סיקור יום ראשון/ רון טחן

דאלאס מאבריקס (29-26) 102 -פורטלנד טרייל בלייזרס (22-33) 101

בהתחשב בכך שדאלאס נפרדה מארבעה שחקני חמישייה לא מזמן, הפסד לפורטלנד בהחלט היה מתקבל על הדעת.
לאחר שלושה רבעים זה גם בטח מה שחשבו לעצמם אוהדי המאבריקס ביציעים, כולל אלה שהתחילו לארוז כשפורטלנד עלתה ליתרון 15 נק' ברבע האחרון.

אלא שהתעוררות נהדרת של המאבריקס סייעה לה לחזור בגדול למשחק, כשדונצ'יץ' והארדוואי מקזזים את ההפרש עד להשלמת המהפך בעזרת לוקה דונצ'יץ' הנפלא.

פורטלנד הלכה פעם אחר פעם לדמיאן לילארד, אך הכוכב הגדול שלה כשל בכל ההזדמנויות שלו להשוות או להפוך את התוצאה, כולל הזדמנות לנצח ממש סמוך לבאזר.

את המנצחת הוביל דונצ'יץ' עם 28 נק', 9 ריב' ו-6 אס', כאשר הארדוואי קולע 24 משלו, ודווייט פאוול מוסיף 13 נק' מהספסל.

לילארד קלע 30 למפסידה, נורקיץ' קלע 18 נק' עם 10 ריב', ומקולום הסתפק ב-14 נק'.

פילדלפיה 76' (20-36) 143 – לוס אנג'לס לייקרס (28-28) 120

במשחק שהבטיח קרב מרתק קיבלנו רבע ראשון התקפי משובח שהסתיים בתוצאה 39-40 לאורחת, כשקייל קוזמה צולף מכל מקום במגרש.

מנקודה זו הסיקסרס תפסה פיקוד, ולאחר שעלתה ליתרון 20 נק' היא שרדה ניסיון קאמבק קצר של לברון בדרך לגארבג' טיים של כמה דקות.

ג'ואל אמביד היה בלתי ניתן לעצירה עם 37 נק' (12 מ-16 מהשדה) ו-14 ריב', כאשר טוביאס האריס (22 נק') וג'יי ג'יי רדיק (21 נק') סייעו במלאכת הקליעה.

והוא עוד היה בספק עקב מחלה כן?

את הלייקרס, שמקומה בפלייאוף נמצא בסכנה מוחשית, הוביל קוזמה עם 39 נק' באחוזים טובים (14 מ-21 מהשדה, 5 מ-8 מחוץ לקשת), מקגי הוסיף 21 נק' ו-13 ריב', ולברון היה די חלש למרות שורה סטטיסטית של 18 נק', 10 ריב' ו-9 אס'.

סקרמנטו קינגס (26-30) 117 – פניקס סאנס (47-11) 104

הקינגס עלתה למשחק בידיעה שניצחון יסייע לה לפתוח מרחק ביטחון מהלייקרס במסגרת המאבק על המקום השמיני, ולא אכזבה את אוהדיה כאשר שלטה לחלוטין במשחק מתחילתו ועד סופו.

הפעם היה תורו של מארווין באגלי הנהדר להוביל עם לא פחות מ-32 נק' מהספסל לצד 7 ריב'. באדי הילד קלע 18 נק' משלו, כאשר דיארון פוקס מוסיף 17 לצד 9 אס'. האריסון בארנס? המצטרף הטרי ממשיך להתאקלם והפעם הסתפק ב-9 נק'.

את הסאנס, שכבר מחכה לסיום העונה הובילו דווין בוקר עם 27 נק', ג'וש ג'קסון עם 18 ודיאנדרה אייטון עם 16 נק' ו-9 ריב'.

אטלנטה הוקס (38-18) 108 – אורלנדו מג'יק (32-25) 124

לאחר שהביסה בחוץ את מילווקי מהצמרת, התארחה אורלנדו אצל ההוקס מהתחתית, ורשמה ניצחון מרשים נוסף.

ניקולה ווצב'יץ', שנשאר בקבוצה למרות שמועות טרייד לגביו, הוביל חבורה של שבעה שחקנים שקלעו בספרות כפולות עם 19 נק' ו-12 ריב', כשטרנס רוס קולע 18 מהספסל.

את המפסידה הוביל אלכס לן עם 16 נק' מהספסל, כג'ון קולינס וקווין הוארטר מוסיפים 15 נק' כ"א,

עם הניצחון השלישי שלה ברציפות, אורלנדו רחוקה כעת משחק וחצי בלבד מהמקום השמיני במזרח, ויהיה מעניין לראות האם היא מסוגלת לחזור למעמד הפלייאוף לראשונה מאז עידן דוויט הווארד (2004-2013).

גולדן סטייט ווריורס (15-40) 120 – מיאמי היט (29-25) 118

איזה משחק באורקל ארנה!

פתיחה קטלנית של מיאמי היממה את הקהל הביתי, כאשר כבר באמצע הראשון היא עלתה ליתרון שיא של 19 נק'.

הקאמבק הצפוי של גולדן סטייט לא איחר להגיע, כאשר תומפסון וקרי איפסו את היד מבחוץ ויחד עם דוראנט הובילו למהפך.

אלא שבניגוד לקבוצות רבות לפניה, מיאמי לא נשברה והחזירה עם קאמבק מרשים משלה.

השיא הגיע עם פחות מדקה לסיום, כאשר ווייד, מי אם לא הוא, חסם את דוראנט וסיים בצד השני כדי להעלות את קבוצתו ליתרון נקודה, 115-116.

במהלך הבא האלופה איבדה את הכדור פעם נוספת, וג'וש ריצ'ארדסון העלה כבר ליתרון 3, אך מבלי לחכות יותר מדי דוראנט (רבע רביעי מצוין שלו) קבר שלשה שכפתה שוויון.

לאחר החטאה של ג'סטין ווינסלו בהתקפה הבאה, הוא שלח אל הקו את קאזינס שקלט כדור חוזר בהתקפה מהחטאה של דוראנט.

האיש הגדול שרשם את המשחק החלש ביותר שלו מאז החזרה לפציעה (7 נק'), עמד בלחץ וקבר את שתי הזריקות שלו מהקו. פסק זמן של ההיט הסתיים עם ניסיון כושל של דיון ווייטרס לשחזר את שלשת הניצחון שלו מול האלופה, כשבאם אדבאיו לא הצליח לתקן.

את המנצחת הוביל דוראנט עם 39 נק', תומפסון וקרי קלעו 29 נק' ו-25 נק' בהתאמה, כשגרין מוסר 14 אס'.

את מיאמי המאוכזבת הוביל ג'וש ריצ'ארדסון במשחק אדיר עם 37 נק' (8 מ-11 מחוץ לקשת), ווייטרס היה נהדר עם 24, ווינסלו תרם 22 ו-ווייד הסתפק ב-10 נק' לצד 9 אס'.

 

לפוסט הזה יש 89 תגובות

    1. שביתה איטלקית לוולטון.
      הפאסיב אגרסיב זורם בדמו ואין לזה תרופה.
      לא הצליח להטריד את כל חבריו (למרות שמתלונן שקבוצות מטרידות שחקנים ללא נאמנות) וזה מצטרף למירמור הכללי.

    2. מניח שזה שילוב של חזרה מפציעה, עם תסכול על העדר הטרייד וירידת האסימון על הקושי להגיע לפלייאוף בהינתן כל הנ"ל.
      האמת שאפשר להבין אותו – העסק לא מתנהל לפי התכנית שלו, לראשונה בערך מאז הקדנציה הראשונה בקליבלנד, ושעון החול אוזל. סיק טרנזיט גלוריה מונדי?

      1. אך בניגוד למצב בקליבלנד היום הוא אחרי 3 אליפויות ושלושה תארי MVP של הגמר (חוץ מארבעה תארי MVP של העונה הסדירה ו-12 פעמים בחמישיית העונה הראשונה).

  1. לילארד היה חיה רעה ברבע השלישי. ניצח את המאבס לבד. נורקיץ' גם היה גדול על דאלאס. אבל 6 עבירות לנורקיץ' וידית שהתקררה (לא הייתי מוציא את לילארד בחיים באופן שהוא שיחק) ללילארד, וכמובן קאמבק ברבע האחרון הביאו לדאלאס ניצחון גדול.

  2. ונעבור לרגע הגדול של הערב כפי שתואר על ידי אחד מאלה שהיו שם:
    Me personally, I was getting ready to run the play, and then I just literally, I just saw the ball go over, and I was like, 'Oh, s—.' It caught me off-guard, and then I was in the position where [I was thinking], 'What just happened?
    למי שפספס:
    http://www.espn.com/video/clip?id=25968842
    כן, זה בן סימונס לוקח לראשונה בקריירה מיוזמתו וללא איום של שעון מתפוגג זריקה מחוץ לקשת שאפילו נראה שהיה לה סיכוי להיכנס. ללא ספק התפתחות מעניינת.

    1. היה קרוב סימונס. הסטטיסטיקה צריכה להתיישר..תחילת מגמה? הלייקרס לא שמרו על סימונס בכלל. לברון אשכרה עמד מתחת לסל 4 מ׳ מסימונס. לי זה נראה מוגזם כי זה אפשר לסימונס המון מבטים פנויים מה״טופ אוף דה קי״ או שהוא פשוט משחרר כדור מהר וזז הצידה לחסום לרדיק והאריס. בוודאי שלא צריך להצמד אליו אבל לברון פשוט היה עצלן. אמביד היה גדול, רדיק והאריס עושים תנועה נהדרת ואפילו הספסל של פילי השתפר. בינתיים זה נראה טוב

      1. הסיבה שבן סימונס נהיה יותר אגרסיבי מבחינת זריקות לסל היא כי העומק בחמישייה וכמות הכשרון מאפשרת לו להתנסות עם הזריקה שלו ולא לפגוע בקבוצה.
        בעבר עם סימונס מסיים עם 2 מ 12 מהשדה(או אמביד משחק שעבר 4 מ 17) פילי מקבלים בראש .
        כיום הם מנצחים 20 הפרש
        האריס הוא smooth operator

  3. תודה רבה על סיקור מהיר ומצוין.
    אני מבסוט על אורלנדו. הגיוני שהם השאירו את ווצ'ביץ' לאור הפציעה של במבה. אייזיק מתחיל להיכנס לקצב. היום דפק 5 בלוקים. שווה לעקוב אחריהם. השאלה מה יהיה עם ארון גורדון.
    סקרמנטו נהנית מחודש חזק של באגלי. הרוקי מכונת דאבל דאבל וגם תורם יותר בהגנה. אם גיילס יישאר בריא ובארנס ישתלב טוב אני צופה להם שנים טובות. יש להם את פוקס, הילד ובוגדנוביץ'. תענוג.

  4. טוב שסקרמנטו ניצחה ושמה לחץ על הלייקרס, במצב לא טוב החברים של לברון.
    אורלנדו נותנים שוב עונה אורלנדואית לתפארת-אין פלייאוף ואין בחירה גבוהה. מועדון עצוב

  5. תודה רבה רון, אחלה סיקור.
    .
    ממה שראיתי סימונס היה נוראי אתמול, לא רק בזריקות, אלא בכלל.
    .
    ניצחון חשוב לדאלאס (חשוב לספרס הכוונה, לא יכול להיות שנהיה המערבית היחידה שמנסה להגיע לפלייאוף באמצעות הפסדים תכופים). חבל שפיניקס לא למדה מדאלאס.
    .
    אני הפסקתי לנסות להבין את מיאמי – לדעתי הם יכולים לשחק ככה כל ערב, ומול קבוצות שאינן גולדן גם לנצח, אך משום מה אינם עושים זאת. גו פיגר.

  6. תודה על הסיקור המצויין, עוזר לדעת מה היה למי שלא ראה (כולם ראו לייקרס נגד שמעון לא?)
    שתי תהיות –
    1. איך לברון הגיע למצב הזה? קבוצה שנלחמת על כניסה לפלייאוף, ללא כוכב נוסף, הוא לא נהיה צעיר – מה בדיוק חשב לעצמו? הוליווד כל כך קורצת?
    2. ציינתי כבר בשנה שעברה את הכימיה בין ג'ורג' לראס, היו שצחקו – ג'ורג' נשאר והוכיח. מעניין איזה כוכב-על אחר, MVP לשעבר היה נותן לו ככה לפרוח מבלי להפריע לו – הארדן? לברון? דוראנט וקרי עושים את זה והתוצאות בהתאם, תארו לכם שהיה באוק' סיטי כוכב שלישי ראוי, מן קליי תומפסון כזה (לצערי עם כרמלו לא בדיוק הסתייע). בכל מקרה, מגיע שאפו גדול לראסל ווסטברוק על זה, האין זאת?

    1. דה שוט, המצב של ראס העונה, בעצם בחודשיים שלושה האחרונים, שונה ממה שהיה בעבר. כבר כתבו פה – קרה לראס הדבר הכי טוב שקרה לו בקריירה: הוא נכנס למשבר קליעה עמוק. דבר אחד זה לקלוע 36% מהשדה ודבר אחר זה לקלוע 24% (סתם מספרים). כשהוא הבין שהוא מזיק בניסיון להיות סקורר, הוא שם את זה בצד ומתמקד בדברים האחרים. ואז, סוף סוף, הוא מביא לידי ביטוי את החוזקות שלו. זה מסדר את כל הקלפים במקום עבור אוקלהומה. ממש אפשר לראות את המוח שלו עובד…
      מתנגדי ראסל תמיד אמרו את זה, מה שקורה עכשיו מוכיח שצדקו, לא שטעו, אז אל תהפוך את הדברים.
      אוקלהומה עם הראש של ראסל במקום, היא קבוצה חזקה. חזקה מאוד.
      מאחל לאוהדי הקבוצה שהמגמה תמשיך.

      1. רק לחדד: לפני משבר הקליעה, ראסל קלע באחוזים וביעילות נמוכים, הזיק לקבוצתו אבל לא ראה את זה. זה שם לקבוצה תקרה. הדעות היו חלוקות לגבי איך ראס צריך לשחק. אחרי משבר הקליעה, האחוזים והיעילות הפכו לכל כך מחפירים, שאפילו הוא עצמו (מודעות עצמית נמוכה מאוד) לא יכל להתעלם מזה. זה הפך למביך. ואז בא השינוי, אוקלהומה היא קסוצה הרבה יותר חזקה. השחקנים פורחים. זה מוכיח ש"מתנגדי ראס" צדקו.

      2. כששיחק לצד ראס ״הישן״ כוכב על, וכולם היו בריאים – הוא הגיע לגמר הכללי ועוד פעמיים לגמר המערב. רק פציעות בלמו את אוק׳ 2013 ו-2015
        ראס ״הישן״ היה טוב יותר מראס של היום – שאיבד את הקליעה ולדעתי גם פצוע (סל הניצחון ביוסטון הראה זאת, היה צריך להטביע אותו ובפועל בקושי קלע לייאפ).

    2. קודם כל –
      כן. מגיע שאפו גדול לראסל.
      אני מאלו שלפני העונה כתבו שאם ראסל יצליח "לשחרר", אז הת'אנדר יפרחו.
      בגלל שלנהל משחק, הוא בהחלט יודע.
      .
      בקשר לטענה חסרת הגיבוי שג'ורג' לא היה פורח ככה לצד "כוכב-על אחר, MVP לשעבר" –
      לשמחתנו, אותו "כוכב על אחר" כבר שיחק בעבר לצד שחקנים ברמתו של גו'רג'. וכן, הוא "נתן להם לפרוח" בלי להפריע להם.
      לא צריך ללכת רחוק מדי בזמן מאשר לעונה האחרונה של לברון לצדו של קיירי.
      באותה עונה ה-USG של קיירי היה 29.4% , ה-USG של לברון היה 29% (23% מהדקות של קיירי ב-2017 היו ללא לברון בחמישייה).
      דרך אגב, העונה, ה-USG של ווסטברוק הוא 29.9%, ושל ג'ורג' הוא 29% (30% מהדקות של ג'ורג' הן ללא ווסטברוק בחמישייה).
      .
      הנתונים מלמדים את מה שמי שצפה בקאבס באותה עונה משחקים, יודע –
      קיירי, לצדו של לברון, פרח. הוא קיבל את הבמה לפרוח בדיוק (אולי למעשה, קצת יותר) כמו שג'ורג' מקבל את הבמה לצדו של ווסטברוק העונה.
      .
      איך לברון הגיע למצב הזה?
      פשוט. לא שיחק כמות מכובדת של משחקים.
      ראית את המאזן של גולדן סטייט ללא קרי השנה?
      .

      1. המספרים כרגיל מטעים ולא מספרים את כל הסיפור. קיירי היה רכז ומן הסתם החזיק הרבה בכדור, לברון איפשר לו לפרוח רק תחת כנפיו והעובדה היא שקיירי ביקש להפר חוזה וללכת ממנו, בדיוק הפוך מג׳ורג׳.
        הארדן הלך להיות כוכב יחיד בהצגה של עצמו – ראס הלך בדיוק בכיוון ההפוך. כרגע גם קאוואי ויאניס כוכבים בהצגה של עצמם, בפילי רואים בעיות שלדעתי עוד יצופו. ראס וג׳ורג׳ זה משהו מיוחד, כמו דוראנט וקרי, רק חצי דרגה מתחת (ועם קליי תומפסון בכנף…)

        1. "המספרים כרגיל מטעים ולא מספרים את כל הסיפור".
          המספרים לא מספרים את הסיפור. הם מגבים את מה שמי שצפה בקיירי במדי הקאבס, ובקיירי במדי הסלטיקס, יודע.
          (בדרך כלל, משפט שכזה מגיע כאשר לכותב הנרטיב קשה לאשש את אותו סיפור עם נתונים משלו, או שקשה לו להפריח את הנתונים שמול עיניו).
          .
          כאשר העובדות, והמציאות, לא מסתדרות עם הנרטיב,
          מתחילים עם הסיפורים.
          .
          "העובדה היא שקיירי ביקש להפר חוזה וללכת ממנו".
          למה זה קשור?
          יש לך באמת מושג למה הוא עזב?
          יכול להיות שזה היה בגלל שהוא הבין שניסו להטריד אותו.
          או שאפשר לבחור במה שהוא אמר (רצה להוביל קבוצה).
          לא משנה מי מ-2 הסיבות נכונה,
          זה לא משנה את העובדה שהוא שיחק מצוין לצדו של לברון.
          .
          תשווה בין נתוניו לצד לברון לאלו שהוא מציג בסלטיקס.
          תתבונן במשחקו.
          הוא היה, ונשאר, אחד משחקני ההתקפה המלהיבים והיעילים שיש.
          הוא היה ונשאר שחקן שמסוגל ליצור לעצמו מצבי קליעה, כמו שכמעט ואף אחד אחר לא מסוגל.
          בקליבלנד, לצדו של לברון, הוא קיבל "אור ירוק" לעשות את הקסמים שלו. בדיוק כמו בבוסטון.
          ההבדל היחיד הוא שבבוסטון חלק גדול יותר של ניהול המשחק בידיים שלו.
          וזה רק הגיוני, היות ואין בסלטיקס עוד שחקן יוצר ברמה שלו (להבדיל מתקופת שהותו בקאבס).
          (ההפרשים באחוזי האסיסטים קיימים, אבל הם לא גבוהים כפי שניתן היה לנחש)

          1. אהה, כן. שכחתי –
            .
            דוראנט. הוא לא עזב את הת'אנדר, ואת חברו הטוב, ראסל, לאנחות?
            לשיטתך, באיזה אור זה מאיר את ווסטברוק?
            .
            בדוראנט ננוחם…
            .
            (למען הסר ספק –
            יש להתייחס לתגובה זו כאל מה שהיא –
            הטרלה)

          2. + 1 על קיירי, מקבל חלקית, אני מאמין שהוא רצה להתרחק מלברון. צודק – אפשר לדעת
            לגבי דוראנט – אכן ברח מווסטברוק, כך אני חושב – זה רק מחזק את טענתי לגבי הכימיה בין ראס וג׳ורג׳. לדוראנט ראס לא נתן לפרוח כמו לג׳ורג׳ – אבל אז הוא היה צעיר יותר עם יכולת גבוהה יותר והאמין שהוא טוב כמו דוראנט. מה שכן – הוא כיבד את דוראנט ולא השתולל לצידו עם יוסג׳ מטורף.
            בלי קשר – במצב היום בו ההגנות נעלמו והמשחק השתנה כל כך (מבחינתי לרעה) – באמת בדוראנט ננוחם.

    3. ראסל תמיד היה חבר לקבוצה מצוין. הבעיה איתו היא משחק הראש בקיר (להציל את המולדת) והטרפת שהוא תופס במאני טיים, והמשחק הלא יעיל גם בשאר המשחק. הארדן יודע לשחק נפלא עם כוכבים אחרים, אני מאמין שגם לברון היה מסתדר עם פול ג'ורג' כמו שהוא הסתדר מצוין עם קיירי.

  7. תודה על הסיקור
    מסכים עם מי שציין את האנמיות של ג'יימס. אי אפשר לסדר לו חוזה רק לפלייאוף? לא משנה איזו קבוצה, שייבחר רגע לפני, אבל חבל לתזז אותו בגילו בכל המשחקים הללו

  8. תודה על הסיקור.
    עדיין לא נתפס בעיניי, היכולת של דונצ'יץ בקלאץ'.
    היחידי שאני יכול לחשוב עליו שהיה כל כך דומיננטי בשנה הראשונה,
    ביכולת להנהיג קבוצה היה מג'יק.
    (ולו היה בקבוצה אחד לא מוכר HOF בשם ג'אבר).

    1. לארי בירד. הוא הפך למנהיג של הסלטיקס כבר בעונת הרוקי שלו –
      הוביל את הקבוצה בנק' למשחק, ורב' למשחק.
      נבחר כרוקי העונה,
      נבחר לאולסטאר בעונת הרוקי,
      נבחר לחמישיית העונה הראשונה,
      סיים רביעי בבחירה ל-MVP של אותה עונה.
      הוביל את הסלטיקס לעונה של 61 ניצחונות אחרי שבעונה הקודמת ניצחו 29 משחקים בלבד.
      .
      (אין באמור לזלזל במג'יק. והנקודה לגביו ולגבי לוקה, לטעמי, מדויקת.
      פשוט לא יכולתי לוותר על ההזדמנות לדחוף תגובה על בירד…)

      1. בהחלט הזדמנות מצוינת לכך כשהזכירו רק את מג'יק כשהדברים נכונים גם לבירד.
        הם הוכיחו שאפשר להיות בו זמנית יריבים גדולים וחברים קרובים.

  9. 2 דברים בלטו עבורי הלילה, יותר מכל דבר אחר:
    .
    הראשון, זה האריס. הוא משדרג את הסיקסרס פלאים. כל כך היה חסר להם שחקן מסיים שלא צריך להתחיל את המהלכים בשביל להצטיין.
    מזכיר במשהו את השדרוג שוורת'י הביא ללייקרס, אי אז בשנות ה-80'. שחקן שלא חייב את הכדור ביד בשביל לפרוח.
    .
    אם כבר עסקינן בשנות ה-80', אז אני לא מצליח שלא לראות לארי בירד במשחקו של לוקה. הם לא באותה העמדה, והם משחקים כדורסל שונה לגמרי.ץ אני מתכוון ליכולת לסדר לעצמם מצב קליעה בזכות ההבנה של תנועת השחקנים במקום דרך שימוש ביתרון אתלטי. הקרש סל של לוקה במאני טיים (מה שהתברר כסל הניצחון), זה היה מהלך "בירד" קלסי.
    .
    תודה, רון. אחלה סיקור.

  10. מסכים לגביי טוביה. מתאים ממש בפילי. אם צריך לשלם לאחד אז עדיף לו מאשר לבאטלר.
    סקרמנטו ממש כייפים. מעדיף אותם בפלייאוף מאשר הקרקס של לברון.
    חבל שלוקה לא יהיה שם. מת לראות את השילוב עם החד קרן. יהיו ניצוצות.

  11. תודה על הסיקור. טוביאס כאילו נולד בחמישיה של פילי. הלייקרס בינוניים לגמרי, יום אסל יום באסל. הכישרון שם אבל יקח לו עוד שנתיים כדי לפרוץ (קוזמה היוצא מן הכלל). אמרו על לברון שהוא בירידה כבר לפני שנתיים והקדימו את הזמן, אבל לי נראה עכשיו שזהו כבר לא אותו שחקן אקספלוסיבי. הוא עסוק בלשמור את הראש של הקבוצה מעל המים ואת רמות החמצן שלו מעל המינימום. לא קרוב לצורה שפעם הוא היה משחק גם אחרי שלוקחים את הפציעה בחשבון. זה לא רע וגם די צפוי וזה מה יש. אם הם יכנסו לפלייאוף אז אולי נוכל לראות אותו עדיין עושה פלאים כי שם זה לא הזמן לשמור כוחות. אבל זה "אם" גדול.

  12. אני יודע שלרוב זה נשמע מופרך אבל אולי זה זמן להטריד את לברון? המניה עוד בשיא יחסית ואני לא בטוח שהיחסים עם שאר הקבוצה ברי תיקון… מה עוד שלדעתי אי המצאות לברון מגדילה סיכוי להבאת הצמד דוראנט את קאווי בקיץ

      1. וגם עניין פעוט של אובדן הכנסות (כבר) של מיליארד דולר לאיזור. אבל את זה אולי אנשים כמו אסף ישלימו. הדסטארט משהו. יש לך עוד 90 יום להשלים רק 999,987,500 דולר.

        1. אני התייחסתי רק לאיש על המגרש אתה בהחלט צודק גואט שיש לזה היבטים מעבר… חביבי אני מורה לחינוך מיוחד לא מכיר את המספרים שנתת פה 😋

        1. הדרך יחידה של הלייקרס ל יפטר מלברון זה לא להביא אולסטארים ולפשל בכל ומומ ואז הוא יבקש טרייד לבד😁

    1. זה מובן מאליו. הצעתי את זה בפרויקט טריידים דימיוניים (תמורת דייוויס). הג'יאמים אפילו לא התייחסו אלי.

      1. התאגיד יטריד את גני ואת מגיק לפני שילך לנא במציאות. הדרך היחידה זה לא להביא 2 אולסטארים והוא יבקש טרייד בעצמו

  13. איך ניו אורלינס לא לקחו את קוזמה?
    הוא חתיכת סקוורר
    קוזמה, אינגרם והארט + 2 בחירות עדיפים על כל מה שאיינג יהיה מוכן לתת

      1. פופ שלח את קאווי למשמר הלילה. לאיפה הוא ואיינג ישלחו את דיוויס? גם לשם? או למיניסוטה? טרריד וויגינס וטאונס על דיוויס 🤣🤣

      2. בקרוב יגיע ללשכת האבטלה, שהרגל של המלך בגרון שלו, ייזכר כמנג’ר הגרוע מאז ומעולם שבחר את האגו שלו על טובת הקבוצה, יקבלו שליש מהצעה בקיץ במקרה הטוב

  14. תודה רבה!
    נראה לי שסימונס בחר להדגים את יכולות הזריקה שלו לראשונה דווקא במשחק אתמול קשורה לזה שלברון הצליח להיכנס לו לראש ולהעליב אותו בשידור ארצי, לידיעת מאמני המזרח…

    1. אתם באמת חושב שהליגה תתן ללוחמים להפסיד? זה אפילו לא קרוב פעם שנייה, כמו שאמרתי פעם שעברה הליגה היא עסק לכל דבר.

        1. נו ברור זה מה שטוב לעסקים, בוא נגיד את האמת הלייקרס יותר מעניינת בפלייאוף מהקליפרס וסקרמנטו , אני בהחלט מודע לכך שהשופטים עומדים לעזור לנו במשחקים צמודים (צעדים שלא נשארים, עבירות שלא נשרקות, כדוריים ״גבוליים״ שילחו לצד הלייקרס), אין מה לעשות הNBA זה ביזנס כמו ריאל עם המעטפות

          1. זה לא רק לכם יחידת הנוקמים תשלח גם למשחקי הקינגס והקליפרס לדאוג שלא יהיו תקלות.

            ברור שהשיקוץ יביא רייטינג שיא. הייתי בכיף מכניס את הלייקרס במקום כדור שינה שנקרא יוטה.

      1. מי שחושב שלייקרס לא יהיו בפלייאוף אתמול כונסה ישיבת יחידת הנוקמים שהיו שמורים למקרה חירום קשה בו לברון לא יוכל לסחוב לבד במערב.
        צפו להפתעות בקרוב במשחקים צמודים

    2. שופטי הכדורסל בנבא חסרי מושג בשריקות הכי בסיסיות בחוקה.
      העיקר שמזיינים להם תשכל על חופש התנועה ושטויות אחרות.
      ליגה בדיחה. לא ספורטיבית.

  15. להשוות את מה שדונציץ עושה בגיל 19 לבירד או למג'יק זה בדיחה
    אף אחד כולל אף אחד לא עשה מה שלוקה עשה בגיל הזה
    לא הנקודות כמו הבגרות, הקלאסה, הווינריות זה בלתי נתפס אני רואה אותו ומשפשף את העיניים לא יאומן שהוא רוקי!

  16. Did you know?
    In his 2001 script for "The Man Who Wasn't There", Joel Coen, via one of his characters called Big Dave Brewster, alludes to the capture and torture of your friend Brandon Bihan.
    "Come on honey, what do I say when I don't like dinner? I say Arnie Bragg, Again?!"
    Arnie Bragg is anagram for '(a)n IRA garbage'
    Also, "Brewster" kind of sounds like Borstal doesn't it?
    Well, given the proper accent it does

להגיב על דביר לבטל

סגירת תפריט