סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

קליבלנד קאבלירס (12 – 45) 107 – ניו יורק ניקס (10 – 46) 104
במשחק שתוצאתו משפיעה ישירות אך ורק על ה-"טנקטון",
הניקס, שהיו בפיגור החל מהדקה הראשונה, ועד לבאזר, לא היו מוכנים לאפשר לקאבס לשמוט את הניצחון.
הקאבס, הם הובילו בהפרשים דו ספרתיים כבר ברבע הראשון, כאשר הפרש השיא (17 נק') הוא ברבע השלישי, ו-9 דקות לסיום המשחק ההפרש הוא 10 נק'.
כאמור, הם "ניסו" להפסיד, אך "ללא הועיל".
החדשות הטובות עבור אוהדי הקאבס הן שקווין לאב שוב ניסה לחזור ולשחק (לפני 2 משחקים הוא עלה לראשונה לשחק אחרי תקופה ארוכה, ויצא אחרי 6 דקות),
כאשר ב-16 הדקות בהן שיחק הלילה, הקאבס נראו לא רע בכלל, והוא הספיק לאסוף שורה סטטיסטית של 14 נק' ב-50% אפקטיבי, לצד 9 ריבאונדים.
לצדו בלטו הלילה סקסטון עם 20 נק' (באחוזים רעים), ונאנס ג'וניור עם 15 נק', 16 רב', ו-4 אסיסטים.
קאדים אלן האלמוני (צל"ש למי שיודע היכן הוא שיחק בעונה שעברה) סיים את המשחק כקלע המוביל של הניקס (למעשה, של 2 הקבוצות), עם שיא קריירה של 25 נק' (רק הפעם השנייה בקריירה בה יש לו כמות דו ספרתית של נקודות. הפעם הקודמת זה במשחק הקודם), לצד 6 אסיסטים.

 

דטרויט פיסטונס (26 – 29) 121 – וושינגטון וויזרדס (24 – 33) 112
אין הרבה מה להרחיב על משחק שתוצאתו צפויה, שבמשך רוב המחצית השנייה התנהל כאשר הפיסטונס מובילים בהפרש דו ספרתי.
בשורות דטרויט אלו היו החשודים המידיים שהובילו את הקבוצה:
דראמונד סיים את המשחק עם 32 נק', 17 רב', ו-4 חטיפות,
ולצדו בלט גריפין עם 31 נק', 9 רב', ו-9 אסיסטים.
בשורות הוויזרדס זה (שוב) היה ביל (32 נק', 10 אס') שהוביל את קלעי הקבוצה.
את נקודות האור במשחק עבור הוויזרדס סיפקו אריזה (23 נק' באחוזים טובים, 7 רב', 5 אס') ופורטיס (24 נק' באחוזים טובים), שבדקות שהם היו על הפרקט, הוויזרדס דווקא נראו לא רע בכלל.

 

אינדיאנה פייסרס (38 – 19) 99 – שארלוט הורנטס (27 – 29) 90
הפייסרס, שהובילו לאורך רוב המשחק (עלו ליתרון ראשון 5 דקות מפתיחת המשחק, ולא שמטו את היתרון עד לסיום),
הצליחו לנצח משחק בו ראו יתרון בן 20 נק' (תחילת הרבע השני) מצטמצם לנקודה אחת בלבד, רגעים ספורים לפני סופו של הרבע השלישי.
הידוק הגנת הברזל של הקבוצה ברבע האחרון, הבטיחה לפייסרס עוד W בטבלת הניצחונות המרשימה של הקבוצה –
הפייסרס החזיקו את ההורנטס על בדיוק 19 נק' ברבעים הראשון, השני, והאחרון.
ברבע השלישי, רבע הקמבאק של ההורנטס, הם קלעו 33 נק' מול 23 של הפייסרס.
למרות שקלעו רק 99 נק' הלילה, 5 משחקני הפייסרס סיימו את המשחק עם דאבל פיגרס. שחקן החמישייה היחיד שלא הגיע לרף, הוא התוספת הטרייה, ווסלי מת'יוס, שסיים את משחק הבכורה שלו בקבוצה עם 8 נק', 2 מ-10 מהשדה.
טרנר (18 נק', 8 רב', 3 חטיפות, 3 גגות), וקוליסון (13 נק', 8 אס') היו קלעי הפייסרס הבולטים במשחק.
קמבה ווקר (כרגיל) היה קלע שארלוט הבולט הלילה, כאשר סיים את המשחק עם 34 נק', ו-9 רב'.

 

טורונטו ראפטורס (42 – 16) 127 – ברוקלין נטס (29 – 29) 125
כאלו הם הנטס. קל להבטיח זיקוקים במשחק שלהם, ולקיים את ההבטחה.
סל +1 של קאוויי, 4 דקות לסיום, העלה את טורונטו ליתרון בן 8 נק', ונראה היה שזה היה הקש ששבר את גב הגמל –
הנטס היו צמודים במשך כל המחצית השנייה, אחרי שכבר הובילו במשך רוב המחצית הראשונה, פשוט נראו שמיצו את כוחותיהם.
אבל, כאמור, אלו הנטס.
8 נק' של דאנג'לו ראסל הנהדר, לצד 2 שלשות של קראב, החזירו את היתרון לנטס, כאשר קבעו 125 – 122 לנטס, 50 שניות לסיום המשחק.
אבל הראפטורס, גם הם לא פריירים.
שלשת קלאצ' גדולה של גרין מאסיסט של קאוויי קבעה שוויון,
וסל ניצחון של אותו קאוויי, 4 שניות לסיום, קבע את התוצאה הסופית הלילה
(עד לבאזר, דאנג'לו ראסל עוד הספיק להחמיץ ניסיון לשלשה שיכלה לנצח עבור הנטס את המשחק).
קאוויי (30 נק', 8 אס'), איבקה (18 נק', 12 אס'), וגאסול שעלה מהספסל (16 נק', 7 מ-9 מהשדה) היו מצטייני טורונטו הלילה.
משחק נהדר של ראסל (28 נק', 14 אס'), האריס (24 נק', 7 מ-8 מהשלוש), וקראב (22 נק'),
שאפשרו להתקפת הנטס לקלוע הלילה 20 שלשות ב-48%, לא הספיקו לניצחון בטורונטו.

 

שיקגו בולס (13 – 44) 99 – מילוקי באקס (42 – 14) 112
הבולס ניסו הלילה "להפריע"
ונתנו משחק לא רע בכלל, כאשר הם מובילים במהלך רוב הרבע הראשון, ולא מאפשרים לבאקס לברוח, אחרי שהם מורידים פער של 12 נק' לזכות הבאקס ברבע השלישי, ל-2 בלבד בשלהי הרבע.
אבל יאניס הלילה שיחק במדי הבאקס, והוא יותר מדי עבור כמעט כל קבוצה בליגה.
ריצה של הבאקס העלתה אותם לפער דו ספרתי כבר בתחילת הרבע האחרון, פער עליו שמרו בקלות עד לבאזר.
יאניס (29 נק', 17 רב', 8 אס') היה הקלע המוביל של הבאקס במשחק.
לאבין (27 נק') הוביל את קלעי הבולס.

 

יוסטון רוקטס (33 – 23) 120 – דאלאס מבריקס (26 – 30) 104
זה היה קרוב, זה היה מותח אבל בסוף…
לא, לא המשחק. המרדף אחרי רצף 30+ הנקודות של הארדן.
בתחילת הרבע האחרון נראה היה שהלילה הארדן (שהיה בספק למשחק, ושניכר שהפציעה בכתף מגבילה אותו) לא יחצה את רף 30 הנקודות אחרי שב-3 הרבעים הראשונים היו לו "רק" 20 נק',
אחרי שהאחוזים שלו הלילה היו "לא משהו" (40% אפקטיבי עד לאותו הרגע),
ואחרי שההפרש דרש שהארדן יבלה קצת יותר זמן על הספסל (פער דו ספרתי במשך רוב המשחק).
אבל הארדן עלה לרבע האחרון חדור מטרה, והוא השיג את היעד, כאשר הוא מסיים את הלילה עם 31 נק' ב-52% אפקטיבי, לצד 8 רב', 7 אסיסטים, ו-5 חטיפות.
גרין (19 נק'), גורדון (18 נק'), פול (17 נק', 11 אס'), ופאריד (17 נק'), היו כולם מצויינים הלילה, והסיבה המרכזית לקלילות בה ניצחו הרוקטס את המשחק.
בשורות המבריקס, זה היה דונצ'יץ' (היחיד לקלוע יותר מ-13 נק') ששוב בלט, כאשר הוא מסיים את הלילה עם 21 נק', 10 רב', 8 אס', והרבה אופטימיות בקרב אוהדי הקבוצה לקראת השנה הבאה
(חלון הפלייאוף השנה כמעט ונסגר סופית).

 

מינסוטה טימברוולבס (25 – 30) 130 – לוס אנג'לס קליפרס (31 – 26) 120
העובדה שזה משחק החוץ ה-6 ברציפות של הקליפרס הכריעה את הקבוצה, כאשר הם שוב מוצאים את עצמם בפיגור גדול ברבע השלישי, ושוב הם מנסים קמבאק בלתי אפשרי –
הם היו הפעם בפיגור של "רק" 23 נק' באמצע הרבע השלישי (אחרי התרסקות בתחילת הרבע),
והם כמעט והצליחו לחזור כל הדרך מפיגור בן 23 נק', כאשר 4 דקות לסיום הפער הוא בן 4 נקודות בלבד.
אבל אז התרוקן מיכל הדלק של הקבוצה, והם נכנעו סופית.
זה היה לו וויליאמס ש(שוב)הוביל את הקמבאק, כאשר הוא מסיים לילה אישי מצוין עם 45 נקודות.
אבל כאשר 3 משחקני החמישייה מסיימים את הלילה עם 9 נקודות (לא 9 נק' כול אחד. טמפל, זובאק, ובברלי, קלעו 9 נקודות משותפות),
הסיכוי להשיג ניצחון חוץ, הופך לנמוך במיוחד.
טאונס (24 נק', 10 רב'), ורוז (22 נק'), היו הקלעים הבולטים הלילה בשורות מינסוטה.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (37 – 19) 120 – פורטלנד טריילבלייזרס (33 – 23) 111
מסתבר שיש דברים חזקים יותר, אפילו מקללת הרשע –
מסתבר שאם לוקחים את העובדה שזה באק-טו-באק של קבוצת החוץ, ומצרפים את "חוק 20 הזריקות של ראסל", מקבלים מתכון לניצחון של הת'אנדר במשחק.
אהה, כן. גם העובדה שג'ורג' ממשיך לשחק כמו MVP, עוזרת.
47 נק' ב-73% אפקטיבי, לצד 12 רב', ו-10 אסיסטים, לא באמת השאירו לבליזרס סיכוי.
בין שלל הנתונים והקלישאות, היו לו גם משחק. ובמשחק, הייתה במשך רובו רק קבוצה אחת על הפרקט –
הת'אנדר.
הם היו ביתרון מהדקה השנייה למשחק, עד לבאזר, כאשר ברוב מכריע של דקות המשחק, ההפרש הוא דו ספרתי (פרש שיא של 20 נק' במהלך הרבע השני).
לצדו של ג'ורג' בלטו הלילה ווסטברוק (21 נק' ב-28% אפקטיבי, 14 רב', 11 אס'),
ושחקני הספסל ברטון (18 נק', 3 שלשות), ופלטון (15 נק', 3 שלשות).
את קלעי הבלייזרס הוביל הלילה לילארד, שסיים את המשחק עם 31 נק', 7 רב', ו-6 אס'.

 

דנבר נאגטס (38 – 18) 103 – מיאמי היט (25 – 30) 87
אם במחצית הראשונה להיט עוד היו האנרגיות להישאר צמודים לנאגטס (24 הדקות הראשונות היו צמודות לכל אורכן, כאשר היתרון מחליף ידיים מספר פעמים, ושום קבוצה לא מצליחה לפתוח יתרון משמעותי), כאשר ההגנה שלהם מגבילה את הנאגטס ל-19 נק' בלבד ברבע השני,
אז בחצי השני השפעות העובדה שהם בבאק-טו-באק של 2 משחקי חוץ, ועוד במייל היי, הכריע אותם, כאשר ניכר שהן מיכל הדלק, והן המחסנית, התרוקנו (אחרי ליל קליעה נדיר אמש מול גולדן סטייט, הלילה ההיט הסתפקו ב-9 שלשות ב-27%).
הנאגטס פתחו את הרבע השלישי בסערה, כאשר לוקח להם 6 דקות בלבד לעלות ליתרון של 20 נק', יתרון שהפך את מה שנשאר מהמשחק לזמן זבל.
יוקיץ' (23 נק', 12 רב'), ביזלי (23 נק'), ומוריס (17 נק', 7 אס'), היו מצטייני דנבר הלילה.
העובדה שווינסלו (15 נק') היה הקלע המוביל של ההיט, מספרת את כל הסיפור של המשחק מצדם של ההיט הלילה.

לפוסט הזה יש 66 תגובות

  1. תודה רבה גיא על הסיקור המשובח והזריז.
    אפשר לטעון שהניקס ניצחו אתמול, לא? מצד שני ניצחון של הניקס מעלה חשש לשינוי סדרי עולם, האם היקום יקרוס לתוך עצמו? המפץ הגדול 2.0? סעו בזהירות…

    1. ניצחון על קליבלנד, גם של הניקס, אין בכך כדי לגרום לשינוי סדרי עולם ואף לא לשינוי סדר עולם אחד, וגם לא ניצחון של הקאבס על הניקס…

      1. בטח כיף איתך במסיבות טבע

  2. סיקור מהיר ופשוט נהדר גיא. תודה רבה.
    וכל הכבוד לאינדי! חשבתי שיוותרו על העונה אחרי הפציעה של אולדיפו, אבל טעיתי בגדול.

  3. השושלת של דוראנט – ושלא יהיה ספק, זו השושלת שלו, בלעדיו אין כלום, ואחריו אין כלום – לפחות עשתה שקט באוקלהומה.
    ווסטברוק וג'ורג' יכולים להיאבק על כל מיני שיאים סטיסטיים, וכל יום נולד חדש, בלי שום לחץ בעניין האליפות. כי אין.
    מי אמר שהקאפקייק לא עשה משהו טוב לקבוצת האם שלו?

  4. הקבוצה העייפה (האוטוקורקט מתקן ל-"הכי יפה". אני מסכים איתו. ולא רק כי אם הוא רוצה אני לא כותב אף מילה משלי יותר) והפצועה בליגה הצליחה to outrun קבוצה אחרת בליגה? זה לא כי מיאמי הגיעו מבאק2באק קשה. זה רק כי ידעת איפה להפסיק אתמול. כל קהילת אני מודה לך.
    נראה לי (ולאדם בטוויטר בשם אדם מיירס) שדנבר מצאו הרכב מיני מוות מעניין. מוריס, מרי, ברטון, פלאמלי ויוקיץ'. שילוב טוב של ניהול משחק (יוקיץ', מוריס), קליעה (מרי, ברטון), גישת fuck you won't do what you tell me (ברטון), יכולת מתחת לסל (יוקיץ', פלאמלי) וגאונות (יוקיץ').

    1. פלאמלינותן עונה טובה מאוד עד עכשיו. ממש הפתעה נעימה בדנבר. שחקן האסל רציני ואתלט נפלא.

      אני מצפה בקוצר רוח לראות מה קורה עם פורטר שיכול לסגור להם את הפינה ב-SF בהנחה שכל חוליות הגב שלו מחוברות.

  5. מעניין אם זה לא היה הארדן אלא ראס מה היו אומרים על רדיפת השיאים והסטטיסטיקות. ואני לא מחבב את שניהם

    1. שניהם רצו אחרי הסטטיסטיקות הלילה. זה לא כזה נורא. מעתיק מה שכתבתי בפוסט של הלילה:
      המבט שלי לדיון הסטטיסטיקות האישיות:
      1. הרצפים המופרכים של 30 משחקים עם 30 נקודות זה דבר מוגזם. או 20 משחקים של לפחות 20 נקודות ו10 אסיסטים או כ״ח במשחקי חוץ, דברים כאלה. לא צריך לקחת מהאמריקאים כל סטטיסטיקה מצחיקה שהם המציאו.
      2. שיאים אישיים זה דבר מצוין. מי אמר שרק אליפויות חשובות? יזכרו את עונות ה TD של ווסטברוק עוד הרבה מאוד שנים בניגוד למה שהשונאים שלו חושבים. זה יזכר הרבה יותר מאשר עוד אליפות אחת לג״ס. שיא המשחקים הרצופים של לברון בספרות כפולות, דברים כאלה. ובכלל כשהאליפות סגורה כמה שנים ברצף מה רציתם ששחקני העילית יעשו?

      1. "יזכרו" זה מדד למשהו טוב?

        1. כן, בדיוק. "הנדל האנושי" צרוב לי במוח, לא סימן חיובי במיוחד. וגם שם יש טריפל דאבל.
          (אני חייב לראות סרטים חדשים להוציא את הזוועה הזו מהראש. Rubber זה טוב? כדאי?)

          1. חכה לסרט הבא בסדרה: המדד האנושי. לא תוכל לישון שנתיים.

          2. נשמע נורא.
            זה על ההוא שמחבר גפיים כדי להאריך את הידיים, ההוא שמנסה להחליף כל איבר בגוף במספר או על ההוא שהסתפק בלהחליף את העין ביצור תבוני שאוהב לבחון?

        2. כן.
          שלוש עונות הטריפל דאבל של וובסטברוק = שלוש הפירמידות הגדולות בגיזה

      2. רצף של 30 משחקים עם לפחות 30 נק', ובפרט אם זה נעשה עם אחוזים טובים (ולהארדן יש ממוצע של אחוזים טובים ואף יותר ובחלק מהמש' האחוזים נפלאים), מראה על שחקן עם יכולת התקפית מעולה ויציבה.

        1. ולכן הסטטיסטיקה הזו היא רצינית, ולא מופרכת, מוגזמת או מצחיקה.

      3. X10
        X10

    2. גם קאווי רודף אחרי שיאים ותהילה אישית, הבייבי של האתר, רק שהוא לא יכול לנפק כאלו שיאים.
      גם לוקה רודף אחרי שיאים

    3. אין לי מושג אם הכוונה היא שישחטו את ראס על דבר דומה או שיהללו אותו וירימו אותו לדרגת אל.

      1. אני טוען שלהארדן לא באים בטענות.

        1. בלי ראס הארדן לברון מנחם מאבד 70 אחוז טראפיק 🤣🤣

          1. 70 אחוז מהטראפיק זה אתה… אז אתה בעצם אומר שבלעדיהם אתה חותך?

        2. לא בטוח, נראה לי שיש מספיק טענות כלפי הארדן.

    4. ווסטברוק רדף הלילה אחרי הטריפל דאבל אז הטענה שלך בעייתית משהו

  6. תודה על סיקור מעולה. כאוהד מיאמי לא ציפיתי לתוצאה שונה מבק טו בק אצל גולדן סטייט ודנבר אבל עדיין מבאס. קרעת אותי עם ההערה על הארדן. זה באמת הדבר הראשון שאני בודק במשחקים שלהם העונה לפני התוצאה…

  7. הוא מהיר
    הוא אדיר
    אף שני הוא לא מחסיר
    ועל כל משחק טורח ומסביר

    סיקור מעולה ומוקדם גיא, אין עליך
    🙂

  8. -הניקס, שהיו בפיגור החל מהדקה הראשונה, ועד לבאזר, לא היו מוכנים לאפשר לקאבס לשמוט את הניצחון.-גדול גיא צחקתי בקול.

    -חשבתי על זה הרבה ואני די משוכנע שסקוט ברוקס המאמן הגרוע בליגה

    -כל הכבוד לנטס באמת עד העונה בקושי הכרתי שם שמות של שחקנים, שלא נדבר על לראות אותם. אז היום הם כבר לא אנונימים 🙂

    -יאניס מבין במשחקים האחרונים שהוא חייב סטט ל-MVP אחרת זה יברח ומתחיל לספק את הסחורה בסטט משובח.

    -הארדן ממשיך ברצף שכמעט נקטע הלילה, אפלטון היה קצת בלחץ אבל הארדן הצליח במשימה.

    -הקליפרס לעזרת הלייקרס למרות 45 של סוויט לו החולני. למה מיני מנצחים? מה המטרה שלהם? בחייאת לא כדאי ללכת על הטנקוק או שזה גם אבוד להם?

    -קללת הרשע לא עובדת בבק טו בק אמרתי לכם, אוק ניצלו מהפולסא דנורא. ראס טרם הסתפר (לוקח לו הרבה זמן להבין מה שקיירי הבין תוך כמה משחקים) וממשיך לנגר כל הדרך ל-MCP
    (MOST CARPENTER PLAYER) עם 26.3% מהשדה שזה קצת יותר מאחוז הגבינה הבולגרית שאכלתי בבוקר עם החביתה (24%).
    אבל הדבר הכי חשוב היום זה ה-TD מספר 10 רצוף שמנפץ את שיאו של מנפח הסוו מספר 1 בהיסטוריה ווילט צ'מברליין :).
    הייתי במתח וכבר איבדתי תקווה ש-5וחצי דק לסוף היו לו רק 5 אס בקנה ואמרתי הנה הלך הרצף אבל הוא הצליח.
    יותר מזה פול גורג היה עם 9 אס והיה צריך עוד אס אחד ובהתקפה האחרונה מסר לראס לשלשה והפלא ופלא ראס קלע אותה וחגג בשביל גורגי כאילו הבקיע גול 🙂

    פול גורג בכושר חולני, אחרי הארדן יש לו הכי הרבה משחקים מעל 40 נק וגם מעל 30 נק והוא גם DPOY. לא מתגעגעים לדוראנט ב-OKC נראה לי. בקרוב יש לנו משחק מול הלוחמים, יהיה מעניין.
    הוא לא מוותר על ה-MVP לרגע

    1. Mcp זה מעולה 🙂

      1. 1+

  9. תודה גיא!
    לתשומת לבך סטטיסטיקה מעניינת, ככל שהאחוז האפקטיבי של ראס יורד אוקלהומה מנצחת יותר…
    26!!

    1. חחח

  10. אלה השנים השחורות של ה-NBA. ליגה גמורה מאמצע העונה. אולי מההתחלה. שחקנים מתאמצים עבור הישגים סטטיסטיים שמחר יישכחו. מעט האוהדים נשארים "במתח" עד סוף המשחק רק כדי לראות אם ראסל יעשה עוד TD. וואו איזה עולב לכולם.

    1. עד לא מזמן היה פופולרי להפסיד למען בחירת לוטרי גבוהה. עכשיו יש טרנד חדש לפרק קבוצות כדי לצוד כוכב על בעזרת משכורת על.
      השנה יש דראפט גרוע , יש שחקן וחצי אטרקטיביים. ציון ואולי בארט , אולי מוראנט.אז קבוצות כמו אטלנטה שיקגו מנסים לפחות לנצח.
      זה משעמם כי כבר באמצע העונה חושבים על העונה הבאה.

  11. אחלה סיקור גיא. גורג ניפק היום עוד תצוגה מדהימה, בעולם בלי יאניס והארדן היה לו סיכוי טוב לקחת mvp. יתנחם בשחקן ההגנה של השנה

  12. תודה גיא! איפשהו לפני שבועיים כתבת שלאוק׳ סיטי הלוח הקשה ביותר עד הסוף – מאז הם 11/1 – מי אמר שקללת הרשע לא עובדת?
    שיאים אישיים מעידים על חוסן מנטלי יוצא דופן ועל יצר תחרותי בלתי רגיל. הם חלק לגיטימי במשחק ושייכים רק לגדולים ביותר. ניסיתם פעם לקלוע סל במשחק אמיתי? לקחת ריבאונד? זה קשה! את הרצף של ווסטברוק יזכרו לא פחות משתי האליפויות של האקים, שהיה ענק ואדיר ובלתי נשכח. אולי אף יותר מנוביצקי, האירופאי הבכיר בכל הזמנים.
    ג׳ורג׳ בעונה פסיכית, אבל יאניס מאפיל עליו. לדעתי הארדן מחוץ לדיון כל עוד יוסטון מחוץ לטופ-4

    1. חח קללת רשע ראשונה שהוטלה לא ניתנת לביטול 🤣🤣🤣

      לגיטימי לתת קול לכל אחד מגורג יאניס הארדן ל mvp אפשר לתת סיבות לכל אחד מהם.

      נגד גורג עומדת העובדה שיש לצידו כוכב על שאין ליאניס ולהארדן. כמו כן לגורג הסגל הטוב ביותר על הנייר היחס לשני האחרים. קבוצתו עומדת בדיוק ציפיות מתחילת העונה ולא מעבר.

      היתרונות שלגורג יש מאמן חלש משני האחרים גורג משחק במערב בניגוד ליאניס גורג שחקן ההגנה של העונה ושומר כל ערב על כוכב היריבה בניגוד ליאניס והארדן. גורג מנפק יותר הצגות התקפיות מיאניס והכי הרבה 30 ו40 נק בליגה אחרי הארדן.

      נגד הארדן עומגת העובדה שהוא שחקן ההגנה החלש ביותר מהותית מ2 האחרים. קבוצתו עומגת מתחת לציפיות לפני תחילת העונה.

      יתרונות רוב הקבוצה הייתה פצועה זמן ממושך והיה סביבו יורוקאפ והשאיר את קבוצתו עם הראש מעל המים.
      כמו כן הוא שחקן ההתקפה הקטלני ביותר בליגה העונה.
      נותן ממוצעים היסטורים ברמות של ווילט ובלתי עציר.
      הוא משחק במערב בניגוד ליאניס.
      הוא מנהל גם את המשחק בניגוד לשני האחרים.
      הסגל מסביב יותר חלש ממה שיש לגורג.

      החסרונות ליאניס זה שהוא במזרח שם קל יותר. לא נתן הצגות ברמות של הארדן וגורג.

      יתרונות הוא שחקן ההגנה הטוב בליגה העונה אחרי גורג. מפלצת ביעילות ומתחת לסל כמעט בלתי עצירה.
      מוביל את קבוצתו מעל הציפיות.
      יש לו את הסגל החלש ביותר מבין השלושה.

      אצלי כרגע זה

      הארדן
      יאניס
      גורג

      1. ניתוח די מצצה של המצב, כל הכבוד. אני אוהב לשאול את עצמי את השאלה: לו היה דראפט חופשי, במי מהשלושה היית בוחר? הסדר שלי הוא (במנותק מאהדתי הגדולה לג׳ורג׳):
        יאניס
        הארדן
        ג׳ורג׳

        1. יאניס בגלל הגיל לפרנצייז. אני אגב חושב שלאמביד פוטנציאל גדול מיאניס.

          אבל אם זה לעונה אחת הארדן בלי בכלל להתלבט.

      2. זה נכון שג׳ורג׳ ויאניס שומרים טוב מהארדן אבל הגנה לא מנצחת משחקים בליגה השנה, רק התקפה, בעיקר בעונה הרגילה. צפיתי שוב בפילי-לייקרס (פיספסתי הזמן אמת את הרבע הראשון של קוזמה) היו שם הגנות של משחק אולסטאר.

      3. דווקא לא הייתי זוקף לחובתו של ג'ורג' את העובדה שהוא משחק עם ראסל. עד השנה הוא נחשב די ראש בקיר ועצם העובדה שג'ורג' מביא מספרים כאלה אדירים ועצם העובדה שראסל מפנה לו את הבמה מבחינת התקפה זה לזכותו ולא לרעתו.
        לדעתי במירוץ לMVP :
        1.ג'ורג'
        2.יאניס
        3.הארדן

    2. "את הרצף של ווסטברוק יזכרו לא פחות משתי האליפויות של האקים" –
      ניסיתי למצוא אימוג'י מספיק נקרע מצחוק, אבל אפילו בוועידת האימוג'י הבינ"ל עוד לא חשבו על זה.
      מצד שני זה מה שיפה בספורט. כל אוהד יכול להמציא לעצמו סיפורי פנטזיה שאין להם שום קשר למציאות ולסביבה.

      1. "המציאות" היא יצור פילוסופי – חבריקו

  13. תודה רבה. כרגיל נהדר.
    כדאי לשים לב ללנדרי שאמיט שכמו הוארטר מאטלנטה נותן עונת רוקי מעולה ומפתיעה ומהווה איום קטלני מבחוץ.
    מבחינתי החמישיה הראשונה של העונה מורכבת מ:
    הארדן (PG), יאניס (נשים אותו SG), פול ג'ורג', יוקיץ' (נשים אותו PF), אמביד.

    מפה לשם ולפני סיום חוזי הרוקי, הגיע הזמן לראות מה קורה עם השחקנים הבולטים של דראפט 2015:

    (1) טאונס – אול סטאר בקבוצה בעייתית אבל בהחלט בינגו.
    (2) ראסל – סוף סוף מממש את הפוטנציאל. לדעתי יגיע לאולסטאר. מוביל את בריקלין לעונה נהדרת.
    (3) אוקפור – באסט אבל מוכיח שבסיטואציה מסוימת יכול להיות משמעותי כשחקן משלים.
    (4) זינגר – עד הפציעה היה סנסציה. אם יחזור ל-80% מהיכולת שלפני הפציעה זו עדיין בחירה מוצלחת.
    (5) קולי-שטיין – שחקן חביב. לדעתי שנבחר גבוה מדי יחסית לתרומה שלו. ייתכן שלא ימשיך בסקרמנטו מכיוון שגיילס ובאגלי מוכשרים ממנו.
    (10) ג'סטיס ווינסלו – בהתחלה הרבה גבות הורמו שהוא היה עדיין על הלוח בבחירה העשירית. עבר שנים קשות של פציעות ויכולת לא מספיק טובה. העונה ביצע קפיצת מדרגה כאשר שובץ בעמדת הפוינט גארד עקב פציעה של דראגיץ'.
    (11) מיילס טרנר – חתיכת גניבה. שומר מצוין (2.7 חסימות למשחק העונה), קולע, ריבאונדר לא רע. אם יקלע יותר יהיה סף אולסטאר. אם יישאר בריא השמיים הם הגבול.
    (13) דווין בוקר – אמנם קבוצה פח אבל עדיין שחקן מצוין ולדעתי אולסטאר קבוע בעתיד.
    (15) קלי אוברה ג'וניור – שחקן טוב עם פוטנציאל גבוה שרק לאחרונה משדרג את עצמו. בחירה מצוינת במקום ה-15.
    (16) טרי רוזייר – תוציא אותו מבוסטון וזו אחלה בחירה.
    (22) בובי פורטיס – בול פגיעה. שחקן שמתקדם יפה ויוכל לקבל חוזה טוב בסוף השנה.
    (24) טיוס ג'ונס – שחקן מצוין שלא מקבל מספיק דקות במינסוטה אבל כשכן קיבל דקות הרשים מאוד. אם יקבל דקות הוא יוכיח שהוא שווה יותר מבחירה 24.
    (31) סדי עוסמאן – השתדרג בכמה רמות העונה לאחר עזיבת לברון ג'יימס. גניבה רצינית. השאלה איך יתפקד בקבוצה יותר מוכשרת.
    (33) מוטרזל הראל – שיחוק רציני. שחקן שהגיע מכלום וניצל כל פיסת דקה שקיבל. PF מצוין ואחד הגורמים העיקריים לעונה המוצלחת יחסית של הקליפרס.
    (40) ג'וש ריצ'רדסון – עוגן מרכזי במיאמי חסרת דראגיץ'. סווינגמן מוצלח מאוד שנתן חצי עונה חלומית וגם בהמשך היה לא רע בכלל.

    בקיצור – דראפט 2015 אמנם לא הביא לנו MVP אבל בהחלט מסתמן כדראפט עמוק ואיכותי עם המון הפתעות חיוביות.

    1. תגובה מדהימה.הייתי שואל מה נבחר בין 5 ל-10 אבל כנראה עדיף לשכוח מזה.ריצרדסון והראל גניבות על.

    2. "(2) ראסל – סוף סוף מממש את הפוטנציאל. לדעתי יגיע לאולסטאר. מוביל את בריקלין לעונה נהדרת."

      חכה לסופ"ש כי הוא נבחר להחליף את אולדיפו

      1. אני יודע. התכוונתי בחירה לאולסטאר לאורך זמן.

        1. אני לא יודע עם הנטס בונים עליו לעתיד בתור "השחקן" שלהם, אבל נראה כאילו הוא מצא מערכת ומאמן שמוציאים ממנו את המיטב. וגם היעדר הציפיות עוזרות להפחתת הלחץ.

          1. זה נכון. אם הוא יישאר בריא אני מניח שהם לא יוותרו עליו. הוא מוכשר מדי.

    3. כמה תיקונים ותוספות:
      שטיין נבחר 6 ולא 5. הזוניה נבחר 5. אכן בחירה הזו(נ)יה..
      במקומות 7 עד 9 יש את מודיאיי, סטנלי ג'ונסון ופרנק קמינסקי.
      ליילס (מקום 12) שחקן מעניין שמראה ניצוצות העונה בדנבר עמוסת הכישרון.
      הוליס ג'פרסון (23) הוא שחקן שכבר הראה משהו בעונה שעברה אבל העונה נפצע בלי סוף.
      לארי נאנס ג'וניור (27) בהחלט בחירה טובה.
      יש גם שחקנים שלא נסחרו באותו דראפט והום הם שחקנים לגיטימיים בליגה: מקונל, אוניל של יוטה, קוק, גרהאם.

  14. כרגיל סיקור מצוין.

  15. תודה על הסקירה המהירה

  16. תודה על הסקירה הנהדרת. דונצ'יץ' פשוט ענק, השינויי קצב, ראיית המשחק – תענוג אינדיאנה אמנם לא תגיע מעבר לחצי הגמר אל היא כן מסוגלת לקחת כל קבוצה שתשחק נגדה לשבעה משחקים.

  17. כשנרשם האסיסט העשירי הקהל נתן סטנדינג אוביישן וראו על ראסל כמה הוא מתרגש וגם אני בבית הזלתי דמעותיים. כן. היסטוריה. בשביל זה אנחנו חיים.
    לגבי הקליעה המחפירה שלו בתקופה זו כבר נכתב בתהילים: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה". מה שמביא אותי לאסיסט שלא נספר לו כשהחטיא לייאפ אבל זו בעצם היתה מסירה דרך הקרש לנואל הספגט.

  18. הערה לגבי בילי דונובן – כתבתי אותה גם לפני יומיים אחרי יוסטון – הוא מאפשר לשחקנים צעירים לצמוח, נותן להם דקות איכותיות, לא מפחד ולא נסוג מהר אם הם מחטיאים. כנראה זה משהו שהוא הביא איתו מהקולג' – אברינס קיבל אצלו מיליון הזדמנויות, גם סאבוניס – למרות ששניהם לא ממש סיפקו את הסחורה; השנה אלה פרגוסון, נאדר ועכשיו ברטון. הוא הפך את גראנט לשחקן חמישיה לגיטימי בליגה, למרות שהיד שלו מאוד לא יציבה ונותן דקות גם לנואל אם כי כאן קצת פחות כי אדאמס נותן עונה נהדרת.

  19. הערה על כל מקטרגי ״רדיפת הסטטיסטיקה״ של הארדן –
    במצב של יתרון יחסית שביר (109-100), הארדן קלע 2 צ׳אקות מהשלוש + 2 קליעות עונשין מהקו שהגיעו מפאול לאחר שחטף כדור.
    כלומר – 8 נק׳ מתוך ה-11 האחרונות שלו באו ברגעים קריטיים שעזרו ליוסטון לקבור סופית את שאיפות הקאמבק של המאבס (היו בפיגור 106-90 לפני שנתנו מיני ריצה).
    לאחר מכן, במצב של 117-103, ופחות מדקה לסיום, הארדן קלע שלשה נוספת שבהחלט היוותה מעין רדיפה סטטיסטית לעבור את ה-30 נק׳,
    אך כאמור – 8 מתוך אותן 11 נקודות אחרונות שלו היו חלק בלתי ניתן להפרדה ממהלך המשחק.

    1. שחקן נורמלי היה עוצר ב 28
      אין ספק שהוא שחקן אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא רודף אחרי מספרים
      הייתה סיטואציה של דוראנט לפני 4-5 שנים הוא החזיק באיזה שיא של משחקי 20 + ונעצר מול סקרמנטו החלשה עם 19
      הוא לא שיחק ברבע האחרון

      1. מה רע בעוד זריקה ? האמת שראיתי את המשחק והייתי מופתע שהוא לא מתאמץ קצת יותר, גם כשהיה יחסית פנוי תמיד הוא חיפש את השחקן הפנוי

      2. מסכים שיכל היה לעצור ב-28.
        מצד שני הוא היה עם ידית דיי חמה באותו רגע, ככה שאפשר להחליק לו על זה.
        כלומר – זה לא הרגיש שהוא כפה מדיי את הזריקה ההיא בשביל לעבור את ה-30 נק׳. אני מאמין שאם היתרון בן 16 הנק׳ (בשלב בו הארדן ישב רק על 20 נק׳) היה מחזיק, הוא היה מניח לשיא ללילה זה.

  20. מעניין יהיה לראות עם יתפתח משהו מברטון שנתן 18 נקודות היום בokc, ולוקח דקות מ דיאלו ונאדר.
    מבנה גוף מאוד יחודי (קלון של PJ Tucker) יוצר מיסמאץ' טוב מאוד לokc.
    בתוך התקופה המחורבנת של ראסל מבחינת קליעה, היום היה יום יוצא דופן בעליבותו, ממש לא נראה לי פצוע, אולי בראש שהוא ממשיך לזרוק כל כך הרבה. אבל כנראה שזה מה שעושים את השחקנים האלה למה שהם.

    2 סטטיסיטיקות זוטרות מהמשחקים האחרונים:

    3TD ראשון של שני שחקנים מאותה קבוצה כשלשניהם יותר מ20 נקודות..
    במשחק הקודם מול יוסטון – בכל משחק, מבין ה 70 בקריירה של הארדן 0- שהוא קלע מעל 40 נקודות, הוא היה גם הקלע המוביל על המגרש, עד שפגש את PG13, פול ניצח 45 מול 42..
    וכרגע, אם חותכים חודש ראשון של העונה, הוא המועמד המוביל ל MVP בגלל המשחק השלם יותר.
    הארדן לדעתי האישית עושה דברים מדהימים, אבל ההצלחה הקבוצתית לא שם עדיין ומשהו במשחק שלו כמעט מנותק מהקבוצה.
    יאניס מדהים כמובן, אבל בכל המשחקים שראיתי אותו, בדיוק הפוך מהארדן, הוא דווקא פחות מוביל ומנהיג, הוא פשוט נותן אין סוף דאנקים ( + אחד) שרובם נשכחים לגמרי מהזכרון.
    אגב יאניס, כמו בכל שנה מאז שנת הרוקי (כמעט) גם השנה, שיפור באסיסטים, נקודות וריבאונדים.

    1. ליאניס גם שיפור עקבי באחוז האפקטיבי –
      ניתן היה לחשוב שאחרי שלפני שנתיים היו לו 54.1% אפקטיבי, ובעונה שעברה 54.5% אפקטיבי, הוא יתקרב לקצה מגמת השיפור.
      אבל העונה יש לו 59.8% אפקטיבי מטורפים, וזה כאשר הוא לא פוגע בכלל מהשלוש (22.7% העונה. בשליש הראשון של העונה היו לו 18% מהשלוש).

      1. הוא עשה מה שלברון עשה בזמנו והניח למידריינג'.

        1. easier said than done
          .
          (אלא אם אתה לברון. או יאניס…)

  21. הארדן ב-30 המשחקים האחרונים – 44.6% מהשדה, 38% מה-3, 89.8% מהעונשין. TS 63.6%, EFG 55.6%
    פול גורג' ב-15 המשחקים האחרונים בהם הוא מגלה יכולת מעולה 45.8% מהשדה, 45.7% מה-3, 83.3% מהעונשין, TS 71.3% EFG 58.4%

    לטעמי הנתונים של PSG13 הרבה יותר מרשימים משל הזקן, שלא לדבר על היכולת ההגנתית המשובחת והכל הוא עושה בלי הצגות, רמאויות ופשוט בשקט

  22. ווסטבורק תכף משווה בין כמות טריפל דאבלים שלו לאחוז הקליעה מהשדה שלו… מה שכן מווסת ביחס לעצמו את כמות הזריקות ונותן את המושכות לג'ורג' דבר שבעבר לא ממש היה מסוגל לעשות ..

  23. מה שחסר כדי להעיר את הפורום זה איזה דיון רענן על הדירוג ל-MVP השנה. אבל נכון להרגע

  24. כרגיל קצר, מדויק, וקולע ישר לעניין!
    תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט