סיקור משחקי יום חמישי / דובי עופר

 

תוצאת תמונה עבור ‪karl anthony towns‬‏

מחזור הלילה בNBA הביא את הלוחמים מסן פרנציסקו לוושינגטון, בלי ביקור בבית הלבן המושבת, אבל עם ניצחון על הוויזארדס המקומיים. הרעמים אירחו, וניצחו, את השקנאים בביתם, בזמן שהבלייזרס מצאו את הניצחון במדבריות אריזונה, מול הסאנס. הלייקרס, עדיין בלי לברון, עשו כמיטב יכולתם בבית מול הוולבס, אבל נכנעו לבסוף לאורחים ממינסוטה.

 

וושינגטון וויזארדס (27-20) 118 – גולדן סטייט ווריורס (14-34) 126

הוויזארדס אירחו את האלופים מסן פרנציסקו כשהם בפורמה טובה במשחקים האחרונים, ולמרות חסרונו של ג'ון וול המושבת לשארית העונה שומרים את הפלייאוף המזרחי בהישג יד. האורחים מצד שני הגיעו עם שמונה ניצחונות רצופים, ועם דמארקוס קאזינס בריא ובועט ועם חשק לנצח גם הלילה. אז הם ניצחו, למרות שהמקומיים עשו הכל כדי להפריע.

למעשה, עד השלשה ששם להם איגודלה בין העיניים, נתנו הוויזארדס פייט ראוי, לפחות בחלקים מסוימים. את הרבע הראשון, למשל, פתחו המקומיים היטב, עם כוונות מאופסות מבחוץ ולחימה על כל כדור, ויחד עם 6-1 מחוץ לקשת של האורחים מצאו את עצמם הוויזארדס ביתרון 5 אחרי שבע דקות, 17-22. זה הספיק כדי להציק את הווריירס ממרבצם, ואלה התנערו והתחילו להרביץ חזרה, והפעם מקרוב. 70 נקודות קלעו האורחים בתוך הצבע המקומי, כשהם מנצלים עד תום את העובדה שהדבר הכי גדול שהיה לוושינגטון לשים מתחת לסל עונה לשם טוני בריאנט בימים כתיקונם, ובמשחקים מול האלופים אוכל מכות מקאזינס.

האלופים העבירו הילוך, רצו 6-20 עד סוף הרבע, וסיימו את 12 הדקות הראשונות ביתרון 28-37. זה המשיך ככה לאורך שני הרבעים הבאים, עם יתרון נינוח ומבטיח של האורחים מול מאמצים ראויים לציון של הוויזארדס להישאר במשחק. בתחילת הרבע הרביעי נזכר סקוטי ברוקס שהאלטע זעכן מניו יורק שכח אצלו משהו בסלון בפעם האחרונה שביקר, והכניס למשחק את צ'ייסון רנדל, עוד תוצר של חממת השחקנים המפורסמת של הניקס. ורנדל, משקולת בקצה הספסל ביום יום, שם חמש נקודות ויחד עם סאטורנסקי ואריזה הבלתי נגמר רצו החברים מוושינגטון ל2-11 וצמצמו לשלוש, 103-106, שלוש דקות מפתיחת הרבע. קאזינס החזיר אחת ללסת, אבל לא בחור כרנדל יוותר. הצ'ייסון צלף שלשה נוספת, וצימק לשתיים בלבד… 106-108. הקפיטל וואן ארינה כמרקחה… ניחוחות של מהפך באוויר.

ואז באו מחליפי הווריירס עם ספריי ופיזרו את הריחות לכל הרוחות. מקיני, ליווינגסטון ולוני לקחו אחריות, החזירו מלחמה, ו3:56 לסיום ההפרש חוזר ל11, 108-119. סטפן קרי מוסיף כמה דגשים משלו, ו1:38 לסיום דוראנט מוצא את איגודלה על הקשת, והווטרן לא חושב פעמיים, צולף שלשה ושולח את המשחק לישון, 111-126, וזהו. שתי הקבוצות עוד הוסיפו קצת קישוטים  לכותרת והדגישו במרקר את התאריך, ובסיום 118-126 נינוח לטובת הווריירס, עם מחמאות לוויזארדס על ההשקעה.

קרי עם 38 הוביל את הווריירס, כשאחריו באוטו דוראנט עם 21 וקאזינס בעוד משחק טוב עם 17, וטכנית אחת, הראשונה מאז החזרה. גרין עם 7 נק' ואס' היה אחראי על תחום הליקוט עם 15 ריב'. קליי תומפסון שכח לדפוק עם המחסנית על הקסדה ונאבק עם מעצורים כל המשחק, עד כדי 9 נק' בלבד ב13-4 מהשדה.

את הוויזארדס הוביל אריזה עם 27, כשלצידו ביל מסריח את האזורים שמחוץ לקשת עם 9-1, בדרך ל22 נק'. סאטורנסקי השווה שיא עונתי עם 20, והוסיף 10 אסיסטים, וה(כמעט) גיבור לרגע צ'ייסון רנדל סיים חצי רבע חלומי עם 11 שכולן פסגת קריירה.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (18-30) 122 – ניו אורלינס פליקנס (26-22) 116

אחרי הפסד הבית לדטרויט אתמול בלילה הגיעו השקנאים קצוצי הגבה לאוקלהומה ובאמת התאמצו מול הרעמים המקומיים. חמש דקות לסיום המחצית הראשונה הם אפילו הובילו בנקודה, 44-45. בנקודה זאת הת'אנדרס איבדו סבלנות, רצו 9-20, וסגרו מחצית ראשונה בהובלה דו ספרתית, 65-53. המקומיים לא נרגעו גם בהפסקה, ושתיים וחצי דקות בתוך הרבע השלישי גראנט מעגל לעשרים, 55-75, ומשאיר את המשך המשחק לשעשועי הפרשים. האורחים עוד צימקו לחמש, 1:38 לסיום, אבל לא היה בכך משום סכנה לשלוש הנקודות שנשארו באוקלהומה. הת'אנדרס רושמים W רביעי ברציפות, 116-122, ומתפנים לנקות את חדרי ההלבשה לקראת מילווקי, שתגיע ביום ראשון להתארח.

ראסל ווסטברוק  הראה שכל סיפור הפציעה המטריד כבר הרחק מאחוריו. עם טריפל דאבל 15 העונה, והפעם אדיר במיוחד – 23 נק', 17 ריב' ו16 אס. פול ג'ורג' עם 23, 10-6 משלוש, 11 ריב' ו7 אס' היה הקודקוד השני במשולש, וסטיבן אדאמס השלישי עם 20, 13. פרגוסון וגראנט עם 14 לראש השלימו חמישייה מצוינת עבור אוקלהומה, שדייקה ב32-14 מחוץ לקשת, 44% מרשימים בהחלט.

עבור השקנאים, שחסרו גם את איטואן מור הנח, הולידיי עשה כל שביכולתו עם 22 נק, 13 אס' ו9 ריב', כשדריוס מילר עזר כנגדו עם 21, כולל 11-5 מחוץ לקשת. 36-10 מחוץ לקשת היו 28% שלא הספיקו מול המארחים המאוזנים.

פיניקס סאנס (39-11) 106 – פורטלנד טרייל בלייזרס (20-30) 120

קצת לפני אמצע הרבע השלישי הצליחו הבלייזרס לפתוח סוף סוף פער מתקבל על הדעת מול הסאנס הפצועים והמקרטעים. 58-69 הייתה תוצאה מבטיחה עבור האורחים ונראה היה שעוד שלשה אחת תפיל את המארחים מאריזונה לקרשים ותשלח את המשחק לכיבוי אורות מוקדם. אבל אז, גייסו הסאנס מפה ומשם שאריות כבוד והתחילו להפציץ. מסתבר שיש בפיניקס שחקן העונה לשם אלי, אוקובו, והוא יודע לקלוע משלוש. עובדה. ומי שחיפש את דראגן בנדר אתמול בהיכל מצא אותו על הקשת בפיניקס, ועכשיו זה רק חמש. והנה אוקובו מוסיף עוד שתיים, ומחזק בנקודת עונשין, ואז, תאמינו או לא, צולף עוד שלשה! ומפה לשם, 4:21 לסיום הרבע השלישי יתרון הבלייזרס מצטמק לנקודה, 72-73. לפתע נשמעו בחלל הטוקינג סטיק ריסורט ארינה הצלילים הבאים:

מודה, זבל טהור. אבל שיר שירת הברבור היחיד שאני מכיר. אז למי שלא הבין, השלשה של אוקובו הייתה שירת הברבור של הסאנס במשחק. הברבור שר לפני מותו, מספרת האגדה, והסאנס… הגזמתי בהסברים.

הבלייזרס לחצו על הדוושה, הקפיצו הילוך והתחילו לרוץ. דקה בתוך הרביעי כארי (כמו קארי האמיתי רק מיוצר בסווט שופ בסין) מוסיף שתיים למאזנו, מעלה את האורחים ל76-95, ובתגובה:

זיג לפה וזג לשם, וטרוי דניאלס בשלשה סוגר את העסק על הפרש סביר, 106-120 לטובת הבלייזרס, והצדדים נפרדים בידידות.

לילארד עם 24 הוביל את הבלייזרס, ולצידו מקולום וליימן עם 20 לראש משלימים טריו קטלני. כארי עלה מהספסל עם 17 ונורקיץ עם 16 ו9 ריב' התרכז בעבודות שמתחת לסל. הבלייזרס נהנו מיום מוצלח מחוץ לקשת עם 26-12, ויחזרו הביתה מרוצים, לקראת אירוח של הנמושה מאטלנטה. מציע להם להיזהר כי ההוקס עלולים להפתיע.

בפיניקס נעדרו אייטון (קרסול), הולמס (רגל נקועה), וטי ג'יי וורן (קרסול…), וכשגם מלטון יצא ברבע השלישי מדדה על קרסול כואב הצוות הרפואי של הסאנס רץ לחדר ההלבשה להחליף מזוזות. האלטרנטיבה היא כמובן טיפול רפואי מערבי קונוונציונלי, שבו, אם לשפוט על פי התוצאות, פחות מאמינים שם באריזונה.

את הנותרים לעמוד הוביל בוקר עם 27 נקודות ואפס הרחקות, וקלי אוברה עלה מהספסל עם 18, 7 אס' ו6 ריב'. מיודענו בנדר המשיך את התנופה של חבריו מקדם ביד אליהו, וקלע 17.

לוס אנג'לס לייקרס (24-25) 105 – מינסוטה טימברוולבס (24-24) 120

בצל השמועות על חזרתו של הלברון אירחו הלייקרס את הזאבים בלי לברון, והתוצאה בהתאם. למרות חזרתו', המוצלחת יש לומר, של רג'ואן רונדו לשורות הצהובים, נכנעו המקומיים ל27 הנקודות של קארל אנטוני טאונס, וה23 של וויגינס.

82-84 בלבד הובילו הזאבים בסיום הרבע השלישי, ולרגעים נדמה שהמשחק, הצמוד עד אז, מתקדם לקראת סיום מותח. אבל בתחילת הרבע הרביעי האורחים Unleashed the Wiggins וצעקו לו Chopper, sick balls!!!

תשע נקודות קלע הוויגינס בתחילת הרבע הרביעי, בדרך לריצת 0-12. כשהלייקרס המבוהלים עצרו לתפוס נשימה ולבדוק ממה בדיוק הם נבהלו ככה, הם אמנם גילו שכל מה שהפחיד אותם היה בסך הכל אנדרו הקטן, אבל התוצאה כבר הייתה 82-96, ובמושגי לייקרס נוכחיים, גמור.

הארט בשלשה עוד צימק לשש, 92-98, 6:52 לסיום. אז בתגובה שחררו האורחים מהרצועה גם חטול (קא"ט, אבל אתם כבר הבנתם את זה).  תוך שתי דקות הפציץ טאונס תשע נקודות, והשלשה שלו 4:40 לסיום החזירה את הפער למחוזות ה13 הבטוחים, 96-109.

מכאן עד לסיום זה היה משחק של חתול עם עכבר, הפער הספיק לצמוח לפני שהצטמק מעט למימדיו הסופיים, 105-120 לטובת הזאבים, ולברון תחזור כי אנחנו מתים פה.

27, ו12 ריב' ו5 אס', היו לטאונס, כאמור, ו23 לוויגינס. גיבסון הוסיף 14 ו10, וביילס עלה מהספסל עם 16 לטובת הוולבס, שניצחו מתחת לסלים 39-55 את הלייקרס, שחסרו הלילה גם את טייסון צ'נדלר.

את צד הצהוב של העסק הוביל אינגראם הדקיק עם 20, כשלצידו רונדו במשחק חזרה משובח עם 15, 13 אס' ו6 ריב'. קוזמה, זובאק ומגי מהספסל תרמו 10 לראש לטובת הלייקרס, שהפסידו משחק שלישי רצוף ויארחו ביום ראשון את האופטלגין מפיניקס.

 

הממתק לשבת מגיע הפעם עם פחות חשמל, אבל הרבה יופי, מורשתו של קורט קוביין לאנושות. בבוקר אחרי שקורט לקח את עצמו מכאן לעולם שבו הבירות תמיד קרות וברמקולים מתנגן רק הגראנג', עמדנו על הסיפון הקדמי של אח"י תרשיש הזקנה והטובה ושרנו לכבודו את האיש שמכר את הירח. זה היה בוקר צלול של תחילת אפריל באמצע שנות התשעים, כשלאפקט החממה קראנו עדיין אל ניניו. השמש זרחה על המים המשומנים של נמל חיפה ועל ערימות הזבל  שעל הרציף, ואני הרגשתי אולי בפעם הראשונה בחיים שמשהו ממני איננו. קורט קוביין הצטרף למועדון 27, ואנחנו נשארנו כאן חסרים.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. דרימונד גרין הפגין יכולת גופנית נמוכה. זה השפיע על היכולת שלו בסיום לסל ובקליעה. הוא חייב להבין שמשטר קפדני של אכילה ואימוני כושר הם לא מותרות עבורו. טוב יעשה אם ילמד מאיגואדלה כיצד לטפל בגופו והשפעת הטיפול על חשבון הבנק

  2. נהדר, דובי!
    .
    גם הלילה למדנו לגלות שהסאנס טובים יותר כאשר אייטון משחק (למעשה, אם משווים את הסאנס ללא אייטון, לסאנס ללא בוקר, מגלים שללא אייטון זו הגרסה הגרועה יותר).
    גם הלילה למדו לגלות שהלייקרס טובים יותר כאשר לברון משחק
    (כמו ב-15 המשחקים האחרונים, הלייקרס גם הלילה קלעו 8 שלשות ב-28%
    פער של 2 שלשות, ו-6% מהלייקרס בגרסת לברון).
    .
    נכון, אין במה שכתבתי חדשות גדולות או מסעירות במיוחד. אבל עדיין.
    .
    פורסמו הלילה החמישיות לאול סטאר. אין הרבה מה לכתוב בנושא,
    חוץ מ-
    בגרסת האול סטאר הנוכחית, לשחקנים יש 25% השפעה על בחירת החמישיות (50% לקהל, 25% לתקשורת).
    אין יותר מדי הפתעות בבחירות השחקנים, חוץ מ-
    קליי תומפסון במקום ה-11 בין הגארדים במערב בבחירת השחקנים.
    אפילו בוקר קיבל יותר קולות (למעשה, כפול. 13 שחקנים בחרו בקליי, 26 בבוקר).
    .
    פול ג'ורג' נכנס לאול סטאר (בגלל בחירת הקהל),
    אבל בקרב השחקנים, הבחירה הייתה ברורה:
    לברון (174 קולות), דוראנט (168 קולות), דייויס (136 קולות). אחר כך, ובהפרש, ג'ורג' (76 קולות).
    למעשה, עם יוקיץ' (קיבל 75 קולות) היה מקבל קול אחד נוסף מהשחקנים, זה היה דייויס שפותח באול סטאר במקומו של ג'ורג'.
    .
    לא היה השנה קונצנזוס גדול יותר מזה שיאניס הוא הפורוורד הטוב ביותר במזרח. 269 קולות שחקנים הוא קיבל, יותר מכל שחקן אחר השנה.
    למעשה, שלישיית הגבוהים של המזרח (יאניס, קאוויי, אמביד) היא הקונצנזוס הגדול ביותר. הציבור בחר בהם 1 – 2 – 3, התקשורת בחרה בהם 1 – 2 – 3, השחקנים בחרו בהם 1 – 2 – 3 (במקום השני קאוויי עם 189 קולות, בשלישי אמביד עם 186 קולות. ברביעי? באטלר עם 51 קולות בלבד).
    .
    הסיפור של דרק רוז זכה לתמיכה מצד השחקנים (רביעי במערב. לא נכנס בגלל התקשורת),
    הסיפור של ווייד – לא (שישי במזרח).
    .

    1. וזה מראה כמה שהשחקנים מלקקים אחד לשני, גורג נותן עונה יותר טובה מדוראנט ולברון , בטח שמחשיבים את הצד ההגנתי ששניהם קונוסים והוא מועמד לDPOY ( למרות שהסטטיסטיקה שלהם טובה יותר במקצת היא רחוקה לספר את הסיפור) בטח שליד דוראנט יש את קריי וקליי (ראינו מה קרה בלעדי קרי וגרין, מאזן 5-6), אבל בניגוד אליהם הוא משחק בחור כמו אוקלהומה אין לו גופי תקשורת אדירים לצידו, אותו דבר לגבי דיוויס שגורג השנה בכמה רמות מעליו ומצעיד את הקבוצה שלו בגאון למקום ה3 במערב לעומת דיוויס.
      .
      לגבי קליי תומפסון חייבים להגיד את האמת הוא פתח את העונה באופן נוראי והוא נורא לא יציב פרט לכמה תצוגות מול נמושות בתקופה האחרונה (ואחת מול דנבר) והוא התחיל העונה לזייף בצד ההגנתי (מובן לאחר שגרין האוברייטד לוקח לו את כל הקרדיט), הוא עדיין טוב משמעותית מבוקר ומגיע לו להיות באולסטאר, נוסיף את זה לעובדה שהוא די חנון, מצטייר כלבן, ושקט, שחקן מושלם לקבוצה לאולסטאר לא כזה מעניין.
      .
      לגבי דרק רוז זה מובן אין דבר שאנחנו האמריקאים אוהבים יותר מאנדרדוג וסיפור תחייה.

      הלייקרס בלי לברון זה חבורה של נכים, פרט לקוזמה אין שחקן שמסוגל ליצור לעצמו ולקלוע על שומר, די מצחיק שחשבו שרונדו האוברייטד יחזור והקבוצה תראה טוב יותר, רונדו יכול להיות מצויין בפיניקס ששם יש שחקנים שיכולים לקלוע ורק צריכים מישהו שיפעיל אותם וימסור להם כדור במקומות הנכונים (אייטון דוגמא נפלאה, דיוויס בפליקאנס, בוקר שיוריד ממנו את העומס), בקבוצה כמו הלייקרס ללא לברון הוא נטל התקפי (בדומה לבול).

      1. השחקנים "מלקקים" לדייויס?
        לא נראה לי.
        לי נראה שבעיני השחקנים דייויס שחקן טוב מג'ורג'.
        האמת?
        (לדעתי) הם צודקים.

        1. גורג העונה לא רואה ממטר את דיוויס. דיוויס מנפח סטט בשיטה של גנטרי ואוויר בהגנה העונה.

          בכללי מסכים שדיוויס שחקן טוב יותר ובטח עם פוטנציאל ובגילו הצעיר.

          דיוויס לפני גורג זה מביך ויותר מביך שהשחקנים בחרו את זה. דיוויס מוביל את קבוצתו למקום ה13!!! זה מביך ברמות לשחקן כזה לא מגיע חמישייה באולסטאר.

          1. יותר גרוע יש כמה רפי הבנה בתקשורת ששמים את דיוויס מקומות 6-9 במירוץ לMVP לא ברור איך מישהו שמוביל את קבוצתו למקום ה-13, מאכזב וכשלום קולוסאלי לעומת הציפיות בתחילת העונה ולא שומר בכלל מקבל מקום במירוץ הזה.

            בעצם זה ברור, על סמך הישגי עבר

  3. הדבר הכי מעניין באולסטאר זה לראות את לברון וסטף משחקים ביחד. לראות את מס' 1-2 של הדור ביחד פעם אחת. וזה לא קרה אף פעם, בשום מסגרת, וכנראה גם אין יותר מדי סיכוי בהמשך שנראה את זה. וחבל, אז אפילו עבור כמה דקות באול-סטאר. עם לברון בתור פליימייקר, סטף היה יכול להגיע למספרים פסיכיים אפילו יותר.

      1. קרי מספר 1 יהיה של הדור הזה בסיום הקריירה עם 5 טבעות לפחות.

        היום הוא ולברון ללא ספק מספרי 1-2. הארדן שם ביכולת אבל גיסנו איפה הטבעות?

      2. לא עקרוני – רוצה לראות את שניהם ביחד באותה חמישיה…

        כמו שכל חובבי הכדורגל בעולם היו רוצים לראות פעם אחת את מסי ורונאלדו באותה קבוצה. אלוהים ישמור….

  4. תודה דובי
    וויגנס אדיר פשוט עד שצריך לקלוע – כל השאר הוא עושה היטב – מכדרר קופץ וכו' אבל אני לא בטוח שזה שווה את המקס' שהוא קיבל

  5. דובי נהיית המסקר הקבוע כמעט כל יום שאפוו.
    בדיוק אתמול שמעתי את השיר הזה של נירוונה ושמת אותו היום. 🙂

    -ראס מתחיל לקבל כוחות קצת מחייזרי הספייס גאם שלקחו לו אותם (כן דיאנדרה עליך אני מדבר), נראה יותר קפיצי, יותר פרוע יאללה הלוואי יחזור לעצמו החרש. עוד TD לאוסף. האם הוא יעבור את מגיק כבר העונה?

    -קרי ראה ראה נמושה, ראה שוב MVP וריקודים 🙂

    -רק ביולי 2018 לונזו+אינגראהם=קאווי לדעת קבריניטי הלייקרס, היום שהקלפים חשופים את מי יצליחו לרמות? לא מצליחים להתמודד מול גורי הזאבים ללא מלכם. ג'ני תביני את הרמז והקינג יחזור ישר.

    -פורטלנד ממשיכים להתבסס עם יתרון הביתיות לאט ובזהירות.

  6. תודה רבה דובי, הסיקור עולה על המשחקים, נראה לי שאתה צריך למצוא ליגה ראויה יותר, אבל אולי בפלייאוף המשוואה תתאזן.

  7. 538 מעדכנים כל יום את סיכויי הקבוצות לפלייאוף בסוף העונה, גם בהתחשב בלוח המשחקים.
    תחזית המערב שלהם אומרת:
    6 פלייאוף ודאיות – גולדן סטייט, יוסטון, אוקלהומה, דנבר, יוטה (כולן 98 אחוז ומעלה), פורטלנד (93)
    2 נוספות מבין:
    סן אנטוניו 63
    קליפרס 49
    ניו אורלינס 36
    מינסוטה 27
    לייקרס 26
    כל היתר לא בתמונה הריאלית
    .
    הלייקרס לא יהיו בפלייאוף, נדמה לי שגם שם מתחילים להבין את זה.

    1. למיניסוטה סיכוי גבוה יותר מללייקרס להגיע לפלייאוף?? לא יודע איך חישבו את זה, אבל בהנחה שלברון חוזר תוך שבוע שבועיים, זו נראית לי הערכה מופרכת לחלוטין.

      1. לברון יחזור אם קצת יתקשה ישלחו את יחידת הנוקמים לעזור לו. JEWISH MONEY זה הבאנקר הכי בטוח בפלייאוף, יותר מגולדן סטייט.

        הקטע זה מתי לברון יחזור, אם הוא ממשיך להתעלל בוולטון אז זה יכול להוות בעיה

  8. אוי דובי, איזה סיום כיפי ללילה די משמים (בטח עבור האוהדים במדבר) הבאת.
    הבחור החביב החוטף מכות מקאזינס עונה לשם תומאס ברייאנט כמו שתעיד שלהבתנו.
    פליקאנס חסרים או לא תמיד כיף לראות את ווסטברוק מוסר איזה שישה אסיסטים לפני שהוא נזכר בכלל לזרוק לסל (השלים פערים בהמשך, אבל זה הראסל שאנחנו רוצים לראות).
    בסאנס בוקר היה מפוזר באופן יוצא דופן עם איבודים שלא קשורים לכלום – יש מצב שהסרט קצת לוחץ לו על הראש… תוריד את זה כבר.
    גם ריבר פיניקס וגם קורט קוביין באותו פוסט – זה כבר יותר מדי בשבילי… מסכיר לי רק שישבתי בש.ג. של ימ"ח מיותר אי שם לפנות בוקר בזמן שהרדיו פלט את ההודעה הלקונית בחדשות שהנ"ל החליט ש its better to burn out than to fade away

  9. היה לי דיון עם מנחם שנה שעברה לגבי העמידות של לונזו בול.
    אני טענתי שאין לן גוף שיכול להחזיק עונה מלאה וזה לא משנה כמה הוא יעבוד בחדר כושר.
    המפרקים שלו לא נועדו לזה.

    מפרוספקט אדיר שהיה אפשר למנף לאלף ואחת אפשרויות אחרות הלייקרס נשארו עם שחקן פציע ונטל בהתקפה.
    אני בספק אם יוכלו להטריד אותו כבר.

    מאוד מאוכזב מפליקנה ומג'יק שהולכים יותר מדי על בטוח ולא מסוגלים להריח את הבאות.
    חששתי מזה שהם פספסו את ג'רי ווסט לא תיארתי לעצמי את הנזק שזה יגרום. צריך להיות אהבל מוחלט כדי לקבל פול האוס ביד ולצאת עם רווח של 2 דולר

    1. ימים יגידו, אבל נכון לעכשיו מה שהלייקרס הצליחו להוציא משלוש בחירות מקום שני הוא כשלון מהדהד.

    1. בגלל האשך הזה אני צריך לקוות שהשיקוץ יחזור מהר ויהיה בפלייאוף אתה מבין מה זה? ועוד יוטה מנגבים לי את דנבר שכל הנגרים שלהם טובחים מחוץ לקשת. גם כן האשך הזה ואם זה לא מספיק גלינארי בדיוק נזכר להיפצע בקליפרס כדי לתת סיכוי גם לגילרי.

      אבל מה אני אלין שגיא פה בהתערבות שלייקרס יסיימו טופ 3 במערב והשיקוץ נזכר לשחק את הפאסיב אגרסיב שלו

  10. נפלא דובי.
    לדעתי אלבום האנפלאגד הכי טוב אי פעם. מעלה צמרמורות.
    בכלל סדרת הmtv של האנפלאגד הוציאה אלבומים מופתיים כמו האנפלאגד של אליס אינ צ'יינס ופרל ג'ם. גם לורן היל שם למעלה. איזה כיף הפינה הזאת, תודה.

        1. הוא נעצר בפרק השישי או השביעי, כשיודל ואבא עצרו עם הטרמפיסטית בתחנת הדלק במחלף אולגה לפיפי וגלידה. כשהוא נכתב האלבום פעם בחיים של עמיר לב היה חדש, אגאסי וסמפראס לא היו שמות מהעבר, וכביש החוף היה האופציה הכי שפויה בין חיפה ות"א.
          אם אני זוכר נכון גם הנעילה בוולוו העתיק שלהם הייתה ידנית, אבל אתה יודע, עשרים שנה, לך תזכור.

  11. תודה חברים, על ההערות הנבונות והתוספות המחכימות. שמח כל פעם לגלות איזה אוסף אנשים חכמים ונחמדים התאסף כאן

  12. חוסר האיזון בין המזרח למערב מתקיים גם ברמת השחקנים. כפי שזאק לואו אמר על הבחירה לאול סטאר "…במזרח הגעתי למקומות 10 – 11 ונקלעתי למבוכה – אין מי שבאמת ראוי ואז במערב גם כן נקלעתי למבוכה – יש יותר מידי ראויים ופחות מידי מקום"

    שאל, בהנחה שלברון לא ישחק באול סטאר עקב הפציעה, מי מחליף אותו כקפטן ובוחר את השחקנים?

להגיב על אפלטון לבטל

סגירת תפריט