוני גוזאלס או אנטוניו גייטס), אבל היה גם מסוג השחקנים שהיה יכול לשחק בכל עידן. גם בזה בו "גברים היו גברים" ובזמנים בהם הצופים ביקשו רק לחם ושעשועים והתעלמו לגמרי מההשלכות של הימים שיגיעו אחרי הפרישה.

היום אנחנו חיים בעידן אחר. נכון, כשהורים אוסרים על ילדיהם לשחק פוטבול בגיל צעיר לאו דווקא גורנק עומד לנגד עיניהם. הסכנה מפגיעת ראש הרבה יותר חמורה ובהיסטוריה של המשחק יש דמויות שייצגו את הצד הזה נאמנה, אבל הטייט אנד של ניו אינגלד הוא הנורמה, הוא הדוגמה המוחשית והמתוקשרת לאיך שחקן מסיים את הקריירה.

אסור להכחיש שזה מגיע עם הטבות. יש תהילה, מפרסמים שעומדים בתור, מסיבות, בחורות בדיחות ואזכורים אין סופיים בתרבות הפופ. אך בסופו של היום אף אחד מאיתנו לא רוצה להתחלף איתו ועם הכאב שמגיע אחרי כל כך הרבה מכות שהגוף שלו ספג, ורובנו רק יכולים לדמיין מה נדרש ממנו כדי ללכת לישון בלילה. וכן, רק אחרי שהבנו את זה אפשר להתחיל לדבר על גרונקובסקי, שנולד עם שם כל כך "גוי" (אם יורשה לי לצטט את לני ברוס) שהיה חייב להיות שחקן פוטבול.

למרות שעבור רבים מאיתנו עדיין קשה לדמיין שהוא לא הגיע ביחד עם טום בריידי, הוא נבחר בדראפט רק ב-2010, והפך לטייט אנד הטוב במשחק כבר בשנתו השניה בליגה. את עונת 2011 הוא סיים עם 1,327 יארד ב-90 תפיסות, אבל בעיקר עם 17 טאצ'דאונים – שיא NFL לעמדה.

יתר המספרים שלו טובים, מאוד טובים, אבל עדיין לא מספרים את כל הסיפור. הוא מדורג רק חמישי בכל הזמנים לעמדה במספר היארדים הכוללים עם 7,861 (צפוי לנשור למקום השמיני בסיום העונה הקרובה), מקום שלישי בטאצ'דאונים (במרחק עצום מגונזלס וגייטס), גם רשימת התארים האישיים (4 פעמים אול-פרו, 5 פעמים פרו בול) טובים אך לא מרשימים. אך אחרי הכל המספר הבעייתי ביותר יהיה שנותיו בליגה – תשע בלבד.

בתור מצביעים פוטנציאלים לקנטון, יהיה לנו קל ללכת ישירות למספרים כדי לראות כמה הוא גדול ביחס לחשקנים אחרים, אבל זה לא יספר את כל הסיפור. הרגעים האמיתיים שעשו אותו לשחקן הגדול שהיה היו אלה שלא רואים בסטטיסטיקה, אלה שגרמו לנו להיות עם לסת שמוטה (ועבור רבים מאיתנו גם לקלל לא מעט, בטח אם זה היה בפלייאוף). וכשזה הצטרף לקטלניות של בריידי קיבלנו נשק בלתי מנוצח.

סיירס (מימין). השחקן הצעיר ביותר שנכנס להיכל התהילה

 

אבל את החותמת הסופית לגדולתו קיבלנו מהיריבים הכי מרים שלו. "נהדר" אמר מייק טומלין ברגע ששמע את הבשורה על פרישתו, "אני שמח שאני לא צריך לפגוש אותו יותר". "אין ספק שאלה בשורות טובות לניו יורק ג'טס", אמר יו"ר הסילונים, "תמיד חלמתי לראות אותו במדים שלנו".

הסוף של גרונק לא הגיע ברגע אחד מתוקשר שאפשר לשים עליו את האצבע. אף אחת מהפציעות שלו לא נראתה מסיימת קריירה. אבל לאחר כל כך הרבה מהן, השחקן שבשנים האחרונות היה נראה כמו רובוקופ, פשוט היה חייב לתלות את הנעליים. מבחינת מי שראה אותו בלייב, אין ספק שהוא צריך להצטרף לסיירס וללבוש את הג'קט המוזהב בגיל 34.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. שחקן ענק, שפורש בזמן עם טבעת אליפות שלישית על האצבע.

  2. סוף עידן בפטריוטס וסוף עידן בליגה. גרונק הוא ללא ספק אחד הטייטאנדים הכי טובים ששיחקו את המשחק אם לא הטוב ביותר. ניתן רק לדמיין מה היה קורה אילו לא היה נפצע כל-כך הרבה…
    אותי העסיק השבוע העיתוי המוזר בו גרונק הודיע על פרישה. יכל לעשות זאת מיד לאחר הסופרבול עם הגביע לצדו, או לפחות לפני פתיחת שוק השחקנים החופשיים. פרישתו חוסכת כ10 מיליון בקאפ של הפטריוטס ואם היה מודיע על פרישה לפני פתיחת השוק, הפאטס היו יכולים להתחזק בשחקנים או לכל הפחות – לחפש טייטאנד מחליף. העיתוי של סוף השוק תמוהה בעיניי.

    1. הדיווחים מדברים על זה שהם היו חזקים בשוק, בשונה מהנהוג אצלם, בעיקר על ג'ראד קוק שבחר בניו אורלינס.

  3. גרונקובסקי ובריידי בריאים,
    זה השילוב הכי מפחיד שיצא לי לראות ב-NFL מאז מונטנה ורייס.
    כאוהד ברונקוס (לא שאנחנו במצבנו הנוכחי מאיימים על מישהו…) אני חייב לציין שהמחמאות שנתנו לו,
    מוצדקות כולן –
    גם אני מאוד אשמח לא לראות אותו שוב עושה שמות בהגנה שלנו.
    .
    תודה, שחר.

  4. עונג לקרוא אותך שחר

  5. מעולה, שחר!
    גרונק בעיני הוא ללא ספק הטייט-אנד המוכשר ביותר ששיחק את המשחק. זה נוגע ליכולת שלו לתפוס את הכדור, לרוץ איתו אחר כך ולא פחות לחסום לשחקנים אחרים (החלק שהרבה פעמים שוכחים בתפקידו של הטייט אנד). לגבי סדר בגדולה לא ממש איכפת לי כי הוא היה חווית צפייה בכל פעם שהיה על המגרש. בהחלט אתגעגע לפנומן הזה.

    1. גרונק הוא עוד שלב באבולוציה של העמדה, כשהתחילה עם מייק דיטקה והמשיכה עם קלן ווינסלו ושאנון שארפ/ טוני גוזאלס. אבל אין ספק שהוא המודל שאתה מסתכל עליו כשאתה מחפש טייט אנד, פשוט שחקן מושלם.

  6. לגמרי פנומן וחתיכת טיפוס על הדשא ומחוץ לו. תמיד תיוותר מרחפת השאלה, איזה גרונק היינו מקבלים עם קווטרבק פחות מוכשר מאחוריו, אבל העבודה העצומה שעשה בקו ההתקפה לא תלויה במוסר. אגב, נולד וגדל בבופאלו רק כדי לראות אותם מוותרים עליו בדראפט. ביג מיסטייק

    1. שחקנים גדולים מפרים אחד את השני. ג'ורדן ופיפו, סטוקטון ומאלון, או במקרה של באפלו קלי וריד.
      לגבי הדראפט – במכללות לא באמת ידעו להשתמש בו, יש לו מזל לא קטן (ולהיפך) שביל ביליצ'ק תמיד צעד אחד לפני כולם והוא זיהה משהו אצלו שהוא רצה לייצר בהתקפות שלו. הוא ניסה לשכפל את זה בהמשך עם ארון הרננדז אבל מאז לא מצא שחקן נוסף.

      1. עם הרננדז זה היה ממש מערך בלתי ניתן לכיסוי.

  7. נפלא שחר. זה שחקן שממש נשא על גבו שיטת משחק.
    ואגב, נראה לי שהוא אמר פעם שהוא יצטרף בסיום הקריירה לתעשיית הפורנו (יחד עם אשתו).

    1. הוא נשוי??

      1. סליחה, בת הזוג שלו.

  8. שחר, האם הוא הודיע בפרוש מה היא הסיבה לפרישה?

    1. לא רשמית, אבל הדיווחים מדברים על עייפות החומר (אגב, הסוכן שלו רמז על חזרה למשחק אחרי כמה שנות מנוחה).

      1. לפי התגובות הסוכן שלו לא ידע מזה נראה לי טיפה תמוה, נראה לי הוא רוצה שנת שבתון וזוהי הדרך הכי טובה.

        1. או שכנראה באמת מספיק הגוף שלו עבר המון פציעות, ונמאס לו, אין לו עוד במה לזכות, מקווה שמקרה מייקל ג’ורדן יחזור.

        2. אם יש מישהו שיודע כל דבר שקורה בליגה זה דרו רוזנהאוס. גם היו כתבות לפני הסופרבול על האפשרות הזאת שפורסמו שהיו בעמוד הראשי שעות רבות. בקיצור, הייתי לוקח כל דבר שיוצא מהפה של הסוכן שלו בערבון מוגבל…
          🙂

  9. הטייט אנד הגדול מכולם בפער, אין בכלל שאלה בכלל הקריירה שלו קצרה אבל בפריים אין אחד שהתקרב ליכולת שהציג , אני לא חושב שהיה בליגה ידיים תופסות טובות יותר, השילוב שלו ושל בריידי הוא שילוב שלא ניצן היה לעצירה, לדעתי יחזור בו מהפרישה.

    1. גרונק בהחלט אחד מהגדולים, אבל הגדול מכולם בפער?
      לדעת רבים וטובים, התואר הזה שייך למייק דיטקה. הוא זה שלמעשה שינה את תפקיד הטייט אנד, משחקן שבעיקר חוסם לאחד שגם תופס כדורים, והרבה.

      1. אז אם עכשיו אתה יכול לבחור אחד מהם לקבוצה שלך, אתה בוחר את דיטקה על פני גרונק?!

        1. אפשר את שניהם??
          🙂

  10. לא מבין כלום בפוטבול אבל תענוג לקרוא אותך שחר.

  11. כנסו ל-
    פוסטאפ.co.il

כתיבת תגובה

סגירת תפריט