אירופה פינת ברוקלין/עידו רבינוביץ

אירופה פינת ברוקלין/עידו רבינוביץ

לאחר כל מהלך מרשים מהחבורה בשחור-לבן ב"ברקלייז סנטר" שבברוקלין, מתחרש רצף קבוע של תגובות פבלוביות מסקרנות: הקהל משתולל, הספסל מתחיל לרקוד בניצוחו של ג'ארד דאדלי והשדרן איאן איגל מעלה בכמה רמות את קולו מקול טנורי רגיל לקול סופראנו יותר מטוני. החבורה של קני אטקינסון היא אחת מהקבוצות המסקרנות יותר של העונה הסדירה הנוכחית. בקבוצות רבות מתעסקים בכוכבים האירופאיים המוכרים כגון לוקה דונצ'יץ' וניקולה יוקיץ', אולם גם לקבוצה מהרובע הניו יורקי הגדול ביותר יש שני אירופאיים שעברו קצת מתחת לראדאר:

רודיאנס קורוץ:

קורוץ תמיד הסתגל מהר לכל קבוצה בה שיחק: הוא התקדם במהירות מלשחק בליגה הלטבית השנייה ליורוקאפ בתוך שנה. באותו קיץ של 2015 הוא חתם במדי ברצלונה. בהתחלה שיחק במדי קבוצת הנוער של הקאטלונים, התקדם לקבוצת המילואים ומשם לראשית. ב-2017 הכניס בתחילה את שמו לדראפט אך החליט לחכות עוד שנה. לאחר שלוש שנים בעיר של גאודי, החליט להיפרד קורוץ מברצלונה ולהגיע לליגה הטובה בעולם. הוא נבחר בבחירה העשירית של הסיבוב השני על ידי הנטס.

במהלך מסיבת העיתונאית הראשונה שלו, קורוץ נשאל על קריסטאפס פורזינגיס, השחקן הלטבי האחר בליגה. קורוץ טען כי הם דיברו במהלך הדראפט אך מאז לא נוצר עוד קשר עד אז. "אתה מצפה לשחק נגדו?" נשאלה שאלת ההמשך. "כן, ולכסח לו את הצורה" ענה קורוץ עם גיחוך קל. מהנקודה הזו, בברוקלין הבינו שהוא אחד משלהם. ברוקלין וקשיחות אלו כמעט מילים נרדפות, עיר המושתתת כל כך על הרצון להוכיח לכולם שהם יכולים. עיר בה נשמע "Ready to die" יותר מ-25 שנה לאחר הוצאתו.

כמו הרבה שחקנים שמגיעים מהיבשת הישנה, לקח לו כמה חודשים להיכנס לעניינים, ב-21 בדצמבר היה משחק הפריצה שלו: 24 נקודות באחוזי פנטסטיים מכל הטווחים (80% מהעונשין/מחוץ לקשת, 54.5% כללי) יחד עם שלושה ריבאונדים, חסימה וחטיפה. קורוץ החל לתת תפוקה גבוהה כזו במספר תכוף יותר של משחקים מאז, דאבל דאבל בניצחון ב-2 הארכות על שארלוט, 24 נקודות בהפסד לבוסטון ועוד. כעת הממוצעים שלו עומדים על 9 נקודות, 3.8 ריבואנדים ו-12.2 PER. לאחר המשחק מול הפיסטונס לפני כמה ימים, בו קורוץ שיתק ותסכל את בלייק גריפין לסל שדה אחד מעשרה ניסיונות ועבירה טכנית כבר ברבע הראשון, נשאל ספנסר דינווידי על ההופעה של חברו לקבוצה:" Rod aint no punk" השיב.

אחד מהדברים שמייחדים את קורוץ משחקנים צעירים אחרים, היא בחירת הזריקות המחושבת. כ-92% מהזריקות של הלטבי מגיעות 1.5 מטר או פחות מהטבעת או מהשלשה. הוא אף פעם לא יכריח זריקה לא רצויה ותמיד ימצא את המסירה הנכונה לצאת ממצב בו אינו מסוגל לשים נקודות על הלוח.

מבחינה הגנתית, הורסטיליות שלו מאפשרת עליו לשמור על כל כך הרבה סוגים של שחקנים בצורה מיטבית. ב-54 פוזשנים שהגן מול הכוכב העולה והגבוה של הבולס, לאורי מארקקנן, הוא הרשה 9 נקודות בלבד וירידה בממוצע פר פוזשן של 11.7. קורוץ גם שמר 83 פוזשנים משותפות על ג'רמי לאמב וקריס מידלטון שקלעו 13 נקודות בלבד יחדיו (7 למידלטון, 6 ללאמב). "פוזינשנלס באסקטבול" כבר אמרנו?

אני צופה למוסה קריירה אורכה ופורה, בעיקר בשל ההתאמה המושלמת שלו לכדורסל המודרני.

באדיבות עמוד הטוויטר הרשמי של הברוקלין נטס

 

דז'אנן מוסה:

נולד בבוסניה, החל בתור שחקן כדורגל עד שהכדור הכתום קרא לו כמו שירת סירנה. לאחר שהרשים מאוד בקבוצה הבוסנית בה שיחק, עבר לבירת קרואטיה לשחק בצדביטה זאגרב ב-2014, קבוצה שהייתה אז ביורוליג. כאשר עלה לפרקט לראשונה במפעל, היה השחקן התשיעי הצעיר ביותר שהריח פרקט בתולדות היורוליג (הטופ 15 כולל שחקנים כמו לוקה דוניצ'יץ, ריקי רוביו ואנס קאנטר) ולא רק זה, הוא גם פתח בחמישייה וקלע 4 נקודות בחמש הדקות הראשונות. המשך הקריירה האירופאית שלו היה מוצלח, בעונתו האחרונה בזאגרב הוא נבחר לכוכב העולה של היורוקאפ עם ממוצעים של 10 נקודות ו-3 ריבאונדים לערך בדקות מוגבלות. בדראפט 2018 הוא נבחר בבחירה ה-29 על ידי הנטס, שצפו לו עתיד גדול והתחלה מיידית למרות שהוא צעיר ביותר משנה מכל חברי הקבוצה שלו (הבא בתור הוא ג'ארט אלן). כאשר הגיע נוכחו לדעת שהוא עדיין לא מלוטש מספיק ולכן החליטו לשלוח אותו ללונג איילנד נטס (קבוצת הבת), הוא בא לאמריקה על תקן שוטינג גארד אך עושים איתו ניסויים בתור רכז אמיתי ב-G LEAGUE.

סוכנו, מיזקו ראזנטוביץ, אחד מהסוכנים האירופאיים הגדולים (מייצג את דאריו סאריץ, בזמנו את דרון וויליאמס והיה ממי שגרם לו לעבור לבשיקטאש וכמובן מיודעינו, מאיק צירבס) עשה ראיון עם אתר ספורט בוסני גדול ואמר כי העובדה שלקוחו עדיין מבלה זמן בקבוצת הפיתוח מלונג איילנד היא לא קשורה לכישרונו או מוסר העבודה שלו, אלא בעיקר בשל הפציעות (עקב בפרי-סיזן, כתף קרוב להפסקת האולסטאר), חוסר הליטוש שלו והעומס היחסי בעמדה שלו. "הוא לוחם אדיר, האנשים בברוקלין מאוד מרוצים. תאמינו לי, אני בקשר טוב עם כולם שם". למרות שרק ראיתי את המילים הללו על צג מחשבי, עדיין שמעתי בראשי את אינטונציית הקול המפחידה שלו א-לא מאפיונר אירופאי בסרט של ג'יימס בונד. אמנם, יש לכך הוכחות שלמוסה מצפה קריירה מבטיחה. כבר במוקדמות אלופות העולם של פיב"א ניכר הכישרון שלו כמוביל כדור, כסוחט עבירות (21 זריקות עונשין בשני המשחקים הראשונים שלו) וכמסיים אמבידקסטרי בדרכים שונות ויצירתיות מתחת לסל. הוא הראה קצת חוסר יציבות ונטה לעשות עבירות לא מוכרחות, אך ניכר שהוא עובד על שני האספקטים הללו, למרות שהם עדיין מתוארים כעקב אכילס שלו, בעיקר בעיית העבירות.

המאמן קני אטקינסון הוא זה שדוחף אותו להישאר בליגת הפיתוח, מאמין ששם הוא יכול לצבור הרבה קשיחות, הכרה עם המשחק האמריקאי והשוני שלו, ולהתמודד עם עונה מפרכת. יש לחכות ולראות האם הבחירה בו בסיבוב הראשון תשתלם.

באדיבות עמוד הטוויטר של דז'אנן מוסה

 

לסיכום, הגיוון העולמי בכלל והאירופאי בפרט סוף הגיע לברוקלין, הפעם באמת, וזה נראה מאוד מבטיח לקבוצה של שון מארקס.

 

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. פוסט מצויין מצעיר מוכשר שיהיה איתנו זמן רב ויתרום רבות לאתר (ובקרוב לגלי צה"ל). לי לא היה שמץ של מושג על שני הוונילים האירופאים האלה!

  2. כתבה מצוינת, ברוך הבא!

  3. מעולה! תודה רבה

  4. טור מעולה (וברוכים הבאים). קורצוס מעולה העונה ומוסיף המון, יהיה חמישיית רוקיז שנייה. מוסא הרבה יותר בוסרי לדעתי.

  5. מעניין מאוד, ההצלחה של ברוקלין היא אחת התופעות המעניינות של העונה הזאת

    1. מסכים עם דור שברוקלין היא משב רוח מרענן בליגה

  6. תודה.
    לא אמרו פעם שמוסא יהיה טופ 5?

  7. הצורה שקורוקס שיתק את גריפין במשחק הלפני אחרון הייתה מרשימה.
    הצוות האירופאי של מארקס עבד קשה למצוא את השחקנים האלו, וזה השתלם להם.

  8. וואו, איזה איכות של כתבה. תענוג ממש!
    שמעתי על הלטבי שלהם אבל מודה באשמה שעוד לא ראיתי אותו. נשמע מבטיח!

  9. טור מרענן. תודה!

  10. מצוין עידו, תודה רבה, כן ירבו פוסטיך.
    .
    עם כל הגלובליזציה של הליגה, אני חושב ששחקן אירופאי ולבן עדיין נדרש להוכיח את עצמו יותר מאשר שחקן אמריקאי או שחור שאינו אמריקאי, וממש יפה לראות את אלה שמצליחים שם. לדעתי הם מוסיפים לליגה גוון חשוב, יכולות קבוצתיות והרבה שכל כדי לפצות על האתלטיות היחסית מוגבלת.

    1. תגובה קצת גזענית מדבריך.
      לבנים לא אתלטים, שחורים כן ?
      מוסיפים לליגה הרבה שכל? כי לשחורים אין?

  11. אחלה כתבה, מברוק עלייך.
    זוכר את מוסא מאירופה, איכשהו הראשון חמק ממני, תודה רבה על הכתבה

  12. כתבה מעולה!
    בכל רחבי הליגה האירופאים מתחילים להרים ראש ולהראות שהם לא פריירים

  13. יפה.
    האמת שאם הולכים למדינות מסוימות מאד שיש בהן מוסר עבודה ומנטליות ספורט אז קלי קלות לצצוא את השחקנים המתאימים.
    המדינות הן הבלטיות , ומדינות יוגוסלביה לשעבר.
    השיטה הזו נכונה לכל ענף ,אם נלך לאופניים למשל , הקבוצה הישראלית חיפשה אירופים ופיספסה כמה רוכבים מצוינים מארגנטינה וקולומביה למשל.

  14. לכל ענך המדינות המתאימות לו שבהן הספורט המדוסר מתחיל להתקדם , ולתךוס תאוצה בשילוב עם מצב הכלכלה המקומית.
    למשל באנגליה האופניים תפסו תאוצה יופי אך בשל הכלכלה החזקה רוכבים אנגלים הם השקעה כלכלית גרועה ,הם יקרים מידי ,כנל צרפת וספרד .
    כאשר רוכבים ברמה קרובה להם או אפילו טובים יותר מארגנטינה וקולומביה יהיו זולים בהרבה .

  15. קורקוס מצויין, מציאה של ממש. אני בכלל לא הכרתי אותו והוא תפס מקום בחמישייה של ברוקלין. הוא מאוד מזכיר לי את בוגדנוביץ' של הפייסרס (אם כי הסרבי הוא יותר סקורר). המדהים הוא שהוא דחק אחרים לספסל, אם זה קראב (או האריס) או אפילו לבארט (למרות שפה הייתה גם פציעה).

    דנזן הוא ממש סימן שאלה כי פשוט אף אחד לא ראה אותו (וחוסר מזל עם פתיעות). העמדה שם עמוסה, בעיקר עם ראסל ודינווידי, ויש גם את נאפייר המוכשר.
    מרקס ואטקינסון עושים עבודה מעולה

  16. מוסא היה אדיר בנבחרות הצעירות. ברמה של רוביו בזמנו, לוקה ואחרים שנראו פשוט גדולים על כל סביבתם בענק (לאמריקנולוגים – ניתן להשוותו למה שכרמלו היה בסירקיוז – לקח קבוצה מוגבלת מאוד על התואר). הוא באמת נעלם לי מתחת לרדאר ואני מקווה שיצוץ מחדש. זה חתיכת כישרון.

  17. פוסט תענוג!
    קורוץ' כבר כאן ועכשיו. שחקן מצוין.
    מוסא עוד צעיר ומוקדם לדעת איך יתקדם. אני סומך על המערכת הבריאה של ברוקלין (לא מאמין שאני כותב את זה!!) שתדע למצוא לו מקום.

  18. מצוין עידו

  19. טור מצוין חסר באתר ובמעורבים התייחסות לברוקלין ועם כמות החבדניקים הצופים באתר שווה לדבר עליהם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט