השבוע במכללות: שיבת ציון / ערן שור

 

תיכף נגיע למכללות, אבל לפני זה תרשו לי לנצל את הבמה כדי להשחיל מילה על ההגרלה לאליפות העולם בספטמבר, שהתקיימה היום. הנה רשימת הבתים:

בית  A: סין, ונצואלה, פולין, חוף השנהב
בית  B: ארגנטינה, רוסיה, דרום קוריאה, ניגריה
בית  C: ספרד, פורטו ריקו, איראן, טוניסיה
בית  D: סרביה, איטליה, הפיליפינים, אנגולה
בית  E: ארה"ב, טורקיה, צ'כיה, יפן
בית  F: יוון, ברזיל, מונטנגרו, ניו זילנד
בית  G: צרפת, הרפובליקה הדומיניקנית, גרמניה, ירדן
בית  H: ליטא, אוסטרליה, קנדה, סנגל

חדי העין שביניכם (וסביר להניח שגם אלו עם עיניים קהות במיוחד) יבחינו מיד בכמה בתים מעניינים. בולטים מביניהם שניים: מחד, בית H, שבו התקבצו להם ב"מקריות" מופלאה ליטא, אוסטרליה וקנדה (יש מצב שאלו שלוש מהנבחרות החזקות בעולם כיום). רק שתיים מהן ימשיכו לשלב השני, שלב 16 האחרונות. ומהעבר השני, בית A, שבו התקבצו, בעוד מקריות מוחלטת כמובן, המארחת סין ועוד שלוש גרוטאות כדורסל (סליחה על הטרמינולוגיה השמעונית, אבל נדמה לי שהיא הולמת במיוחד כאן). ללא ספק הבית החלש בתולדות אליפות העולם עם 4 קבוצות שאף אחת מהן לא בין 20 הטובות בעולם בימים כתיקונם.

אבל בזה לא מסתיימות נפלאות פיב"א. בשלב השני של התחרות בית A מצטלב עם בית B, שבו קיבלה רוסיה את ארגנטינה הדועכת ומעצמות הכדורסל מניגריה ודרום קוריאה. שתיים מהן הולכות להגיע לרבע הגמר וכנראה גם לטורניר האולימפי (לא אתפלא אם השופטים יעשו מאמץ נוסף שאלו יהיו סין ורוסיה).

ובצד השני, בית H מצטלב עם בית G. בואו ניקח רגע לעכל את זה. לצרפת, גרמניה, ליטא, אוסטרליה וקנדה יש 44 שחקנים ב-נבא (לרפובליקה הדומיניקנית וסנגל יש עוד 4). כמעט חצי מכלל השחקנים הבינלאומיים שמשחקים בליגה. רק שתיים מהן הולכות להגיע לרבע הגמר של הטורניר (ומכאן גם לאולימפיאדה). והפרס לזו שתגיע למקום השני מבין החמש? כל הסיכויים שהיא תזכה במפגש מפנק עם ארצות הברית ברבע הגמר. מה נגיד? התחרות של פיב"א עם פיפ"א והועד האולימפי על תואר ארגון הספורט המושחת בעולם עולה עוד מדרגה.

 

ואם כל זה נשמע לכם כמו טרוניות זוטרות של חובב כדורסל קנדי חמוץ וממורמר, אז אתם כמובן צודקים. למרות שאני די בטוח שגם עידו האוסטרלי לא בדיוק משתגע על ההגרלה הזו, כמו גם אוהדי הכדורסל בליטא, צרפת וגרמניה.

 

 

אוקיי, ועכשיו חזרה לעניין שלשמו התכנסנו, המכללות

השבוע היה השבוע האינטנסיבי ביותר בעונת המכללות, עם טורנירי הקונפרסים שבהם המנצחות משחקות שלושה או לפעמים אפילו ארבעה משחקים תוך ארבעה ימים. האמת שזה נגמר רק היום (יום ראשון) בצהריים עם הגמרים של עוד כמה טורנירים (ביניהם הביג-10 וה-SEC), אבל אחרי הלילה כבר יש לנו תמונה כמעט שלמה לא רק של מנצחות הקונפרנסים, אלא גם של הבחירות לריקוד הגדול של סוף השנה.

היום הוא ה"סלקשן סאנדיי" שבו תיקבע הרשימה הסופית וביום שלישי כבר מתחילים המשחקים הראשונים.

 

משחק השבוע: עם כמות כזו של משחקים בין הקבוצות הכי טובות במכללות, באמת שקשה לבחור. אז במקום, הנה כמה מהמשחקים היותר מעניינים שיצא לי לראות (עם דגש על הקונפרנסים המובילים):

סיינט מרי גיילז 60 – גונזאגה בולדוגז 47 (גמר קונפרנס החוף המערבי). התוצאה הכי מפתיעה של השבוע. רק בשבוע שעבר סיפרתי לכם כמה גונזאגה טובה בהתקפה ובהגנה. שתי הקבוצות נפגשו פעמיים במהלך העונה הרגילה וגונזאגה ניצחה את הראשון ב-50 הפרש ואת השני רק ב-15 אחרי שכבר הובילה ב-30. והפעם גם קיליאן טילי חזר מהפציעה. אז מה קרה? אחד מהימים השחורים הללו. גונזאגה הגיעה שאננה, לא פגעה כבר מההתחלה וסיינט מרי השאירה את זה קרוב, צברה ביטחון וגונזאגה התחילה להילחץ והחטיאה ממצבים שבדרך כלל אין לה בעייה איתם. בנוסף, כמה מהשחקנים המובילים של גונזאגה תפסו יום שחור. האצ'ימורה עם 9 נקודות בלבד (הפעם הראשונה העונה שהוא לא בספרות כפולות) ובעיקר זאק נורוול הלא יציב, שלא פגע בכלום אבל המשיך לידות וחיסל לגונזאגה כל סיכוי לחזור למשחק. ומה כל זה אומר על הסיכויים של גונזאגה בטורניר הגדול? לדעתי, לא הרבה. גונזאגה עדיין תהיה אחת מארבע המדורגות ראשונות ותרוץ חזק בטורניר.

פלורידה סטייט סמינולס. לא משחק אחד, אלא שלושה. עד השבוע הסמינולס לא נראו כמו קונטנדרית, למרות שכמעט ניצחו את דיוק מוקדם יותר השנה. אני עדיין חושב שהם לא, אבל הם הראו שאולי יש להם בכל זאת סיכוי להגיע לשלבים המאוחרים של הטורניר. זו קבוצה בלי כוכב, שהקלע המוביל שלה עולה מהספסל ומשחק רק 20 דקות למשחק. יש להם קו פנים די אימתני עם כריס קאמאג'ה הצ'אדי (2.23) ובעיקר פיונדו קאנבגלה הקנדי, שיכול עדיין להפתיע ולהיבחר בדראפט הקרוב. הקו האחורי בראשות הסיניור טרנס מאן לא יציב, אבל בעל פוטנציאל התפוצצות. את השבוע הם התחילו עם ניצחון דחוק בהארכה על וירג'יניה טק ברבע גמר טורניר ה-ACC, אחרי שלשת שיוויון ממש לפני הסיום וסל ניצחון משוגע בסיום ההארכה (תקציר מתחת). ואז בחצי הגמר הם הפתיעו את וירג'יניה, אחרי שהובילו רוב המשחק וחשפו את קו הפנים הדליל יחסית של הקאבלירז, אולי החיסרון היחיד של הקבוצה הנהדרת מוירג'יניה. בגמר בשבת מול דיוק זה כבר היה קצת גדול עליהם. הם עוד היו צמודים במחצית הראשונה וסיימו אותה בשוויון, אבל בחצי השני הכישרון של דיוק השתלט על המשחק (טרה ג'ונס עם משחק נהדר) ושייט לתואר של הקונפרנס הכי איכותי במכללות (נגמר 63:73). קצת חבל לי שלא זכינו לעוד מפגש של דיוק ווירג'יניה בגמר.

 

פלורידה גייטורס 76 – לואיזיאנה סטייט (LSU) 73 (רבע גמר טורניר ה-SEC). לפלורידה לא הייתה עונה טובה ולפני טורניר הקונפרנס הם ידעו שהם צריכים כמה נצחונות כדי להבטיח מקום בריקוד הגדול. אז הם עשו את זה בגדול. ניצחון על ארקנסו הביא אותם לרבע הגמר מול LSU המדורגת ראשונה, עם הכוכב שלה נאז ריד – סנטר גדול וזריז שיכול לעשות כמעט הכל על המגרש, אבל חצי מהזמן נראה רדום ובלי הרבה חשק (ובכל זאת יגיע מתי שהוא ל-נבא רק על סמך הכישרון). אז במשחק הזה ריד דווקא נראה בעניינים עם 26 נקודות, שליטה בצבע וכמה שלשות, כולל שתיים בדקות האחרונות ואחת שהשוותה את המשחק 20 שניות לסיום. פלורידה יצאה להתקפה אחרונה ואנדרו נמבהארד, הרוקי הקנדי קלע שלשת ניצחון שנייה לסיום שכנראה מבטיחה לגייטורס עוד ריקוד השנה. בחצי הגמר מול אובורן הם כבר נראו קצת פחות טוב והפעם נמבהארד החטיא את השלשה המכרעת בשנייה האחרונה לשוויון. ההילייטס של המשחק:

 

טנסי 82 – קנטאקי 78 (חצי גמר טורניר ה-SEC). הגמר יהיה היום, אבל אחרי ש-LSU הודחה אפשר להגיד שזה היה למעשה הגמר, משחק בין שתיים מ-6 הקבוצות הטובות במכללות. קנטאקי שוב הראתה את הכישרון וכבר נראתה בדרך לניצחון עם הפרש 10 חמש דקות לסיום. אבל אז הניסיון של טנסי נכנס לתמונה ובעיקר גראנט וויליאמס הנהדר, שוב הוא, שלמרות משחק פושר עד אז העמיס את טנסי על הכתפיים המאוד רחבות שלו משני צידי המגרש ופשוט לא נתן לה להפסיד. כמה שאני אוהב את השחקן הזה.

אייווה סטייט סייקלונז 78 – קנזס ג'ייהוקס 66 (גמר הביג 12). אייווה סטייט היא הקבוצה הכי מוכשרת בביג 12 והסוס השחור לטורניר הגדול. אז לכאורה זו הייתה תוצאה צפוייה לא? העניין עם הציקלונים זה שהם גם אחת הקבוצות הכי לא יציבות במכללות. במהלך השנה היו להם נצחונות גדולים (למשל על קנזס ועל טקסס טק בחוץ), אבל גם הפסדי בית גרועים לקבוצות בינוניות, עם הגנה לא טובה. אבל כשהם מתחברים, כפי שקרה להם השבוע, הם מסוכנים מאוד עם בערך 5 שחקנים שיכולים לשחק יום אחד ב-נבא. במשחק מול הג'ייהוקס הם שלטו מהפתיחה ולא נתנו לקנזס (שרק מחכה נראה לי שהשנה המקוללת הזו תיגמר) להיכנס למשחק.

דיוק בלו דבילס 74 – נורת' קרוליינה טאר הילס 73 (חצי גמר ה-ACC). וזה היה למעשה הגמר האמיתי של טורניר ה-ACC. צפון קרוליינה הגיעו למשחק עם שני נצחונות די קלים על דיוק בחודש האחרון, אבל שניהם בלי זאיון. ומסתבר שזה מה שעושה את ההבדל בשני צידי המגרש, למרות שהטאר הילס שרטו עד הרגע האחרון ולא היו רחוקים מלקחת גם את זה. בסוף זה הגיע לזריקת שלוש בשנייה האחרונה של הרוקי המצויין קובי ווייט שרקדה על הטבעת, יצאה החוצה, וקבעה שדיוק כנראה תדורג ראשונה בסופו של דבר כשהוועדה תאמר את דברה היום. לטאר הילס גם מגיע לדעתי להיות אחת מהארבע – זה בינם לבין טנסי. יש להם שלישייה שתהיה בשנה הבאה ב-נבא. הנה התקציר:

 

שחקן השבוע/חובבי ציון: אז הנה הדבר הכי ראוי לציון שקרה השבוע: שיבת ציון; החזרה של ציון וויליאמסון למגרשים. מדובר כאן כמובן בציון דרך משמעותי, גם לדיוק וגם לליגה. אחרי הכל, הראשון לציון הפך השנה לפנים של כדורסל המכללות והדיונים מסביב לשאלה האם הוא צריך להשבית הכל ולחכות לדראפט בהחלט לא היו נוחים לליגה, כשהם מעלים שוב את הנקודה הרגישה והראוייה לציון של מכללות שמרוויחות הון על גבם של כוכבים שלא מקבלים שכר. אז איך הוא חזר? כאילו שאף פעם לא עזב. מה נגיד, ציון מצויין. העניין עם ציון זה שאין לו בכלל משחק ביניים. מדי פעם הוא קולע שלשה וכל היתר ליד הטבעת. אבל ברגע שהוא מגיע לתנועה הציונית שלו, הוא פשוט חזק, מהיר ואתלטי מדי, ובלתי ניתן לעצירה. בהגנה דיוק איתו ובלעדיו זה שתי קבוצות שונות ובהתקפה הוא סיים את שלושת משחקי אליפות הקונפרנס עם 27 נקודות ב-80% מהשדה, 10 ריבאונדים, 2 חטיפות, וכמובן תואר השחקן המצטיין. ציון לשבח. ואיתו דיוק מצויינת וקונטנדרית מובילה למרות שהיא ממשיכה להשליך לבנים מהשלוש. אוקיי, אז עכשיו אפשר לספור כמה פעמים הצלחתי להשחיל את המילה ציון על כל הטיותיה בפסקה הקצרה הזו ולהמשיך הלאה.

 

חובבי מייפל: סיכום שנה מצויין לשחקנים הקנדים. מכיוון שכבר חרשתי על זה, הנה הפרסים הבולטים של הקנדים הצעירים בפאוור-5 (חמשת הקונפרנסים הכי חזקים):

אר ג'יי בארט: חמישיית השנה וחמישיית הרוקיז של ה-ACC

ניקייל אלכסנדר ווקר: חמישייה שנייה של ה-ACC

איגי בראזדייקיס: רוקי השנה של הביג-10

לו דורט: רוקי השנה של הפאק-12

אנדרו נמבהארד: חמישיית הרוקיז של ה-SEC

מאריאל שאיוק: חמישיית השנה של הביג-12 והשחקן המצטיין של טורני הקונפרנס

לינדל וויגינטון: השחקן השישי של הביג-12

פיונדו קאבנגלה: השחקן השישי של ה-ACC

והיו גם עוד כל מיני פרסים בקונפרנסים חלשים יותר (למשל בראנדון קלארק בחמישיית השנה של החוף המערבי ומועמד מוביל לשחקן ההגנה של השנה במכללות; נואה קירקווד רוקי השנה של האייבי ליג).

היו גם כמה אכזבות השנה כמובן. סימי שיטו מונדרבילט, שחשבתי שיהיה ואן-אנד-דאן הלך ודעך במהלך השנה. בהתקפה הוא סבל מהפציעה של הרכז דאריוס גארלנד ולא היה מי שיפעיל אותו. אבל עיקר האכזבה שלי היתה בהגנה, שם הוא נראה אדיש ורך. אם לא ייקח את עצמו בידיים, הוא לא יגיע ל-נבא למרות הכישרון הגדול. לצידו גם אושה בריסט מסירקיוז לא הצליח להתרומם השנה אחרי שנת רוקי מצויינת. שלא כמו שימי, הוא דווקא לוחם ומשתדל, אבל הקליעה מכל הטווחים ובעיקר ליד הטבעת פשוט חלשה ובלעדיה אין לו מה לחפש ב-נבא.

ועדיין, הסך הכל חיובי בהחלט. כשהגעתי לקנדה חשבתי שאולי אני אצטרך עכשיו להתחיל להתעניין בהוקי. אז לשמחתי הפריחה של הכדורסל הקנדי הפריכה את החששות ומספקת שפע של גיבורים וסיפורים.

וגם הטניס הקנדי אגב. ביאנקה אנדרסקו בת ה-18 (היום בגמר האינדיאן וולס) היא הטניסאית הכי צעירה בין 50 הראשונות בעולם. ואצל הגברים, דניס שאפובלוב ופליקס אוגר אליסים הם בני העשרה היחידים במאייה הראשונה בעולם. העתיד ורוד גם בספורט הלבן. בסוף עוד נהיה אוסטרליה.

 

לו"ז לשבוע הבא: היום, יום ראשון, יש עוד כמה גמרים מעניינים, בעיקר ה-SEC והביג-10 (עוד דרבי של מישיגן ומישיגן סטייט). אחר כך הוועדה המסדרת יושבת לבחור לא רק את 68 הקבוצות לטורניר, אלא גם את הדירוג והשיבוץ שלהן. בשש בערב שעון מזרח נדע מה הבראקט לטורניר. ואז בשלישי ורביעי משחקי הפירסט-4 (בין הקבוצות המדורגות 61 עד 68) ובסוף השבוע כל שאר הקבוצות משחקות (חמישי ושישי שלב ה-64, שבת-ראשון שלב ה-32). שיהיה לנו מרץ משוגע כמיטב המסורת.

 

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. ציון מפלצת הדרך היחידה לעצור אותו הוא מחוץ לפארק הוא חזק מדי אתלטי מדי כשרוני מדי, אין דרך להתמודד עבר או עתיד עם מפלצות אתלטיות וזאיון בהחלט אחד כזה, אני רואה אותו כבר מעונה הבאה קורע את הליגה , הוא מגיע במשקל 130 קילו לליגה עם ניתור וכוח מתפרץ לא הגיוניים , אפילו שאקיל הגיע עם 120 קילו לליגה.

  2. בוקר טוב. מתן תודה רבה. יופי של סיקור. תודה על ההשקעה כל השנה ועל כך שהצלחת להכניס אותי לנבכי כדורסל המכללות. דומיננטיות כמו של ציון לא זכורה לי. נשאר טעם של עוד. נחכה לטורניר.

  3. 1. אליפות העולם – בית H בהחלט "בית המוות". בהנחה שהקנדים והאוסטרלים מגיעים בסגל מלא, לא בטוח שליטא מצליחים לעלות משם. זה בעיקר תלוי בשחקנים הקנדים והאוסטרלים, אם עוד אצל האוסטרלים נראה כאילו יש מחויבות (בן סימונס בטורניר ראשון?) אז אצל הקנדים הכוכבים הבכירים לא תמיד הופיעו (ג'וזף וטריסטן תומפסון לדעתי היו הבכירים בטורניר האחרון).
    אני מקווה ששתי הנבחרות האלו יופיעו עם הבכירים כדי לראות באמת כמה הן חזקות.
    אצל האמריקאים… דילמה… אליפות העולם מתנגשת עם קיץ שבו הרבה שחקנים חופשיים בכירים מחליפים קבוצות והשאלה אם הם יהיו מוכנים לשרת את ארצם (דוראנט, ארווינג, תומפסון, קאזינס…), האם למשל דוראנט, במידה ויחליף קבוצה, ירצה לשחק בנבחרת עם חבריו לשעבר בווריורס… ומי מהכוכבים הגדולים יהיה מוכן להגיע בטורניר הראשון של פופ כמאמן ארה"ב?
    2. זאיון – רכבת משא בגוף של שחקן כדורסל. כל פעם שאני רואה אותו משחק הוא גדול בכמה מידות על הילדים של הקולג'… אי אפשר להתמודד עם הכוח שלו (והוא עוד לא בן 20… כמה הוא עוד יכול להשתפר פיזית ומקצועית… מפחיד לדעת). השאלות היחידות לגביו הן הקליעה (אבל גם בן סימונס אול-סטאר בלעדיה) והאם הגוף הזה יכול לעמוד בלו"ז רצחני כמו ה-NBA?

    1. נכון, קשה לדעת מי יבוא. יש דיבורים על זה שסימונס אולי לא יגיע באוסטרליה, אבל גם בלעדיו זו נבחרת מצויינת. בקנדה וויגינס בספק, אבל אני למען האמת מעדיף שלא יבוא. נקווה לראות את מרי ואת שג"א. אחרים כמו אוליניק, תומפסון, קורי ג'וזף ודווייט פאוול הראו כבר מחוייבות בעבר ואני מאמין שיגיעו גם הפעם. גם אר ג'יי בארט מחוייב (ועכשיו אבא שלו הוא רשמית מאמן הנבחרת), אבל הוא יהיה לפני עונת הרוקי שלו ב-נבא, אז זה לא פשוט.

  4. אחרי הרבה זמן שלא צפיתי בכדורסל מכללות, לילה חלש ב-NBA, לצד הסיקורים השבועיים, "דחפו" אותי לראות את דיוק.
    אין מה לומר. ציון זו רמה אחרת של כדורסל.
    הדבר היחיד שנותר לנחש זה איך משחקו יתורגם ב-NBA.
    אני קראתי מספר מקטרגים שחושבים שב-NBA זה כבר לא יהיה "גבר נגד ילדים". אני חושב שב-NBA השיטה היא כזו ששחקן כמו ציון יכול לפרוח יותר מאי פעם.
    בעידן בו הריווח משמעותי מתמיד, וקבוצות ה-NBA כבר לא מחזיקות קרנפים שכל תפקידם הוא לסתום את הצבע,
    לצד כללים מובנים לטובת ההתקפה –
    לשחקן עם הנתונים פיזיים מסוגו של ציון, יש קרקע פוריה לצמוח ולהפוך לכוכב על.
    .
    תודה, ערן.

    1. מסכים, אני גם חושב שהוא יצליח. קודם כל בגלל השילוב של אופי נהדר (המון דרייב, אבל גם צניעות) עם נתונים גופניים כל כך יוצאי דופן. הוא הולך לשנות את ההגנה של כל קבוצה שהוא יגיע אליה כבר מהיום הראשון (כן, אפילו של פיניקס). ובהתקפה הוא אולי יצטרך לעשות קצת התאמות, אבל כמו שאמרת עם ריווח הוא הולך לחגוג במגרש הפתוח וגם בצבע מול רוב הקבוצות. למעשה, דווקא במכללות כשמצופפים עליו, ובטח עם קבוצת שלשות גרועה כל כך כמו זו של דיוק, זה קשה יותר. בסופו של דבר, יש מצב שהוא יהיה דומיננטי באופן דומה לשאקיל בזמנו.

      1. בס"ד
        אני אשמח שיגיע לניקס ויבנו איתו ושני כוכבי על סופר טים וסוף סוף תהיה קבוצה בניו יורק.
        אם לא והיה ויגיע לפיניקס- יחד עם מה שיש שם ויביאו שחקן חופשי את ווקר נניח- זו קוטנדרית בפוטנציה תוך שנתיים

  5. האמת שבית א' נראה לי בהתחלה כמו בדיחה ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. אחרי שראיתי את בית ח', ולאחר שפירטת פה לגבי ההצלבות ועשית את ההקשרים הפוליטיים, החלטתי שכנראה צריך לבכות.

  6. אני מסכים שהבתים באליפות העולם הם לא יותר מבדיחה, ואפילו לא מצחיקה במיוחד. יחד עם זה, אני לא בטוח שהבעיה היא בהגרלה. לא ראיתי אבל הבנתי שמי שהגריל היה קובי בראיינט, לא נראה לי שהבעיה הייתה באקט ההגרלה עצמו.
    אז איפה הבעיה? הבעיה היא עם הדירוג המעוות של הנבחרות. דירוג שמבוסס על כל מיני טורנירים משניים שמתקיימים ללא שחקני NBA ושמידת החשיבות שלהם מוטלת בספק במקרה הטוב.
    .
    כדי לסבר את העין, זה דירוג הנבחרות:
    ראשי הבתים – סין, ארה"ב, ספרד, צרפת, סרביה, ארגנטינה, ליטא, יוון.
    דרג 2 – רוסיה, אוסטרליה, ברזיל, איטליה, פוארטו ריקו, טורקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, ונצואלה.
    דרג 3 – גרמניה, קנדה, צ'כיה, פולין, אירן, מונטנגרו, הפיליפינים, דרום קוריאה.
    דרג 4 – ניגריה, סנגל, ניו זילנד, אנגולה, יפן, ירדן, טוניסיה, חוף השנהב.
    .
    אז זה החטא הראשוני, הדירוג של גרמניה וקנדה בדרג השלישי יחד עם הפיליפינים. הדירוג של ונצואלה והרפובליקה הדומיניקאנית בדרג השני יחד עם אוסטרליה וברזיל ומעל לכל, הדירוג של סין המארחת בדרג הראשון(!).
    יכול להיות שעשו קצת שירקעס בהגרלה אבל רוב הנזק נעשה בשלב הדירוג.

    1. כן, נכון. זה שילוב של דירוג מעוות (מחשב תוצאות שמונה שנים אחורה) וכל מיני כללים "אובייקטיביים" לגבי זה שנבחרות מאותה יבשת לא יהיו באותו בית. וגם כמה "התאמות" של הרגע האחרון (לא ניכנס לזה), שבעצם הבטיחו שסין תוכל להיות מוגרלת רק עם נבחרות קלות ובית המוות שבו אוסטרליה וקנדה הוא כמעט בלתי נמנע. ואז שמים את בראינט להוציא את הפתקים כדי ליצור מצגת של אקראיות.

        1. למשל החלפה בדירוג של קנדה ואירן עם איזה תירוץ קלוש, שגרמה לכך שקנדה דורגה עוד יותר נמוך מהדירוג ההתחלתי שלה בפיב"א (המגוחך בפני עצמו). כתוצאה מכך, קנדה ואוסטרליה לא יכלו יותר להיות מוגרלות עם סין. והסיכוי שלהן להיות באותו בית, יחד עם עוד מעצמה אירופית, גדל ל-50% (בהנחה שההגרלה הסופית אכן הייתה "עיוורת).

    1. לדעתי כן, ואפילו להצליח (לא כוכב, אבל שחקן תורם שמשפר קבוצות). לכאורה זה לא נראה ככה — פאוור פורוורד אנדר-סייזד, לא מאוד אתלטי וגם לא קלעי שלשות מצטיין, לפחות כרגע. אבל הוא פיזי וחזק באופן יוצא דופן (השחקן הכי חזק במכללות אחרי זאיון), שחקן הגנה נהדר וחכם, וגם בהתקפה הוא ימצא דרך לעשות נקודות, יש לו אינטלגנציית משחק גבוהה (מוסר נהדר) וגם פוטנציאל קליעה טוב (85% מהעונשין). אישית, אני הייתי הולך על שחקנים מוגבלים משהו אבל כאלו שמבינים את המשחק כמוהו על פני עוד איזה אתלט כמו אוקפלה. אבל ברור לי שרוב קבוצות ה-נבא מעדיפות ללכת על ה"אפסייד".

  7. ערן תודה רבה .
    כמה דברים
    אשר למכללות .
    אני מאד מקווה שתתן לנו עוד סיכום לפני הריקוד הגדול של כל הגמרים בחטיבות השונות או לפחות בחטיבות החשובות במכללות.
    אשר לאליפות העולם כדורסל
    1. אתה לגמרי צודק

    2. אשמח אם לאחר עונת המכללות תתחיל לנתח לנו את הנבחרות (את השחקנים הבולטים שלה בכל בית ).
    3. הנה הבארקט הראשוני שלי מבלי שעקבתי אחרי הסגלים השונים

    שלב ראשון דירוג בתים
    בית 1 1 סין 2 פולין 3 חוף השנהב 4 ונצואלה .

    בית 2. 1 ארגנטינה 2 רוסיה 3 ניגריה 4 קוריאה

    בית 3. 1 ספרד 2 פורטו ריקו 3 טוניסיה 4 איראן

    בית 4 .1 סרביה 2 איטליה 3 הפילפינים 4 אנגולה .

    בית 5 .1 ארה"ב 2 צ'כיה 3 טורקיה 4 יפן

    בית 6 1 יוון 2 מונטונגרו 3 ברזיל 4 ניו זילנד (בית קשה

    בית 7 1 צרפת 2 דומינקנית 3 גרמניה 4 ירדן

    בית 8 1 ליטא 2 אוסטרליה 3 קנדה 4 סנגל .

    לפני שנמשיך כמה הערות
    1. הנבחרת הכי חסרה לי סלובניה של דונציץ אלופת אירופה.
    אחריה קרואטיה ….וכמובן ישראל.

    2. הדירוג בבית 2 התלבטתי על הבכורה

    בית 6 מעניין ושקול

    בית 8 הלכתי על המסורת הליטאית רבת השנים בניגוד לאוסטרליה וקנדה שאולי פייבוריטות אך מאכזבות לא פעם .

    הלאה שמינית הגמר .
    סין תנצח את רוסיה בזכות הביתיות
    פולין תפתיע את ארגנטינה
    ספרד תנצח במשחק צמוד את איטליה
    סרביה תעבור את פרוטו ריקו
    ארה"ב תביס את מונטונגרו
    ויוון את צ'כיה
    צרפת תעבור את אוסטרליה
    וליטא את הדומינקנית .

    רבע גמר אם אני מבין נכון את הבארקט.
    סרביה תנצח את סין
    ספרד את פולין
    ארהב את ליטא .
    ויוון את צרפת בקרב קשה ביותר.

    חצי גמר
    סרביה תפתיע
    ארצות הברית תתקשה אך תעבור
    ספרד תזכה בארד
    וארצות הברית בזהב בגמר שני ברצף מול סרביה

    1. תחזית מרחיקת לכת אהרון. אני את שלי אשמור עד שלפחות נדע מי בא ומי לא (סימונס, יאניס, השחקנים המובילים של קנדה, מי מגיע בסרביה, וכו'). בכל מקרה, סין ופולין ברבע הגמר… איזה כיף.

  8. כותרת ששווה זהב. הבעייה שלי תמיד הייתה בכותרות. זוהי יכולת מיוחדת. ב'ידיעות' בשנות ה-80, היה מישהו במשרה מלאה שתפקידו היחיד הוא לשפר כותרות. היתה לו רשות לרפרף בין הטיוטות ולשנות כאוות רצונו. הוא הכניס לי כמה כותרות שממש עשו לי את המאמרים. אבל הפעם המאמר עשה את המאמר. הכותרת רק הוסיפה מגנט לקריאת הפוסט!
    תודה
    הציון הזה הוא תופעת טבע. מוזר שבתיכון הוא היה מצויין, אבל איש לא חלם על ציון של היום שהוא לא סתם מצויין, נוא אחד בדורו.

    תודה ערן

  9. ראשית ערן, תודה גדולה על הסיקור במהלך העונה. הטור שלך היה חובת קריאה ומהנה מאוד (לפעמים יותר מהמשחקים עצמם).
    .
    שנית, ואכתוב את זה כאן לפני הבחירות לטורניר – אסור בתכלית האיסור לדרג את וירג'יניה ראשונה. יש השנה מספיק מועמדות ראויות (אפילו קנטקי צריכה להיות לפניהם) כדי לא לתת להם את הכבוד הזה. נכון, קשה להתווכח עם העונה(ות) הסדירה שלהם, אבל הם פעם אחר פעם מראים שהם נעלמים ברגעי האמת. צריך להתייחס אליהם בדיוק כמו שהתייחסו לגונזגה בשנים האחרות – בחוסר כבוד, עד שיוכיחו אחרת. הבעיה שככל הנראה הם ידורגו לפני הבולדוגס, בגלל ההפסד לסיינט מארי.
    הרביעייה שלי: צפון קרוליינה, דיוק, גונזגה, טנסי (בסדר הזה).

    1. מישיגן סטייט הם ההפך המוחלט של של וירג'יניה, להם צריך לתת סיד 1 רק מהכבוד (וכן, הם ראויים גם מקצועית).
      .
      ומאוד מפתיעה ההתפרקות של טנסי, לא ראיתי את זה מגיע…

    1. ועוד כמה להמשך הקריירה של ציון:

      להרביץ בהם קצת ציונות – פלייגרנט.

      כנס התנועה הציונית – ערב הדראפט.

      נקודת ציון – קליעת עונשין מוצלחת.

      ציון עובר – טרייד.

      ציונות דתית – כאשר יהפוך לאליל.

  10. תודה רבה ערן על עונה של סיקור מעולה.
    איך באפלו? הם לא באים מאחד הקונפרנסים החזקים אבל ממה שראיתי הם עם אחוז ניצחונות מאוד טוב. הם טובים או שזה רק הקונפרנס החלש?

להגיב על עידו גילרי לבטל

סגירת תפריט