רוטינת הקפאין של יום המשחק שנותנת כוח לנוסעים המתמידים של ה-NBA – בקסטר הולמס / תרגום Smiley

רוטינת הקפאין של יום המשחק שנותנת כוח לנוסעים המתמידים של ה-NBA – בקסטר הולמס / תרגום Smiley

רוטינת הקפאין של יום המשחק שנותנת כוח לנוסעים המתמידים של ה-NBA

ינואר 4, 2019

בקסטר הולמס / ESPN

מאמר מקורי: http://www.espn.com/nba/story/_/id/25667397/the-game-day-caffeine-routine-keeps-portland-trail-blazers-nba-most-well-traveled-team-running

ריצת ספירנט הלוך ושוב בין המגרש, חדר המשקולות וחדר ההלבשה של האורחים בסטייפלס סנטר שערב של אמצע נובמבר, טוד פורסייה שומר על הזמן.

מומחה ביצועי הספורט של פורטלנד טריילבלייזרס מריץ את השחקנים במהלך החימום שעה לפני שהם פוגשים את הלייקרס, אבל עיניו גם מסתכלות לעבר הספרות האדומות היורדות על לוח התוצאות הגדול שמעל ראשו. כאשר הספרות מגיעות ל-45:00, פורסייר פונה חזרה לחדר ההלבשה.

זה הזמן להכין את הקפה.

בחזרה במסדרון, במזוודת טרולי שחורה מרופדת, נשלבים האמצעים ההכרחיים: פולי קפה מ-Water Avenue [קליית קפה בפורטלנד], טוחן חשמלי, קומקום חשמלי, שתי מכונות קפה מנירוסטה של 16 אונקיות. ואבקה, אורגנית, על בסיס קוקוס "מצויין" של שמנת. ואז, בחדר דחוס ליד חדר ההלבשה של האורחים, פורסייה ועמיתו לצוות מומחי ביצועי הספורט, בן קניון, ניגשים לעבודה, בד בבד – טוחנים את הפולים, מרתיחים את המים, מוסיפים כוס אחת של הפולים הטחונים ללחצן, נותנים לזה להתבשל למשך שתי דקות, ואז בוחשים, לוחצים את הבוכנה למטה ומוסיפים את הקרם – תהליך של חמש דקות שבו הם התמקצעו במשך ארבע העונות האחרונות.

"אנחנו כמו בריסטות ביום המשחק", פורסייה אומר.

זה הריטואל של יום המשחק של הבלייזרס, מתוזמן בקפידה על מנת שכאשר מתחילה הפגישה שנערכת לפני המשחק, 35 דקות לפני כדור הביניים, לשחקנים יש כוס חמה של קפה בידיהם – בחירתם לקפה זריז לדרך.

ובחיי, הם זקוקים למנה המטלטלת הזו.


Image may contain: 6 people, people sitting

כאשר זה מגיע לאגרת הטיולים, ה-NBA היא ליגה בפני עצמה. קבוצות NBA, לפי הסטטיסטיקה והמידע של וינסנט ג'ונסון מ-ESPN, טסות בממוצע 43,534 מיילים בעונה, כמעט 7 אחוזים יותר מקבוצות ה-NHL (עם ממוצע מיילים של 40,768), 27 אחוז יותר מאשר קבוצות ה-MLB (עם 31,993) ו-82 אחוז יותר מקבוצות ה-NFL (עם ממוצע של 8,049). ובמהלך 10 העונות המלאות האחרונות של ארבעת ענפי הספורט המקצוענים המרכזיים בצפון אמריקה, אין אף קבוצה שטיילה כל כך הרבה כמו הטריילבלייזרס.

הם סיימו ראשונים או שניים במרחק טיסות בכל עונת NBA מאז 2008-09. במהלך התקופה, ללא ספירה של עונות של כל ספורט שהתקצרו עקב שביתה, פורטלנד גמעה 542,383 מיילים, בערך 40,000 מיילים יותר מהקבוצה שבמקום השני, הטימברוולבס, ומספיק כדי להקיף את הגלובוס 21 פעמים.

הסיבה העיקרית לכך היא בעיקר גיאוגרפית – פורטלנד היא הקבוצה היחידה שנמצאת בצפון מערב הפאסיפיק. אבל ללא קשר לסיבה, המחיר ברור.

אז כיצד הקבוצה הכי תשושה בליגה נלחמת בחזרה? בכך שהם פונים לאותו הדלק שמיליונים משתמשים בו בזריחה. זה אולי ירגיש מיושן, בתקופה שבה שחקנים רבים משקיעים בשפים פרטיים, תזונאים ודיאטנים כדי לכייל ולהגביר את הביצועים. אבל עבור מספר שחקנים, התשובה לבעיות שלהם היא פשוט כוס קפה.

וכל זה התחיל, באופן אירוני, עם שחקן הספסל המפורסם ביותר ב-NBA.


זה היה בסתיו של 2014, עדיין בהשפעת הקדם עונה, ופורסייה וקניון הרתיחו מים כדי להכין קפה, כפי שהן תמיד עשו – והטמפרטורה בקומקום החשמלי עלתה ל-220 מעלות.

הסנטר החדש של הקבוצה, כריס קיימן, התערב. "לא, 190!" קיימן רעם.

הוא היה נחוש: טמפרטורת המים צריכה להיות בדיוק 190 מעלות פרנהייט – לא 189, לא 191, אלא 190 על הנקודה. משם והילך, אם פורסייה טוחן את הפולים בשנייה אחת יותר ממה שקיימן חושב שנחוץ, או שיכבה את המטחנה שנייה אחת מוקדם מדי, קיימן יבחין. והפולים? הם חייבים להיות אורגניים. והטוחן? חייב להיות מלמעלה.

פורסייה לא היה זר לקפה. עדיין, הוא אומר שקיימן לימד אותו להעריך את התהליך שמפריד את הקפה מכזה שלוגמים בתחנות דלק למשהו יותר מעודן. אבל באופן אירוני, הערכתו של קיימן החלה בשנה הקודמת.

ב-2013, קיימן חתם עם הלייקרס, שם הוא פגש את מי שהיה ראש מערך הכושר, המאמן טים דיפרנצ'סקו. כמה שנים מוקדם יותר, דיפרנצ'סקו בעצמו היה עייף מאוד מלנסות וללגום קפה חשוד ולכן רכש בעצמו ציוד והחל לקחת אותו עימו למסעות של משחקי החוץ.

"אין הרבה הטבות בדרכים", דיפרנצ'סקו אומר. "וכאשר אתם בחדר ההלבשה ביום של משחק חוץ, אם אתם יכולים להביא לי כוס של קפה טוב, אני בעיקרון יכול להיות שמח".

אז הוא החל לטייל עם תיק שחוק כאשר הוא סוחב בתוכו קומקום חשמלי, פילטר צרפתי מפלדת אל חלד, קנקן תרמי ושק מלא בקפה טחון.

זה תפס  – מהר. אנשי צוות של קבוצות יריבות הריחו את הקפה והחלו לחפש סיבות לבקר בחדר ההלבשה של הלייקרס כדי לקחת כוס. לוק וולטון, במהלך משחק הקדם עונה הראשון שלו כמאמן הראשי של הלייקרס, הצהיר: "יש לנו פילטר צרפתי לקפה כאן? אוי אלוהים. זה מדהים". במהרה, הכנת קפה נעשה למשימה הראשונה שאנשי הצוות של הלייקרס עושים כאשר הם מגיעים לאולמות של היריבים, בערך חמש שעות לפני כדור הביניים. דיפרנצ'סקו ועוזר היו מבשלים שלוש פעמים לפני משחקים.

תחילה, קיימן לא היה אוהד של טעם מריר לקפה שחור. אבל כאשר דיפרנצ'סקו וד"ר קייט שנהן, שכיהנה כתזונאית הקבוצה, הציעו שיכין זאת עם חמאה אורגנית שנוצרה מחלב משומן מלא או מפרות שאכלו רק עשב, קיימן נתפס – לא רק לטעם, אלא גם לשיפור במיקוד ובריכוז.

"חשבתי שזה מקור טוב יותר לאנרגיה מאשר לוקחים משקאות מלאי פחמימות וסוכר", קיימן אומר, "[אשר] רק נותנים לכם איזה עקצוץ".

אז קיימן החליף. ואז רכז הלייקרס, סטיב בלייק, עשה כך בנוסף. ואז השניים הצטרפו לבלייזרס ב-2014. וככה זה הלך: דיפרנצ'סקו לקיימן. קיימן לבלייק. קיימן ובלייק לפורסייה. פורסייה לשחקני הבלייזרס, דמיאן לילארד … מיילס לאונרד … זאק קולינס … מוריס הארקלס … יוסוף נורוקיץ'. וככה התפזר חידק הקפה בין הבלייזרס.

כפי שפורסייה אומר היום: "הם נהפכו להיות סנובים של קפה".


כל שחקן ומאמן שחיים לפי לוח הזמנים הכותש של ה-NBA משלם את מחיר הקרב מול שני יריבים. אחד זאת הקבוצה היריבה. השני הוא העייפות.

הקרב מול העייפות הוא סיזיפי – לא לנצח כל כך הרבה עד שמוצאים את עצמם נגררים. כל קבוצה נלחמת בזה בדרכה שלה, אבל להיכנס לתוך כל חדר הלבשה ב-NBA לפני משחקים ולמצוא משקאות אנרגיה בתאי השחקנים, רד בול במקרר ליד – עירוי של קפאין תמיד נמצא בהישג יד. ולמרות כל האופציות הנמצאות בשוק, מספר מומחים אומרים שהם ממליצים על כוס קפה לשחקני ה-NBA טרוטי העיניים.

"ברמת תזונה טהורה, אם אתם רוצים לקבל יותר קפאין", אומר בן דשברו, פרופסור לתזונה ודיאטות בבית הספר Allied למדעי הבריאות באוניברסיטת גריפית' באוסטרליה שלמד על קפאין במשך שני העשורים האחרונים, "מוטב שתשתו יותר קפה".

קחו למשל את לילארד, הכוכב של המועדון, שאומר שהוא למעשה לא כזה שתיין של קפה – ואף פעם לא היה. אבל לפני שתי עונות, לילארד יכול היה להרגיש את העונה מתלבשת עליו, יכול היה להרגיש את העייפות המנטלית, וידע שהוא זקוק להרמה של אנרגיה. ואז הוא נזכר כיצד חברו לשעבר לבלייזרס, סטיב בלייק, תמיד היה לוגם קפה לפני משחקים. אז לבסוף, מתוך צורך נואש לאנרגיה, לילארד נתן הזדמנות לקפה.

"בפעם הראשונה שעשיתי, פשוט הרגשתי חד", הוא אומר. "אני זוכר שיצאתי למגרש לחימום, והזעתי בגלל שהקפה גרם לי לחום. פשוט הרגשתי מרוכז. המוח שלי פשוט הרגיש נעול. לא היה לי מושג שקפה יכול לגרום לכזה אפקט".

כמו לילארד, מו הארקלס לא היה חובב קפה.

"שנאתי את הטעם", הוא אומר.

אבל בוקר אחד, הארקלס היה כל כך עייף שהוא פנה אל פורסייה, נואש לעזרה.

"ומאז אני נוהג לעשות כך", הוא אומר.

הסוכר במשקאות האנרגיה, אומר פורוורד הבלייזרס, לנאונרד, "הוא אסון בשבילכם. וכל התחליפים שהם שמים שם, כל שאר הזבל שאפשר לקרוא על הפחית, זה כמו … וואו".

אבל עם קפה, זה פשוט קפה.

"זה פשוט טוב יותר עבורכם", הוא אומר. "ואתם מקבלים את אותה האנרגיה".

נורוקיץ', שהחל לשתות זאת כאשר התבגר במקום הולדתו בבוסניה, מעריך כמה רחוק פורסייה והבלייזרס הולכים כדי להכין זאת.

"עבורי", הוא אומר, "הם מכינים את הקפה נהדר".

אבל לפני מספר שנים, לפני שמספר משחקני הבלייזרס קפצו על העגלה, נאלץ פורסייה להעלים את הספק, שמאז התפוצץ, שהקפה משתן.

"הסטיגמה הייתה, שמישהו היה שותה קפה, ואז הם הולכים להתייבש ולהתמוטט על הקרקע ויסבלו מהתכווצויות שרירים בגלל הקפה", פורסייה אומר. "ואתם מסתכלים על משקאות מוגזים – לא הייתה את הסטיגמה הזו מסביב למשקאות המוגזים בגלל השיווק. ואז הגיע טירוף הרד בול. וכל ההייפ הזה סביב משקאות האנרגיה. ואנשים היו כאילו, 'אה, רד בול גורם לאנרגיה שלי להתרומם או משהו כזה'. שוב פעם, לא היה סטיגמה לגבי זה בגלל שהיה מאחורי זה שיווק [נהדר]. שוב פעם, הקפה היה בהשעייה, בגלל שחס וחלילה אתלט ישתה קפה".

בדיון עם מומחים, וכולם יבחינו שיש מלכוד: שחקני NBA צריכים משהו שיעורר אותם, אבל שלא יהיה יותר מדי חזק כדי שלא יחזיק אותם ערים כל הלילה, ויחבל בניסיונות שלהם לישון.

"מחצית הזמן של קפאין הוא בין חמש לשבע שעות", אומר בריאן סנט פייר, מנהל ביצועי תזונה ב-Precision Nutrition. "זה מחזיק מעמד להרבה זמן. זה אחד הנושאים כאשר לוקחים כוס גדולה של קפאין. אתם תרצו להשתמש בזה למשך שעה של תחרות, אבל אז ההשפעות נשארות במערכת שלכם למשך חמש, או שש שעות לאחר מכן".

מוצג א': וולטון נזכר כיצד אולי חמש שנים בתוך קריירת המשחק שלו, חברו לקבוצה קובי בראיינט הביא משקה אנרגיה. וולטון ניסה אותו … וההשפעות היו הרסניות.

"אני למעשה הייתי ער עד 5 לפנות בוקר – פשוט לא יכולתי לישון, רועד, לא מרגיש בנוח", הוא אומר. "הרגשתי כאילו אני על קראק או קוקאין".

כאשר וולטון היה ילד, אביו, ביל, שהוא שחקן היכל התהילה, נהג להטיף לגבי הקפה כי הדבר מעקב את הגדילה של ילדיו. בימים האלה? לוק עכשיו לוגם אייס קפה עם שתי שוטים של אספרסו בבקרים – וכוס של קפה שחור לפני משחקים.


Image may contain: 8 people, basketball court

המאמן הראשי של הטרייל לייזרס טרי סטוטס, שנהנה מקפה או לאטה בדרכו למשחקים, אומר שקל לראות מדוע הקפה נפוץ יותר. סטוטס נזכר שכאשר הוא שיחק באירופה בשנות ה-80, הוא ראה שחקנים שותים אספרסו בזמן משחק, אפילו במחצית. באותו הזמן, סטוטס לא היה שתיין קפה, אבל הוא החל לתת לזה הזדמנות – קפוצ'ינו, קפה עם חלב ואספרסו. ועכשיו, הוא אומר, כאשר ליגת ה-NBA נהפכה להיות גלובלית יותר, הקפה פורח, בתורו.

בהתחשב בלוח הזמנים של פורטלנד ב-23 בדצמבר בעונה שעברה: הבלייזרס שלו היו במשחקם השני של צמד המשחקים של לילה אחר לילה, כאשר הם מפסידים בדנבר בלילה הקודם, לפני שטסו ממש אחרי ללוס אנג'לס כדי להתמודד עם הלייקרס בפחות מ-24 שעות לאחר המשחק הראשון. קבוצות במצבים כאלו נוטות ליפול ברבע הרביעי, כאשר העייפות משתלטת ורגלי השחקנים מרגישות כאילו הן שוקעות במלט. זה היה בתקופה הזו – שהמשחק מאוזן – שסטוטס פנה לספסל שלו.

הוא קרא למו הארקלס, פורוורד בגובה 2.03, שבדיוק קיבל הזרקת קפה לורידים שלו. הבלייזרס היו זקוקים לדחיפת אנרגיה, והארקלס סיפק זאת, בכך שקלע 13 מ-22 הנקודות שלו, שהיוו הכי הרבה בקבוצה, בחלק האחרון של המשחק, כולל מהלך מכריע של שלוש נקודות כאשר נותרו 21.4 שניות לסיום.

הארקלס העניק לפורטלנד מרווח נשימה כאשר הא קבר עוד זריקת עונשין עם תשע שניות לסיום, ואז לקח כדור חוזר מהחטאה של זריקת ל-3 של הלייקרס.

ובחדר ההלבשה לאחר מכן, הארקלס היה נינוח יותר כאשר נשאל על רוטינת הטרום משחק שלו.

עובדי משרד, נהגי משאיות, אחיות בבתי חולים במשמרות של 10 שעות, נהגי מונית, סטודנטים, שוטרים? הם לא היחידים שמרוויחים מכוס קפה, או כמה, ציין הארקלס.

"זה מעורר גם אותנו", הוא אמר.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. מאמר מעיין מאד, תודה סמיילי.
    אני הפסקתי עם קפאין לפני 3 שנים, דווקא בגלל שאני יודע איך הגוף מסתגל לאלכוהול….
    אני שותה רק דיקאף וביום שלישי, כשאני משחק כדורסל, אני שותה קפה שחור אחד שעה לפני המשחק וזה באמת מעיף אותי. ממש.
    לפעמים בלילות ארוכים של עבודה אני גם משתמש בקפה אבל בכללי שותה בממוצע קפה אחד בשבוע.
    שחור וחזק
    🙂

  2. סמיילי תודה על תרגום נהדר. אני באופן אישי רץ 3-4 פעמים בשבוע ריצות ארוכות (10-15 ק"מ) ולעיתים לוגם איזו כוס קפה כמו שברץ' ציין איזה שעה לפני, בהחלט עושה את העבודה.

  3. מעולה, אחלה נושא (רק תיקון הכרחי, "זמן מחצית החיים של קפאין").
    קפאין בתור upper זה רעיון לא רע, לפחות עד שהגוף יגלה סבילות והאפקט ידעך. כמובן לא די-קאף.
    בלי סוכר. סוכר הוא אסון, בכלל. גם ממתיקים מלאכותיים זה רעל לגוף. אבל סוכר לבן הוא השטן הגדול.
    ובלי חלב, בטח. במיוחד לספורטאים.
    שוט-שניים קפה איכותי אגרסיבי, אופציה טובה מהצד החוקי של עולם הממריצים.

  4. איזה פינוק סמיילי, אתה והתרגומים שלך. רק תמשיך. גם אם אני לא תמיד מגיב, אני תמיד קורא ותמיד נהנה.
    איך כתבה על קפה לא מזכירה את בוריס דיאו, הבאריסטה הראשון בליגה.
    לגבי בישול הקפה וכל הטקסים למיניהם, מאז המצאת הנספרסו זה הכל בולשיט. נספרסו מוציאים קפה איכותי בדיוק כמו המכונות הכי יקרות בעולם. יש לי מכונות יקרות בבית ובעבודה והטרקטור הקטן והזול של נספרסו לוקח את כולן בכל הקשור לאיכות.

  5. אחלה תרגום. מוזר שבמקום משוכלל כמו הנ.ב.א עד לא מזמן קבוצות נתנו לשחקנים שלהם משקאות אנרגיה על חשבון קפה

  6. נהדר!
    אז רגע לגבי "חמאה אורגנית שנוצרה מחלב משומן מלא או מפרות שאכלו רק עשב"
    איך חמאה קשורה לקפה?
    ואיך שמים יד על משהו שקשור לפרות שאכלו רק עשב?

  7. נפלא סמיילי. רק שיהיה ברור: קפה לא מספק אנרגיה כלל וכלל. הוא רק שם מסיכה על העייפות. את התשלום משלמים אח"כ. ועכשיו, עם ה-ENERGY BOTTLE הקטן ($4.95 בתחנת דלק לנהג העייף; $1 בחנות "DOLLAR STORE" שמעתי שיותר ויותר שחקנים נושאים את הבקבוקון הקטן (שאינו אלא קפאין מרוכז בטעים שונים) שטוב ל-5 שעות (זה שקר! ההיי שמקבלים אורך אולי שעה – שעה וחצי, ואני יודע זאת מעשרות הנסיעות מגרינוויל לאטלנטה שאני עושה בשנה וכשהעיניים נעצמות אני לוגם את הבקבוק הקטן – שתי לגימות וזהו). זה עוזר ויכול לעזור ממש לפני משחק, אבל אחרי המשחק משלמים את התשלום, כולל פציעות.
    תרגום נהדר וכיף של קריאה.

  8. הכתבה הזאת רק מעצימה את הבעייתיות בהתנהלות הליגה.
    אם אנשים פונים לממריצים חוקיים או לא, זה מעיד כמה הליגה מתנהלת באופן לקוי.

    נראה שהשחקנים ואנשי הצוות השונים מתלהבים מ- "פרץ האנרגיה", במקום להתעצבן על הנהלת הליגה שלא מתכננת היטב את לוח הזמנים ומעמיסה על השחקנים.

    ואגב, הדוקטור לס צודק.
    קפאין אינו חומר מעורר, הוא רק מבטל את התחושה. הגוף לא יגיב בהכרח טוב יותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט