שיקגו בלוז- סימני חיים במשחק לא ממש חשוב/גיא א

שיקגו בלוז- סימני חיים במשחק לא ממש חשוב/גיא א

  • ותצא בת קול מהג׳ימייל ותאמר: ״לך לך ליונייטד סנטר. ודווח לעם ישראל האם קמו הבולס מאפר״. ויאמר כתב החוץ: ״כבוד הדוק לס, אתה בטוח? השיקגו בולס, עיניים להם וסל לא יקלעו, ידיים להם וריבאונד לא יקחו, ראש להם, וקיר לא יטיחו בו״
  • ויאמר הדוק: ״הלילה הלייקרס באים, קבוצתם שממה, ומנהיג אין בה. ג׳י אמים אכלו בוסר, וזרועות צעיריה קהו. לך לך ליונייטד סנטר, וראה האם הבולס מסוגלים לנצח את קבוצת הליצים ואל תדאג לגבי הבולס כי זכרתי להם חסד נעוריהם וימים יפים עוד ישובו״
  • ויאמר כתב החוץ: ״דוק, יש לי עבודה תובענית שדורשת ממני המון. בבית יש ילד בן ארבע עם בעיה רצינית של היפראקטיביות, תינוק חולה, ואישה מצוננת ועצבנית. אני לא יכול לחשוב על זמן טוב יותר ללכת לראות משחק!״

 

  • אז הנה אני כאן, כותב אחרי המשחק. בסוף הבולס הפסידו כמו שאתם בטח כבר יודעים. אחרי שהובילו בעשרים. אל תסתכלו עלי ככה. קורה. ככה זה שהתאגיד בא לבקר.
  • ברבע הרביעי, דווקא שדברים לא נראו טוב, הסתכלתי על המגרש ופתאום נורת וינטאג׳ של בית קפה היספטרי האירה מעל ראשי: יש קבוצה בשיקגו!
  • כלומר, הבולס שיחקו עדיין ברישול הבוסרי הרגיל שלהם, והפסידו אחרי שהובילו בעשרים, אבל הם עמדו על המגרש כמו קבוצה. הם דחפו את הלייקרס כי הם רצו לנצח. הם לקחו אחריות. לקחו, לא כי שאר השחקנים ברחו ממנה, אלא כי היה להם בטחון שהם יכולים לשנות מומנטום וראית שחקנים מבקשים את הכדור שוב ושוב. הם לקחו אחריות והחטיאו אבל זה זרם ונראה, לפחות לי, שאחרי שלוש שנים באמת יש גרעין של משהו טוב. אז למה הם הפסידו?
  • לברון. פאקן ג׳יימס ׳ברון.
  • כן שומר את עצמו, לא שומר את עצמו, העלה משקל, נראה עייף. מה לא אמרו עליו. אתמול ביונייטד לברון כיפף את המשחק לרצונו, עקץ משלוש, הטביע בסיבוב (בשלב מסוים אחד משחקני הספסל של הבולס קפץ הצידה בבהלה כשראה את לברון), הטביע עוד קצת, מסר, הכווין וגם עשה הצגות מזויפות לקהל ובכה לשופטים על שטויות. בכל זאת לברון. עוד תצוגה מופלאה של שחקן היסטורי.

  •   על המגרש ג׳יימס היה נפלא. מאחורי הקלעים וגם קצת על המגרש, לברון נתן תצוגת דושבג שתכנס לפנתיאון. אני לא הולך להכנס לזה יותר מדי בגלל שאני די סולד מהדיון ״לברון ג׳יימס, עז או שקשוקה״ ואני דווקא חושב שהוא שחקן אדיר אבל אצל לברון אתמול בלילה ראיתי אדם שבאמת מאמין שהוא מעל שאר האנשים. מן אגו טריפ שכנראה תמיד היה לו אבל עכשיו הוא כבר לא טורח להסתיר. קשה להסביר את זה, זו מעין שפת גוף והתנהלות עם אנשים שמכוונת לגרום להם להרגיש נמוכים ממנו.
בחדר ההלבשה אף אחד לא יושב ליד ג׳יימס ובאופן כללי היה נראה שהוא לא סופר אף אחד חוץ מרונדו
  • לפני המשחק, הוא החליט להתחמם במסדרון שזה די שגרתי, אבל הוא כנראה דרש שכל העיתונאים יוכנסו לחדר המדיה ושהדלתות יסגרו, או שהנהלת היונייטד סנטר קיבלה הוראות מיוחדות כי זה בחיים לא קרה לי לפני כן. אני לא רציתי להינעל ויצאתי למסדרון לצלם אותו ואז לעלות למגרש אבל תוכלו לראות בוידאו את איש הבטחון/מאבטח שהיה צמוד ללברון כל הזמן ניגש ומנסה להכניס אותי חזרה לחדר המדיה. את אותו השומר ראיתי לאחר מכן תופס כתב אחר ומכריח אותו למחוק תמונות של לברון. שהכתב סירב האיש איים עליו להרחיק אותו מחדר ההלבשה של הלייקרס:
  • אגב קראתי את זה היום והבנתי שאני לא היחיד ששם לב להתנהלות הזו. כמה כתבים מהאתלטיק צייצו על כך בטוויטר אחרי שאחד מהכתבים שלהם לא הורשה להכנס לחדר ההלבשה.
  • אודה ואתוודה, מאז הפעם הראשונה ששמעתי את ג׳ם בוילן, מאמן הבולס, חשבתי שמדובר באידיוט גמור. ההמשך לא בישר טובות: מסיבות העיתונאים, המרד, ההפסדים המשפילים. בוילן עצר לחלוטין את הבולס, שיתק את לורי מראקנן, רידד את דאן והפך את הבולס לסחבה של הליגה. הבולס התבססו על קלוריות ריקות של לאבין והתעלויות של שחקן זה או אחר פה ושם.
  • ובפברואר? מהפך? הקבוצה שבקושי ניצחה שליש ממשחקיה פתאום עברה לנצח שש מעשרת המשחקים האחרונים. זה קצת מבאס כי רצינו טנקינג. אבל לשחקנים לא אכפת והם ממשיכים להביא את הסחורה. אז על מה ולמה?
  • ובכן, הנה סיבה ראשונה שראיתי: אוטו פורטר, שחקן. כנראה שינה את התמונה עבור הבולס. שמונה עשרה נקודות (חשובות), לקיחת אחריות, ריבאונדים, כימיה מצוינת. הכל היה שם.
  • הסיבה השניה. בוילן. יכול להיות שטעיתי לגביו. בוילן העביר את מהליכה לריצה וזה עובד. הבולס עלו עם דאן וארכידנו (יש שחקן כזה בבולס, נשבע לכם), שני מוליכי כדור שהריצו את הבולס מצד לצד במהירות. לפחות ברבע הראשון ראיתי את מרקאנן מגיח גם להריץ התקפות. בהרכב השחקנים הנוכחי זה עבד בחלקים נרחבים מהמשחק. התוצאה הלילה לא שיקפה. הקבוצה הייתה מהנה לצפייה והיה נראה שהשחקנים שבאמת משנים מרגישים בנוח להביא לידי ביטוי את היכולות שלהם.
  • אז מה צריך לשפר? ובכן לא לתת לקבוצות לקלוע מולך 120 נקודות שלושה משחקים ברציפות. אני לא יודע בדיוק מה הם מנסים לעשות שם. בוילן דיבר על כך שזה לא בושה לחטוף מלברון אבל אני ראיתי שחקנים מתבלבלים בהגנה, וחוסר תאום. הלייקרס קלעו ב-50%+.
  • אבל הנה השורה התחתונה, שלורי מרקנן נשאל למה הוא המשיך לזרוק לשלוש ולדרוש את הכדור למרות שלא קלע כלום כולל כמה זריקות קלאצ׳ הוא השיב: ״נשבע לכם שעד שהרגע האחרון חשבתי שכל אחת מהזריקות האלה יכנסו פנימה״.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. מאיזה פרשת שבוע ציטטת את ההקדמה? פשוט מעולה!!
    נראה הבולס עולים על הגל ויש עתיד ורוד לפנינו
    ארצידאקנו הוא שחקן עם כל כך הרבה נשמה! השוו אותו פעם לקירק היינריך. הוא רכז טבעי!
    תודה על הכתבה המעולה! ואיזה כיף שיש לנו עתיד

  2. סיקור נהדר!
    .
    רשימת הסיבות לצפות במשחק כדורסל?
    אמת אוניברסלית.
    .
    אוטו פורטר.
    הבולס הפכו מאז הטרייד לסוג של פטיש עבורי. יצא לי לצפות בהם מספר פעמים מאז הטרייד, ואני חייב לציין שפורטר, הוא העלה את רמתו.
    ידענו שהוא מצוין אוף דה בול. בבולס הוא מראה שהוא גם מסוגל ליצור,
    אבל שהוא מסוגל לעשות את זה מבלי לפגוע במקרם הקבוצתי, מבלי לקחת על עצמו יותר מדי.
    וזה שילוב נדיר בכדורסל.
    .
    תודה, גיא.

    1. מנחם, באמת יש חוק שאסור לצלם אבל יותר יותר נהיה מקובל לא לאכוף אותו. אתה נכנס לחדר ההלבשה ולכולם יש טלפונים עם מצלמה כולל ESPN וכולם מצלמים ומקליטים כל הזמן. השחקנים בסדר עם זה כל עוד לא מצלמים חלקים אינטימים. זו הפעם הראשונה שראיתי את החוק נאכף ועוד הכריחו את הכתב למחוק את התמונה, ואסרו כניסה על האתלטיק שזה מאד חריג

      1. בפעם הראשונה שלי בסטייפלס, כשראו אותי מוציא את הטלפון, איש אבטחה כבר הזהיר אותי. לדעתי זה די נאכף.
        מה שכן, יש הבדל (לפחות בסטייפלס) בין כל צלמי הוידאו עם מצלמות הוידאו הגדולות (שמן הסתם שייכים לרשתות כאלה ואחרות) לבין פשוטי העם (כלומר, אנחנו). נדמה לי שהראשונים מצלמים כל הזמן פחות או יותר.

        1. אולי מדיניות של הלייקרס? ביונייטד זו הייתה הפעם הראשונה והיום בבוקר קראתי שהאתלטיק התלוננו לאנ בי איי על היחס של אנשי האבטחה.

  3. סיקור מקסים ומשעשע.
    כן, לברון הוא דוש. זה גם מאד בולט בחדר ההלבשה של הלייקרס בסטייפלס, ונדמה לי שכתבתי על זה כבר בעבר. הוא בעיקר עסוק בלפלרטט עם כתבי חצר ולהתלהב מעצמו. מצד שני, בניגוד להרבה כוכבים – הוא כן נשאר המון זמן בחדר ההלבשה ונותן המון יחס למדיה (ואולי זה בגלל שהוא תוצר של המדיה?)
    מי שאני דווקא מחבב בחדר ההלבשה של הלייקרס הוא קוזמה, שתמיד נותן יחס קורקטי

    וכן, יופי של השוואה למעלה בין ארצ'ידיאקונו להיינריך. ולא רק בגלל סגנון המשחק, אלא בגלל ששניהם תכל'ס נראים אותו דבר ומסתפרים אותו דבר. בכל מקרה, לארצ'ידיאקונו כבר יש קריירה אחרי הכדורסל כמחליפו של רוברט דה נירו.

  4. גיא תודה על סיקור נהדר. אגב פורטר על איזה כמות ירוקים הוא יושב ולכמה שנים? (שחקן שלי לפחות יש סימפטיה אליו)

  5. אה ואל דאגה על המשפט הנ"ל בלי להכיר את בת הזוג אני משוכנע שיגיע יום התשלום 🙂 "ויאמר כתב החוץ: ״דוק, יש לי עבודה תובענית שדורשת ממני המון. בבית יש ילד בן ארבע עם בעיה רצינית של היפראקטיביות, תינוק חולה, ואישה מצוננת ועצבנית. אני לא יכול לחשוב על זמן טוב יותר ללכת לראות משחק!״

כתיבת תגובה

סגירת תפריט