מחשבות כדורסל של שלישי / רועי ויינברג

גולדן סטייט צריכה לדאוג?

הווריורס ניצחו 4 מ-10 המשחקים האחרונים, תקופה בה הפסידו לפניקס, אורלנדו ומיאמי לצד תבוסות לבוסטון ופורטלנד. ראינו שהם יכולים להעלות הילוך כשצריך, למשל בניצחון על דנבר, אבל יש כאן כמה סימנים מדאיגים להמשך. בואו נדבר עליהם:

דריימונד גרין לא זורק. הוא עם 5.5 זריקות למשחק בתקופה הזאת (6.1 אסיסטים) וזאת מגמה שמורגשת לאורך כל העונה, בה הוא עם 7 אסיסטים ו-6 זריקות למשחק. בעונת 73 הניצחונות גרין זרק מספר דו ספרתי של פעמים למשחק והוא לא צריך לחזור למספרים כאלה, אבל כן להגיע ל-8-9 זריקות במשחק. כשיש לך שחקן שלא זורק בהתקפה, גם אם הוא חיוני להובלת הכדור, קל ליריבות הרבה יותר בהגנה. ברגע שיזרוק יותר הוא ישפיע יותר וההתקפה תזרום טוב יותר.

הבעיה המשמעותית השנייה היא הספסל. ג'ייקוב אוואנס השחקן השישי הכי טוב של ג"ס כרגע – איגודלה, ליבינגסטון והשאר בכושר רע. אנחנו כותבים את זה כל עונה ומופתעים מחדש בפלייאוף, אבל בעשרת המשחקים האחרונים לא הייתה לגולדן חמישייה משמעותית (3 משחקים ו-10 דקות ביחד לפחות) שלא כללה 4 משחקני החמישייה וסיימה עם +/- חיובי.

יכול להיות שמדובר בחוסר התאמה של המחליפים לסגנון המשחק ולקאזינס, או בשמירת כוחות של איגודלה בן ה-35 וליבינגסטון בן ה-33 לפלייאוף. פתרון מעניין יהיה מתן דקות לגרין עם המחליפים. כך הוא יוכל לזרוק יותר ולהיות יותר מסוכן במשחק והספסל יראה טוב יותר. הווריורס יכולים להרשות לעצמם לשחק עם 2 שחקני חמישיה (או 3) בכל רגע נתון ולפתור את זה, אבל צריך שינוי מסוים ברוטציה. סטיב קר כנראה ידע לעשות אותו ולכן הם עדיין הפייבוריטים לאליפות.

דעיכת ריבאונד ההתקפה

סטיבן אדאמס. אחד הריבאונדרים האחרונים.

הקצב באן.בי.איי מזנק. הקבוצה ששיחקה בקצב המהיר ביותר של 2017/18 לא מהירה כמו עשרת הראשונות של העונה הנוכחית. זמן המשחק לא השתנה, כך שזה אומר שכל התקפה הפכה לקצרה יותר ויש יותר התקפות במשחק. קבוצות חיות על נקודות במשחק המעבר בעידן הנוכחי שבז למשחק העומד.

כשזה קורה, אין לאף קבוצת אן.בי.איי להשאיר שחקנים מאחור כדי שילחמו על הריבאונד. היום קבוצה אחת לוקחת מעל 12 ריבאונדי התקפה בערב לעומת 3 ב-2016/17, לצד 2 שהיו קרובות מאוד לכך. עדיף לשלוח שחקנים אחורה כשיש לך 5 שחקנים על המגרש בכל רגע נתון.

עקרון חדש מבית האנליטיקס כופר בזה. טום הברסרות' פירט על זה ב-NBC sports. הוא מסביר במאמרו המצויין שהסיכוי שלך לריבאונד התקפה מזנק (מ-20% ל-31%) כשאתה זורק שלשה מאזור האותיות, כלומר מרחק של 10-13 מטרים מהסל. הליגה בקצב של 1,000 שלשות מהטווח הזה העונה לעומת 860 בעונה הקודמת ו-525 בעונה שלפניה. מספר זניח, אבל לצד העלייה בשלשות מהפינה ושלשות ממרחק של 8-9 מטר מהסל (כ-60 ס"מ מאחורי הקשת) ניתן לראות התחלה של מגמה.

ההסבר פשוט: ככל שהזריקה מטווח ארוך יותר, אתה יכול להשיג ריבאונד כשאתה רחוק יותר מהסל וכך גם להשיג סיכוי לריבאונד ההתקפה וגם לא להפקיר את הגנת המעבר. נוסף על היתרון בריווח הזה לשחקנים אתלטיים כמו בן סימונס או יאניס אנדטקומפו, מקדם הסיכון בזריקות כאלה קטן משמעותית. הדבר תקף, במידה פחותה, לשלשות מהפינה וזריקות שנלקחות מטווח של 25 עד 29 פיט, קצת מאחורי קשת השלוש.

השאלה היא האם זהו העתיד של הכדורסל – שלשות ממרחקים הזויים בניסיון להשיג ריבאונד ולהתחיל משחק מחדש. ב-2 העונות האחרונות אנחנו רואים קבוצות לוקחות פחות שלשות בפלייאוף ומשחקות כדורסל אגרסיבי יותר ושם לריבאונד ההתקפה יש חשיבות. נוסף על כך, כדורסל זה משחק סכום אפס – יש מספר קבוע של שחקנים במגרש אחיד. אם יש דגש על אזור מסוים אתה יכול להפתיע את היריב מאזור אחר, בדומה למה שדוראנט ותומפסון עושים עם המיד-ריינג' בגולדן סטייט. ריבאונדרי התקפה טובים הם עדיין דבר שימושי, גם אם הם לא מנסים להשיג נקודות בהזדמנות שנייה אלא מתחילים מחדש את ההתקפה.

הריבאונד ההתקפי לא מנבא הצלחה כמו בעבר והיום יש 5 קבוצות פלייאוף בעשירייה הראשונה ובעשירייה האחרונה של כמות הכ"ח בהתקפה, כשמנטרלים את השפעת קצב המשחק. אבל אל תטעו, הם עדיין בעלי ערך רב, גם אם התפיסה לגביהם משתנה.

נתונים סטטיסטיים

האן.בי.איי החזירה את האפשרות לצפייה בניתוח מהלכים לפי הסוג (Play Type) באזור הסטטיסטיקה המצויין שלה. הנה כמה נתונים משם שמשקפים דברים הראויים לדיון:

* דנבר משחקת על הפוסט-אפ. לנאגטס יש את אחת מהנעות הכדור הטובות באן.בי.איי, אבל זה משהו שהיה שם גם בשנה שעברה בה לא הגיעו לפלייאוף. אחת מהסיבות לשיפור השנה, נוסף על חיזוק ההגנה, היא הפוסט-אפ: מ-8.8 בשנה שעברה הם עלו ל-10.6 השנה וזה הפך לחלק מרכזי בהתקפה שלהם. נוסף על שיפור משמעותי ביעילות זה מראה שיש לאנשים מקולורדו תוכנית ב' למקרה שההתקפה נתקעת וזה משהו שיהיה משמעותי גם בפלייאוף. יוקיץ' שיפר את הגורם הזה במשחקו ופול מילסאפ תמיד היה לא רע בתחום.

* ברוקלין לא טובה במשחק מעבר. יש לנטס פחות מנקודה בכל פוזישן של משחק מעבר, בממוצע, והם קולעים ב-55% אפקטיבי בהתקפות האלו, הנתונים הנמוכים בליגה. יחסית לקבוצה שמשחקת מהר זה נתון מבוזבז, שאולי קשור גם למספר החטיפות הנמוך שלהם. אם הנטס ישתפרו במשחק המעבר הם יהיו טובים יותר כי ככה הכדורסל של היום עובד. זה לא מקרי ש-5 המובילות ביעילות במעבר הן גולדן סטייט, טורונטו, יוסטון, מילווקי ודנבר. תראו איפה הן נמצאות בטבלה.

* הדואליות של פול ג'ורג'. הוא בעונת קריירה בכל המובנים, אבל שימו לב ליעילות שלו בפיק-נ'-רול. הוא מריץ 6.8 מהלכים כאלה כמוביל הכדור כשרק ג'ימי באטלר, קיירי אירווינג ודמיאן לילארד היו יותר יעילים ממנו מבין השחקנים שעשו 6 לפחות במשחק. נוסף לכך הוא קולע 6.7 נקודות ממסירה, מה שהופך אותו לאיום עם ובלי הכדור. השילוב שלו ליד ווסטברוק ושרודר, שני שחקנים טובים בהרצת הפיק-נ'-רול, ושני חוסמים חכמים כאדאמס וגרנט יכול להיות מסוכן במאני טיים. משהו ששווה לראות יותר מהת'אנדר.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. נכון שהווריורס מקרטעים קצת בהתקפה לאחרונה אבל זו רחוקה מלהיות הבעיה שלהם כמו גם אם גרין זורק או לא. האליפות של הווריורס השנה תקום או תיפול על ההגנה שם הם מחפפים כל העונה. לא יודע מאיפה הבאת את ג'ייקוב אונס שלא משחק אבל הספסל של הווריורס סובל מן הסתם מכך שאין להם דרך אמיתית להתחזק ולכן זה מה שיש. איגי וליבינגסטון מזדקנים וזה בהחלט בא לידי ביטוי . מצד שני כשיש לך 5 אולסטרים בחמישיה וכל אחד רואה פרקט 33 דקות לא נשאר הרבה דקות לספסל.

    1. עוד בעיה שעלולה להיות להם הוא הגנת הפיקנרול הגרועה של קאזינס. מי שתדע לתקוף אותו בפלייאוף תעמיד את ג"ס במצב פגיע

      1. כולן עומדות לתקוף אותו בפלייאוף… אנחנו רואים את זה כבר במשחקים האחרונים. השאלה האמיתית היא כמה דקות הוא יקבל בכלל, מול מי, והאם הוא יהיה שחקן מינוס מובהק או שיתרום במשהו.

  2. האן.בי.איי החזירה את האפשרות לצפייה בניתוח מהלכים לפי הסוג (Play Type) באזור הסטטיסטיקה המצויין שלה – קישור יתקבל בברכה, תודה על טור מצויין.

  3. אוקי רועי, על פניו הקטע של הריבאונד התקפה אחרי זריקת שלוש רחוקה נשמע כמו שטות אחת גדולה. זה לא שהריבאונד יעוף פתאום רחוק יותר. קשה לי להאמין למספרים האלה במיוחד לאור זה שהרבה מהזריקות האלו מגיעות בסוף שעון או רבע. תוכל להביא לינק? בכל מקרה גם 30% ריבאונד זה לא הבדל משמעותי שגורם לזה להיות משתלם.

  4. פול ג'ורג' באמת בעונה מדהימה וזה נתון חשוב ומעניין. רק דבר אחד לא הבנתי איך השילוב של ווסטברוק ושרודר כשחקנים בפיק אנד רול רלבנטי לנקודה? מה גם שהיעילות של שניהם די מביכה.

      1. 1. זה עדיין לא מסביר לי את הכוונה? מה זה אומר יכולים? גם אני יכול. השאלה אם זה משתלם. מה הכוונה ביהיה שימושי? אם הם לא מוציאים נקודות מהמלכים האלה אז איך זה שימושי?
        2. הנתון במאמר הוא 23% שזה די כמו להגיד שאחוזי הריבאונד הם כמו של כל שלשה אחרת. חייב להגיד שזה מאמר לא הכי רציני.

  5. תודה רועי, אחלה פוסט.

    אני חושב שלשים את גרין עם הספסל של הלוחמים זה יותר סיכון מרווח. מי בדיוק יקלע שם? לא חושב שדריימונד לא זורק כי לא בא לו, אלא פשוט כי האחוזים שלו בצניחה. ועם סוללת הקלעים שלא קיימת להם על הספסל אתה חייב לפחות איזה קליי לרפואה. אחרת היריבות פשוט יכסו את גרין וייתנו למישהו אחר לנצח. הספסלים של חלק מהקבוצות במערב מצוינים ורואים את זה במשחקים האחרונים…

    1. אין כמעט דקות ששניים מארבעת הסקוררים של הווריורס לא על הפרקט. מהבחינה הזו עדיף באמת שגרין ישחק כמה שיותר עם החמישיה כשאז הוא לא צריך לזרוק.

  6. חלום רטוב של היריבות שגרין יזרוק יותר. הוא נחלש מאוד בעיקר התקפית, וזה רק רווח ליריבה שהוא יקח שתיים שלוש זריקות במקום חבורת הקלעים ההיסטוריים שמשחקים לידו.
    אני חושב שהמפתח של ג"ס היה ונשאר קליי תומפסון. בהתקפה הוא לא מספיק יציב השנה והם חייבים אותו בכושר טוב. בהגנה הוא קריטי כדי להאט את כוכבי היריבות.
    בכל מקרה קבוצות עם עומק יכולות לעשות השנה צרות ללוחמים, כי באמת שמעבר לחמישייה (שזה הרבה מאוד, כן?) אין שם כלום.

  7. פוסט מעולה
    אצל הלוחמים הבעיה בחדר הלבשה עם השחקנים.
    באוקלהומה הבעיה בחדר הלבשה עם המאמן. איך כולם רואים והוא לא. אני לא מבין….
    🙂

  8. בקשר לריבאונד ההתקפה אני לא יודע אם נעשה איזה שהוא מחקר על כך אבל אני נוטה להאמין שפחות מתרכזים בו ומעדיפים לחזור להגנה ולמנוע סל מטרנזישיון קל.

    הפוסטים האלה שלך מאד מעניינים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט