שיא עולם ב-1500 מטר באולם / אלכס דוקורסקי

Samuel Tefera Birmingham 2018.jpg

התמונה של סמואל טפרה היא מויקיפדיה.

הרצים האתיופים ממשיכים לעשות חיל בריצות למרחקים בינוניים באולמות. בדיוק שבוע לאחר שיומיף קג'לצ'ה התקרב לכדי מאית אחת לשיא העולם במייל במשחקי מילרוז שבניו יורק (קבע 3:48.46), בן ארצו, סמואל טפרה בן ה-19 וחצי, שיפר את שיא העולם ב-1500 באולם, כשקבע 3:31.04 בתחרות שנערכה בעיר בירמינגהאם שבאנגליה. טפרה שיפר ב-14 מאיות את שיאו בן ה-22 שנה של גדול הרצים למרחק הזה בהיסטוריה, הלוא הוא הישאם אל גארוז' המרוקאי, שעדיין ממשיך להחזיק בארבעה שיאי עולם: 1500 מטר באצטדיון, מייל באצטדיון ובאולם ואלפיים מטר באצטדיון (המרחק האחרון מופיע בתדירות נמוכה למדי בתחרויות השונות).
יומיף קג'לצ'ה המשיך בכושר הפנטסטי שלו וסיים במקום השני בריצה בתוצאה של 3:31.58 (התוצאה השלישית בכל הזמנים במקצוע באולם). במקום השלישי סיים הרץ האוסטרלי סטיוארט מקסוויין עם 3:35.10, והפך לשיאן אוקיאניה (שמורכבת מאוסטרליה, ניו זילנד ואיים שונים באוקיינוס השקט) במקצוע.

טפרה וקג'לצ'ה הם שניים מקבוצה איכותית ביותר של רצים אתיופים צעירים למרחקים בינוניים וארוכים. קבוצה זו כוללת את סלמון ברגה (12:43.02 ב-5000 מטר ב-2018), האגוס גבריווט (12:45.82 ב-2018), מוכתר אידריס (אלוף העולם ב-5000 מטר בלונדון) ועוד מספר רצים מצטיינים.
תוצאותיהם הפנטסטיות של טפרה וקג'לצ'ה מעוררות עניין רב גם לקראת עונת התחרויות באצטדיון, שתיפתח באביב ותהיה השנה ארוכה מהרגיל עקב התאריך המאוחר, יחסית, שבו תיפתח אליפות העולם בדוחא שבקטאר (27 בספטמבר) בגלל תנאי מזג האוויר הקשים בחצי האי ערב. שני הרצים האתיופים לא ירדו עדיין מ-3:30 באצטדיון, תוצאה שנחשבת כאיזשהו גבול שמבדיל בין הרמה העולמית הגבוהה מאוד לרמה הגבוהה ביותר. נכון להיום, באופן מעניין, שיאיהם האישיים באולם ב-1500 טובים יותר מאלה שבאצטדיון (על אף, כמובן, שהריצות באצטדיון מהירות יותר עקב העיקולים המתונים יותר ומספר הסיבובים הנמוך יותר שצריך לרוץ). אם שניהם ישמרו על הכושר הזה גם בעוד מספר חודשים, ניתן להניח כי חוסר האיזון הזה הינו זמני למדי והם יהיו צפויים לרדת מגבול 3:30 (עד כה, רץ אתיופי אחד בלבד עשה זאת והוא אמאן ווטה, שקבע 3:29.91 ב-2014, תוצאה שמהווה את השיא הלאומי האתיופי במקצוע באצטדיון).

היבט מעניין נוסף הוא הפוטנציאל שלהם גם להגיע למקומות הראשונים באליפויות הגדולות בשנים הקרובות (הגברים האתיופים, בניגוד להישגיהם במרחקים הארוכים, מ-5000 ומעלה, אינם מרבים להגיע לפודיום בתחרויות הגדולות באצטדיונים פתוחים. ההישג הבולט ביותר שלהם במרחקים האלה היא הזכיה באליפות העולם של מוחמד אמאן ב-800 מטר באליפות העולם במוסקבה בשנת 2013).  ההגעה לפודיום בתחרויות אלה אינה עומדת תמיד ביחס ישיר לאיכות השיאים האישיים של האתלטים. הדבר מיוחס בעיקר לאופי הטקטי של המקצועות באליפויות אלה. על הרצים לעבור סיבוב מוקדמות, שגם בו ניתן לפעמים ליפול עקב הקצב המשתנה של הריצה (בניגוד לקצבים המהירים והאחידים בתחרויות המסחריות השונות כמו התחרות בבירמינגהאם בשבת ותחרויות מסבב "ליגת היהלום", למשל), שנפתחת מאוד לאט ומתגברת לספרינט לקראת הסוף. אם אכן יעברו את המוקדמות, מצפה להם תסריט דומה, מבחינת הקצב המשתנה של הריצה, גם בגמר, בהבדל משמעותי אחד מהמוקדמות – מרבית הרצים בגמר הם "טקטיקנים" משובחים, שיודעים להתמקם בדיוק היכן שצריך בשלבים המכריעים של הריצה. מי שעונה, למשל, מצוין להגדרה הזו הוא מאתיו צנטרוביץ' האמריקאי, האלוף האולימפי בריו, שהתוצאה החלשה מאוד, יחסית, של 3:50, שהוא קבע בגמר, מעידה בעיקר על הההאצה היעילה שלו בשלבים הסופיים של הריצה (400 מטר אחרונים ב-50.62 שניות) והיכולת להתמקם בעמדה שמאפשרת לו לפרוץ מבלי להיחסם על ידי הרצים האחרים.
כך נראית ריצה טקטית –

אנצל את הפוסט גם כדי לעדכן על כמה מהישגיהם היפים של האתלטים הישראלים לאחרונה. דיאנה וייסמן, שיאנית ישראל במאה מטר (11.38), שיפרה היום את התוצאה הישראלית הטובה ביותר ב-60 מטר באולם, כשקבעה באליפות מדינות הבלקן (שישראל משתתפת בה על אף שאינה שייכת גיאוגרפית לאיזור. הקבלה לאיגוד מדינות הבלקן באתלטיקה היא הישג חשוב של איגוד האתלטיקה הישראלי, כיוון שהוא מאפשר פלטפורמות תחרותיות שונות לאתלטים הישראלים בגילים השונים) תוצאה של 7.38 שניות. נכון להיום, נראה שדיאנה תהיה האתלטית היחידה שתיקח חלק באליפות אירופה באולמות, שתיערך בגלאזגו בתחילת מרץ (גם לונה סלפטר קבעה את הקריטריונים להשתתפות ב-1500 וב-3000 מטר אך אינני יודע מה תוכניותיה שלה ושל דן סלפטר בנוגע לאליפות).
שיא לאומי נוסף נקבע בריצה ל-5 ק"מ בכביש על ידי לונה סלפטר במירוץ אור יהודה ביום שישי האחרון. לונה רצה בתוצאה של 15:15. לאור הכושר המצוין בו היא נמצאת, קשה מאוד לומר כי ההישג התקבל בהפתעה ויהיה מעניין מאוד להמשיך ולעקוב אחר התקדמותה של האתלטית הנהדרת הזאת.
אתלטית נוספת שנמצאת במגמת שיפור היא עדן פינקלשטיין. האתלטית בת ה-19, חניכתו של רוגל נחום (שיאן ישראל בקפיצה משולשת עם 17.20 ומגדולי הספורטאים במדינה), קבעה לפני כשבוע באליפות מדינות הבלקן לנוע באולם שיא ישראלי (באולם) של 6.32 בקפיצה למרחק והשיגה גם תוצאה מעולה ב-60 מטר, 7.62 (המהירות היא מרכיב מאוד משמעותי בקפיצה למרחק). גם התקדמותה של עדן, שמייצגת את מועדון מכבי ת"א, בשנים הקרובות תהיה מקור לעניין ולסקרנות.

ביום ראשון (17/02) ייערך מרתון סביליה בספרד ויקחו בו חלק מספר רצים ישראלים מעולים. מארו טפרי איבד את שיאו הישראלי שקבע באליפות אירופה בברלין, 2:13:00, לגירמה אמרה, כשהאחרון קבע 2:12:37 בולנסיה. טפרי יקווה שהעיר האנדלוסית תאיר לו פנים, כפי שעשתה למשלחת הישראלית באליפות העולם ב-1999 (שיא לאומי ב-100*4, 38.81 שניות, ומקום שלישי לאלכס אברבוך בקפיצה במוט). יחד עם טפרי ירוצו שני חניכים נוספים של דן סלפטר – ימר גטהון, מטובי רצי הבינוניות במדינה (שיא אישי של 3:42.40) שירוץ בסביליה את מרתון הבכורה שלו (שיאו האישי בחצי המרחק הוא 63:25), ואזאוונט טקה, רצה מצטיינת בעלת שיא אישי של 2:50:32 במרתון.
מלבד היותם של שלושתם, כאמור, חניכיו של דן סלפטר, המשותף ביניהם היא עבודתם המשותפת בעבר עם ד"ר רפי וישניצר ז"ל, שאימן אותם במסירות ובמקצועיות רבה.
נאחל הרבה הצלחה לשלושתם ולדן.

לצורך הכנת הסקירה נעזרתי באתר הרשמי של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, באתר איגוד האתלטיקה הישראלי ובקבוצת הפייסבוק"אתלטיקה עכשיו".

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. הי אלכס. תודה על הדיווח.
    1.האם אני צודק ששיאי עולם בריצות באולמות סגורים חייבים להיות במסלולים שאורכם מקסימום 200 מטרים? מעניין מה הוא אורך המסלול בבירמינגהאם.
    2. למיטב זכרוני גם אליפות העולם של 2018 מערכה בבירמינגהאם. האם שם אחד ממסלולי הריצה באולמות הטובים בעולם
    3)מה קרה לקנייתים ולמה לדעתך האתיופים היטו את האמזניים לטובתם בגדול?

    1. מנחם לגבי (1) אתה מתכוון שהמסלול חייב להיות *יותר* מ-200 מ'?
      לדוגמא בסרטון של השיא העולמי הטרי המסלול הוא 400 מ' רגיל.

    2. היקף המסלול חייב להיות של 200 מטר כדי ששיא העולם ייחשב לחוקי. זה אכן היה היקף המסלול בבירמינגהאם. הסרטון השני הוא של ריצת הגמר ב-1500 במשחקי ריו (לשם הדגמת ריצה טקטית). כמובן שהיקף המסלול שם הוא של 400 מטר, כפי שנהוג באצטדיונים אולימפיים.

      הרצים הקנייתים מיעטו, יחסית, להשתתף השנה באולמות. לעתים, זה מאפיין נוסף של עונת האולמות. בניגוד לעונת התחרויות באצטדיון, בה משתתפים כל האתלטים הכשירים, חלק מהאתלטים מעדיפים לפסוח מכל מני סיבות על האולמות.
      אם אינני טועה, שלושת הקנייתים המצטיינים בריצה ל-1500 – אסבל קיפרופ, טימותי צ'רויוט ואליג'ה מנאנגוי – לא נטלו חלק בתחרויות באולמות.
      מי שכן השתתף, ועשה זאת בהצלחה רבה, הוא מייקל סארוני, שלומד בארה"ב. הוא קבע 1:43.98 בשמונה מאות מטר (במשחקי מילרוז) והפך לרץ בעל התוצאה השניה בטיבה בהיסטוריה (אחרי וילסון קיפטקיטר הדני, יליד קניה) במקצוע הזה באולם.

  2. תודה על המידע.
    יש עדכונים בנוגע לתוצאות של הישראלים.
    דיאנה ויסמן קבעה באליפות הבלקן בגמר ה-60 מ' באולם תוצאה של 7.34 שניות.
    https://sports.walla.co.il/item/3219352

    עוד עדכון: שבירת שיא במרתון סביליה ותוצאה מעולה של מארו טפרי במרתון 2:10:10 ושיפור של 2:24 שניות לשיאו של גירמה אמרה.
    https://sports.walla.co.il/item/3219484

    1. תוצאה נפלאה למארו טפרי. הישג פנטסטי והרבה מילים טובות לו ולמאמנו, דן סלפטר.
      ימר גטהון סיים את המרתון הראשון בתוצאה טובה מאוד של 2:20:49 ואוזאוונט טקה שיפרה ביותר משבע דקות את שיאה האישי וקבעה תוצאה מעולה של 2:43:19.

  3. וואו וואו וואו איזו ריצה מדהימה (הסרטון הראשון, השיא החדש)!
    הם יצאו מהזינוק כאילו נורו מלוע של תותח. ריצה מאוד מאוד מרשימה. כמה שאני לא אוהב את הריצות הטקטיות סטייל מו פראח, כשתמיד דווקא הטקטיקן הטוב מנצח את הרץ היותר מהיר.
    אגב, נראה לי שטפרה היה מסוגל לגלח עוד יותר מחצי שניה אם טגילצ'ה (או איך שקוראים לו, מי שהגיע שני) לא היה מפריע לו בסיבוב האחרון.

    1. ועוד משהו קטן – כמה יפה לראות את רצי העל האלה שרצים כל כך יפה ומתאמנים כל כך חזק באים, נותנים את הכל, ואז מניפים את הידיים למעלה בצניעות.
      לא מכים בחזה כמו קוף, לא שואגים, לא מביטים בזלזול על היריב, כמו בנב"א. פשוט נותנים עבודה וכבוד.

  4. תודה אלכס, פוסט מצוין.
    תגיד יש איזו קו עליון (או תחתון) שמאמינים שבו שיא עולם לא יוכל להישבר? אני כולל כאן חומרים משפרי ביצועים כי אי אפשר להניח שהם לא קיימים. רק מבחינת סף היכולת האנושית הפיזית.

    1. דברתי על זה לפחות 20 פעם. לאתלט עליון בשיא המוטיבציה ובכושר גופני אופטימלי אין כל 'חומרים משפרי ביצועים', מלבד סטרואידים אנבוליים שאותם לוקחים משך תקופה ל-פ-נ-י התחרויות, והם אסורים וניבדקים.אגב הסטרואידים יכולים גם לפעול כגורם שלילי אם הם מגדילים את סיבי השריר וכך מוסיפים למשקל. הכל תלוי במקצוע.

      1. אני מדבר על כל החומרים האסורים בהנחה כמוך שזה לא משפיע על מהירות מקסימלית.
        האם יש גבול עליון במדע שמניחים שהוא סף היכולת האנושית הפיזית? מה גורם לכך ששיאים ממשיכים להישבר כל הזמן? אימונים? נעליים? משטח ריצה?

        1. מתנצל על התגובה המאוחרת. זו שאלה מעניינת וקשה יהיה למצוא לה תשובה אחת ברורה. אם תבחן את טבלת שיאי העולם באתלטיקה (לשני המינים), תמצא שם לא מעט שיאים שנקבעו לפני למעלה משלושים שנה ועדיין עומדים על כנם, בעיקר כתוצאה מאי הקפדה על בדיקות סמים עקביות באותן השנים. יתרה מכך, מעטים, אם בכלל, מתקרבים לתוצאות הללו. מספר דוגמאות למקצועות הללו יהיו ריצת 400 המטר לנשים, שם שיא העולם, שנכנס לשנתו ה-34, הוא 47.60. שיא העולם ביידוי פטיש לגברים שריר וקיים משנת 1986. שיאי העולם במאה מטר ובמרחק הכפול לנשים לא נשברו מ-1988. שיא העולם בהדיפת כדור ברזל לגברים נקבע ב-1990 והרשימה עדיין ארוכה.

          כאשר שיאי עולם באתלטיקה נשברים, והדבר אינו קורה לעתים קרובות בענף, הדבר מתרחש ממספר סיבות ונכון יהיה לומר שכל מקרה הוא לגופו.

          ישנם מקצועות כמו קרב 10, שמורכב מעשרה מקצועות שונים, שהניקוד המצטבר בהם מקנה לאתלט את התוצאה הסופית שלו במקצוע. מקצוע הקרב רב טומן בחובו אפשרויות שיפור בשיא העולם בעתיד כי האתלטים שמשתתפים בהם אינם צריכים להגיע לאיזשהו שיא מוחלט במקצוע אחד אלא צריכים לשפר באופן יחסי את הישגיהם במקצועות השונים ולשמור על איזון במקצועות הקרב השונים (כלומר עליהם להשתדל שלא יהיו מקצועות חלשים מדי).

          מקצוע מיוחד נוסף בו קיים טווח שיפור הוא ריצת השליחים ואפשר לייחס זאת, בין היתר, לחשיבות העברת המקל השוטפת, שאינה ניתנת לשיפור באמצעים מלאכותיים. כך, למשל, רביעיית השליחות של ארה"ב במיאוץ השליחים הקצר שיפרה במשחקי לונדון 202 ב-53 מאיות את שיא העולם שנקבע על ידי אצניות גרמניה המזרחית והחזיק 27 שנה.

          ישנן מקצועות חדשים, בעיקר לנשים, בהם ייתכנו שיפורים של שיאי עולם בעתיד, כיוון שעדיין לא הגיעו בהם לשיא. בין המקצועות הללו ניתן למצוא את יידוי הפטיש לנשים, 3000 מכשולים לנשים ו-50 ק"מ הליכה לנשים, כשהאחרון הוא המקצוע החדש ביותר שבו הנשים התחילו לקחת חלק.

          המרתון לגברים הוא גם מקרה די מיוחד, כאשר החל משנת 2003 נרשמו בו שיאי עולם רבים, בעיקר על המסלול בברלין. גורמים עיקריים לכך יהיו הפרסים הכספיים הגבוהים שמוענקים במירוצי הכביש, שמשפיעים על מעבר לריצות הכביש כבר בגיל צעיר, תוך דילוג על תחרויות במסלול, שהפופולאריות של חלקן (בעיקר 5000 ו-10000 מטר) נמצאת בירידה מסוימת. גורם נוסף לשיאים הוא "יישור הקו" של המרתון עם שיאי העולם במסלול, תופעה שהיטיב להסבירה נחשון שוחט (שהסתמך על מחקריו הפיזיולוג הדרום אפריקאי טים נואוקס), כאשר כמה מהרצים הטובים בכל הזמנים בריצת ה-10000 כמו פול טרגאט והיילה גבריסלאסי, עברו לריצות המרתון בראשית המילניום הנוכחי.

          כשמדובר על התחרויות באולם, אחת הסיבות לשבירת השיא ב-1500 ולהתקרבות לשיא העולם במייל, מלבד צמיחת שני אתלטי העל האתיופים, היא העונה הקצרה, יחסית, של התחרויות באולם ומיעוט התחרויות, כתוצאה מכך. כלומר, כנראה שיש עדיין טווח מסוים של שבירת שיאים בחלק מהמקצועות באולם.

          סיבה נוספת לשבירת שיאים אפשריים היא הופעתם של פנומנים, שבולטים ביכולתם הגבוהה, גם לנוכח השדה העמוק של המתחרים שלהם בצמרת האתלטיקה העולמית. דוגמאות לאתלטים כאלה יהיו יוסיין בולט, דייויד רודישה הקנייתי (שיאן העולם בשמונה מאות מטר) וגנזבה דיבאבה, ששברה ב-2017 שיא עולם בן 24 שנים ב-1500 מטר, שנקבע בנסיבות מוזרות, אם להתבטא בעדינות, על ידי אתלטית סינית.

          מכל הדוגמאות וההסברים הללו, שרחוקים מלהיות מדע מדויק והם בסה"כ דעתי הסובייקטיבית, ניתן להבין שאין ממש תשובה באשר לגבול יכולתו של האדם באתלטיקה ופעמים רבות המציאות מתבררת כשונה מאוד לעומת ההנחות שלנו לגביה.

  5. אלכס תודה רבה.
    נראה לי שדן סלפטר שווה פוסט בפני עצמו, תוך שלוש שנים הוא הפך מהבעל של לונה לאחד המאמנים הכי טובים שיש למדינה להציע (בכל הענפים). רק מראה לך לאיזה הישגים היו יכולים ךהגיע בארץ אם היו משקיעים יותר משאבים במאמנים.

להגיב על אלכס דוקורסקי לבטל

סגירת תפריט