פרסי מצטייני עונת 2018-2019/שמעון טבדי

פרסי מצטייני עונת 2018-2019/שמעון טבדי

אז בשעה טובה העונה הסדירה כמעט הגיעה לסיומה לאחר מלחמות עקובות מדם על מיקום, ביתיות וכניסה לפלייאוף ויש לנו 16 מאושרות (נשארה מזרחית אחת שעוד לא בטוחה) שיתחילו את הדבר האמיתי בקרוב.

זה הזמן לתת כבוד למי שעשה לנו את העונה, נתן מעבר, נתן פחות, אכזב, הפתיע ובקיצור נבחרי העונה.

שחקן העונה-MVP:

1. ג'יימס הארדן (יוסטון)- מש': 76, דק': 36.9, נק': 36.2, ריב': 6.5, אס': 7.6, % אפקטיבי: 53.9 (44.0% מהשדה). (דורג 1 עונה שעברה).

היה מאד מאד קשה לבחור את ה-MVP והוא ניצח ממש בפוטו פיניש. עצם העובדה של משחק באזור המערבי הקשה יותר, התמודדות עם פציעות רציניות בקבוצה לאורך כל העונה, ממוצע נקודות מטורף והצגות לפנתיאון בניגוד למדורג 2 כאן הטו את הכף לטובתו. נכון שחשבתם שעונה שעברה ראיתם את ההכי טוב ממנו? MVP ו-7 משחקים מול הלוחמים בגמר המערב, אז חשבתם. הוא התחיל את העונה חלש יחסית ולא כ"כ בכושר עד שנפוצו שמועות כי הוא שבע. הפציעות החלו להיערם בקבוצה והיה נראה שיוסטון בדרך לשקיעה במצולות ואז הוא הגיע, מלך הסטפבק או כמו שאני קורא לו Lord of the Dance. הוא החל להיכנס לזון מטורף ולנפק הצגות ערב אחרי ערב של 30, 40, 50 נק' ללא הפסקה מול כל יריב ולנצח קבוצות לבדו. הוא שיחק ברמות של ווילט צ'מברליין עם מספרים דומים לשלו, הוא נתן אותם בכל מצב, סטפבק, פלוטר, חדירה, חצי מרחק, קו העונשין, רק תבחרו, היה למעשה השחקן הכי בלתי עציר בליגה שהחזיק את יוסטון עם הראש מעל המים שהיא הייתה מלאה בפציעות. הוא שיחק חלק נכבד מהעונה שלצידו כיכבו דונהל האוס, אייזיה הארטשיין, ג'ארלד גרין וננה וניצח קבוצות עילית. הוא החייאה את הקריירה של קנת פאריד, אוסטין ריברס ואיימן שאמפרט שהגיעו. את העונה הוא סיים עם ממוצע הנקודות הגבוה ביותר מאז מייקל ג'ורדן בשנת 1998 והוביל את יוסטון למקום ה-3 במערב שאיש לא האמין שיקרה אחרי פתיחת העונה הנוראית שלהם. הארדן מגיע לכל משחק לתת 100% ולנצח, תמורה מלאה לכרטיס שהאוהדים משלמים עבורו ולא מכיר במושג מנוחה שפוקד את הסטארים העכשוויים (כן קאווי, דוראנט וקרי עליכם אני מדבר), מה שמזכיר את ג'ורדן וקובי שהיו משחקים באותה אינטנסיביות ודרייב, לראשונה העונה צצו דיבורים על היותו השחקן הטוב בעולם ולדעתי הוא בהחלט כזה.

עונת הסקורינג הכי גדולה מאז ג'ורדן 1988. הארדן.

 

2. יאניס אנטדקומפו (מילווקי)- מש': 71, דק': 32.9, נק': 27.7, ריב': 12.5, אס': 5.9, % אפקטיבי: 59.7 (57.7% מהשדה). (לא דורג עונה שעברה).

סביר להניח שהוא היה זוכה כמעט בכל עונה אחרת אבל הרף עולה מעונה לעונה בעידן של היום. עמדו לזכותו בעיקר משחק ההגנה והמקום ה-1 בליגה, מה שכנראה יזכה אותו בפרס בפועל מטעם הליגה (לגיטימי לחלוטין) אבל אצלי בשיקול מול הארדן זה לא מספיק. כבר בעונה שעברה ראינו סימנים לכך שיאניס הולך לפרוץ בגדול לטופ של הטופ החל ממבנה הגוף הלברוני שפיתח לעצמו ועד השיפור העצום במשחקו. העונה הוא התפוצץ מהרגע הראשון תוך שליטה דומיננטית ואבסולוטית ברחבות היריב. מי שנותן לו מטר לקחת תנופה מסיים בד"כ עם דאנק לתוך הפרצוף. הפיזיות והאתלטיות שלו הפכו אותו למפלצת רחבות ומשאבת ריבאונדים שאף אחד בליגה לא הצליח לעצור. עם כל זה הוא גם נתן הגנה ברמת הטופ כמתמודד בכיר לשחקן ההגנה של העונה והיווה את מרכז ההגנה של הבאקס שהייתה מקבוצות ההגנה הכי טובות בליגה לאורך כל העונה. אין ספק שהעתיד נמצא כבר כאן ונותר לנו לראות מה יעשה בפלייאוף הקרוב ובשנים שיגיעו.

אף אחד לא יכול לעצור אותו. יאניס.

 

3. סטף קרי (גולדן סטייט)- מש': 67, דק': 34.4, נק': 27.6, ריב': 5.4, אס': 5.3, % אפקטיבי: 60.3 (47.0% מהשדה). (דורג 4 עונה שעברה).

היה נדמה מספר פעמים כי יהיה זה קרי ש"יגנוב" את הפרס בדקה ה-90 עם ריצה חזקה שלו ושל קבוצתו בישורת האחרונה של העונה אולם קבוצתו החליטה לנוח והוא דעך יחסית במשחקו. הוא הציג העונה את ההגנה החלשה בקריירה שגם ככה לא היה מה להתגאות בה בעבר והרבה לחגוג מול "נמושות" לרוב אך כשאתה הסקורר המוביל של הקבוצה שסיימה מספר 1 במערב אתה זוכה להיות לפחות כאן.

סטפן "האיום" לקח גם השנה את הלוחמים למקום ה-1 בקונפרנס. קרי.

 

4. ג'ואל אמביד (פילדלפיה)- מש': 64, דק': 33.7, נק': 27.5, ריב': 13.6, אס': 3.7, % אפקטיבי: 51.7 (48.4% מהשדה). (דורג 8 עונה שעברה).

אמביד בשנתו השלישית בליגה שם חותמת שהוא הסנטר הטוב מכולם בשני צידי המגרש והראה לעיתים דומיננטיות שהזכירה אחד בשם שאקיל אוניל. הוא דאג להשפיל את סנטרי העילית של הליגה ערב אחרי ערב, הוכיח שאי אפשר לעצור אותו בקרבת הסל עם הגודל, החוזק והמובים שלו. בצד ההגנתי הוא שימש כעוגן של הגנת הסיקסרס ובמשחקים שלא שיחק ראינו שהסיקסרס נראו איום ונורא ושימשו כניצבים בהגנה. פילי הייתה עם תלות מוחלטת באיש הגדול לאורך כל העונה ונראתה כמו עדר ללא רועה כשהחסיר משחקים. הדבר היחיד שמנע ממנו מיקום גבוה יותר זה המיקום והמאזן של קבוצתו. נחכה בסבלנות לראות מה הוא יכין לנו לפלייאוף.

שלט בדומיננטיות שהזכירה את שאק. אמביד.

 

5. פול ג'ורג' (OKC)- מש': 75, דק': 36.8, נק': 28.1, ריב': 8.2, אס': 4.1, % אפקטיבי: 53.1 (44% מהשדה). (לא דורג עונה שעברה).

מעטים האמינו שג'ורג' יכול לשחק ברמה שהוא שיחק העונה, זה התחיל עוד בתחילת העונה עם הפציעה של ראס שהוא סחב את OKC ונמשך עם כושר בלתי נתפס הגנתית והתקפית תוך הצגות של משחקי 30 ו-40 נקודות עם סלי ניצחון. אח"כ הגיעה הפציעה בכתף ברבעון האחרון של העונה שהוציאה אותו מהקצב אבל זה לא מנע ממנו לסיים במקום זה. בצד ההגנתי הוא נתן מופע ערב אחרי ערב על כוכבי הליגה תוך היותו הברומטר להגנת התאנדר כולה ולמעשה היה שחקן ההגנה של עונת 2018-19.

העונה הגדולה בקריירה. ג'ורג'.

 

6. ניקולה יוקיץ' (דנבר)- מש': 78, דק': 31.4, נק': 20.2, ריב': 10.8, אס': 7.4, % אפקטיבי: 54.8 (51.3% מהשדה). (לא דורג עונה שעברה).

הג'לי הסרבי התגלה כג'וקר אמיתי העונה כשהפך לאולסטאר לראשונה בקריירה והוביל את דנבר למקום ה-2 במערב עם קרב עד הרגע האחרון על ראשותו. לעניות דעתי מדובר בפוינט סנטר הראשון בהיסטוריה במשרה מלאה כאשר הוא מרכז את רוב ההתקפות של הנאגטס ומסיים את העונה עם 7.4 אס' וניהול משחק שלא היה מבייש רכזים בכירים. הוא אף שיפר במעט את משחק ההגנה שלו לעומת עונות עברו אך עדיין טעון שיפור רב בתחום שכנראה לא יגיע אף פעם. גם בתחום הסקורינג הוא לא קפא על שמריו ועבר את 20 הנק' בממוצע למשחק בפעם הראשונה בקריירה תוך הצגות שניפק במשחקים ובקלאץ', בגיל 23 העתיד של הג'וקר ומטילי הזהב נראה ורוד מתמיד.

הפוינט סנטר הראשון בהיסטוריה. יוקיץ'.

 

7. דמיאן לילארד (פורטלנד)- מש': 78, דק': 35.4, נק': 25.9, ריב': 4.6, אס': 6.9, % אפקטיבי: 52.1 (44.5% מהשדה). (דורג 7 עונה שעברה).

כל עונה אנשים מטילים ספק בלילארד והבלייזרז וכל עונה הוא עונה אותו דבר. הוא מוכיח שמקומו בין השחקנים הטובים בעולם כאשר הוביל את קבוצתו למקום הרביעי כרגע ורק נותר לחכות מתי הוא יקבל חיזוק ראוי שעושה עבורו הגנה ונותן קשיחות על מנת להתקדם בפלייאוף. הוא סחב את פורטלנד לאורך כל העונה עם משחקים גדולים ומנהיגות.

דיים טיים זו השעה שמתחילות המסיבות בפורטלנד. לילארד.

 

8. קאווי לאונרד (טורונטו)- מש': 58, דק': 34.1, נק': 26.8, ריב': 7.4, אס': 3.3, % אפקטיבי: 54.5 (49.7% מהשדה). (לא דורג עונה שעברה).

קאווי הגיע העונה במוד של אני נח כל משחק שלישי כי חבל על האנרגיות שלי (מה שמנע ממנו מיקום גבוה יותר וגם עצם זה שהראפס סיימו במקום נמוך יותר מהעונה שעברה) אבל כשהוא שיחק הבחור סיפק חתיכת סחורה. הוא היה יעיל וקטלני כהרגלו, חיסל יריבות בהתקפה ובהגנה והוביל את הראפטורס למקום ה-2 במזרח.

עונה אדירה עם הרבה מנוחה אחרי שנת שבתון. לאונרד.

 

9. ראסל ווסטברוק (OKC)- מש': 70, דק': 36.0, נק': 22.9, ריב': 11.1, אס': 10.6, % אפקטיבי: 46.4 (42.5% מהשדה). (דורג 2 עונה שעברה).

מה נגיד, הוא מסיים עונה שלישית ברציפות עם ממוצע טריפל דאבל, התייצב במקום השלישי בכל הזמנים בכמות ה-TD עם 136 כאלו תוך שהוא נושף בעורפו של מג'יק עם 138 וקורא תיגר על ביג או בתחום. הוא סבל מכושר קליעה נוראי רוב העונה אבל עדיין סיפק את הסחורה ביתר התחומים, הוא העלה את הרמה בהגנה שלו, סיים כמלך האס' של הליגה וגם הקליעה קצת חזרה אחרי האולסטר, מיקום קבוצתי נמוך ביחס לציפיות הציב אותו רק כאן.

דולק אחרי 181 ה-TD של אוסקר רוברטסון בעונה הסדירה. ווסטברוק.

 

10. קווין דוראנט (גולדן סטייט)- מש': 76, דק': 34.9, נק': 26.2, ריב': 6.5, אס': 5.8, % אפקטיבי: 56.8 (51.8% מהשדה). (דורג 5 עונה שעברה).

הסקורר השני באלופת המערב אמנם ניפק עונה בינונית בסטנדרטים שלו בכך שההגנה שלו נעלמה לחלוטין ובהתקפה היו מעט תצוגות התקפיות גדולות עם היעלמויות בלא מעט משחקים אבל הוא האיש שובר השיוויון של הלוחמים וגם בעונה כזאת המספרים שלו היו נהדרים.

עדיין בלתי עציר. דוראנט.

 

מה חשב הקהל בסקר פתיחת העונה על מי יהיה ה-MVP:

1. אנתוני דיוויס (26%)

2. לברון ג'יימס (22%)

3. ראסל ווסטברוק (16%)

4. יאניס (12%)

5. קווין דוראנט (5%)

6. הארדן, קרי, אמביד, לאונרד (4%)-כל הכבוד, צדקתם.

7. קיירי ארווינג (3%)

8. אחר (0%)

 

חמישיות העונה:

חמישיית העונה הראשונה: סטף קרי, ג'יימס הארדן, פול ג'ורג', יאניס אנדטקומפו, ג'ואל אמביד.

חמישיית העונה השנייה: ראסל ווסטברוק, דמיאן לילארד, קווין דוראנט, קאווי לאונרד, ניקולה יוקיץ'.

חמישיית העונה השלישית: קיירי ארווינג, דונובן מיצ'ל, טוביאס האריס, למרקוס אולדריג', רודי גובר.

כמעט נכנסו: דמאר דרוזן ובלייק גריפין.

 

שחקן ההגנה של העונה (DPOY):

1. פול ג'ורג' (OKC)

ג'ורג' תמיד היה שחקן הגנה טוב אבל העונה העלה את רמתו בכמה דרגות, מי שראה משחקים הבין שהוא לב ההגנה של OKC, זה שחוסם את קווי המסירה, שומר אחד על אחד את כוכבי היריבה ומפעיל לחץ בלתי פוסק על היריב, היינו עדים למשחקים שלמים שהוא הכריע בצד ההגנתי, חטף ואימלל את היריב ובכלל עושה רושם שהוא גרם לכמה שחקנים ביניהם ווסטברוק להשתדרג גם בהגנה עקב מנהיגותו.

עונת הגנה חלומית. ג'ורג'.

 

2. יאניס אנטדקומפו (מילווקי)

מרכז ההגנה של הבאקס שמירר את החיים ליריבים רבים. האתלטיות המפלצתית שלו יחד עם האורך הפריקי מאפשרים לו לכסות שטחים גדולים בהגנה ובעיקר לעזור ליתר השחקנים. גם באחד על אחד הוא לא קוטל קנים והוביל את הבאקס למקום השני כקבוצה שספגה הכי מעט נקודות בצבע, מקום שישי כקבוצה שמאפשרת הכי פחות נקודות הזדמנויות שנייה הודות ליכולת הריבאונד המשובחת שלו ובמקום הראשון בדיפנסיב רייטינג. רוב שיטת ההגנה של בודנהולצר נבנתה סביבו.

הפריק שמגן על הטבעות. יאניס.

 

3. ג'ואל אמביד (פילדלפיה)

מי שראה איך פילי נראתה בלעדיו בצד ההגנתי כשלא שיחק הבין את גודל היכולת וההשפעה של אמביד בצד הזה של המגרש. הגודל והניידות מאפשרים לו גם לסגור שטחים גדולים כאשר גם ניחן בחוש חסימה נהדר ושומר אחד על אחד נהדר. האיש הגדול שלט מתחת לסלים גם של קבוצתו.

הגנת הצבע של הסיקסרס. אמביד.

 

4. רודי גובר (יוטה)

הוא החל את העונה חלש מאד עם חגיגות עליו ועל יוטה. עם הזמן לוח המשחקים הפך לידידותי יותר, הוא העלה את הרמה כמו בעונה שעברה והפך לקיר בטון שאמלל לא מעט משחקני הליגה. הצבע של הג'אז הפך לקשה לחדירה בגלל נוכחותו והניצחונות החלו להגיע במקביל. אלוף השנה שעברה הוא מתחרה רציני כבר שנים על התואר.

שר ההגנה של יוטה. גובר.

 

5. מרקוס סמארט (בוסטון)

הבולדוג של הסלטיקס קיבל קרדיט רב העונה וסיפק את הסחורה על הצד הטוב ביותר לפחות בחלק ההגנתי. אין בו פחד והוא רודף כמו בולדוג מטורף אחרי כל אחד, בין גדול, גבוה, קטן ומהיר ובדרך כלל מוציא להם את החשק לשחק. הוא הפך לאחד משומרי הפרימיטר הטובים בליגה ולעוגן ההגנתי של הסלטיקס. חשיבותו רק תעלה בפלייאוף בקרבות המזרח העקובים מדם שיחלו בפיינל פור.

הבולדוג מבוסטון. סמארט.

 

6. ג'ימי באטלר (פילדלפיה)

ג'ימי הפך לפועל שחור בסיקסרס ואיש הפחם מקשה את החיים על כל יריב ממול. ג'ימי הוא בעצם "מלתעות" הנועלות את היריב, הוא ניחן בעבודת רגליים ופיזיות נהדרת ויחד עם אמביד מהווה את השלד ההגנתי של פילי. הוא אמון בסיכול ממוקד על הפרימיטר בעיקר וחשיבותו תעלה עם קרבות הפלייאוף שכוכבי היריבות ירגישו את נחת זרועו.

"מלתעות"-מחסל הגנתי בפעולה אופיינית. באטלר.

 

7. פאסקל סיאקם (טורונטו)

הוא פרץ לתודעה העונה בגדול, על הדרך הוא הראה שהוא אחד המגנים הטובים בליגה והעוגן הראשי של הראפטורס. הוא רץ אחרי כוכבי היריבה ושומר על כל העמדות כמעט, יודע להחליף נהדר ולעזור בהגנה קבוצתית.

הראפטור ששומר על המערה. סיאקם.

 

8. קאווי לאונרד (טורונטו)

אמנם ראינו ממנו בעבר עונות הגנתיות גדולות יותר אבל עדיין מדובר באחד המגנים הקטלניים בליגה, הפיזיות והחכמה שלו עוזרים לו לקרוא היטב את מהלכי היריב ולעצור אותם, יחד עם חברו הבריטי הוא שימש כעוגן מהותי בהגנת הדינוזאורים.

הראפטור השני ששומר על המערה. לאונרד.

 

9. דרק וויט (סן אנטוניו)

ה"כפפה" של הספרס הראה העונה שהוא בדרך להיות אחד המגנים הטובים בליגה, אינטליגנציה הגנתית עם קשיחות ספרסית גרמה לו לאמלל יריבים, מהלכי הגנה גדולים ברגעי הקלאץ' היו שם המשחק שלו כאשר הוא הראה לנו שהוא בדרך הנכונה.

הוויט ווקר של פופוביץ'. וויט.

 

10. קליי תומפסון (גולדן סטייט)

הוא ניפק עונה חלשה הגנתית לעומת ימים עברו אבל לא הצלחתי למצוא מישהו אחר שמגיע לו יותר. מה גם שבלעדיו הקבוצה הטובה בליגה עלולה להישאר בלי כלום משום שהוא כל הגנת הפרימיטר למעשה והמחפה הראשי על חולשתו של קרי בהגנה.

איש ההגנה של האלופה. קליי.

 

מה חשב הקהל בסקר פתיחת העונה:

1. אמביד (27%)

2. דיוויס (22%)

3. גובר (20%)

4. לאונרד (15%)

5. תומפסון (6%)

6. דריימונד גרין (5%)

7. אחר (3%)- כל הכבוד אם הימרתם על ג'ורג'.

8. הורפורד (2%)

9. באטלר (0%)

 

חמישיות ההגנה:

חמישיית ההגנה הראשונה: ג'ימי באטלר, מרקוס סמארט, פול ג'ורג', יאניס, ג'ואל אמביד.

חמישיית ההגנה השנייה: דרק וויט, קליי תומפסון, קאווי לאונרד, פאסקל סיאקם, רודי גובר.

חמישיית ההגנה השלישית: ג'אמל מורי, דני גרין, ג'וש ריצ'רדסון, מיילס טרנר, מייסון פלאמלי.

 

רוקי העונה:

1. לוקה דונצ'יץ' (דאלאס)- מש': 71, דק': 32.2, נק': 21.2, ריב': 7.7, אס': 5.9, % אפקטיבי: 49.7 (42.7% מהשדה). (בחירה 3).

ילד הפלא הסלובני הגיע לליגה והתחיל להפציץ מיד, הוא ניפץ וניתץ כל ספק שהיה למישהו כלפיו הן בגלל היותו לבנבן לא שרירי והן בגלל היותו זר. תפקוד הקלאץ' שלו במשחקים הזכיר שחקן גדול אחר, לארי בירד שמו, הוא עשה הכל מהכל, אס', ריב', נק' וגם נהנה מכל רגע. הוא ניפק את אחת העונות המרשימות אי פעם של רוקי למרות דעיכה יחסית ברבעון האחרון של העונה.

הפלא הסלובני. דונצ'יץ'.

 

2. טריי יאנג (אטלנטה)- מש': 80, דק': 30.9, נק': 19.1, ריב': 3.7, אס': 8.0, % אפקטיבי: 48.2 (41.9% מהשדה). (בחירה 5).

הוא התחיל חלש ולקח לו זמן להסתגל לליגה אבל שזה קרה זה הגיע. הוא הפך למנהיג של ההוקס, ניפץ את קיר הרוקיז תוך מסר שהוא שואף להיות הדבר הכי קרוב לקרי עם סלים ממרחקים אסורים, ניהול משחק עילאי, זריזות, דריבל איכותי ופלוטרים תוך הובלת ההוקס הרבה מעבר לצפוי בתחילת העונה.

הגירסה הצעירה של סטפן "האיום"? יאנג.

 

3. דיאנדרה אייטון (פיניקס)- מש': 71, דק': 30.7, נק': 16.3, ריב': 10.3, אס': 1.8, % אפקטיבי: 58.5 (58.5% מהשדה). (בחירה 1).

כמה שפיניקס ניסו לבזבז אותו הוא עדיין העמיד מספרים מרשימים לרוקי והראה שעם צוות אימון נכון וליטוש הוא יהיה בלתי עציר. יכולת מסירה טובה, חוזק, טאץ' טוב בכדור עם אופי נוח ומאמץ במשחקים הראו כמה הפוטנציאל גדול.

"מרווין, מתי יביאו לי הנהלה ומאמן נורמלי?". אייטון.

 

4. מרווין באגלי (סקרמנטו)- מש': 60, דק': 25.1, נק': 14.7, ריב': 7.5, אס': 1.0, % אפקטיבי: 52.5 (50.5% מהשדה). (בחירה 2).

מה שמנע ממנו את המקום השלישי היו הפציעות. הקינגס לקחו את הזמן לשלב אותו בקבוצה ונתנו לו לשחק מהספסל אבל בכל דקה שהוא שיחק הוא גרם לנזק עצום ליריב עם הפגנת פוטנציאל עצום ויעילות מרשימה. הוא הראה ידיים טובות, חוזק ואתלטיות.

היהלום של הקינגס. באגלי.

 

5. ג'רן ג'קסון (ממפיס)- מש': 58, דק': 26.1, נק': 13.8, ריב': 4.7, אס': 1.1, % אפקטיבי: 54.9 (50.6% מהשדה). (בחירה 4).

הוא התחיל טוב ודעך מעט בהמשך יחד עם קבוצתו, יכולתו ההגנתית התעלתה מעל כל מחזור הרוקיז עם הפגנת קשיחות, הבנת משחק, אורך וגם בהתקפה הציג רפרטואר שלשות לא ברור מאליו שגרמו לדובים להאמין כי בחירתם הייתה נכונה.

דב הגריזלי החדש שנולד. ג'קסון.

 

6. קולין סקסטון (קליבלנד)- מש': 80, דק': 31.6, נק': 16.7, ריב': 2.9, אס': 2.9, % אפקטיבי: 48.0 (43% מהשדה). (בחירה 8).

הוא ניפק סטט' מרשימה בקבוצה שכל מטרתה היה להפסיד. לא יודע כמה זה משקף את יכולתו האמיתית אבל גילינו שלא מדובר בבאסט. הוא גם במקום זה כי אין מישהו אחר טוב יותר.

7. שי ג'ילג'יוס אלכסנדר (קליפרס)- מש': 80, דק': 26.5, נק': 10.9, ריב': 2.9, אס': 3.3, % אפקטיבי: 51.2 (47.6% מהשדה). (בחירה 11).

כצפוי הוא היה הגניבה בדראפט לעומת מיקומו. תעתיק של שון ליווינגסטון עם פוטנציאל גדול יותר. שומר טוב, חצי מרחק טוב, שימש תפקיד חשוב בקבוצת פלייאוף ורק צפוי להשתבח.

8. אלונזו טרייר (ניקס)- מש': 64, דק': 22.8, נק': 10.9, ריב': 3.1, אס': 1.9, % אפקטיבי: 49.8 (44.8%). (לא נבחר).

הפתעת העונה שהגיע משום מקום ולא נבחר אפילו בדראפט. אמנם זה היה בקבוצת תחתית שמטרתה היא הפסדים אבל הוא נתן 100% מעצמו וממה שראיתי תמיד נלחם. כשרון גדול הוא לא אבל שחקן משלים יהיה נחמד מאד.

9. קווין נוקס (ניקס)- מש': 72, דק': 28.7, נק': 12.8, ריב': 4.3, אס': 1.0, % אפקטיבי: 44.2 (37.3% מהשדה). (בחירה 9).

התחיל את העונה על הספסל אך בהמשך קודם לחמישייה. השנה הייתה בעיקר שנת הסתגלות לליגה בה הראה כמה יתרונות וכמה חסרונות כמו הגנה, ניהול משחק ו-IQ כדורסל. מדובר בשחקן שעוד לא מלוטש וייקח כמה שנים עד שנראה את הפוטנציאל הגדול שלו קורם עור וגידים.

10.וונדל קרטר (בולס)- מש': 44, דק': 25.2, נק': 10.3, ריב': 7.0, אס': 1.8, % אפקטיבי: 49.3 (48.5% מהשדה). (בחירה 7).

אילולא הפציעה שגרמה לו להחמיץ כמחצית עונה הוא היה ממוקם הרבה יותר גבוה. היה נראה נהדר בהגנה עם חוזק וקשיחות ונתן גם תמורה לא רעה בכלל בהתקפה. הבולס יכולים להיות אופטימיים מאד לגביו.

 

חמישיית העונה הראשונה רוקיז: יאנג, דונצ'יץ', באגלי, ג'קסון, אייטון.

חמישייה העונה השנייה רוקיז: סקסטון, אלכסנדר, טרייר, נוקס, קרטר.

 

מה חשב הקהל בסקר פתיחת העונה:

1. דונצ'יץ' (46%)- כל הכבוד לכם.

2. אייטון (39%)

3. יאנג, נוקס, אחר (4%)

4. באגלי (2%)

5. ג'קסון (1%)

 

מאמן העונה:

1. מייק בודנהולצר (מילווקי)

שינה את המגמה במילווקי. בודנהולצר.

 

2. מייק מלון (דנבר)

3. ניק נרס (טורונטו)

4. דייב ייגר (סקרמנטו)

5. קווין סניידר (יוטה)

6. קני אטקינסון (נטס)

7. דוק ריברס (קליפרס)

8. טרי סטוטס (פורטלנד)

9 סטיב קר (גולדן סטייט)

10.גרג פופוביץ' (ספרס)

 

מה חשב הקהל בסקר פתיחת העונה:

1. סטיבנס (57%)

2. בודנהולצר (11%)- כל הכבוד לכם.

3. בראון (10%)

4. סניידר (7%)

5. פופוביץ' (6%)

6. קר (4%)

7. אחר (2%)

8. מלון, דאנטוני, דונובן (1%)

 

השחקן המשתפר של העונה (שחקן שנה 3 ומעלה בלבד):

1. דיאנג'לו ראסל (נטס)

רתח כל העונה בדרך לפלייאוף ולא מתגעגע ללייקרס. ראסל.

 

2. פאסקל סיאקם (טורונטו)

3. באדי הילד (סקרמנטו)

4. מונטרזל הארל (קליפרס)

5. ספנסר דינווידי (נטס)

 

מה חשב הקהל בסקר פתיחת העונה:

1. אינגראהם (36%)

2. ג'אמל מורי (27%)

3. אחר (16%)- כל הכבוד אם חשבתם על ראסל.

4. ג'יילן בראון (10%)

5. וויגינס (5%)

6. טוביאס האריס (3%)

7. גארי האריס (2%)

8. רג'י ג'קסון (1%)

 

השחקן השישי של העונה:

1. לואיס וויליאמס (קליפרס)

מר קלאץ' ומגדולי שחקני 6 אי פעם. וויליאמס.

 

2. מונטרזל הארל (קליפרס)

3. דניס שרודר (OKC)

4. אריק גורדון (יוסטון)

5. מאליק ביזלי (דנבר)

 

מה חשב הקהל בסקר פתיחת העונה:

1. רדיק (22%)

2. טייריק אוונס (17%)

3. איזייה תומאס (15%)

4.לואיס וויליאמס, רוזיר (14%)- כל הכבוד לכם.

5. אריק גורדון (11%)

6. אחר (4%)

7. ון וליט (3%)

 

אכזבת העונה שחקן: אנתוני דיוויס

בתחילת העונה עוד חשבו עליו כ-MVP ושחקן ההגנה של העונה. דיוויס.

 

חמישיית המאכזבים של העונה: בן סימונס, ג'ייסון טייטום, לברון ג'יימס, אנתוני דיוויס, קרל אנתוני טאונס (וול, וויגינס או לונזו בול לא אכזבו אותי כי לא ציפיתי מהם לכלום אבל ייתכן שחלקכם יחשבו שמקומם בחמישיית העונה).

אכזבת העונה מאמן: בראד סטיבנס

נראה שהיה עליו לחזור ללימודים שוב. סטיבנס.

 

חמישיית המאכזבים של העונה: בראד סטיבנס, סקוט ברוקס, איגור קוקושוב, אלווין ג'נטרי, לוק וולטון (למרות ש-2 האחרונים קיבלו סבוטאז' מהכוכבים שלהם).

 

אכזבת העונה קבוצה: לייקרס

קריסה טוטאלית של המלך ונתיניו בניסיון כיבוש המערב.

 

אהבה שהייתה חסרה לילדים.

 

חמישיית המאכזבות של העונה: לייקרס, פליקנס, בוסטון, וושינגטון, אוקלהומה.

לא הסכמתם עם הבחירות? הצביעו והשפיעו בסקר הופס הגדול לפני פרסום התוצאות הסופיות שכולנו מחכים להם.

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. צריך בדחיפות לשנות את השם של הפוסט ל –
    "מצטייני העונה של שמעון".
    .
    נתחיל בדבר הכי זועק, הכי ברור –
    אין מצב שלת'אנדר יש שחקן אחד בחמישיית העונה הראשונה (שהוא גם שחקן ההגנה של העונה), ושחקן נוסף בחמישיית העונה השנייה.
    הת'אנדר נלחמים על לא ליפול למקום ה-8 במערב.
    .
    נמשיך.
    לגבי הבחירה בשחקן העונה:
    כבר כתבתי לא פעם בעבר. אין לי בעיה עם הבחירה בהארדן. הוא נותן עונה מדהימה.
    יש לי בהחלט בעיה עם המשך הרשימה –
    ראסל לא בעשירייה. והוא בטוח לא לפני דוראנט.
    טוב ככל שיהיה בניהול המשחק (והוא לא סתם טוב. הוא מצוין), אי אפשר להתעלם מ-46.4% אפקטיבי (נתן זינוק מרשים בסוף העונה. במשך מרבית העונה עמד על 43% אפקטיבי),
    ואי אפשר להתעלם מהמיקום של הת'אנדר בעונה שגו'רג' משחק כפי שהוא משחק (הוא בצדק יתפוס מקום באחת מחמישיות העונה).
    .
    שחקן ההגנה של העונה:
    אין מטרתי להמעיט בערכו של ג'ורג'. זה פשוט שהשנה יש מולו מתמודד מליגה אחרת של כדורסל.
    יאניס השנה נותן הגנה לא פחות ממופתית. הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר בקבוצת ההגנה הטובה ביותר בליגה. הוא מסוגל לשמור על הצבע כמו טובי הסנטרים, הוא מסוגל להגן על הפרימטר כמו טובי שחקני הכנף. והכי מרשים?
    איך שהוא מצליח לשלב את 2 היכולות. לא פעם רואים אותו עוזר בהגנה על שחקן שחודר לצבע, ואז ב-2 צעדי יאניס אופייניים (שרק לו יש) מספיק לכסות את שחקן הכנף שקיבל מסירה מאותו שחקן שחדר לצבע.
    שיטת בודנהולצר בהגנה מכריחה את היריבות לקחת הרבה שלשות. יאניס הוא חלק מרכזי בכך שמילוקי לא משלמת מחיר כבד מדי על אותן ניסיונות קליעה.
    הסטטיסטיקה במקרה של יאניס, תומכת במבחן העין.
    יש לו את הדיפנסיב רייטינג הגבוה ביותר עבור שחקן עם כמות דקות כמו שלו (99.9 , היחיד מבין מתחרי תואר "שחקן ההגנה" עם דיפנסיב רייטינג נמוך מ-100), הוא מוריד את אחוזי הקליעה של יריביו ב-6.2% (אם משווים לטופ של המגנים מבין שחקני הכנף מגלים ש: המספר של ג'ורג' הוא 1.4%- , המספר של קאוויי הוא 0.5%- , המספר של קליי הוא 2.4%- ).
    גם הנתונים היבשים של חטיפות/גגות/רב' הגנה, לטובתו. אין שחקן כנף עם יותר רב' הגנה + חטיפות + גגות מאשר ליאניס.
    אז כאשר לוקחים בחשבון שמדובר על העוגן ההגנתי של ההגנה החזקה בליגה,
    כאשר לוקחים בחשבון את הסטטיסטיקות המתקדמות,
    ולוקחים בחשבון את הנתונים היבשים –
    אז התמונה שמתקבלת היא שיאניס הוא שחקן ההגנה של העונה. וזה פחות קרוב ממה שניתן היה לנחש.
    .
    אחרון –
    לגבי רוב רשימת הרוקים אין לי השגות, למעט העובדה שלא צוין (בהחלט אחד מ-10 הרוקים המצטיינים של העונה, אם לא אחד מ-5 הרוקים המצטיינים) מיטשל רובינסון.
    אני יודע שאף אחד לא באמת צופה במשחקי הניקס העונה (…), אבל עם כל הכבוד לנוקס, רובינסון היה הרוקי הבולט בקבוצה השנה. הוא שני בליגה בגגות למשחק, יש לו TS% של כמעט 70%, והוא מפלצת בריבאונד ההתקפה (ובריבאונד בכלל).
    לא תהיה לו (ככל הנראה) קריירה של שחקן מוביל כמו שאני מנחש שלבאגלי או לאייטון תהיה. אבל צומח בניו יורק טייסון צ'אנדלר 2.0 , וזה לשם עצמו, לא רע בכלל.
    .
    תודה, שמעון. סחתיין גדול על ההשקעה.

    1. מגיע לך די הרבה +1ים לאורך התגובה שלך, אבל אשלח לכיוונך ריקוד פורטנייט (אממ, זה שהם גנבו מדונלד פייסון) על השורה הראשונה.
      יותר מזה, הכיתוב שאומר כל הכבוד לכל בחירה בסקר תחילת השנה שתואמת לבחירה הסופית הסובייקטיבית מנסה לקעקע את הדעה האישית כנכונה אובייקטיבית, ולכן גם אותה הייתי מוריד (או מעביר לתוצאות סקר סוף השנה של הקוראים).

      1. הפלוסים חוגגים לכולם. כולם ניסחו את זה מצוין. שמעון פוסט מעולה אבל טוב שלא בנית את חמישיית העונה על ראס באטלר ג'ורג' טוביס ואמביד. אתה צריך להיות איש השיווק של התאנדר ולהנחית שם כוכב שיזכה לשחק עם ראס

    2. רשע, למה שלא תכתוב טור עם הבחירות שלך במקום לכתוב כאן את מניפסט ההתנגדות לשמעון? ובפרפראזה אקטואלית – רק לא שמעון (;

  2. תודה שמעון על ההשקעה. אני חושב שיאניס גם ראוי לשחקן ההגנה יותר מפול ג'ורג' . בשחקן השישי רוצה להציע חידוש ולבחור 2 מאותה קבוצה ,
    מבחינתי אפשר היה לבחור יחד בעסקת חבילה את הארזל וסוויט לו מהקליפרס.

  3. אהבתי מאוד, אחלה פוסט שמעון.
    יש לי אי אילו השגות אבל בגדול הבחירות טובות בעיני. אני חושב שבדברים הגדולים הבחירות די קלות:
    הארדן מדהים, אין מה לעשות, נתונים פנומנליים, אי אפשר לבחור אחרת.
    בודנהולצר השיג מקום ראשון עם כוכב על אחד.
    ג'ורג' בהגנה – בחירה אמיצה.
    לוקה – אין ברירה, נתן עונת רוקי מדהימה.
    אפשר להתווכח על הדקויות, אולי בהמשך.

  4. חתיכת הפקה הרמת. לא נכנס לדקויות של הטיעונים כי זה ככה לא רלוונטי מבחינתי (מאחל בהצלחה למי שרוצה להתווכח אם דוראנט או ווסטברוק זכאים למקום העשירי במירוץ האמ.וי.פי), אבל הם היו כתובים יפה והסכמתי עם הרוב. סחטיין.

  5. ויכוחים על הבחירות הם (גם) בעייתיים מאוד בגלל הקונפרנסים. כלומר, אם חלק מהנימוק בעד הארדן זה העובדה שהוא במערב, זה גם אמור לתת למייק מאלון את הפרס על חשבון בודנהולצר. בגדול חושב שכל אחד מהרביעייה הזו יכול לזכות ושזה יהיה תקין (אבל שמתי כסף על בודנהולצר, אז שהוא ייבחר).

  6. וואו שמעון. כתבה ממש טובה, מאוד מקצועית, מעניינת וחידשת לי לא מעט דברים. מסכים עם האמ.וי.פי, למרות שאצלי יוקיץ' לפני אמביד כי הוא ניצח יותר משחקים עם סגל חלש בהרבה. בחמישיות העונה כן הייתי מכניס את גריפין, אולי במקום האריס, בהנחה שדטרויט בפלייאוף. אהבתי את זה שלא הכנסת את לברון – שחקן שלא בפלייאוף לא צריך להכנס.

    מבחינת חמישיות ההגנה, מעניין שלא שמת רכז בראשונה. אולי הייתי מכניס את בלדסו במקום סמארט, או לפחות לשנייה. אצלי גם יאניס מעל ג'ורג' כשחקן ההגנה כי ההגנה הקבוצתית של הבאקס יציבה יותר וטובה יותר.

    ברוקיז הייתי אולי שם את רובינסון בשנייה במקום קרטר שפספס הרבה משחקים, אבל מסכים עם הדירוג. מעניין שרוב הטופ 10 נכנס, דראפט בלי הרבה אכזבות. סימונס ממש לא מאכזב – הוסיף הרבה למשחק שלו ועדיין דומיננטי למרות שנכנסו שני כוכבים. הוא נותן עונה אחלה, למרות העדר השלשות.

  7. וואלה מסכים כמעט עם הכל! אבל דווקא בפרס הכי חשוב, סליחה – נחשב – לא. אני עם יאניס…

    הארדן שחקן התקפה עילאי ואפשר אולי לטעון שבהתקפה נטו הוא היה טוב יותר מיאניס העונה (וגם על זה ניתן להתווכח), אבל בהגנה אצלך יאניס לקח מקום שני. כיון שהתואר הוא MVP העונה, ולא MVP ההתקפה, האם לא השחקן שלקח אצלך מקום 2 בשניהם צריך להיות המנצח ?

  8. הmvp-כבר רשמתי על זה בעבר אבל אני חושב שאחרי המשחק בפילי יאניס יזכה וזה לא יהיה קרוב כמו שרוב האנשים מצפים.

    שחקן ההגנה של השנה-

    אין שום מצב שג'ורג' יזכה, התאנדר בנפילה חופשית, לגרד מקום 7-8 זה לא משהו שאתה תקבל עליו פרס,רמת ההגנה שאתה מתאר פה זה משהו שיניב לפחות עוד כמה ניצחונות לתאנדר,ולראייה ניתן לראות את אינדיאנה שמנצחת המון רק מההגנה שלה.

    מה שיזכה זה גוברט, לטעמי זה הוא ויאניס ב1-2, כך גם הקבוצות שלהם מדורגות,אבל אין שום סיכוי שיתנו ליאניס את שני התארים,גוברט הוא מפלצת בצבע אבל יאניס הוא שחקן ההגנה הורסטילי ביותר בליגה יחד עם דיוויס,שניהם באמת השחקנים היחידים שיכולים לשמור בעמדות 1-5(ולא לברון לא אחד מהם).

    רוקי השנה-
    דונצ'יץ' יזכה,יאנג מסיים את העונה מצויין,אני בדעט מיעוט שיאנג זוהי הבחירה הנכונה בשביל ההוקס,אני רואה הרבה השוואות שעושים איתו ועם קארי אבל הוא יותר מזכיר לי את נאש,הקליעה שלו השתפרה ככל שהשנה התקדמה ויכולת המסירה שלו לא פחות טובה משל דונצ'יץ',אבל זה לא פרס הרוקי הטוב ביותר בחודשיים האחרונים,שזה מה שיאנג הוא,אם מסתכלים על כל השנה הפרס הזה של דונצ'יץ'.

    מאמן העונה-הייתה לי התלבטות, מלון מול בודנהולזר,לבסוף החלטתי ללכת עם מי שאני מאמין שיזכה וזה בודנהולזר,הנתונים הסטטיסטים של מילווקי מטורפים,אחד שבלט במיוחד הוא ש46 ניצחונות מתוך ה60 שלהם הם בהפרש דו ספרתי,סתם לדוגמא הבולס של ג'ורדן בעונת 72-10 עשו 46 כאלה, גולדן סטייט של ה73-9 עשו 45 כאלה,מלבד ההגנה הטובה בליגה וההתקפה ה3 בטיבה.

    שחקן המשתפר-
    סיאקם יזכה ובצדק,ראסל פורח וזה באמת משמח(בעיקר כי זה מוכיח שוב שמג'יק זה דביל עם קבלות),אבל סיאקם העונה נתן קפיצה מטורפת ונתן לטורונטו רשת ביטחון שיש חיים גם אחרי קוואי(במקרה שיעזוב).

    השחקן השישי-לו וויליאמס,אין פה בכלל דיון,השחקן השישי השני הטוב ביותר ב30 השנה האחרונות,רק הארגנטינאי הקירח מקדים אותו וזה רק בגלל שהוא הסכים לעלות מהספסל שלכולם ידוע שהוא בעצם שחקן חמישיה.

    מצטייני העונה
    1)יאניס
    2)הארדן
    3)יוקיץ'
    4)קארי
    5)דורנאט
    6)אמביד
    7)ג'ורג'
    8)קוואי
    9)לילארד
    10)קיירי.

    הקבוצה המאכזבת-
    בוסטון בלי ספק,המון מאיתנו חשבו שהלייקרס יחמיצו את הפלייאוף,אבל מי מאיתנו באמת ציפה שבוסטון יראו ככה?

    עדיין יכול להיות שהכל יתחבר להם בפלייאוף,אבל לא להגיע ל50 ניצחונות,לסיים בקושי במקום ה4,אני ציפיתי מהם באמת ללכת עם טורונטו ראש בראש על ראשות המזרח,ולתת לגולדן סטייטי פייט רציני בגמר.

    1. רק ךגבי הנקודה של ראסל.אף רחד בזמן אמת של הטרייד לא אמר שזה טרייד מוצלח ללייקרס בעיקר בזכות זה שהם הצליחו להיפטר מהחוזה המגוחך של מוזגוב שתקע אותם.המחיר שהם היו צריכים לשלם היה ראסל שבאותו זמן נחשב לפרחח צעיר שלא מצליח להראות את הכישרון שלו.יותר מזה אני לא בטוח בכלל שאם ראסל נשאר בלייקרס הוא נותן עונת פריצה מרשימה כזאת ומעבר לזה בוא נראה שהוא מגלה יציבות.
      לסיכום מג'יק עשה אין ספור טעויות אבל דווקא בנקודה הזאת אני לא חושב שזאת הייתה טעות באותו רגע(בדיעבד כמובן שעדיף שהוא היה נשאר)אם כבר הטעות הייתה שלא השאירו את לופז שהגיע בטרייד

    2. אם הסלטיקס היו כפי שמצפים מהם אז זה אומר ראש בראש גם עם מילווקי ולא רק עם טורונטו ומילווקי אף לפני טורונטו.

  9. שחקן 1: 58 משחקים, 26.8 נקודות, 7.4 ריבאונד, 3.3 אסיסט, 54.5 אפקטיב, הקבוצה אליה הצטרף נפלה 2 הפסדים במאזן.
    שחקן 2: 55 משחקים, 27.4 נקודות, 8.5 ריבאונד, 8.3 אסיסט, 56.0 אפקטיב, הקבוצה אליה הצטרף עלתה 2 נצחונות במאזן.
    .
    שחקן 2 טוב משחקן 1, בכל פרמטר.
    אבל שחקן 1 נבחר במקום 8 אצל שמעון.
    בזמן ששחקן 2 לא נמצא באף חמישית עונה, הוא אפילו מוגדר כאחת האכזבות.
    .
    למה? כי שמעון.
    שונא את לברון, אוהב את קוואי, ולעזאזל העובדות.

    1. בנוסף, תרומה קבוצתית:
      משחקי הלייקרס עם לברון: 28-29 חיובי. שווה 42 נצחונות וטיפה בעונה, טוב יותר ב-10 נצחונות מהמאזן הכולל.
      משחקי טורונטו עם קוואי: 19-40 חיובי. שווה 55 נצחונות וחצי בעונה, גרוע יותר ב-2 הפסדים מהמאזן הכולל.

    2. אתה מתעלם מהיכולת הקבוצתית ומהעובדה שלברון לא הוביל את הלייקרס לפלייאוף ועם ההנחה על פציעתו ההתנהלות שלו פגעה בקבוצה.

  10. תודה רבה שמעון, השקעה אדירה.
    אני עדיין מתלבט לגבי ה-MVP שלי, לא סגור על הארדן ולא על יאניס, אין ספק שאחד מהם לוקח אבל לא בטוח עדיין מי.
    שחקן ההגנה לטעמי הוא אמביד ואני חושב שמונטרזל הראל הוא השחקן השישי של העונה בעיניי כי הוא הפתעה עצומה לעומת לו ווילאמס שהיה ידוע שיספק את הסחורה מהספסל.
    בנוסף אכזבת העונה יכולה להיות דיוויס אך הייתי מציין גם את ג'ון וול.

  11. סחתיין על ההשקעה שמעון.
    הבחירה בהארדן היא בהחלט מוצדקת, אבל אם יש ליין הימורים אז הכסף הכי בטוח אצל יאניס. קשה לי להאמין שיהיה רוב של עיתונאים שיעדיפו לתת בק טו בק את הפרס להארדן מאשר לתת פעם ראשונה את הפרס ליאניס, העתיד של הליגה שכבא העונה התהווה לדבר האמיתי נגד עינינו.

  12. חתיכת פוסט, שמעון! סחטיין אדיר על ההשקעה והתוצאה. מסכים עם הרוב המוחלט של הבחירות והנימוקים. שתי הסתייגויות מרכזיות:
    א. נראה לי שהעדפת שחקני פילי ואוקלהומה. זו הטיה טבעית של אוהד, אבל לא צריך לתת לה להשפיע על הבחירות.
    ב. איך השארת בחוץ את פורבס, ברטאנס ומרקו בלינלי???
    😉

  13. תודה שמעון על הפוסט המושקע.
    שכחת לדעתי את מקמילן ברשימת מאמן העונה – צריך להיות גבוה שם.
    וכמו כן את פרס "נגר העונה בסגנון חופשי" שהולך ליקירת.

  14. תודה שמעון, אין על הדירוגים הסובייקטיביים שלך.
    כמו שציין חחח קצת שכחת את לברון וזה ברור למה.
    עכשיו זה הזמן לדרוג המגיבים של העונה הרגילה, שם אתה מוביל בפער די גדול (אתה הארדן – מתקיף ויורה בלי חשבון, גיא הרשע הוא יאניס – יודע גם להגן כמו שצריך)

    1. גם בעונה כזו כושלת לברון צריך להיות בדיון? אז אם לתוצאות הקבוצתיות אין שום משמעות יוכנסו גם קאט ובוקר לדיון הmvp לאלתר

      1. הוא לא בדיון אבל הוא אי שם בטופ של העשיריה הראשונה אפילו בעונה כזאת כושלת, כל כך הוא טוב

  15. תודה שמעון!
    סך הכל אחלה בחירות. הערות:
    1. כמו שכתבו לפניי – מקמילן צריך להיות בחמישייה הראשונה של המאמנים. מה שהוא עשה בלי אולדיפו זה לא פחות מנס.
    2. יאניס צריך להיות mvp וגם שחקן ההגנה. הנט רייטינג של הבאקס הוא מהגבוהים בשנים האחרונות ומגיע לו ולבודנהולצר כל הקרדיט.
    3. סיאקם השחקן המשתפר, מכלום הפך להיות שחקן של 17 נקודות והגנה טובה. ברשימה צריך לשים גם את רוז, ולו בשביל הכבוד שמגיע לו.

  16. תודה שמעון על ההשקעה הגדולה. בגדול הבחירות שלך טובות מאד עם השגות פה ושם, אבל זה יקרה בכל דרוג סובייקטיבי כי על טעם וריח אין להתווכח.

  17. 1. שחקן העונה הארדן לדעתי, נותן עונה שלא נראתה עשור (מי שייבחר את יאניס מובן לחלוטין ולגיטימי , גם לו יש סטטיסטיקה מדהימה ומאזן קבוצתי עדיף)..
    2. ההגנה – חייב להיות יאניס אין מצב שגורג לא מתקרב בכלל.
    .
    אחת מאכזבות העונה הם אוקלהומה וראסל ווסטברוק איך הוא בחמישייה שנייה? הוא מנפח סטטיסטיקות על חשבון הקבוצה , 23 נקודות לא באמת מרשים שאתה קולע אותם באחוזים של קוטג, כמות אסיסטים מדהימה והקבוצה בין קבוצות ההתקפה הגרועות בליגה למרות שמשחק לידו שחקן שנתן עונת MVP, מקום 8 במערב, למרות שהסגל טופ 3. ראסל העונה לא בעשרה השחקנים הטובים ביותר אפילו לא מתקרב גם לילארד , גם לקיירי, מגיע מקום לפניו.

    1. תן ללילארד את פול ג'ורג' במקום משולם והם מסיימים שני אחרי גולדן. להשוות בינהם השנה זה לא רציני

    2. לא יודע איזה קוטג' אתה אוכל
      מקווה מאד בשבילך שלא קוטג' של 46%…
      מה הקשר בין כמות גבוהה של אסיסטים לבין קבוצת התקפה גרועה?
      אבל שאפו על היכולת היצירתית שלך להתאכזב כל פעם מחדש ללא ציפיות מראש
      שאפו.
      אגב באמת לא חושב שראסל בחמישיה השניה של העונה, הוא שיחק מעולה, אבל זה לא הראסל הפנומן שהיה, ליליארד הרבה לפניו.

      1. גבינה 46 אחוז אפקטיבי , 6 מתחת הממוצע בליגה, איך עם הכישרון הזה התאנדר קבוצת התקפה גרועה וראס עם ממוצעים של טריפל דאבל ומקום ראשון בליגה , זה קבוצה שעובדת בשביל סטטיסטיקה של שחקן אחד מזכיר לי בכמות את סטפן מרבורי בנושא האסיסטים , שהיה מלך האסיסטים אבל ההתקפה הסריחה.
        .
        ראסל העונה נוראי, הוא לא אחד מחמשת הרכזים הטובים בליגה, התקפית הוא אסון בטח בכל הקשור לבחירת זריקות הוא זורק 5.6 פעמים מ3 למרות שהוא קלע רק 1.6, התנועה ללא כדור לא קיימת הוא כמעט ולא עושה חסימות. הקבוצה עובדת בשביל הריבאונדים שלו מאשר לטובת הקבוצה , זה הזייה הוא הסיבה העיקרית שהתאנדר לא עומדת בציפיות.
        .
        לגבי לפני שני עונות גם אז הוא ניפח ממוצעים על קבוצתו, רק לראות מה קרה שאולדיפו וסבאוניס נהיו, כתבתי את זה באותה שנה.

  18. אני מסכים עם האינדיאני מעל. לבאקס יש מאזן הכי טוב בליגה, מאזן הכי טוב גם בכל חתך (בחוץ, מול המערב, מול קבוצות 50%, מה שתרצו), הגנה הכי טובה והתקפה מדורגת 3, והכל לגמרי על הגב של יאניס, ובלי שניתן להגיד בשום צורה שהוא מסרס את אלו שמשחקים איתו. הוא לא מחזיק הרבה את הכדור, הוא ממש לא סוליסט, ומכל המועמדים שצוינו יש לו את היעילות הכי גבוהה בקליעות, בפער, ולא שהוא קולע מעט. גם המספרים, גם המאזן וגם מראה העיניים תומכים בזה שהוא גם הmvp וגם הdpoy. וזה בלי להפחית מההערכה העצומה להתארגן וגם לפול ג'ורג'.

  19. תודה לכולם. לגבי ראס אין קשר לאהדה שלי בכלל. לא יודע איך ניתן לומר שקיירי לפניו. קיירי במזרח סיים 4 עם הסגל שערב פתיחת העונה דורג מס 2 אחרי הלוחמים.

  20. תודה לכולם. לגבי ראס אין קשר לאהדה שלי בכלל. לא יודע איך ניתן לומר שקיירי לפניו. קיירי במזרח סיים 4 עם הסגל שערב פתיחת העונה דורג מס 2 אחרי הלוחמים ועם יותר הפסדים ושלא נדבר על הכשלון המנהיגותי. ראס היה טוב מהותית מקיירי. גם דרוזן ובלייק לפני קיירי. קיירי כשל יותר מכולם למעט לברון ודיוויס.

  21. בלי קשר לכלום
    יאניס הוא או תופעה חד פעמית
    או גוש של סטרואידים
    הוא רק בן 24 וכבר בנוי טוב יותר מכל כדורסלן שעולה לי לראש (כולל ווסטבורק)

  22. יאניס dpoy
    הארדן mvp

    עכשיו ההשוואה ביניהם לגבי הmvp:
    הארדן-
    החמישייה שפתחה את העונה ביוסטון היא פול הארדן כרמלו טאקר קאפלה והיו לא טובים בפתיחת העונה ואז זה התדרדר מלו לא מצא את עצמי ועזב פול נפצע גורדון נפצע קפלה נפצע
    והארדן נשאר עם טאקר, ריברס בתור השחקנים הכי מוכרים בסגל ללא אלו שפצועים ואז הארדן נאלץ לשחק עם שחקנים שלא שמענו עליהם בחיים (דניאל האוס שהתברר כבינגו וגארי קלארק שכבר לא שרד כל כך) הארדן סחב את כולם ונשאר עם הראש מעל המים עם תצוגות שיא (הכדור היה אצלו בידיים 95%) והוביל את יוסטון למקום 3/4 במערב הקשה וברגע שחזרו פול, גורדון(שתפס מקום בהרכב בגלל חוסר בשחקנים) וקאפלה
    ויוסטון סגרו את המקום ה3 במערב הקשה סופית (כנראה)
    הארדן העונה היה תופעת טבע ברמה שלא ראינו

    יאניס-
    החמישייה שפתח בבאקס היא יאניס ברוגדון מידלטון לופז בלדסו
    חמישייה נהדרת שהייתה בריאה כל העונה ורצו כל הדרך למקום ראשון (למעט פציעתו של ברוגדון לפני שבועיים שגרמה לו את העונה)
    יאניס היה נהדר התקפית וגם הגנתית
    והיה השומר הכי טוב בליגה וגם הבאקס קבוצת ההגנה הטובה בליגה אבל הבאקס רצו במזרח היוצר נוח יחסית
    הבאקס הביאו שחקני ספסל שיעזרו להם כדוגמת מירוטיץ
    וההנהלה שלהם הביאה חיזוקים טובים לקבוצה(לעומת יוסטון ששחררו את אריזה ומבה א מוטה בלי כלום)

    לכן ההשוואה קשה בין שניהם הארדן רץ חלק נכבד מהעונה עם ריברס האוס וקלארק וטאקר לא בדיוק חמישייה לחלק עליון במערב הקשוח לעומת הבאקס שנהנו משנה ללא פציעות (וחבל על ברוגודון)

    לכן על פי דעתי להארדן מגיע יותר בגלל הנסיבות!
    אשמח שתגיבו מה דעתכם על פי מה שרשמתי

  23. תודה שמעון . כמה שלא סובל את הארדן אני מסכים עם הבחירה בו למרות הנימוקים כבדי המשקל לטובת יאניס (היה לי הרבה יותר קל לבחור ביאניס – אבל הארדן הבלתי נסבל עשה השנה דברים גדולים.. בוחר בו נבנקודות לא בנוק אאוט).
    די מסכים גם עם יתר הבחירות בתזוזות קלות לפה או לשם… סוביקטיבית.

  24. תודה רבה שמעון.
    בנודע לסוגיית ה-mvp אני הולך עם יאניס. השילוב של המאזן הכי טוב, עם יכולות המשחק המגוונות בשני הצדדים, האתלטיות, והאופי גורמים לי ללכת איתו, והאמת שחשבתי שזה די חד צדדי למרות העונה האדירה של הארדן. אף על פי כן, נראה שאפילו פה הדיון הוא לא חד צדדי, אז בארה"ב שבו הדיון מדבר על מאבק שוויוני יותר, יש מצב טוב שילכו עם האמריקאי שבין השניים. רק אוסיף ואומר שבעונות האחרונות חשבתי שיש 3 שוברי שיוויון ברמה של סופרסטארים בקנה מידה היסטורי בין הגדולים מכולם (לברון, סטף, דוראנט) ועכשיו זה נראה כאילו אמביד ויאניס בדרך לשם, שיאניס אחרי העונה הזו ממש קרוב כבר לשם (לא בתארים אבל ביכולת).
    בנוגע לדיון על המאמן- הוא לא יזכה, אבל העונה הזאת היא עוד חותמת לגדולתו של פופוביץ'. פשוט מדהים לראות מה עושה בכל עונה אחרי הפרישה של דאנקן. מבחינתי הגדול מכולם.

  25. פרויקט מצוין ומושקע.
    יאניס חייב לקבל את הדאבל !
    יאניס בהתקפה עושה יותר בפחות דקות ובפחות זריקות למשחק מאשר הארדן.
    יאניס שיחק באותה רמה מתחילת העונה שלא כמו הארדן ומשום מה זה הפך איכשהו לזכותו של הארדן על כך שהגיע באיחור וניסה לצמצם פערים
    יאניס בהגנה- לדעתי פול ג'ורג' עד לאולסטאר היה שחקן ההגנה ללא עוררין אך העובדה שהקבוצה נפלה ונלחמת על מיקום נמוך בפלייאוף (הכתף או לא) הוריד אותו למקום שני-שלישי ולכן יאניס העמיד לאורך כל העונה עבר אותו ומה שהוא עושה להגנת מילווקי זה פשוט מטורף.

    נ.ב-חייב לציין את פטריק בברלי שלא יודע למה אבל לא הוזכר כאחד המועמדים לשחקן ההגנה
    אני לא סובל אותו אבל הוא אחד הברגים החשובים בהצלחת הקליפרס בצד ההגנתי.

  26. קודם כל שמעון, קבל שאפו ענק על ההשקעה.
    2 הערות שטרם נאמרו:
    דיוויס הוא אמנם אכזבה ענקית, אבל שום דבר לא מתקרב לביזיון בלייקרס של לברון. מדובר בפיאסקו הסטורי שייזכר עשרות שנים. פגיעה אנושה בלגסי.
    והערה שנייה, אני לא אוהב את דירוגי העונה הסדירה. מכיוון שהעונה מחולקת לשניים: עונה סדירה ופליאוף. הדברים נכונים במיוחד לגבי תואר המאמן.
    לדעתי, התואר הזה צריך להיות מחולק בסוף הפליאוף.

  27. איפה הניגובים י'שמעון?
    בשביל לכתוב מהראש יש את רןעי והחבר'ה.
    נולד לך ילד או משהו?

    תודה אחינו נהנינו לקרוא.
    מחכים לפליאוף..
    מוזמן לעשות רשימה של שחקנים שיפתיעו/יעלו את הרמה ויגדילו את הציפיות שלהם לקראת שנה הבאה. (ראה ערך צעירי הסלטיקס)

  28. אל תקשיב למלעיזים שמעון…. אני אתך בהכל.
    פרוייקט מעולה, אהבתימאת ההשוואה לתחילת השנה.
    היה נחמד לדחוף את טאקר מקום 12 איפשהו אבל לא נורא. שנה הבאה.
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט