לכבוד יום האישה הבינלאומי: זה אישי – סטפן קארי / תרגום Smiley

לכבוד יום האישה הבינלאומי: זה אישי – סטפן קארי / תרגום Smiley

זה אישי

אוגוסט 27, 2018

סטפן קארי / גולדן סטייט ווריורס

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/global/articles/stephen-curry-womens-equality

יש את הקסם הזה שקורה עכשיו בבית. ולפני שזה נגמר, אני מרגיש שאני צריך לרשום זאת על הנייר – רק כדי לוודא שיש לי הוכחה מתועדת.

אז הנה הצהרה מתועדת:

ריילי, הילדה שלנו בת השש, רוצה להיות כמו ההורים שלה.

אני יודע, אני יודע – זה לא הולך להימשך לנצח.

ואני יודע… השלב המרדני… זה מגיע.

אבל בזמן הזה?

ובכן, שאלנו את ריילי, "היי, רי רי – מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?"

והיא לא מצמצה. "טבח של שחקן כדורסל".

כמו שאמרתי, הילדה ממש מרגישה את הוריה בימים הללו.

עכשיו אני לא אשקר: בפעם האחרונה ששאלנו, זה היה בין "אמן איפור" ו"רוכב סוסים" – אז מי יודע מה יהיה עכשיו. ואני לא הולך להעמיד פנים שיש לנו את הלוגיסטיקה כדי להבין, בנוסף. האם היא הולכת להוציא קודם את ספר הבישולים, ואז להתחיל לשחק? או שהיא הולכת לשחק תחילה, ואז להחליט לבנות את אימפריית המסעדות שלה?

בכל מקרה, עם זאת, היכולות שם. היא מקפיצה 100 פעם רצוף עכשיו, ברציפות – ואנחנו עובדים על יד שמאל באופן שווה (כן, זריקת הניתור חוקית).

ואז על דוכן הבישולים, הדבר הראשי של ריילי הוא להכין הכל: מפסטה, לעוגה, לביצים, ל… רפש. היא מכריחה אותנו לכוון את המצלמה בזמן שהיא עושה את שלה במעבדה, והיא מעמידה פנים שהיא מארחת תכנית יוטיוב משלה. זה מטורף. אני כנראה לא אמליץ לאכול את הרפש (יותר מדי דבק), אבל היסודות שלה – הם כבר נשמעים: רמת על בבניית המתכון, והרבה בחירה יצירתית של צבע.

בכל מקרה, זה מגניב. ובכל הרצינות – להיות עם בת שחושבת שהוריה הם בסדר מספיק להיות מודלים לחיקוי ושהיא רוצה להיות כמוהם… זאת ברכה.

Image may contain: 5 people, people smiling

אבל באותו הזמן, אתם יודעים, ריילי מגיעה לגיל, אותו הגיל בו היא מתחילה לפתח את האישיות של עצמה – זאת גם חווית למידה עבורי.

כשגדלתי, הייתי בר מזל שאמי, סוניה, גידלה אותי – אישה מדהימה ובעלת עקרונות שהיה לה את האומץ והחזון לפתוח בית ספר משלה, בית הספר Christian Montessori של לייק נורמן. ובשבע השנים האחרונות, הייתי בר מזל שנישאתי לעוד אישה מדהימה ובעלת עקרונות, איישה – שהיא גם עסק עסקים מצליחה והאמא הכי מדהימה לשלושת ילדינו. ככה שבמשך כל חיי, באמת, הרגשתי שאני מקבל את החינוך של מה זה אומר להיות אישה באמריקה.

ושיעור אחד מהחינוך הזה שממש בולט אצלי הוא: תמיד להקשיב לנשים, תמיד להאמין בנשים, ו – שזה מגיע לציפיות של מישהו מנשים – תמיד לערער על הרעיון של מה הדבר הנכון.

במילים אחרות, אני רוצה לחשוב שהרעיונות האלה היו בראשי כבר זמן מה.

אבל עדיין.

ריילי וריאן גדלות כל כך מהר. ועם איישה ואני פתאום רואים דברים דרך העיניים של הילדות האלו שלנו, שהבאנו לעולם הזה, ועכשיו גדלות כדי לחיות בעולם הזה… אתם יודעים, אני אשקר אם לא מודה שרעיון השוויון לנשים הוא משהו יותר אישי עבורי, לאחרונה, ויותר אמיתי.

אני רוצה שהבנות שלנו יגדלו בידיעה שאין גבולות שאפשר לשים על העתיד שלהן, נקודה. אני רוצה שהן יגדלו בעולם שהמגדר שלהן לא מרגיש כמו ספר הוראות של מה שעליהן לחשוב, או להיות, או לעשות. ואני רוצה שהן יגדלו באמונה שהן יכולות לחלום בגדול, ולשאוף לקריירות בהן ינהגו באופן הוגן.

וברור: יקבלו תשלום שווה.

ואני חושב שזה חשוב שכולנו נתאחד כדי להבין כיצד אפשר לעשות זאת לאפשרי, מהר ככל האפשר. לא רק "אבות לבנות", או מסיבות כאלו. ולא רק יום השוויון לנשים. כל יום – זה לאן אנחנו צריכים לשאוף לסגור את הפער במדינה הזו. בגלל שבכל יום הפער הזה משפיע על הנשים. וכל יום זה הפער הזה ששולח הודעות לא נכונות לנשים לגבי מי שהן, ועל הערך שלהן, ומה שהן יכולות או לא להיות.

Image may contain: 2 people, people smiling, people standing, sky, outdoor and nature

שבוע שעבר, עשיתי משהו שלעולם לא אשכח: אירחתי מחנה כדורסל עבור ילדות.

בואו נקרא לזה "השנתי הראשון", למעשה, בגלל שאני בהחלט מתכנן לארח עוד אחד שוב. זה היה כיף גדול – רק לחלוק את המגרש עם 200 ילדות שאוהבות כדורסל, ולצפות בהן עושות את שלהן.

אבל אני חושב שזה היה משהו שהוא יותר מכך. אני חושב שזה גם היה דבר שיכול לעזור בשינוי נקודת המבט של אנשים. אז כאשר מישהו רואה שחקן NBA מארח מחנה, עכשיו, אתם יודעים – אולי הם לא באופן אוטומטי יחשבו שזה עבור בנים. וכך לבסוף אנחנו יכולים להגיע למצב שהמשחק של הנשים, זה לא "כדורסל נשים". זה פשוט כדורסל. שמשוחק על ידי נשים, וכולם חוגגים זאת.

דבר אחד אנחנו תמיד נשמור לגבי המחנה שלנו, וזה שאנו רוצים לשמור על הרמה הגבוהה ביותר. וב-2018? הנה האמת: אתם לא ברמה עולמית אם אתם לא פועלים בהכללה.

וכמו שאמרתי, המחנה היה מדהים. מעולם לא ראיתי קבוצה יותר מחויבת של ילדים. בכל מחנה עבור בנים שאי פעם הייתי, תמיד ישנם כמה ילדים שרצים מסביב, מתנהגים באופן פרוע. אבל במחנה הזה, הילדות הללו – הן היו בתוך זה. הן ניסו לקלוט כל דבר קטן. הן היו רצות אלי לאחר כל תרגיל, כאילו, "סטף, סטף, יש לי כמה שאלות לגבי איך התאמנת כילד. האם אתה יכול להסתכל על הביצוע שלי?" זה היה מיוחד, בחיי.

והילדות הללו לא רק הביאו את זה למגרש, הן גם הביאו את זה אל מחוץ למגרש. היה לנו מפגש של שאלות ותשובות עם כמה נשים מצליחות בספורט ובעסקים, שבאופן היסטורי היה דומיננטי על ידי הגברים. והילדות במחנה הדהימו אותי לגמרי לגבי השאלות שלהן. פשוט, כאילו, רמת ההתחשבות והאכפתיות פשוט זלגה מהן, והבגרות וניואנסים של כל זה. זה ממש נחרט אצלי.

אחת מהילדות – היא שאלה את אריאל ג'ונסון לין, סגנית הנשיא של JPMorgan Chase & Co, לגבי כיצד, כאשר היא נמצאת בפגישה עסקית, ויש לה רעיון נהדר… אבל הפגישה מורכבת, למשל, משמונה גברים והיא האישה הבודדת…. האם היא תחשוב פעמיים לגבי העברת הרעיון? האם היא תשנה את שפת הדיבור שלה, או את צורת התנהגותה, או טון הדיבור, בהתבסס על חוסר האיזון המגדרי במקום עבודתה?

שוב, זה פשוט הדהים אותי. אני מתכוון, אנחנו מדברים פה על ילדה בת 14, שיש לה את הידע והתחכום לקחת פגישת שגרתית של שאלות ותשובות במחנה ולקחת את זה לרמה אחרת. ושאלות כמו שלה – אלו באמת השאלות שנשים צעירות צריכות להמשיך לשאול לגבי מקום העבודה ב-2018. וזה כי זה עדיין מושרש עמוק בתוכן, אפילו ב-2018, שאי השוויון זה פשוט משהו שצריך לצפות אליו.

אריאל ענתה על השאלה בצורה יפה מאוד.

הייתה גרסה ארוכה, אבל אתן לכם את התמצית, שהיא: תהיה עצמך. תהיה טובה, ותנסי להיות נהדרת – אבל תמיד תהי עצמך. יכולתם לראות את כל הילדות במחנה מהנהנות יחדיו, ואני חייב להיות כנה: זה היה בהחלט רגע חזק עבורי. זאת הייתה הרגשה של סיפוק, לדעת ששמנו את הילדות האלה במצב בו הן יכולות לתקשר עם כמה מודלים לחיקוי, לחלוק את הניסיון שלהן והרעיונות שלהן, ובאמת פשוט לשחק כדורסל, ולהיות עצמן – ולהרגיש כמו האירוע המרכזי.

אבל בזמן שהרגע הזה היה מספק… אני אפילו לא קרוב להיות מסופק. למעשה, אני מרגיש יותר דחף מאשר אי פעם – לעזור לנשים שמתקדמות דרך תהליכים, בכל דרך אפשרית שאני יכול.

בואו נעבוד כדי לסגור את הפער בהזדמנויות. בואו נעבוד כדי לסגור את פער השכר.

ובואו נעבוד ביחד על זה.

אני מתכוון, "נשים ראויות לשוויון" – זאת לא פוליטיקה, נכון?

זה לא משהו שלמעשה אנשים לא מסכימים לגביו, נכון?

זה לא יכול להיות.

Image may contain: 1 person, indoor

מוקדם יותר הקיץ, מספר שבועות לאחר שהסתיימה העונה, איישה ואני בורכנו בלידתו של ילדנו השלישי, קאנון – הבן הראשון שלנו. ואחד הדברים שהיו ממש במחשבותיי, זה הרעיון של מה זה אומר לגדל ילד בעולם הזה.

אני כבר יודע, רק בהתבסס על המגדר שלו, שקאנון כנראה ייהנה מיתרון בחיים שאחיותיו רק יכולות לחלום על כך. איך בדיוק מרגישים שזה הגיוני כהורה? מהם הערכים, ברגע הזה, בחינוך ילד?

זה הרבה לחשוב עליו.

אבל בסופו של דבר,… אני חושב שהתשובה די פשוטה.

אני חושב שתאמרו לו את אותם הדברים שאמרנו לילדות הללו בשבוע שעבר במחנה: תהיה עצמך. תהיה טוב, ותנסה להיות נהדר – אבל תמיד תהיה עצמך.

אני חושב שיש ללמד אותו תמיד להקשיב לנשים, שתמיד יאמין בנשים, ו – כשזה מגיע לציפיות של מישהו מנשים – תמיד לערער על הרעיון של מה הדבר הנכון.

ואני חושב שתתנו לו לדעת את זה, לדור שלו, להיות תומך אמיתי בשוויון לנשים – זה כבר לא מספיק רק ללמוד על זה.

אתם חייבים לעשות זאת.

ב-2018 – הסתיימו השיעורים. זה הזמן ללכת לעבודה.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. תודה רבה על התרגום.
    מדהים בעיניי לראות את הצד הזה של סטף, כי אני לא אוהב לראות אותו על המגרש בגלל רגעי השחצנות שלו, אבל הוא צודק בכל מילה לגבי מה שהוא אומר על נשים, יש הרבה חוסר שיוויון בעולם.

  2. אכן מבחינת דברים כמו משכורת על אותה עבודה צריך להיות שיוויון אך אים זה סותר שנשים אינן זהות לגברים וישנם הבדלים כלליים בין גברים ונשים בגוף (גם חיצונית וגם בתהליכים פנימיים) ובנפש ובאופי.

  3. תודה על התרגום!
    סטף הוא ג'נטלמן, אין מה לעשות. הוא לא לוקח דברים יותר מדי ברצינות (כולל המשחק, יש כאלה שקוראים לזה שחצנות) ויודע להתנהל היטב בתקשורת ומולה. שחקן של פעם בדור.

  4. וואווו סמיילי.

    כל כך חשוב שנדע על האדם בבית ועם הילדים.

    אני מקווה שאתה מבין ויודע את חשיבות התרגומים שלך. לא רק תענוג צרוף אלא גם סיפורים חשובים שחשוב לדעת!

  5. נהדר כרגיל סמיילי.תודה רבה.
    חשוב מאוד לשמוע את קולם של אנשים במעמדו של סטף המדברים אל מול איוולות בעולם וחוסר השוויון המגדרי שעדיין קיים בימינו הוא איוולת שזועקת לשמיים.

  6. תודה על התרגום. סטף הוא השחקן האהוב עליי בעולם וטוב לשמוע ממנו.
    למרות זאת, זה מעניין לראות כיצד שחקן כדורסל, שתכל'ס זה מה שהוא עשה כל החיים, מתיימר לדעת על העולם. אני לא אומר שהוא לא צודק, אני רק אומר שאני לא מבין מאיפה הוא יודע (פרט לקריאה, אני מניח).

    ועוד שאלה – אם לכולן במחנה שלו יש את אותה חולצה, איך הן מצליחות להבדיל?

  7. תודה רבה סמיילי!
    אני ממעט להגיב (בעיקר משום שאני מגיע לכתבות שלך תמיד באיחור ניכר), אבל הזווית הזאת חשובה מאוד באתר שלנו. תודה רבה על התרגום הזה ועל כל האחרים. אתה אחת הפינות האהובות עליי באתר.

  8. לגופו של עניין, אנחנו רואים את החשיבות של מודל נשי חזק בעיקר בקהילה השחורה בארה"ב, מן הסתם בעיקר בגלל אחוז גבוה של משפחות חד-הוריות. אני שמח שהרבה ספורטאים בשנים האחרונות (המאנימל ועכשיו קרי) מיח"צנים את זה ליתר האוכלוסיה.

  9. סטף בחור נחמד וחכם מאד.
    בו בזמן הוא גם שחצן ולפעמים אפילו בלתי נסבל כמו אותה הפעם בניצחון ה 76 מול ממפיס , כשדחף את הקולע שניסה לזרוק את הסל האחרון במשחק .

    לכתוב הוא לא יודע אך הוא בהחלט מתחבט בדברים הנכונים .
    די משעמם לקרוא אותי בסופו של דבר ,אך בעל פה הוא מתבטא נהדר , הוא קצת מופנם בסופו של דבר .

  10. כל מילה בסלע, תודה רבה סמיילי.
    .
    סטף איש חשוב באמריקה של היום, והוא משתמש במעמד שלו בחכמה ובגובה עיניים באופן מרשים.
    .
    גם לברון עושה את זה, בסגנון אחר, ולדעתי הסגנונות השונים שלהם משלימים זה את זה באופן שמאד תורם לרעיונות שהם מקדמים.
    .
    פוסט חשוב. כל הכבוד לכותב ולמתרגם.

  11. התהליך ההיסטורי של השוויון כבר התחיל אבל לא הגיע לנקודת האל חזור. ברוב העולם מצב הנשים לא השתנה במיוחד. רק בעולם המערבי.
    אבל למרות שהדרך עוד רחוקה נראה שזה כבר צבר מאסה קריטית…..
    אחלה תרגום סמיילי
    🙂

    1. זה לא בדיוק נכון, אתה קצת עוצם עיניים ולא רואה מה קורה סביבך..
      פערי השכר קיימים בכל מקום כמעט, עורך הדין הממוצע לוקח/ מקבל 20₪ לשעה יותר מאשר אישה..

  12. תודה, סמיילי! נהנתי לקרוא – אני מבין למה אנשים סולדים מסטף, אבל אני אישית בסך הכל נהנה לראות אותו משחק ועתה גם מעריך אותו יותר כמישהו שנותן השראה לדור חדש. למי שחושב שאין הבדלי שכר והזדמנויות בין נשים לגברים פשוט לא מבין ולא מודע לכך.

  13. אוהב את סטף ומתחבר מאוד למסר הכללי.

    רק חשוב לדייק בעובדות, בעולם המערבי הפער בשכר בין גברים ונשים הוא נחלת העבר. על אותן משרות אין פער בשכר כבר הרבה שנים. זה הישג שבהחלט אפשר וצריך להתגאות בו. לטעמי, להשתמש בנתונים שאינם נכונים על מנת לתת תוקף למטרה, רק מחליש את התוקף ומרחיק מהמטרה וחבל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט