פורטלנד: NEVER DOUBT ripcity / מאת הגולש מידן כצנלסון

(כתבה שהתקבלה כאימייל ארוך ולא עברה כל עריכה, מ.ל)

לאחר שאת הכתבה הראשונה שלי הקדשתי (באהבה רבה) לברוקלין,
את הכתבה השנייה הייתי חייב למשוש ליבי, פורטלנד טרייל בלייזרס.
זה אומנם עוד מוקדם, אבל עד כה, הבלייזרס שוב מפתיעים בענק את כל הספקנים
(ומשום מה יש עדיין הרבה כאלה) וגם את הלא ספקנים, וביניהם אנוכי.
בקיץ עזבו שבאז נפייר, אד דייויס ופט קונאטון (האחרון לא אבידה גדולה),
והגיעו סת' קארי, ניק סטאוסקס ועוד שתי בחירות דראפט (אנפרני סיימונס
וגארי טרנט ג'וניור) שלא חלק מהרוטציה בכלל.
סת' קארי הגיע מבחינתי בקול תרועה. אהבתי את נפייר, אבל קארי היה שחקן חמישייה
בדאלאס, שאומנם לא הייתה בשיאה בלשון המעטה, אבל שחקן חמישייה שיכול לתת
13 נקודות וקרוב ל-5 אסיסטים למשחק, ומביא איתו בעיקר קליעה אבסולוטית מחוץ לקשת
שעברה בתורשה מהאב דל, לילדים סטפן וסת'.
קארי הגיע על חוזה נמוך מאוד ולכן שמחתי עוד יותר, אבל שמתי בצד את העובדה שהוא לא
שיחק בכל העונה שעברה, ובסופו של דבר קיבלנו שחקן מאוד מוגבל התקפית, שמפחד
לחתור למגע עם שחקני ההגנה. למרות החיסרון הזה, קארי קולע כרגע ב-46.4 אחוז משלוש (!)
וכבר קיבל הזמנה לתחרות השלשות לקרב רומנטי מול האח המוצלח ומול חברו לקבוצה, דמיאן לילארד.
מלבד קארי, הגיע גם סטאוסקס. ביחס לקואנטון שעבר למילווקי, ניק הוא שדרוג, אבל השדרוג הזה הועבר בטרייד לקליבלנד בשבוע החולף וזאת למרות שהיה פתיחת עונה חלומית שבה היה נראה שהקלעי המחונן ממישיגן סוף סוף מצא את מקומו בליגה.
תמורת ניק, וויד בלדווין ושתי בחירות סיבוב שני, קיבלנו את רודני הוד. 2-3 שיודע לייצר לעצמו את מצבי הקליעה ולתת תפוקה של 12-16 נקודות לערב באופן דיי יציב (דבר שהיה חסר לנו בשנים האחרונות). בבכורה מול סן אנטוניו הוא כבר תרם 14 נקודות חשובות בדרך לניצחון חשוב מול היריבה הישירה על המקום הרביעי במערב. כולנו זוכרים כמה נהדר הוא היה ביוטה. את השנה בקליבלנד הוא ינסה לשכוח למרות ההשתתפות בגמר ה-NBA. סך הכל עסקה מצוינת עבור הקבוצה.
אחרון חביב הוא לא אחר מאשר הנציג מהאיטי, סקאל לביסייר שהגיע מסקרמנטו בתמורה לקיילב סווניגאן שהתגלה עבורי כאכזבה ענקית ביחס לציפיות שהיו לי ולאוהדים בכלל ממנו. סקאל עוד לא שיחק, אבל הוא גבוה (2.11) צעיר (יהיה 23 השנה) בעל רגליים מאוד קלילות וקליעה טובה מכל הטווחים, אם כי הוא טוב עוד יותר בחצאי מרחק.
בשנתיים הראשונות שלו בליגה במדי הקינגס הוא תרם 9 נקודות וקרוב ל-5 ריבאונדים ב-20 דקות משחק. העונה הוא נדחק הצידה בעקבות בחירתו בדראפט של מרווין בגליי, והוא יוכל להמציא את עצמו מחדש תחת טרי סטוטס.
ועכשיו למי שכבר היה,
דמיאן לילארד ממשיך להביא את המנהיגות, השקט וכמובן גם הנקודות והאסיסטים (אם כי אני עדיין מחכה לטריפל דאבל ראשון בקריירה).
מקולום, שחווה ירידה קטנה ביכולת ביחס לעונה שעברה, נמצא שם כשללילארד פחות הולך, והוא עדיין אחד מהסקוררים המוכשרים בליגה.
תוסיפו לשניים האלה את יוסוף נרקיץ' (לא נורקיץ'!) שבתקופה האחרונה מציג יכולת שיא של סנטר ברמת אול סטאר. השיא היה בניצחון החוץ לפני חודש בסקרמנטו שם נכנס לספרי ההיסטוריה עם ה-5*5 המפורסם (24 נקודות, 23 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 5 חטיפות ו-5 בלוקים), ולאחרונה עשה גם טריפל דאבל ראשון בקריירה בניצחון על קליבלנד (תיראו מופתעים שדווקא מולם). בגדול, ה-Bosnian beast נמצא בכושר הטוב בחייו, וזה מתבטא גם בנקודות (גם בצבע וגם מהעונשין שם הוא קולע ב-75 אחוז- שיפור גדול מעונות קודמות), גם בריבאונד, גם באסיסטים, וגם בהגנה נ-ה-ד-ר-ת. אין ספק שה-Nurk fever חזר בגדול לפורטלנד.
*
חוץ משלושת הכוכבים, גם יתר השחקנים, האפורים לכאורה, נותנים ותורמים הרבה למערכת.
אל פארוק אמינו ממשיך למצב את עצמו כאחד השומרים הכי טובים והלא מוערכים שיש לליגה להציע.
מלבד ההגנה, אמינו שיפר באופן ניכר את יכולת החדירה שלו, והוא מצליח לגוון את סט הכלים ההתקפי שלו שהסתכם עד העונה בעיקר בזריקות לשלוש.
זאק קולינס שהפך במפתיע באמצע העונה שעברה לשחקן רוטציה חשוב לאחר שלא נספר
בכלל בתחילת עונת הרוקי שלו עשה שיפור קטן, והוא עדיין תורם המון אנרגיות והגנה, אם כי אני מצפה ממנו להעלות במסת שריר על מנת שיוכל לשפר את משחק הפוסט אפ שלו.
מאוריס הארקלס נותן תפוקה התקפית חלשה אבל הגנתית טובה מאוד בזמנים שהוא לא פצוע (והוא יותר פצוע מבריא לצערי).
איוון טרנר, האיש והחוזה הגדול 1.0 הפך לשחקן הרבה יותר משמעותי ברוטציה מכיוון
שהוא מוביל הכדור הבלעדי של הקבוצה בדקות של החמישייה השנייה, והכל כולל הכל עובר
דרך הידיים שלו, דבר שהופך אותו לשחקן מאוד משמעותי בקבוצה עד כדי כך שאני אפילו לא רוצה שיעבירו אותו בטרייד (דבר מפתיע בפני עצמו בשל גודל חוזהו).
מאיירס לאונרד, האיש והחוזה הגדול 2.0 הפך למחליף של אד דיוויס בחמישייה מהספסל והוא הצליח להפתיע את כל האנשים שעובדים או אוהדים את הקבוצה. הוא היה מושא ללעג בקרב האוהדים. העונה הוא משחק רק 14.4 דקות במשחק, אבל תורם בריבאונד, ובעיקר בקליעות מחוץ לקשת (עושה את זה באחוז מדהים-44.8). הוא נראה יותר אגרסיבי מבעבר, ובאופן כללי הוא הפתעה יחסית למה שהורגלנו ממנו.
היילייטס מהמשחק שלשום נגד הספארס (שראובן בראל דיווח עליו מהמגרש):

שחקן הרוטציה האחרון שעוד לא דיברתי עליו הוא "ג'יי ליי ליי'/ "ג'ק סליימן" (ג'ק ליימן).
אני מודה ומתוודה שלמרות הופעה טובה שלו בליגת הקיץ האחרונה חשבתי שהוא שחקן יורוליג בשיאו בגלל יכולת כדרור ופיזיות בינוניות, אבל הוא לגמרי גרם לי לאכול את הכובע לגביו. ליימן, בוגר מכללת מרילנד, הוא סמול פורוורד בעונתו השלישית בליגה.
הוא ניחן בקליעה טובה מכל הטווחים ובאתלטיות המאוד מרשימה שלו (בטח ביחס לחזות
החיצונית שלו). עד העונה הוא כמעט ולא ראה פרקט, וגם כשראה, זה היה בדקות גארבג' והוא לא הצליח להשאיר רושם מיוחד.
את העונה הוא פתח בחמישייה הראשונה בשל פציעה של הארקלס (כן, שוב) והחזיר בגדול, אם כי עם שובו של הארקלס, ליימן שב לספסל ואף נמחק לגמרי מהרוטציה בתקופה הלא טובה של הקבוצה בחודש נובמבר.
סטוטס החליט להחליף דיסקט והחזיר את ליימן לרוטציה על חשבונו של סטאוסקס. החלטה שעל פניו, עם כל האהבה שלי לסטאוסקס, התבררה כבינגו.
סטטיסטית, ליימן נותן מספרי שיא מבחינתו (7.5 נקודות ו-2.7 ריבאונדים ב-16.7 דקות למשחק), כולל הופעת שיא כשקלע 20 נקודות ברבע השני לפני שבוע בניצחון הבית
על הפליקנס. "Unbelievable" אם תשאלו את השדר האגדי קווין קלאברו שפשוט יצא מגדרו.
טרי סטוטס, שעומד על הקווים מ-2012, ממשיך להעמיד קבוצה התקפית מוכשרת, שהעונה
מציגה גם קבוצתיות ביחס לעונות קודמות יחד עם הגנה משופרת.
סטוטס משחק עם שתי חמישיות. כלומר, מחליף את כל החמישייה הראשונה ולא רק חלק ממנה, דבר שיוצר תחושה שיש שתי קבוצות באותה קבוצה, וכל קבוצה משחקת בסגנון מעט שונה (בהתאם ליכולות של אותם שחקנים).
בסך הכל נראה שפורטלנד הולכת לעוד עונה מנוגדת לתחזיות הפרשנים, והרבה קרדיט
מונח לזכותו של סטוטס, שהיה אחד המועמדים לתואר מאמן העונה שעברה.
הבלייזרס רגילים שאנשי המקצוע "ישנים עליהם" אבל זה לא מפריע להם לבוא עונה אחר
עונה ולתת בראש.
בעונה שעברה זה נגמר במקום שלישי במערב. הישג חסר תקדים לחלוטין (את תוצאות הפלייאוף תרשו לי לגנוז). כעת, לאחר חצי עונה, פורטלנד ממוקמת במקום הרביעי, דבר דיי  מדהים יחסית לקבוצה שבדרך כלל משתפרת בחצי השני של העונה.
בקיץ האחרון, ערב פתיחת העונה, עברתי על תחזיות הפרשנים ואנשי המקצוע. נחשו מה? רובם לא הכניסו את פורטלנד לפלייאוף. על זה נאמר- In your face.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. סקירה טובה. עם בייתיות הם יוכלו לעבור את יוטה או יוסטון פצועה, שאלו החברות שלה למקומות 4-5, בדרך להדחה מכובדת בסיבוב השני.

    עקרונית הם צריכים למצוא פראייר שייקח את מקולום בתמורה לכוכב אחר, נגיד מקולום + בחירות דראפט על ביל. אבל בגדול נראה שטוב להם עם איפה שהם נמצאים.

  2. קבוצת עונה רגילה מצוינת, אבל אז מגיע הפלייאוף והעסק מתחרבן.לדעתי צריכים להטריד את משולם כדי לאזן את הקבוצה, לילארד ומשולם פשוט דומים מדי והשלם קטן מסך חלקיו. אחלה פוסט כמובן, יופי של קבוצות אתה בוחר

    1. תודה על התגובה ולדי.
      נוטה להסכים עם מה שאתה כותב. גם אני הייתי מקווה להנחית איזה סופר סטאר תמורת מקולום. עם דבר אחד אני לא מסכים. לילארד ומקולום לא אותו שחקן וגם לא דומים כמו שמנסים לצייר את זה. לילארד הוא פוינט גארד טבעי והוא תמיד יעדיף שלשה על פני גאמפ שוט. הוא יודע למסור ובעיקר להנהיג.
      מקולום משחק בסגנון שונה. הוא לא מחזיק בכדור כמו לילארד והסגנון ההתקפי שלו שונה. יש בו משהו מאוד אולד פשן. הוא מעדיף כדרור, אחד על אחד וגאמפ שוט מחצאי מרחק על פני זריקה לשלוש. סיגיי בנוסף לזה גם לא מוסר טוב כמו לילארד והקבוצתיות שלו היא לא משהו לכתוב עליו. אם מדברים על דברים שהם פחות כדורסל- הוא הרבה פחות מנהיג. הסגנונות שונים לגמרי.

  3. אחלה ניתוח, תודה רבה מידן
    .
    אני נמנה על הממעיטים בערכה של פורטלנד. היא נראתה לי כמו הגרסה המערבית של וושינגטון – שני גארדים מוכשרים, שקצת חופפים אחד את השני, עם קצת תוספות מסביב וחוזר הצלחה מתמיד בפלייאוף. גם הסוויפ מול השקנאים לא עזר לדימוי שלהם.
    .
    מסכים שהקפיצה אצל נרקיץ' יכולה לעשות את ההבדל, אבל אאמין בזה כשזה יקרה.
    .
    ושוב תודה רבה, תמשיך לכתוב לנו.

  4. תודה רבה על הכתיבה. אני מסכים איתך שלא ממש מתייחסים אליהם כאל קונטנדרית כי זה מה שהם , הם לא יהיו , לפחות לא בסגל הנוכחי , מה גם שליליארד ומקולום סוג של על אותה משבצת.
    אני כבר כמה עונות טובות לא כל כך תופס מפורטלנד וגם העונה. אני חושב שהדאבל של מקולום וליליארד מיצה את עצמו לפני כמה עונות. הם לא יכולים להוביל את פורטלנד לזכייה ואפילו לא לגמר קונפרנס. אז נכון שהוסיפו להם את נורקיץ אבל זה עדיין לא זה לדעתי ואני לא צופה שהם יעברו את חצי גמר הקונפרנס אם בכלל יגיעו אליו. אני יודע שהם כרגע במקום ה-4 בקונפרנס המערבי החזק ובנוסף הם התחזקו בספסל טוב , אבל עדיין , משהו אצלי לא מספיק מאמין בהם.

    1. תודה על התגובה.
      אני לא מסכים עם הרבה דברים שכתבת.
      אני לא מתייחס אליהם בתור קונטנדרית, אלא בקבוצת פלייאוף לגיטימית במערב. הטענה שלי לא הייתה שהם יכולים להתמודד עם האליפות או אפילו קרוב לזה. אני לא חי באשליות. כמו שכתבתי, רבים בכלל לא מאמינים מדי קיץ שנעשה פלייאוף ופעם אחר פעם אותם פרשנים טועים.
      דבר נוסף שאני לא מסכים זה לגבי דיים-סיגיי. אתה טוען שהם מיצו את עצמם. אני טוען שלא. מה שחסר שם זה עוד כוכב שיכול לתת קרוב לעשרים למשחק וזה מה שמונע מהם מלממש את עצמם ולמלנצל את שנות הפריים שלהם.
      הקבוצה נמצאת חלק אחד בלבד מהמקום שכולנו (הקהל) חולם עליו.

      1. היי מידן , אני לא ניסיתי להעביר ביקורת , אם זה היה נראה כך , אלה פשוט רשמתי את דעתי עליהם.
        הם בהחלט ראויים להיות בפליאוף , למרות שהעונה הייתי שמח אילו היו בחוץ (לסקרמנטו והלייקס יש הרבה יותר מה למכור לדעתי ).
        אגב אם אתה חושב שחסר להם עוד כוכב לידם , באיזה עמדה לדעתך אותו כוכב צריך להיות? סנטר או פורווד? ואת מי היית מביא במקום ה-GM?

        אני למשל חושב שגם אם הם היו מביאים את AD בחינם זה לא היה עוזר להם להילחם שווה בשווה אל מול הווריורס(ואני לא סובל את הווריורס , אך הם קבוצה נהדרת).

        אגב אני אוהד של הניקס , אז נראה לי שכל הליגה יכולה לצחוק עלינו כבר מעל עשור 🙂

        1. לא נפגעתי ואפילו לא לקחתי למקום כזה.
          אני פשוט מאוד לא מסכים עם מה שאתה כותב.
          אגיב לתגובה החדשה שלך, לסקרמנטו יש יותר מה למכור בפלייאוף? איך אפשר לומר דבר כזה כשהם קבוצה מאוד בוסרית עם המון צעירים חסרי ניסיון לא רק בפוסט סיזון אלא בכלל בליגה? תוסיף לזה שהם קבוצה ללא כוכב אחד.
          אני מאוד מחבב את הקבוצה שם, ולא ייאמן שהטרייד על קאזינס התברר כלא רע בכלל (שווה מאמר בפני עצמה) אבל פורטלנד עם שלושה שחקנים מצוינים , בשלים ועם ניסיון כשאחד מהם הוא אולסטאר בהתהוות. סקרמנטו מלאה בשחקנים נחמדים אבל בלי מבוגר אחראי.
          איזו עמדה הייתי מביא לפורטלנד? או 3 בקיץ כי הוד לא פיתרון קבוע וגם לא מספיק אם מכוונים להתמודדות על אליפות. נכון.
          לשארית העונה כדי לעשות חצי גמר איזורי הייתי מביא 4 טוב. מירוטיץ' היה החלום הרטוב כשגם רנדל היה יכול להיות לשמח אם כי הוא פחות מתאים לחמישייה שלנו. הריסון בארנס יכל להיות מעולה עבורנו ואפילו עבר בכמעט חינם לסקרמנטו. היו הרבה קבוצות שויתרו על שחקנים טובים בעמדות 3-4 כך שהיה אפשר להביא שחקן טוב מאוד בעמדות האלה ולזרוק כמה חוזים בעייתיים שלנו.
          בנוגע לדיוויס, אילו היה מגיע, היו מגיעים בעקבותיו לא מעט וטרנים טובים בחוזים קטנים כדי להיות חלק מקבוצה כזאת וכן היינו יכולים להתמודד מול גולדן שלך תדע מה יישאר ממנה בכלל אחרי הקיץ. בנוגע לניקס, מאחל לכם לקבל את וויליאמסון.

          1. תודה רבה על האיחול, בהחלט מקווה לקבל את ציון. אני מסכים שסקרמנטו בוסרית אבל זה מה שיפה בהם, אין ציפיות מהם והם יכולים לתת משחק ענק לצד משחק נוראי לאחר מכן, לכן תמיד הם מפתיעים. לעומת זאת מפורטלנד אני מצפה תמיד למשחק סביר בגלל הכוכבים שיש להם. יכול ךהיות שליליארד ומקולום שחקנים נהדרים אבל לפעמים זה נראה שאחד בא על חשבון השני, לכן אני הייתי מעוניין לראות את אחד מהם עוזב לקבוצה אחרת ואז לראות מה קורה איתו בגלל המעבר.
            לסיכום, מה שאני מנסה להעביר זה שפורטלנד קבוצה עם ציפיות בגלל הסגל שלה אבל הם תמיד נראים בינוניים לטעמי, זה כאילו תמיד חסר להם עוד שחקן רציני כדי לעשות משהו. זה כאילו יש להם ואין להם בו זמנית

  5. אחלה כתבה!
    אני חושב שתוספת של שחקן טוב דוגמת גימי באטלר יכולה להפוך את היוצרות מקבוצה טובה של פליאוף מערב לקבוצת על שיכולה להלחם על גמר מערב ואולי גם לחלום על אליפות

    1. באטלר לא יגיע לשם אבל גרו הולידיי למכירה לכבוד החגים. אם יש קבוצה שכדאי לה לקחת את חוזה המוות שלו זו בדיוק פורטלנד. נותן הגנת פרימטר וסקורינג ודי זהה לבאטלר רק טיפה פחות טוב.

      להביא את בראדלי ביל במקום מקולום גם.

      ליליארד, ביל, הולידיי, מרקיף מוריס, נורקיץ נראה לי אחלה חמישייה לגמר מערב

  6. פורטלנד זו דוגמא מצויינת לסינרגייה. השלם גדול מסך חלקיו.
    דיימו 9
    סי גי 8
    נרקיס 8
    השאר 6
    יענו כשרון של 37. שהקבוצה ממוקם מעל יוסטון (39)
    סאס (39).
    אני חושב שהסיבה זה שסטוטס מאפשר להם לשחק הרבה ביחד ודיימו יודע לא להשתלט על המשחק ולנתב את הכדור לאיש החם. הם מכירים זה את זה ברמה מצויינת. עד כדי כך שאני לא בטוח שהם צריכים טרייד. הם צריכים עוד שנה שנתיים ביחד להגיע לשיא של הסינרגיה שלהם .

  7. לפורטלנד תמיד חסר משהו שקשה לשים עליו את האצבע. אני לא יודע. אולי זה יוסוף נורקיץ' שהוא לא סנטר לאליפות. זהו חלק מה-DNA של קבוצת שוק קטן. אבל היו אליפויות כך שזה כן ניתן לעשות. אני מחזיק מאד גם מרדני הוד וגם מסת' קרי. חבל שהמאמן לא רואה מה שאני רואה בהם. כל אחד מהשניים יכול להיות שחקן של 15 נק'+ למשחק ללא כל בעייה.
    תודה על הפוסט השני הטוב.

    1. היי מנחם. תודה על הפרסום ועל התגובה.
      אני קצת חולק עלייך. אני לא חושב שנרקיץ הוא הבעיה, אלא חלק מהפתרון. יש שניים וחצי שחקנים מצוינים, וזה פשוט לא מספיק בליגה של היום כדי להתמודד מול קבוצות גדושות בכוכבים. חסר כוכב נוסף. צריך לפחות שלושה שחקנים מעולים בקבוצה היום כדי ללכת בגדול. כרגע נרקיץ (שהוא מצוין, שלא תטעו) לא מספיק יציב.
      בנוגע להוד וקרי, הוד יקבל דקות יפות ויחזיר גם. אין ספק בזה.
      קרי לצערי אכזבה גדולה והוא שונה לגמרי משהיה לפני הפציעה. הוא יכול לתת 15 לערב רק בקבוצת טנקינג בה הוא יקבל 20-30 דקות.

  8. כתבה יפה שמסכמת את הסיטואציה די בשלמות. הקהל בפורטלנד הוא שיקוף של האוכלוסייה בעיר שזה אומר מסתפק במה שיש. פורטלנד היא עיר היפסטרית והיפסטרית-מודרנית ואין פנאטים שדוחפים להישגים בכל מחיר. כולם פה NICE-GUYS . אני גר בפורטלנד כבר 10 שנים ולא החמצתי משחק… טוב לראות שעכברי האתר רואים מבחוץ מה שרואים גם מבפנים: אולשיי תקע את הקבוצה עם החוזים של טרנר,לאונרד והארקלס וקשה להתחזק ככה. לדעתי, אחת הבעיות המרכזיות היא טרי סטוטס ( וראו את זה אתמול בבושה בדאלאס). הוא מאמן מקובע שהשיטה שלו לא משתנה אף פעם. נכון שזה מביא קבוצה מנצחת ופלייאוף אבל לא מעבר לזה. גם דמיאן וגם סיג'יי שיחקו כל הקריירה שלהם תחתיו ! מעולם לא זכו למאמן אחר ,שיטות אחרות ורוח אחרת. אני מקווה שאנחנו כמו גולדן סטייט לפני שסטיב קר הגיע. יש לנו כישרון יחסי וחסרה דרך אחרת , ניסיון מהספסל ווינריות אקסטרה. איינשטיין אמר לעשות אותו דבר ולצפות לתוצאה אחרת זה טירוף.
    בנוסף, פול אלן ,הבעלים , נפטר ולקבוצה אין בעל-בית. יש פה תקווה שיבוא איזה בליונר חדש ויפיח עוד מוטיבציה ( בזוס/שולץ?) .
    הקבוצה גם קצת בפוסט טראומה מהפלייאוף שנה שעברה ומכוונת לסוג של תיקון. לעבור סיבוב ראשון ( מול מי שלא יהיה ) יחזיר פה הרבה רוח למפרשים להמשך. תודה מידן ו- GO BLAZERS

    1. כיף לשמוע ממישהו שחי שם. תודה על תגובתך.
      בקבוצות הפייסבוק של אוהדי הקבוצה דווקא יש אחוז מאוד גבוה שכן רוצה יותר וכן מכוון ללכת יותר רחוק ואולי אפילו על כל הקופה, ומאוד קיווה לפני הטרייד דד ליין שיבוא שחקן רציני וזה לא שהיו חסרות אופציות.
      אם אנחנו גולדן סטייט של לפני קר, אז סיג'יי הוא לבטח מונטה אליס.

  9. תודה מידן, יופי של סקירה.
    בתמונה הראשית חסר ביל וולטון שאמנם לא שיחק פה הרבה אבל כשכן שיחק הוא לקח את הקבוצה הכי גבוה שרק אפשר.
    פורטלנד אכן מפתיעה לטובה, החודש הקרוב יקבע,לדעתי אם הם ימשיכו להלחם על ביתיות או יתדרדרו לאיזור 6-8.
    היום הם פוגשים את OKC , ברביעי את גולדן ואחרי האולסטאר הם יוצאים למסע חוץ לא פשוט של 7 משחקים.
    בטווח היותר רחוק, אני לא רואה שינוי משמעותי עד לחלון הטריידים הבא בו טרנר הארקלס ולאונרד יהיו על חוזים נגמרים. יהיה מעניין לראות אם אולישי יעז קצת בעוד שנה.

להגיב על ניר מועלם לבטל

סגירת תפריט