דיאנג'לו ראסל משתחרר לחופשי – ליאו ספקוביץ' / תרגום Smiley

דיאנג'לו ראסל משתחרר לחופשי – ליאו ספקוביץ' / תרגום Smiley

דיאנג'לו ראסל משתחרר לחופשי

הגארד של ברוקלין נטס משחרר את הכל. משחק בחופשיות. עכשיו כאול-סטאר, D-Loading מנסה להבין כמה רחוק הקרח בורידים יכול לקחת אותו.

ליאו ספקוביץ' / Bleacher Report

פברואר 14, 2019

מאמר מקורי: https://bleacherreport.com/articles/2820645-dangelo-russell-is-breaking-free

בחזרה לאחר הצהריים של יום חמישי, ה-7 בפברואר. זהו המועד האחרון של ה-NBA להעברות ואחד עמוס בפני עצמו. רבע מהליגה יאיצו את המרדף אחר אנתוני דיוויס, וכל השאר אולי יעבירו את השחקנים הטובים ביותר שלהם, או ישבו בשקט, או יחלו לנוע באי מנוחה, תלוי לפי העדכונים האחרונים, ואז – דינג! – יש עוד עדכון מאז האחרון. ועדיין ממש רגוע פה בברוקלין, ניו יורק, במתקן האימונים של הנטס. מעל נהר האיסט ריבר, היריבות העירוניות שלחו בטרייד את שחקן הפרנצייז שלהם עבור חלום, אבל אין שום דבר מצחיק בעסק הזה כאן. לא, הנטס מבודדים מהדרמה שאופפת את ה-NBA. בלילה שעבר, הם התמודדו מול הדנבר נאגטס הלוהטים, כאשר כבר הובילו בהפרש שיא של 20 בדרך לניצחון. ברוקלין מפתחת יותר אופי בכל יום שעובר. הניצחונות ממשיכים להגיע, משאירים את כולם נינוחים. זהו קצב המתאים לכוכב הקבוצה, דיאנג'לו ראסל.

"כאשר אנחנו מגיעים לפה, זאת אהבה", הוא אומר. הוא בדיוק סיים להתאמן כאשר הוא לא נועל את נעליו, גולש לצידי המגרש בגרביים בלבד, משליך קליעות ניתור. זה פשוט מסוג הימים הללו. אם איזשהו צליל מתגנב פנימה מהכאוס שבחוץ, זה רק בגלל שג'ראד דאדלי, השחקן הוותיק שכבר באמתחתו 12 עונות ואושיית טוויטר, עוקב מקרוב אחר הטלפון שלו כאשר הוא נכנס לאולם הרחב.

ראסל יושב בנינוחות על ספסל מרופד שצמוד לאחד מקירות המתקן, שעשוי מסדרה של חלונות מסיביים. "אני מעולם לא ניצחתי בליגה הזו, וזאת אומנות לנצח בליגה הזו. זה כל כך קשה. סוף סוף לטעום קצת מזה, זה כאילו מרענן, אתה מבין?" הוא אומר. "אני פשוט רוכב על הגל".

במשך חודשים, ישנה איזו התעלות מסתורית אצל הנטס, כמו רוטב סודי התוסס בכל ניצחון. לקבוצה יש 29 ניצחונות לאחר 28 סך הכל בשנה שעברה, המאזן שלהם מאז ה-5 בדצמבר הוא 21-12 ומדובר בקצב של 52 ניצחונות בעונה. התרומה מגיע מכל כיוון – מה שמסמל קבוצה מחוברת. רודיונס קורוקס, בחירת סיבוב שני אנונימית, פתח ב-29 משחקים. טרבון גרהאם, שחקן שנה שלישית שלא נבחר בדראפט, פתח ב-14. שניים מהשחקנים הכי טובים של הנטס, ספנסר דינווידי וג'ו האריס, הם שחקני ג'י-ליג לשעבר. כאשר דינווידי נפצע לאחרונה באגודל שלו, שבאז נפייר, שחקן שנדד בין כמה קבוצות ונמצא בחוזה של שנה אחת מובטחת, ותיאו פינסון, שחקן שנה ראשונה שלא נבחר בדראפט, חיברו יחד 37 נקודות במשחק הבכורה שלה כאשר החליפו אותו – וכמובן, הסתיים בניצחון. בברוקלין, ישנו סיבוב הצלחה בכל מקום שאליו פונים.

Image may contain: 3 people, people playing sport

ראסל הוא כנראה הכי גדול. לפני שנתיים, הנטס רכשו אותו מלוס אנג'לס בשווי שהסתכם בפינוי שכר עבור הלייקרס לאחר שכהונתו של ראסל בלוס אנג'לס הסתיימה בתחושת החמצה. לפני שבועיים, הוא נבחר למשחק האול-סטאר של ה-NBA. זאת הבחירה הראשונה שלו והבחירה הראשונה של הנטס מאס שג'ו ג'ונסון נבחר לפני חמש שנים. ראסל, בן 22, נהנה מפריצה בעונתו הרביעית, במיוחד בחודשים האחרונים – הוא משיג ממוצעים של 21.3 נקודות ו-7.2 אסיסטים למשחק מאז חג ההודיה. הוא בין תריסר השחקנים שסוגרים הכי טוב משחקים – רק מספר שחקנים לקחו הרבה קליעות קלאץ' כמו ראסל (47) בזמן שהוא קולה באחוזים סבירים (44.7 אחוז). הוא כבר מזמן קיבל שבחים על ראיית המשחק שלו – ומספר האסיסטים שלו עולה במשך ארבע שנים ברציפות – אבל הקליעה היא מה שמפרידה אותו עכשיו. כאשר הוא מפקד על השיטה של הנטס, המסתמכת בכבדות על חסימות גבוהות, הוא הראה גאונות בגמישות ההתקפית.

העונה, כאשר המגינים הלכו מתחת לחסימה, ראסל קולע ב-50 אחוזים, לפי סינרג'י ספורטס. לעיתים קרובות – שני שליש מהזמן – הם עוברים מעל החסימה, מה שדוחף את ראסל לחדירה ולקחת את הזריקה החביבה שלו עם פלוטר, שאותה הוא קולע ב-51.5 אחוז מהזמן, לפי סינרג'י ספורטס, מדובר בנתון יוצא דופן. האפקטיביות שלו מפתיעה, אפילו את ראסל בעצמו. "באמת?" הוא אומר בהפתעה כאשר הוא שומע על הסטטיסטיקה שמקריאים לו. הוא ניחש 40 אחוז לכל דבר. "וואו".

בליגה המעודדת קליעות עונשין וזריקות משלוש ובאתו הזמן לועגת למשחק מחצי המרחק, ראסל משחק כנגד התנועה. כן, הוא קלעי מצוין מהשלוש – 2.7 ניסיונות ב-37.4 אחוז – אבל לא תתפסו אותו צולל לתוך המגן כדי למשוך עבירה או מנסה את המהלך הפופולרי, והבלתי נסבל של העברת ידיים מתחת לידי המגן בניסיון לזריקה. לאחרונה, הוא קלע 40 נקודות ללא זריקות עונשין, סטטיסטיקה מדאיגה אם היא לא הייתה כל כך מדהימה. בברוקלין, לשחק עבור מאמן מודרני כקני אטקינסון – עם נטייה לקצב מהיר, שלשות ועניבות קצרות – ראסל במפתיע מסתמך על המשחק מחצי המרחק.

"קני שונא את הזריקה הזו. הוא שונה אותה. הוא חושב שזאת זריקה באחוז נמוך", ראסל אומר. אטקינסון לפעמים ישלח לראסל לקט של הניסיונות חצי המרחק הכי גרועים שלו כדי להוכיח את חוסר יעילותם, אם כי לאט לאט הוא מתרכך. "כשהגעתי [בקיץ שעבר], המאמן היה ככה, 'אנחנו לא זורקים מחצי המרחק, ואנחנו לא זורקים זריקות פלוטר!' ועכשיו זה הולך, 'בסדר, אתה יכול לקחת את הזריקות מחצי מרחק שלך, אתה יכול לזרוק פלוטרים'. תודות לאמון שיש לנו, האמון שפיתחנו".


כאשר הדרמה  ב-NBA מגיעה לשיאה עם סיום מועד ההעברות הנוכחי, ראסל מלא שמחה להיות מחוץ לחדשות, הוא יכול להתייחס לעומק לסיפורים המרכזיים של הליגה.

ישנה הסיטואציה עם גולדן סטייט, למשל. קווין דוראנט בדיוק הוציא את תסכולו לשני כתבים מקומיים שהתמקדו על מעבר השחקן מאשר בתפוקת השחקן. ראסל מבין מהיכן דוראנט מגיע – הוא לא דברן אקטיבי במיוחד, בנוסף, והוא מביע מעט דאגה לכל ההצגה הנלווית לחיים ב-NBA.

Image may contain: 4 people, people playing sport, crowd and basketball court

"הוא פשוט רוצה לשחק כדורסל", ראסל אומר על KD. "הוא רוצה ללכת לאולם ואז ללכת הביתה. הרבה בחורים לא כאלה, והרבה חברה [בתקשורת] לא עושים בזה חיים קלים עבורנו". הוא מוסיף. "המסר הוא מאוד חזק. [הסחות הדעת מבחוץ] בהחלט יכולות להפריע. כאשר אפשר להגיע לכאן ורק להתמקד בכדורסל, לא צריך לדאוג לגבי שום דבר אחר שמחוץ לדלתות האלה".

בינתיים, סיפור אחר מתפתח בלוס אנג'לס, ביתו הישן של ראסל. בשבועות האחרונים, זה הפך להיות ברור שהלייקרס מוכנים לבצע טרייד על כל אחד מהשחקנים הצעירים שלהם לניו אורלינס עבור אנתוני דיוויס. אין סוף ספקולציות – וייסורים רבים עבור הצעירים כמו ברנדון אינגרם וקייל קוזמה – יגיעו לשיאן בדרך כזו או אחרת כאשר נותרו שעות ספורות לקראת המועד הסופי. ראסל היה פעם חלק מהליבה הצעירה של הלייקרס. היום, נראה כי הוא בר מזל לא להיכלל בה.

"אני לא יכול לדמיין מה הם מנסים להימנע ממנו", ראסל אומר. מאוחר יותר, הוא מוסיף: "אם [הלייקרס] לא היו נותנים לי ללכת אז, הם היו נותנים לי ללכת עכשיו, והייתי עובר את מה שהם עוברים כרגע. הדבר הכי טוב שקרה בקריירה שלי".

מצוקתם של הלייקרס הודגשה לפני שני לילות, כאשר תמונה לא מחמיאה של ג'יימס היושב לבדו על ספסל הקבוצה הפכה לויראלית. הלייקרס הפסידו את המשחק, באינדיאנה, בהפרש של 42 נקודות – ההפרש הכי גרוע בקריירה של ג'יימס. קל להפנות את התמונה כסמל לחוסר האחדות בלייקרס. אבל ראסל, נזהר שלא להתקרב לדרמה שכזו, שמח למשוך בכתפיו ולהמשיך הלאה.

"אתם הולכים לנתח את זה", הוא אומר, כשהוא מתייחס לתקשורת הנרגשת של ה-NBA. "אנחנו רואים מה אתם בתקשורת רוצים שנראה, משהו כמו בסגנון של הממשלה", ראסל חצי צוחק, אבל הוא יותר מתלהב כאשר זה נוגע לדרך בה השחקנים והקריירות שלהם נתפסים על ידי הציבור. "אני כבר הייתי בבלנדר הזה", הוא אומר.

כשחקן שנה ראשונה ב-2015-16, ראסל תוייג יחד עם מסע הפרידה של קובי בראיינט בקבוצת הלייקרס שלא הייתה מחוברת לסיפורי העבר, לעתיד הלא ידוע ולהווה המסוכן. הקבוצה יכולה הייתה להיבנות מסביב לראסל, בנוסף לחברו שהיה גם כן שחקן שנה ראשונה, לארי נאנס ג'וניור, ולשחקן השנה השנייה ג'וליוס רנדל, אבל העונה הייתה בעיקר שירת הברבור עבור בראיינט, שהוביל את הקבוצה בניסיונות זריקה בזמן שהוא קולע בפחות מ-38 אחוז מהשדה. (עדיין, ראסל מספר על קובי: "שחקן לא יאמן. אדם טוב יותר. למדתי המון").

העונה הפכה לסיוט כאשר במרץ, אז ראסל פרסם את הוידאו המפורסם של ניק יאנג. הלוס אנג'לס טיימס דיווח ששחקני הלייקרס שמרו מרחק מראסל לאחר מכן. המאמן הראשי ביירון סקוט הרגיש כי הסיטואציה "לחלוטין" מקשה על חברי הקבוצה לסמוך אחד על השני. כמי שכבר הייתה קבוצה רעה – במאזן של 17 ניצחונות בסיום – הלייקרס נפלו על התפרים, והאשמה נפלה בחלקה הגדול על ראסל. תפיסה שלילית החלה לבעבע, וראסל יכול היה לעשות מעט כדי לשנות זאת בעונתו השנייה, שהייתה קשה תודות לבעיות בברך שמאל. כאשר שוב הגיע הקיץ, הלייקרס החלו לפרק את הליבה שלהם.

ראסל הועבר בטרייד לברוקלין ביוני 2017 בזמן שאירח ברביקיו בלוס אנג'לס. הסוכן שלו התקשר אליו עם החדשות, אליהן ראסל הגיב: "בוא נלך על זה". הייתה לו תחושה כלפי משהו שהוביל בסופו של דבר לטרייד. לאבר בול החל להגדיל את רצונו להגעת בנו ללייקרס, ולמרבה הפלא, נראה היה שזה עובד. העובדה כי שניהם שיחקו באותה העמדה לא הייתה זרה לראסל.

הלייקרס סחרו בו, יחד עם טימוטי מוזגוב, עבור ברוק לופז ובחירת סיבוב ראשון (בה השתמשו מאוחר יותר כדי לבחור את קוזמה). עבור לוס אנג'לס, העיסקה הייתה יותר מכל להחליף את ראסל בבול כדי להיפטר מהחוזה המפלצתי של מוזגוב. ראסל מבין זאת גם כן.

"זה היה מהלך חכם. לעזאזל כן. אני מבין כל חלק מהעסק הזה בליגה. אני רק יודע שהיה להם את לואל דנג ואת מוזגוב ולא משנה איזה שחקן צעיר עם מירב הסיכויים, הם הלכו לחבר אותו יחד עם אחד החברה האלה", הוא אומר. בדרך כלשהי, ראסל מצא כי זה מחמיא להיות השחקן הכי זוהר בחבורה הצעירה של הלייקרס ולהיות מבטיח מספיק כדי לספוג את החוזה של מוזגוב.

אבל ההימור עלה בעקבות מה שקרה לאחר העסקה, כאשר נשיא הלייקרס מג'יק ג'ונסון, שלרוב מדובר במגדלור של חיוביות, קטלג את ראסל באופן פסיבי. במסיבת העיתנאים שהציגה את בול, מג'יק אמר: "הוא [ראסל] בעל הכישרון להיות אול-סטאר. אנחנו רוצים להודות לו עבור מה שהוא עשה עבורנו. אבל מה שאני צריך זה מנהיג. אני צריך מישהו שגם יכול להפוך את השחקנים האחרים לטובים ובנוסף [מישהו] שהשחקנים האחרים רוצים לשחק איתו".

בעין הציבור, המוניטין של ראסל היה בסימן שאלה גדול. הקבוצה שבחרה אותו בדראפט ויתרה עליו לאחר רק שתי עונות. אחד הגדולים ביותר הטיל ספק במנהיגותו של ראסל. לראסל הייתה הזדמנות לירות בחזרה כמי שהיה נושא השיחה אבל הוא החליט לקחת את הכביש המהיר במקום זאת. "אני באמת שלא יכול לשלוט בזה – מה שהם אומרים שאני לא שם", הוא אמר. "אז זה העבר. אני כאן עכשיו, אז זה לא רלוונטי, באמת".

ראסל אינו אחד שמחזיר באופן מפורש. הוא מעדיף לשלוח מסרים מתוחכמים.

קחו, לדוגמא, את חשבון הטוויטר שלו. בדף שלו, הדברים עצמם הם סטנדרטים: ציוצים חוזרים על הביצועים של חברי קבוצתו, או על שלו, או על הסכמי חסות כאלו או אחרים. מעט מאוד הוא פותח לציבור הרחב, הוא לא ממש מצייץ במילים והרבה יותר מתעתע – מאחורי ההאשטג המועדף שלו #Loading, מעין מנטרה משולבת עם שם החיבה שלו (D-Loading או D-Lo). התובנה בראסל טמונה בכותרת הפרופיל שלו. היכן שרוב השחקנים שמים תמונה של עצמם על המגרש או בקהילה שלהם, ראסל בחר סקיצה מצוירת. היא מתארת איש חדשות המחזיק במיקרופון, והאף שלו מתארך מאוד, כמו פינוקיו, היוצא מחוץ לטלוויזיה, לתוך חלל הסלון וישר לתוך מוחו של הצופה. זוהי פרשנות ברורה של עידן החדשות המזויפות לכאורה, ויכולה, גם כן, להיחשב לכיוון הקריירה של ראסל.

Image may contain: 2 people, people playing sport and basketball court

"יש כל כך הרבה משמעות מאחורי זה", ראסל אומר על התמונה. "הייתי בתוך זה, ואנשים פחות או יותר התחננו ממני לתגובה – הם רצו שאני אגיב על מה [שמג'יק] אמר, הם רצו שאדבר על כל מה שעברתי בקריירה שלי, וזה כזה, לאאא".ראסל מטבעו הוא נינוח ומחושב ("זה כל כך קל כי זה מי שאני", הוא אומר). הדרמה ואור הזרקורים של הוליווד עשו מזה התאמה מוזרה. ברוקלין היא יותר הקצב שלו. ראסל אוהב את האווירה בנטס המדמה תחושה של המכללות, ולמה שהספרס בנו – יציבים ודואגים לרווחת השחקנים (הג'נרל מנג'ר שון מארקס בילה שלוש שנים בסן אנטוניו כשחקן ועוד ארבע שנים עבד עם הארגון).

"הארגון עשה אפילו עבודה טובה יותר בקבלה שלי של עצמי, ואפשר לי להיות בעצמי מי שאני".


כאשר ראסל הגיע לברוקלין, הנטס היו גוש של חומר חסר צורה, מחכים לכוכב כדי שיעצב אותם. הם ניצחו 41 משחקים במהלך שתי העונות הקודמות. הבחירות שלהם היו שייכות לסלטיקס. הקבוצה החזיקה בבחירת הסיבוב הראשון של וושינגטון, מספר 22. שנראתה שלא תעזור בטווח הקצר (הקבוצה בחרה בסנטר הפותח ג'רט אלן). השחקן הטוב ביותר בקבוצה היה כנראה ג'רמי לין, ששיחק באותו התפקיד של כמו ראסל. כריס לברט בדיוק סיים שנה ראשונה מעניינת אבל למעשה לא היה מוכר. אטקינסון היה מאמן ראשי בסך הכל למשך עונה אחת.

שום דבר מזה לא הטריד את ראסל.

"הגעתי לכאן בזרועות פתוחות", הוא אומר. "תמיד ידעתי שאני מסוגל לעשות את מה שאני עושה, זה פשוט קשור להזדמנות בליגה הזו". הוא העריך והיה נרגש עבור התחלה מחדש. "עבור שון מארקס והחברה האלה להביא אותי ולגרום לזה לקרות כאן, לתת לי את ההזדמנות כדי לעזור לעצמי לשגשג, אני חושב שזה היה יותר מנחוץ".

אטקינסון מעריץ את הפתיחות של ראסל. "הוא לא הגיע לכאן כשהוא מנופח בעצמו, אגו, הוא לא רצה שום טיפול מיוחד", הוא אומר. "אף פעם לא הייתה תגובה כמו, 'אני אמור להיות רכז פותח'. אני כן חושב ששלחנו מסר, כאילו, אתה תהיה חייב להרוויח את זה. מעולם לא היה מסירה של השרביט, כאילו: זאת העיסקה שלך, או שאתה הבחור, או שנשים אותך על שלט חוצות. לא. אתה חייב להרוויח זאת. אני חושב שהוא העריך את המסר הזה, הוא כן היה חייב להרוויח את זה".

בתהליך, ראסל אימץ את תפקיד המנהיג – אפילו בקהילה המקומית. בחורף הזה, ראסל הוביל חלוקת מעילים בבראונסוויל, והוא משתתף באירועים מקומיים של הקבוצה גם כן. "אנחנו בברוקלין, אבל אין לנו את הזמן לתמוך בברוקלין בדרך שבה ברוקלין תומכת בנו", הוא אומר. הוא מתכנן לארח מחנות כדורסל חינמיים בשנים הבאות.

על המגרש, מאז שהגיע לברוקלין, המנהיגות שלו קפצה "מרמה 3 לרמה 8" מתוך 10, לפי הערכתו של אטקינסון. "הוא די קולני. הוא רואה מצבים, הוא מדבר עם החברה על המגרש – הם החליפו את המהלך הזה, או אולי, אתה יכול לחתוך במהלך הזה", אטקינסון אומר. "הוא באמת קורא את המצבים היטב, ואני חושב שהחברה מכבדים את זה. אז למרות שהוא בחור רך, אני חושב שהוא קיבל תכונות טובות של מנהיגות בגלל שהוא חכם. הוא מבין את המשחק".

Image may contain: 3 people, people playing sport, basketball court and shoes

ג'ראד דאדלי, ששיחק עם כריס פול, ג'ון וול ועם סטיב נאש בתפקיד הרכז במהלך השנים, מעריך את בגרותו של ראסל כמנהיג הקבוצה.

"כאשר הוא הגיע לראשונה, זה היה משהו שהוא ניסה למצוא", הוא אומר. מוקדם יותר העונה, לברט היה האופציה העיקרית של הקבוצה בסיומות של המשחקים, ודינווידי גם כן שיחק היטב. ראסל לא היה לעיתים הבחור שאליו הולכים ולפעמים אף ראה את המשחק מהספסל בדקות ההכרעה. שם, הוא היה מוביל את החגיגות המפוצצות של הספסל של הנטס.

"אנשים לא מבינים: זוהי מנהיגות", דאדלי אומר. "להיות מסוגל לחבר את הקבוצה גם בזמנים שאתה אולי לא משחק היטב, או שאתה בכלל לא על המגרש, ולעשות זאת באופן אמיתי. הרבה אנשים יכולים לעשות זאת, אבל באופן כנה, עם החגיגה על המגרש – זה מה שאני אוהב לראות".

כדי לעזור בחלק הזה, ראסל קרא לשחקן הכי יציב בליגה. "אני למעשה הגעתי ללברון ג'יימס הקיץ", הוא אומר. ראסל שאל: "'מה הדבר הכי טוב כדי להיות עקבי?' הוא ככה, 'אתה חייב להיות מוכן מנטלית לצאת לשם ולשלוט בכל משחק, וחברי קבוצתך ילכו בעקבות זה'". בשנים עברו, ראסל היה ללא שגרה כלשהי. "לאחר אימון הזריקות", הוא אומר, "הייתי כנראה משחק במשחקי וידאו, מדבר על שטויות עם החברים שלי, אולי מנמנם פה ושם, כנראה שאוכל משהו לפני המשחק, כנראה שמקבל טיפול – כנראה. עכשיו זה ממש קפדני מה שאני עושה כל הזמן. ביום המשחק, ביום מנוחה, זה ממש הקפדה, וזה משחק הרבה בהצלחה שלי".

באמצע נובמבר, לאחר שלברט נפצע ברגלו הימנית, מנהיגותו של ראסל עמדה במבחן. הקבוצה נפלה לסחרור, שבסופו של דבר הפסידה שמונה פעמים ברציפות כדי להיות 10 משחקים מתחת ל-50%. ראסל, שדבק בגישתו החדשה למשחק, השתחחר. "תמיד היה לי ביטחון", הוא אומר, "אבל הניצחונות שהיו לנו מוקדם בעונה, לאחר שהיה לנו רצף הפסדים ארוך, פשוט נתן לי את הביטחון, שאתה יכול להתמודד עם זה, אתה יודע?"

הניצחון המשמעותי הראשון הגיע בתחילת דצמבר, מול הראפטורס, כאשר ראסל קולע 29 נקודות בניצחון בנקודה בהארכה. עשרה ימים מאוחר יותר, הוא הצטיין בנקמתו על הלייקרס, כשהוא משיג 22 נקודות ו-13 אסיסטים בניצחון הביתי. המספרים כבר הגיעו פחות או יותר לאחר מכן. בינואר, הוא ניצח את הסלטיקס עם 34, למרות ששום דבר לא יכול היה להתעלות על מה שהוא עשה באורלנדו, כשהוא החזיר את הנטס מפיגור 21 עם 40. הוא קבר זריקה קשה עם צעד לאחור כדי להשלים את החזרה – ואז בהה למטה בזרועו הימנית. זה היה סימן ההיכר לרגע של קרח בורידים שלי.

ראסל נותן קרדיט לסימן המסחרי בחגיגה שלו לאביו. "הוא נהג לומר זאת כל הזמן. יש סרטון שלי בתיכון שאני אומר זאת גם כן", ראסל מספר. "לפני שהייתי יוצא מהמכונית והולך למשחק, הוא היה אומר" 'תשחק כאילו זורם לך קרח בורידים. תשחק כאילו אתה לא מרגיש שום דבר, פשוט תשחק'", ראסל מספר. "זאת הצורה בה פחות או יותר שיחקתי עם הזריקות שלקחתי. זה פשוט ככה, ללא רגשות. נותן לזה לזרום. משחק חופשי". המחווה היא הכי מתאימה, הוא אומר, כאשר הוא מכריע את המשחק, כפי שהוא עושה שוב ושוב.

"הוא לא מפחד מהרגע", אומר מאמן הנאגטס מייק מלון ביום רביעי האחרון, שעות לפני שראסל צלה אותו עם 27 נקודות ו-11 אסיסטים. "הוא קלע זריקות מאוד גדולות ושיחק בשביל זה, ושלוקחים את קליעת הניתור, יש לו יכולת להגיע לסל. יש לו משחק ביניים  נהדר, פלוטר – אחד ממשחקי הביניים הכי יעילים ב-NBA – והוא הופך את חברי קבוצתו לטובים יותר".

מלון כבר יודע – הנטס ניצחו את דנבר פעמיים העונה. ביום ראשון, מלון יקבל מבט שלישי על ראסל, כאשר הוא יתמודד מולו במשחק האול-סטאר בשארלוט, צפון קרוליינה.

עבור ראסל, הבחירה הגיעה לאחר חשש מסוים. הוא לא צלח את הבחירה לסגל של האזור המזרחי בהתחלה אבל נבחר כמחליף לויקטור אולדיפו הפצוע ביום שלמחרת.

"תחילה, הם ניסו שלא לתת לי כבוד על ידי הזלזול שלהם ומה לא. בחיי, זה חוסר כבוד", ראסל אומר, כאשר קולו עולה טיפה, כמו שהוא צוחק, אם כי ברמה מסוימת, והוא כנראה שלא. "אני מנסה לומר זאת בצורה הכי צנועה שאני יכול, אבל מה אתה צריך לעשות, אתה מבין?"

ראסל שואף להיות מוערך על ידי עמיתיו. בתקופה שהוא הועבר על ידי לוס אנג'לס – ו"המשיך לבעוט בדרכו החוצה" במילותיו שלו – הוא התנחם בכך ששחקנים ברחבי הליגה מעריכים אותו, אפילו כאשר הנהלת הלייקרס לא.

"כאשר הליגה מעריכה אותך ואז בחור כמו מג'יק יוצא החוצה ואומר משהו כזה, זה כמו, לא אכפת לי, אני לא משחק נגדו", הוא אומר. "אני משחק מול העמיתים שלי, ואם העמיתים שלי מכבדים אותי, זה כל מה שאני יכול לבקש".

כמו גם התהליך של הבחירה לאול-סטאר – לפי החלטת מאמני הליגה, שרבים מהם שחקנים לשעבר – הייתה בהתחלה האכזבה האולטמטיבית ולאחר מכן ההכשר האולטימטיבי (שלא להזכיר את הירבו באזור, יאניס אנטטקומפו, בחר את ראסל בבחירה ה-17 בבחירות האול-סטאר, כאשר ישנם עוד חמישה שחקנים שכבר שיחקו באול-סטאר על הלוח).

"אני מברך על כך שהם מצאו דרך לשים אותי בפנים", ראסל אומר. הוא גילה שהוא התקבל לסגל במהלך טיסת הקבוצה מסן אנטוניו, שם הוא סיים עם 25 נקודות ותשעה אסיסטים. אטקינסון קרא לו הצידה כדי לסר לו את החדשות, ברגע שאותו המאמן מתאר כ"רגשי". הוא ממשיך: "אני רק חושב שלראות את הדם, את הזיעה ואת הדמעות שהוא נתן מאז היום שהוא הגיע לכאן, ולכל הספקות שלכולם היו בו, ולהאיץ את ההתקדמות שלו בצורה כה מהירה – אני חושב שכולנו חשבנו שזה הולך להיות תהליך של שנתיים או שלוש כדי להגיע לרמה שבה הוא משחק עכשיו. להגיע לשם במהירות רבה הייתה סוג של הלם למערכת, אבל זה היה רגע מגניב".

Image may contain: one or more people

ואכן, זה סימל הישג בלתי רגיל עבור קבוצת הנטס שעתידה פעם היה נראה לוט בערפל מבחינה היסטורית ועבור שחקן שפעם היה ניתן להפילו בקלות. "זה חתיכת הישג", ראסל אומר. "זה כבוד מהעמיתים שלך, המאמנים שלך, מקבוצות אחרות. עבורם להצביע עבורך, להבין שזה, זה מגיע לך, אתה מחסל אותנו, אז אנחנו יודעים שאתה בנוי ככה – זוהי הרגשה נהדרת".

כן, ראסל הגע. הוא אול-סטאר עכשיו, מנהיג של קבוצת פלייאוף. עברו המתפתל הוא לא יותר מערעור, לא רלוונטי. "אני היכן שרגליי נמצאות", הוא אומר. "ישנה סיבה שאני כאן, סיבה לכך שאני מתעורר, וזה מה שאני רואה".

ראסל מביט לעבר חלל האולם של הנטס, הפרקט משוך בוקס, זוהר בבהירות כאשר קרני האור זורמות פנימה. הוא עבר דרך ארוכה כדי להגיע לכאן. בחוץ, באזור התעשייתי של העיר, קל לראות מה הולך להגיע לאחר מכן.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תרגום נהדר לנושא מצוין.
    כיף לראות אותו מצליח עם ברוקלין.

  2. יופי של תרגום. מאוד אוהב אותו בברוקלין, אחלה שחקן שיכול לשחק בשני עמדות הגארד ויש לו עוד הרבה לאן להתפתח – שיפור בסיום על הטבעת למשל. אני חושב שהוא מנהל משחק ממש אנדרייטד (7 אסיסטים על 3 איבודים).

  3. תענוג סמיילי
    אוהב מאד מה שנהיה ממנו ומברוקלין
    🙂

  4. איזה צתרגום נפלא. ממש תרגום נפלא של סיפור נפלא.

    הכל מתרכז ב-" כשאנחנו מגיעים לאולם בברוקלין זה הכל אהבה"!!!!!!!!!!!!!!!!
    וגם במשפט, " "אני מעולם לא ניצחתי בליגה הזו, וזאת אומנות לנצח בליגה הזו. זה כל כך קשה. סוף סוף לטעום קצת מזה, זה כאילו מרענן, אתה מבין?" הוא אומר. "אני פשוט רוכב על הגל"."!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    מה שמפליא אותי הוא שלא שאלו אותו והוא לא הגיב על הוידיאו שעשה על ניק יאנג, שהלוואי שלא עשה אותו.

    סמיילי, תשמור את תרגומיך. יום אחד תוכל להוציא ספרון "אוסף תרגומי ספורים מיוחדים מהליגה הטובה בעולם"!

    1. +100

  5. תרגום מעולה שריתק אותי לקריאה מהמילה הראשונה עד האחרונה!

  6. תרגום מעולה סמיילי!
    ברוקלין היא קבוצה שקשה שלא לחבב.
    אנדרדוג אולטימטיבי שהיה בקרקעית הליגה המון שנים,
    ומצליחה להיחלץ משם בלי בחירות דראפט גבוהות,
    אלא באמצעות בנייה של קבוצה משחקנים יחסית אנונימיים, שהמערכת והמאמן יודעים לתת להם ביטחון,
    ואמונה בעצמם ובדרך המשחק שלהם.

    להערכתי הם לפחות 2 משחקים מפילי.
    (הם הסדרה היחידה בסיבוב הראשון במזרח שבאמת יכולה להפתיע).

  7. תודה לקוראים ולמגיבים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט