הרוקטס מפסידים בבית, הספרס שורדים על הבאזר – סיקור משחקי יום שלישי / צוות דובי חוזר

תוצאת תמונה עבור ‪jahlil okafor‬‏

שבעה משחקים הלילה ב-NBA, כשסן אנטוניו שורדת עם הבאזר מול פיניקס, הפליקנס מפתיעים ביוסטון, הקאבס משיגים ניצחון נדיר מול הוויזארדס, מילווקי מנצחת בדטרויט, אוקלהומה באורלנדו, הנטס מכניעים בברוקלין את הבולס, והלייקרס… הלייקרס ממשיכים להתגעגע.

לרגל ט"ו בשבט שחל לפני כמה ימים הזמנתי הבוקר את ידידי ניב להתארח, והוא נאות בשמחה לכתוב עבורנו על כמה מהמשחקים. מי יתן במפרשיו רק רוחות נעימות בכיוון הנכון.

היום, 30 בינואר, לפני 47 שנים נורו למוות 14 גברים ונערים קתולים בדרי שבצפון אירלנד. ה-14 נורו ע"י צנחנים בריטים במהלך מצעד לזכויות אדם שהידרדר לאלימות והסתיים בדם. בצפון אירלנד המסוכסכת והמשוסעת לא היה צריך יותר מכך כדי להצית אש ולפתוח סבב נוסף וממושך של עימותים שנמשכו עשרות שנים נוספות. ג'ון לנון כתב שיר על האירוע, Sunday bloody sunday. שיר של U2 באותו שם לא ברור אם נכתב על, בעקבות או לציון האירוע, אבל אני אוהב אותו יותר, לכן הוא המובא כאן. צר לי, הקליפ לא נעים לצפייה. אבל כזה הוא לפעמים העולם, לא?

קליבלנד קבלירס (41-11) 116 – וושינגטון וויזרדס (29-21) 113

רק במזרח קבוצה עם 7 משחקים מתחת ל-50% יכולה לראות עצמה חזק במירוץ הפלייאוף, אבל זה המצב בוושינגטון שקיוו לאסוף ניצחון מול הקבוצה עם המאזן הגרוע בליגה.

אז זהו, שלא. המשחק היה עוד צמוד בחצי הראשון, אותו קליבלנד סיימו ביתרון 6, אך לרבע השלישי עלתה קבוצה אחת בלבד, וזו לא היתה וושינגטון. צ'די אוסמן הנהדר מחזיר את האמון בו והיה בכל מקום במגרש, וג'ורדן קלראקסון ולארי נאנס נראו כמו השחקנים שלברון היה רוצה לצידו. אה רגע…

עמוק ברביעי המשחק היה בזמן זבל וההפרש צמח ל25 הפרש לקליבלנד, אך ריצה מטורפת של מחליפי וושינגטון בדקות הסיום שכללה 33 נק' בפחות מ-7 דקות משחק כמעט והפכו את התוצאה, אך השעון נגמר להם מוקדם מדי ועשה צדק עם צעירי קליבלנד.

לקליבלנד: אוסמן עם 26 נק' ו-7 אס' וקלארקסון עם 28 נק' מהספסל הובילו שישה שחקנים בספרות כפולות.

לוושינגטון: ביל עם 31 נק', מקרי עם 15 נק' מהספסל, רובן במהלך הריצה ברבע האחרון.

דטרויט פיסטונס (28-21) 105 – מילווקי באקס (13-36) 115

דטרויט עוד קבוצה שלא צריכה לראות את עצמה כקבוצת פלייאוף, אבל הודות למיקומה הגיאוגרפי, היא עדיין מנסה. מילווקי לעומתה, לא צריכה טובות מהקונפרנס. הבאקס ברמה אחת מעל כולם השנה, ולמרות ההפסד האחרון לאוקלהומה ששוב העמיד את השאלה- איך בודנהולצר יעמיד קבוצה לפלייאוף, הם ממשיכים לדרוס.

הבאקס שלטו במהלך כל המשחק למרות שדטרויט עשו קולות של חזרה, מילווקי הצליחה לענות בשלשה או לייאפ ולפיסטונס פשוט לא היה כוח אש להתמודד מול קבוצה ברמתה של הבאקס.

למילווקי: אנטטקומבו עם 21 נק', 11 ריב' ו-8 אס' (2 חס' ו-3 חט'- מתי יתן כבר חמסהחמסה?), 20 לבלדסו ו-16 לקונהאטון מהספסל.

לדטרויט: ג'קסון הוביל את רשימת הקלעים עם 25 נק', 20 נק' ו-13 ריב' לדראמונד ורק 18 לגריפין (אך 9 אס') לגריפין שתוסכל על ידי יאניס. 19 גם ללוק קנארד מהספסל.

אורלנדו מג'יק (31-20) 117 – אוקלהומה ת'אנדר (18-32) 126

מאז שראסל ווסטברוק נבחר בדראפט ב2008, לא היה שחקן אחר באוקלהומה שהיה אפשר להגיד בוודאות- זו הקבוצה שלו. השנה אפשר להגיד בפה מלא- זו הקבוצה של פול ג'ורג'. הקפיצה שג'ורג' עשה השנה היתה שווה מועמדות לMIP אם הוא לא היה מועמד לMVP. ג'ורג' עושה הכל. מועמד חזק לשחקן ההגנה של השנה, 27 נק' למשחק במעל 40% מהשלוש, 8 ריב' ו-4 אס' למשחק.

PG (אין לו כינוי עדיין? מי מרים את הכפפה?), התפוצץ בחצי ראשון של 31 נק' אך שתי הקבוצות לא היו מרוכזות בצד היבשושי של המשחק. נגמר עם 63-69 במה שהפך להיות תוצאת מחצית שגרתית השנה.

ברבע השלישי דווקא אורלנדו שמו גז בפיגור 11 כשללא אדאמס בצבע, אוקלהומה התקשו למצוא פיתרון לווצ'ביץ' המצוין ואורלנדו עשו ריצת 19-3 לקחת את ההובלה.

דניס שרודר לקח ללב ובמו ידיו מחק את היתרון של אורלנדו בתחילת הרביעי והמשיך להפליא מכותיו במארחים כשהוא מסיים עם 18 נק' ברבע. בדיוק מה שחלמו עליו באוקלהומה כשהביאו את הגרמני הבלונדיני לתת כוח אש מהספסל.

לאוקלהומה: 37 נק' לג'ורג', טריפל דאבל יעיל של ווסטברוק עם 23 נק', 14 אס' ו-14 ריב' (7-12 מהשדה למי שביקש). 18 נק' לגרנט ו-21 לשרודר מהספסל.

לאורלנדו: 27 נק', 11 ריב' ו-5 אס' לווצ'ביץ', 17 לפורנייה ו-16 לגורדון (9 ריב', 7 אס') ולרוס.

ברוקלין נטס  (24-28)  122 – שיקגו בולס (40-11) 117

הנטס ממשיכים במסע הסינדרלה אל עבר הפלייאוף והלילה ניצחו בפעם התשיעית ברצף (!) בבית, והתבססו במקום השישי במזרח. הבולס מצידם ניצחו פעם אחת יחידה בעשרת המשחקים האחרונים, ולולא האסקופות הנדרסות מקליבלנד וניו יורק היו משמשים בעצמם השטיח המזרחי.

ואף על כן שחוק שיחקה, ונשארה בתמונה משך רוב המשחק. החל מהרבע הראשון, כשניצלה אחוזי קליעה איומים של המארחים מהשדה (29-8) כדי להישאר בפיגור המינימלי האפשרי ((19-20). ואז, שתיים וחצי לסיום הרבע השני השוורים לווין (לא יהודי) צולף שתיים, ופתאום, היי, זה 42-51. לבולס! ההיינו כחולמים?

הנטס טלטלו את עצמם, בזהירות כי זה עלול לגרום נזק מוחי ליילוד, ואט אט חזרו למשחק. באמצע הרבע השלישי דברים באים על מקומם כפי שאמורים להיות, המקומיים עולים ליתרון קטן, עליו הם שומרים עד הסיום, כשבכל פעם שניצתת תקווה קטנה בלב האורחים בא דיאנג'לו ועושה לה כיבוי צופים. ראסל גם מתכבד לחתום את התוצאה מהקו, 117-122 לטובת הנטס, שהולכים ומרגישים שזאת העונה שלהם, מה שזה לא אומר בברוקלין.

דיאנג'לו דנן הוביל את המקומיים עם 30, כשנאפייר מהספסל מספק את הארטילריה עם 24, כולל 10-5 משלוש. הוליס ג'פרסון עם 18 והאריס 17 היו העוזרים הנוספים עבור הנטס, שייצאו מכאן לחפש ניצחון חוץ בסן אנטוניו.

לווין עם 26 הוביל כרגיל את הבולס, כשג'בארי פרקר נותן הצגת טרום טרייד דד ליין מהספסל עם 22. מרקאנן עם 19 ריבאונדים, הוכיח שלפינים יש גם מרפקים. 18 נקודות של הפיני המעופף הראו שלבולס יתכן ויש גם עתיד.

יוסטון רוקטס (21-29)  116 – ניו אורלינס פליקאנס (28-23) 121

אוקיי, זה לא היה אמור לקרות. מצד אחד הרוקטס בהרכבם החזק, חמושים בג'יימס הארדן בריצת MVP חסרת הכרה ובכריס פול ואריק גורדון בחמישייה, מהצד השני הפליקנס החבוטים, בעיצומו של תהליך עיכול התובנה שהפרנצ'ייז אנטוני דייויס, שמושבת כבר משחק חמישי ברצף, לא אוהב אותם יותר, וככל הנראה שיחק את משחקו האחרון במדים עליהם נכתב NOLA (האירוניה מוסרת ד"ש ותמונות שלה על החוף בקופנגן עם משקפי שמש ומגן אף לבן). קל לניחוש, לא?

אז השקנאים החליטו לדפוק למנחשים את הטופס, לקחו הצידה את הבחירה מספר 3 בדראפט 2015 ואמרו לו, חליל, תעצום עיניים ודמיין שיש לך גבה אחת וטונה כישרון, ותתחיל לעבוד. ואוקאפור, אתם יודעים, הרי היה פעם הפנטזיה של הניקס.

27 נקודות, 12 ריבאונדים ושתי חסימות היו לסנטר המושמץ לשעבר, ושליטה מוחלטת בצבע הדליל של הרוקטס. קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות:

הייתם מאמינים אם הייתי אומר שהסיפור נראה בהתחלה שונה לגמרי? 2:45 למחצית הארדן, על זקנו וטפיו, נכנס לסל בפעם המי יודע כמה, קולע עוד שתיים וקובע 51-65 לטובת המקומיים. עולם כמנהגו נוהג, חשבנו אז, ולא ידענו על המזימה השקנאית הנרקמת אי שם במחשכים. השקנאים התרוממו במשק כנפיים כבד, עפו למעוף 1-10 שנמשך לתוך המחצית השנייה, וצמצמו לחמש, 61-66. הרוקטס קלטו את המתרחש, החזירו מלחמה ושמרו על היתרון, אבל זה היה המשחק של ניו אורלינס. דיאלו חותם את הרבע השלישי בדאנק, קובע 91-94 לטובת האורחים ומהמם את ההיכל.

השקנאים פורשים כנפיים בשנית ומתעופפים ליתרון 12, 102-114 שלוש וחצי דקות לסיום. מכאן המקומיים כבר לא מצליחים לחזור, רק לצמצם. שש שניות לסיום הארדן סוחט עוד עבירה לשלוש, מדייק בכולן מהקו, מצמצם ל116-119 ומשאיר תקווה מינימלית. הולידיי שומר על קור רוח, מדייק פעמיים ואוסף את הW. בסיום 116-121 לטובת ניו אורלינס, שאולי לא רואים אור ממשי בקצה המנהרה, אבל לפחות מחייכים הבוקר.

אצל השקנאים, בנוסף ל27, 12 של אוקאפור, הולידיי הפך לגארד הראשון בתולדות הליגה עם 19 נק', 8 אס' ו6 בריב' ובעיקר בחסימות אני בטוח שיש כאלה שזה מספק אחת מהסטיות שלהם. איאן קלארק עלה מהספסל עם 15 והזכיר שפעם הוא שיחק אצל אלופה, ודריוס מילר תרם 14.

בצד הרוקטי של הדברים הארדן נתן את היומית עם 37, בפעם ה24 ברצף עם 30+, והוסיף 11 ריב', 6 אס' ו4 חס'. האחוזים מהשדה, לעומת זאת, בקאנטים. 18-6 מהשלוש ו32-11 סך הכל. יאללה… גם סבתא שלי הייתה קולעת 30 אם היא הייתה זורקת כמה שבא לה.

המנימל פאריד עשה א – קאפלה עם 19 נק' ו11 ריב', מהם שבעה בהתקפה, ואריק גורדון חיפה מבחוץ עם 17. כריס פול עם10 ו9 אס' חזר, בינתיים, בתצורת קריס.

סן אנטוניו ספרס (22-30)  126 – פיניקס סאנס (42-11) 124

כשרודי גיי עשה מה שעשה עם הבאזר התפוצצות השמחה שנראתה על הפרקט בסן אנטוניו הייתה מעל ומעבר לצפוי בסיומו של ניצחון ביתי על פיניקס. אבל למשחקי NBA, אתם יודעים, יש דינמיקה משל עצמם, ולפעמים אתה יוצא לטיול ביתי בשמש חורפית נעימה וכמעט חוטף מכת חום.

וזה בדיוק מה שקרה הלילה. הסאנס נצמדו לעקביהם של הספרס כמו הצ'יוואווה המעצבן של השכנים שנתפס לך על הרגל ולא משחרר, ואתה בסך הכל קפצת לרגע לבקש כפית סוכר. כן, החלטתי ששאול צירלין יהיה כאן הבוקר ולא מעניין אותי כלום.

אפילו 2:20 לסיום הרבע השלישי, כשבלינלי חתם ריצת 2-14 עם שלשה ועשה את זה 82-94, האורחים לא ויתרו, וחזרו למשחק. חצי דקה בתוך הרבע הרביעי עמנואל טרי מדייק מעבר לקשת, ועכשיו זה רק נקודה למארחים, 94-95. וזה המשיך להיות צמוד, עד ש19.6 שניות לסיום בוקר מגיע ל38, משווה ל124, ומהמם את הקהל ביציעים. ואז, כמעט 20 שניות אחר כך, בא רודי גיי וצלף שתיים ארוכות שקבעו ניצחון צפוי, אבל קשהההה. 124-126 לספרס, והסאנס מפסידים להם בפעם ה11 ברצף.

את הספרס הוביל אולדריג' עם 29 ו14 ריב, כשלצידו שישה מקומיים נוספים בספרות כפולות, בראשות ברטנס עם 18, בלינלי 17 מהספסל ורודי גיי עם 5 בריב' ואס', ו16 נקודות, מתוכן שתיים חשובות במיוחד. דמאר דרוזן נח בחוץ משחק שלישי ברצף עם ברך כואבת.

אצל הסאנס, שניסו להסתדר בלי אייטון בפעם השישית ברצף, הציגו מופע של חדש לצד ישן, כשבוקר, 38, וקרופורד הבלתי נגמר, 22, ציינו 60 נקודות משותפות.

לוס אנג'לס לייקרס (25-26)  105 – פילדלפיה 76' (18-33) 121

בצל השמועות על פציעה מסיימת עונה של לברון…. סתם יא לחוצים, תניחו את המשאף. כולה לא שיחק חודשיים, אפשר לחשוב שהוא מזדקן. בקיצור, הסיקסרס הגיעו לל.א. ופתחו את המשחק בסערה עם רבע ראשון אדיר. 20-39 הייתה התוצאה אחרי 12 דקות, ללא ספק בור עמוק לחזור ממנו. וכשארבע דקות בתוך הרבע השני לאנדרי שאמט צלף שלשה ועשה את זה 24-48 החיים בלי לברון נראו סגריריים מתמיד.

אבל היי, בלייקרס משחק רונדו, רכז אלוף לשעבר ואחד הרכזים הטובים בליגה, כשכל הברגים מסודרים לפי הסקריפט, ובלייקרס משחק ברנדון אינגראם, שאולי נראה כמו פידו דידו, אבל ביום נתון יכול בהחלט להזכיר קווין דוראנט מהיר ועצבני.

תוצאת תמונה עבור ‪brandon ingram fido dido‬‏

אז רונדו הנהיג וניווט ובישל והגיש ומסר, ואינגראם קלע וקלע וקלע, ואם מישהו חדש שכאן מגיע החלק של "יחד הם הפכו את התוצאה" אז….

לאאא! הם לא!! הסיקסרס עדיין נשארו הרחק מלפנים. הלייקרס אמנם ניצחו את הרבע השני והפסידו את השלישי רק בארבע, אבל כשאתה חופר בור של מינוס 19 קשה מאוד לחפור החוצה כשכל מה שיש לך ביד זה פידו דידו ווטראן מוכשר.

וזה באמת כל מה שהיה ללייקרס ביד מול סיקסרס מאוזנים ונחושים, בראשות אמביד ולצידו סגניו סימונס את באטלר נקרע אתכם בע"מ, ומהספסל עולה מוסקלה, שצלף שלוש שלשות רצופות ועצבן את הפסיכיאטר של סימונס. כי כשיש אלטרנטיבה, מי בכלל צריך להתמודד עם חרדות.

המכה הסופית הייתה ריצת 0-6 קטנה של הסיקסרס, שהסתיימה באמצע הרבע הרביעי עם 89-105 וכיבתה את האור סופית על תקוות המקומיים להשיג ניצחון. בסיום 105-121 חד משמעי לטובת הסיקסרס, והלייקרס… ממשיכים לחכות בסבלנות וצופים בפלייאוף מתרחק לאטו.

אמביד עם 28, 11 ריב' ו6 אס' הוביל את המנצחים, שקיבלו גם 20 מבאטלר, ו19 מסימונס. 67 נק', 24 ריב', 18 אסיסטים ו8 חטיפות היו לטריו המוביל של הסיקסרס, ונחיתה אחת כואבת ומדאיגה ברבע הרביעי, כשאמביד יורד לא טוב אחרי דאנק במתפרצת. לקמרוני שלום.

בצד הצהוב והעצוב אינגראם סגר את הסיפור עם 36, כשרונדו מוסיף 5 נק' ו7 ריב' ל11 האסיסטים. מגי עם 17 נק' ו14 ריב' מהספסל היה היחיד שבאמת התאמץ לסייע.

 

 

 

גבריאל בלחסן היה אחד המוכשרים ביוצרים שקמו לנו כאן. הוא היה כותב, מלחין, נגן וזמר עם קול ייחודי ואמירה אישית ואמיתית שבאה מהעומקים האפלים של הנפש. גבריאל בלחסן גם התמודד עם הפרעה דו קוטבית. ההפרעה הנפשית הארורה הידועה גם בשם מניה דיפרסיה וגורמת לאפיזודות קיצוניות של שינויים במצב הרוח. בלחסן אושפז, טופל, התייצב ואושפז, שוב ושוב ושוב. האם הרווחנו מהמצוקה של בלחסן? מהקושי? מההתמודדות הכמעט בלתי נסבלת? אולי.

גבריאל בלחסן מת מדום לב ב20 באוגוסט 2013. הוא לא התאבד, אלא הלך לעולמו בעקבות דום לב. הסרט "גם כשעיניי פקוחות" מתעד את התמודדותו עם ההפרעה ומומלץ לצפייה לכל אחד. היום בחרתי להביא את "בתוך הצינורות" המוכר והיפה שביצע עם אלג'יר, הלהקה של בלחסן, ושל אביב גדג' ודביר לביא, חברי ילדות מהמושב תלמי אליהו. בתוך הצינורות הוא שיר מופלא. בחרתי להביא אותו בגרסת האולפן כדי שתקשיבו למילים.

 

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 75 תגובות

  1. תודה על הסיקור המצויין, ראס עם TD רביעי רצוף, הפעם עם 14 ו-14 בריב׳ ובאס׳! מדהים כמה זה קשה, מדהים איך התרגלנו. זאת (עדיין) לא הקבוצה של ג׳ורג׳.

    1. שניהם המובילים שם כמו קרי ודוראנט. ראס הולך לסיים עונה 3 ברציפות עם TD+מעל 20 נק למשחק!! מקווה שיעבור את המגיק עוד העונה נשארו לו 18 TD לעבור את מגיק עם 138 כאלו (ראס עם 121). גורגי אבל טוב ממנו העונה וחזק במירוץ לתואר שחקן ההגנה, לא נראה לי שמישהו יכול לקחת לו את זה עם כל הכבוד ליאניס אמביד וקאווי

  2. קחו הצידה את הבחירה מספר 3 בדראפט 2015 ואמרו לו, חליל, תעצום עיניים ודמיין שיש לך גבה אחת וטונה כישרון, ותתחיל לעבוד. ואוקאפור, אתם יודעים, הרי היה פעם הפנטזיה של הניקס.

    ענק

  3. רק שם את זה כאן שלפני שנתיים שמתי את פול לפני הרבה הרבה הרבה אחרים בעמדה שלו כי מה שהוא מראה השנה זה בדיוק מה שהוא שווה!!! אחד הגדולים ביותר

  4. תודה דובי. גם על האקסטרא שמחוץ לכדורסל.
    במסגרת החלוקה שהצעתי אתמול לשני בתים טובים (צפון המערבי המעולה והאטלנטי); שניים ממוצעים (פסיפי ו"טקסני"); ושניים נוראיים (השניים מהמזרח שהם לא אטלנטי) – נתחיל במעקב אחרי משחקים בין הדרגות השונות. והיום: שלוש קבוצות מהדרגה הגבוהה פגשו כאלו מדרגה נמוכה יותר. שלושתן ניצחו (פילי, אוק, ברוקלין). שאר ההתמודדויות היו "פנים-דרגתיות" ולכן לא מלמדות אותנו משהו מעבר. אז בבדיקה הראשונה – 0:3 לטובת התאוריה החדשה. נמשיך לבדוק בהמשך

  5. סיקור אדיר. תודה רבה לצוות.
    פופוביץ היה חד, כהרגלו, בנוגע להופעה הערב, והפעם אפילו אי אפשר להאשים את דרוזן.
    הפסד מפתיע להארדן ושות' אבל זה יעבור.
    כרגע אנחנו מול הרעמים בסיבוב הראשון וסיכויינו נמוכים להפליא, אבל אין ראסל ווי טראסט – אם הוא יחזור לעצמו בפלייאוף אנחנו עוד יכולים לעבור.

      1. ראס הוא תופעת טבע חד-פעמית, ועד שלא יגיע לאחד משני הישגים – קוואדרופל-דאבל, או דאבל-טריפל-דאבל – תהיה הרגשה של אכזבה…

          1. ל"ראס א שטן": מה שהבאת זה קוונטיפול-דאבל, לפחות 10("דאבל פיגרס") בכל חמשת הנתונים העיקריים (לא מתייחסים לאי' כי זה נתון שלילי), מה שלא היה עד כה וספק אם יהיה אי פעם.

            דאבל טריפל-דאבל הוא, כפי שכתב "הקליעה" (תרגום של הכינוי באתר), לפחות 20 בשלושה נתונים והוא מכונה "דאבל טריפל-דאבל" כי 20 כפול מעשר.
            רק וילט צ'מברליין השיג זאת כשבמשחק מסוים היו לו מעל 20 נק', כ"ח ואס' כששלושתם היו בטווח 25-20.

          2. דאבל-טריפל-דאבל באמת נשמע דמיוני. 20 אסיסטים במשחק זה כבר דבר נדיר, ועל זה 20 ריבאונד, קשה-קשה.
            היחידים שהתקרבו לסביבה הזו בזמן החדש הם ראסל, השנה, בדאבל-אוברטיים עם סן אנטוניו, 24-13-24.
            ולפניו דמרכוס קאזינס, במדי ניו אורלינס, עם 13-20-24. שני אלה וזהו.
            ההישג של ווילט הוא 21-25-22, משנת 1968.

          3. הכי קרוב של ראסל זה 17, 17, 18, ו-23, 15, 18.
            השחקן הפעיל שהגיע הכי קרוב ל-20, 20, 20, זה רונדו, עם משחק של 18, 17, 20.

  6. סיקור מעולה ומהיר! תודה רבה!
    פופ אמר שמה שרודי עדה זה לשדוד מפיניקס ניצחון שמגיע להם….
    אני אוהב את המאמן הזה,השיטה והצורת משחק באים לפני התוצאה. בהצלחה להם בשטיפה שהוא הולך להעביר להם

  7. רק אני חושב שג'יימס הארדן לא ראוי להיות MVP?
    הוא לא משחק "כדורסל" והאחוזים שלו מביכים, ממש מביכים.
    כל הנקודות שלו הן קלוריות ריקות מבחינתי.

    1. בד"כ האחוזים שלו לא פחות מטובים ובחלק נפלאים ויש משחקים גם של אחוזים לא טובים וקורה גם שמביכים, וזה קרה וקורה ויקרה לגדולי הכדורסלנים.
      עד כה יש להארדן העונה 44% מהשדה שזה מרשים לשחקן שזורק 13.2 פעמים מהשלוש ו-24 פעמים מהשדה, 52.8% לשתיים שזה מעולה לגארד, 36.8% מהשלוש שזה כמעט טוב מאוד, 54.2% אפקטיביים שזה נהדר לגארד ובפרט שזורק לא מעט מרחוק וגם 86.8% מקו.
      אלו אחוזים לא מביכים כלל אלא משובחים ואף נפלאים כשבאים ב-36.3 נק' למשחק וראויים מאוד ל-MVP!!!

  8. סיקור פשוט נהדר.
    אינגרם העלה את המניות שלו היום.מקווה שדמפס צפה והתלהב.
    דווקא קונדו לטעמי היה פחות טוב ובהרבה מקרים שהלייקרס הורידו ל9-10 הוא עשה כמה שטויות שעצרו מומנטום

  9. אחלה סקירה מוזיקלית, וגם הקטעים על הכדורסל היו לא רעים בכלל.
    בנוגע לכינוי של ג'ורג', ל-PG13 יש פירוש בטרמינולוגיית קולנוע, שמשמעותו היא Some material may be inappropriate for children under13 . Parents are urged to be cautioun לא יודע לגבי המשחק שלו, אבל הקליפ של הפציעה שלו בהחלט מתאים לתיאור (ברררר, מכאיב לי רק להיזכר בזה)

  10. סיקור משובח במיוחד
    קרעת אותי מצחוק כמה פעמים
    עם גבריאל בלחסן יצא לי לשבת בחצר הפנימית באברבנל (ביקרתי חבר טוב עם אותה הפרעה).
    איש מדהים. באמת.
    🙂

  11. סיקור יוצא מן הכלל!
    .
    לא כל ההפסדים נולדו שווים. גם פופ יודע את זה, ולא סתם הוא נתן את הקרדיט לצעירי הסאנס.
    הסאנס שיחקו הלילה נהדר בכמעט כל אספקט של המשחק, למעט הריבאונד ("למעט" גדול למדי. כזה ששווה עוד 11 פוזשנים לספרס).
    גם כאשר אייטון שיחק, הסאנס היו קבוצת ריבאונד בינונית מינוס,
    בלעדיו?
    הם קבוצת ריבאונד גרועה בקנה מידה היסטורי.
    הלילה הולמס ניסה לתת מאבק לאלדרידג', אבל הוא טואטא מאזור הצבע כאילו היה בובת סמרטוטים, ובדרך צבר 6 עבירות.
    .
    אבל למה לי כי אלין –
    בוקר, ג'קסון, אוברה, וברידג'ס שיחקו דקות נהדרות ביחד.
    הנעת כדור, תנועה ללא כדור, ואפילו, אני לא מאמין שאני כותב את זה – הגנה.
    .
    החיסרון בעמדת הרכז ממשיך לזעוק,
    אבל זה שום דבר שאיזה ג'ה בדראפט הקרוב לא יפתור…

    1. we got robbed…
      מלטון דווקא די מאייש את העמדה באופן סביר. עכשיו שהוא פצוע אז זה באמת צועק. אני תוהה מתי מתחילים לשחק הגנה? 2021?

        1. האמת שדניס סמית' דווקא משחק הגנה לא רעה בכלל, איכשהו יצא לו מוניטין של מגן גרוע אבל זה לא המצב.
          לדעתי עדיין שווה לדאלאס לנסות לשלב אותו אבל אם אני פיניקס אני מנסה לחטוף אותו כל עוד המניה שלו למטה

  12. מי שפספס הלילה את אוקאפור יותר ממוזמן לצפות בלקט הביצועים שלו מהמשחק. כשהבחור מרוכז ורגוע כמו שהיה בלילה הוא סנטר קלאסי עם תנועות קלאסיות ויפות, לאוהבי הז'אנר.

    1. לא סתם הוא נבחר שלישי והיה ראש בראש עם קא״ט על ROY במשך כמה חודשים טובים. לדעתי מדובר בשחקן מוכשר מאוד עם משחק גב לסל מדהים שעוד יתפוס מקום מרכזי באיזו קבוצה גם בלי להעיף שלשות א-לה ברוק לופז.. תודה על הסיקור הנהדר דובי

    2. טוב בואו לא נעוף. הבן אדם שיחק נגד קבוצה שהכי קרוב לסנטר בה הוא קנת' פאריד. כל קבוצה שיש לה סנטר חצי רציני עושה שמות ברוקטס בלי קפלה.

  13. חולה עליך!!! אבל…
    "מאז שראסל ווסטברוק נבחר בדראפט ב2008, לא היה שחקן אחר באוקלהומה שהיה אפשר להגיד בוודאות- זו הקבוצה שלו. השנה אפשר להגיד בפה מלא- זו הקבוצה של פול ג'ורג'"? מה רציני? – קווין דוראנט שלט בקבוצה ביד רמה וברורה עד 2014. היו ראשים מדברים שדיברו על ענייני אלפא וקישקושיאדות אחרות. אבל דוראנט היה ה-MVP של הליגה והסגן הברור של לברון בתקופה הזו. בין 2014-2016 התחילו שאלות כאלה ואחרות.

  14. לקרוא את קטע הפתיחה כשבחוש אירוני מפותח הרנדומליות של היקום מסדרת לי ברקע את השיר Manic Monday שמתאר לי שחבל שלא יום ראשון, כי זה יום הכיף, זה… לא נעים.
    אז באווירה אירונית זו אני רוצה להקדיש את ניצחון ניו אורלינס להולידיי, שבדיוק סיפר לעולם שהסיבה היחידה שבגללה חתם ונשאר בניו אורלינס דרשה טרייד.

    1. העבירה שכן נשרקה הייתה על הכנסת הרגל של פרייזר מתחת הארדן.
      המהלך היותר מגוחך היה הניסיון הפתטי של כריס פול לסחוט פאול.

  15. קטע נחמד ההגדרות של כל כותב פה בבלוג….
    דובי האנטמולוג מערד, שנות התשעים היו שנות האנטמולוגיה שלי עם אוסף רציני של כמעט 20 קופסאות מלאות (בעיקר חיפושיות!) שנתרמו בסוף לאוסף הלאומי של ישראל.
    דובי, כאיש חיות מחמד, אם אתה מעוניין, הפיתונה המתכדרת שלי הטילה ביצים ועכשיו אני מוכר את הצאצאים. כל נחש ב 350 ש"ח.
    אני יושב במוזיאון באוניברסיטת ת"א ביחד עם עוד כמה זואולוגים.

    1. תודה ידידי, אבל הוטל אצלנו בבית וטו על הכנסת בעלי חיים שיש צורך להאכיל בבעלי חיים אחרים.
      הכלבה אוכלת אוכל מעובד, התרנגולות חיסלו כבר מזמן כל פרוק רגליים ורמש בגינה, מאורי כדורי ועד עקרבים, וכל השאר צמחונים.
      בעבר גידלתי חומט כחול לשון שלא ענה לשם מוקי, אבל מאז שהוא החזיר את נשמתו לבורא לא היו אצלנו זוחלים.

      1. חמודים הכחולי לשון. נקבה גדולה יכולה להשריץ הרבה. יש עכשיו הרבה מוטנטי צבע בשוק.
        זוחלים זה בדם כמו הסלטיקס 🙂

    1. מה לא רציני? הקבוצה השנה לחלוטין של ג'ורג'.
      היית רואה קצת משחקים גם היית מבין למה אני אומר את זה.
      ובצורה הרבה יותר בולטת מהטאנדם דוראנט-ווסטברוק.

  16. סיקור מצויין.
    שתי נבואות עבר שלי מתחילות להניב תוצאות: 1) כתבתי שאוקפור הוא סנטר ה-ר-ב-ה יותר מאשר מנותנים לו קרדיט. הוא התבזבז 2-3 שנים ועתה מתחיל לפרוח. 2) כתבתי שהקאבס יתחילו לנצח אחרי האול סטאר. הם כבר מתחילים.
    הפאאול ההתקפי בסוף של הארדן שנשרק כאילו נגדו יכול היה לנצח את המשחק. שגיאה חמורה של השופטים!

  17. סיקור מעולה.
    ראסל מוכן להוריד את כמות הזריקות שלו בשביל לתת לפול להוביל…זה לא פחות ממדהים !
    ורודי לא גאיי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט