הסוד שלמדתי מקובי – באדי הילד / תרגום Smiley

הסוד שלמדתי מקובי – באדי הילד / תרגום Smiley

הסוד שלמדתי מקובי

דצמבר 13, 2016

באדי הילד

גארד / ניו אורלינס פליקנס [כיום בסקרמנטו קינגס]

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/buddy-hield-pelicans-kobe-bryant/

אני זוכר ששמעתי את הסיפור הזה על קובי לפני כמה שנים.

נבחרת הכדורסל של ארה"ב הייתה בלאס-וגאס קיץ אחד, וביום החופשי קובי השכיר אופניים ויצא לרכיבה של 60 ק"מ. בתוך המדבר. ביולי. רק לבדו.

אם שומעים זאת לגבי כל אחד אחר, הייתם אומרים "לא. הסיפור הזה הומצא".

אבל הדבר המטורף הוא: עם קובי, אתם מגיעים למצב שאתם באמת תוהים אם זה יכול להיות נכון.

אני זוכר שחשבתי, כן, למה לא? זה לא בלתי אפשרי.

ישנן המון אגדות על קובי, על מוסר העבודה המטורף שלו באימונים ועל הרצון האינטנסיבי שלו להיות הכי טוב.

אני פעם שמעתי שהוא צפה בסרטון משחק של המחצית הראשונה… בזמן המחצית של אותו המשחק.

ואז ישנם הסיפורים שלא משנה מתי הלייקרס מחתימים שחקן חדש, קובי מכריח אותו לשחק אחד-על-אחד לפני כולם. רק כדי להראות לבחור החדש מי הבוס.

אני גם שמעתי שבתיכון קובי הכריח את שחקני הספסל בקבוצתו לשחק אתו עד 100.

אני גם שמעתי – אבל, בכנות אני לא יודע אם זה נכון – שבמהלך אימון לקראת הדראפט, קובי הופיע לאימון של בחור אחר עם הלייקרס מבלי לשאול. ג'רי ווסט היה שם, והוא מעולם לא ראה מישהו עושה זאת. אני מניח מהשאר היסטוריה.

ישנם רק מספר אתלטים בכל ספורט שהגיעו לרמה כזו גבוהה ומיתוסים לגביהם מתערבבים עם האמת.

קובי היה מיתוס עבורי שגדלתי. אני משכונה מאיי הבהאמה שנקראת Eight Mile Rock, בערך כמו המרחק מלוס אנג'לס. כפי שאתם יכולים להבין. אבל כילד לבשתי רק מספר 8 או 24. צפיתי בהרבה משחקים של הלייקרס בטלוויזיה. אלו היו השנים של האליפויות של שאק וקובי.

בליל הדראפט, קיבלתי הודעה מקובי.

בדיוק כמו הסיפורים על קובי, התגובה הראשונית שלי הייתה, חכו, האם זה אמיתי? (אני גם שמעתי שקובי ידוע במתיחות בטלפון רק בשביל הכיף, אבל אני לא יודע אם זה נכון).

ליל הדראפט הגיע במהירות – רגע אחד זה היה טורניר ה-NCAA והדבר הבא שידעתי שאני מחפש את המידה לחליפה וכל זה. לשבת בחדר הירוק ולראות הרבה מספרים בטלפון שלי שאני בכלל לא מזהה. כל כך הרבה אנשים צלצלו ושלחו הודעות עם תחזיות לאיפה אני אלך, או לאן כדאי שאלך.

מספר אנשים שאלו, האם הלייקרס יכולים לבחור בי בבחירה ה-2?

אז כשקובי שלח הודעה, המחשבה הראשונית שלי הייתה, האם יש לו… מידע פנימי?

עדיין יש לי את ההודעה שמורה בטלפון.

תחילה הוא אמר, מה המצב? ואז הוא בירך. אבל הדבר האחרון שהוא רשם לי אני עדיין חושב עליו.

"זה לא משנה לאן תלך", הוא כתב. "יותר חשוב מה תעשה כשתגיע לשם. פשוט תלך לשם ותעבוד".

לא מידע פנימי. בלי טיפים. שום גיוס שלי ללייקרס או משהו כזה. מיד אחר כך, הפליקנס בחרו בי בבחירה ה-6.

Image may contain: 2 people

בערך חודש לאחר מכן, קיבלתי עוד הודעה מקובי. למעשה, זה לא היה מקובי, זה היה מחבר משותף שלנו. הייתי בלוס אנג'לס. מתאמן. האם רציתי להתאמן עם הממבה?

ברור שאמרתי כן. החבר סיפר לי שקובי יפגוש אותי באולם ב-6 בבוקר ביום שלמחרת.

נהייתי לחוץ. סיפור נוסף ששמעתי על קובי זה שהוא נוהג להגיע 30 דקות מוקדם יותר ואם אתה לא כבר שם, הוא רק מקפיץ. זה כמה הוא רציני על להגיע מוקדם. אז בלילה לפני כיוונתי 5 פעמים צלצול מעורר. סיימתי כשאני קם ב-4 בבוקר ורק נשאר במיטה, ער, עד ל-4:45. אז נסעתי לאולם כדי לוודא שאני שם ב-5:30.

כשהגעתי לשם, עדיין היה חשוך בחוץ. הייתי בטוח שניצחתי את קובי בהגעה לאולם.

רואים… זאת הבעיה עם מיתוסים. הסיפור עליו מגיע מוקדם… אני בכלל לא יודע אם הסיפור הזה נכון. אני פשוט מאמין לזה. קובי כבר היה בראשי.

ב-6 בבוקר בדיוק, ריינג' רובר שחור חנה. קובי יצא החוצה, לובש משקפי שמש, ואמר, "מה המצב?" ישר התחלנו להתאמן.

ניסיתי להתבונן ככל שיכולתי על קובי במהלך האימון. לא ידעתי אם תהיה לי עוד הזדמנות כמו זו שוב ורציתי להרשים אותו. הבחור מאוד רציני כשהוא מתאמן. הוא לא מתבדח בין תרגילים או מדבר שלא על כדורסל. זה רק כדורסל.

זאת לא הייתה הפתעה גדולה, אבל כמה דברים הדהימו אותי. במהלך השעתיים של האימון שלנו, לא עזבנו חצי אחד של המגרש.

זה אומר לי הרבה כיצד קובי ניגש למשחק. זה לא בכל מקום, זה מאוד שיטתי.

הצורה בה עשינו את אימוני הזריקות הרשימה אותי אפילו יותר. זה היה שונה. לאחר החימום, לא עשינו תרגילי קליעות רגילים – כמו לקחת 10 זריקות ממקום אחד ו-10 ממקום אחר. קובי גרם לי להעתיק מהלכים ספציפיים שהוא עשה, ואז לחזור עליהם שוב ושוב עד שהשתעממתי לחזור עליהם. זה היה כדרור אחד לצד העונשין לזריקה, זה היה רצפים מלאים – מהלכים שאולי בכלל לא אנסה אותם במשחק.

מהלך אחד החל בהיי-פוסט. קובי הטעה לזריקה בקו העונשין והסתובב הפוך לתוך הצבע בשביל זריקה.

הוא הכריח אותי לעשות את המהלך הזה אולי 100 פעמים ברצף בזמן שהוא מתבונן.

"MSG!" אמרתי. "אני מכיר את המהלך הזה".

אני כן הכרתי זאת. זה היה המהלך הזה:

"הו, אתה למדת?" קובי צחק.

"אני למדתי".

זה היה נחמד לראות אותו מגניב לחיוך.

"ובכן אתה עדיין לא עושה זאת כשורה", הוא אמר והצביע על הרגליים שלי.

עשינו עוד 20 חזרות מאותו המקום.

אני יודע שאנשים אוהבים לומר שכדורסל זה הכל עבודת רגליים, אבל אם עבודת הרגליים שלנו הייתה דומה למה שהוא עשה במהלך הקריירה, קובי לקח זאת לרמה אחרת לגמרי.

למעשה, אם ככה הוא התאמן במהלך הקריירה שלו, קובי התייחס לעבודת הרגליים כאילו זה דת. צפיתי הרבה בקובי כשהתבגרתי ואפילו כשהוא היה בשיא היו בחורים אחרים בליגה שהיו הרבה יותר אתלטים. אבל אני חושב שעבודת הרגליים הייתה הקוד לרמות.

ב-8 בבוקר קובי אמר שיש לו פגישת ארוחת בוקר ללכת אליה. ידיי היו כמו אטריות נודלס. הייתי שטוף זיעה, שנינו היינו. הרגשתי טוב. שעתיים באולם. יום אימון טוב.

בדרכו החוצה, הוא הסתובב אלי והגניב עוד חיוך.

"אתה יודע, כשהייתי צעיר הייתי חוזר אחר הצהריים ועושה את החצי השני של המגרש".

לעזאזל, קובי.

Image may contain: 1 person, basketball court and shoes

אני בר מזל להיות בניו אורלינס. כולם בעיר מתייחסים אלי בצורה מגניבה. יש לנו כאן אוכל מהקאריביים, שעושה אותי שמח, והרבה אנשים כאן מדברים פה מהר עם מבטא, פשוט כמוני. זה רגוע – הסגנון שלי. וזאת לא עיר גדולה, כך שאני יכול להסתובב מסביב וממש לדבר עם אנשים.

אנשים אומרים דברים כמו, "באדי! מה אתה הולך לעשות בשביל העיר?"

אני יכול להרגיש את ההתרגשות שלהם עבור הקבוצה שלנו. אני שחקן שנה ראשונה. אני עדיין מתרגל. אם יש לי ערב לא טוב, אני לא מתבאס. אני רואה זאת כתהליך התבגרות. אני יודע שזו עונה ארוכה.

לפעמים אני חושב על מה שקובי סימס לי בליל הדראפט, על כך שעבודה יותר חשובה מאיפה שנמצאים.

ניו אורלינס היא המקום. יש לי מאמן, קבוצה ועיר שמגבים אותי.

עכשיו מגיע שלב העבודה. והחלק הזה… אי אפשר לחפף.

באדי הילד

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה סמיילי. יש שינוי במנטליות של באדי הילד מהשנה הקודמת לזאת והוא משחק כדורסל אגרסיבי יותר. אחת מהסיבות לפריצה שלו בהתקפה, לצד די'ארון פוקס.

  2. תודה
    יופי של פוסט.
    תן לבאדי דארון ומרוו לגדול עוד קצת ויש לך טריו לפנתיאון…

  3. מעולה. כיף לראות אותו מצליח עכשיו.

  4. הילד 3 במאבק על המשתפר אחרי ראסל וסיאקם

  5. אחלה כתבה

  6. לא היה לי מושג על היחסים שלו עם קובי. מדהים.
    שקובי אובססיבי – ידעתי. אבל לא ידעתי שהוא גם אובססיבי לאימוני כושר עד כדי כך.
    תודה סמיילי על עוד תרגום מעולה.

  7. תודה סמיילי
    שירות מבורך

  8. תודה ,סמיילי.
    צריך לזכור כי הילד פוליטיקאי חבל על הזמן.
    חשוב לקרוא גם את תמיד היה לנו יותר ממספיק שכתב.
    יש לו כישרון כתיבה והוא פוליטיקאי נפלא.
    בגדול הוא רצה להביע משהו מאד ברור , לא בטוח שהסיפור מדויק אך מה שבטוח הוא רוח הדברים
    הילד מצהיר שהגיע לעבוד ,והתוצאות הנוכחיות מעידות על כך.

  9. מה שמאפיין בכללי את צעירי הקינגס זה מוסר העבודה הבלתי פוסק.
    הם כל היום או במגרש או במכון, היחיד שממש לא ככה וסיכוי טוב שגם לא ימשיך הוא קאולי סטיין

  10. תודה לקוראים ולמגיבים

  11. תודה סמיילי, מרתק לקריאה! מקווה שבאדי ימשיך להתקדם, ויהיה כוכב בליגה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט