הפועל ירושלים ומכבי ראשון לציון בגמר גביע המדינה בכדורסל / יאיר זעפרני

צילום באדיבות איגוד הכדורסל

ערב חצי גמר גביע המדינה בכדורסל לעונת 2018/19 מתקיים בארנה בירושלים ואחרי שמכבי ראשון לציון הבטיחה את העלייה לגמר עם ניצחון 70:86 על הפועל ת"א, עשתה זאת גם הפועל ירושלים עם ניצחון קליל למדי על הפועל חולון 77:91 בדרך לגמר ביום חמישי.

הפועל ירושלים 91 – הפועל חולון 77

הפועל ירושלים העפילה הערב לגמר גביע המדינה בפעם ה-13 בתולדותיה אחרי שמחצה את הפועל חולון. ירושלים חוזרת לגמר הגביע אחרי שנתיים היעדרות ותקווה שהפעם, כשבגמר מחכה לה 'מכבי' אבל לא זו שהיא רגילה להפסיד לה במעמדים מעין אלו (הפסידה למכבי ת"א בתשעה גמרים שונים) אלא מכבי ראשון לציון, היא תוכל לנצל את יתרון בביתיות, בכישרון ובקהל בשביל לארגן לעצמה גביע חמישי בהיסטוריה שלה.

דיברנו לפני המשחק על ההילוך החמישי של הפועל ירושלים, זה שאיתו היא מוחצת כל מי שנקרה בדרכה וירושלים אכן לא חיכתה הרבה זמן בשביל לטפס אליו. חולון עוד הייתה בעניינים ברבע הראשון אבל ג'יימס פלדין הבהיר מהר מאוד מי בעל הבית, טישון תומאס דאג להזכיר לאקסית שלו מהעונה שעברה שבכל זאת יהיה מי שיוכל לקחת שני גביעים ברצף וג'ייקובן בראון לימד אותנו שבשביל הליגה שלנו גם הוא בהחלט מספיק. השלישיה הזאת הייתה המנוע שהטיס את ירושלים קדימה שוב ושוב. הם שלטו בקצב המשחק, הובילו התקפות מעבר קטלניות ופשוט היוו תזמורת.

כן, ירושלים שיחקה כדורסל מצוין, כזה שלא צריך להתפלא שאנחנו רואים ממנה, כי הוא נצפה לא פעם בארנה ומחוצה לה על ידי החבורה של עודד קטש. לירושלים יש לא מעט רגעים של טירוף, בהם היא בלתי עצירה ובעיקר יש לה יכולת מצוינת לזהות את החולשות של היריב שלה ולנצל אותן עד תומן. את הקושי של חולון בירידה להגנה היא זיהתה וניצלה כבר בהתחלה ובהמשך היא הבינה את המחסור של הצהובים-סגולים בריבאונד הגנה וסיפקה לעצמה דרך כדורים חוזרים התקפיים עוד כמה נקודות קלות. בכלל, השמיכה ההגנתית של חולון הייתה קצרה מדי. כשהיא ניסתה לעצור את הריצות, היא חטפה מבראון  ופלדין במשחק עומד. כשהיא יצאה אל השניים האלה היא חטפה מתומאס ואוונס מתחת לסל ובין לבין תמיר בלאט היה שם בשביל לעשות את הדברים הבלתי צפויים.

כשירושלים רוצה ובפוקוס היא בלתי עצירה, בטח בליגת הגמדים שלנו ועם שחקן כמו ג'יימס פלדין שהוא רמה אחת מעל הליגה. ויחד עם הקהל המצוין שלה שמילא ארבע חמישיות מהארנה היה קשה מאוד להתמודד איתה הערב ויהיה קשה מאוד למכבי ראשון לציון להתמודד איתה ביום חמישי.

על הפועל חולון שהפסידה הערב קשה להתלונן. חולון נותנת את כל מה שיש לה העונה אבל עושה רושם בשבועות האחרונים שהיא סובלת מ'תפסת מרובה לא תפסת' (וגם מהעדרו של קליף וויאט אבל על כך בפעם אחרת). החולונים העמיסו על הסגל שלהם 14 משחקים בליגת האלופות של פיב"א אבל מתקשים לעמוד בעומס. אחת הסיבות לכך הוא שהסגל שלהם הוא עמוק אבל רק לכאורה. עמית שמחון, שלומי הרוש, סקוטי ריינולדס ובמידה מסוימת גם צמד הג'ונסים שון ודקוואן הם שחקנים יעילים שיודעים כל אחד מהם לספק נקודות וסטטיסטיקה ראויה. אבל הם לא ממש משתלבים בשיטה של דן שמיר וחולון לא ממש משחקת עליהם. בולט במיוחד הוא כמובן עמית שמחון שנראה אבוד בשיטה הזו ומהקלע הבולט בליגת העל בשנה שעברה הפך להיות סרח עודף של חולון וזורק זריקות התאבדות שרק מחמירות את מצב האחוזים שלו העונה מחוץ לקשת ובכלל.

ובערבים בהם היריבה מבינה שבשביל לעצור את חולון צריך להתמקד בקורי וולדן ולשמור חזק גם על דריון אטקינס אין לדן שמיר שפנים מהכובע לשלוף. וולדן היה אבוד הערב על המגרש, אטקינס היה פרווה במקרה הטוב ובגיל 35 גיא פניני, עם כל היסטוריית הגביע שלו, רחוק מלהספיק. חולון קיוותה לניסים אבל לא היה לה מי שיספק אותם. יש סבירות שבסוף היא תצא מהעונה הזו, שהתחילה עם לא מעט תקוות, בלא כלום. והיא יכולה לראות לא מעט אחריות בכך באופן בניית הסגל וניהול הרוטציה.

ומילה אחרונה על גיא פניני. 11 שנים האיש הזה ניצח בגביע שוב ושוב ושוב כשלקח גביעים עם הפועל ירושלים, מכבי ת"א והפועל חולון בעונה שעברה. זה אמנם נתון חסר תקדים אבל אם נודה על האמת מדובר גם בלא מעט מזל. בכל השנים האמורות היה פניני חלק מהקבוצות החזקות יותר שהגיעו לגמר, בוודאי בשנים שלו במכבי ת"א אבל גם בהפועל ירושלים ששיחקה נגד בני השרון ב-2007 ובהפועל חולון של העונה שעברה עם שחקן ענק בדמותו של גלן רייס ג'וניור. אבל מול הפועל ירושלים של היום לא מספיק מזל, צריך גם יכולת ולקבוצה של גיא פניני הערב, כמו גם לפניני עצמו, לא היה מספיק מהמצרך החשוב הזה. פניני ימשיך להיות אגדה מקומית. אבל לא אחת מושלמת…

*

אז מה היה לנו:

12 שניות מהפתיחה לקח לתמיר בלאט בשביל להקפיץ את הקהל האדום שמילא את האולם הביתי (תרתי משמע) בהמוניו עם סל ועבירה. פניני הפגין נוכחות עם שלשה משלו. יוגב פגע מחוץ לקשת אחרי כמה ניסיונות, טישון תומאס לא זכר לקבוצתו לשעבר חסד נעורים בהמשך והפועל ירושלים סימנה בעלות עם 5:10 די מהיר וקצב גבוה כמו שהיא אוהבת. אבל חולון העקשנית המשיכה לחפור בצבע ובעיקר לסחוט עבירות וקליעת עונשין של שון ג'ונס העלתה את חולון ליתרון ראשון 13:14. אבל ירושלים שיחקה מהר ושיחקה חכם, רצה מצד לצד והשתלטה על המגרש מחדש כשרק טי.ג'י קליין מנסה מהצד השני להחזיק את חולון. קורי וולדן נפל לא טוב ויצא החוצה וירושלים ברחה מעט ל-20:25 לירושלים בסיום הרבע הראשון.

פניני חזר לתחילת הרבע השני (וכמוהו גם קורי וולדן) ורשם עוד 2 (8 נק' בשלב הזה) אבל ירושלים שוב רצה להתקפת ציפור אחרי סל של חולון ודן שמיר חיפש פתרונות על הספסל. קליין, אטקינס וולדן סיפקו לו אותם על המגרש וחולון עלתה ליתרון 27:28. דקות מאוזנות עבורו על שתי הקבוצות כשרמת ההגנה והאינטנסיביות של שתי הקבוצות עלתה. ירושלים, יצאה גם מזה ראשונה ועם 5 רצופות של באטלר ובראון עלתה ליתרון 5. פניני קלע שלשה מהסוג שרק לו היא נכנסת, אבל ירושלים המשיכה לשלוט בנעשה על הפרקט וחפרה פנימה, כשאוונס ותומאס מלהטטים מתחת לסל בדרך ל35:43. חולון איבדה את הראש עם החטאות טיפשיות, איבודי כדור ועבירות טיפשיות (שלישית של גיא פניני למשל) וירושלים כבר בדו-ספרתי. שלשה של עמית שמחון נתנה לסגולים-צהובים ביציע תקווה שאולי בכל זאת יש תקווה לחזור הביתה מרוצים אבל ג'ייקובן בראון עם שלשת באזר השתיק אותם במהרה ונתן תחושה שאיש לא יקח את זה מירושלים הערב. 38:48 לירושלים במחצית. 

המחצית השנייה התחילה מאיפה שקודמתה הסתיימה. פלדין פתח אותה עם סל ועבירה (וכרגיל עשה זאת בשקט של שחקן מופתי שמנהל את ההצגה בלי יותר מדי שואו אוף אבל לפני שאתה מספיק להגיד 'אנדרי זלינבבא' הוא כבר עם 11 נקודות), טישון תומאס המשיך לחגוג מול האקסית ותמיר בלאט חתם ריצת 0-7 ירושלמית שיחד עם ההפרש מהמחצית העמידה אותם על יתרון 17 וגרמה לכמה חולונים לבדוק בווייז כמה זמן יקח מפה הביתה. דן שמיר לקח טיים אאוט, דווקא פלדין חזר ממנו עם שלשה ושלומי הרוש עלה לפרקט בשביל להושיע. הרוש שלא ראה אור פרקט מזה זמן השיב בשתי נקודות אבל ירושלים כבר הייתה על הסוס וגיא פניני רשם עבירה רביעית אבל נשאר על המגרש כדי שיוכל לראות מקרוב איך נראה הפסד בגביע. טישון תומאס המשיך את המומנטום הירושלמי וחוץ מטי.ג'י קליין לא נראה שיש בחולון מי שמספק את הסחורה (ומה גם שהוא לא סיפק את הסחורה בריבאונד מול תומאס האנרגטי). המתח היחיד בדקות אלו היה מי משלישית הזרים – גי'קובן בראון, ג'יימס פלדין וטישון תומאס – יסיים את המשחק כקלע המוביל של ירושלים ועד סיום הרבע הירושלמים בילו בטוב ובנעימים וכבר עברו לקידומת '2' בהפרש לפני שהרוש צימק קצת. 58:75 לירושלים בסיום הרבע השלישי. 

חולון עשתה קולות של צמצום הנזק בתחילת הרבע האחרון והורידה ל65:81 אחרי שלשה של עמית שמחון. אבל ירושלים לא התרשמה ושלחה את ג'ייקובן בראון להמשיך ולעשות שמות בהגנה החולונית המחוררת. על המשך רבע הרביעי אין יותר מדי מה להרחיב. גארבג' טיים כהלכתו בו חולון מצמצמת קצת אבל לא משאירה יותר מדי טעם טוב לאוהדיה בדרכם לגוש דן. 77:91 לירושלים בסיום. 

קלעו לירושלים: ג'ייקובן בראון 22 (7 ריב', 6 אס'), ג'יימס פלדין 21 (7/11 מהשדה), טישון תומאס 14 (9 ריב'), תמיר בלאט 11, ג'וש אוונס 8, יוגב אוחיון 6, בר טימור 4, דאשון באטלר 3, ליאור אליהו 2.

קלעו לחולון: קורי וולדן 15 (4/16 מהשדה), גיא פניני 13, שלומי הרוש 11, דריון אטקינס 10, טי.ג'י קליין ודקוואן ג'ונס 8 כ"א, עמית שמחון 6, סקוטי ריינולדס 4, שון ג'ונס 2

*

מכבי ראשון לציון 86 – הפועל ת"א 70 (ראשון עולה לגמר הגביע ביום חמישי)

המשחק הראשון של גביע המדינה בכדורסל אמנם הבטיח די מעט אבל מה שבטוח שהוא לא קיים כלל. רצינו מתח? לא קיבלנו. רצינו כדורסל טוב? לא קיבלנו. רצינו אמוציות? קיבלנו פה ושם אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה. מה שכן קיבלנו זה את מכבי ראשון לציון, הקבוצה למשחקי נוק אאוט שמנצחת כבר משחק נוק אאוט שישי שלה העונה (כולל בגביע ווינר) ואם תעשה זאת עוד פעם אחת בלבד ביום חמישי הקרוב, תהיה אשר תהיה היריבה, היא תרשום תואר שני ובהתחשב שגם הליגה הסדירה מוכרעת בנוק אאוט, מי יודע אולי זו רק ההתחלה.

לא, זה לא היה משחק גדול של מכבי ראשון לציון והיא גם פיגרה בשנים וחצי רבעים בו, אבל למרות שגם היא וגם היריבה שלה לא הגיעו למשחק מרוכזות, לראשון לפחות היה רכז… אלכס המילטון, האיש שחתום על המפנה בעונה של ראשון לציון (לצד המאמן גיא גודס שמגיע לו לא מעט קרדיט), היה זה ששינה את המשחק לכתומים גם הערב ועם 23 נק', 6 אס' ובעיקר שליטה בקצב המשחק הוביל את הכתומים לעוד ניצחון, אולי החשוב ביותר שלהם העונה.

אבל המילטון לא היה לבד. דיימון סימפסון אולי מוכר לכם מעצם העובדה שהוא מסתובב בכדורסל הישראלי לפרקים מזה כמה שנים. עולה על הרכבת, יורד ממנה אבל תמיד נשאר על הגלגל. ראשון לציון זו התחנה הרביעית שלו בארץ (בהנחה שסופרים שתי קדנציות בנס ציונה כאחת) והוא ממשיך לעשות עבודה שקטה ויעילה בכל מקום בו הוא נמצא. סימפסון הוא גבוה טיפוסי לליגה הישראלית. אם תפגשו אותו ברחוב אתם בטח תחשבו שאתם לוקחים אותו במכות, אבל לצד החזות השברירית והלא גבוהה במיוחד שלו (2.03 זה אמנם הכי גבוה בכיתה, אבל נמוך מאוד בשביל סנטר) מסתתר אתלט מצוין שמחפה על מה שלא חננו אותו הטבע והעבודה בחדר הכושר בחתוליות ומיקום מצוין. ב-20 דקות בהן הוא בילה על המגרש הוא עשה ככל העולה על רוחו ועם 22 נק' ו-13 ריב' הוא היה זה שהחזיק את ראשון לציון בכל הדקות בהן הפוקוס היה ממנה והלאה. משם, כאמור, המילטון (וגם קמרון לונג וסטיבנס בהגנה) כבר עשו את העבודה. ובערב כזה של הפועל ת"א זה היה מספיק.

ואם כבר הזכרתי את הפועל ת"א… כבר כמה שנים שקבוצת האוהדים לא מתרוממת. כל הקבוצות מסביבם חגגו גמרים, כולן היו ברגעים המכריעים. אני לא מדבר על מכבי ת"א והפועל ירושלים וחולון שמזמן השאירו אותה מאחור, גם אשדוד ואילת, חיפה וגלבוע/גליל ראו אי אלו משחקי גמר בעשור הנוכחי. שלא נדבר על היריבה שלה הערב שזה יהיה לה גמר שלישי (שני בגביע וגמר-סל אחד). והפועל ת"א? יוק. ואם תהיתם מה לא עובד אצל הקבוצה באדום, אז התשובה פשוטה מאין כמוה וקוראים לה 'אופי'. הפועל ת"א הגיעה למשחק היום אבודה ולא ממוקדת אבל גרוע מכך היא הגיעה רכה ונרפית. חסרת מוטיבציה לפרקים. לא סתם סימפסון המקלוני חגג מולה כמו שהוא לא חגג מול אף קבוצה בארץ העונה (השיא שלו העונה עומד על 14 נק') – אף אחד פשוט לא הפריע לו. תומר גינת היה מצוין (הישראלי הבולט על המגרש ללא תחרות), ג'רל מ'קניל נתן את הנשמה כרגיל אבל הפועל ת"א נראתה יותר כמו ריצ'רד האוול שכל המשחק לקח 4 זריקות ולא בהכרח בגלל ההגנה של ראשון. דני פרנקו ניסה להמריץ את הקבוצה שלו אבל ההתרוצצות שלו על הקווים ונסיונות השילהוב של הקהל ביציעים היו רחוקים מאוד ממה שהשחקנים באדום-לבן נתנו על הפרקט. הפועל ת"א תצא כנראה גם מהעונה הזאת מאוכזבת וכמה שיש לצוות המקצועי אחריות, נדמה לי שלא זו הבעיה.

אז ראשון לציון עולה לגמר לראשונה השלישי בתולדותיה (הייתה שם ב-1992 והפסידה להפועל גליל-עליון המקורית וב-2012 והפסידה למכבי ת"א המקורית גם כן ובניגוד לפעמים ההן, עושה רושם שהפעם הסיכוי שלה גבוה מתמיד, גם אם לא משנה מי תהיה היריבה בגמר היא תגיע כאנדרדוג. בכל זאת, לא הייתי מהמר נגדם במשחקי נוק אאוט.

אז מה היה לנו:

רבע ראשון חלש מבחינת הכדורסל אבל לא רע בכלל מבחינת האווירה. דקה לפתיחה קלע דבון אקסון-פרסל את הסל הראשון במשחק וסימן שליטה אדומה בפתיחה, 6 נקודות של תומר גינת הובילו את הפועל ת"א ליתרון 5-9 ובהמשך 7-14. מפה ועד לסיום הרבע ראינו חזרה של ראשון לציון כשדיימון סימפסון מוריד את ראשון בפיגור מינימאלי לרבע 13:14 במשחק שכדורסל לא היה הצד החזק בו.

סימפסון ששלט מתחת לסלים הוביל את ראשון ליתרון בתחילת הרבע השני והטבעה של אלכס המילטון במתפרצת נתנו לראשון יתרון 14-18 שחתם ריצת 0-11 ודני פרנקו כבר הזעיק טיים אאוט. מפסק הזמן הפועל ת"א חזרה מפוקסת יותר. סל של רביב לימונד נתן לה נקודות ראשונות אחרי 7 דקות ובהתקפה הבאה דאנק של אלאדה אמינו הרים את הקהל. חילופי סלים בשני הצדדים, כשריצ'רד האוול מתעורר אצל האדומים ודיימון סימפסון עושה ככל העולה על רוחו בצד השני בדרך ל-23-27 ראשוני. 2 שלשות של שולר ובאמצע סל של אמינו נתנו את האות לבליץ תל אביבי ומהפך מהיר שגרם הפעם לגיא גודס לבקש טיים אאוט.ראשון המשיכה לשחק על סימפסון, האוול נכנס לבעיית עבירות (3) וראשון לחצה בהגנה וירדה למחצית בפיגור מינימאלי ביותר 37:38 להפועל ת"א במחצית.

המשחק המשיך להיות צמוד גם בתחילת המחצית השנייה. סימפסון המשיך ללהוט וכבר הגיע ל-18 נקודות ו-11 ריב' לפני שעבירה שלישית שלו שלחה אותו לנוח לקול אנחתם של אוהדי הפועל ת"א. עוד כמה דקות של נדנדת סלים חלפו ואז הגיעו הזרים של ראשון לציון לעבודה. המילטון קלע שלשה, לונג חטף ומסר לסטיבנסון שהטביע במתפרצת וחסימה של המילטון בצד השני הריצו את ראשון ליתרון 46:50 ואת דני פרנקו לשולחן המזכירות לקרוא לפסק זמן. זה עזר, אבל רק קצת כי קמרון לונג החליט להשתלט על המגרש וראשון כבר ביתרון שיא 48:55 שבקצב שההתקפה של הפועל ת"א קולעת בו זה לא מעט. אבל הפועל ת"א באה לנצח ודבון אקסון-פרסל עם לחימה, אנרגיה ואסיסט לג'מאל שולר ששוב צלף מחוץ לקשת עזר לה להשוות כשבצד השני גודס נתקע עם הרכב התקפי גרוע על המגרש כששני הישראלים שלו הם טישמן ואיתי שגב. שלשה של תומר גינת המצוין (15 נק' בשלב זה) נתנה להפועל ת"א יתרון ראשון מזה דקות ארוכות 57:58 אבל איתי שגב שמע שהכפשתי אותו וענה בסל משלו כשהמילטון סוגר רבע שני ברציפות עם סל קלאץ' (סימן לבאות?) ומוריד את ראשון ביתרון 58:61 לפני הפיינל קאונט דאון.

ארובות השמיים נפתחו בתחילת הרבע האחרון כששלשות של אדם אריאל ועוז בלייזר מול סלים פשוטים ל-2 של האוול ואלאדה אמינו מעלים את ראשון ל-62:67. דיימון סימפסון חזר לעניינים, הפועל ת"א חזרה ללבנים וראשון ב64:71 מבטיח כשעל השעון 6:58 לסיום ודני פרנקו מודה לאלוהים על טיים אאוט הטלוויזיה שבדיוק הגיע. לא שזה עזר במיוחד אבל עבירה חמישית של דיימון סימפסון 4:38 נתנה תקווה לאדומים כשמק'ניל מוריד מהקו ל68:73. אבל גם אם ראשון נתנה, לא היה בצד השני מי שיקח, שלשה של המילטון העלתה את ראשון ל-8, הפועל ת"א בזבזה הגנה טובה שלה באפס מעש בצד השני ונראה היה ששום דבר לא יושיע אותה הערב מעוד עונת גביע שחונה, שלא נאמר 'שכונה' לפי איך שההתקפה שלה נראית. ראשון המשיכה לברוח וקבעה יתרון דו-ספרתי 68:81, 1.55 לסיום אחרי עוד איבוד כדור של הפועל ת"א (15 בשלב הזה אבל מי סופר?). שלשנה של אדם אריאל, 1.10 לסיום סגרה את המשחק הרמטית וראשון בגמר הגביע השלישי בתולדותיה בתקווה לגלידה בפעם השלישית. 70:86 כתום בסיום.

קלעו לראשון לציון: אלכס המילטון 23 (6 אס'), דיימון סימפסון 22 (7/11 מהשדה, 13 ריב' ב-20 דק' בלבד!), קמרון לונג 17, אדם אריאל ודשון סטיבנס 8 כ"א, איגור קולשוב ועוז בלייזר 3 פר קפיטה, איתי שגב 2. עמית עבו שיחק מעט ולא קלע כלל.

קלעו להפועל ת"א: ג'רל מק'ניל 18, תומר גינת 17 (6 ריב'), ג'מאל שולר 13 (4/12 מהשדה), דבון אקון פרסל 8,  אלאדה אמינו 6,  רביב לימונד (1/7 מהשדה) וריצ'רד האוול (ארבע זריקות בלבד, 7 ריב') 4 כ"א, סטוארט דאגלאס וים מדר שיחקו ולא קלעו.

*

וזה נכתב לפני ערב המשחקים (תתעלמו מההימורים בסוף..):

הערב ייערכו בארנה בירושלים שני משחקי חצי גמר גביע המדינה. ב18:30 תפגוש הפועל ת"א את מכבי ראשון לציון וב21:00 תפגוש הפועל ירושלים את מחזיקת הגביע הפועל חולון. אנחנו נהיה כאן בבלוג החי באתר שינוהל הפעם מהמגרש עצמו. אם אתם קוראים את הופס ואתם באולם, מוזמנים לבוא ולהגיד שלום 🙂

יש משהו משמח בגביע המדינה. אחרי חצי עונה סדירה סיזיפית שבה לתוצאות אין באמת משמעות אמיתית והכל יכול להשתנות בעוד חודשיים לקראת סיום העונה, מגיע הגביע ומביא איתו תכל'ס. יהיו מנצחות ודאיות, יהיו מפסידות ברורות ויהיה המשך שיקרה בעוד שלושה ימים בלבד ויכלול דיבידנד שאוהדי הקבוצה המנצחת יוכלו לקחת איתן הביתה.

יש משהו כיפי בזה שגם אם הכדורסל יהיה לא מהמשובחים (ויש סבירות לא רעה שזה יהיה המצב), בכל זאת עלולה להיווצר דרמה ספורטיבית, הכרעה שתגיע לדקות האחרונות, סינדרלה שאף אחד לא ציפה שתגיע לנשף או סתם אינטריגות בין שחקנים שלהוטים מדי לנצח. בכדורסל המנומנם שלנו, אירוע כזה זה בדיוק מה שיכול להפיג את השגרה על השעמום שבה.

יש משהו מרגש בלראות היכל מלא עם ארבע קהלים, שלושה מתוך ארבעת הגדולים בארץ, שמגיעים לתמוך, לעודד, לשמוח ולשמח ולהפגין נוכחות. יותר מדי ערבים של קרחות ביציעים יש לנו בישראל. יש אולמות וקבוצות שהיו חותמות על קרחת עכשיו שכן קרחת היא עדות לכך שפעם היה שיער או שנשאר להן עוד קצת.. במעט מדי ערבים אנחנו יודעים שנקבל אולם מלא, עידוד בלתי פוסק, שמחה לאיד והדבר הזה שכולנו ששים לראות – יריבות ספורטיבית אמיתית.

יש משהו שמקווה לא להתאכזב משבוע הגביע. לא לגלות שוב שהמלך הוא עירום, שההצגה הייתה מכורה מראש, שזה לא ספורטיבי אם זה נערך במגרש הביתי של אחת הקבוצות, שהאוהדים של המשחק המוקדם הלכו אחרי שהוא נגמר והאוהדים של המשחק המאוחר הגיעו רק לקראת המשחק שלהם ושבכלל אוהדים בארץ זה עניין יחסי. זאת אומרת, אוהדים את הקבוצה ביחס לתוצאה על הפרקט. יש משהו שמקווה שלא יהיה משחק חד-צדדי, שהמשטרה תכבד את הקהל ולהיפך ושהרמה, בכל זאת, תהיה ראויה לעיכול ולא תגרום לנו להיזכר בערגה במשחק שהיה הלילה בין אטלנטה הוקס לאורלנדו מג'יק. יש משהו שנזכר ברגעים הגדולים של הגביע, בסל של עדי גורדון על תום צ'יימברס, בשלשה הבלתי אפשרית של בריאן טולברט בשנייה האחרונה, במהפך של דרור חג'ג', במכות בין מיקי הרמן ז"ל למייק קרטר, בקליעות העונשין קרות הרוח ביותר שנצפו אי פעם על ידי שחקן ישראלי של עודד קטש ב-1999 או בגלן רייס ג'וניור מעניק עוד גביע לגיא פניני.  יש משהו שמקווה שגם בשני הערבים השבוע, למרות הכל, נקבל עוד מהרגעים האלה. כן, יש משהו נאיבי בלהיות אוהד כדורסל ישראלי…

*

יש משהו משמח בגביע המדינה בלי מכבי ת"א. לא, אני לא מתכוון לשמחה לאיד הקבועה שהפכה להיות ה-DNA של כל אוהד כדורסל ישראלי ש'בטעות' לא נמנה על השבט הצהוב. אני מדבר על תקווה, על האפשרות שערבים כאלה מרמזים לה, אפשרות שמלמדת אותנו שאפשר גם אחרת. שיכול להיות שיש כדורסל ישראלי גם בלי מכבי ת"א, עם תחרותיות מובנית ופשוטה כמו שיש ברוב הליגות בעולם. שיכול להיות שיש גם קבוצות אחרות שראויות ומסוגלות לזכות בתהילה.

גביע המדינה בכדורסל בלי מכבי ת"א זה כמו הליכוד בלי נתניהו. משהו שדרושה הוכחה על מנת שנאמין שהוא מסוגל להסתדר בכוחות עצמו. רק 4 פעמים ב-59 עונות של גביע המדינה בכדורסל מכבי ת"א לא הופיעה לחצי הגמר (1976, 1988, 1993 ו-2009 אם אתם מתעקשים) והיום מגיעה הפעם החמישית. חובת ההוכחה היא על הקבוצות המשתתפות שצריכות להצדיק את השתתפותן במעמד ויכולות להחזיק במושכות בכוחות עצמן. חובת ההוכחה היא גם על האוהדים שינסו לעשות מספיק רעש גם בלי המחנה הגדול ביותר.

בלי מכבי ת"א הכל פתוח, הכל אפשרי, הכל יכול להיות. מי שחושב שיש פייבוריטית ברורה ומובהקת, טועה ומטעה. דרושות בערך 52 אליפויות ו44 גביעים בשביל להגיע לרמת דומיננטיות כמו זו של הצהובים-כחולים שלא ישחקו הפעם. הפועל חולון יכולה לזכות, הפועל ירושלים יכולה לזכות, מכבי ראשון לציון יכולה לזכות ואפילו הפועל ת"א עשויה להתחבר לשני משחקים ולקחת תואר ראשון מזה 26 שנים (סליחה שאני לא סופר את גביע האיגוד). הדבר היחיד שבטוח הוא שהשנה הגביע לא יהיה של מכבי ת"א. וזה, לצד שני ערבי כדורסל מבטיחים, זו כבר סיבה למסיבה.

*

ועכשיו לביזנס: המשחק הראשון יפגיש שתי קבוצות לא יציבות, עם לא מעט פוטנציאל אבל כאלה שבשלב זה של העונה רחוקות מלממש אותו וכבר עשו מיני מהפכה בסגל כדי לעמוד בציפיות המוקדמות.

הפועל ת"א משוועת כבר שנים לחזור לקדמת הבמה. כל הדיבורים על קבוצת אוהדים סמפטית שרוצה להתקדם שלב אחר שלב בדרך להחזיר עטרה ליושנה כבר פגי תוקף. או בגלל שעם האוכל בא התיאבון ובהפועל ת"א הגיעו למסקנה שאם הפועל אילת יכולה להגיע לגמר פליאוף אז מדוע הם לא או בגלל שאחרי שש שנים רצופות בליגת העל גם לאוהדים מסורים נגמרת הסבלנות, אפילו כלפי הנהלה שהם בעצמם בחרו בה.

בשנתיים האחרונות הלחץ בצד האדום של תל-אביב כבר מרקיע שחקים. דני פרנקו, מי שכבר יש לו גביע אחד בעונה נטולת מכבי ת"א בחצי באמתחתו (2009 עם הפועל חולון) וגם אליפות היא כבר מנת חלקו, בה זכה באולם בו הוא ישחק הערב, הוא האיש שאמון על המשימה החשובה של הקבוצה הפחות מעוטרת של תל-אביב (דרך אגב, ישנם ארבעה מאמנים בלבד בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי שזכו גם באליפות וגם בגביע לא במכבי ת"א: דני פרנקו, פיני גרשון, שמעון שלח ובארי ליבוביץ'. עודד קטש ישמח להיות החמישי). הסגל של הפועל ת"א בהחלט יכול לעשות את זה. יש שם זרים מוכשרים כמו ג'רל מק'ניל, ג'מאל שולר, דבון אקון-פרסל ואלאדה 'אח של אל-פארוק' אמינו, ישראלים מצטיינים כמו ריצ'רד האוול ותומר גינת ואת הניסיון והמנהיגות הכל-כך חשובים של רביב לימונד. מה שאין שם כרגע, זה קליק, יציבות וערבים בהם כל שחקני הקבוצה מתכנסים לכדי תצוגת תכלית אחת.

אבל הפועל ת"א כבר ניצחה בדרבי העונה בתצוגה נהדרת ונמצאת בתקופה טובה עם שלושה ניצחונות בארבעת המשחקים האחרונים וכמו שאומר הביטוי – "אם לא עכשיו – אימתי?". הקהל הרב והססגוני שלהם יהיה איתם באש ובמים (נקווה שפחות באש ויותר במים) וגם העובדה שראשון ספגה את התבוסה הביתית הכי גדולה של העונה מול החניכים של פרנקו (62:85) אמורה לתת מוטיבציה לקבוצה מהמקום התשיעי בליגת העל.

אבל להפועל ת"א מחכה משוכה לא קלה בכלל. מכבי ראשון לציון גם היא לא מגלה יציבות מאוד גדולה העונה וכבר איכזבה לא מעט אבל שני נתונים בהחלט ראויים לציון בהקשר של הקבוצה הזו: הראשון, היא מצוינת השנה במשחקי נוק אאוט ולראייה הזכייה בגביע ווינר אחרי שהדיחה את הפועל ירושלים ומכבי ת"א והעובדה שהיא זו שהעיפה את מכבי ת"א ברבע גמר הגביע ועשתה זאת בקלות יתרה במשחק בו התוצאה כבר טיפסה לכיוון ה-30 הפרש. אז אמנם משחקי הגביע השבוע לא יערכו ב'בית מכבי' בעיר היין, בה השיגה ראשל"צ את כל התוצאות הנ"ל אבל היו סמוכים ובטוחים שכשזה מגיע למשחק של להיות או לחדול, הכתומים בהחלט יודעים מה צריך לעשות.

הנתון השני הוא המאזן של הקבוצה מאז שגיא גודס מאמן אותה שעומד נכון להיום על 3-7 בתוספת עוד שני ניצחונות בגביע. בשמונת המשחקים האחרונים, ראשון הפסידה רק פעם אחת כשגם הפועל ירושלים הייתה בין המפסידות לה. גודס הוא לא היחיד שאחראי לשינוי אלא גם הרכז החדש-יחסית של הקבוצה, אלכס המילטון שבתשעת משחקיו מעמיד ממוצעים נהדרים של 16.8 נק', 3.9 ריב' ו5.9 אסיסטים ובעיקר שולט בקצב המשחק ומריץ את הקבוצה שלו היטב (תרתי משמע) לצד קמרון לונג ודשון סטיבנס היעילים וצוות ישראלי עמוק ומוכשר בראשות איגור קולשוב הסקורר ואיתי שגב הלוחמני.

לראשון יש את כל מה שצריך בשביל להביא גביע ראשון בהיסטוריה לעיר היין ואם להיות כנים, הם גם קיבלו את היריבה היותר נוחה בחצי הגמר וכבר זכו בתואר על חשבון הפועל ירושלים באולמה הביתי (אם כי אני לא בטוח שזו תהיה היריבה שלהם בגמר אם וכאשר הם יעפילו אליו). השאלה היחידה היא איך הם יגשו למשימה הזו מבחינה מנטאלית וכמה הם באמת מאמינים שהם מסוגלים לכך כששאלה מקצועית משמעותית נוספת היא – איך ינהל גיא גודס, שלא ידוע ביכולת הגבוהה שלו לנהל משחקי הכרעה, את ההתמודדויות שצפויות לקבוצה שלו.

מי תהיה זו שידה על העליונה בתום המשחק הראשון הערב? ההימור שלי טוב לא פחות משלכם. טוב, אולי קצת פחות… אבל אני אלך עם תחושת הבטן שלי שנותנת את הקרדיט לאדומים.

*

ועם המשחק הראשון נראה לכם מתאבן נחמד, המשחק השני הוא כבר מנה עיקרית גדושה ומפוצצת בקלוריות.

הפועל ירושלים והפועל חולון הן צ'ילבות ותיקות עם היסטוריה ארוכה של יריבות, כאובה לפעמים ואפילו מדממת בין השתיים. הן גם נפגשו בשני מעמדי חצאי הגמר האחרונים בכדורסל הישראלי, כשבשני המקרים, בחצי גמר הגביע ובחצי גמר הפיינל-פור בשנה שעברה, הייתה ידם של החולונים על העליונה.

נתחיל מהקבוצה המארחת. על פניו הפועל ירושלים היא הפייבוריטית הברורה לקחת את התואר. גם בגלל האולם הביתי, גם בגלל התקציב הגבוהה, גם בגלל הסגל העמוק ועטור המשמנים ואולי יותר מכל בגלל התחושה שהעונה היא פשוט דורסת בכל פעם שהיא מגיעה בהילוך חמישי למשחק (ולראייה מאזן ה2-12 שלה באירופה). אה כן, יש לה גם את השחקן הטוב בליגה כנראה, ג'יימס פלדין, אחד שבלי יותר מדי מאמץ תורם 16.4 נק' למשחק (ב26 דקות בלבד) וכשהוא 'על-זה' כמעט אין מישהו בישראל שיכול לעצור אותו.

אבל, וידעתם הרי שיגיע אבל, צריך לזכור כמה דברים לגבי הפועל ירושלים של העונה. לא בכדי האדומים של עודד קטש הפסידו בליגה יותר מכפול מהפעמים שהם הפסידו באירופה (5 סה"כ). ירושלים של הליגה היא בהחלט לא ירושלים של אירופה. אין לה את היכולת לשחק עם חמישה זרים, היא צריכה להתמודד עם כל מיני ליאור אליהויים חסרי הגנה או עם כל מיני אלכסים צוברביצ'ים חסרי התקפה בהרכב או סתם לחכות שזה יתחבר לבר טימור או יוגב אוחיון כשצריך אותם (אל דאגה, לרוב זה לא מתחבר). ירושלים של הליגה היא קבוצה נטולת אמארה סטודמאייר (12.8 נק', 5.8 ריב' והרבה אנרגיות זה התרומה שלו ב-18 דקות משחק בליגת האלופות של פיב"א) ולמרות שבריבאונד היא ראשונה (יחד עם מכבי ת"א) גם בליגת העל וגם ההגנה שלה היא מהטובות בליגה, יש לא מעט רגעים שהיא חסרה בדיוק את המרכיבים הללו. הירושלמים גם מגיעים למשחק הערב ללא אחד השחקנים החשובים שלה כריס ג'ונסון שעדיין פצוע ויחסר מאוד ביד היציבה ובריווח שהוא מביא.

וזה לא שבצד השני של הפרקט מחכה לירושלים קבוצה פראיירית. הפועל חולון אמנם איננה הקבוצה המוכשרת של העונה שעברה אבל היא עדיין מוליכה את ליגת העל (מאזן 4-13) כשרק בשבוע שעבר היא ניצחה את מכבי ת"א ועדיין יש בה לא מעט כישרון (קורי וולדן, דריון אטקינס, דקוואן ג'ונס, טי.ג'י קליין, עמית שמחון, גיא פניני) שכשהוא מתחבר הוא הופך אותה לקבוצה קטלנית.

אבל יותר מכל, מה שיש לחולון העונה זה אופי. כי אם מסתכלים לעומק על ההצלחה של חולון מגלים סוג של בלוף (שדי נחשף בהדחה מאירופה בשבוע שעבר), מין שקר כזה שבהפוך על הפוך הוא סוד הצלחתה. מתוך 13 הניצחונות של חולון העונה בליגה, 8 מתוכם הגיעו במשחקים של 6 נקודות ומטה. עוד 3 הגיעו בהפרש של 8 נקודות ורק פעמיים העונה חולון ניצחה את היריבות שלה בהפרש דו-ספרתי. משחקים שבלעדיהם, הפרש הסלים של הסגולים-צהובים היה בכלל שלילי.

ועם כל זה, ולמרות העובדה שהיא עשתה לה מנהג לזגזג ביכולתה בין רבעים ולצאת מבורות ברבע האחרון, חולון ממשיכה לדהור קדימה וכאמור, מוליכה את הליגה. לקבוצה של דן שמיר יש העונה ווינריות. קילר אינסטינקט מקומי (באירופה זה לא עובד לה) שגורם לה להרגיש בטוחה להלך על הקצה מול חברותיה לליגת העל ובכל זאת לצאת משלום כמעט בכל פעם. תמיד יהיה שם גיא פניני עם שלשה מארץ האגדות, קורי וולדן או קליף וויאט (פצוע כבר זמן ארוך) עם להטוט יעיל בדרך לסל ועבירה או אפילו דקוואן ג'ונס בסל לא הגיוני. אני חושש  להסתכן לומר שחולון מגלה סוג של 'מכביזם' העונה אבל אני אסתפק בלהעיר שאחרי שתי עונות בהן היא סיימה באחד משני המקומות הראשונים בליגה הסדירה ואחרי שזכתה בגביע ובסגנות בשנה שעברה וגם הפכה הופעה באירופה כחלק מהזהות החדשה של המועדון, הפועל חולון פשוט מתנהגת כמו קבוצת צמרת ולאט-לאט חודרת אל אוהדי הכדורסל פה ההבנה בכדורסל הישראלי אין שתי קבוצות גדולות, יש שלוש.

הערב, יש לה עוד הזדמנות להוכיח את זה. ואם אני צריך להמר, אני אלך עליה. ולו רק בגלל שגיא פניני, עם 37 ניצחונות רצופים ו-11 זכיות רצופות בגביע, רשום שטופס המשחק כשחקן שלה…

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  1. יאיר נפלא תודה רבה.
    בתחושות הראשוניות שלי אני איתך חולון מול הפועל תל אביב בגמר אבל לפחות לגבי ירושלים לא סגור.
    2. הערות/ אנקדוטות .
    1. היית צריך לכתוב חצי גמר בלי מכבי זה כמו פרייימיריז בלי נתניהו או …פריימיריז לא בתוך הליכוד.
    האמת היא שרצה הגורל ובאותו היום יש לנו גם פריימיריז ללא נתניהו וללא הליכוד וחצי גמר גביע .
    מה אגיד לך יאיר חצי גמר הגביע הרבה יותר אטרקטיבי מאשר הפריימיריז במפלגת העבודה ועוד הבדל המנצחת בשבוע הגביע תזכה בתואר …המנצח בפריימיריז יכול ללכת הביתה כמו כולם או כמו שהפרשנים הפוליטיים ישמח לומר .
    כל המקומות בפריימיריז בעבודה התבררו כלא ראליים .

    2. ועכשיו קצת יותר ברצינות ומבלי שבדקתי לעומק אני לא חושב שהיה אי פעם חצי גמר גביע בו כל המאמנים זכו בתואר מקומי (לא איגוד אלא אליפות או גביע) ולא סתם תואר מקומי אלא שלא במכבי .
    פרנקו לקח אליפות וגביע מחוץ למכבי
    שמיר 3 גביעים מחוץ למכבי
    קטש אליפות מחוץ למכבי
    וגודס גביע מחוץ למכבי .
    אני מדבר כמובן רק על היותם מאמנים ראשיים לא שחקנים ולא עוזרים .
    יהיה זה אם כן התואר השמיני שלהם ללא מכבי וזה חסר תקדים .
    רק קטש טרם הניף גביע כמאמן ראשי מבין הרביעייה הנ"ל .
    שמיר כמובן מחזיק גם בשיא תארי הגביע מחוץ למכבי 3 ואת פניני כבר הזכרת .

    1. הגביע של גודס היה במכבי ב-2015.

    2. תודה אהרון!

      לגודס אין גביע מחוץ למכבי ת"א כזכור לי

  2. מעולה יאיר, תודה רבה.
    יאללה חולוניה, לנצח את הנמסיס.

  3. איזה פוסט נפלא!
    .
    (בנימה אישית –
    יש משהו משמח בפוסט על כדורסל ישראלי שהוא לא מבעד לפריזמה צהובה תכולה)

    1. מאוד מרענן גיא… כאוהד הפועל ת"א לא נותר אלא לפלל שהקבוצה הכי לא יציבה בכדורסל הישראלי העונה תגיע על הצד הנכון היום… יאללה 26 שנים בלי תואר זה די והותר,
      הגיע הזמן לשבור את הבצורת!

  4. אוי תענוג
    יאללה חולוניה… לשמור על המאזן המושלם של פניני….
    ממש ג'ורדן הישראלי בגמר גביע. GOAT
    (אישית אני לא מת עליו. עוד הוכחה לעיזותו)
    🙂

  5. מצוין יאיר. תודה רבה.
    אוהדי ירושלים כבר התחילו לחמם את הגזרה, כשאחרי ניצחון הבית האחרון שלהם שרו: "חולוניה זה מכבי, אין הפועל בצהוב." (ניסיתי לחשוב על איזו מכבי משחקת בצהוב, ואז נזכרתי במכבי ירושלים שהבליחה לעונה אחת לליגה העליונה בשנות ה-90' של המאה הקודמת ואף ניצחה בדרבי.)

    1. ירושלים זה סוג של מכבי ב', תחת אורי אלון אפילו הפסיקו להסתיר את השאיפה הזו…שלא יבלבלו את המוח…
      ברץ' לא יקרה כלום אם פניני ישאיר את הגביע השנה לקבוצה אחרת. מספיק!

    2. הם מזמן שרים את זה.

    3. ראשון שיחקה שנים בצהוב. וגם אשדוד משחקת בצהוב כיום

    4. הייתי במשחק העלייה שלה

        1. וואלה אפילו אני לא זוכר מול מי …
          ממש מסיבת גיוס …

  6. תודה רבה יאיר. פריוויו נהדר

  7. גם עם מכבי ת'א הכל היה פתוח בעשור האחרון היא איבדה הרבה תארים מקומיים.
    ירושלים בלי אמארה וג'ונסון.

  8. Absolutely wonderful Yair!

    Thank you very much

  9. תודה יאיר, הכנה נהדרת!.
    מהמר על ירושלים-הפועל ת"א בגמר

  10. הלוואי שיכולתי להיות חלק מהחגיגה. באמת שחצאי גמר ללא מכבי נשמע מוזר אבל זה טוב לכדורסל הישראלי למרות שתמיד אהדתי את מכבי ת"א כדורסל (ואתמול חברי הטוב אלכס אמר לי ששמלוק – חברי הטוב במכבי ת"א איזה 50+ שנים – עד שהוציאו אותו בצורה מכוערת – ניפטר). יהי זכרו ברוך. היום זה הכל ביזנס ואין מקום לסוג האנשים שהוא היה – עסקן נאמן ביותר שמכבי הייתה חייו (היתה לו פרטנרית בשלב המאוחר של חייו, אבל אשתו משך רוב חייו היתה מכבי). אני לא יודע מתי הוא ניפטר אבל אני מקווה שנתנו לו את הכבוד המגיע לו במדיה.

  11. איפה אפי בירנבוים היום?
    זה די ברור שהגביע הולך לירושלים כי זה לא כוחות

  12. מישהו יכול בבקשה לשתף קישור למשחק עכשיו? אני בחו"ל..
    תודה

  13. בארנה לא מלא וזה בעדינות. הפועל ת"א הביאו קהל יפה, ראשון גם לא מביישים את הפירמה אבל הירושלמים והחולונים עוד מנומנמים

    1. תן קצת מהאווירה יאיר..

      1. מנומנם משהו. האוהדים של ראשון בטוחים שהם לוקחים את המשחק, האוהדים של הפועל ת"א בטוחים שהם לוקחים את המשחק. אני בטוח שביכולת הזו, אף אחת מהן לא יכולה לבנות על גביע ביום חמישי.

        1. לגביע יש חוקים משלו.. הפועל בלי הוואל (לא בעניינים) ובכל זאת במשחק. ים מדר לא מתפקד..

  14. דיימון סימפסון כבר עם 16 נק' ו-11 ריב'. אין עוד מלבדו בראשון כרגע

  15. גינת מצוין

  16. מקניל זה האיש

  17. הפועל ת"א בבליץ הגנתי וגיא גודס משאיר על המגרש את איתי שגב ונמרוד טישמן שזה במילים אחרות לשחק עם שלושה שחקני התקפה בלבד. כבר אמרתי שניהול משחק זה לא הצד החזק שלו?

  18. זעפרני, בבוקר שלחתי לך מייל, האם ראית אותו?

  19. למה ב-YNET לא מראים את המשחק? עולה להם כס ף?

    1. ערוץ הספורט לא ממש מעוניין לחלוק בזכויות שידור שלו

  20. אם פניני הקלע הבולט של חולון במחצית (והוא אכן הקלע המוביל שלהם עם 11 נק'), – הם בצרות..

  21. פנומנלי יאיר
    אין מילים לתאר את התודות על ההשקעה שלך

    1. מסכים איתך MBK

    2. לגמרי.
      התרגלנו לטוב

  22. Joel Coen thinks he can put me in his "to-do list".
    Joel you idiot, do you have more rushing matters to attend?
    Dont worry; "Ii decided to make you a special project of mine" to quote Cormac McCarthy

  23. ירושלים משחקים כדורסל יפה לעין – תנועה, שיתופי פעולה, חיפויים – יפה מאוד.

  24. אווץ'…
    🙁

  25. איזה סיקור מופתי! תודה רבה יאיר!

  26. ההר הוליד עכבר .
    דווקא הפריימריז בעבודה היו יותר מוצלחים.
    נקווה לגמר יותר דרמטי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט