מלך הלילה והמתים המהלכים של הספרס / אשך טמיר המקורי

העונה האחרונה של "משחקי הכס" בפתחנו.

האם זו תהיה גם עונתו האחרונה של "מלך הלילה" של הליגה?

'הלילה הארוך' נמשך כבר יותר מ-20 שנה, אשר במהלכן לקח פופ גידמים, פיסחים, מאותגרי כישרון ומעוטי יכולת, הקים אותם על הרגליים, והפך אותם לצבאו, בעזרתו הוא קורא תיגר על הליגה במשך כל הזמן הזה.

 

הליגה מסתכלת בתדהמה וביראה, מסרבת להאמין בכוחו של מלך הלילה לעשות ניסים ולהיות רלוונטי שוב ושוב, לחדש את הסגל תוך כדי התחרות, לקחת שמות אנונימיים מבחירות מאוחרות וקולחוזים נידחים בערבות אירופה המזרחית, ולהפוך אותם לשחקני כדורסל תורמים וליחידה לוחמת ומגובשת.

השנה הוא אף התעלה על עצמו, התגבר על עזיבתו של "הנסיך אשר הובטח" (קוואי), ובניגוד לכל עצה של מאנו דה מאן (לשעבר מיקי, לשעבר אוהד ספרס פסימי וכיום משוקם וחדור מוטיבציה ואמונה במלך הלילה), זנח את רעיון הפירוק והבנייה מחדש והלך full blooded עם מה שיש לו למלחמה.

ויש לו לא מעט.

כמעט בלי לשים לב, המכונה ממשיכה לעבוד בעוד גלגלי השיניים מתחלפים.

הספרס כבר לא קבוצה גריאטרית.

יש לה עדיין וטרנים – אולדריג', דרוזן, גיי ובלינלי, שהם עמוד השדרה שלה, אבל החבר'ה מהמחלקה הגריאטרית עשו רילוקיישן למסדרון (פארקר, גרין, פאו, מאנו שפרש, וסלו-מו שאולי לא קשיש בת"ז, אבל נע לאט יותר מרוב החבר'ה ב"נווה ערוגות הקבר" בקריית ביאליק), ויש הרבה רגליים צעירות בדמותן של פורבס, ווייט, ברטנס, פולטל, מוריי, ו-ווקר.

ווייט

 

ווקר

 

ווייט-ווקר

 

דרק ווייט

את הנס הגדול מכולם חולל השנה מלך הלילה עם דרק ווייט.

(כתבה מעולה של אלעד זאבי מ"הארץ" עליו – https://www.haaretz.co.il/sport/nba/.premium-1.7024616).

השחקן האלמוני, שנבחר בסוף הסיבוב הראשון, ועבר את שנת הייבוש המסורתית לרוקי אצל פופ (הוא חייב לייבשם לחלוטין מדם אנושי, לפני שיוכל להשתמש בהם לצרכיו), התגבר על פציעות טורדניות, ותפס את הפיקוד בעמדת הפוינט אשר נותרה מיותמת העונה, לאחר פציעתו של הרכז הפותח מוריי.

הבחור הצעיר נזרק למים העמוקים, והפך בעצם למנהיג של הספרס השנה, כשבלעדיו היא נראית חלשה ומבולבלת, ואיתו – לוחמנית וממוקדת.

ווייט מפגין שיפור ניכר בקליעה, ביטחון, חכמת משחק עילאית (הן ביכולת מסירה, והן בביצוע הפעולה הנכונה בכל שלב, והימנעות מטעויות), וביצים בגודל של מאנו סטנדרטיות:

 

הוא אף מפגין אתלטיות מפתיעה לעתים והטבעות רצחניות שכאילו מגיעות משום מקום ומותירות את היריבה המומה:

 

אבל מה שבאמת שם אותו רמה מעל כולם זאת ההגנה.

הבחור פשוט עילוי בתחום הזה, יש לו הגנה אישית פסיכית, הוא יכול להאט כל שחקן, הוא נותן חסימות מהסרטים וחשוב מאוד להגנה הקבוצתית של הספרס.

 

הרבה תהו כיצד יצר מלך הלילה את העילוי הזה במעבדתו, ומפריצה איראנית לנייד שלו, דלף לידי הסרטון הסודי הזה, של פופ מיילד את ווייט ויוצק בו את התכונות הנ"ל (קרדיט לאדיסו שנתן את התגובה בבלוג החי):

 

דמאר דרוזן

הכוכב של טורונטו אשר הגיע כמחליפו של קוואי בעסקה עליו, רושם עונת בכורה מצוינת ונראה כי התאקלם היטב.

אני ממקטרגיו הגדולים של השחקן, תמיד טענתי שאסור לסמוך עליו בקלאץ' ושהוא שחקן לחוץ ולחיץ בעל יעילות נמוכה מאוד אשר נוטה לאבד את הראש ולעשות פעולות מטופשות במאני טיים.

המשכתי לטעון זאת לאורך כל העונה, ולרוב הוא הצדיק זאת.

עד לתקופה האחרונה.

לתחושתי הקסם של מלך הלילה לא פסח גם עליו.

האמון בו השתלם, והדגשים המקצועיים הפכו אותו לשחקן שלם ויעיל יותר, אשר משחק על יתרונותיו ותורם גם ככל יכולתו בהגנה.

אני מרגיש כי במשחקים האחרונים בהם ראיתי אותו, הוא נראה נינוח יותר, בטוח יותר בעצמו ומחובר יותר לקבוצה.

וזה חשוב, כי הוא כמעט היחידי בקבוצה שיכול ליצור לעצמו (אחריו אולדריג' וגיי, וזהו בעצם), מה שהכרחי לכל התקפה, כולל התקפה "ספרסית" קיבוצית-שיתופית.

האם פופוביץ' הצליח להפשיר אפילו את דמאר "דפרוזן"?

דמאר של טורונטו

 

אני מתחיל לחשוב שכן, מה שגורם לי לרצות, לראשונה, שיישאר בקבוצה גם בעתיד.

פופ והשלשות

מלך הלילה ידוע בשנאתו לזריקה מבחוץ, ולמה שהמשחק הפך בעקבות הגדלת החשיבות שלה:

 

וזאת למרות שהוא משתמש בנשק זה בעוצמה, בגלגוליה השונים של הספרס לאורך השנים (כשהשיא ב-2014, שנת האליפות האחרונה).

ייחודו של פופוביץ' בשימוש בשלשה הוא באפקטיביות.

הספרס היא אחרונה בכמות השלשות אותה היא לוקחת למשחק, אבל ראשונה באחוז הקליעה המוצלחת שלהן.

והכי מייצג זאת דייוויס ברטנס, מומחה השלשות שלה וצלף אדיר עם קרח בוורידים כיאה לוויט-ווקר אמיתי – ברטנס מדורג כרגע במקום השלישי באחוזים משלוש, אך לוקח 4.31 שלשות למשחק, מה ששם אותו במקום ה-96 ברשימה. (הליגה עשתה "snub" לברטנס ולא הזמינה אותו לתחרות השלשות באול-סטאר, למרות שמספריו טובים משמעותית מהרבה חבר'ה שכן היו שם).

מלך הלילה מדגים לשחקניו את חשיבות האפקטיביות של השלשה

מבט לפלייאוף

הספרס עברו עונה לא פשוטה של עליות וירידות גדולות ביכולתם, אך הם מגיעים לישורת האחרונה בפורמה נהדרת.

"המגרסה" חזרה מתיקון עם חזרתו של ווייט, התייצבה, והיא כעת פועלת במלוא הקיטור לשפר מיקום בפלייאוף ולהיות סוס שחור אמיתי במזרח.

אני חושב שאף אחד לא ירצה לפגוש בה, בטח בסיבוב הראשון.

גם לא הלוחמים, שלמדו הלילה על בשרם את יכולותיו של מלך הלילה וחבורת הזומבים שלו.

החבר'ה של פופ מחסלים את הלוחמים מהגולדן-גייט, הלילה

מה יהיה? מי יודע.

כי הלילה אפל ומלא סודות.

נצטרך להמתין ולגלות, ולהתעורר לבלוגים החיים בפלייאוף…

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. מעולה אשכוס, תודה רבה.
    .
    מסכים שדרוזן מצליח יותר מהצפוי, אבל נראה איך יהיה בפלייאוף.
    .
    כך או כך העבודה של פופ נדירה, ייחודית וראויה לכל שבח – המנהל שאני הכי מעריך ביקום כולו.

  2. אני רוצה אותם סיבוב ראשון מול הרוקטס.
    ⁦☠️⁩💀⁦☠️⁩

    1. אני חושב שיוסטון תעבור כל יריבה שתקבל בסיבוב הראשון וחצי הגמר (כן, גם את ג"ס).
      בגמר היא תפסיד עקב עייפות של הארדן ו/או פציעה של פול

      1. הספרס ינצחו את יוסטון

  3. אי אז ביולי, כאשר כולנו התעסקנו במי חותם איפה, ומי עובר לאן,
    אלו היו מר טמיר ואנוכי שקפצנו ראשונים על העגלה של דרק ווייט.
    הייתי מביא קישור שמראה את דברי הפרשנות שלי על ווייט (אם אני זוכר נכון, כתבתי על משחקו בליגת הקיץ, שהוא כמו מבוגר ליד ילדים),
    אבל אני מתפדח אפילו לחפש, בגלל שבאותה תקופה כתבתי גם שטויות שאסור ששוב יראו אור…
    (השוואה בין יאנג לפרידט. קרדיט מיותר למהלכים של הלייקרס. ועוד כמה וכמה דברי הבל)
    .
    אז שאפו, טמיר. גם על אחלה פוסט, וגם על תחזית ווייט.

    1. אני נזכר במשפט על "מבוגר ליד ילדים" בכל פעולה מבריקה שלו. והאמת שלא זכרתי מי כתב כך.

  4. פופ הוא פופ… את זה אי אפשר לקחת ממנו (והעיקר שהספרס הצליחו להיפטר מגאסול)
    שוב פעם חבורה של שחקנים שהשלם גדול מסך חלקיו.
    דריק וויט מצויין, נותן אופציה של 2-WAY גארד לצד מארי שיחזור (בתקווה עם קליעה) ודרוזן. פורבס עושה רושם שהוא ממשיך דרכו של פאטי מילס וברטנס הוא עוד אירופאי שמאוד יעיל אצל פופ.
    שנה הבאה גם לוני ווקר יצטרף לחגיגה ויש בסיס טוב של צעירים להמשך. יחד עם אולדריג' ודרוזן, צריך כמה שיפצורים פה ושם והספרס ממשיכים להיות חזקים ולהאכיל את כולם מרורים (אבל לא באמת יאיימו על התואר לצערם של אוהבי הכדורסל)

  5. אשך נהדר פשוט. מתחבר לכל מילה. השינוי שהספרס עשו תוך כדי תנועה העונה ובלי לאבד קמצוץ מהתחרותיות שלהם לא פחות ממופלא. רק ראוי לציין את השותף לדרך הניהולית מקצועית של פופ וזה כמובן ביופורד. הולכים להיות הסוס השחור של הפלייאוף במערב.

  6. ואפרופו משחקי הכס והספרס נזכרתי בזה (לכו לדקה ועשרים מתחילת הסרטון): https://youtu.be/St5PLcxZy44

  7. מעולה אשך. ללא ספק מלך הלילה אבל הדרקונים יושבים במפרץ 🙂

  8. ווייט זה משהו נהדר. שימו לב למספרים שלו מאז האול-סטאר:
    ב27.6 דקות למשחק, הוא קולע 11.8 נקודות, לוקח 4.4 ריבאונדים, מחלק 5.1 אסיסטים (על 1.4 איבודים), חוסם 1.4 כדורים, חוטף 1.3 למשחק. לטעמי תרומה מעולה בכל האספקטים.
    והטור שלך אשכוס תענוג.

  9. וויט כמו שהאשך ציין (יחד עם מארי שיחזור) זה העתיד של הספרס

  10. כרגיל מעולה.ויאללה שתתחיל כבר העונה החדשה שלפחות תעביר את הדיכאון של אחרי הבחירות

  11. מעולה טסטקל!
    עבר מספיק זמן מהפשעים שחוללו הספרס נגד פיניקס של אמארה ונאש ומריון ומאז הפכתי להיות מעריץ שוטה של הפופ. אני חושב שחלק גדול מההצלחה שלו נובע מעצם הערכת הקודש שכל שחקן בבניין חולק לו כשהוא ישן וכשהוא ער. הם ראו במשך שנים איך דאנקן והאחרים יוצקים מים על ידיו של הרבי הזקן וזה חילחל. כשמשחקים (ומתאמנים) מתוקף אמונה בלתי מסוייגת במפקד, זה כאילו יש לך עוד שחקן אולסטאר ברוטציה. לדעתי זה סודו של פופ בהפיכת אנשים עם גוף של פאינה קירשנבאום למכונות של דאבל-דאבל בערב.
    ראש בראש פופ מתחרה לכאורה בפיל ג'קסון. אבל מספר הטבעות משקר: ג'קסון הביא אותן תוך הסתמכות על השחקנים הכי טובים בפלאנטה. פופוביץ עם חומר גלם של הפועל טמרה בנה מועדון שנמצא בצמרת עשרים שנה וזה פאקינג לא יאומן.

    1. כל מילה

    2. הכל נכון, חוץ מהקישור לפאינה אבל זה כל כך מצחיק שגם זה הופך לנכון, ככה זה – הומור משנה את המציאות.

  12. החלק הכי חשוב במה שפופ עושה זה לא ה'מלחמה' בשלשות, ואפילו לא השימוש בשחקנים שאיש לא זוכר את שמם, כולל הוריהם. מעל הכל, פופ מזכיר לכולנו, ובעיקר לכל מני סטארים שמנהלים את קבוצותיהם בשעות הפנאי, כמה חשיבות יש לתפקיד המאמן.
    תודה לך פופ,
    תודה לך אשך

    1. נכון

  13. טור גדול
    על מאמן גדול
    של מועדון גדול
    כמעט בלי אף שחקן גדול

    נהדר!
    ועל אף שהמגרסה של דצמבר עדיין לא חזרה בשלימותה, היכולת לחזור למוד הרצחני מיד לאחר מסע הרודיאו המייאש פשוט מרשימה בכל קנה מידה!

    1. צודק, המגרסה ב-70-80%

    2. 1+

  14. ואין לי מנוי להארץ אז לצערי לא אקרא עוד טור על ווייט

    1. דריק ווייט כל כך טוב, עד שפופוביץ' ממליץ לו "להפסיק לשחק עד שיקבל חוזה חדש"
      משחקן צנום שבקושי קיבל ואוצ'ר לדיור ממכללה בדרג השני, הפך דריק ווייט לשחקן חמישייה בסן אנטוניו ולאיש הכי חשוב ברצף הניצחונות הנוכחי שלה. אפילו מאמנו דורש שישבות עד שיקבל מה שמגיע לו – ומגיע

      אלעד זאבי
      17.03.2019 | עודכן ב: 22:52 17.03.2019

      עקוב
      מאמן אטלנטה, לויד פירס, חיפש בסיום המשחק מול סן אנטוניו את העיתונאי ששאל אותו שלוש שעות לפני כן על דריק ווייט. "מי שהחליט לשאול אותי עליו פשוט ניחס אותנו", תירץ פירס את הפסד קבוצתו, "ווייט חיסל אותנו הלילה".

      המשחק מול ההוקס בשבוע הראשון של החודש נחשב מעין פסגה מקצועית עבור ווייט, שהתגלגל העונה לחמישייה של סן אנטוניו בעקבות צירוף של נסיבות והפך שחקן מפתח. זו היתה תצוגת תכלית של הגארד, שכמיטב המסורת של הספרס – המועדון העשיר בליגה אם רק היו קיימים בה דמי השבחה על שחקנים ומאמנים – נכנס לקטגוריית "לא היה אמור להיות פה". באותו לילה ווייט דווקא היה בכל מקום: בהתקפה, בהגנה וכנראה שגם במופע במחצית, מבצע סלטות ויורה חולצות ליציעים מבלי שמישהו שם לב.

      אם יש משהו שווייט מצטיין בו זה לעבור מתחת לרדארים מבלי להתגלות. עד כדי כך אנונימי היה בשנתו האחרונה בתיכון בקולורדו, שלא קיבל אפילו הצעה אחת למלגה. עד כדי כך דהוי היה שמו בפנקסי הסקאוטים, שאביו ריצ'רד בילה שעות באינטרנט כדי להכין רשימה של אוניברסיטאות מהדרג השני שזקוקות לגארדים, ואז שלח להן DVD בצירוף דף עם סטטיסטיקות ופרטים ביוגרפיים של בנו. "לא משנה עם כמה מאמנים דיברנו או כמה קלטות שלחנו, זה תמיד חזר לאותו נושא – הוא נמוך וצנום מדי בשביל לשחק ברמות האלה", סיפר ריצ'רד ל"יאהו", "שמענו את זה אינספור פעמים".

      "ווייט היה קרוב לבחור באוניברסיטה בדנבר שהסטודנטים שלומדים בה נוטים להבין יותר בקרם פטיסייר מאשר בפיק-אנד-רול"
      ווייט, 1.82 מטר על 70 ק"ג בזמנו, היה קרוב לבחור באוניברסיטה בדנבר שהסטודנטים שלומדים בה נוטים להבין יותר בקרם פטיסייר מאשר בפיק-אנד-רול, אבל כנהוג במקרים הללו, הגורל התערב לטובתו. המאמן של אותה מכללה קיבל תפקיד חדש בקולורדו ספרינגס מ-Division II, והציע לווייט ואוצ'ר דיור בגובה 3,000 דולר. כשעל לשון המאזניים הנוספת מונחת האופציה לתלות את הנעליים, זה נשמע לווייט כמו זכייה בלוטו. "זו היתה החלטה קלה מבחינתי", סיפר ל"קולורדו קורנר" ב-2014, "ידעתי שאני רק רוצה להמשיך ליהנות מכדורסל".

      כנראה שגם המשחק חפץ ביקרו, אחרת קשה להסביר איך הזניק אותו לגובה 1.93 מטר בשנתיים הבאות. ווייט, קומבו-גארד עם אתלטיות מפתיעה, עשה את השאר לבד: הוא שדרג את המסגרת הדקיקה, התחזק פיזית עד 86 ק"ג והפך לשחקן בולט עד כדי כך, שקיבל הצעה לעבור לאוניברסיטת קולורדו מהדרג הראשון. הוא ישב שנה בחוץ, כמתחייב מחוקי המכללות, והמשיך לעבוד עם מאמן הכושר שלו מאז כיתה ז', שעזר לו לשפר בכל קיץ היבט אחר במשחקו. עם מוטיבציה אוטומטית, פועל יוצא הכרחי של דחייה מהסוג שחווה, ווייט נבחר לחמישיית העונה באזור האול-פק 12 ב-2017. כשהסקאוטים שמחקו את שמו ארבע שנים לפני כן חזו בו משחק, ספק אם האמינו שמדובר באותו בן אדם.

      סרטון מוטמע

      Tom Petrini
      @RealTomPetrini
      Derrick White is special, man

      267
      3:20 – 17 במרץ 2019
      48 אנשים מדברים על זה
      מידע ופרטיות בנוגע למודעות טוויטר
      קארים עבדול ג'באר מסביר: למה אהיה שמח כשלברון ישבור גם את השיא שלי?
      ב-NBA מדברים על כך שלברון השמין. כנראה שכחו כמה מקרי עבר כבדים יותר
      "אני מתכוון להמשיך לשחק עם הקוף על הגב ולחסום את כל רעשי הרקע", אמר ווייט ל"דנבר פוסט" לפני דראפט 2017, אז סומן כבחירת סוף סיבוב ראשון-תחילת שני. למזלו, בדיוק במקומות הללו נוהגים הספרס לאתר כישרונות; בשני העשורים האחרונים הם הרכיבו יופי של קבוצה מבחירות 26 עד 30: טוני פארקר (2001), בנו אודריך (2004), טיאגו ספליטר (2007), ג'ורג' היל (2008), קורי ג'וזף (2011), קייל אנדרסון (2014) ודז'ונטה מורי (2016). כשווייט – השחקן היחיד בדראפט שהשתמש במקדמה מהחוזה הראשון שלו בשביל להחזיר הלוואת סטודנט – נבחר על ידי סן אנטוניו במקום ה-29, הסיכויים כבר היו לטובתו. בדיעבד גם הקארמה, גם אם באה על חשבון קארמה מפוקפקת של מישהו אחר.

      אחרי עונת רוקי שכללה רק 139 דקות סך הכל במדי הספרס, ובעיקר הופעות טובות במדי קבוצת הג'י-ליג של המועדון, ווייט נקרא לדגל. זה לא שלגרג פופוביץ' היו הרבה ברירות, לאור עזיבתו של טוני פארקר ופציעתו המורכבת של מורי ערב פתיחת העונה, אבל ווייט הרוויח מאז כל טיפת קרדיט שקיבל. הספרס, מצדם, הרוויחו שחקן שנוצק בתבנית האהובה עליהם בפחות משני מיליון דולר לעונה. "הוא משחק מדהים, כל מה שהוא עושה פשוט יוצא מגדר הרגיל", החמיא לו פופוביץ' בשבוע שעבר, לפני שהוסיף: "הוא צריך לסרב לשחק משחק נוסף עד שנציע לו חוזה חדש".

      ווייט הוא מסוג השחקנים שמאמנים אוהבים ומאמנים יריבים רוצים אצלם. בימים מאותגרים טכנולוגית היו מגדירים את הסיבה לכך "דברים שלא רואים בסטטיסטיקה", אבל כיום רואים בה כמעט הכל – וכמעט כולם מרגישים כמו מאמנים. ועדיין, כשצופים בווייט משחק, כדאי להתמקד בו דווקא כשהוא ללא הכדור. מציק לרכז שמולו, מצליח לחטוף לסנטר בחילוף הגנתי או פשוט חוסם את שניהם כמו באותו לילה באטלנטה – אותו סיים עם שש חסימות וקילינג אינסטינקט של חניבעל לקטר ברבע האחרון. "הוא שומר ברמה הכי גבוהה שיש", החמיא פירס, "כל גארד שמסוגל לחסום שש פעמים במשחק הוא די טוב".

      בדברים שרואים בסטטיסטיקה אצל ווייט, מבחינים בעיקר כשהוא אינו. "אנחנו באמת מאוד מתגעגעים אליו", אמר פופוביץ' בחודש שעבר, כאילו מדובר בטים דאנקן ולא בדריק ווייט – שהחמיץ שישה משחקים בעקבות דורבן ברגלו. ככה זה כשהספרס מפסידים בחמישה מהם. במארס כבר הפך ווייט ברומטר לכל דבר לצד למרכוס אולדריג' ודמאר דרוזן; אלה לא רק 12.7 נקודות, 5.9 אסיסטים, 4.3 ריבאונדים ו-1.6 חסימות למשחק, אלא גם הבדלים במדדים של הספרס כשהוא על הפארקט לעומת דקות בהן הוא נח. כשווייט משחק, סן אנטוניו מוסרת יותר אסיסטים, קולעת באחוזים טובים יותר ובעיקר מציגה אינטנסיביות הגנתית בקו האחורי, כשווייט אחראי על הוצאת החשק לגארדים שמולו. כרגע זה שווה לספרס 4.1 נקודות במדד ההגנתי העונתי כשהוא משחק ורצף נוכחי של שמונה ניצחונות, כולל זה הלילה מול פורטלנד – לו תרם סל שעזר לסגור עניין. "כל מה שמעניין אותי זה לעזור לקבוצה לנצח", סיכם ווייט, מנגן מוצארט לאוזניו של מאמנו.

      הוא שומר ברמה הכי גבוהה שיש. כל גארד שמסוגל לחסום שש פעמים במשחק הוא די טוב
      לויד פירס, מאמן אטלנטה הוקס

      בשלב הזה של העונה, לא רק פופוביץ' או מאמנים יריבים מתפעלים ממנו. דאנקים מהסוג שהנחית על הראש של אלכס לן מההוקס, 2.16 מטר בלי נעליים, מאדירים את המוניטין הוויראלי שלו – כמו גם פרגון מתקשורת המיינסטרים. "זו תחושה כיפית לצפות במישהו מקבל דקות משמעותיות ולהבין מיד שהבחור הזה יודע לשחק", כתב זאק לואו מ-ESPN, "לווייט פשוט יש תחושה למשחק. הוא מחליק כמו פורץ שקט לאזורים פנויים בזמן שההגנות מתרכזות באולדריג' ודרוזן. הוא קורא היטב תנועות רגליים של יריבים. הוא מטביען חמקמק. הוא מוסר מיומן מהפיק-אנד-רול ומקבל מפופוביץ' את כל המשימות הקשות בהגנה. אני לא יכול לחכות לראות קו אחורי של מורי לצד ווייט".

      עד שמורי יחזור, ווייט ימשיך להיות במקביל עוגן ונווט בקו האחורי של הספרס. לא רע עבור מי שאביו היה צריך לספוג עשרות דחיות ממכללות נידחות, לפני שקיבל הזדמנות להראות מה הוא יכול להיות. "הוא לא ציפה להיות הרכז שלנו ולא חשב שיפתח בחמישייה, והנה הוא כאן", תמצת פופוביץ' את המסע של ווייט. האחרון אולי כבר לא יידע לעולם איך להכין ביצת פברז'ה, אבל לאור השתלשלות העניינים, ספק אם זה יחסר לו.

      1. תודה מיקי

  15. מלך אתה אשר כיף לקרוא.
    שאלה כאוהד וכמי שרואה את הספרס הרבה – מה הרציונאל של פופ לזרוק כל כך מעט לשלוש? ועוד שאלה איך מאמן ההגנה המהולל נמצא כל כך נמוך בדירוג ההגנתי? (זה שגרין עזב סבבה אבל לא עליו הספרס תקום ותיפול)

    1. מבחינת ההתקפה לא רק שהם זורקים הכי מעט שלשות אלא שכמעט 50% ! מהזריקות שלהם באים מהטווח הידוע לגמרי ע"י מורי וחסידיו ברחבי הליגה- מיד ריינג' .
      לא שלא דיברו על זה שאם מלכי המיד ריינג' אולדריג' את דרוזדן הם יזרקו משם הרבה אבל כאן זה ממש ללכת נגד הזרם ועדיין ההתקפה שלהם מאוד יעילה.
      ראיתי לא מזמן נתונים על הגנת הספרס, הם העונה בדירוג ההגנתי הכי נמוך שלהם מאז 97! זה לא רק גרין, זה גם
      מארי הפצוע ששיחק עונה שעברה ושניהם היו הסטופרים העיקריים בעמדת הגארד/כנפיים הכה חשובות טלפני כן גם קאווי עם יכולות ההגנה המשובחות שלו.
      עוד נתון שאותי הדהים על הספרס שראיתי היום, מאז תחילת עידן רצף הפלייאוף הנוכחי המוטרף שלהם (מאז 97)
      הקבוצה הייתה רק 65 יום במאזן שלילי, השנייה אחריה יוסטון עם 1000 ימים כאלה… פשוט הפרנצייז' הכי גדול בספורט המקצועני בארה"ב (הכי קרובים הפטס)

      1. מהטווח הידוע לשמצה כמובן ע"י מורי וחסידיו

      2. WOW מטורף על הנתון האחרון. איזו מעצמה!!

      3. נתון מדהים על המאזן השלילי.
        עוד נתון, פחות אבל עדיין מדהים, הוא שהספרס במאזן היסטורי חיובי מול כל המועדונים בליגה. קבוצה משוק קטן עם מובילות היסטורית. לא יאמן

  16. גדול, אשך. אתה חם לאחרונה (אנע חושב שזה מצריך טיפול רפואי).
    הייתי אומר שהעונה הזו היא הפתעה חיובית, אבל באמת שהיינו צריכים לדעת שזה יהיה המצב תחת GlaPop (אישית אני מחבב את המטאפורה של הרובוט הציני והסרקסטי שעושה ניסויים מעט יותר מאשר את המתים המהלכים, אבל אולי בעצם זה שילוב ופופ הוא מה שנוצר אחרי שהחדירו דרגונגלאס לגלאדוס. עכשיו באתר לי שמישהו יעשה את זה).

  17. אני מתחיל לחשוב שהפלח הוא למעשה שר החקלאות. אמש נגד הווריורס הספארס שיחקו כקבוצה אמיתית עם כוונות רחוקות, אחרי שבתחילת העונה חשבתי שהם יהיו קבוצת לוטרי!

  18. תודה אשך,
    אני מעריץ של הפופ,חולה על הספארס
    את דהפרוזן נשפוט בפלייאוף ,נראה אם התחנך,אני סקפטי.
    אבל לא עקבתי מספיק אחרי הספארס.

  19. תודה לכולם, ותודה לספרס על תרבות אירגונית נפלאה וקידום ערכים מעבר להשגת המטרה.

  20. תודה אשך פוסט נפלא, הקסם של פופ הצליח להפשיר את דפרוזן גאוני.

  21. טור משובח
    אשך
    לא סתם הספרס בטופ של דירוגי מועדונים
    🙂

  22. שי, פוסט נפלא.
    פופ הוא המאמן הטוב באן בי איי בעשרים השנים האחרונות.
    החיילים שלו ממושמעים וגם הפחות מוצלחים לוחמים עבורו.
    דה רוזן עבר למקום הנכון.

  23. טור פשוט מצויין וממש רלבנטי על תופעת הטבע ששמה הספרס.
    איפשהו בתחילת העונה כשהם התדרדרו לאחד מהמקומות שמגרדים את התחתית כבר חשבתי שזהו זה, הגיע זמנם לראות הפלייאוף בטלוויזיה, אבל לשמחתי הם נעולים לעוד פלייאוף.
    יהיה מאוד מעניין לראות אותם מול מי שזה לא יהיה (רק לא הווריורס) בסיבוב הראשון בפלייאוף.

  24. טור נפלא.
    כמות השחקנים והמאמנים שחייבים לפופ את הקריירה שלהם היא בלתי נתפסת.
    הגדול מכולם.

  25. אני נמצא בערבות אירופה המזרחית עכשיו…
    מעלי שלט מודרני שמכריז בבולגרית בלתי קריאה
    על אוטובוס 64 שיגיע עוד 7 דקות…

  26. השלט ממול לפעמים מתקנא בו ועונה לו…
    לא ברור למה ואיך כי מדובר באותו מספר אך שני אוטובוסים שונים…
    מי שלא הבין ואני לא מאמין כי יש הרבה באתר שת הדוק שמסוגלים להבין הוא שני דברים
    הראשון אין אנשים חוץ ממני בחוץ…
    והשני הוא הניהול…עלוב למדי…
    כי יכולות ומשאבים יש.
    אז לפופ יש את יכולות הניהול ובארהב תיקח קבוצת ליגת פיתוח דרגה ג ראה גונתן סימינס ואמן אותם בכישרון אז תקבל ספרס .
    זו או הגדולה של פופ..

  27. או החילשה של המאמנים האחרים .

  28. ואוו מאמר מעולה!! סוף סוף מאמר איכותי שמדבר על הספרס.
    תאמת כל עוד פופ באזור אני רגוע, מה שמפחיד אותי הוא העברת המקל למאמן הבא…. זה חתיכת חלל שנשאר שמערכת אחריו

      1. מסינה מאמן מצוין שלהבנתי יפתיע את כולם.
        למד המון מפופ .

  29. מאמר מעולה
    ==
    מאיר עיניים עבור רפה הבנה מצוי
    ==
    כמוני
    ==
    תודה רבה אשך

כתיבת תגובה

סגירת תפריט