BACK TO LIFE BACK TO REALITY – פרק אחרון בטרילוגיה / קרע במיניסחוס

BACK TO LIFE BACK TO REALITY – פרק אחרון בטרילוגיה / קרע במיניסחוס

איזה הספק היה לי היום, גם פגישה בחווה, גם צפיתי במשחק האולסטאר מיופי של מקום (שורה ראשונה ביציע העליון, על המעקה), גם שאלתי שאלה במעמד מסיבת העיתונאים של ה-MVP וגם עשיתי סלפי עם בארקלי ואשת מסתורין מרשימה שאת זהותה אגלה בסוף (רמז: היא בת 32 ומתנשאת לגובה של 193 ס"מ). בהחלט יום טוב בלשון המעטה והכי חשוב, שונה, כזה שיחרת בזיכרון.

החווה – לקחתי בכוונה מלון שנמצא בין העיר לבין החווה כך שלא יקרה מצב שלא אפגש עם הדוק כי חששתי שאולי הוא יחמוק לי. חלק גדול מזה שלקחתי על עצמי את משימת האולסטאר הוא בגלל הפגישה הזאת. במייל שמנחם שלח לכל כתבי החוץ הוא כתב שהאולסטאר קרוב לביתו אך הוא לא ילך כי הוא שבע אחרי שכבר נכח ב-30 כאלו. הבנתי שהפרס הוא כפול, אולסטאר + פגישה עם מנחם, ובשביל זה כבר שווה לנהוג כמה שעות.

ניסיתי להסביר לקני, הבן של גייל, ולאשתו את תפקידו של מנחם בחיים שלנו. אמרתי להם שיש קהילה שלמה ומנחם הוא ראש העיר. סיפרתי להם שהוא שינה את עיתונות הספורט בישראל. לא רציתי להפריז ולומר שהוא טבע מטבעות לשון ותרם לשפה העברית בשביל לשמור על אמינות מולם אבל אתם יודעים שזאת האמת. גייל סיפרה שבביקורים בישראל היא מרגישה את האהבה שמנחם מקבל במפגשים ובכלל. מצחיק לחשוב על הקהילה האדוקה הזאת שבשביל האנשים שקרובים אל הדוקטור היא בכלל וירטואלית על גבול הדמיונית. מדהים לחשוב על התשוקה וההספק שלו. אני כאן למעלה משלוש שעות נאבק במקלדת בשביל שלוש פסקאות והבן אדם מריץ לך טור יומי כמו שדוראנט דופק שלשות במאני לאורך קריירה יותר ארוכה משל נוביצקי. איזה מנוע יש לך, מנחם?

המשחק – הגעתי לאולם כמה שעות לפני הזמן, השארתי את התיק במושב שלי ויצאתי להסתובב. ראשית נתקלתי בשידור של סטיב סמית וגראנט היל מהלובי של האולם צמוד ליציע שסגור לשידור של הליצנים מ-INSIDE THE NBA.

פעם שלישית גלידה
הם קצת דומים, לא?

לאחר מכן טיילתי קצת באזור הסוויטות מותח את קצה גבול היכולת של התג שלי. כשזה הגיע לקצה הקדשתי קצת זמן לעקוב אחרי החימום של טים לברון וראו זה פלא, הגבה מתחמם עם כולם. דוראנט, לברון, הארדן וקאווי נראו משוחררים ונהנים מכל רגע.

MVPS
אמרתי לכם משוחררים
חלפו הכאבים כאילו לא היו

בינתיים מהצד השני של האולם הבחנתי שהשידור של INSIDE THE NBA התחיל ופילסתי את דרכי לנקודה שבה אוכל לצלם את שאק בקלוזאפ.

הצוות
במציאות הוא ממש קטן

 

בשלב הזה הדלתות של האולם כבר נפתחו וגדודי אנשים החלו להיכנס. גמרתי אומר לרדת לחדר העיתונאים אבל קודם עצרתי לנסות משקפי VIRTUAL REALITY שאמורים לתת לך את החוויה של לצפות במשחק מהשורה הראשונה אבל לי נתנו בעיקר כאב ראש.

לבריאות
מתקשר באמצעות בובת יודה

ירדתי לקומה התחתונה וראיתי נחיל של אנשים לבושים בהידור עומדים ומחכים. שאלתי אחת מהם מי הם ולמה הם והיא הסבירה לי שהם עובדים עבור סוכנות ניצבים והם עדיין לא יודעים מה התפקיד שלהם, ובדרך כלל זה לשבת במקום אנשים שהולכים. נחזור אליהם.

הזנב של גדוד הניצבים

קלטתי שהמשחק עומד להתחיל ומיהרתי ליציע שלי רק שהפעם במקום לשבת במושב שלי תפסתי מושב פנוי בשורה הראשונה ביציע ומשם לא זזתי כל המשחק. כצפוי, המחצית הראשונה היתה נטולת הגנות והסתימה 95-82 לטים יאניס כשדוראנט עם 13, יאניס עם 20 ומידלטון עם 17.

במחצית האולם שינה את פניו, הוקמו במות ונחיל האנשים הוזרם למלא את הפארקט ואז התחוור לי תפקידם. הם יהיו הקהל בהופעת המחצית. בערך 500 איש שמקבלים שכר בשביל לשמש כקהל בהופעת מחצית, הגיוני סה"כ.

זריז זריז
היה פארקט?
מי מזהה?
משהו מצחיק
זה ממשיך
יאללה אחרונה

הרבע השלישי הוקדש לקאמבק של טים לברון בהנהגתו של דיימיאן והספסל להנאתם הגדולה של שאר חברי הקבוצה שנכנסו לטירוף מכל קליעה וקפצו לתוך המגרש בהתלהבות גדולה כאילו נקלע סל ניצחון במשחק אמיתי.

בין הרבעים סוף סוף הוד רוממתו הראה את פרצופו לראשונה ולמשך חצי דקה בטקס העברת הלפיד לשיקגו שם יערך האולסטאר בשנה הבאה:

אולי זה בכלל היה הולוגרמה שלו

הרבע הרביעי היה על אמת. שתי הקבוצות רצו לנצח ונלחמו בהגנה. קרי, שכבר התקרר אחרי שתקע לקליי שלשה על הראש עוד קודם וראס זרקו את עצמם למוות והחטיאו לרוב ומהצד השני דוראנט המשיך לעבוד כמו טרקטור טוב שחופר גם בבוץ. ממליץ למי שלא ראה לצפות ברבע הרביעי בשלמותו. היה שם גם אלי אופ מטורף של קרי ליאניס ולקינוח, כשזה כבר היה גמור קרי סיים עם הטבעה מפתיעה ושומטת לסתות. תוצאת סיום – 178-164 לטים לברון, KD המצטיין עם 31 נק', קליי עם 20 ודיים עם +/- הכי גבוה 20. למפסידים יאניס עם 38 נק', מידלטון עם 20 ופול ג'ורג' עם 20 ודאנק אחד עם 360 שתראו בתקציר.

עוד רמז לגבי הדמות הנשית המסתורית – בגיל 17 היא ניצחה בתחרות הטבעות את ג'יי אר סמית' וג'וש סמית'.

מיהרתי לחדר הראיונות הגדול שכבר היה די עמוס ואז איד העובדים הודיע שלברון, דוראנט, פול ג'ורג' ועוד כמה שמות יגיעו לחדר אחר שנמצא למטה. שמתי לב שלא הרבה כתבים שמעו את ההודעה ורצתי למטה מהמר על להפסיד משני הכיוונים. מצאתי את החדר שלשמחתי עדיין לא היה מלא ותפסתי מושב בשורה הראשונה, להלן התוצאה.

אז מי היא הדמות הנשית מסתורית שמטביעה את הכדור יותר טוב מחלק מעמיתיה הגברים?

רמז נוסף, בעונתה הראשונה ב-WNBA היא היתה רוקי השנה ו-MVP.

רמז אחרון למתקשים, אחיה הוא גיבור ישראל.

נכון מאוד!

קנדיס פארקר

הכנסתי את תמונה זו במקום כי הסלפי עושה לה עוול. הנכונות שלה להצטלם איתי ברגע שהיא קלטה את המבטא שלי ועוד הרצון למצוא זווית מתאימה הדגישה בפני כמה היא נחמדה וכמה היא מורגלת בכך שישראלים שמעריצים את אחיה מבקשים ממנה בקשות דומות.

המסע הביתה מתחיל,

קרע אאוט.

לפוסט הזה יש 69 תגובות

    1. תודה רבה אסף. לא הכנתי לה כלום האמת אבל ביום שיצאתי (וולנטיינס) נתתי לה זר ושוקולדים. מעניין אם זה תופס.

  1. כמה כיף לקרוא
    כמו ללכת איתך יד ביד ברחבי האולם והמסדרונות ולראות הכל משורה ראשונה.

    סחטיין על המפגש עם גברת פרקר, ומי יתן והדוקטור עוד יצליח להפגיש בינך לבין אלוהים.

    תודה על חוויה נפלאה

  2. סיקור נהדר אלעד.
    אפשר להבין עד כמה נהנית מהחוויה המיוחדת הזו.

    וקנדיס פרקר אכן יפיפייה (וגם מוכשרת..)

  3. תענוג של סיקור
    הזריזות שלך הביאה אותך למצב שאפשר לראות את מצב עור הפנים של הכוכבים האנושיים.
    ובקשר למנוע של מנחם…. אולי בקליעות הוא לא משתווה אבל בעיני מבחינת הלהט הוא בקבוצה של מייקל וקובי (ואולי ווסטברוק כשיגדל), רק בתחום אחר
    🙂

  4. תקשיב, חתיכת כיסוי VIP נתת פה… במיוחד הראיונות פוסט גייים במרחק אפס, צילום מדהים, יותר טוב מכל טלוויזיה. ריספקט.

  5. תודה אלעד, שיחקת אותה בגדול. העברת בצורה נהדרת את התחושות של כולנו לגבי מנחם. וקנדיס פרקר: גם יפה גם אופה. היה בכיף לתרום לחווייה של פעם בחיים

  6. המסקנה מכל הטרילוגיה היא שאלעד מעולה בעבודות שצריך לרוץ מהר
    מציע לשלוח אותו בעיקר למקומות רחוקים, גבוהים ועם הרבה מדרגות

  7. כל הכבוד, קרע. היה כיף לקרוא, כמעט, כנראה בכלל לא אבל נעמיד פנים שכן כי יש גבול ליכולת של המילה המוקלדת כמו, שהיה להיות שם.
    .
    ולאולסטאר עצמו, אני מברך את טים לברון על ניצחונה במשחק האולסטאר היוקרתי. זו עדות נוספת לגדולתו של לברון ויכולתו לבחור את השחקנים שישחקו איתו.
    עם זאת, לא צפיתי במשחק עצמו ואין לי את הידיעה אם המשחק מעלה סוגיות שיש בהן כדי לפגוע ביחסיו של לברון עם שחקנים חופשיים. אני מקווה שגם אם יש במשחק ביקורת לגבי היכולת של לברון ודייוויס, הוא עולה בקנה אחד עם עקרונות קלאץ' ספורט.

  8. היה כיף לקרוא את המסע שלך, כמעט כמו לעבור אותו 😃
    תודה רבה שהצלחת להכניס הרבה עניין וצבע לאירוע, שבדרך כלל לא מצליח לגרות אותי

  9. לגבי תוצאות אז המשחק המשני הסתיים בתוצאה 144-161 וסה"כ 305 נק', המשחק העיקרי הסתיים בתוצאה הנ"ל וסה"כ 342
    נק', וסה"כ יחד 647 נק' לשני משחקים.
    לא רע בכלל!!!

    1. במשחק הצעירים של ארה"ב נגד העולם מדובר בממוצע של 12.708 נק' לשחקן (24 שח') ובמשחק העיקרי מדובר ב-13.154 נק' לשחקן (26 שחקנים).

  10. סיקור מושלם ומושקע וכתוב נהדר. תודה רבה ואיזה כיף שנהנית ועשית כבוד לראש העיר הגולה בגרינוויל.

  11. שאפו גדול על ההשקעה, ועל ההתמודדות המרשימה עם עומס האירועים!

  12. קרע,
    תודה על הטרילוגיה, מרגיש הכי מחובר לאולסטר מתמיד.
    אשמח שתייצג אותנו שם כל שנה
    אני אתרום את חלקי שנה הבאה.
    תודה

  13. מעולה אלעד. הוצאת מים מן הסלע והצלחת להעביר בקלות את הכיף הגדול של להיות שם בארוע קליל ולא מחייב.
    אהבתי את האזכור של קאנדיס.

  14. הדברים הכי טובים שהאולסטאר הזה הביא –

    1. הקירבה הבלתי מוסתרת בין דוראנט לקיירי.

    2. הירידות על פול פירס בטוויטר

    3. יאניס

  15. תודה רבה! חוויה מדהימה, מזדהה מאוד עם הצורך לבחור איפה להיות, אצלי זה בין חדרי ההלבשה של קבוצת הבית או החוץ אצלך זה אולמות ואיזורים שונים…טירוף! מציע לך לכתוב לעצמך גם עוד אנקדוטות ודברים שיהיה לנכדים

להגיב על קרע במיניסחוס לבטל

סגירת תפריט