מכללות: דיוק בשיניים וסוף עונת הסינדרלות: סיכום שלב ה-32 / ערן שור

 

זו לא השנה של הסינדרלות. הנשף נמשך, הנסיכים ממשיכים לרקוד, אבל הן נאלצו לחזור הביתה מוקדם לאפרוריות ולאמא החורגת. אולי מנחם זוכר, אבל אני מתקשה לחשוב על שנה כזו שבה הסוויט-16 היה מורכב מ-14 מתוך 16 המדורגות 1-4 באיזורים שלהן. יוצאות הדופן היחידות? אובורן, המדורגת 5, שהביסה את קנזס (לא בדיוק הפתעה גדולה כש-#5 מנצחת את #4). השנייה תהיה כנראה אורגון, שמשחקת ברגעים אלו מול קליפורניה אירוויין ומובילה במחצית. אורגון דורגה #12, כך שהיא הסינדרלה הרשמית היחידה. אבל גם היא לא ממש סינדרלה. הרי רק לפני שנתיים היא הגיעה לפיינל פור ומדובר במכללת עילית בכדורסל, שגייסה השנה שני שחקני חמישה כוכבים (בול וקינג), שהצטרפו לשחקנים ותיקים טובים. למעשה, לפני תחילת העונה סימנתי אותה כמועמדת ללכת רחוק ורק עונה מאכזבת (שכללה את הפציעה של בול בול) הביאה אותה למיקום נמוך כזה.

 

אוקיי, אז אם הכל כל כך צפוי, זה אומר שלא היה מעניין? רחוק מזה. למעשה, לא היה חסר הרבה שכל הסיפור היה משתנה לגמרי ונגמר כמו באגדות (או בסיוטים של לא מעט אוהדי כדורסל).

 

המשחק:

דיוק 77 – סנטרל פלורידה 76. וואוו, כמה שזה היה קרוב. כמו בכל עונת המכללות הזו, שוב דיוק היא הסיפור הגדול, למרות שאני בטוח שששבסקי היה מוותר על התענוג הפעם. לפני המשחק, כולם דיברו על המאצ'-אפ של זאיון מול טאקו פול הענק. וזה אכן היה חתיכת מאצ'-אפ. פול היה מצויין מתחת לסלים, קלע, לקח ריבאונדים, ובעיקר אטם את הצבע ובהחלט הקשה על זאיון. המשחק הזה גרם לי לחזוב שאולי בכל זאת יש לו מקום ב-נבא בתפקיד דומה לזה של בובאן מריאנוביץ' מהספסל. ועדיין, זאיון סיים את המשחק עם 32 נקודות. איך? קודם כל, הרבה מהן באו בדקות שבהן פול ישב בחוץ בבעיית עבירות. בנוסף, הוא קלע 3 שלשות חשובות במשחק והדגים שוב שאם נותנים לו לזרוק הוא מהווה איום.

אבל היה סיפור אפילו יותר גדול במשחק הזה: זה של משפחת דוקינס. ג'וני דוקינס היה בשנות ה-80 ותחילת ה-90 שחקן נבא לא רע בסאן אנטניו ופילדלפיה. עוד לפני זה הוא העביר ארבע שנים בדיוק תחת מייק ששבסקי הצעיר והיפ… (טוב, עמדתי לכתוב יפה, אבל בואו נודה על האמת, ששבסקי אף פעם לא היה דוגמן) ואפילו נבחר לשחקן השנה במכללות. היום? הוא מאמן את סנטרל פלורידה. וזה לא נגמר כאן. הבן שלו, אוברי דוקינס, הוא השחקן הכי טוב של האבירים מפלורידה (כן, יותר טוב מפול). אז מה קורה במשחק הזה? דוקינס האבא עם תצוגת אימון נהדרת ודוקינס הבן עם משחק השיא בקריירה הצעירה שלו: 32 נקודות באחוזים נפלאים, שכמעט הספיקו כדי לנצח את דיוק.

 

אבל רק כמעט. זה היה צמוד כמעט לכל אורך הדרך. דיוק הצליחו לייצר כמה ריצות ולעלות ליתרון 8, אבל סנטרל פלורידה ודוקינס מצאו כל פעם דרך לחזור. ואז, שתי דקות לסיום, אוברי עם סל וטאקו עם הטבעה מעלים את האבירים מפלורידה ליתרון 4 וניתן לשמוע את דפיקות הלב של אוהדי הבלו ניישן ואיתם קברניטי ה-NCAA, שבונים על הרייטינג המטורף שזאיון מביא. אז מה קורה? הפרשמנים מתייצבים ולא עושים במכנסיים. קודם רדיש עם שלשה חשובה. ואז, בפיגור 3, 15 שניות לסיום, זאיון לוקח את הכדור לטבעת, קולע ומוציא עבירה חמישיה מפול (אחת הפעמים היחידות במשחק שהוא הצליח לגמור מולו ליד הטבעת). זאיון הולך לקו כדי להשוות, אבל מחטיא. אבל הפרשמן השלישי, אר ג'יי בארט (במשחק בינוני), לוקח את הריבאונד ומעלה את דיוק ליתרון נקודה.

נגמר? ממש לא. בי ג'יי טיילור, הגיבור השלישי של פלורידה במשחק הזה חודר לסל ומשחרר זריקה טובה שכמעט נכנסת. על הריבאונד דוקינס הצעיר, שבלי שמירה נותן פוט-בק קליל בדרך לתהילת עולם… או שלא. הכדור מתגלגל על הטבעת, אבל אלי הכדורסל מחליטים להוציא אותו החוצה ולהשאיר את דיוק בחיים. זו אגב ממש לא הפעם הראשונה העונה שהם מנצחים במזל בשנייה האחרונה של משחקים (זה קרה כבר מול פלורידה סטייט, ווייק פורסט ונורת' קרוליינה). מה נגיד? התחת של ששבסקי. שווה לראות את הדקות האחרונות של המשחק הזה:

 

וזה לא רק דיוק. גם חלק מהקונטנדריות האחרות יצאו מהסיבוב הזה בעור שיניהן.

טנסי פגשה את אייווה ונראתה במחצית הראשונה נהדר וכאילו היא בדרך לטיול קליל עם 25 נקודות הפרש. אבל אז היא הלכה לישון ואייווה החלה לכרסם בהדרגה בהפרש עד שג'ו ווייסקמפ השווה את התוצאה 20 שניות לסיום, והולכים להארכה. בהארכה גראנט וויליאמס, מי אם לא הוא, החליט שמספיק, השתלט על המשחק כמו באין ספור פעמים בעבר, והביא את טנסי למפגש המיוחל מול פרדו.

אחרות שהתקשו היו קנטאקי (ניצחון קשה על וופורד) ו-LSU עם סל ניצחון שתי שניות לסיום המשחק מול מרילנד.

 

הופעות בולטות:

מלבד אוברי דוקינס, שהזכרתי למעלה, עוד שלושה שחקנים נתנו הצגות בשלב הזה:

קארסון אדוארס עם 42 נקודות (9 שלשות) בניצחון הגדול של פרדו על האלופה היוצאת מווילאנובה. איזה שחקן מכללות נהדר וכיפי לצפייה! כתבתי כאן על קארסון בעבר ואמרתי שהוא יכול להפוך ללו וויליאמס הבא — מיקרוגל מהספסל, קלעי נמוך אבל חסר מצפון וקטלני. אבל לו שיפר מאוד את המסירה עם השנים וקארסון צריך לעשות מסלול דומה אם הוא רוצה קריירה כזו ב-נבא.

 

בארנדון קלארק מגונזאגה, עוד אחד מהשחקנים החביבים עלי במכללות היה גם הוא נפלא עם 36 נקודות (שיא לגונזאגה בטורניר המכללות) ו-5 חסימות, כשהוא קולע 15 מ-18 הזריקות שלו. קלארק עומד עכשיו על 70% מהשדה לעונה. עוד סטטיסטיקה מדהימה? יש לו יותר חסימות מהחטאות, וזה ממש לא בגלל שהוא מתבייש לזרוק. ואגב, גונזאגה עצמה דווקא לא כל כך הרשימה ובהחלט נזקקה להתעלות של קלארק מול ביילור. האצ'ימורה, אחרי עונה סדירה נהדרת, שבה קלע בספרות כפולות בכל המשחקים, לא הגיע לספרות כפולות בשניים משלושת המשחקים האחרונים ונראה שהלחץ קצת משפיע עליו. גם נורוול, פרקינס וטילי לא נראו טוב במיוחד וגונזאגה אולי הגיעה לשיא מוקדם מידי.

 

אחרון חביב, ג'א מוראנט, שסיים את העונה עם ראש מורם (מבחינתי הוא כרגע המועמד המוביל לבחירה השנייה בדראפט הקרוב), למרות התבוסה של מרי סטייט לפלורידה סטייט. ג'א התחיל את המשחק בטירוף. כל השנה אמרו שיש לו קליעה בעייתית, אז הוא החליט שהוא רוצה להראות אחרת והתחיל עם 5 מ-5 משלוש, כולן מטווחי נבא, כולל שלשות בסטפ-בק. אחר כך הוא נרגע ואת המשחק סיים עם לא מעט החטאות ומספר אסיסטים נמוך יחסית לסטנדרטים שלו. ועדיין, הוא האחרון שאפשר להאשים בהפסד הזה (סיים עם 28 נקודות). צריך להודות שפלורידה סטייט פשוט גדולה (תרתי משמע) על מרי סטייט וגם תפסה משחק גדול. להתראות בשנה הבאה ב-נבא.

 

נחזור ביום חמישי עם הסוויט-16.

 

 

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. כמעט יצאתי מדעתי בסוף משחק דוק. יש משהו בששבסקי שאני לא סוסל. אבל הזאיון הזה הוא כוכב. היום התברר לי שפול ייבחר בדראפט שדל ה-NBA. הוא סיפור אחר לחלוטין ממנוטו בול. הפוסטו שלך יירד עוד מכט לשורה השנייה. אחרי התהריים בישראל אדאג שהוא יעלה לשורה הראשונה.
    הפוסטים שלך טובים יותר ממה שיש כאן על המכללות, ואני מדבר ברצינות!

  2. מצטרף בשמחה למחמאות המוצדקות על הפוסט הזה, ועל הכיסוי המעולה לעונת המכללות.
    שדרוג רציני לאתר!
    .
    כבר כתבתי שג'ה מוראנט פילס את דרכו לתפקיד הכוכב הראשי (אחד מצמד. כמו מל גיבסון ודני גלובר, או ניומן ורדפורד) בחלומות שלי?

    1. גה מוראנט נראה אש. לדעתי יהיה בחירה 2 גם אם ההוקס יבחרו. הוא יכול לשחק 2? לכל מומחי המכללות? חמישייה עם 2 רכזים במקום הורטר הנגר

        1. הוא לא יכול להתפתח בחלק מהמשחק להיות 2? כמו פול והארדן למשל?

        1. לא קלע ולא בטיח. וגם אם כן מקסימום קורבר שזה לא איזה שחקן וואו. סתם שחקן חלש שחוץ מקחיעה שגם היא לא משהו לא מביא כלום

          1. קייל קורבר צעיר שווה המון לקבוצות בליגה של היום. אף אחד לא אמר שהוא שחקן וואו אבל בטח לא נגר אפילו לא בהגדרה המילונית המורחבת שלך.

          2. עולם הכדורסל לא מחולק ל-"סטארים" -"נגרים".
            באמצע יש שחקנים שמה שהם יודעים לעשות, הם יודעים לעשות היטב.
            כמו שעידו כתב –
            הילד קלע מצוין, ובכדורסל של היום זה משמעותי. מה גם, הוא רחוק מלהיות חד גוני. הוא מניע את הכדור היטב, ויש לו לא מעט מניות בכמה וכמה מההפתעות של ההוקס העונה –
            הוא היה השחקן המצטיין במשחק בו ההוקס ניצחו את הסיקסרס (עשה בית ספר לרדיק).
            למעשה, מאז הוא צד את עיני (יש לי פטיש מוזר להוקס…),
            ומאז הוא מסיים את רוב המשחקים שלו בדאבל פיגרס.

    2. תודה גיא. על הנייר, ג'א לפיניקס נראה נהדר. השאלה רק איך זה מסתדר בצד הפחות כיפי של המגרש. עם מה שהוא הראה עד היום בהגנה, ציוות שלו עם בוקר ואייטון נראה קצת מפחיד (למרות ששילוב אפשרי עם אייטון בצד השני של המגרש נשמע מלהיב). אגב, בארט לא הרבה יותר טוב בהגנה. חייב להודות בצער שגם הוא מגן די חלש ויש לו המון מה לשפר למרות נתונים בסיסיים טובים. בקיצור, לאוהבי פיניקס (גם אני בהחלט נמנה עליהם) מומלץ להתפלל יום יום לבחירה הראשונה. זאיון השחקן שבאמת יכול לעשות מהפיכה במועדון הזה ולהחזיר אותו לימים הגדולים.

  3. מעולה.

    איך שדיוק ניצלו יאללה. מזל משמיים

  4. זאיון ניצל משריקת תוקף (מפוקפקת…) במהלך האחרון שלו עם הסל ועבירה (זו שריקה שהשנה מאוד אוהבים לקחת ב-NBA). יהיו כאלו שיגידו שגם במכללות יש שיקולי רייטניג P:

    1. לא היה שם תוקף לדעתי ואם כבר התקפה קודם שרקו עליו לפאול מפוקפק. מה שכן לדעתי גם לא הייתה עברה של פול.

  5. לא יודע איך מוראנט ובוקר ישתלבו. מוראנט צריך כדור ובוקר גם לא בגיוק אוהב לוותר על כדור. זה לדעתי לא יצליח ויהיה כמו דניס סמית ולוקה. בוקר צריך מחנך כמו קונלי שגם ישלים אותו בהגנה.

    ציון זה פרנצייז. הקטע שהוא יבוא לגמרי על חשבון אייטון שגם ככה לא מקבל כדורים.

    ציון יהיה בניקס 😎 תחושה שכזאת

  6. השאלה שלי היא כזו בהנחה שההוקס מקבלים בחירה 2. האם פיניקס יחליפו את אייטון תמורת מוראנט והורטר?

    1. כי אייטון בהוקס עם יאנג ולצד קולינס גורם לי להזיל ריר

  7. "אחת הפעמים היחידות במשחק שהוא הצליח לגמור מולו ליד הטבעת"!!!
    האם זו אמירה פרוידיאנית?
    בכל מקרה, תודה רבה גדולה לגל ולעידו גילרי על ההשקעה הגדולה שלכם ועל החשיפה ברמות שלא היו כמותן עד כה.

  8. יש שנים כאלה ערן ומה שיפה שעכשיו למעט אורגון כל ניצחון לא ממש יהיה הפתעה. ב-2009 היה סיפור די דומה כשאריזונה שיחקה את תפקיד אורגון.

  9. ערן, תודה רבה כרגיל על סיקור נפלא, אני בהחלט אצפה בדקה האחרונה של דיוק כדי לראות מה בדיוק קרה שם. אבל זה נראה שהם לא כל כך דורסניים מאז פציעתו של זאיון והם די פגיעים, לכן לא אתפלא לראות אותם נופלים בדרך לפיינל פור.

    1. אכן. אבל זה לא כל כך קשור לפציעה של זאיון, שחזר לא פחות טוב. היה אפשר לראות את זה עוד קודם וזה קשור בעיקר לקליעה הגרועה משלוש. יש להם בעיית ריווח רצינית ביותר ואף קלעי שלשות אמין, וקבוצות קלטו את זה. בהחלט יכולים ליפול, למרות שהיריבות בדרך לפיינל פור לא מאוד מאיימות (וירג'יניה טק וכנראה מישיגן סטייט הטובה אבל לא מדהימה).

  10. וולפ.
    עפה הקבוצה עם הרכז הטוב.
    עפה הקבוצה שניסתה להמחיש את המשל עם הצב, אבל בטעות סיימו עם ההוא עם החץ (ושיהיה בהצלחה לברונו פרננדס בדראפט שנה הבאה. לאנגולה מגיע ייצוג).
    אפילו הכינוי השני הכי טוב בליגה בחוץ (אוכלי נמלים. כאילו זה לא היה ברור).
    אז אני צריך הצעות והמלצות צפייה. מי שיגיד דיוק יאלץ להתמודד עם זעמו של ילד סיני שבדיוק סיים לעדכן את הלינקדאין שלו.

    1. קודם כל בגזרת האנדרדוג יש לך ברווזים מה יותר טוב מזה?. ובגזרת הדוגס יש לך את הבולדוגס החביבים. אבל תגדיר מה אתה מחפש אם שדונים כחלחלים ועליזים לא עושים לך את זה?

  11. זו יותר בעיה עם שדונים עגלגלים ובריונים.
    לברווזים תמיד הייתה לי חולשה, מאז שפייסי וויטר לימד אותי שלא תמיד חשוב לנצח על ידי זה שהוא והקבוצה ניסו לנצח בכל מחיר.
    בעיקרון אני מחפש איזושהי התנגשות של שונות. מאבק בין שתי קבוצות שפועלות בצורה דומה אבל במטרה אחרת (ואריס VS בייליש), קבוצות שיש להן כוח דומה אבל דרך שונה (לאניסטרים VS סטארק), מאבק בין שני צדדים שמנסים להתגבר בחוכמה על החולשות הברורות שלהם (סרסיי VS טיריון), או סתם משהו שיהיה לי כיף לראות (ברון) ויעזור לי להרים את הראש מהבינג' של משחקי הכס לקראת העונה המתקרבת.

    1. אז יש לי קרב שאני יודע שתאהב – דרבי המטייחים.
      מצד אחד הטיוח הספארטני של עבירות מין במתעמלות צעירות כשבפינה הנגדית טיוח טייגרי שורט של שיחוד ילדים.

    2. אבל אם אתה מחפש עימותי כדורסל קלאסיים אז יש לך:
      לאט -מהר בדיוק מול וירגיניה טק.
      הגנה-הגנה במישיגן מול טקסס-טק.
      הגנה-התקפה באורגון מול גונזאגה

    3. כן, דווקא לא מעט מפגשים מעניינים בסוויט-16 (דווקא זה של דיוק פחות לדעתי). עידו הזכיר כמה. ודווקא יש עוד סינדרלה ללכת איתה חוץ מאורגון. יוסטון אמנם לא סינדרלה בדירוג (#3), אבל לגמרי כן כמכללה קטנה מדרג המיד-מייג'ור, שעשתה נפלאות כל השנה (מאזן 3-33) וממשיכה להיראות נהדר. אני אחזיק להם אצבעות מול קנטאקי.

  12. ששבסקי באחת מתצוגות האימון הנוראיות שלו, שממשיכות את אותו הקו שאנחנו רואים מתחילת העונה.
    כבר ציינתי בעבר שהוא לא מאמן גדול (כן מוטיבייטור), ובשנים שדיוק עפו בסיבוב הראשון כבר היה נראה שהוא איבד את הקסם, אבל השנה זה בלבל אחר. הוא פשוט נותן לציון להציל אותו בכל התקפה, המשחק העומד שלהם נוראי ורק העובדה שיש לו חמישה שחקני NBA בחמישייה השאירה אותו בטורניר. מביך ומעצבן (את הצופה הנייטרלי, היתר מאושרים).

    1. מסכים לגמרי. יושב על הספסל בפנים חמוצות והקבוצה ממש לא נראית טוב. מה שכן, כמו שכבר אמרתי, לא הכל באשמתו. לדיוק יש בעיית ריווח קשה בגלל קיבוץ של קלעי שלשות גרועים. נכון שגם עם זה היה אפשר לעשות יותר (למשל תרגילים שמשחררים את אלה שכן מסוגלים לקלוע, כמו אוקונל). אפשר אגב להגיד שגם זה באשמתו, כי הוא בנה קבוצה לא מאוזנת, אבל היכולת החלשה של רדיש וג'ונס מהטווח הזה לא לגמרי הייתה צפוייה.

      1. שנה הבאה הולך להיות לו מצב הרבה יותר קשה, אני לא בטוח שיהיו לו בכלל גארדים בסגל…
        אין סיכוי שזה יקרה, אבל אם היה לו שכל היה פורש אחרי השנה הנוכחית, בטח אם ייזכה בתואר (לא יזוז מהכיסא לפחות עד פרישתו של רוי וויליאמס).

        1. אה, לפרוש אומר לוותר על איזה 10 מיליון דולר בשנה ותקשורת מלטפת. קל להגיד מבחוץ, אבל קשה מאוד לעשות גם כשאתה כבר לא בשיא. וכן, יש גם ענייני שיאים היסטוריים וכאלה.

          1. לא דואג לחשבון הבנק שלו, הוא יקבל תפקיד אדמיניסטרטיבי מצוין (ומאמנים בסדר גודל שלו, בדור אחר אומנם, ידעו לעזוב כשהיה צריך).
            אני חושב שמדובר ביכולת לעזוב תפקיד שהוא כ"כ אוהב ולתת את השליטה למישהו אחר.

  13. המשחק אמש העלה אצלי המון תהיות בנוגע לעתידו של זאיון בNBA. הוא הרבה פחות שלם מכפי שציירו אותו. ממדי הגוף שלו בעייתיים – הוא לא מספיק גבוה בשביל עמדת הפורוורד, ואיטי מדי עבור עמדת הגארד (בטח ביחס לאלו שבNBA). סוג של סווינגמן סטייל אנתוני בנט עם נתונים אתלטיים משופרים ויכולת חדירה נפלאה. רוב המשחק שלו מבוסס על המשחק בפוסט, או חדירות לצבע בעזרת הכוח העצום שיש לו כלפי שאר השחקנים בליגת המכללות, אך היתרון המשמעותי שיש לו שם יצטמצם משמעותית בליגה. בלי לשפר את הקליעה בצורה דרסטית, כל השוואה ללברון הבא היא מגוחכת למדי…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט