מחשבות כדורסל של שני בצהריים / רועי ויינברג

החלקים על סקסטון והגריק פריק הושפעו, בין היתר, מהטור האחרון של זאק לואו מאי.אס.פי.אן.

יאניס יעשה האקים?

ב-1993/94 הייתה להאקים אולג'ואן שנה מיוחדת. הוא הפך לראשון בהיסטוריה שזכה באמ.וי.פי ובשחקן ההגנה של העונה באותה שנה. ג'ורדן זכה בזה גם פעמיים בקריירה, אבל בשנים נפרדות. השנה הגריק פריק יכול לעשות את זה שוב.

נתחיל מההגנה – יאניס שחקן ההגנה הטוב ביותר בקבוצת ההגנה הטובה ביותר בליגה. יש לו את המספרים לזה עם 1.3 חטיפות, 1.4 חסימות ו-10 ריבאונדי הגנה במשחק. הוא מגן על זריקות ב-53% מעולה בטבעת, אחד ממגני האחד-על-אחד הטובים בליגה והוא מנצל את האורך שלו בשביל לעזור לאחרים. יש לו את ה-defensive win share הגבוה באן.בי.איי והוא אולי הטוב בליגה בתחום. קשה לחשוב על מתחרים בולטים – ת'ד יאנג אפור מדי, פול ג'ורג' משחק בקבוצה שתסיים בלי ביתיות ושחקני ההגנה לידו טובים מאלה שליד אנדטקומפו. רודי גובר מועמד מעניין, אבל זכה בשנה הקודמת עם עונה דומה ומשחק מתחת ל-32 דקות בערב. נוסף על היות הג'אז קבוצה שתסיים בלי ביתיות וההגנה החלשה שלו מחוץ לצבע, יכול להיות שזה ילך לפריק.

השאלה שנשארה היא האמ.וי.פי. הקרב לדעתי נמצא בינו לבין הארדן. המזוקן נותן עונה מרשימה יותר התקפית וסחב לבד יוסטון מוחלשת למקום השלישי במערב, מה שמצדיק את הפרס לדעתי, אבל ליאניס יש הרבה לספק בהתקפה עם 27.5 נקודות ו-6 אסיסטים למשחק. הוא מוביל את הקבוצה הטובה בליגה ב-4 מ-5 מדדים ויש לו קייס חזק גם כאן.

למרות זאת, לא סביר שזה יקרה. לברון נתן עונת הגנה מדהימה ב-2013 והיה קרוב לשחקן ההגנה (זכה ביותר הצבעות למקום הראשון), אבל הפסיד למארק גאסול. דאנקן היה נהדר בשנות השיא כעוגן ההגנתי של הספרס, אבל מעולם לא זכה בשחקן ההגנה. יכול להיות שהכפילות תפגע בו – כאלה שיצביעו לו לשחקן ההגנה לא יצביעו לאמ.וי.פי ולהפך.

קו אחורי של שלושה גארדים – הטרנד החדש?

הימים שבהם כדורסל היה משחק של שני נמוכים ושלושה גבוהים מסורתיים נגמרו. רוב הקבוצות היום משחקות עם מוביל כדור מרכזי אחד, שלושה שחקני כנף וסנטר ויש כאלה שמשחקות בלי אף סנטר מסורתי או רכז מסורתי ומצליחות כמו מילווקי או פילדלפיה. שינוי כיוון מעניין מגיע מכיוון הקליפרס והספרס שמשחקות בזמן האחרון עם שלושה גארדים.

אצל הספרס השינוי מובן – הוא מאפשר להם לשחק עם היוצר הכי טוב שלהם, דמאר דרוזן, לצד קלע מצויין (בריין פורבס) ודריק וויט שמוביל כשחקן הגנה. השניים יכולים ליצור לאחרים ו-וויט קלע סביר גם הוא, מה שהופך אותם לקבוצה מגוונת יותר. הריווח שההרכב הנמוך הזה יוצר מאפשר לאולדריג' להצליח בפוסט-אפ ולהפוך את הספרס לקבוצת התקפה יעילה בהרבה.

וויט יכול לשמור על שחקני כנף עם מוטת ידיים של 2.03 מ' וחוכמת משחק מרשימה. בשנה הבאה לצד דיונטה מארי הארוך הם יוכלו לשתק קבוצות ולהמשיך בקו שלושת הגארדים, למרות העדר הקליעה הטיפוסי לסן אנטוניו. הם יכלו לשחק כדורסל מסורתי יותר עם גיי וברטנס ליד וויט ודרוזן, אבל הכדורסל הזה עובד להם.

המקרה של הקליפרס שונה – הם רוצים להצליח לשחק הגנה טובה ליד השחקן הכי טוב שלהם (לו וויליאמס). הקו האחורי של אלכסנדר ובברלי עושה הגנה טובה ומציג התקפה דינמית ולנדרי שאמט קאץ'-אנד-שוטר טוב לידו. מאז הטרייד של האריס הם שיחקו הרבה עם שני גארדים ליד וויליאמס, מה שאפשר להם להחביא אותו בהגנה ולסייע לו בניהול המשחק או בריווח בהתקפה. שינוי התפיסה הזה קרה אחרי הטרייד של האריס (מאז הם ניצחו 17 משחקים מ-21) והפך את המהדקים לקבוצה טובה יותר.

מה משותף בשני המקרים? שחקן צעיר וארוך שלא מסוגל לנהל משחק אבל כן מסוגל לשמור על שחקני כנף, לצד סקורר טוב לידו שיכול להוביל כדור. השחקן השלישי משלים אותם – קלע או שומר טוב שמסייע בפליימייקינג. בשני המקרים יש גבוה דומיננטי בצבע (אולדריג' או הראל) שנהנה מהריווח כדי לנצל את מהלכי הפוסט שלו.

יהיה מעניין לראות אם מדובר במגמה שתתפשט בליגה או סתם בצורך שהפך להצלחה בזכות שני מאמנים מעולים. יש קבוצות כמו בוסטון (אירווינג, סמארט ובראון), יוסטון (פול, ריברס והארדן) או פורטלנד (לילארד, קרי ומקולום) שהולכות על הרכבים כאלה בפלייאוף.

קולין סקסטון מגיע לשם

קולין סקסטון, הרוקי של קליבלנד, משתפר ממשחק למשחק. מאז שברנדון נייט עבר לחמישייה של קליבלנד ולקח על עצמו את התפקיד של הרכז הפותח, סקסטון קולע 20.7 נקודות במשחק ב-46.9% מהשדה ו-43.7% מהשלוש. הוא יכול לקלוע טוב מאוד ממסירה (65.1% אפקטיבי מהשדה בתקופה הזאת), מה שמראה שהוא סקורר נהדר כשיש רכז לצידו. הקאבס ניצחו 8 משחקים מ-18 בתקופה הזאת, לא נתון של קבוצה ממרתפי הליגה שאיבדה סיכוי לפלייאוף.

הקליעה המשופרת היא לא הכל. הוא חודר יעיל ומפתח כימיה נחמדה בפיק-נ'-רול עם קווין לאב, מה שמראה שהוא נשק התקפי טוב כבר עכשיו. ההגנה עדיין לא שם, למרות שיש לו אינסטקנטים טובים, אבל מדובר בגארד בן 20.

הבעיה הגדולה שנשארה היא שהוא לא מוסר. נייט לא תורם יותר מדי, למרות היעילות (2.6 אס' על 0.6 איב' במשחק), אבל משחק קבוצתי יותר, לצד רכז שיסייע לו בהגנה ובניהול המשחק כמו פטריק בברלי, יכול להפוך את סקסטון לכוכב של קבוצה לא רעה בכלל. יש לקליבלנד את צ'די עוסמאן כמנהל משחק משני, אבל זה תחום שסקסטון חייב להשתפר בו בשביל להגיע רחוק. אפשר להתעודד מהמגמה האחרונה שלו.

המלצת קריאה: Fansided על ההגנה האזורית שחוזרת לליגה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. הרציונל שיאניס לא יזכה בגלל שהבוחרים לא יצביעו עבורו ל-2 פרסים הוא נכון. אבל עצוב
    (עצוב בגלל שבהחלט יכול להיות שהוא יצא קרח מכל הכיוונים).
    .
    לגבי טיעוני ה-"מזפח" בהם יש מי שמשתמשים על מנת לשנמך את הרקורד של מילווקי (לא אתה, רועי) –
    לבאקס יש לא רק את המאזן הטוב בליגה, ובהפרש. יש להם גם את המאזן הטוב בליגה מול קבוצות 50%+,
    יש להם את הנט רייטינג בטוב בליגה. יש להם את הנט רייטינג הטוב בליגה מול במשחקים מול הקונפרנס המערבי.
    .
    השוואה בין הסגל שלצדו של הארדן לזה שלצדו של יאניס,
    אני לא חושב שנותנת יתרון כלשהו להארדן. אולי ההפך.
    הדרך טובה (יחסית) להשוות היא דרך פריזמת נתון ה-ON/OFF :
    יוסטון עם הארדן על הפרקט (73% מהדקות העונה) מנצחת את יריבותיה (פר 100 פוזשנים) 117.3 – 112.9 ,
    ללא הארדן על הפרקט, יוסטון מנצחים 111 – 109.5
    מילווקי עם יאניס על הפרקט (62% מהדקות העונה) מנצחת את יריבותיה (פר 100 פוזשנים) 117.2 – 104.8 ,
    ללא יאניס על הפרקט, מילווקי מנצחים 106.6 – 110.3
    מה ניתן ללמוד מהנתון?
    נתחיל בכך שאני לא חושב שיש מי שיכול להתווכח עם כך שהנתון מגבה את מה שניתן לראות בקלות –
    התקפת 2 הקבוצות אדירה כאשר ה-2 על הפרקט.
    ההבדל הגדול בין צמד השחקנים?
    כאשר הארדן יורד לספסל, הגנת הרוקטס משתפרת.
    כאשר יאניס יורד לספסל, הגנת הבאקס נחלשת.
    .
    נקודה אחרונה על ההשוואה בין ה-2:
    אישית, אני חושב שיאניס הרוויח את ה-MVP השנה.
    אבל אני מבין את מי שמעדיפים את הארדן.
    צריך רק לזכור –
    בסופו של יום, ה-2 נתנו כל אחד עונה אדירה, ויתרון של אחד על פני השני היא אך ורק עקב שאלה של תעדוף –
    מה חשוב יותר?
    היעילות והתרומה האדירה ב-2 צדי המגרש שיאניס מביא לבאקס?
    או אולי ההתקפה חסרת התקדים (אותו זאק לואו, הוא מציין בכתבה שלו שהארדן קלע השנה פר 100 פוזשנים יותר מכל שחקן אי פעם. יותר מקובי, יותר מג'ורדן, יותר מווילט) שהארדן מציג העונה.
    יתרון מובהק (כמו זה של הארדן בעונה שעברה, או זה של קרי ב-2016) למי מהם, אין.
    .
    תודה, רועי. יופי של פוסט!
    .

    1. לא משנה איך תציג את זה..
      זה עדיין המזפח
      המאזן של מילווקי לא אומר כלום היא ברצף היסטורי מבחינתה ויכול להיות שקבוצות מוותרות מולה יותר מדי מהר ועוברות למשחק הבא. מה המאזן של הווריוס אומר?? מה המאזן שלהם מול קבוצות של 50% ומעלה אומר?? אין לי מושג מה המאזן אבל ברור לכולם שהווריוס הם הקבוצה החזקה בליגה.
      לגבי מי החזקה אחריה לדעתי זוהי יוסטון.
      ואם תהיה סדרה בין מילווקי ל OKC הכסף שלי הולך על OKC. קבוצה שאולי לא תהיה בכלל עם יתרון ביתיות במערב.

      המערב כ"כ עמוק שהקבוצה מקום 11-12 שלה זאת הלייקרס עם לברון ג'יימס
      ועם קבוצות כמו סקרמנטו ודאלאס שיכולות לעקוץ כל אחת בכל מגרש.

      בצד השני טורונטו בלי קוואי עם שליש עונה מקום 2 בלי בעיה.
      נראה לך שיוסטון בלי הארדן היתה עושה את אותו דבר בצד המערבי?
      ספק אם היתה עושה פלייאוף בכלל.

      שתי הקבוצות עם הבלאגן הכי גדול- פילי ובוסטון הן עדיין היריבות הכי חזקות שיש למזרח להציע וזה בדיוק מה שהיה בתקופה של לברון כל השנים. לקח את האזור בהילוך שלישי בעונה הרגילה והעלה הילוך רק בפלייאוף וזה הספיק.
      כי לא היו קבוצות אמיתיות שיכלו להכניס אותו למשבר כמו במערב.

      1. ברור לכולם שגולדן סטייט זו הקבוצה עם התקרה הגבוהה ביותר.
        עד כה השנה?
        הקבוצה הטובה ביותר היא מילווקי.
        מה המאזן (רגיל, מול המערב, מול צמרת המערב, מול קבוצות 50%+) אומר?
        בצרוף העובדה שיש להם גם את הנט רייטינג הגבוה ב-NBA, שיש להם את הנט רייטינג הגבוה ביותר גם כאשר מבטלים את "האשמת המזפח" ובודקים את התוצאות מול הקונפרנס המערבי בלבד,
        אז התשובה קלה וברורה –
        העונה, מילווקי היא הקבוצה החזקה ב-NBA.
        .
        לגבי יוסטון וגולדן סטייט –
        כן, גולדן סטייט משחקים מתחת לפוטנציאל שלהם. את זה אני מחזיק לחובתם (זה לא משנה את העובדה שהם הפייבוריטים לאליפות).
        לא, אני לא רואה טיעון סביר שמסביר איך יוסטון חזקה ממילווקי.
        לא לאור תוצאת המפגש בין 2 הקבוצות,
        לא לאור המאזן שלהן מול העילית של הליגה,
        לא לאור המאזן הכולל,
        לא לאור האיכות ההתקפית וההגנתית של 2 הקבוצות.
        .
        אם אתה מכיר נתונים אחרים שיראו שיוסטון חזקים ממילווקי למעט טיעון "המזפח", אני אשמח אם תציג אותו.
        דרך אגב, אם תיקח את אחוזי הניצחונות של יוסטון ומילווקי נגד הקונפרנסים השונים, ותהפוך את כמות המשחקים שכל קבוצה שיחקה מול כל קונפרנס (כך שלמילווקי יהיו יותר משחקים מול המערב),
        עדיין התוצאה תראה שלמילווקי מאזן טוב יותר (52.5 ניצחונות למילווקי, 49.3 ניצחונות ליוסטון).

        1. מבושל למדי, הנתון הזה.
          אתה מודע לכך שבכדורסל משחקים עוד לפחות 4 שחקנים, למעט לברון?
          .
          וזה מעבר לעובדה שכאשר לברון על הפרקט, הלייקרס מנצחים (הוא היחיד משחקני החמישייה, עם ON/OFF חיובי).
          .
          אלו, לצד מה שכתבתי על מאזן מילווקי, הם הנתונים.
          כל השאר?
          פרשנות…

          1. כל השנים אמרנו, להקה די גדולה ומגוונת (כולל בפורומים אחרים) שלברון הוא מלך המזרח, ושלו היה משחק במערב, שיאי ההופעות שלו בגמר היו נמוכים יותר. הטענות היו אותן טענות והתגובות היו אותן תגובות – והכל היה לגיטימי, לפחות בעיני.
            והנה השנה, לברון עבר למערב, ולפחות לפני הפציעה הציג יכולת דומה לזו שהספיקה לו לגמר בשנה שעברה – והפלא ופלא – 15 (אפילו 20) משחקים לסיום – והוא מחוץ לפלייאוף!!! תירוצים והסברים לא חסרים, חלקם טובים חלקם טובים פחות.
            אני אישית מאמין שמדובר בשתי ליגות שונות, לפחות בעשור האחרון, הן מבחינת הקבוצות החזקות והן מבחינת התפלגות כוכבי-העל. זה ויכוח שלא יוכרע, אלא אם כן גם יאניס ואמביד יעשו מעשה ויעברו למערב (באטלר כבר ברח משם, קיירי לא מעז, האריס הגיע שם למקום 10, דיוויס נגע בקושי בסיבוב השני, קאזינס השנה יעשה סיפתח בפלייאוף). אבל אז זה יהיה פרדוקסלי כי המערב רק יתחזק עוד.
            או שיקרה נס, ומילווקי תקח אליפות (קשה לי לראות מזרחית אחרת עוברת את ג"ס או יוסטון).

          2. יש לי לא מעט ביקורת על לברון העונה,
            הרומנים כתבו עליו את המשפט על מי שאוכל את הדייסה שבישל (רק שברומנית זה מצחיק יותר, וכולל את כינוי החיבה למילה "צואה…").
            אבל –
            זה לא מבטל את מה שהוא עשה עד השנה.
            .
            צריך להזכיר, בגלל שמשום מה זה נשכח קצת –
            לברון בעונתו ה-16 בליגה.
            שוב –
            16.
            הוא שיחק בקריירה כבר 46,170 דקות של עונה רגילה, ו-10,049 דקות בפלייאוף.
            56,219 במצטבר.
            2,500 דקות יותר מסך הדקות של ג'ורדן בקריירה, כולל התקופה שלו וושינגטון.
            למעשה, רק לקארים, קרל מאלון, נוביצקי, גארנט, וקובי, יש יותר דקות מצטברות בקריירה.
            .
            עכשיו תשווה בין העונות האחרונות של כל מי שציינתי ברשימה,
            לבין עונת 2019 של לברון.
            .
            אני אחסוך לך –
            ההשוואה לא עושה חסד עם כל מי שהוא לא לברון, למעט קרל מאלון, קובי בראיינט, וקארים עבדול ג'אבר.
            .
            הפואנטה שלי, דרך אגב, היא לא להלל את הקריירה של לברון.
            הפואנטה שלי היא שלשפוט שחקן בעונתו ה-16 באותו קנה מידה אתו שפטנו בעונתו ה-10, זה פשוט לא הגיוני.

          3. אני מקבל עקרונית את הדברים שלך, תאכלס אני מעריץ גדול של לברון ואת דעתי החיובית עליו הבעתי הרבה פעמים בעבר, טענתי המרכזית היא שהמורשת שלו גדולה ומפוארת לא מעט בגלל ששיחק במזרח שהיה חלש וקטן למידותיו, והשנה אנו רואים כמה קשה לו במערב (גם הפציעה היא תוצאה של משחק מהיר יותר ואינטנסיבי יותר). לגבי טענותיך לאורך הקריירה שלו – זה נכון אבל אסור לשכוח שהוא הגיע לליגה בגיל 18 בעוד שאחרים מבין אלה שציינת הגיעו אחרי כמה עונות במכללות, בגיל אחר, וטריים פחות. הוא אמנם בעונה ה-16 אבל בגיל 34; אחרים היו בעונה 16 בגיל מבוגר יותר.
            לברון שחקן ענק, כנראה הגדול בדורו, אבל לעולם לא נדע עד כמה הוא היה באמת ענק כי תמיד שיחק בקונפרנס שבחלק גדול מן השנים, היה ממש חלש. זאת דעתי, זה לא מדע מדוייק ולכן אני מניח שתמיד יהיה ניתן לסתור אותה.

          4. גיא המספרים והסטטסטיקה של לברון לא מעניינים ולא אומרים הרבה.
            באותה מידה אני בטוח שאם פול ג'ורג' היה משחק במקום לברון העונה הלייקרס היו עם מאזן הרבה הרבה יותר טוב ופול ג'ורג' עצמו היה עם מספרים נמוכים יותר.
            מה זה אומר? שהמספרים שלו לא ריקים מתוכן.
            ואיך יודעים שהם כן? כי הקבוצה ללא לברון עשתה מספר נצחונות גבוה יותר מעונה של 60 משחקים של לברון.
            אף אחד לא ביקש ממנו לעשות אליפות.
            אלא פלייאוף!!!
            ושחקן גדול נמדד ביכולת שלו להוביל ולצאת ממשברים ופה לברון נתן את אחת העונות הגרועות של סופרסטאר בהיסטוריה של הליגה.
            פשוט חירבן על הקבוצה בכל פרמטר. אבל העיקר שהוא שמר את המספרים שלו.
            ללברון אין לב של אלוף. העטיפה יותר חשובה מהתוכן.
            קובי יכל לקלוע 12 נק' 10 משחקים רצוף ועדיין לא היית יכול לקרוא לו רמאי כמו לברון.

          5. דקסטר,
            כבר שכחת שקובי בשיאו, רגע אחרי ששאק עזב, גם הוא לא הצליח להוביל את הלייקרס לפלייאוף?
            27 – 6 – 6 הייתה הסטטיסטיקה שלו בעונת 05'. וללייקרס היו 34 ניצחונות.
            גם הוא החמיץ לא מעט משחקים באותה עונה.
            מרגיש דומה, משהו, לא?
            .
            האמת, לא.
            השנה, כאשר לברון על הפרקט בכל 100 פוזשנים הליקרס קולעים יותר מהיריבות שלהם,
            וכאשר הוא על הספסל, הם מפסידים.
            אותה לייקרס של קובי, הפסידה כאשר קובי היה על הפרקט, והפסידה קצת יותר כאשר היה על הספסל.
            .
            כל זה לא שולל את האמת מאחורי דבר אחד –
            ללברון העונה חלק לא קטן בכישלון.
            אי אפשר כל הזמן להציג לעולם מנטרה שעיקרה "אני", ואז להתחמק כאשר הכישלון מגיע.
            הנתק הברור לעין על הספסל,
            ההתנהלות המחפירה בכל מה שמסביב (ולא יעזור כלום – זה משפיע) –
            אלו עליו.

        2. תגיד, כדורסל זה טניס?? מה הטיעון המטוטמם הזה, "במזרח הוא עושה גמר, במערב לא עושה פליאוף".
          מראדונה בנאפולי = אליפות איטליה, מראדונה בארחנטינוס = אפילו לא אליפות ארגנטינה. אז מה זה אומר?
          מסי בברצלונה = מלך העולם, מסי בארגנטינה = כלום. אז מה זה אומר??
          נכון פושפוש! במשחק קבוצתי, גם הכוכב הכי גדול צריך קבוצה לידו!!
          איזה דמגוג הייטר יצא ממך.
          ורק תזכיר לי – אחרי שלברון ניצח ביורוליג של המזרח, את הכלום קבוצות שהיו שם – עם מי בדיוק הוא נפגש בגמר?
          את מי הוא ניצח 3 פעמים??
          את גליל-עליון? את אליצור נתניה?
          בטח גם שם עשו לו הנחות. פופ אמר, בוא תנצח את גיים 7, כי אתה חמוד מהמזרח.
          סטף אמר, בא לי להיחנק, אז זה שלך לברון.
          דוראנט-ווסטברוק-הארדן אמרו, חבל לנצח ולהיות שושלת – בוא לברון, קח את זה, שלך.
          ככה גם נתנו לו 3 פעמים FMVP בגלל אפליה מתקנת.
          שמע – טיעון כזה אהבל לא נשמע מזמן.

          1. 1. מסי בארגנטינה הגיע לגמר והפסיד לגרמניה 1:0 מפוקפק אחרי שזו נתנה למארחת ברזיל 7:1, הרבה יותר מזה אין בנבחרות, מסי גדול בכל מסגרת.
            2. לברון לקח שלוש אליפויות מתוך 9 גמרים, מאזן 6:3 מול המערב. אליפות אחת נגד ילדים, אחת קיבל במתנה מפופ, אחת קיבל במתנה מאדם סילבר
            3. לברון גדול, ענק, אדיר – אבל בעיקר במזרח.

          2. די, זה כבר גובל בדמגוגיה.
            ילדים, מתנה, שטויות.
            קווין דוראנט סיים את 2012 במקום השני בהצבעה ל-MVP, הייתה לת'אנדר את הפריווילגיה להעלות את הארדן מהספסל (זכה בשחקן ה-6 של העונה), ורוב כלי התקשורת בחרו בת'אנדר כפייבוריטים בפיינלס.
            הקטע הזה של לשנמך יריבים רק בשביל להוכיח נקודה, זה בול מקרה קלסי של "דמגוגיית אוהדים".
            דוראנט היה אדיר באותו פיינלס.
            .
            לשנמך את 2016, על זה בכלל אין מה לכתוב חוץ מ-"???"
            לברון נתן סדרה שניצבת בשורה הראשונה של הסדרות הגדולות ביותר. מי עוד נתן פיינלס כזה?
            ג'ורדן ב-93', קארים ב-71'.
            עכשיו תיזכר שוב בתחרות.
            להאשים את סילבר בטיפשות של גרין?
            אם כבר, ההאשמה צריכה להגיע מהכיוון של אוהדי הת'אנדר אחרי הסדרה מול גולדן סטייט.
            .
            ואחרון –
            לתלות על פופ הפסד בסדרה של 7 משחקים,
            לתלות עליו דקה אחת בסדרה של 7 משחקים.
            כאמור –
            דמגוגיה.

          3. איפה הדמגוגיה?
            הארדן שיחק בגמר כמו ילד; לברון ו-וייד הגיעו אחרי שני גמרים.
            גרין לא הורחק מול אוק׳ סיטי אבל כן ב-3:1 מול קליבלנד אחרי פרובוקציה ברורה של לברון.
            פופ הוריד את דאנקן והוציא את לברון מהקבר במשחק 6. לגיטימי וגם פוקס.
            הדמגוגיה היא אצלך.

          4. אז בכל פעם ששחקן כלשהו משחק פחות טוב, אנחנו מתייגים אותו כ-"ילד" ומורידים מערכה של האליפות שהושגה מולו?
            הת'אנדר ב-2012 היו קבוצה מצוינת. אם אתה טוען שהמערב כל כך חזק, אז איך "ילדים" העפילו לפיינלס?
            כבר שכחת שבדרך הם הדיחו את הספרס, אחרי שחזרו מפיגור 0 – 2?
            אחרי שהספרס היו בעיצומו של רצף ניצחונות נדיר?
            .
            וגרין, הטרוניה לגבי אי הרחקתו מול הת'אנדר מוצדקת. למה זה קשור במשהו לקאבס?
            תבדוק את הכללים. פלייגרנט 1 זה "מגע לא הכרחי". ללא ספק הייתה פרובוקציה של לברון. גרין היה טמבל ובלע את הפיתיון.
            אז לברון אחרי מעשה זכה בטכנית,
            וגרין הורחק בצדק. מה לעשות, הוא צבר מספיק פלייגרנטס בשביל להיות מורחק.
            אם כבר, תן את הקרדיט ללברון שידע לזהות את המיתר הנכון, ולנגן עליו בהצלחה.
            .
            "פופ הוריד את דאנקן והוציא את לברון מהקבר במשחק 6"
            אם אני אלך אתך לבדוק את כל סדרות ה-7 משחקים בתולדות הליגה, נוכל למצוא בכל סדרה שכזו טעות כשלהי בקרב המפסידה.
            אז זה מוריד מערכן של כל הזוכות?
            האליפות של גולדן סטייט בשנה שעברה שווה פחות בגלל הפציעה של פול?
            בגלל הפוקס שהוא רצף ההחטאות מהשלוש?
            שטויות.
            האליפות של גולדן סטייט ב-2015 שווה פחות בגלל הפציעות של שחקני מפתח בקרב הקאבס?
            שטויות.
            .
            אם נקרא את כל דיוני ה-"גדולה" כאן באתר, נראה שלקובי סופרים 5 טבעות. שלדנקן סופרים 5 טבעות.
            קובי זכה אחרי הפיאסקו שהוא הסדרה מול הקינגס ב-2002,
            דנקן זכה אחרי השערורייה שהיא הסדרה מול הסאנס ב-2007.
            אני לא רואה מגיבים שמחסירים לצמד מרשימת ההישגים של הצמד.
            בינינו?
            בצדק.
            אתה משחק מול מה שמוצב מולך, ואז אתה עושה את כל שביכולתך לנצח.
            קובי לא רימה. דנקן לא רימה. לכן ההישגים שלהם "נטולי כוכבית".
            .
            דרך אגב –
            מתוך ויקיפדיה:
            "שימוש בדמגוגיה גובל בעיוות המציאות, באמצעות אזכורים סלקטיביים של עובדות, ושימוש בכשלים לוגים".

  2. המהדקים מאולם הסיכות!
    כאשר הקבוצה הגיעה לסן-דייגו, השם נבחר בגלל ספינות המפרש שעברו במפרץ סן-דייגו במאה ה-19.

  3. כשהיום ישנם גארדים מצויינים בגובה 1.98 – 2.02 וכאלה, אני לא רואה כל בעייה לשחק עם גארד נמוך יותר, ואז 2-3 מין גארדים – קלעים- חודרים (שיי גילגוס אלכסנדר הוא דוגמא), ואחד גבוה יותר, כמו קווין דוראנט.. לגמרי לא אתפלא אם נבחרת ארה"ב תעלה עם קאזינס, דוראנט, ושלושה גארדים, או אפילו שלושה גארדים, פול ג'ורג' (או לינארד) ודוראנט.
    אחלה פוסט

  4. פוסט כיפי. אני מצביע יאניס לשחקן ההגנה ומקום שני לאמופי למרות שהקייס שלו לגמרי סבבה למקום ראשון בשתי הקטגוריות

  5. תודה רועי. הנתון שהכי הדהים אותי בפוסט….
    הקליפרס שאני לפחות חשבתי שמוותרים על העונה בעת הטרייד על האריס ניצחו 17 מתוך 21 משחקים מאז!!! טירוף!
    כל מה שווסט נוגע בו כמנהל מוציא זהב כנראה.

    1. כן, יש סיבה שהאריס, שאף אחד לא מטיל ספק בכישרון שלו, כבר עבר חמש או שש קבוצות בקריירה הקצרה שלו.

  6. תודה רועי, מצוין.
    אני גם קרוע בהעדפות בין הארדן ליאניס.
    אגב האקים היה צריך לקבל עוד כמה DPY כמו גם עוד כמה MVPs אבל מה לעשות שגם כאן ישנו מבחן פופולריות

  7. המחשבה להעביר את סקסטון לשוטינג גארד נכונה בעיני. הוא לא מתאים להיות רכז ואם יראה יכולת להמשיך לפגוע מבחוץ אז בכלל.
    הרכבים של שלושה גארדים הם לא משהו חדש ותפסו תנופה כשהסמול-בול הפך לבון טון.

  8. מצוין רועי, תודה רבה.
    .
    מה שהארדן עושה העונה ראוי לתואר בפני עצמו – MAP
    Most amazing player. אבל אני מסכים עם גיא שהנתונים מצביעים יאניס.

  9. 1. דווקא אני חושב שהגיוני שיאניס יקבל את שני התארים כי האמריקאים אוהבים סיפורים כאלה ואוהבים לחולל "היסטוריה" כזו או אחרת. בכל מקרה יש לו קייס חזק בשני המקרים. אני עדיין חושב שה-MVP ילך אליו (אבל לא אתפלא אם הארדן יקבל בסוף – מירוץ צמוד).
    2. הכדורסל הולך סמול-בול, אז בהחלט אפשר להצביע על שינוי מגמה. שלושה גארדים זה אפשרי בגלל הריווח וצורת המשחק.
    3. צריך לקחת בערבון מוגבל את סקסטון. מדובר עדיין בקבוצה סופר חלשה בסיום עונה כאשר הרוב המכריע מוריד רגל מהגז. סקסטון יבחן יותר על מה שיעשה בעונה הבאה.

  10. מעניין מאוד, תודה רבה
    בנושא הmvp, אני הולך עם יאניס, מסיבות אסתטיות. מניח שהארדן ייקח בסוף, הוא נותן עונה מפלצתית,

להגיב על מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) לבטל

סגירת תפריט