אמא, הייתי בגביע – חלק ראשון / יאיר זעפרני

צילום: עודד קרני. באדיבות מינהלת ליגת העל.

כדורסל ישראלי זה לא NBA. אני מניח שמיעוט הקוראים את הכתבות שלי על התחום או סתם צפייה בשני הענפים האלו (כן, שני ענפים שונים) מלמדת על כך יותר מכל. וחוסר הדימיון הזה ניכר בכל דבר שקשור לענף, למשל – בכל מה שקשור לתקשורת.

הגעתי לארנה בירושלים סמוך לפתיחת המשחק הראשון בערב חצאי הגמר. את הכרטיסים קיבלתי במייל תודות לחגי סגל, הדובר המסור והבלתי נלאה של האיגוד. תג העיתונאי, נאמר לי, יחכה לך בקופות. אז בקופות הוא לא חיכה לי אבל כן נאמר לי שאני אקבל אותו בין כותלי האולם. טוב, נו, זה לא בדיוק מה שקרה. לצערי, הכרטיס לא היה מספיק טוב בשביל להיכנס ליציע העיתונות ונאלצתי לכתת רגליי בין סדרנים ואנשי אבטחה שבאמת ניסו לעשות ככל יכולתם לעזור לי אבל מצד שני גם לא רצו לקחת אחריות על כניסה של אדם לא מורשה כמותי למקום שרשום על הכרטיס שלי.

לשמחתי, נתקלתי בעיתונאים נוספים. זאת אומרת, לא ממש עיתונאים כמו שהייתם מדמיינים עיתונאי (אני חושב על מנחם מעשן מקטרת), יותר כמו משפחה של אבא וארבעה ילדים שלגדול בהם לא הייתי נותן יותר מ-15, אבל הם בוודאי החזיקו בכרטיסי עיתונאי כמו זה שלי ובוודאי ובוודאי היו יותר אסרטיביים ויותר חצופים ממני כשאני נספח אליהם בדרך לסדרן-על שנתן לנו צמידים איתם נכנסו למקום מושבנו. שם איתרתי את חגי סגל בכבודו ובעצמו והוא כבר פינק אותי בתג תקשורת ששימש אותי בהמשך הערב.

גם יציע עיתונות, אם תהיתם, זה דבר יחסי. נסו יותר בכיוון של 'היציע של מכבי ראשון לציון' כשממש מאחוריי, בשורה השישית, התמקם התוף של אוהדי מכבי ראשון לציון (אני די משוכנע שהיה אוהד מאחוריו שהלם בו, אבל לא הצלחתי לראות…). עמדת מחשב אמנם קיבלתי אבל WIFI זו כבר בקשה מוגזמת. בארנה בירושלים אין חיבור לרשת האלחוטית (הסתדרתי עם מודם נייד שהבאתי מהבית) או כמו שאמר מי שאמר: "מה לעשות, קשה לצפות לאינטרנט באולם שנבנה לפני כל-כך הרבה שנים ב-2014…".  וזה עוד לפני שהזכרתי את הצפיפות בעמדות המחשב המעטות שגרמו לי ולעמיתי למקצוע (לערב הזה לפחות..) לעבוד שכם אל שכם. פשוטו כמשמעו.

כך או כך, אני לא אחד שיתלונן (לפחות, לא יותר מדי) ואני בהחלט לא גרידי ומודה על כל מה שנתנו לי בארנה הערב (אולי הייתי מחליף את זהות המנצחות. שיתאימו את עצמן להימורים שלי…). כמה דקות לפני המחצית של המשחק הראשון שמעתי שיש כיבוד בחדר העיתונאים מתחת לפרקט ולכן 90 שניות אחרי צפצוף הבאזר לסיום המחצית הראשונה ולא לפני שסיימתי לעדכן בלייב את הבלוג החי (שהיה די מת, יש לציין ביושר) שמתי את פעמיי לשם במטרה ללקט איזה סנדוויץ' וללגום כוס משקה. וממש שם נחשפתי  לישראליות במלוא הדרה.

מיותר לציין שמלבד שאריות של כיבוד (ברמת פירורים ועטיפות זרוקות) לא היה שם דבר לטעום, אבל כמות אנשי התקשורת שנחשפתי אליה לעומת זאת, הייתה מטורפת, בטח בהתחשב שספרתי בזמן המחשק אולי שישה  מחשבים פתוחים שמסקרים את המשחק וארבעה-חמישה צלמים שמנסים לתפוס פריים. כל המי ומי בכל גיל ובכל מין היו שם בחדר התקשורת. חלקם מכובדים ממני אבל רובם קשורים לענף ולמקצוע עוד פחות… ואני חשבתי שלהשיג אקרדיטציה זה הישג מכובד שהאתר שלנו צריך להתגאות בו…

צילום: עודד קרני, באדיבות מינהלת ליגת העל

*

נו, נניח לזה ונתמקד במטרה לשמה באתי – סיקור חצאי הגמר של גביע המדינה בכדורסל. המפגש הראשון הפגיש שתי קבוצות מנומנמות שלא מבקרות במעמד באופן קבוע והדבר ניכר בכל. קודם כל זה ניכר בקהל, שאמנם לא מילא את האולם ועמד בערך במילוי מכסות הקצאת הכרטיסים שהועמדה להם אבל שני הקהלים באו לעבוד. כן, גם זה של ראשון לציון, מערי השינה היותר מפורסמות בישראל.

אבל יותר משזה ניכר בקהל זה ניכר בקבוצות שלא הפנימו את המטרה לשמה נתכנסנו, דהיינו, להכניס את החפץ העגול הכתום לתוך הסל. לא הייתה מילה אחרת לתאר את מה שהלך במחצית הראשונה יותר מאשר 'בלגאן'. כדורים שבורחים מהידיים, בחירת זריקות משונה, מסירות לא מדויקות, לייאפים מוחמצים. רק תומר גינת לבדו, הישראלי המצטיין של הערב, היה שם בשביל לשמור על איכות מסוימת בצד האדום. ובצד הכתום? אז זה אולי המקום לדבר על דיימון סימפסון.

כתבתי את זה בתיאור המשחק ואני אחזור על זה כאן: אדם ממוצע לו ייפגוש את דיימון סימפסון ברחוב לא היה משתכנע בקלות שמדובר בשחקן כדורסל ובטח לא אחד שמשחק בעמדת הסנטר. סימפסון אמנם גבוה (2.03) אבל בוודאי לא גבוה מספיק לשחק בעמדה מספר 5 והוא אמנם אתלט אבל מרחוק ועוד יותר כשמסתכלים עליו מקרוב נראה כמו עלה נידף ושחקן שאם תעשו לו 'פו' הוא יתעופף כמו מכבי ת"א ברבע גמר הגביע השנה.

אממה, כמו בביטוי 'במדינת העיוורים, שתום העין הוא המלך', קח גם בכדורסל הגמדים שלנו, מי שיודע לקפוץ הוא סוג של שאקיל אוניל. ודיימון סימפסון שבהחלט ידע לקפוץ מול הגבוהים העצלים של הפועל תל-אביב (ריצ'רד האוול כל כך עצלן לפעמים שאפילו לזרוק לסל לא בא לו) בהחלט הפגין ביצועים של סנטר דומיננטי אמש ולבדו השאיר את ראשון במגרש, אפילו בדקות בהן הפועל ת"א שיחקה את הכדורסל הטוב שלה (או כמו שקוראים לזה בצד האדום של תל-אביב: שתי התקפות רצופות בהם הם מכניסים את הכדור לסל).

אבל סימפסון, טוב ככל שיהיה, לא היה מספיק לקבוצה של גיא גודס לבדו. לשמחתו של גודס, המשחק הנוכחי נראה כמו העונה של ראשו לציון עד עתה. פתיחה הרבה פחות טובה מהציפיות, המשך עוד יותר גרוע והשתלטות של אלכס המילטון על העניינים בשביל להרים את ראשון לציון מעלה. הגארד בן ה-25 שהגיע באמצע העונה בלי רקורד מרשים במיוחד (עם כל הכבוד ליובנטוס הליטאית ולסנטה קרוז ווריירס) השתלט על המשחק הגנתית והתקפית ובהיעדר רכז או ריכוז מולו בצד השני (הדבר הכי קרוב לרכז שיש להפועל ת"א זה עמית בן דוד. אלא שהוא עוזר המאמן…), ראשון לציון עלתה ליתרון ורק הגדילה אותו עד לסיום כשאוהדי הפועל ת"א בצד השני של היציע, משמשים על תקן התזמורת בטיטאניק וממשיכים לנגן גם כשקלו כל הקיצים וברור שהקבוצה שלהם טבעה.

מתח בדקות הסיום, בכל מקרה, לא קיבלנו. וכל מה שנותר היה לקוות הוא שהמשחק השני יעמוד בציפיות ושאוהדי ראשון (נשבע לכם שיש כאלה, אפילו צילמתי אותם שיהיו לי עדויות) יפסיקו לתופף לי בשכל כדי שאוכל למלא בשלווה את משימתי העיתונאית.

אוהדי מכבי ראשון לציון (כן יש דבר כזה. חדי העין יבחינו בי [הכי למטה מצד שמאל]). צילום: עודד קרני, באדיבות מינהלת ליגת העל.

 *

אבל המשחק השני לא בדיוק היה מה שקיווינו שהוא יהיה. עוד לפני הקפצת הכדור הראשון היה ברור מי בעלת הבית כשהקהל הירושלמי המקומי מילא כל פינה באולם כמעט והשאיר  שני יציעים בודדים לחולונים שלא עמדו בקצב של הקבוצה הביתית. אלוהים עדי שעד עכשיו לא הבנתי איך היציע שבו ישבתי, בו הכרטיסים נמכרו לאוהדי מכבי ראשון לציון, הפך תוך 25 דקות בין המשחקים להיות יציע של הפועל ירושלים. יש מצב שכל האוהדים האלה הם בוטים?. כך או כך הירושלמים עשו מספיק רעש בשביל לגרום לפרצופים מפוחדים של שחקני חולון בחימום ובעיקר לעודד את הרוטווילרים של עודד קטש שהתנפלו על המשחק מהרגע הראשון שלו.

חולון עוד החזיקה רבע אחד, הרבה בגלל גיא פניני שב-DNA שלו רשום שהוא לא מסוגל להפסיד משחק גביע ועם 8 נקודות השאיר את הקבוצה שלו במשחק כשהוא עושה דברים שלא ראינו אותו עושה מאז הקט-סל, אבל האנרגיות היו רק בצד האדום של המשחק וכבר בתחילת הרבע השני ראינו רק קבוצה אחת על המגרש – הפועל ירושלים כששחקני חולון עושים את מה שהם טובים בו – גיא פניני: לעשות פרובקציות, קורי וולדן: להיפצע וטי.ג'י קליין צעדים.

המחצית השנייה כבר הייתה גארבג' טיים ארוך. החולונים ביציע כבר חיפשו טרמפים הביתה, גיא גודס שצפה ביריבה הבאה שלו כבר תדרך את איתי שגב על מי כדאי לשים עין ואני ניצלתי את הזמן לכתוב את טור הסיכום על המשחק 10 לפני המשחק ביודעי שגם קאמבק של גלן רייס ג'וניור ביום בו הוא לקח את הכדורים הנכונים, לא יחזירו את חולון למשחק. אפילו קטש, בדרך כלל מאמן זהיר, ידע שהמשחק גמור באמצע הרבע השלישי ולראייה הוא נתן לליאור אליהו לשחק 6 דקות רצופות. ולא, זה לא קורה הרבה השנה במשחקים חשובים. "כמה-כמה?" שאלה אותי אוהדת משועממת כמה שניות אחרי עוד דאנק של טיישון תומאס במתפרצת סילון. כשהפניתי את המבט שלה אל לוח התוצאות, היא חייכה אליי ואמרה "התכוונתי כמה-כמה בפריימריז של מפלגת העבודה". עד כדי כך היה מצבה של הפועל חולון באותם רגעים…

ועם זאת, צריך בהחלט לכתוב כמה מילים טובות על הפועל ירושלים האחראית העיקרית לפיהוקים במחצית השנייה. הקבוצה של עודד קטש באה מוכנה ודרוכה למשחק, ידעה בדיוק מה נקודות התורפה של חולון ועצרה אותן (האמת זה לא היה מסובך, אחרי שלושה שבועות בהם חולון שיחקה ללא קורי וולדן והפסידה לכל מי שהיה במקרה באזור, לקטש לא היה ספק את מי צריך לנטרל. ובלי וולדן אפקטיבי, המשימה הייתה קלה למדי), שיחקה נכון בהתקפה עם ריצה בכל הזדמנות, במיוחד בדקות בהן דן שמיר העלה הרכב כבד עם טי.ג'י קליין וגיא פניני, עטה על ריבאונד ההתקפה, וידעה לתת את הכדור לג'ייקובן בראון בדקות בהן חולון גרמה לה לשחק בידודים. לאדומים מהבירה יש יכולת לדרוס את היריבות שלהם תוך כמה דקות העונה ובכך לסגור את המשחק והם ניצלו את היכולת הזו עד תום במשחק מול חולון. אם היו לירושלים ישראלים קצת יותר טובים (יותר בכיוון של תמיר בלאט, פחות בכיוון של בר טימור) הם כבר מזמן היו נחשבים לקבוצה הטובה בארץ.  אולם ביתי במשחק גביע, קהל של הקבוצה בכל פינה, זרים שנותנים את הטון ליד ישראלים חלביים והשארת היריבה חסרת סיכוי – אם לא הייתי יודע יותר טוב, הייתי חושב שראינו את מכבי ת"א…

*

נגמר לו ערב הגביע הראשון בתקווה שאולי בגמר בו יתמודדו הפועל ירושלים האיכותית ומכבי ראשון לציון, חובבת משחקי הנוק אאוט, נראה כדורסל יותר מותח אבל בידיעה שכנראה זה לא יהיה המצב. מחר נגיע לארנה לסיבוב נוסף ולרשמים חדשים. לילה ראשון בלי מכבי ת"א, כל הקהל מחריש, מה שעובר בי פנימה, לא מעניין שום איש…

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. פוסט מרתק ! עצוב שככה מכבדים (לא מכבדים יותר נכון) את התקשורת פה.
    תודה על הפוסט יאיר.

  2. מקווה בשביל כולנו שיהיה גמר מעניין אבל קשה להאמין

  3. פוסט מצוין יאיר,
    הרבה יותר טוב מחצאי הגמר עצמם.

  4. יאיר תודה רבה תמיד שאלתי את עצמי למי התכוונתי פרסונלית ב 67 שאמרו האחרון שיכבה את האור …אז אתה האחרון …..למרות שאתה בכלל יאיר ….נו טוב.
    בכל אופן תודה רבה.

    חצאי הגמר איכזבו מאד ברמת המתח נקווה למתח שכזה בגמר .
    כמה אנקדוטות לגמר .
    ירושלים 12 גמרים בעבר ראשון 2 .
    ירושלים 4 גביעים בעבר ראשון 0 .
    גמר אחרון של ראשון 2012
    גמר אחרון של ירושלים 2017
    גביע אחרון של ירושלים 08 .

    מאזן כל הזמנים בליגה 22-53 ירושלים
    71 אחוז
    הפרש ממוצע 81-85 .
    לא התמודדו בגמר הגביע אבל

    התמודדו ברבע גמר פליאוף 10 ירושלים ניצחה 1-3

    גודס אימן אז בירושלים …ואוחיון שיחק עם 6 נק ב 16 דק בממוצע בסדרה ההיא .

    התמודדו גם בחצי גמר פליאוף 15 וירושלים ניצחה
    0-3 .
    אליהו וטימור היו גם אז באדום
    (אליהו 11 נק ב 25 דק וטימור 10 ב 26 ).

    חוץ מזה התמודדו בחצי גמר פיינל פור של הקיץ קרי האליפות
    ב 06 ירושלים ניצחה 65-66 את ראשון של …גודס .
    ב 17 ניצחה ירושלים 76-93
    אליהו 6 נק 12 רי ב 31 דק .
    טימור 3 נק ב 12 דק .
    בצד השני לונג 16 נק ב 30 דק .

    בשני המקרים ירושלים הפסידה את הגמר …
    גם במשחק 3-4 בעונת 11 ניצחה ירושלים 74-94 כשקטש המאמן ואוחיון עם 9 נק ב 29 דק

    בקיצור בשורה התחתונה ירושלים ניצחה את כל ההתמודדות בפליאוף ופיינל פור….זהו שיש עוד שורה קטנה שאומרת שהיה גמר בודד ב 16 ביניהם בארנה בירושלים שהגיעה פייבוריטית מוחלטת אבל ראשון ניצחה במפתיע 77-83 .
    בראשון לא נותר שריד בגמר ההוא מלפני פחות מ 3 שנים .
    בירושלים שוב אליהו היה אז קלע 9 (31).
    טימור הוסיף 8 (24 ).
    שלא עזרו .
    אף שחקן בירושלים לא שיחק בראשון.
    מראשון היו כאלו שעברו בירושלים
    גיא גודס כמאמן
    דרור כהן כעוזר.
    וכמובן אדם אריאל שהיה הקפטן בעונת האליפות ההיסטורית למרות שלא היה פקטור בפליאוף.

    בראשון הניפו את הגביע
    גודס 7 פעמים כשחקן כעוזר וכמאמן.
    כל הגביעים במדי מכבי ת"א.
    גם איתי שגב הניף את הגביע 3 פעמים במדי מכבי.

    בירושלים.
    קטש הניף אותו פעמיים אך כשחקן במדי מכבי .
    גם לאליהו 2 תארים כשחקן במכבי .
    אוחיון עם 6 הנפות…במדי מכבי מי אמר שהם עפו …
    ובלאט ותומאס הם עדיין מחזיקי הגביע אשתקד במדי חולון .
    מי ששיחק בגמרים מה עשה בעבר ?.

    גיא גודס .
    ב 91 קלע 6 בניצחון 90-100 על חולון
    ב 94 קלע 11 בניצחון בדרבי על הפועל תל אביב
    53-64 .
    כעוזר היה שותף לזכיות בגביעים 11-14 ברצף
    וכמאמן ראשי זכה ב 15 כשניצח בארנה את ירושלים
    76-94 ( הפסד גם לירושלים בגמר 08 ואשתקד לחולון גם כעוזר ).

    דרור כהן עוזרו קלע 13 שלא הספיקו בגמר 03 במדי ג"ש שהפסידה למכבי 96-83 .

    אדם אריאל שיחק בגמר 15 והפסיד בארנה עם ירושלים 94-76 למכבי הוא קלע 3 .
    איתי שגב היה שותף לגביעים 15-17

    ב 2016 קלע 2 בניצחון על אשדוד 75,-83
    ב 17 קלע 2 ב 68-82 על ….ירושלים
    ב 18 שיחק אך לא קלע בהפסד לחולון ורייס 86-84
    עודד קטש מאמן ירושלים כיום
    ב 96 קלע 6 בהפסד לירושלים בגמר 67-65 .
    ב 97 שוב הפסידה לירושלים 89-82 קלע 3 ..

    ב 98 גביע ראשון 12 נק ב 70-83 על גליל .
    ב 99 קלע פעמיים מהקו 3 שניות לסיום
    ו 21 בסה"כ בניצחון על ירושלים 68-69 .
    וכאן סיים תפקידו כשחקן .

    ליאור אליהו
    גמר ראשון ב 08 הפסידה ל..ירושלים 93-89 במהפך ההוא קלע 4 .
    גביע ראשון ב 2011 בניצחון 70-106 על נתניה הוא קלע 11 .

    ב 12 קלע 6 בניצחון 69-82 על ..ראשון .

    ( ב 13 לא שיחק בגמר כנראה פציעה).
    ב 15 לא הספיקו לו 11 נקודות בהפסד למכבי .
    ב 17 קלע 13 בהפסד למכבי 82-68

    סה"כ 5 גמרים 45 נקודות ורק 2 הנפות.

    יוגב אוחיון

    גביע ראשון 2012 בניצחון על ..ראשון 69-82 קלע 2 .
    גביע 2 ב 13 12 נקודות על חיפה 68-76 .
    גביע 3 ב 14 16 נקודות בניצחון על אילת 73-80 .
    גביע 4 ב 15 3 נקודות בניצחון על ירושלים…בארנה .
    גביע 5 ב 16 3 נקודות בניצחון על אשדוד .
    גביע 6 ב 17 בניצחון על ירושלים הפעם לא קלע אך חילק 5 אס .

    סה"כ 6/6 בגמר .
    36 נקודות .
    רואים 6/6 6 בממוצע ב 6 גמרים .

    טיישון תומאס קלע 9 בניצחון על מכבי אשתקד
    84-86
    בלאט שיחק 8 דקות ולא קלע .
    לסיום כתבתי כל מה שאפשר על הגמר …נותרו 10 הגמרים הגדולים בתקופתי. בתגובה הבאה .

  5. תודה יאיר יופי של פוסט, בתור אוהד ראשון שלא מזהה אף אחד בקבוצה שלו אני חרד למפגש עם ירושלים אבל זוכר שגודס, בצד שלנו ולכן הסיכויים להפסיד בגמר יורדים מ 60% ל 50% ונרגע.

  6. תודה רבה יאיר!
    אולי יש מיעוט תגובות, אבל יש אנשים שאוהבים את הכדורסל המקומי ומחפשים לקרוא עליו כמה שיותר. יש לנו עוד לאן להתקדם, אבל לפחות זה שלנו.

  7. תודה יאיר שאתה שומר על החיה המוזרה הזו בשבילנו ומונע ממנה להיכחד.
    מטריד אותי הקשר בין הכותרת לפסקת הסיום. מצד שני הוא בהחלט יכול להסביר את היחסים שלך עם המועדון.

  8. טור יותר מעניין מהמשחק
    לצערי
    פעם הבאה תביא כמה חבילות בוטנים… תהיה המלך של חדר התקשורת.
    אם תביא בוטנים אמריקאים יש אפילו סיכוי שייקשרו אותך להופס
    🙂

  9. הגמר הראשון שזכור לי היה גמר 84 אז ניצחה הפועל תל אביב את הפועל רמת גן .
    היו הרבה גמרים גדולים ומעניינים הנה הם טופ 10 שלי (שיכול להשתנות עוד שעה ותודה לאחר ספסל על הסט ).

    10. גמר 1986 (8/4/86 ).
    היה זה משחק סיום העונה מכבי הגיעה כאלופה מול חולון שרצתה תואר ראשון היה צמוד מכבי ניצחה .
    86-90
    מגי ז"ל עם 26 ברקוביץ וגמצי הוסיפו 25
    בצד השני בארמור 26 זולטיקמן 17 אלימלך 14 .

    9 גמר 88 (16/5/88 ).
    גליל מנצחת את אליצור נתניה 77-79 וזוכה בתואר ראשון קצורין מנצח את צביקה .
    נתניה הובילה כבר 61-46 אבל לגליל היה את ליף .
    ליף 34 (13/18 שדה) הנפלד 16 ופרימן 12 ניצחו את
    ויטמן 24 נברסון 16 וגורן 12.

    8. גמר 1990 .(14/5/90).
    מכבי מנצחת את הגליל 90-92 .
    גליל שיחקה עם תמישייה אחת כל המשחק!!!.
    22 שינויי הובלה ו 16 פעם שוויון כולל שלשה של קנדי
    14 שניות לסיום אך מארסרקלע את סל הניצחון 3 טיקים לסוף .

    מגי המנוח במשחקי האחרון בצהוב סיים עם 34 נק ו 11 רי (15/21). דניאל הוסיף 21 .
    בגליל קנדי 40 (17/25) ליף 19 וקמבל 14 (6/6 שדה 2/7 קו ו 8 רי ).

    7. גמר 87 מכבי ניצחה את גליל 86-95 .
    באותה העת זה באמת לא נגמר עד שלא נגמר .
    מכבי מחקה 20 פיגור בחצי לקמבק מדהים גם אם רגיל בימים ההם .
    מגי 29 גמצי 18 ג'ונסון 16 לאסוף 14.
    בגליל ליף 32 בארי 15 זיסמן וארז חזן 13 כ"א.

    מקום 6 גמר 97 ירושלים מנצחת את מכבי 82-89
    (10/4/97).
    זכיתי להיות במשחק ירושלים באה כמחזיקת הגביע אבל לא הרבה האמינו שתצא גם כמחזיקה.
    קידר החליף את פיני שפוטר לאחר שחטף 30 הפרש מאותה מכבי .
    אבל גורדון בתצוגת שלשות עם עזרת דניאל הביאו להפתעה .

    גורדון 32 ביגנהימר 17 שפע 13 דניאל 12.
    במכבי הנפלד 17 שפר 16 ג'ונסון 14 .

    מקום 5 גמר 99 מכבי מנצחת את ירושלים 68-69
    (18/3/99).
    הפועל של אפי זכתה לראשונה בתולדותיה בעונה הסדירה .
    מכבי נפרדה מחרוש והחתימה את פיני ובלאט כעוזר וריח המהפך נראה באוויר .
    אך קודם גמר הפליאוף. הם שיחקו בגמר הגביע .
    המשחק היה שקול עד הסוף 3 שניות לסיום שריקה מפוקפקת של טוד וורניק שלחה את קטש לקו שבקור רוח דייק פעמיים בגמר שבדיעבד היה האחרון שלו כשחקן (בגביע בארץ).לפני שיסע לשחק אצל אוברדוביץ.
    קטש 21 אלכסנדר 20 ושפר 16 הובילו בצהוב.
    המילטון 23 צורה 13 וויליאמס 12 באדום .

    מקום 4 גמר 2018 חולון מנצחת את מכבי 84-86
    (15/2/18).
    לא צריך להגיד הרבה כולם זוכרים את ההצגה של גלן רייס וסל הניצחון 1.6 לסוף.
    רייס 28 (8 רי 7 אס ). הולוואי 18 ופניני15 .
    במכבי טיוס 17 (9 רי) תומאס וקול 12 .
    למכבי מאבדת את הגביע לאחר 9 שנים ברצף .

    מקום 3 גמר 09 חולון -חיפה 68-69 (19/2/09).
    תואר גביע ראשון לחולון והכי מתוק שיש עם שלשת באזר של טולברט.
    פלאורס 23 נק (4/4 ל3).טולברט 21 (4/6 ל 3) ווטסון 11.
    בחיפה מקי 14 קוזיקרו (7 רי) ובן דוד 11 כ"א.

    מקום שני גמר 1996 ירושלים מנצחת את מכבי
    65-67 , (18/4/96).
    בעין הסוביקטיבית שלי המשחק שבמקום הראשון .
    חשבתי שזה גם מקום ראשון בכללי ויש לכך סברה גם היום בטח מבחינת משמעות היסטורית .
    גורדון ניצח את המשחק עם סל מעל צימברס בתואר הביכורים של הפועל.
    המשפט או שאתה נותן לי גב או שלא והאמא הבאתי גביע /מי המח השני זכורים לכל .
    תומפסון 21 קולמן 20 וגורדון 15 בלטו באדום.
    במכבי צורה וציימברס 15 כל אחד ליף 11.

    מקום ראשון גמר 08 ירושלים מנצחת את מכבי
    89-93 (7/2/08).
    זוכרים את מילאן ליברפול 05 ?
    זה הכי דומה מכבי מובילה כבר 22 הפרש בשלהי רבע 3 ו 18 בסופו המוחלט.
    אך ירושלים רצה ל 16-38 ברבע האחרון המדהים ונוקמת את ההפסד בגמר פיינל פור 07 וסמי בכר.

    ג'יימי אירלנד הוביל עם 29 ( 17/21 קו).
    באוורס 19וששון 15 .
    במכבי קאמינגס ופרייזר 16 כספי 13 .

    אם כן זה המשחק.
    המאמן שעשה לי את זה הוא פיני גרשון אבל המצליח הוא שמיר עם 3 גביעים לא בצהוב.
    שחקן הגביע שלי הוא ללא ספק קטש .
    סל הגביע
    מקום 3 רייס בגמר 18
    מקום 2 גורדון בגמר 96
    מקום 1 טולברט בגמר 09 .

  10. סופר סת״ם אתה. סיקור מאלף תודה יאיר

  11. אחלה, כיף להתעדכן

  12. ככל שנכתוב יותר על הכדורסל הישראלי באתר שהוא בעיקרו מבוסס על NBA, יותר נעזור. הרמה נאותה לחלוטין, והאווירה היא תמיד מרתקת. תודה יאיר, ובפעם הבאה מסור ד"ש לחגי סגל שהיה צעיר כשכתבתי לידיעות.

  13. לא מצבין. לא היו שם מיטב עתונאי הכדורסל של ישראל? הרי היתה זו חגיגה!

  14. מיעוט מתבוננים ומגיבים לא בשל הנבא .
    בשל הבלוף:
    זה לא כדורסל ישראלי אלא משהו לא ברור…
    שני מועדונים שבכל אחד יש מס זעום של ישראלים…וזה לא נבא…
    אז מה זה?

  15. ירושלים הקבוצה הטובה מבין הרבה ועוד עם יתרון ביתיות. אבל עדיין באו מוכנים ופשוט נטרלו את חולון (שמאבדת גובה).

    אהבתי לקרוא את כל המסביב שעדיין מראה כמה הכדורסל הישראלי (על כל עסקניו) רחוק שנות אור מלהיות נורמלי וכד'. אפילו חגיגת גביע כמו זאת והכל נשמע מבורדק יחסית בכל הקשור לעיתונאים (שאמורים לפרסם ולהעביר את החוויה, כי הרי ללא קהל מה שווה הספורט).

    מאמין שהגביע ישאר בבירה

  16. יאיר אדיר כביר מאיר. הליגה תשבח את עצמה ותתעשר כשתקח את זעפרני לכתב הבית של ליגת העל או קבוצה. רב אומן בכתיבה מדהימה והזוכה בנובל לספרות בעתיד

  17. אם קברניטי הליגה יבדקו מאות כתבות מדהימות שכל מילה אומנות באתר, ושבחים רבים בעבר שקיבל מאנשים רבים שגם צופים בליגת העל בזכות העניין הוא מביא.

  18. אזהרה חמורה אחרי 10 פוסטים שתקראו תתמכרו קשות (האמת גם 2,3 ואף פחות), אם מישהו יתעניין ויכתוב לי, אשמח להוכיח שזעפרני יעלה לכם את הרייטיניג ועוד. אחרי קריאה של 30 שנה של עיתונים ואתרי ספורט.

  19. תודה רבה יאיר.
    טור מצוין, ואני מקווה שבגמר יהיה גם כדורסל טוב יותר.

    לגבי כל נושא הכניסות למשחק, קצת מעצבן לשמוע על כמות אוכלי החינם שלא באמת מסקרים, אבל כנראה שזה חלק בלתי נפרד מביצת הכדורסל המקומית.

  20. " ובהיעדר רכז או ריכוז מולו בצד השני…. " – רביב לימונד נעלב אישית
    קשים חייו של העיתונאי, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה המלוכלת 🙂
    תודה יאיר על עוד כתבה לתפארת

  21. מאסטר פיס כמו תמיד!
    אני ועוד הרבה ממש אוהבים את הכתיבה שלך, וכל טור שאתה מעלה מגרגר לי את בלוטות המוח.
    בהזדמנות זו אשאל, איך קונים את הספר שלך.

  22. יאיר תודה על ההשקעה והסיקור של החיה הגוססת כבר
    אי אלו שנים שנקראת כדורסל ישראלי. בתור אוהד
    הפועל ת"א אין לי אלא להתבאס מההופעה העלובה…
    האמת הופעה שמשקפת את רוב העונה הזו של הקבוצה,
    תומר גינת ולרוב מקניל זה שני הדברים היציבים לטובה היחידים בה …

  23. עכשיו התפניתי לקרוא, נשמע כמו חוויה אנתרופולוגית.
    תאר לך איך הזרים שבאים לכאן מרגישים? פלא שאין להם חשק לקפוץ?
    הקהל נראה דווקא משולהב בתמונות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט