הייתי שם: הפסד בית מפתיע לווריורס \ אריק טל מדווח מאורקל

הווריורס הפסידו לפיניקס. בבית. לפיניקס. אחרי שהסאנס שיחקו משחק קשה בפורטלנד רק 21 שעות קודם לכן. לפיניקס. כשכל סוללת האולסטארים של האלופה היתה כשירה. בבית. לפיניקס. אחרי שהיו כבר ביתרון 16 נקודות. בבית. כבר ציינתי למי? לפיניקס. קווין דוראנט נפצע בקרסול במהלך הרבע הרביעי ולא חזר. בלעדיו, במצב של שיוייון עם פחות מ-7 דקות לסיום, הווריורס התפרקו והפסידו.

״זה רק משחק אחד, אנחנו ניקח את האליפות״ אמרה אישה אחת לסדרן שבירך אותה בערב טוב עם צאתה מהאולם. אופטימיות זה תמיד דבר טוב. אוהדי גולדן סטייט, רוצים עוד משהו אופטימי? הווריורס במקום הראשון במערב כשרק לשתי קבוצות בליגה מאזן טוב יותר. גם הפציעה של דוראנט כנראה אינה חמורה. מרגישים טוב? יופי. מכאן ואילך הדברים יהיו טיפה יותר פסימיים. משהו רקוב בממלכה. הווריורס אולי משקיפים על המערב ממרומי המגדל הגבוה ביותר, אבל היסודות שלו פגומים. אני נסחף, נכון? שנה שעברה הם זכו באליפות כשאפילו לא היה להם את יתרון הביתיות בגמר המערב. ובכן, בלי להכנס לפרשנויות עמוקות מדי, להלן כמה נתונים:

1. עתידו של קווין דוראנט במועדון לא ברור. הדבר משפיע לרעה על הכימיה בחדר ההלבשה. זה דלף החוצה בהתפרצות של דריימונד לפני מספר חודשים, וזה ניכר באנרגיות שהקבוצה משדרת מאז. גם דברים שאמר KD אחרי התבוסה לבוסטון, ועל כך בהמשך, לא צובעים את התמונה בצבעים ורודים.

2. הלילה קווין דוראנט לא היה כשיר לסיים את המשחק. בהיעדרו. מי לדעתכם אמור להצטרף לארבעת הנותרים של חמישיית האמפטון? ניחשתם קזינס, נכון? טעיתם. סטיב קר העדיף את מקיני. כמה שקט בחדר ההלבשה צפוי לו בעתיד הקרוב?

3. אפרופו שקט בחדר ההלבשה, הנה סיפור טרי מהערב, עם עדיין לא שמעתם על כך, ונראה שרבות ידובר בו בימים הקרובים: באחד מפסקי הזמן הערב, סטיב קר נתפס כשהוא אומר לעוזר שלו משהו על דריימונד גרין. אין פס-קול, אבל תנועות השפתיים מותירות מעט מקום לספק: קר הביע את עייפותו מדריימונד, כשהוא משרבב מילה אחת בת ארבע אותיות. לא נעים.

4. קר הגיע הערב לחדר הראיונות אחרי המשחק, והתייחס להפסד בקצרה ובהומור עוקצני שהזכיר במשהו את מורו ורבו פופוביץ׳. אחרי שעזב, המתינו הכתבים, ועבדכם הנאמן ביניהם, לבואם של כמה שחקנים. גרין תמיד מגיע, גם סטף וקווין. אז דוראנט נפצע, אבל אף אחד אחר לא הטריח את עצמו לפודיום. אחרי דקות ארוכות, ארוכות בהרבה מהרגיל, צעד קליי תומפסון לחדר, שהוא נראה מתוסכל מתמיד. מה עבר עליו בחדר ההלבשה בטרם הגיע לענות לשאלות הכתבים? אף אחד לא יודע. קליי בדר״כ לא חובב מיקרופונים, ואם הוא נאלץ לדבר לרוב הוא לא נותן כותרות. הערב הוא התייחס להפסד, ולא היסס להעביר ביקורת על הקהל. קראתם נכון. ״זו עונה ארוכה״ הוא הסביר, ״אנחנו צריכים יותר אנרגיות מהקהל״. אני חייב להגיד שהוא די צודק: הקהל של גולדן סטייט נעשה עשיר יותר, עקב מחירי הכרטיסים, וכתוצאה מכך שקט יותר. למרות זאת, זוהי אמירה לא שגרתית, במיוחד כשהיא באה מפיו של מי שלא מרבה לצאת בהצהרות מפוצצות. גם על כך סביר שנשמע בימים הקרובים.

מסדרים את ההגנה: איגודלה בקרחת, דוראנט עם נעליים ורודות

חוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר. המשחק הבא יהיה ביוסטון נגד הקבוצה החמה בליגה. כמו שהווריורס נראים לאחרונה, זה הולך להיות לא נעים. מצד שני, ניצחון שם ואף אחד כבר לא ידבר על ההפסד הערב. אז מה בעצם היה הערב באורקל? המשחק דווקא נפתח כצפוי, כשהווריורס ממשיכים את משחק ההגנה הטוב שלהם מיום שישי נגד דנבר. למעלה משלוש דקות לקח לפיניקס להשיג סל שדה, ואחרי ארבע דקות הם כבר היו בפיגור 12-3. תומפסון שמר על היד החמה שלו מיום שישי, ועם 10 נקודות באחוזים מצויינים, כשהוא מצר את צעדיו של דווין בוקר בצד השני, הוליך את הווריורס לרבע ראשון של 16-29. טיול קליל של יום ראשון אחרי הצהריים? אפשר לשים את הבעיות בהגנה מאחורינו?

לא ממש. אחרי 16 נקודות ברבע הראשון, ברבע השני המטירו שחקני פיניקס 40 נקודות על הראש של הווריורס, כשהם מתמודדים בקלות עם כל מה שסטיב קר שלח לעברם: יחידת ההגנה של תחילת הרבע השני, חמישיית האמפטון בסוף הרבע – דבר לא האט אותם. קליי ודוראנט המשיכו לתת תפוקה בהתקפה אבל היתרון המשיך לרדת: 56-57 לווריורס במחצית, אחרי שהסאנס נטלו לרגע את ההובלה. לא בכל יום מסיים קארי את החצי הראשון עם מספר זהה של נקודות ועבירות: 3 כ"א.

דוראנט על קו העונשין. מזהים מישהו מוכר עם מספר 35 בכחול?

ברבע השלישי נראה היה שהבעיות של האלופה התרחבו לשני צידי המגרש. קליי התקרר לגמרי וסדרת החטאות קבוצתית מעבר לקשת איפשרה לאורחים לעלות ליתרון מפתיע של 8 נקודות. שלשה נדירה של קארי, שהיה עד אז 1 מ-9, הציתה ריצה של גולדן סטייט, והווריורס סיימו את הרבע השלישי ביתרון נקודה, למרות אחוזים עלובים לשלוש: 6 מ-33.

רבע אחרון מותח, ועשיר בטעויות של שתי הקבוצות, עמד בסימן של פציעתו של דוראנט ובקריסה שבאה בעקבותיה. דווין בוקר נכנס למוד של "אני נגד העולם" ו-11 נקודות רצופות שלו בתוך פחות משתי דקות העלו את הסאנס ליתרון אותו לא שמטו עד לסיום. אחרי שמילא את הדלי, בוקר החליט לבעוט בו, כשבשלל קליעות רעות ואיבודי כדור נתן לווריורס הזדמנות לחזור למשחק. 24 שניות לסיום, היתה לקארי שלשה חופשית שהייתה יכולה לקבוע שוויון, אך הכדור הלך החוצה והמשחק יצא מהישג יד. את המשחק סיים בוקר עם 37 נקודות.

ההפסד הערב יהיה נדבך נוסף בדיון על העונה הלא משכנעת של גולדן סטייט, שאט-אט הופכת להיות נושא השיחה העיקרי בקרב האוהדים. בין השאר, מדברים גם על האיחוד המחודש עם אנדרו בוגוט, ההגנה החלשה וחלקו של דמרקוס קזינס בבעיות ההגנתיות, וכמובן, איך לא, הדיון הבילתי נגמר על קווין דוראנט ועתידו במועדון. איכשהוא, נראה שכל הסיפורים הנ"ל קשורים זה לזה.

נתחיל עם דוראנט. על פני השטח, לכאורה שום דבר לא קרה: קווין לא יצא בשום הצהרה, כל הטריידים כבר מאחורינו והדרמה סביב התגובה של דוראנט אחרי הטרייד של פורזינגס כבר כמעט נשכחה. אז מה כן? ובכן, יותר ויותר נשמעים קולות המעידים על כך שדוראנט יעזוב הקיץ את גולדן סטייט. החל בדיווח עיתונאי ממקור "בתוך המועדון" הסבור כי KD עם רגל וחצי בחוץ, דרך אינספור פרשנויות על התהנגותו של דוראנט וחוסר שביעות הרצון שלו בכמה מקרים בהם היה חופשי ולא קיבל את הכדור, ועד למבצע של הוזלת מחירים עבור גופיות שלו. גם שרשרת ההפסדים האחרונה לא תרמה לשקט התעשייתי. אחרי ההפסד נגד בוסטון קר ביקר את השחקנים על היעדר אנרגיה ותשוקה, וטען שצריך לשחק עם יותר "כעס". מספר דקות לאחר מכן ישב דוראנט על אותו הכסא, וחלק עת דברי מאמנו. "אנחנו צריכים לשחק עם כעס?" ענה כשנשאל על כך, "מה קרה עם לשחק בכיף?" את דבריו חתם בכך שכולם צריכים לעשות עבודה טובה יותר, כולל המאמנים. לא בדיוק נאום שנישא בפי של מי שמבסוט מהמערכת.

קל מאוד לראות מה לא עובד אצל הווריורס, וגם אם אתם לא עוקבים אחרי המשחקים, מבט קצר בסטטיסטיקה יספר את כל הסיפור: בעוד שההתקפה עדיין עובדת רוב הזמן כמו מכונה משומנת, ההגנה התדרדרה לתחתית הליגה. יותר ויותר ליי-אפים בהתקפות מסודרת, סגירה בריבואנד הפכה לנדירה, חילופים אוטומאטיים עצלים, גם כאשר אין ממש צורך בכך, עבודת רגליים איטית וריבוי עבירות כתוצאה מכך, ובכלל מראה כללי של קבוצה עייפה, שבעה, וחסרת אנרגיה. האמת היא שהבעיות בהגנה החלו החלו מזמן, עוד בעונה הקודמת, אבל לאחרונה המספרים מביכים ממש. מטבע הדברים, האוהדים והעיתונאים מחפשים אשמים, והחיצים הראשונים הופנו לעברו של קזינס. דריימונד גרין מיהר לתת לחברו החדש בקבוצה גיבוי מלא, והדגיש כי קזינס הוא לא הבעיה. האמת היא שגרין צודק: כולם, כמעט, נותנים הגנה עלובה לאחרונה.

קזינס הצטרף לקבוצה במהלך רצף של 11 ניצחונות, הארוך של הווריורס העונה, והכל נראה ורוד. אולם לאחר 6 הפסדים ב-10 משחקים, כולל הפסד הבית הגרוע ביותר זה מספר שנים, כבר אי אפשר היה לטאטא את הבעיות בהגנה מתחת לשטיח. כשהווריורס עדיין במקום הראשון במערב, עיקר הוויכוח נסוב סביב השאלות מה לא בסדר ואיך מתקנים. כמובן שיש גם קולות אחרים: "תהנו ממה שישי" הטיח אחד הקריינים ברדיו באוהד מתוסכל שהתקשר להתלונן על הווריורס, "זה מאוד נדיר ולא יימשך הרבה זמן". מצד אחד, כמי שחווה לא מעט שנים קשות עם מונטה אליס, קשה שלא להסכים עם אותו קריין. האם נהיינו מפונקים? מצד שני, לא מעט משחקים ניצחו הווריורס העונה כאשר היה די ברור שהקבוצה השנייה רוצה יותר. די מעצבן לבזבז את הזמן בצפייה בכוכבים שאינם מתאמצים לנצח. לא כיף לראות את הווריורס העונה. כישרון נטו הספיק מול רוב היריבות, וכשהגיעה לאורקל קבוצה איכותית, זה נגמר לא פעם בתבוסה ביתית מביכה, כמו נגד בוסטון בשבוע שעבר.

אז בגולדן סטייט ערכו שיחת נפש, ומול דנבר החזקה נתנו משחק הגנה טוב לאין שיעור. ביום שישי בערב ראיתי חמישה שחקנים בצהוב מזיזים את הרגליים ונלחמים על הריבאונד. חשבתי שהטלויזיה התקלקלה. בראיון הקצר שבין הרבע השלישי לרביעי הודה קר הקבוצה שלו מפגינה משחק הרבה יותר טוב מאשר "הזבל" שהם נתנן במשחקים הקודמים. הביטוי "זבל", למי שמתעניין, הוא לא פרשנות שלי: זה מה שסטיב קר חושב על מה שהווריורס עשו לאחרונה. האם הוא הרים לעוד הנחתה של דוראנט?

אז אולי הבעיות בהגנה ייפתרו מאליהן בפלייאוף, בדומה לעונה הקודמת? האם בגולדן סטייט סבורים שיש להם בעיה? את התשובה קיבלנו כשהגיעו הידיעות על צירופו הקרוב של חבר ותיק: אנדרו בוגוט, שהיה שותף בכיר לריצה של הווריורס טרם החתמתו של דוראנט, חוזר לאיזור המפרץ. במסדרון שמוביל לפרקט עדיין לא תלו את התמונה שלו, אבל המסר ברור: בוגוט מגיע כדי לחזק את ההגנה. גרין אמנם צדק כשאמר שקזינס הוא לא הבעיה, אבל גם הוא יודע שקזינס הוא גם לא הפיתרון. בוגוט ייחזק מאוד את ההגנה על הטבעת, אך נשאלת השאלה איך יתמודד עם חילוף על קשת השלוש, כשהוא ימצא את עצמו שומר על ג'יימס הארדן? בעיות מסוג זה נגד קליבלנד בגמר 2015 שלחו אותו מהחמישייה הפותחת לקצה הספסל. האם החתמתו של בוגוט היא איום על מעמדו של קזינס? האם זו תעודת ביטוח למקרה של פציעה? התשובות הקרוב.

GO WARRIORS

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. עם תה,קפה וספרים רק פציעה של דורנאט יכולה לעצור אותם.
    החתמתו של בוגט היא לא יותר מגיבוי לסנטר ההתקפי הכי טוב בליגה.
    אף פעם לא הרזקתי מסטיב קר,הקבוצה הזאת תתפרק בלי היכולת האישית של קווין כי אין שום משחק קבוצתי בגולדן.
    אה ואני מקווה בשביל בוקר שיעזוב את פניקס כמה שיותר מהר לקבוצה ששואפת פלייאוף.

  2. משהו רקוב בממלכת דנמרק.
    לא משנה כמה פעמים ינסו לעשות קבוצת גלאקטיקוס אף אחד לא לומד…..
    נו שויין. לפחות נפתחה הליגה
    🙂

  3. אחל דיווח וניתוח. תודה

  4. אחלה סיקור. מפוכח, למרות האהדה לקבוצה הביתית.
    .
    אני, אם אני אוהד גולדן סטייט, לא מהמשחק הזה הייתי מפיק לקח כלשהו.
    כבר כתבתי את זה מקודם, ואכתוב זאת שוב –
    כל טיעוני ה-"משייטים", הם, לטעמי, רחוקים מלתאר את מה שקורה על הפרקט. בהפסדים ליוסטון –
    גולדן סטייט ועוד איך רצו, ועוד איך השתדלו. ועדיין הם הפסידו.
    .
    הלילה?
    הם זרקו ז*ן.
    רק כאשר ההפרש עמד על 10 נקודות, קצת פחות מ-3 דקות לסיום, הם נזכרו שלסאנס אין באמת רכז אמתי על הפרקט, ושזו קבוצה פגיעה מאוד ללחץ. והם כמעט והצליחו לחזור כל הדרך לשוויון.
    לשמחתי, ה-"צדק" יצא לאור.
    .
    דרך אגב, אותו הפרש של 10 נקודות, 3 דקות לסיום,
    הוא הגיע לא רק בגלל היכולת (המרשימה) של בוקר. הוא הגיע בעיקר בגלל ההבדלים בהאסל –
    אוברה וברידג'ס הפעלתנים לחצו על נתיבי המסירה, וכל כדור אבוד, מצא דרכו לידיים של שחקני הכנף הפעלתנים של הסאנס.
    הלוחמים?
    הם הלילה שכחו לרדת ממדי ה-א'…

  5. מצוין אריק, תודה רבה
    😉

  6. בעיות העונה הרגילה :

    1. כל קבוצה רוצה להוכיח שהיא יכולה , ומשחקת מול הלוחמים כאילו זה גמר הפלייאוף .
    2. הלוחמים מצידם שבעים וקצת זקנים , ולא משחקים כאילו חייהם תלויים בתוצאה . הם כבר עם מבט לפלייאוף .
    3. בוגי לא הבעיה העיקרית , אבל השילוב שלו בחמישיה לא מתאים למשחק של הדאבס . הוא מאט את ההתקפה ולוקח זריקות מהקלעים הטבעיים , ובהגנה הוא איטי מדי מול סנטרים זריזים ואתלטיים .
    4. כבר 7 שנים , מאז שהאריסון בארנס נבחר במקום 7, לא היתה לג"ס בחירת דראפט בסיבוב הראשון ( רק 30 ומטה ). זה נותן את אותותיו בהיעדר ספסל ראוי , כשאיגי ושון לא נעשים צעירים יותר.

    ומכאן – לצד האופטימי .
    1. הפציעה של דוראנט אינה רצינית כנראה.
    2. כל נושאי חדר ההלבשה יישכחו כשייפתח הפלייאוף , ולכולם תהיה מטרה משותפת – תריפיט ראשון מאז הלייקרס של שאקובי .
    בפרט כשייתכן שזה אקורד הסיום של השושלת .
    3. בפלייאוף הלוחמים יתחילו לשחק את ההגנה כפי שהם מסוגלים , וכל מי שעיניו בראשו מבין שזה מה שיקרה.
    4. ההרכב הראשון ידבר הרבה יותר חזק.

    תחזית – מפנה אתכם לאקס-רשע .

  7. הקבצה הנפלאה, שלקחה אליפות ועשתה 73-10, לא יכולה כיום במצב של הליגה וברוסטר שלה לזכות בכלום ללא KD. והוא יודע את זה והם אולי יודעים את זה אבל לא בדיוק מתנהגים ככה, וזה גורם לחלק מהתסכול שרואים. אם הריצה השנה תצליח להסתיים בעוד אליפות ובעוד FMVP של KD, זה יהיה אולי הכי סמלי לזה שכל האימפריה הזאת בסופו של דבר הפכה להיות המפלצת שהיא היום רק בזכות KD. יש לי הרגשה שכל הבעיה כיום בקבוצה היא זאת – הם לא רוצים לבנות את הנרטיב של KD. אם יעשו טריפיט, כמו גיא צופה, יותר מידי מהקרדיט ילך לKD (שצפוי לתת הצגות נפלאות בהתקפה ובהגנה, וזה ידוע לכולם), וישאר פחות תהילה לכל השאר, והם במצב היום שזה מה שמפריע להם יותר מאשר הטבעת הנוספת. מצער אבל ככה זה נראה.

    1. כנראה שזה חלק מהסיפור

  8. סיקור מצוין אריק.

    אני מעיד על עצמי שקפצתי על עגלת הווריורס ב-2013, בהפסד בסדרה לסן אנטוניו.
    ובמהלך השנים 2014-2016, הלוחמים היו כמו ברצלונה בשנים של רונלדיניו, או בתקופה עם פפ כמאמן ומסי ככוכב.
    אני פחות מסתכל במהלך על משחק על תרגיל הגנה כזה או אחר,
    אבל בסופו של יום, הדינמיקה בתוך הקבוצה מסן פרנסיסקו השתנתה מאוד במהלך השנה.
    גם אם זה מאוד קשה לשמור על רמת מתח ודריכות, אחרי 3 גמרים רצופים ו-2 אליפויות,
    נראה שגולדן סטייט הולכת לעשות שינויים משמעותיים בקיץ.
    להערכתי – דוראנט, בוגי, גרין ואיגי לא ימשיכו.
    והקבוצה תנסה לגייס איזה פרי אייג'נט חדש או Pre-agent (אליבא דה ביל סימונס) שאולי יחתום על חוזה המשך.

    בכל מקרה גם אם הלוחמים יצלחו את יוסטון/OKC/נאגטס בגמר המערב (וגם זה לא בטוח, כמו שיוסטון משחקים היום)
    לדעתי הם יישברו בסדרת הגמר מול מילווקי/ טורונטו שיבואו עם דרייב כאנדרדוג,
    ועם הרבה פחות לחץ מהתקשורת.

    ולכן אני חושב שהשנה האליפות תחזור למזרח.

  9. תודה רבה אריק סיקור נהדר.
    שאלת הדרייב היא שאלה מאוד קשה – אין כמעט איך לחזות מושג כל כך מתעתע, אפילו עברה לי מחשבה בראש שככה הלוחמים מאתגרים את עצמם – אבל רואים שם משהו שלא היה פעם וזה התלכיד החברתי הלא מגובש. יהיה פלייאוף מעניין מאוד. אישית אני חושב שהם הולכים לדרוס השנה ויקבלו את הדרייב דווקא מזה שישנם כאלו שמתחילים להספיד אותם.

  10. תודה אריק.
    על אף ההפסד והאווירה המתוחה, כמובן שהווריורס הם המועמדים המובילים, כרגיל, לזכייה באליפות.
    מצד שני, לא עושה רושם שההצטרפות של בוגי היא זו שתטה את הכף ל״פו פו פו פו״. בסופו של דבר, ההאמפטונס כבר שבעים, וכמו שבעונה הסדירה הם שומטים משחקים הזויים (כמו הלילה) כך גם בסדרות פלייאוף, גם מול היריבה החלשה ביותר, הם יכולים בקלות לשמוט משחק או שניים בסדרה.
    אם בוגי היה רעב ומפוקס כמו דוראנט של 2017, אפשר היה לפנטז על פלייאוף דורסני מצד הווריורס, אבל זה פשוט לא המצב.
    מצד שני, הכשרון שלו בהחלט מהווה תוספת חשובה לסגל, ששנה שעברה כאמור למרות הכשרון הרב היה קרוב מאוד ללכת הביתה בגמר הקונפרנס.
    הפלייאוף המושלם של הווריורס בעצם היה ב-2017, ולולא ערב קליעה חריג ביותר של הקאבס בגיים 4 בפיינלס, זה אכן היה ״פו פו פו פו״. במקום זה יצא 3 פו ועוד ג׳נטלמן פו 😏

  11. טור מצויין, תודה רבה

  12. תודה על אחלה כתיבה!

  13. לדעתי קשה מאוד ל״הסיט את המתג״ בפלייאוף בצורה חדה. זה עובד לכמה משחקים אבל הרגלים רעים כל השנה יובילו חלק מהסדרות שלהם למשחק שביעי ובמשחק שביעי, הכל אפשרי.
    הם נראים שבעים וחסרי חדווה ואין להם את הסוואגר שאיפשר להם להתגבר על נפילות מנטליות.
    יהיה פלייאוף מעניין

  14. מצויין, ומהנה ביותר בעצמו, אבל ההפסד מוסיף להנאה

    הווריורס לומדים להפסיד. פעם זה היה אסון. היום זה הפך להרגל.

  15. שתי כתבות ממשחק אחד זה מרשים. ושתי הכתבות מצוינות.

    זאת היתה זאת שהתייחסה לקבוצה שגם אני אוהד (למרות שאני גר באל.איי) ברמת המאקו, ולכן אומר שגם אני מאד מודאג לגבי הלוחמים השנה, אבל אולי גרוע מכך – אני לא בטוח שאכפת לי כפי שהיה לי אכפת בעבר והסיבה היא שנדמה לי שגם לווריורס פחות אכפת מאשר בעבר, וזאת בעיה.
    האמת היא שכשאני באמת הוגן עם עצמי, אני אומר לעצמי שאני מעדיף שהווריורס לא יקחו השנה אליפות, ויקחו את זו של השנה הבאה (19-20) במקום, כשכבר לא יהיה את דוראנט, אבל אולי יחזור הקסם של לפני. ובכלל, מה שהייתי רוצה (למרות שאני לא בטוח מה חוקי השכר) הוא סוג של סיין אנד טרייד על דוראנט בעבור שחקנים עם קומיטמנט, ובעיקר עם מה שהיה בעבר בקבוצה – כיף חיים.
    הלוואי, הלוואי, אבל איכשהו אני לא מאמין שזה יקרה. כולם זקנים יותר, שבעים יותר, ואיכשהו יש מצב שאנחנו באמת בסוף של הסוף של השושלת הזאת. אבל אולי בכל זאת…

  16. ג"ס יוצאים למסע משחקי חוץ קשים. אמור לתרום לדרייב ולכימיה.

  17. תודה אריק. זו כתבה עיתונאית למופת, גם צבע וגם תוכן.
    כל הכבוד!

  18. גס חייבים את כספי .
    רק הוא יוכל להוביל אותם לאליפות
    ..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט