סיקור משחקי יום ג' ב-NBA / צוות הופס

ערב משחקים נטול דרמות או הפתעות עבר על הליגה אבל בסיומו אנחנו קרובים ביום אחד לפלייאוף. היום בצוות המורחב – שת"פ ישראל/ארה"ב כשמעבר לאטלנטי היו אלה הלל הורוויץ וראובן בראל ומזה"ת LJOS ועידו גילרי.

אינדיאנה פייסרס (43 – 25) 103 – ניו יורק ניקס (13 – 55) 98

לפני הלילה הפייסרס והסיקסרס היו בשוויון מבחינת משחקים וגם אחרי הערב הזה הם יישארו ככה. הפייסרס שנלחמים כרגע על יתרון הביתיות וממשיכים לקפוץ מעל הפופיק בכל משחק נתון בו הם עדיין בצמרת המזרח קיבלו משחק מול קבוצה שממש לא מצריכה קפיצה כלל.

הפייסרס הציגו קליעה נוראית לשלוש וערב לא מוצלח במיוחד התקפית אבל מהצד השני קיבלו 20 איבודים של ניו יורק לעומת 10 בלבד של הפייסרס. הפייסרס הובילו בפער דו ספרתי ברבע האחרון אבל הניקס התאוששו וכמעט הפכו. קוליסון הצליח לנהל את התקפת הפייסרס היטב עם 9 אסיסטים שהצטרפו ל-16 נקודות ושתי קליעות מוצלחות שלו מהקו למעשה גמרו את הסיפור כאשר בוגדנוביץ' היה כרגיל לאחרונה הקלע המוביל עם 24 נקודות. בנוסף כל החמישייה של הפייסרס סיימו את המשחק בדאבל פיגרס.

בצד השני היה זה עמנואל מודיאיי שהופיע למשחק עם 21 מהספסל יחד עם דיאנדרה שנתן את המנה הקבועה שלו עם 12 נקודות ו-16 ריבאונדים. דניס סמית' נתן משחק לא טוב מספרית אך היה היחיד עם +/- מוצלח יחסית (+11) בניקס וכן הצליח להשפיע מעט על המשחק. לניקס זהו עוד משחק מוצלח בדרך להיות ארץ ציון.

פילדלפיה סיקסרס (43 – 25) 106 – קליבלנד קאבלירס (17 – 51) 99

אחרי הניצחון על טורונטו אתמול ב-25 הפרש כולם ציפו שגם הלילה קליבלנד תפציץ… חחחחח! למה נראה לכם?! הסיום הצפוי למשחק הזה הוא אכן הניצחון של פילי ששומר אותה חזק בתמונת המקום השלישי ואף עם יתרון קל על אינדי.

המשחק הערב הוא מעניין סטטיסטית. שימו לב לכמה נתונים מעניינים. קליבלנד קלעו 5 שלשות יותר, 10 נקודות יותר בפאסט ברייק ואיבדו רק שמונה כדורים ביחס ל-22 (!) של הסיקסרס. אז איך הם הצליחו להפסיד? הרבה חולשה בצבע ובשרירי הניסיון. את מה שטורונטו לא הצליחה לעשות אתמול, קרי, לנצח קבוצה נחותה במשחק לא טוב שלה, הצליחה פילי לעשות הלילה.

אחרי יתרון בפתיחה של פילי שרצה גם ל-16 הפרש בשלב מסויים הקאבס היו בהובלה של נקודה, שלוש דקות לסיום אלא שאז ריצה של פילי לסיום המשחק נתנה להם את הניצחון.

החדשות הטובות בצד של הקאבס הן שסקסטון מתחיל לייצר עקומה חיובית של השתפרות מאז שלאב חזר (למרות שלא שיחק הלילה) וגם הערב הרוקי של הקאבס מסיים עם 26 נקודות במעל 50% מהשדה. בצד השני זה היה סימונס עם 26 נקודות, 10 ריבאונדים ו-8 אסיסטים שהוביל את פילי לניצחון החשוב גם אם הלא יפה הזה יחד עם אמביד שרשם 17 נקודות יחד עם 19 ריבאונדים ו-4 חסימות.

שיקגו בולס (50-19) 107 – לוס אנג'לס לייקרס (36-31) 123

ההתחלה נראתה כמו כל התקופה האחרונה של הלייקרס עד שללברון נמאס והוא החליט לנצח את המשחק בעצמו. הבולס פתחו חזק וסיימו את הרבע הראשון ביתרון 16-34. כשנראה היה שהלייקרס בדרך לעוד התבזות לברון חזר מהמנוחה בתחילת הרבע השני והחזיר את הלייקרס למשחק. הוא קלע 14 עד למחצית וההפרש צומק עד ל-51-55 בהפסקה. הוא לא עצר גם בחצי השני אבל דווקא המחליפים בראשות קנטביוס קולדוול-פופ ורייג'ון רונדו היו אלו שנתנו את הריצה בסוף הרבע שפתחה פער גדול לטובת הלייקרס. רונדו ניהל את המשחק ו-KCP קבר שלשות והלייקרס ירדו לרבע המכריע ביתרון 84-98. הרבע האחרון היה שוב של ג'יימס שדאג לשמור את הבולס במרחק סביר עד שירד סופית 5 דקות לסיום והשאיר את סיום המלאכה לצוות המסייע.

בלייקרס היה זה כאמור לברון ג'יימס שנתן את הטון עם 36 נקודות ו-10 כדורים חוזרים. KCP תרם 24 מנקודות מהספסל כשקוזמה מוסיף 21 ורונדו רושם 14 נקודות לצד 10 אסיסטים. ג'אבל מגי היה אנרגטי כהרגלו עם 10 נקודות, 11 כדורים חוזרים ו-3 חסימות.

אצל הבולס ששיחקו ללא זאק לאבין, הסקורר הבולט של הקבוצה, 20 נקודות ו-7 ריבאונדים לרובין לופז, ו-19 נקודות עם 10 ריבאונדים לאוטו פורטר. קריס דאן קלע 18 וחילק 9 אסיסטים כשריאן ארצ'ידאנו מוסיף 14 נקודות לצד 6 אסיסטים.

ניו אורלינס פליקאנס (40-30) 113 – מילווקי באקס (17-51) 130

הפליקאנס האומללים שיחקו ללא ג'רו הולידיי (כמו גם אטוון מור) ועם הגבלת הדקות של אנתוני דיוויס והצליחו להחזיק בערך רבע אחד מול הבאקס החזקים שמבססים לאט לאט את יתרון הביתיות לכל אורך הפלייאוף.

דווקא ג'וליוס רנדל היה האיש החם ברבע הראשון כשהוא קולע 11 נקודות ברבע הראשון לעומת אפס של דיוויס שהחזיקו את המארחים בתמונה ב-23-23 בסיומו. אבל ברבע השני ברגע שדיוויס ירד לספסל הבאקס שמו גז וברחו עד ל-48-56. אחרי ההפסקה הקבוצות החליטו להשאיר את ההגנות בחדרי ההלבשה מה שהוביל למבול של נקודות. פחות משש דקות עברו עד שבלדסו קלע שלשה שנתנה לבאקס 28 נקודות ברבע ויתרון 62-84. דיוויס נכנס לפעולה ועזר לצמק קצת עד ל-89-101 בסיום הרבע. דיוויס לא חזר לרבע הרביעי שהיה לפרוטוקול בלבד כשהפליקאנס לא מצליחים לדגדג את הבאקס.

יאניס אנדטקומבו הוביל את הבאקס עם 24 נקודות, 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים כשהוא מקבל הרבה עזרה מקריס מידלטון שקלע 23 וחילק 7 אסיסטים. מלקולם ברוגדון רשם 18 נקודות כשבלדסו ומירוטיץ' תורמים 14 כל אחד.

 

דאלאס מאבריקס (40-27) 105 – סן אנטוניו ספרס (29-39) 112

הספרס אימללו את לוקה דונצ'יץ' והשיגו ניצחון חוץ חשוב במאבקי המיקום בפלייאוף. הפתיחה הייתה של דירק נוביצקי הבלתי נלאה שהחזיק את המאבס בדקות הראשונות עם 8 נקודות אבל ברגע שהוא ירד לספסל הספרס ברחו בהנהגתו של דמאר דרוזאן המצוין שקלע 14 נקודות ברבע שנתנו לספרס יתרון 24-34 בסיומו. הרבע השני שמר על סטטוס-קוו בעיקר עד שג'יילן ברונסון ודונצ'יץ' צימקו קצת והורידו ל-53-60 במחצית.

בחזרה מחדרי ההלבשה ג'יילן ברונסון הנהדר ניסה להחזיר את המאבס לתמונה כשדונצ'יץ' ממשיך לאבד ולהחטיא אבל הספרס לא איפשרו זאת כשהשלישיה של ווייט, אולדריג' ודרוזאן שומרת אותם כל הזמן במרחק סביר. המגמה נמשכה גם עד לאמצע הרבע המכריע עד שאולדריג' ודרוזאן התחילו לאבד כדורים ולבצע עבירות תוקף שאפשרו לדונצ'יץ' לצמק ל-94-97 שלוש וחצי דקות לסיום. דונצ'יץ' חזר לסורו וסל של וייט נתן לספרס יתרון 99-106 דקה לסיום. ברונסון עוד ניסה אבל הספרס סגרו עניינים מהקו.

דמאר דרוזאן הוביל את האורחים עם 33 נקודות 6 אסיסטים ו-4 חטיפות כשלמרכוס אולדריג' מוסיף 28 נקודות עם 7 ריבאונדים. דרק ווייט ממשיך את העונה הנהדרת שלו וקלע 23 נקודות יחד עם 7 אסיסטים ו-3 חטיפות.

במאבס דונצ'יץ' עבר ערב לא קל עם 12 נקודות ב-5 מ-18 מהשדה (כמו גם 1 מ-9 מהקו??!?) לצד 9 איבודים ו-7 אסיסטים. ג'יילן ברונסון חיפה עליו והיה מצויין עם 34 נקודות ב-12 מ-16 מהשדה. דווייט פאוול הוסיף 20 לצד 7 ריבאונדים.

 

דנבר נאגטס (22-44) 133 – מינסוטה טימברוולבס (36-32) 107

נראה אתכם מוצאים סיפור אהבה יותר גדול מאשר הדנבר נאגטס ואולם פפסי. לפי סיום העונה שעברה, היה אפשר לחשוב שנראה את שתי הקבוצות הדי דומות האלו עולות יחד לגדולה בתחילתה של יריבות שאתרי החדשות המרכזיים היו מתעלמים ממנה למען עוד פיפס של לייקרס או בוסטון. אך פחות מעונה אחר כך ושתי הקבוצות הפכו למראה אחת של השנייה, כאשר אחת עולה והשנייה יורדת. במשחק במגרש הביתי של הקבוצה העולה, המגרש הכי ביתי בליגה, לא באמת חשבתם שזה יגמר אחרת?

נקפוץ אל רגע לפני סוף המחצית השנייה. טאונס לוקח את פלאמלי פנימה, במהירות, בנחישות, הוא מוציא מעצמו את הדבר הזה:

התקפה עוברת, שוב טאונס סוחב את פלאמלי לכיוון הסל ושוב, כל הכוח, העוצמה, המהירות והכעס יוצאים לטאונס בדאנק אחד מרשים ושאגה שהקימה אפילו את הקהל הביתי בדנבר. שנתיים וחצי של ת'יבודו. שנה של באטלר. כל התסכול יצא לו בסדרת הופעות מרשימה מאז האולסטאר והתגשמו בשני הדאנקים האימתניים על הראש של מייסון. טאונס ירד מהסל, מתנשף, מוקל, מסופק. 10 הפרש לדנבר במחצית.

לפני המשחק מאמן דנבר, מייק מאלון, התעקש שהקבוצה חייבת לחזור למקורות. הוא טען שצרות המשחקים האחרונים נבעו מכך שהשחקנים לא שיחקו אחד בשביל השני, שהם חייבים להפחית את האיבודים ולחזור לשחק דרך יוקיץ'. את עשר נקודות ההפרש במחצית הראשונה הם בנו על 21 אסיסטים על 7 איבודים מתוך 24 סלי שדה, 8 שחקנים עם 6 נקודות ומעלה וכשיוקיץ' מוביל את הקבוצה בנקודות ואסיסטים. נראה לי שמשהו חילחל.

המחצית השנייה הייתה סיפור שונה לחלוטין. לא כי מינסוטה התחילה לחזור למשחק. לא כי דנבר זנחו את שיטת המשחק שלהם. אלא כי הג'וקר (שסיים את המשחק עם 18 נק', 7 אסיסטים, 8 ריבאונדים ו-1 דאנק) פינה את הבמה לג'מאל מרי שהתעורר לו פתאום ודאג להמשיך להגדיל את הפער עם 19 נקודות מתוך ה-30 שלו בחצי השני, ולפול מילסאפ (23 נק') שידע לצלוף בכל פעם שמינסוטה עשו קולות של קאמבק, עם 3 שלשות בארבע הדקות האחרונות של הרבע השלישי, כולל שלשה מהחצי שחתמה את הרבע השלישי.

סיפור המשחק, מעבר לאלו שכיכבו בו, היה גם אלו שלא השתתפו בו בכלל. מינסוטה עלו למשחק ללא המטריה ההגנתית של קובינגטון וללא גיבוי לעמדות הגארד בדמות רוז וטיג. מצד שני, היה ניסיון לאזן כאשר גם אנדרו וויגינס נעדר מהמשחק עקב פציעה. אבל גם 34 נקודות ו-10 ריבאונדים של טאונס לא מצליחים לחפות, כאשר אחריו ברשימת הקלעים מופיעים טיוס ג'ונס עם 16 נקודות (בסדר, הוא הרכז היחיד שנשאר לקבוצה, מוביל הכדור העיקרי), קמרון ריינולדס עם 12 (רוקי על חוזה עשרה ימים במשחקו החמישי בליגה) וסי.ג'יי וויליאמס עם 11 (כן, לא. לא יכול להגיד שטרחתי אפילו לבדוק מי זה).

מהעבר השני מי שלא השתתף היום בחגיגה היה לא אחר מאשר האולסטאר לשעבר, אייזיאה תומאס. לאחר פתיחה טובה בחזרה מהפציעה הארוכה, החלו לעלות ספקות בקשר לשיתוף הפעולה שלו עם הרכז המחליף של דנבר, מי שהוא אולי הרכז המחליף הטוב בליגה, מונטה מוריס. עם 16 נקודות ו-6 אסיסטים למוריס היום, אולי מאלון צדק, וצריך לראות את התפתחות הנושא במשחקים הבאים, והאם אייזיאה ימשיך להיות דמות כל כך חיובית מהספסל גם כשהדקות ימשיכו ללכת לאחרים.

אבל כנראה שההיעדרות החשובה ביותר, מצד שתי הקבוצות, היא היעלמות שחקני ההרכב הראשון במשך רוב הרבע הרביעי. בפיגור 94-78 בסוף הרבע השלישי, מינסוטה לא הצליחה לנצל את ההזדמנות האחרונה לחזור למשחק, ושתי הקבוצות שלחו את המחליפים לגמור את הסיפור. גם המחליפים של דנבר המשיכו בדרכו של מאלון, וחתמו את הסיפור עם שיא עונתי קבוצתי באסיסטים – 40.

לוס אנג'לס קליפרס (30-39) 104 – פורטלנד טרייל בלייזרס (26-41) 125

הקליפרס החליטו שהם הולכים לפלייאוף ולא לטנקינג, ואם כבר פלייאוף אז הכי גבוה שאפשר. כך בשקט, הם הגיעו למשחק הלילה כשהם במקום השישי במערב, ובמרחק 2 משחקים בלבד מהבלייזרס במקום החמישי. גאלינרי קיבל מנוחה אחרי המשחק אתמול מול הסלטיקס. בלעדיו שיי אלכסנדר הוביל את הקליפרס בפתיחה כשקלע 9 מ-11 הנקודות הראשונות שלהם ללא החטאה.
שאמט וגרין הוסיפו 2 שלשות רצופות ופתחו יתרון 7 לקליפרס שנשמר עד לסוף הרבע.
הרבע השני היה בסימן נסיונות קאמבק של פורטלנד שנוטרלו על ידי הקליפרס כמו השלשה הזו של הארל:


לקראת סוף הרבע הנסיונות של פורטלנד צלחו כששלשה של מקולום שהחטיא את כל הזריקות שלו עד לאותו רגע הורידה אותם למחצית בפיגור 2 בלבד.
לילארד, נורקיץ' ומקולום חיברו 27 נקודות בתחילת הרבע השלישי, השלימו מהפך והעלו את פורטלנד ליתרון 7. סוויט לו והארל צמצמו את הפער עד כדי נקודה. 84-85 לפורטלנד לפני הרבע האחרון.
בניגוד לפתיחת העונה בה טרי סטוטס היה משחק עם חמישיית פותחים וחמישיית מחליפים, הוא דואג שלילארד (רבע שלישי) או מקולום (רבע רביעי) תמיד ישחקו עם המחליפים. הערב זה השתלם לו במיוחד כשמקולום שפתח רע את המשחק נכנס לזון הרבע הרביעי. קלע 21 נקודות ללא החטאה ב-7 הדקות הראשונות והעלה את הבלייזרס ליתרון 14.


שם הקליפרס העייפים הרימו ידיים. ניצחון חשוב לפורטלנד שנצמדת ליוסטון ואוקלהומה במאבק על מקומות 3-4 במערב.
מקולום סיים עם 35 נקודות. הארל הוביל את הקליפרס עם 22.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. קללת האשך לא פסחה על הקליפרס. גיא אל תדבר על פילי ואם כן רק דברים רעים. תזכור אמביד פציע באטלר סרטן האריס לא שומר ופילי עפים בסוויפ מהראפס.

  2. חברים תודה על הסיקור. כיף לקרוא. תיקון קטן- הפלאמלי בדנבר זה מייסון לא מיילס.
    אינדי ופילי גירדו ניצחונות וימשיכו את הקרב על ״מי יחטוף מהראפטורס בחצי״ וגם בוסטון בסיפור. לפי הלו״ז אני חושב שפילי תסיים שלישית והסלטיקס רביעית.
    יש מגמה מעניינת עכשיו בליגה שבאופן מפתיע הנמושות העלו הילוך/רמה וככה יוצא שהקאבס, ההוקס והסאנס לדוגמא (סורי ניקס אתם אפילו לא שם) נותנות לנו אחלה משחקים והן אפילו לא L בטוח ואם מוסיפים לזה את מאבקי המיקום והכניסה לפלייאוף בעיקר במזרח (אורלנדו שארלוט וההיט) נוצר מצב שדווקא בשלב האחרון של העונה הרבה קבוצות עדיין משחקות בפול-פאוור. כן ירבו

  3. 2 הערות לגבי הקבוצות:
    1. רק לי נדמה שהקליפרס ויוטה משחקים את משחק אוי במקרה קיבלתי בסיבוב הראשון את דנוור ולא את יוסטון, איזו מקריות.
    2. איזה כיף לבוסטון לקבל בסיבוב הראשון שלהם את אינדי ולא את פילי. זה באנקר 2 ואחר כך הם יקבלו את מילווקי המצויינת אך חסרת הניסיון, ואם הם יעברו אותה, לקינוח היא תקבל את טורנטו הלוזרית או את פילי והבית משוגעים כששתיהן תהיינה מותשות.

    ו- 3 הארות על שחקנים מעניינים:
    א. ג'וליוס רנדל הוא כרגע המנהיג של ניו אורלינס. אבל הוא המרוויח החמישי בקבוצה עם חוזה לעוד שנה של 9M.
    הוא נמצא בחור איום ונורא עם קבוצה בלי הווה ובלי עתיד. וזה אחרי שהיה בהוליווד 4 שנים. כמה זמן ייקח עד שיקפוץ לו האנטוני דיוייס?

    ב. פרוייקט השיקום של קווין לאב בעיצומו.
    המדהים זה שהממוצעים שלו (בכל 14 המשחקים שלו העונה) הם מדהימים: דאבל דאבל עם 18.5 נק' ו- 11.5 ריבאונדים למשחק. יש לו חוזה לעוד 4 עונות בשכר ממוצע של 30M לעונה. האם החוזה הזה הוא בלתי סחיר? מי ירצה לשים את היד שלו על שחקן במצבו הגופני והנפשי?

    ג דרק ווייט – הסיפור של הספרס העונה הזאת הוא לא דרוזן, אלא דרק ווייט. מממרתפי הסיבוב הראשון בדראפט, אחרי שבעונה שעברה הרשים ב- 17 משחקים שלמים עם 3.2 נקודות. יש לו עכשיו ממוצע של 10.1 נקודות ב- 25 דקות משחק. עם גרף שיפור מתמיד (שנעצר בפברואר בפציעה).
    בינואר הוא הגיע למעל 15 נקודות למשחק (ב- 31 דקות) במרץ, הוא כרגע על 14.6 נקודות למשחק.
    אני זהיר בטענה שלי, אבל יכול להיות שיש לספרס את הגארד שהם כל כך חיפשו אותו מאז שטוני איבד את הפורמה ב- 1789?
    עכשיו מה עושים עם מארי כשיחזור? מממשים את החוזה שלו בשביל לשדרג בחירת דראפט איכותית (טופ 10? האצ'ימורה?)
    נותנים להם לשחק ביחד? כשלא לשכוח שלוני עדיין בשלב בוסרי (בדיוק כמו ווייט בשנה שעברה), מה שמעורר תקוות גדולות לגבי העתיד של הספרס.

    1. רנדל על חוזה שהוא בפועל לשנה אחת. הוא חתם עליו בגלל שהשוק התייבש נורא מהר הקיץ והוא השאיר לעצמו את האופציה להיות שחקן חופשי שוב בקיץ הזה.שום דבר לא יקפוץ לו והוא בודאי יחתום על חוזה טוב יותר איפה שזה לא יהיה בקיץ.

    2. ווייט ומארי תמיד נועדו להיות הקו האחורי העתידי של הספרס יחד.
      וויט קיבל את הייבוש הקבוע של פופ עונה שעברה, כמו שלוני ווקר מקבל השנה.
      ווייט הוא רכז אדיר עם הגנה והבנת משחק ברמת הטופ.
      הוא לא סקורר ולא נועד להיות כזה.
      דרוזן כנראה יפתח ב-3.

    3. לספרס יש רביעיית גארדים צעירים וויט-פורבס- מארי – ווקר שהם עתיד מאוד מעניין לבנות עליו. חוץ מזה הם ימשיכו שוב
      את רצף הפלייאוף המוטרף שלהם ויגרדו עוד עונה של 45-48 נצחונות . נגמרו לי המילים על הארגון הזה ועל הפופ שבראשו

  4. סיקור נהדר!
    תודה, חברים.
    .
    נקודה מעניינת מהמשחק של הלייקרס בשיקגו היה התפקוד של לברון –
    לא יצא לי יותר מדי לצפות בלייקרס השנה. ממה שכן ראיתי, זה היה המשחק בו לברון שיחק הכי הרבה "אוף דה בול", בדגש על הפוסט.
    כאשר לברון מתחיל למהלכים, אם זה מההיי פוסט, או מהלואו פוסט (שזה בכלל נדיר עבורו), הוא בלתי עציר.
    אותו מהפך שהלייקרס עשו בהובלתו במהלך הרבע השני, התחיל משורה של התקפות בהן הוא חיפש ללא הרף לתפוס עמדה בפוסט.
    .
    מילווקי, הם ממשיכים לשחק כדורסל נפלא. קבוצה בודנהולצרית להפליא, עם משחק קבוצתי לעילא ולעילא.
    .
    (לא שזה יעזור להם בניסיון להאט את הרכבת השועטת (לצורך הדיוק – עתידה לשעוט) מהמפרץ, זו שקטרה יזעק "פו, פו, פו!" מיד ברגע שהיא תעלה הילוך ממצב "שיוט רגיל" למצב "דריסת פלייאוף")

  5. הנה התגובה שלי למעורב שנמחק מהאתר:
    חברים יקרים
    הנה השתי סנט שלי
    עם כל הכבוד, ויש כבוד, גם יאיר וגם מידן (או מי שלא יהיה) שכתבו פה באתר ועוד יכתבו עושים את זה בשבילם ורק בשבילם קודם כל.
    אתם רוצים להגיד לי שמה שהכותבים כותבים זה רק בשביל הגולשים? לא בשביל ההרגשה שקוראים אותם/שהם מעניינים/שהם חכמים?
    הרי כל מי שכותב לא הוכרח ולפי מה שידוע לי מנחם עדיין לא מכריח אפחד לכתוב לאתר
    החלטתם להתארח אצל מנחם שנותן לכם במה?
    תכבדו ותתכבדו
    ואתם (הצוות) יודעים יותר טוב מאיתנו עד כמה מנחם עוקצני ולפעמים לא נעים בתגובות שלו אבל זה הבנאדם
    ואפי' אני הקטן זכיתי ממנו כמה פעמים לתגובות שאני רפה הבנה מקצועי וכאלה (על תגובות לא על פוסטים כמובן) ואחרי שקצת נפגעתי הבנתי שזה האדם לטוב ולמוטב ואם לא טוב לי אני לא חייב לחזור לכאן
    לצאת מהאתר כי הוא קרא לכם טיפשים? אידיוטים? ממש מסכנים.. כאילו אתם לא יודעים מי זה האדם
    ועוד ללכת ולפתוח אתר משלכם ולנסות לדבר עם כותבים מהופס?
    קצת הכרת הטוב על מה שמנחם עשה בשבילכם לא תזיק. הרי זה מה שאתם בוכים עליו לא? שאין הכרת הטוב להשקעה שלכם ואיך אפשר לקורא לכם בכינויים/להעביר עליכם ביקורת. מי שישמע
    הקיצר מנחם זו הסיבה לאתר וככה זה ישאר
    ולמען הסר ספק אני לא מתכוון להיכנס לאתר שלכם ולו לפעם אחת. פשוט כי דבר שבא/יוצא ממחלוקת לא יכול להצליח (וכזה אני, ההיפך מיפה נפש..)

    1. לא הבנתי מה נעלבים ממנחם חח מכירים אותו יותר זמן. יודעים כמה פעמים הוא קרא לי רפה הבנה וכאלו 🤣🤣🤣 זה מצחיק אותי שנעלבים ממנו ככה. הוא ככה בא באהבה
      Tough love
      יותר רכים מטאונס וויגינס

  6. לברון תותח, אמנם פחות מרשים מיאניס או דוראנט כיום, אבל אפקטיבי בהתקפה לפחות כמוהם.

    מה היה במעורב, ועל איזה אתר מדברים?

    1. הבעיה של לברון זה לא הכדורסל אלא שיקוץ באופי שלו זה מה שהחריב את הלייקרס העונה. אם הוא היה מתרכז נטו בכדורסל הם היו בפלייאוף.

        1. צריך לספר את זה גם להארדן וסטף , הבעיה שלברון רוצה שיגנו בשבילו ואז להטריד אותם כאילו הם קלפים, והם רואים כמה מקבל שחקן הגנה לעומת התקפה, אני במקומם גם לא הייתי מגן.

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט