קינג ג'ורג'

קינג ג'ורג'

1 באוגוסט 2014, משחק אימון פנימי של נבחרת ארה"ב, הארדן דוהר למתפרצת כאשר ג'ורג' מנסה לחסום אותו ואז קורה הדבר הזוועתי הזה:

מעטים השחקנים שהצליחו להתאושש מפציעות ברמות האלו והצליחו לחזור לעצמם. כיצד הצליח PG לנצח את הפציעה המחרידה הזאת? לזה נחזור בהמשך.

פול קליפטונאנטו ג'ורג' נולד ב-2 במאי, 1990 ב-Palmdale, Los Angeles, California כבן זקונים לפול ופאולטה ג'ורג' ואח לטיושה ופוטלה אחיותיו הבוגרות.

הוא לא שיחק במסגרת קבוצתית עד כיתה ט' וניהל בעיקר משחקי אחד על אחד בשכונה ומול אחותו. הוא החל ללמוד בכיתה ט' בתיכון "Knight" הנמצא בקרבת מקום מגוריו. עונה לאחר מכן (כיתה י') הוא סיים עם ממוצעים של 5.4 נק' ו-3 ריב' ב-21 משחקים. שנתו השלישית (כיתה י"א) כללה 9 משחקים בלבד בהם העמיד ממוצעים של 13.9 נק' ו-6.6 ריב'. את שנתו האחרונה סיים עם 23 משחקים בהם ניפק 23.2, 11.1 ריב' ו-3.1 חט'.

הילד עוד גדול יהיה. ג'ורג' התיכוניסט

הוא לא נחשב פרוספקט גדול כלל ודורג כשחקן 3 כוכבים בלבד (מתוך 5) כאשר שחקני העילית של אותו מחזור נחשבו ג'רו הולידיי ודמאר דרוזן. עקב זאת לא היו לו מחזרים רבים, יתרה מזאת הוא סיכם עם מכללת סנטה קלרה, הראשונה שהגישה לו הצעה אך ביטל אותה לאחר מכן בעקבות עצת מאמנו להשאיר את כל האופציות פתוחות. לאחר מכן הוא התחייב לאוניברסיטת פפרדין בו אחותו שיחקה כדורסל אך התחרט בהמשך וביטל גם את זה כאשר לבסוף סגר במכללת פרסנו סטייט בעיקר עקב הבטחה לדקות משחק.

הוא כיכב במכללה 2 עונות בהן העמיד ממוצעים של 34.6 דק', 14.3 נק' עם 6.2 ריב' ב-34 משחקים (עונת 2008-09) ו-33.2 דק' בהם ניפק 16.8 נק' עם 7.2 ריב' ב-29 משחקים (עונת 2009-10). עם סיום עונת הסופמור הוא הודיע על כניסתו לדראפט 2010.

אינדיאנה פייסרס

לפני הדראפט לא היה באז יותר מידי גדול סביבו והוא הוגדר כבחירת לוטרי ברוב התחזיות. יומיים לפני הדראפט סקאוט עלום שם מאחת מקבוצות המזרח אמר ש:

"In five years," the Eastern Conference scout said, "Paul George will be the best player to come out of this draft"

"Trust me."

Paul George?

The scout wasn't backing down. In five years, he said, the best player from the 2010 NBA draft won't be John Wall.

Evan Turner?

Nope.

DeMarcus Cousins?

Nope.

Derrick Favors?

Nope.

ג'ורג' עצמו נשאל על כך וענה כך:

"I feel like I have all the intangibles, all the tools to be one of the best players not only in this draft, but to play in this game," George said. "It's something I'm really taking to heart. My dream is to not only get drafted – that's a goal of mine – but my dream is to someday be a legend at this game. I want to work to be that."

סקאוטים אחרים גם הטילו ספק באומרם:

"He could be the best in his class," a Western Conference NBA scout said. "He can also be the biggest bust, too. He went to Fresno State, but he didn't set the place on fire. I question whether he "understands what it takes to be a star

"The first thing that pops off the page when looking at George's numbers is his high turnover percentage."

"George's biggest weakness is his inability to create for himself, and his poor shooting percentage when pulling up off the dribble."

אינדיאנה ניסתה לעשות טרייד ערב הדראפט בו היא מעבירה את דני גריינג'ר ובחירה 10 שלה לניו ג'רזי תמורת דווין האריס, יי ג'ינליאן ובחירה 3 באותו דראפט שהשמועות דיברו על רצונם להשיג את דריק פייבורס דווקא אולם הטרייד לא יצא לפועל בסופו של דבר.

לארי בירד התלבט מאד לגבי מי יהיה הבחירה של הפייסרס והוא אמר בראיון שנתן אחרי הדראפט: "ביום שנכנסתי לחדר הדראפט זה היה בין אד דיוויס לפול ג'ורג'. הבעלים שאל אותי את מי אני לוקח ועדיין התלבטתי אולם כשהיה צריך להחליט אמרתי לעצמי אתה צריך לקחת את הבחור הצעיר המוכשר עם האורך. אם ראיתם את ג'ורג' במכללות זה היה מפחיד, הוא זרק המון איירבולים, זרק זריקות רעות, איבד המון את הכדור אבל הוא ארוך, אתלטי, קולע 90% מהקו ויכול לשמור". הוא חרוץ, עשינו את בדיקת הרקע שלנו, הוא אהב לשחק, הוא עבד, הוא רוצה להיות טוב".

לאחר כל זה פול ג'ורג' נבחר בבחירה 10 בדראפט 2010 ע"י אינדיאנה.

קצת לעלות חיוך על השפתיים להלן "פנינים" של ספורטס אילוסטרייד לאחר הדראפט על השחקנים שנבחרו לפני ג'ורג'.

Philadelphia 76ers, Evan Turner—"Turner was a no-brainer: He's polished, mature and a natural two-guard."

Minnesota Timberwolves, Wesley Johnson—"Johnson has star written all over him: He's efficient, a promising defender."

את משחק הבכורה שלו ערך ב-27 באוקטובר, 2010 מול הספרס וזה לא היה תצוגה לספר לחבר'ה, 4 נק' ב-1 מ-5 מהשדה אולם לאחר מכן החל לצבור ולצבור יותר דקות משחק. את עונת הרוקי הוא סיים עם 61 משחקים (19 בחמישייה) שבהם תרם 20.7 דק', 7.8 נק', 3.7 ריב'.

עונה שנייה הוא כבר תפס את מקומו בחמישייה והראה שיפור גדול עם 66 משחקים, 29.7 דק', 12.1 נק' עם 5.6 ריב' כאשר הפייסרס מסיימים במקום ה-3 במזרח ומשתדרגים 5 מקומות לעומת עונה אשתקד.

הפריצה הגדולה הגיעה בגיל 23 בעונתו השלישית (2012-13) כאשר אינדיאנה שוב סיימה במקום ה-3 אבל ניצחה 7 משחקים יותר לעומת עונה קודם והדובדבן על הקצפת היה PG, הוא נתן 79 משחקים עם 37.6 דק' לערב וניפק ממוצעים של 17.4 נק', 7.6 אס', 4.1 ריב' ועל הדרך זכה להיבחר לאולסטאר בפעם הראשונה, נבחר לשחקן המשתפר של העונה תוך שהוא קונה לעצמו מקום בחמישיית העונה השלישית ובחמישיית ההגנה השנייה של העונה. הסנסציה לא מסתיימת שם והוא מתחיל לתת תוצרת גם בפלייאוף כאשר הוא לוקח את אינדיאנה לגמר המזרח ומאתגר שם את הסופר טים ממיאמי ב-7 משחקים. כוכב נולד.

השיפור לא נעצר וממשיך גם לעונתו הרביעית (2013-14) בו הוא נכנס למועדון שחקני ה-20 נק' ומעלה למשחק כאשר הוא מסיים עם 21.7 נק', 6.8 ריב', 3.5 אס', 36.2 דק' ב-80 משחקים. הוא מוביל את הפייסרס לראשונה בקריירה למקום ה-1 במזרח עם 56 נצחונות ומגיע לגמר המזרח שוב מול ההיט אבל הפעם לא מצליח אפילו להגיע ל-7 משחקים ומסתפק רק ב-6. בעונה זו הוא כבר מבסס את מעמדו כאחד השחקנים הטובים בליגה עם בחירה שנייה ברציפות לחמישיית העונה השלישית ובחירה לחמישיית ההגנה הראשונה.

כמובן שהוא מקבל זימון לנבחרת ארה"ב ובאותו קיץ קורה מה שראיתם בתחילת הפוסט. שחקן שהיה בדרך לעלייה מטאורית ונעצר בצורה הכי אכזרית שיכולה להיות.

פול ג'ורג' לא ויתר לרגע והחל להתרכז מיד במשימת השיקום, הרופאים העריכו שאין מניעה לחזור לכושרו לפני הפציעה אם השיקום יהיה נכון, אחרי הכל מדובר בפציעה די נפוצה שלפי הרופאים רואים כמה כאלו בחודש ואף בשבוע בבתי חולים גדולים ומאפיינת בעיקר פצועי תאונות דרכים או אנשים שנפלו מגובה.

ג'ורג' חזר לשחק ב-4.5.2015 במשחק מול מיאמי היט לאחר הפציעה והספיק לשחק סה"כ 6 משחקים בעונת 2014-15.

הוא המשיך לעבוד קשה מאד בקיץ ואכן חזר לעצמו מבחינה סטטיסטית בעונת 2015-16 אך עם אחוזי השדה הנמוכים בקריירה, 41.8%. הוא סיים את העונה עם 23.1 נק', 7 ריב', 4.1 אס' אך מבחינה קבוצתית הפייסרס לא הבריקו, סיימו רק במקום השביעי והודחו בסיבוב הראשון ע"י טורונטו. זה לא מנע ממנו להיבחר שוב לחמישיית העונה השלישית ולחמישיית ההגנה השנייה.

הפייסרס החלו את אותה עונה עם שינוי קונספט ומעבר לסמול בול עם משחק מהיר עפ"י המאמן פרנק ווגל. הם נפטרו מרוי היברט ודיוויד ווסט והביאו את מונטה אליס. חלק מהשחקנים ופול ג'ורג' בראשם לא אהבו את שינוי השיטה של המאמן וג'ורג' סירב לשחק בעמדת ה-PF שווגל ייעד לו בתקיפות רבה. מונטה אליס סבל מיחסים מתוחים מאד עם המאמן ווגל ועם חלק מהשחקנים שהיו נוהגים להתלונן בקביעות על אליס. באותו זמן כבר לא מעט אנשים בארגון ידעו שג'ורג' לא מרוצה ורוצה לעזוב. כל אלו הובילו לעונה המאכזבת.

עונת 2016-17 נמשכה בדיוק באותו אופן בו נגמרה הקודמת וכולם ידעו שהקבוצה הנוכחית נמצאית על זמן שאול כמו גם פול ג'ורג'. הוא מילא יפה את דפי הסטטיסטיקה עם 23.7 נק' ו-6.6 ריב' ב-35.9 דק' לערב אבל הפייסרס שוב נראו כמו כלום ושום דבר וסיימו שוב במקום השביעי ובפלייאוף קיבלו את המטאטא מלברון ושות' בסיבוב הראשון.

כך למעשה הגיעו לתומם 7 עונותיו של PG באינדיאנה.

תאנדר

פול ג'ורג' ביקש מאינדיאנה לעבור ללייקרס, הלייקרס רצו אותו אצלם אולם הפייסרס לא התלהבו מההצעה שלהם והעבירו אותו ב-1 ביולי 2017 ל-OKC תמורת ויקטור אולדיפו ודומנטאס סאבוניס.

כך ג'ורג' הגיע לבית של מלך הטריפל דאבל וה-MVP המכהן באותה עת על מנת לעזור לו לאיים בצורה רצינית במערב. פרסטי לקח הימור גם על כרמלו אנתוני והביא אותו מהניקס. OKC הייתה צריכה להתארגן מחדש בעקבות השינויים ולהתחיל להציג קבלות.

עונה ראשונה הייתה בעיקר ניסוי וטעייה עבור התאנדר וגם עבור ג'ורג', הוא בא ללמוד את המערכת וכיצד להשתלב אם בכלל יבחר לעשות כן. עונת 2017-18 לא הייתה מזהירה עבור התאנדר שסיימו במקום הרביעי בקושי והודחו בבושת פנים מול יוטה בסיבוב הראשון. ג'ורג' סיים את אותה עונה עם 21.9 נק', 5.7 ריב', 3.3 אס' וגם עם ירידה דרסטית במשחק ההגנה שלו לעומת שנות השיא באינדיאנה. את הפלייאוף הוא חתם עם תצוגת 2 מ-16 מהשדה במשחק ההדחה מול הג'אז.

אולם הסתבר שלא הכל היה שחור בקבוצה, ג'ורג' התרשם מאד מאיכות הפוטנציאל שיש בקבוצה, התחבר מאד לראסל ווסטברוק והם הפכו לחברים מאד קרובים, הרגיש נוח לדוג דגים באגמים של אוקלהומה ובאופן כללי הרגיש טוב שם.

עם זאת רוב האנשים האמינו שג'ורג' מגיע לשנה אחת ל-OKC וחותך ללייקרס כשחקן חופשי. יתרה מזאת, ג'ורג' עצמו האמין בכך וזה מה שהיה לו לומר: "רציתי להגיע ללייקרס לפני הטרייד לאוקלהומה, אני מעריך את אוהדי הלייקרס שרצו שאחזור הביתה ואשחק עבורם, רציתי לבוא לפה לפני שנה, לפני שהלכתי ל-OKC, לצערי לא הועברתי ללייקרס, הלייקרס לא חטפו אותי, הועברתי ל-OKC וזה היה נפלא עבורי".

הוא אף הפיק את הסרט המסע הביתה על החזרה הצפויה לאל איי אבל לפרסטי היו תוכניות אחרות וארגון OKC שינה את דעתו. הוא התרשם עמוקות מיחס המועדון למשפחות השחקנים, מהפוטנציאל הקיים וממה שהוא יכול לתת.

ואז זה הגיע, קיץ 2018 ראסל ווסטברוק הודיע במסיבה בביתו יחד עם ג'ורג' והראפר נאס כי הוא נשאר במועדון. OKC יכלה להתחיל את התוכניות שתכננה. בעצם הוא עשה את הדסיז'ן 3 אחרי לברון ודוראנט אבל הפעם הוא לא הלך לשום מקום.

 

מי לדעתכם עיצב לו את החולצה בסגנון הענק הירוק?

 

כרגע ג'ורג' מציג את העונה הטובה בקריירה, הוא מוליך את התאנדר למקום השלישי במערב ובמרחק נגיעה מהמקום השני. הוא נותן 28.7 נק', 8 ריב', 4.1 אס' ו-2.3 חט'. הוא המועמד המוביל לתואר שחקן ההגנה של העונה ואחד משלושת המועמדים לתואר ה-MVP, אמרותיו מהעבר מתגשמות הלכה למעשה. הוא ניפק העונה הכי הרבה הצגות עם משחקי 30 ו-40 נק' אחרי הארדן והראה דומיננטיות מרשימה. הוא כל ערב לא מהסס לשמור גם את כוכבי היריבה בניגוד לסטארים אחרים.

לפני כחודשיים הוא חשף שהוא משחק עם פציעה של שיתוק עצבי בחיבור של העצם לכף הרגל או בעצם "כף רגל מתה" (Peroneal Nerve Palsy or Dead Foot).

 

כרגע ג'ורג' ורופאי התאנדר הצליחו להוריד את חומרת הפציעה אבל היא לא תמה ועלולה לצוץ, כל זה הופך את העונה שלו לעוד יותר מרשימה. אז מה בדיוק השתנה וכיצד הגיעה הפריצה הזאת שאיש לא חשב עליה?

בילי דונובן ישב לפני תחילת העונה שעות על קלטות וידאו של ג'ורג' על מנת לסדר לו תרגילים אבל ג'ורג' בשלב מוקדם של העונה אמר לו שהוא לא מעוניין בכך ומעדיף לזרום עם המשחק ולא איזה תרגיל ספציפי בשבילו, דונובן קיבל ואישר. כמו כן הוא זורק העונה 21 זריקות למשחק בממוצע, הכי גבוה אי פעם בקריירה (18 זריקות היו השיא באינדיאנה), אחוזי השדה הם במקום השני בקריירה (45.3%) והאחוז האפקטיבי הוא הגבוה בקריירה (54.6%) כמו גם אחוזים מחוץ לקשת (40.6%).

ניתן להוסיף לזה את הירידה של ווסטברוק במספר הזריקות 19.7 לעומת השנתיים הקודמות ובמיוחד את הירידה שלו בקליעה עצמה (סביר להניח שאם ראס היה קולע טוב יותר היה זורק יותר).

אנו רואים עלייה עצומה גם במשחק ההגנה של ג'ורג', יש דקות בהם הוא מחזיק לבדו את הגנת OKC ועושה מהלכים גדולים גם בצד הזה בזמני הכרעה. הוא עושה דברים לא רק על המגרש אלא גם מחוצה לו כמו יישום צעדים מנהיגותיים בקבוצה, בתחילת העונה הוא דרבן את ווסטברוק להתחיל לשחק הגנה "שאלתי את ראס בתחילת העונה, האם אי פעם נבחרת לחמישיות ההגנה? והוא ענה שלא, אז שאלתי אותו למה לא? ראס ענה באמת למה לא" וג'ורג' מרוצה:

“I think (the defensive improvement is) Russ understanding and knowing what he has behind him has given him an aggression to play defensively,” George said. “He’s just so gifted naturally, and he’s one of the best athletes this game has seen, so we’re a different team when he’s dialed in and he’s on another level defensively. There’s no team that can score on us.”

“Whether you can score on me or not, I’m going to give you everything I have and I’m going to make it as hard as possible. And that’s how he approaches it. But I think that’s why our team is so good defensively. Steven (Adams) is the same way. We’re on JG (Jerami Grant) — JG’s the same way. We’re all going to take ownership on having somebody try to score on us.”

ג'ורג' גם סבלני ולא מודאג לגבי שיטת המשחק לצד ראס "מעולם לא חשבתי שזה יהיה קל לעשות את השינוי הזה, שנינו צריכים ללמוד הרבה על עצמנו ועל האחר. צריך סבלנות, שנה שעברה ניסינו לזרז הליכים, המפתח זה סבלנות ולתת לדברים להתפתח מעצמם, צריך כימיה לפני הכל". הוא מצהיר כי זו בהחלט העונה הכי טובה שלו בקריירה גם בהרגשה "התבגרתי, למדתי להיות הגיוני, אני יודע איך לתקוף, איך לשבור הגנות, מנטליות אחרת".

הוא לרגע לא מסתיר מה המטרה האמיתית "יש לי הרגשה טובה לא רק לגבי ראס אלא גם לגבי סטיבן וג'רמי, הובאתי לפה בשביל משהו מסוים, לנצח ולזכות בגדול, אני וראס יודעים שאנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, אנחנו צריכים את הבחורים האחרים ורק ככה נגיע לאיפה שאנחנו רוצים להיות, שכולם באותו ראש, השנה אני חושב שזה שם בשבילנו, אנחנו יודעים איפה אנחנו רוצים להיות".

האם זה יגמר ככה? התאנדר.

 

 

או שהבעלים ירגיש ככה בסיום העונה?

 

 

 

 

 

מקורות

https://sports.yahoo.com/paul-george-wanted-come-lakers-prior-trade-oklahoma-city-014232794.html?guccounter=1

https://thunderousintentions.com/2018/11/05/okc-thunder-paul-george-dead-foot/

http://www.espn.com/nba/story/_/id/25519216/how-paul-george-discovered-best-version-okc

https://uproxx.com/dimemag/paul-george-russell-westbrook-improved-defense-thunder/2/

http://www.nba.com/article/2019/01/03/paul-george-decision-stay-oklahoma-city-looks-good

https://sports.yahoo.com/news/george-making-name-self-draft-173700616–nba.html?guccounter=1

https://bleacherreport.com/articles/1893361-how-did-so-many-teams-pass-up-on-paul-george-in-the-nba-draft

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. אלוף שמעון תודה, מאוד מעניין. האמת שלא ציפיתי בכלל ובכלל לכזאת התפוצצות שלו, נראה כיום כאחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה.

  2. תודה שמעון. חשוב לציין שהלייקרס לא היו מוכנים לוותר על אינגרם בשבילו, אם היו מוותרים היינו משברים אחרת עכשיו.

  3. אחלה פוסט, שמעון. תודה.
    .
    לא בכל שנה יש שחקן, שללא גמגום, אפשר לומר עליו שהוא מעומד ראוי הן לתואר ה-MVP, והן לתואר השחקן המשתפר
    (שיאי קריירה ב- נק' למשחק, רב' למשחק, אס' למשחק, חטיפות למשחק, אחוז אפקטיבי. הקפיצה בנק' למשחק מנתון השנה שעברה היא קפיצה של כמעט 7 נק' – הרבה יותר מהקפיצה הצפויה בעקבות עליית הקצב בליגה)

      1. התחלתי לחבב את הספרס יותר בשנים האחרונות 🙂

        נגרים תמיד חיבבתי אותם (במיוחד שהם לא בקבוצה שלי), הם נותנים שואו ונופך למשחק שמעלה חיוך אצלי. לראות נגר טוב בפעולה זה כמו לראות דאנק טוב או איזה מהלך וירטואוזי של סטף.

        למשל אני מפיק הנאה רבה יותר מלוני אצל הלוחמים מאשר מדוראנט. גם דריימונד יודע לשמח אותי עד שפתאום באיזה גיים 7 הוא תוקע את השלשה הזאת שהוא לבד לגמרי אחרי שהחטיא 30 כאלו לפני ואז אני מתבאס…

  4. שמעון הפוסטים שלך נהדרים. לכן בעסה עם אבן הנגף שבהם – ציטוטים שלמים באנגלית.
    אני מעדיף לקרוא טקסט שלם באנגלית ולא טקסט בעברית עם קפיצות כאלו.

  5. תודה רבה שמעון! אחלה פוסט.
    השיפור של ג'ורג' מדהים. לעלות ברמה בצורה כל כך משמעותית כשעוד עונה קודם לכן היית שחקן מוביל במועדון ה-20 – זה לא הולך ברגל. בפרט אחרי פציעה כזו נוראית שמעבר למגבלה פיזית זמנית עלולה להגביל את השחקן מנטלית לשנים קדימה.

  6. אחלה פוסט שמעון, מעניין מי הסקאוט שאמר על ג'ורג' שהוא יהיה הכי טוב.
    כמו כן, בסופו של דבר הצלחה של שחקן תלויה המון בסיטואציה ולא רק בו.

    אלמלא הפציעה ואז הדעיכה המוחלטת של גריינג'ר, מי יודע אם ג'ורג' היה משתפר ככה.

  7. אם יש שחקן שאני ממש משווה את ג'ורג' אליו זה פיפן. וג'ורג' כרגע נראה כמו פיפן בעונות שג'ורדן ניסה את מזלו בבייסבול.
    שחקן סופר מוכשר (שפרח מאוחר), עילוי בשני צדי המגרש, קבוצתי ואהוד בחדר ההלבשה (רק לקרוא את "11 טבעות" של פיל ג'קסון ולהבין כמה שחקני הבולס אהבו את סקוטי).
    ל-OKC יש קבוצה עם פוטנציאל רב, והםיכולים ממש לחסל משחקים בהגנה. אבל הבעיה נשארה ונותרה הברגים וקבלת ההחלטות בראש של ווסטברוק

  8. אחלה פוסט שמעון.
    שחקן שההערכה שלי אליו גדלה פי 10 כשבחר להישאר באוקלהומה ולהמשיך את מה שנבנה שם.
    מועמד לmvp שחקן ההגנה והשחקן המשתפר זה לא דבר שאפשר להפנות מבט ממנו.

  9. העונה של פול ג'ורג' מדהימה. אני לא האמנתי שהוא יצליח לחזור לעצמו מהפציעה במהירות בה הוא עשה את זה וגם לא שיש לו עונה כזו במחסנית. בהחלט מועמד לMVP.
    גם כיף לראות את ההשפעה החיובית שיש לו על ווסטברוק ואת זה שהוא סוגר את הטיעון של "אי אפשר לשחק ליד ראס" או אף אחד לא רוצה לשחק לידו.

  10. לפול ג'ורג' היה סיכוי אחד לסיים את הקריירה עם טבעת.
    הדיל המשולש, שהיה מעביר אותו לקאבס (עם ארווינג ולברון – חתיכת שלישיה), קווין לאב לדנבר, וגארי האריס (+הבחירה שהפכה לדונובן מיטשל…) לאינדיאנה.
    ה-GM קווין פריצ'רד נסוג מהסגירה ברגע האחרון.
    גם הדיל השני, ג'ורג' ובלדסו לקאבס, ארווינג לפיניקס, בוטל. כי הסאנס התעקשו לא לוותר על ג'וש ג'קסון… מה זה קיירי ארווינג, באמת.
    היה יכול לשתף פעולה סופסוף עם האיש שזרק אותו מהמזרח, בהדחה שנה אחרי שנה.
    יסיים קריירה בלי טבעת. אבל שחקן טוב! אין מה להגיד.

להגיב על המשגיח לבטל

סגירת תפריט